הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 48367-10-17

לפני
כבוד ה שופט רחמים כהן

מבקשים

  1. יוסי שמואלי
  2. קלרה שמואלי
  3. אופירה שמואלי

ע"י ב"כ עוה"ד יוני חרש וגרי גורודצקי

נגד
משיבה
חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אוריאל פרינץ ועדי שלמה

פסק דין
בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – הבקשה לאישור הסדר פשרה), לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות).
המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן – המשיבה או חברת החשמל ), שעניינה בטענה, שחברת החשמל מבצעת הערכ ה של צריכת חשמל במקרים שבהם לא נקרא מונה החשמל בפועל בניגוד לדין וגובה מלקוחותיה תשלומים ביתר תוך שהיא מתעשרת על חשבונם שלא כדין (להלן – בקשת האישור).
בהתאם לחוק משק החשמל, תשנ"ו – 1996, קבעה רשות החשמל (להלן – רשות החשמל) את אמות המידה שעל בסיסן נגבה התשלום עבור צריכת החשמל שהמשיבה מספקת ללקוחותיה (להלן – אמות המידה). העיקרון הבסיסי המנחה את חברת החשמל בביצוע הערכת הצריכה (על פי אמות המידה) הוא חישובה על בסיס כמות החשמל שנצרכה בפועל בעבר, בתקופה שלגביה מתקיימים תנאים דומים ככל האפשר לאלו שקיימים בתקופת ההערכה. חשבונות החשמל נשלחים ללקוחות המשיבה אחת לחודשיים (כברירת מחדל). עם זאת, המשיבה מאפשרת, ללקוח שמעוניין בכך להקדים את מועד התשלום של החשבון הדו-חודשי ולקבל חשבון חשמל חד-חודשי, כך שחשבון החשמל יישלח אליו פעם בחודש במקום פעם בחודשיים. תשלום חשבון חודשי להבדיל מתשלום דו-חודשי משמעו, מתן "מקדמה" למשיבה בגין החשבון הדו-חודשי: החשבון החודשי הראשון מבין החודשיים הכלולים בתקופת החיוב הדו-חודשי, נערך על ידי המשיבה בדרך של הערכת צריכת החשמל שקדמה למועד בו נערך ונשלח ובהמשך, החשבון העוקב שלאחריו נערך על בסיס קריאה רגילה של מונה החשמל על ידי מודד מטעם המשיבה (להלן – הערכת הצריכה).
על פי הנטען בבקשת האישור, אף על פי שהערכת הצריכה הראשונית יכולה להיות לא מדויקת, הרי שלאחר שהמשיבה שולחת מודד של מונה החשמל מטעמה, יש בידיה את מלוא הנתונים על מנת לבצע חישוב מדויק ומהימן של חשבון החשמל ולזכות ולחלופין לדרוש, כספים ששולמו ביתר/בחסר. אלא שהמשיבה אינה משלמת ללקוחות שבוצעה להם הערכת צריכה את תשלומי הפרשי הריבית המגיעים להם כתוצאה מתשלום "מקדמה" ביתר בחשבון ההערכה ששולם על ידם.
מבדיקות שביצעו המבקשים עולה, שהחל מחודש אוגוסט 2016 הפעילה המשיבה מערכת שירות לקוחות ובילינג שבאמצעותה מבוצע "תיקון אוטומטי" של הערכת הצריכה ובהתאם, חישוב של הפרשי הריבית המגיעים ללקוחות ששילמו במסגרת "המקדמה" תשלומי יתר (להלן – מערכת שוב"ל). המערכת נכנסה לשימוש באופן חלקי בערים מסוימות בלבד. מכאן, שגם כשהחלה המשיבה לשלם ללקוחותיה תשלומי ריבית בגין הקדמת תשלומים ששולמו על ידם ביתר בהתאם למערכת השוב"ל , הדבר נעשה תוך הפליית לקוחות תושבי ערים שבהן המערכת לא נכנסה לשימוש – ללקוחות המשיבה, תושבי אותן ערים לא משולמים תשלומי הפרשי ריבית.
