הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 47104-12-17

לפני
כבוד ה שופטת טל לוי-מיכאלי

מבקשים

  1. תומר ברם
  2. מיטל נוי
  3. דורי הללי
  4. ניסן פניאל
  5. אביב צ'קורל
  6. אור לפיד
  7. פיני אלישקוב

ע"י ב"כ עו"ד ציוני, עו"ד אלישקוב, עו"ד זייטלבך ועו"ד אבירם.

נגד

משיבות

1. APPLE INC

2. אפל ישראל בע"מ
3. איי-דיגיטל סטור בע"מ
4. אייקון גרופ בע"מ
המשיבות 2-4 באמצעות ב"כ עו"ד אסטרייכר, עו"ד שפירא ועו"ד בר-נוי.

החלטה

לפניי בקשה (להלן: "הבקשה") להכיר בתוקפה של המצאת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") שבוצעה לידי המשיבות 2-4 עבור המשיבה 1 – חברת Apple Inc - חברה זרה שמקום מושבה בארצות הברית (קופרטינו, קליפורניה), וזאת לפי תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").
המשיבה 1 לבקשת האישור שמקום מושבה בארצות הברית תכונה להלן: אפל אינק.
המשיבה 2 תכונה להלן: אפל ישראל.
המשיבה 3 תכונה להלן: איי-דיגיטל.
המשיבה 4 תכונה להלן: אייקון.

א. רקע וההליך העיקרי
הבקשה הוגשה בגדרי הליך מאוחד של חמש בקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר אוחדו על יסוד החלטת בית המשפט מיום 10.4.2018 (סגן הנשיא כב' השופט חאלד כבוב) כך שביום 17.4.2019 הוגשה בקשה מאוחדת ומתוקנת. בקשת האישור הומצאה למשיבות 2-4 ביום 21.4.2019.
עניינה של בקשת האישור הוא במגוון הפרות לכאורה שבוצעו על ידי המשיבות – המשיבה 1 – אפל אינק – תאגיד שמקום מושבו בארצות הברית המייצר ומשווק מוצרי אלקטרוניקה לרבות טלפונים סלולאריים חכמים בשם – Iphone; המשיבה 2 – אפל ישראל – העוסקת במחקר ופיתוח כחלק מקונצרן אפל; המשיבה 3 – איי -דיגיטל – המוחזקת באופן מלא על ידי חברת אייקון מפעילה רשת חנויות בהן נמכרים מוצרי אפל (Apple Premium Reseller); המשיבה 4 – אייקון – היבואנית והמפיצה הרשמית של מוצרי אפל בישראל – Apple Authorized Distributor וכן נותנת שירות מוסמכת של אפל בישראל - Apple Authorized Service Provider.
במסגרת בקשת האישור נטען כי אפל החדירה למכשירים של צרכניה ברחבי העולם וגם בישראל, באמצעות עדכוני תוכנה של מערכת ההפעלה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים, באופן מתוכנן ויזום, וללא ידיעתם והסכמתם של צרכניה. עוד נטען כי בחודש ינואר 2017, אפל אינק שחררה את עדכון התכנה 10.2.1 iOS אשר כלל בתוכו תוכנה מיוחדת וסודית (כך בבקשה) שמטרתה, בין היתר, להאט את פעולת המכשירים תוך שיבוש תכונותיהם המרכזיות; בחודש דצמבר 2017 הודתה אפל באופן רשמי כי באופן מכוון ומודע היא פיתחה עדכוני תוכנה אשר גרמו להאטה במכשירי האייפון וכן לפגיעות שונות אחרות בביצועי המכשיר כאשר היא מכנה את תוכנת ההאטה power management"", וטענה כי היא נועדה למנוע תופעת כיבוי פתאומי במכשירים (ראו נספח 44 לבקשת האישור).
המשיבות, לפי הטענה, הפרו את חובותיהן כלפי חברי הקבוצה בכך שהסתירו ולא גילו להם כי בעדכון התוכנה 10.2.1 iOS נכללת תוכנת ההאטה וכן לא גילו כי התקנת העדכון 10 iOS (שקדם לעדכון 10.2.1 iOS) עלול לגרום להתפרצות תופעת הכיבוי הפתאומי וזאת טרם ביצוע העדכון. גם לאחר מכן, נמנעו המשיבות מלגלות לצרכנים על אודות הבעיה הנרחבת שהתגלתה. עוד נטען כי המשיבות הסתירו ולא גילו מידע משמעותי ביחס לסוללת המכשירים ובכלל זה אורך חייה, מאפייניה והקשר בין מצבה לבין ביצועי המכשיר.
במסגרת בקשת האישור הועלו טענות נגד המשיבות 2-4 ומעורבותן באירועים הנ"ל. לשיטת המבקשים המשיבות עוולו כלפי המבקשים והקבוצה שהם מבקשים לייצג בעילות של הטעייה ואי-גילוי, כמו גם הטעייה בפרסומת, על פי חוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981; הפרת סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ה – 1968 ; הפרת חובת תום הלב הכללית; הפרת סעיף 6 לחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995; תרמית ורשלנות; עשיית עושר ולא במשפט; הסגת גבול במיטלטלין; פגיעה באוטונומיה ועוד.
בקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה מטעם המשיבות 2-4, מהטעם שלא הונחה תשתית ראייתית ראשונית המגלה עילה כנגד המשיבות הנ"ל, נמחקה על ידי בית המשפט ביום 29.9.2020 (סגן הנשיא כב' השופט חאלד כבוב) על יסוד הסכמת המשיבות שנעתרו להמלצת בית המשפט בענין זה.
בין לבין וביום 15.3.2020 הוגשה הודעת עדכון מטעם המבקשים בעניין הסדר פשרה שנחתם בהליך תובענה ייצוגית דומה בקליפורניה ארה"ב ובקשר עם האטת המכשירים. בהתאם להודעה - "ביום 28.2.20, הוגש לבית המשפט בהליך בארה"ב הסכם פשרה שנחתם בין אפל לבין התובעים הייצוגים וב"כ באותו הליך לצורך אישורו על ידי בית המשפט".

ב. טענות הצדדים בבקשה
להלן יובא תיאור תמציתי של טענות הצדדים בבקשה אשר נפרסו בהרחבה יתרה בכתבי הטענות מטעמם;
לשיטת המבקשים יש להכיר בהמצאה אשר בוצעה למשיבות 2-4 כהמצאה לאפל אינק. נטען כי בשים לב למיהות המשיבות ונוכח שני המבחנים אשר הותוו בפסיקה להוכחת תנאי תקנת 482 (א) לתקנות - מבחן "אינטנסיביות הקשר" ומבחן "אותו עסק או אותה עבודה" – יש לראות במשיבות 2-4 מורשות לניהול עסקיה של אפל אינק.
בנוגע לאפל ישראל ואשר לאינטנסיביות הקשר בינה לבין אפל אינק - נטען על ידי המבקשים כי קיימים סממנים רבים אשר בנפרד ובמצטבר מצביעים על שיתוף פעולה עסקי וכן קשר אינטנסיבי. בין היתר: אפל ישראל בבעלות מלאה (בשרשור) של אפל אינק; שני הדירקטורים הנוכחיים של אפל ישראל מכהנים בתפקידים בכירים גם באפל אינק; אפל אינק ואפל ישראל חולקות אתר אינטרנט; בין אפל אינק לאפל ישראל קיים קשר עסקי הדוק; עמוד האינטרנט לגיוס עובדים לאפל ישראל נמצא גם הוא באתר אינטרנט של אפל אינק וממנו עולה כי מפורסמות כ-156 משרות בישראל; כך גם בעמוד הרשת החברתית - לינקדין של אפל אינק - מפורסמות משרות עבור אפל ישראל; השם " APPLE" הוא סימן מסחר רשום בבעלות אפל אינק ובו משתמשת אפל ישראל בהרשאתה של אפל אינק.
אשר למבחן השני נטען כי אפל ישראל עוסקת "באותו עסק" של אפל אינק. אפל ישראל ואפל אינק חולקות את האחריות על תכנון, ייצור, שיווק ומכירת המכשירים נשוא בקשת האישור, וזאת לרבות הסוללות, עדכוני התוכנה ומערכת ההפעלה.
אשר לאיי-דיגיטל ואייקון - משיבות 3-4 - עוסקות בייבוא, הפצה ושיווק של מוצרי אפל בישראל, לרבות המכשירים נשוא בקשת האישור; לגבי איי-דיגיטל, עליה שולטת אייקון באופן מלא, נטען כי היא משמשת כזרוע הארוכה של אפל בישראל בכל הקשור למכירה ומתן שירותי תמיכה ומעבדה למוצרי אפל. בנוסף, היא מציגה עצמה בפני הצרכן הישראלי כחלק בלתי נפרד מאפל, משתמשת בסימן המסחר של אפל ומכנה עצמה "המומחים של Apple בישראל" ושהיא " premium reseller" בישראל. לעניין אייקון נטען כי היא מציגה עצמה באתר האינטרנט שלה "פועלת למכירת מוצרי Apple בישראל למגוון של לקוחות, רשתות קמעונאיות, מפיצים, דילרים, חנויות סלולר ועוד" ומשמשת "יבואן והמפיץ הרשמי של מוצרי Apple בישראל ונחשבת Apple authorized distributor". נטען כי משיבות 3-4 פועלות לקידום עסקי המכירות של מכשירי אפל בישראל, מייבאות מכשירים ומציגות עצמן כ"יבואן רשמי" ו"מפיץ מורשה", ולכן הקשר ביניהן לבין אפל אינטנסיבי במידה כזאת שיש להניח שהן יביאו לידיעתה של אפל דבר קיומו של הליך זה.
עוד נטען, כי איי-דיגיטל ואייקון עוסקות באותו העסק כמו אפל. התובענה נוגעת למכשירי אפל אשר נמכרו לחברי הקבוצה תוך הסתרת מידע מהותי.