בהתאם לאמור טוענים המבקשים, כי ביחס לכלל לקוחותיה, המשיבה פעלה בניגוד לדין ובניגוד לאמות המידה שנקבעו על ידי רשות החשמל במהלך השנים ועד לחודש אוגוסט 2016, עת החלה להפעיל את מערכת שוב"ל. הערכת הצריכה עד להפעלת מערכת שוב"ל אינה מדויקת ומהווה "טעות", כהגדרתה באמות המידה שקבעה רשות החשמל. הטעות טמונה בשניים: ראשית, לאחר מדידת הצריכה בפועל, מקזזת המשיבה מסכום הצריכה שנמדד את צריכת היתר על פי ההערכה בחודש הקודם, אך אינה מזכה את הלקוח עבור הפרשי ריבית בגין צריכת היתר. שנית, במקרים שבהם עלה תעריף החשמל במהלך החודש שבו בוצעה ללקוח הערכת צריכה, המשיבה קיזזה את הסכום שנגבה ביתר בחודש הראשון מסכום החשבון בחודש השני, אך חישבה זאת על פי התעריף החדש ולא זיכתה את הלקוח בגין ההפרש בתעריף החשמל.
לאחר שהמשיבה מבצעת מדידה בפועל, יש בידיה את כל המידע הדרוש לתיקון ההפרשים ועליה לתקן את הטעות על ידי ביצוע תיקון ליניארי – כפי שהחלה לעשות עם המעבר למערכת שוב"ל. אי ביצועו של התיקון שנעשה באמצעות מערכת שוב"ל בתקופה של 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור, גרמה ללקוחותיה נזקים בגין אי-תשלום הפרשי הריבית הנובעים מתיקון החשבון, ואף גביה ביתר במקרים של שינוי בתעריף החשמל.
עוד טענו המבקשים, שכאשר המשיבה מזכה את הלקוח עקב "גביה ביתר", היא מחשבת באופן שגוי את תקופת הריבית. בהתאם לחישוב זה, הלקוח מזוכה בריבית על התקופה שבין המועד האחרון לתשלום חשבון החשמל שתוקן ועד למועד הפקת תיקון החשבון, במקום שהזיכוי בריבית יינתן עד למועד האחרון לתשלום החשבון המתוקן. המבקשים מוסיפים, שבמקרים מסוימים שבהם בוצע תיקון על יסוד מערכת שוב"ל והלקוחות קיבלו זיכוי עבור הפרשי הריבית, נעשה חישוב הזיכוי באופן לא מדויק. במקרים אלו חושבה הריבית שלא בהתאם לקבוע באמות המידה ועל פי שעורי ריבית שגויים, כך שהסכום שאותו שילמה ללקוחות היה נמוך מזה שהם זכאים לו. כתוצאה מהטעות בהערכת הצריכה, המשיבה הפלתה לקוחות במחוזות שבהם לא הופעלה מערכת שוב"ל, ביחס ללקוחות אשר במחוז מגוריהם כן הופעלה המערכת. לטענת המבקשים, ההפליה גלומה בהטבה שבביצוע התיקון ללקוחות שהופעלה בעניינם המערכת, שכן ביצוע תיקון כאמור מזכה את הלקוח בריבית במקרה שבו בוצעה הערכה "ביתר", בעוד שבהתאם לאמות המידה המשיבה אינה גובה ריבית במקרה שבו התיקון מלמד שבוצעה הערכת צריכה "בחסר".
בהתאם לטענות האמורות, המבקשים הגדירו במסגרת הקבוצה שלגביה מתייחסת בקשת האישור ארבע תתי קבוצות של לקוחות המשיבה אשר משלמים ושילמו למשיבה את חשבונות החשמל שהיא מפיקה בתשלום חד-חודשי או בתשלום דו-חודשי, אשר בוצעה עבורם הערכת צריכה ועקב כך היו זכאים להחזרי תשלום, אך לא זוכו בהפרשי ריבית או שלא זוכו בהפרשים במלואם או שלא זוכו בהפרש במקרים של שינויים בתעריף החשמל.
המשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור, דחתה את טענות המבקשים וטענה, כי מעבר לכך, שטענות המבקשים לא גובו בראיות ולא נתמכו בחוות דעת מומחה, יש לדחות את בקשת האישור על הסף טרם עריכת דיון בבקשה לגופה על בסיס מעשה בית דין שחל על הטענות המועלות בבקשת האישור. לטענת המשיבה, הטענות המרכזיות המועלות בבקשת האישור הוכרעו בת"צ 60594-01-13 פסקל ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מיום 2.4.2015, להלן – עניין פסקל).