המשיבות, שיוצגו במשותף על ידי משרד ב"כ אחד, טענו כי – המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית כלשהי לכך שהמשיבות מורשות לניהול עסקי אפל אינק שכן האסמכתאות אותן הציגו, סרטונים, קטעי עיתונות, תדפיסים מרשתות חברתיות, קטעים מהמרשתת, אינם מהווים ראיות לאמיתות תכנם ומשכך לא הונחה תשתית ראייתית עליה ניתן לבסס ממצא עובדתי על אודות אינטנסיביות הקשר ועל זהות העיסוק או העבודה.
המשיבות מוסיפות כי אם המבקשים היו משכילים לבסס ראייתית טענותיהם גם אז לא יהיה במצע העובדתי שהונח כדי לבסס טענת אינטנסיביות הקשר. העובדה שהחברות חולקות סימן מסחרי משותף לא עולה כדי קשר אינטנסיבי. כך גם באשר להשתייכות לאותו קונצרן חברות, או שימוש משותף באתר אינטרנט, או זהות בעלי התפקידים בחברות השונות. המשיבות טענו כי המבקשים אף לא השכילו להוכיח את המבחן השני שעניינו באותו עסק או עבודה כלל ובוודאי שלא על פי פרשנותו המצמצמת המתחייבת לשיטתן של המשיבות מתיקון שבוצע בתקנות בשנת 2013 [תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013].
עוד טענו המשיבות כי דרך המלך לביצוע המצאה מחוץ לתחום השיפוט היא בהתאם לתקנה 500, כך שתקנה 482 הינה החריג לכלל שאינו מוצדק בענייננו.
לתשובתן, או לתגובתן המשלימה לא צרפו המשיבות תצהיר. הן אף לא צרפו אסמכתאות כלשהן לתמיכה בטיעון עובדתי שכן לא הועלה על ידן טיעון עובדתי כלשהו.
זולת הטיעון שהועלה בגדרי הבקשה והתשובה לה, שהחזיקו 25 עמודים ו-24 עמודים (ללא נספחים) בהתאמה, הוסיפו המבקשים תגובה לאותה תשובה, ובהמשך ועל יסוד החלטת בית המשפט מיום 16.4.2020 (כב' השופטת בלכר) אף תגובה לתשובה לתגובה המחזיקים 41 עמודים ו-21 עמודים (ללא נספחים) בהתאמה. כל בקשה ותשובה הולידו בקשות משנה, תשובות לבקשות המשנה ותגובות לאותן התשובות (וראו בקשה לצירוף ראיות מיום 17.12.2020 שהוכרעה ביום 14.3.2021; בקשה לזימון עדים מיום 16.4.2020 שהוכרעה ביום 17.8.2020 ובקשה לצירוף הסכמים מיום 2.3.2021 שהוכרעה ביום 14.3.2021).
התיק הועברו לטיפולי ביום 1.2.2021 וביום 14.3.2021 התקיים דיון בבקשה. במהלך הדיון נחקר עו"ד ברם הוא אחד המבקשים והמצהיר מטעמם; עוד נחקרו מנכ"ל אפל ישראל מר רון פרידמן וכן סמנכ"לי הכספים בעבר ובהווה של אייקון ואיי-דיגיטל – מר בן פלדמן ומר יובל כהן (בהתאמה). עדים אלו (עובדי המשיבות) זומנו לעדות על ידי המבקשים, ועל דעתן החולקת של המשיבות, ובהתאם להחלטת השופטת בלכר מיום 17.8.2020.
ביום 25.5.2021 נשלמה מלאכת הגשת הסיכומים ועתה בשלה עת ההכרעה.
בדיון להלן כל אימת שתעשה הפניה לבקשה או לתשובה – יהיה זאת בקשר לבקשה לפי תקנה 482; הפניות לפרוטוקול הן לפרוטוקול ישיבת 14.3.2021 וכל זאת אלא אם נכתב אחרת. ההדגשות – אינן במקור.

ג. הכרעה ודיון
אקדים מסקנה לדיון – דין הבקשה להתקבל במלואה. להלן טעמיי;
תקנה 482(א) לתקנות, היא המסגרת הנורמטיבית לענייננו, שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים" קובעת כדלקמן:
"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט."
תקנה זו מאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי "מורשה בהנהלת עסקים" של נתבע, אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט בו מוגשת התביעה, היינו מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל (רע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON (28.12.2017) (להלן: "עניין כרמל"). המצאה כדין מקנה גם סמכות שיפוט, ואין מדובר בפעולה טכנית גרידא. אם בוצעה המצאה כדין לפי תקנה זו, התובע אינו נדרש לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500 לתקנות. האפשרות להמציא כתבי בי-דין לנתבע זר מכוח תקנה 482 לתקנות מהווה "הלכה מושרשת, אשר אושרה, ובצדק, בפסיקתו של בית משפט זה פעם אחר פעם" (ראו רע"א 77/16 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' תואפיק נסאר (24.1.2016) (להלן: " עניין צ'מפיון").
בעניין כרמל עמד בית המשפט על שני המבחנים המצטברים לצורך הגדרת "מורשה" (פסקה 11-10):
"בפסיקה נקבעו כאמור שני מבחנים מצטברים לצורך הגדרת 'מורשה': על-פי המבחן הראשון – החשוב והעיקרי מבין השניים – 'מורשה' הוא "מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו" .... אינטנסיביות זו, כך נקבע, היא 'עניין של דרגה', לא ניתן לטעת בה מסמרות מראש ויש לבחון אותה מנקודת מבט נורמטיבית, כל עניין על-פי נסיבותיו...
המבחן השני מכונה מבחן 'אותו העסק'. בשנת 2013 תוקן נוסח התקנה, כך שבמקום "בהנהלת העסק או העבודה", נכתב "בהנהלת אותו העסק או אותה העבודה" ... גם לאחר התיקון נותר מבחן זה משני בחשיבותו למבחן אינטנסיביות הקשר..".
וראו גם: רע"א 8957/09 ‏ אוזן נ' קיובי (8.3.2011) (להלן: " עניין אוזן"); רע"א 3574/15 ‏ Alstom Grid Ag‏ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (14.7.2015) (להלן: "עניין אלסטום"); סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי כרך א 381 (2013); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך ב, 1458-1456 (מהדורה שלוש עשרה, 2020).
יוער כי האפשרות להמצאת כתבי טענות מכח תקנה 500 לתקנות (ומקבילתה בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 – תקנה 166) שרירה, קיימת, ידועה ומהווה אפיק דיוני מסוים אחד. אפיק דיוני זה לא שולל קיומם של אפיקים דיוניים אחרים אותם התווה מחוקק המשנה לרבות זה המוגדר בתקנה 482 לתקנות (ראו עניין צ'מפיון).
מהכלל אל הפרט וביחס לכל אחת מהמשיבות אנתח להלן המבחנים הפסיקתיים הנ"ל – מבחן אינטנסיביות הקשר ומבחן אותו העסק או אותה העבודה;