לגופם של דברים טוענת המשיבה , שטענות המבקשים בדבר טעויות בהערכת הצריכה - שגויות, משוללות יסוד ומתעלמות באופן בולט ובוטה מההסדרים הסטטוטוריים החלים על חברת החשמל ולקוחותיה. עד לחודש יוני 2016 ביצעה המשיבה את הערכת הצריכה על בסיס צריכת החשמל במקום הצריכה (בית הלקוח או בית העסק) בחודשים הקודמים, באמצעות מודל סטטיסטי שפיתחה, תחת פיקוחה של רשות החשמל ובהתאם לעקרונות שקבעה רשות החשמל לביצוע הערכת צריכה באמות המידה (להלן – המודל הסטטיסטי). המודל הסטטיסטי הוא כלי מקצועי, יעיל ומדויק לביצוע הערכה המשקפת את צריכת החשמל בפועל. למודל הסטטיסטי ארבע שיטות שונות לחישוב הצריכה על בסיס ההערכות, כאשר השיטה נבחרת בהתאם לכמות המידע שקיים אצל המשיבה בדבר צריכתו הקודמת של הלקוח.
החל משלהי חודש יוני 2016 ועד לחודש אוקטובר 2017 עברה המשיבה, באופן הדרגתי, לשימוש במערכת ממוחשבת מתקדמת לשירותים וגביה מלקוחות, הלא היא מערכת שוב"ל. המעבר למערכת שוב"ל נועד בין השאר לשם יישור קו עם הסטנדרט הבינלאומי ועם חברות אנרגיה בעולם, פתיחת שוק החשמל לספקים נוספים, פיתוח קיימות, והתאמה לצרכי העתיד. במערכת שוב"ל מבוצעת הערכת הצריכה על בסיס אותם עקרונות שקבעה רשות החשמל באמות המידה. בדומה להערכת הצריכה שמבוצעת על ידי המודל הסטטיסטי, ההערכה שנעשית על ידי מערכת שוב"ל מתבססת על "שימוש אמיתי" לפי ממוצע יומי בהתאם לתקופת ההערכה. בדומה לשיטת המודל הסטטיסטי, גם הערכת הצריכה במערכת שוב"ל מתבססת על מדרג בהערכה בהתאם לתקופות קודמות. גם למערכת זו יש מספר שיטות לחישוב הצריכה על בסיס ההערכות, וגם במקרה זה נבחרת שיטה בהתאם לכמות המידע שקיים במערכת המשיבה בדבר צריכתו הקודמת של הלקוח.

בשל חוסר בידע באשר להיסטוריית השימוש של כל לקוח, עקב המעבר למערכת החדשה, עורכת מערכת שוב"ל תיקון חשבון אוטומטי מאז שהחל השימוש בה. התיקון מבוצע בעת קריאת המונה בפועל ולאחר תקופת הערכת הצריכה וחל הן על תקופת ההערכה והן על התקופה העוקבת שבה נקרא המונה בפועל. דבר זה נעשה באמצעות ייחוס ליניארי של הצריכה לפי ממוצע הצריכה היומי בכל תקופה ותיקון חשבון ההערכה בהתאם (להלן – תיקון ליניארי). כאשר התיקון הליניארי מגלה שהערכת הצריכה הייתה "ביתר", מזכה המשיבה את לקוחותיה בגין הצריכה העודפת שהוערכה.
לטענת המשיבה, הערכת הצריכה המבוצעת על ידה, בין באמצעות המודל הסטטיסטי ובין באמצעות מערכת שוב"ל אינה מהווה "טעות בחשבון" שכן היא מבוצעת בהתאם להוראות אמות המידה. הוכח כבר במסגרת פסק הדין בעניין פסקל, שהמודל הסטטיסטי שעל פיו בוצעו הערכות הצריכה בתקופה שקדמה למערכת שוב"ל, מדויק דיו ומעריך את הצריכה באופן מיטבי.