ג.1. אפל אינק ואפל ישראל (המש יבה 2)
שאלת הקשר בין אפל אינק ואפל ישראל בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות נבחנה בערכאות הדיוניות לא אחת. כל צד מצידו הציג פסיקה התומכת בעמדתו (וראו אך לשם הדוגמה מחד ת"א 48243-11-14 (מחוזי ת"א) לוצאטו נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (22.10.2015) ומאידך ת"צ (מחוזי נצ') 191-05-11 אבו דריס נ' APPLE COMPUTER INC (1.12.2011); מודעת אני אף לניסיון קודם של חלק מהמבקשים כאן בגדרי הליכים אחרים (ת"צ 48531-04-18 ות"צ 63902-12-17) לבצע המצאה לאפל אינק באמצעות אפל ישראל - בקשות שנמחקו. אני סבורה שאין באמור כדי להקרין על בקשתנו הנבחנת במנותק מהחלטות בעניינים אחרים שהיו יפות לאותה העת ועל יסוד מערכת עובדתית שהוצגה שם.

ג.1.1. מבחן אינטנסיביות הקשר (אפל אינק והמשיבה 2)
סבורני כי עלה בידי המבקשים לבסס את הנדבך הראשון בדבר אינטנסיביות הקשר בין אפל ישראל לאפל אינק היא אפל האמריקאית. אינטנסיביות הקשר נלמדת מצבר של נתונים עובדתיים אשר הוצגו בכתבי הטענות לבקשה ואשר נלמדו אף מחקירתו של מנכ"ל אפל ישראל. צבר הנתונים הנ"ל מגבש מסה עובדתית קריטית המחייבת את המסקנה כי קיימת זיקה הדוקה בין אפל ישראל לאפל אינק. למען הסר ספק – אותה זיקה הדוקה שהשכילו המבקשים לבסס היא אקטואלית ועדכנית. ודוקו, אין בהכרח בכל סממן עובדתי לבדו כדי לגבש את המסקנה בדבר הזיקה ההדוקה בין החברות המשיבות. זיקה זו נלמדת אך מהצטברות עובדתית וראו בעניין זה והשוו רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (28.8.1994) (להלן: " עניין טנדלר").
אסקור הסממנים אשר משקלם המצטבר הביאוני לכלל הכרעה בדבר התקיימותו של קשר אינטנסיבי –
ראשית המובן מאליו שאינו שנוי במחלוקת – אפל ישראל ואפל אינק שייכות לאותו קונצרן חברות. היסטורית ומעט לאחר התאגדותה של אפל ישראל נשלטה זו במישרין על ידי חברת אפל אינק, בחלוף תקופה הועברו מניותיה לחברה אחרת בקונצרן (ראו הודעה על העברת מניות מיום 30.11. 2011, נספח 7 לבקשה). מאליו מובן כי השתייכותן של שתי חברות לאותו קונצרן לא די בה כדי לבסס הקשר האינטנסיבי (וראו ת"א (מחוזי מר') 75745-07-19 אנרג'יקס - אנרגיות מתחדשות בע"מ נ' Schott North America Inc (11.6.2020) וכן רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG (29.1.2009)) אולם זוהי בהחלט נקודת מוצא לדיון אליה יצטרפו אינדיקציות עובדתיות נוספות שילמדו כי הקשר התאגידי לא עומד בחלל ריק ובמקביל אליו מתקיימים קשרי עבודה הדוקים (השוו ענין אלסטום וכן ענין אנרג'יקס הנ"ל).
אפל ישראל ואפל אינק חולקות את אותו הלוגו ואת אותו השם המהווה סימן מסחר רשום. ממכתב שנשלח לרשם החברות בשנת 2011 עתרה אפל אינק לשינוי שמה של אפל ישראל (שכונתה בעבר HFN APPLE ISRAEL LIMITED) (מכתב מיום 3.11.2011, נספח 19 לבקשה). במכתב נוסף בחלוף ימים ספורים האיצה אפל אינק ברשם החברות לפעול לשינוי שמה של אפל ישראל וכך נכתב: "נוכח דחיפותה הרבה של בקשה זו בעבור לקוחתנו, חברת אפל העולמית (Apple Inc) ונוכח רגישותה הגבוהה והשלכותיה הכלכליות