מסיבות שאינן קשורות לביצוע הערכות הצריכה ועובר למערכת שוב"ל ולטובת לקוחותיה, החליטה חברת החשמל לבצע, לפנים משורת הדין, תיקוני חשבון לאחר ביצועה של כל הערכת צריכה. התיקונים מבוצעים לאחר קריאת המונה בפועל בתקופה העוקבת לתקופת ההערכה, לפי ממוצע הצריכה היומי בכל התקופה. זאת , מאחר שלא ניתן לדעת בדיעבד את התפלגות הצריכה בין התקופות השונות. ככל שמתברר במסגרת התיקון האוטומטי, שבוצעה בתקופת ה הערכה (כביכול) הערכה ביתר, המשיבה מזכה את הלקוח בהפרשי ריבית בגין הצריכה "העודפת", לפי אמות המידה. זאת לפנים משורת הדין ומבלי שמדובר ב"טעות בחשבון" כהגדרתה באמות המידה.
מבדיקות שערכה מחלקת הסטטיסטיקה של המשיבה עולה, שמספרן של הערכות הצריכה בחסר זהה למספר הערכות הצריכה ביתר. באשר לטענ ת המבקשים בדבר היעדר זיכוי על הפרשי הריבית – נקבע באמות המידה שעל המשיבה לתקן חשבון שנשלח ללקוח רק אם נתגלתה טעות בחשבון, כמשמעה באמות המידה. לא עלה בידי המבקשים להוכיח קיומה של "טעות" במובן זה ועל כן המשיבה אינה חייבת בזיכוי לקוחותיה. בעניין שינויים בתעריף החשמל פועלת המשיבה בהתאם לאמות המידה ומרגע החלתו של תעריף חדש משנה את חישוב הצריכה בהתאמה, בין שנעשה על בסיס הערכה ובין שנעשה על בסיס קריאת מונה בפועל. התיקון הליניארי אינו רלוונטי לביצוע הערכת הצריכה, שכן עם המעבר למערכת שוב"ל החלה המשיבה מבצעת אותו ממגוון סיבות מקצועיות ותפעוליות, דוגמת היעדר בסיס נתונים רחב במערכת החדשה אודות היסטוריית צריכת הלקוחות, היכולות הטכניות של המערכת החדשה ועוד. המשיבה כלל אינה חייבת להחיל את התיקון הליניארי על פי הוראות הדין וניתן לראותו כהטבה שנעשתה לטובת לקוחות המשיבה, לפנים משורת הדין. בכל מקרה, אין בכך כדי ללמד שהחישוב במערכת הקודמת על פי המודל הסטטיסטי, היה מדויק פחות.
על אף שבקשת האישור עוסקת במובהק בעניינים שבמומחיות, המבקשים לא הגישו חוות דעת מומחה מטעמם. כך למשל, המבקשים אינם מוכיחים כי נערכה להם הערכת צריכה "בחסר" או שההערכה שבוצעה להם הייתה שגויה, וכן אינם מוכיחים כי ניתן היה לבצע הערכה מדויקת יותר.
על כל האמור יש להוסיף, כי כל לקוח שבוצעה לו הערכת צריכה רשאי למסור לחברת החשמל את מצב המונה בפועל בקריאה עצמית וחברת החשמל מתקנת את הערכת הצריכה בהתאם לקריאתו של הלקוח. אפשרות זו אשר עומדת לכל לקוחותיה, מודגשת באופן בולט בחשבון החשמל המוגש ללקוחות שבוצעה להם הערכת צריכה. לפיכך, המבקשים יכלו להתקשר לחברת החשמל ולמסור לה את מצב המונה בפועל ובכך לאיין את הנזקים להם הם טוענים.
מערכת שוב"ל נכנסה לשימוש באופן הדרגתי ומבוקר במהלך שנת 2016 למחוזות שונים בארץ: בסוף חודש יוני 2016 הופעלה מערכת שוב"ל במחוז דן ; בחודש נובמבר 2016 במחוז חיפה; בחודש אפריל 2017 במחוז ירושלים; בחודש יוני 2017 במחוז צפון ובחודש אוקטובר 2017 במחוז דרום. נכון למועד הגשת תגובת המשיבה במאי 2018, הטיפול בכל לקוחות המשיבה מבוצע באמצעות מערכת שוב"ל.
לטענת המשיבה, דחיית טענות המבקשים הנוגעות ל "טעות" בהערכת הצריכה מחייבת גם את דחיית טענת ההפליה עקב ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל במחוזות השונים. במקום שבו לא נפל פגם בביצוע הערכות הצריכה בהתאם למודל הסטטיסטי, לא התקיימה הפליה בין אלה שמערכת שוב"ל הופעלה עבורם ובין אלה שבמחוזם טרם החל השימוש במערכת. מאחר שאין מדובר בטעות אף אין מקום להשליך משינוי שביצעה חברת החשמל כתוצאה מהמעבר ההדרגתי הנובע מאופיה של מערכת שוב"ל על טיב ביצוע הערכות הצריכה במחוזות שטרם עברו למערכת זו (נכון למועדים הרלוונטיים בבקשת האישור) וממילא , הערכות הצריכה באותם מקרים בוצעו בהתאם להוראות אמות המידה, כפי שאף נקבע כאמור בעניין פסקל.
באשר לחישוב הריבית טוענת המשיבה , שאופן חישוב תשלום הריבית מבוצע בהתאם להוראות אמות המידה החל ממועד הגביה ועד למועד החזר התשלום שנגבה ביתר. במועד עריכת תיקון החשבון עורכת המשיבה קיזוז עם חיוב הצריכה, אשר מהווה את המועד שבו היא למעשה "משלמת" את הזיכוי ללקוח. נוסף על כך, אין זה נכון לחייבה לשלם ללקוח עבור תקופה עתידית, בוודאי כאשר הוא רשאי לשלם את החשבון גם לפני המועד האחרון לתשלום. לצד זאת, המשיבה הבהירה, כי בבדיקה שערכה נמצא כי בשל תקלה טכנית במערכת שוב"ל שמקורה בפעולה שנועדה למנוע חיוב מיותר של לקוחות בריבית במהלך תקופת שדרוג מערכת שוב"ל, נמנע גם מתן זיכוי מלא, ב מועדים מסוימים, לחלק מלקוחותיה ( לרבות מבקשת 2). בתקופות השונות שבהן "עלתה לאוויר" מערכת שוב"ל, שדרוג המערכת חייב את השבתת מערכות המחשוב של החברה, מה שהשפיע על שירות הלקוחות שלה (לרבות ביצוע פעולות במוקד 103 ובאפליקציה הייעודית של החברה).
כדי להימנע ממצב שבו לקוחותיה מחויבים בריבית בגין איחור בתשלומים, החילה החברה על חלק מהלקוחות "נעילת ריבית". מבדיקה שערכה החברה עלה, שהפעלת "נעילת הריבית" מנעה גם את האפשרות לתשלום הפרשי ריבית לאותם לקוחות הזכאים לכך, לרבות לקוחות שבוצע עבורם תיקון חשבון לאחר הערכת הצריכה. עקב הטענות שהועלו על ידי המבקשים בבקשת האישור, פעלה המשיבה לתיקון התקלה וזיכתה את כל הלקוחות שבוצעה להם "נעילת ריבית" והיו זכאים להחזר הפרשי ריבית בגין זיכויים שונים, בסך כולל של 23,024 ₪ בתוספת מע"מ.
חרף האמור, הצדדים פנו להליך של גישור בפני כב' השופט (בדימוס) יצחק ענבר (להלן – המגשר). בסיועו של המגשר הגיעו הצדדים למתווה לפתרון המחלוקת ביניהם, מבלי להודות באיזו מהטענות שהועלו על ידי מי מהם, בדרך של הסדר פשרה.
להלן עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים:
המבקשים יסתלקו מעילת התביעה ומהסעדים שדרשו בטענת "הטעות" בהערכת הצריכה.
חברי הקבוצה המיוצגת הם לקוחות חברת החשמל אשר ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד ההסדרה נערך או ייערך להם תיקון חשבון, שבעקבותיו זוכו או יזוכו בריבית (להלן – זכאים להחזר ריבית); וכן לקוחות חברת החשמל אשר חויבו בתשלום חשבון הצריכה על בסיס הערכת צריכה במהלך תקופת ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל (להלן – זכאים להחזר בגין ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל) – וזאת למעט לקוחות אשר הוצאו על ידי בית המשפט מקבוצת הזכאים בהתאם להוראות סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.
המשיבה תבצע הסדרה עתידית ביחס לתקופת חישוב הריבית ותזכה את הזכאים להחזר ריבית. "מועד ההסדרה" הרלוונטי להגדרת קבוצת "הזכאים להחזר ריבית" על פי הסכמת הצדדים הוא ה-27.2.2019. המשיבה מתחייבת שהחל ממועד ההסדרה ואילך, כל זיכוי בריבית במסגרת תיקון בחשבון (לרבות תיקון ליניארי) יחושב לתקופה שתחל ביום שבו שולם החשבון נושא התיקון ותסתיים במועד האחרון לתשלום החשבון המתוקן. המשיבה אף תזכה את הזכאים להחזר ריבית, בסך הריבית בגין תיקון החשבון שהיה משתלם להם אילו חושבה הריבית עד למועד האחרון לתשלום החשבון המתוקן. לפי נתוני מערכת הצרכנות של המשיבה, כפי שנבדקו ואומתו על ידי רואי החשבון החיצוניים של החברה, מסתכם הזיכוי הכולל שישתלם ללקוחות בגין סעיף זה בסך כולל של 857,145.5 ₪ (כולל מע"מ). החברה מתחייבת כי בתוך 20 ימים מיום אישור הסדר הפשרה, היא תאתר את קבוצת הזכאים שניתן לאתרם באמצעות מערכת הצרכנות שלה ותזכה כל אחד מהזכאים.

המשיבה תודיע על האפשרות לקבלת זיכוי או החזר כספי (לרבות התנאים למתן זיכוי או החזר כספי ופרטי האחראי של המשיבה לעריכת הבדיקה בגין זכאות להחזר כספי), בתוך 10 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. הפרסום ייעשה באמצעות הודעה על פי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אודות החלטת בית המשפט לאשר את ההסדר כהסדר פשרה. נוסף על כך, בתוך 10 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, תפרסם המשיבה מודעה זהה באתר האינטרנט שלה.
המשיבה תזכה את הזכאים להחזר בגין ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל בסך כולל של 234,000 ₪ (כולל מע"מ), אשר יחולקו בין הזכאים באופן שווה. תקופת ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל, הרלוונטית להגדרת הזכאים להחזר בגין ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל: החל מחודש יוני 2016 ועד לחודש אוקטובר 2017.
בסך הכל, בתוספת הזיכוי ששולם ללקוחות הרלוונטיים בגין טענת "נעילת הריבית" בסך של 23,024 ₪ (בתוספת מע"מ), הזיכוי הכולל שיינתן לחברי הקבוצה הזכאים על ידי המשיבה יעמוד על סך של 1,118,083.5 ₪ (כולל מע"מ) (להלן – סכום הפיצוי המוסכם).
הזיכוי לחברי הקבוצה הייצוגית יינתן באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון החשמל, שישלח במהלך 60 הימים העוקבים שלאחר מועד איתור הזכאי הרלוונטי.
כל מי שנמנה על קבוצת הזכאים בהתאם להסדר הפשרה, אך לא אותר על ידי המשיבה, ויפנה אליה תוך 120 ימים מיום אישור הסדר הפשרה, יוכל לקבל החזר כספי בהתאם להסכמות האמורות. אם לאחר שיעברו 120 ימים מיום אישור הסדר הפשרה, ייוותרו זכאים בקבוצת הזכאים שלא אותרו או שלא פנו לחברה, תועבר יתרת סכום הפיצוי המוסכם לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד, מכוח סעיף 20(א)(3) וסעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן – הקרן לחלוקת כספי תובענה ייצוגית).
הגמול המומלץ לתובעים המייצגים יעמוד על סך של 16,667 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד טופס דיווח עסקת אקראי) עבור כל אחד מהם. סך הגמול לתובעים המייצגים יעמוד על סך של 50,001 ₪ בתוספת מע"מ. שכר הטרחה לבאי כוח המבקשים יעמוד על סך של 200,000 ₪ בתוספת מע"מ. 80% מהגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה על ידי בית המשפט . יתרת 20% תשולם בתוך 15 י מים ממועד הגשת דיווח ואסמכתה אודות תשלום הפיצויים על ידי המשיבה (להלן – דוח המסכם).
בנסיבות העניין סבורים הצדדים, שאין צורך ב מינוי בודק. בחינת הסדר הפשרה אינה מצריכה מומחיות כלשהי מעבר למומחיותו של בית המשפט.
אישור הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין באשר לעילות הנוגעות לטענות ההפעלה ההדרגתית ותקופת חישוב הריבית ויהוו ויתור וסילוק מצד המבקשים ומצד כל אחד מחברי הקבוצה הייצוגית כלפי המשיבה.
נוסח הסדר הפשרה נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אשר לא התנגד לו ולא הוגשו התנגדויות אחרות.
דיון
לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה וביתר כתבי הטענות סבורני, שיש לאשרו.
הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, לעומת הסיכונים האפשריים הכרוכים בהמשך בירור התובענה הן באשר לסכומי הפיצוי שנקבעו הן באשר לאופן ביצוע ההשבה לחברי הקבוצה והן באשר ליתר המנגנונים שנקבעו בו לצורך יישומו המלא.
בכל הנוגע לטענות בדבר "טעות" בהערכת צריכת החשמל טרם המעבר למערכת שוב"ל, יש להביא בחשבון את הקושי העומד בפני המבקשים להוכיח שאכן הייתה טעות, וזאת לאור הנפסק בעניין פסקל ולאור היעדר תצהירים רלוונטיים או חוות דעת מומחה מטעמם. מנגד, המשיבה תמכה את טענותיה בתצהירה של ד"ר לין היאמס, המכהנת כמנהלת בדירוג מומחה במחלקה לסטטיסטיקה וחקר שווקים במשיבה ובתצהירו של מר רם שפירא, המכהן בתפקיד כלכלן ומנהל פרויקטים במחלקה לצרכנות ותעריפים במשיבה. נוסף על כך יש להביא בחשבון את קשיי הוכחת הנזק בשים לב לטענת המשיבה שלפיה עמדה בפני המבקשים האפשרות לבצע קריאת מונה עצמית. לפי אמות המידה, לקוחות חברת החשמל רשאים למסור באמצעות הטלפון או האינטרנט קריאת מונה עצמית, שעל פיה תתקן החברה את החשבון שנעשה ללקוח על בסיס הערכת צריכה. המבקשים בחרו שלא לעשות כן. לאור זאת, המבקשים הסתלקו מטענת "הטעות" בהערכת הצריכה, בכך הצטמצמה הגדרת קבוצת הזכאים לפיצוי אשר עליה יחול מעשה בית דין. ההסתלקות החלקית מבקשת האישור ומהטענות בהקשר ל"טעות" בהערכת הצריכה נעשו בהמלצת המגשר.
הפשרה הנוגעת לחישוב תקופת הריבית סבירה והוגנת. הוסכם, כי הזכאים להחזר ריבית יזוכו במלוא סך הריבית בגין תיקון החשבון שהיה משולם להם אילו חושבה הריבית עד למועד האחרון לתשלום החשבון המתוקן. בכך התחייבה המשיבה למתן זיכוי מלא לזכאים להחזר ריבית כאילו אושרה התובענה הייצוגית בעניין זה. בנוסף התחייבה חברת החשמל להסדרה עתידית מלאה של סוגיית אופן חישוב תקופת הריבית וכבר החלה לבצעה. הסכמה כאמור מיטיבה עם חבר י הקבוצה. הזיכוי לחברי הקבוצה יינתן באופן פרטני, תוך ניסיון לאתרם ומתן זמן מספק לחברי הקבוצה שלא יעלה בידי החברה לאתרם לפנות לחברה ו רק לאחר מכן תועבר היתרה לקרן לחלוקת כספים.
מקובלת עלי טענת חברת החשמל, שהתקנת מערכת שוב"ל בשלבים ובאופן מדורג הייתה מחויבת בהתאם לפרויקט השדרוג שביצעה במערכותיה ולטובת לקוחותיה. אך טבעי שהפעלת מערכת מעין זו לא תבוצע באופן סימולטני וישנם חבלי לידה בהפעלתה של המערכת.
נדמה, שאופן הפעלת המערכת נעשה באופן מבוקר ומפוקח מבלי שהייתה פגיעה ממשית העולה כדי הפליה פוגעת בלקוחות המשיבה. בפרט, כשטענת ההפליה בדבר הפעלה הדרגתית קשורה לטענת הטעות בהערכת הצריכה ונגזרת ממנה.
באשר ליתר טענות המבקשים, על אף הקושי הראייתי וחרף העובדה שהמבקשים לא הניחו תשתית ראייתית רחבה, המשיבה הסכימה לבצע הסדרה עתידית ל עניין חישוב תקופת הריבית ותעניק פיצוי לחברי הקבוצה . אומנם, הפיצוי שהוסכם במסגרת הסדר הפשרה אינו גבוה ביחס לסכום הכולל המבוקש בבקשת האישור , אך לפיצוי הקבוצה חשיבות ציבורית בהיותו מבטא את הרציונל שקובע, שאל לה למשיבה להתעשר על חשבון לקוחותיה. כמו כן יש לתת את הדעת להסדרה העתידית שהושגה במסגרת הסדר הפשרה ואשר במהותה מהווה הטבה לחברי הקבוצה וליתר לקוחות המשיבה. בשים לב לכך, הסכומים המומלצים כגמול ושכר טרחה סבירים ותואמים את מידת ההשקעה בניהול ההליכים באופן יעיל ומושכל וכן את הפיצוי ולפיכך, מאושרים.
אין צורך במינוי בודק. הצדדים הציגו נתונים ותמכו טענותיהם בתצהירים. טיבו ומהותו של הסדר הפשרה אינו מצריך מומחיות מיוחדת שכן הסדר הפשרה קובע מנגנון של השבה פרטנית בהתאם לזכאותם של חברי הקבוצה. בחינת סבירותו והוגנותו של ההסדר מבוססת בעיקרה על בחינה והערכה משפטיים ואין מדובר בהסדר פשרה הכולל חישובים כלכליים הטעונים מינוי בודק. בנוסף, הסדר הפשרה נבחן גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שהודיע על אי התנגדות להסדר.
לאור כל האמור, אני מורה כדלהלן:
ניתן בזאת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.
הגדרת הקבוצה: חברי הקבוצה המיוצגת הם לקוחות חברת החשמל אשר ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד ההסדרה נערך או ייערך להם תיקון חשבון, שבעקבותיו זוכו או יזוכו בריבית; וכן לקוחות חברת החשמל אשר חויבו בתשלום חשבון הצריכה על בסיס הערכת צריכה במהלך תקופת ההפעלה ההדרגתית של מערכת שוב"ל – וזאת למעט לקוחות אשר הוצאו על ידי בית המשפט מקבוצת הזכאים בהתאם להוראות סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.
המשיבה תגיש דוח מסכם בדבר ביצוע הסדר הפשרה, המפרט את אופן מתן ההשבה הפרטנית לחברי הקבוצה והפעולות שנעשו לצורך איתורם, וכן את יתרת הכספים שהועברו לקרן לניהול וחלוקת כספים, בתוך 8 חודשים מהיום.
המשיבה תשלם לכל אחד מהמבקשים הייצוגיים גמול בסך של 16.667 ₪ בתוספת מע"מ כדין (כנגד טופס דיווח עסקת אקראי) ובסך הכ ול 50,001 ₪ בתוספת מע"מ. המשיבה תשלם לבא כוחם של המבקשים שכר טרחה בסך 200,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. 80% מהגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים מהיום. 20% הנותרים מהגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 15 ימים מיום הגשת הדוח המסכם.
לאור אופייה של הסוגיה הנדונה ולאור הסכמות הצדדים, אין צורך במינוי בודק.
המשיבה תפרסם הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(4)(א) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח שיוגש לאישור בית המשפט תוך 7 ימים מהיום. ההודעה תפורסם על ידי המשיבה בעיתונים "גלובס" ו "הארץ" תוך 7 ימים מיום אישור נוסח ההודעה.
פסק הדין יוצר מעשה בית דין ביחס לקבוצת התובעים וביחס לעילות התובענה למעט העילות והטענות הנוגעות לטענת הטעות בהערכה, כמפורט בסעיף 4 להסכם הפשרה (המצורף כנספח 1 לבקשה לאישור הסדר הפשרה).

ניתן היום, ‏י"ח שבט, תש"פ, ‏13 פברואר, 2020, בהעדר הצדדים.