והמסחריות נבקשכם לזרז ככל הניתן...". בחירתה של אפל אינק בעת ההיא המבוססת על השלכות כלכליות ומסחריות משמעותיות לחלוק את שמה עם אפל ישראל ולהיות מזוהה כתוצאה מכך עם החברה הישראלית מקרינה על איתנות הקשר ומלמדת מיניה וביה לא רק על השתייכות לאותה קבוצת חברות אלא גם על אינטרס עסקי משותף. יוער כי בניגוד לטענת המשיבות בחירתה של אפל אינק שמצאה ביטוייה במכתבה משנת 2011 אינה אירוע היסטורי נקודתי אשר לא רלוונטי למועד ביצוע ההמצאה – עם שינוי השם הפכה הזהות בין החברות לאירוע רציף ומתמשך עד ימינו אנו. ראו והשוו – "השם הכמעט זהה של שתי החברות, כמו גם סמלן המשותף, מלמד לא רק על אינטרס משותף של קידום מכירות, שיכול להיות נחלתם של עוסקים שונים במסגרת אותו ענף, אלא על השתייכות לגוף אחד, שלו סניפים רבים" (עניין טנדלר בפסקה 7).
החברות חולקות אתר אינטרנט משותף (בדומה לחברות נוספות בקונצרן אפל); הצהיר העד מטעם המבקשים עו"ד ברם (סעיף 21 לתצהירו התומך בבקשה) כי חיפוש במנועי חיפוש אחר אתר אפל ישראל מוליך לאתר אינטרנט שכתובתו apple.com בו מוזכרת חברת אפל אינק מפורשות כבעלת האתר (וראו סעיף 114 לתגובה לתשובה). מובן שהשימוש המשותף באתר האינטרנט לא חייב לייצר תקשורת יומיומית בין החברות, אך הבחירה לחלוק את אותו האתר מייצרת את המצג לפיו החברה הישראלית עובדת מטעמה של החברה האמריקאית. זאת ועוד, בעידן הנוכחי ובהינתן חברות טכנולוגיה מסוג המשיבות כאן – תקשורת לא חייבת להיות מילולית ורצופה וניתן בהחלט להניח תקשורת אינטנסיבית שאינה כוללת מפגשים אישיים ושיחות [ראו והשוו רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו ( 27.2.2006): "כאן המקום להזכיר שבאתר האינטרנט של יבואנית הרכב פורסם כי המוסך בחיפה הינו סוכנות של יבואנית הרכב. ניתן, אם כן, לומר כי הפרסום האמור הוא אשר יצר במקרה הנוכחי מצג לפיו המוסך בחיפה פועל מטעמה של יבואנית הרכב"].
באותו אתר אינטרנט (משותף) מופיע עמוד גיוס עובדים עבור אפל ישראל. באותו עמוד גיוס עובדים מוצגות כ-156 משרות בישראל (תצהיר ברם התומך בבקשה בסעיף 22). תיאור המשרות במודעות הנ"ל מלמד על חשיבותה של חברת אפל ישראל עבור קונצרן אפל כולו ועל גבי הפלטפורמה של אפל אינק. ראו אך לשם הדוגמה מודעה מיום 11.8.2019 – בה תרה אפל אחר ראש צוות מפתחי תכנה של מוצרי אפל עבור אפל ישראל; ראו גם מודעה מיום 13.2.2019 בה תרה אפל אחר מהנדס לסניף אפל ישראל בחיפה. המודעות הנ"ל כמו גם מודעות נוספות אשר הוצגו בבקשה מלמדות על המעורבות העמוקה של עובדי אפל ישראל בתכנון מוצרים עבור קונצרן אפל בכלל ועבור אפל אינק בפרט; על אודות מעורבותה העמוקה של אפל ישראל במוצרי אפל וחיוניות עבודתה עבור אפל אינק ניתן היה ללמוד אף מעדותו של מנכ"ל אפל ישראל מר פרידמן שאישר שיש לאפל ישראל חלק משמעותי בתכנון ופיתוח המוצרים של אפל אינק (ראו פרוטוקול עמ' 94 ש' 2 ואילך). נוכח עדותו של מר פרידמן בנקודה זו המתיישבת היטב עם הנתונים בדף האינטרנט ובתיאור המשרות בגדרו לא מצאתי סיבה לפקפק בנכונות הנתונים באותו דף אינטרנט (וראו גם ע"ר (מחוזי מר') 59443-03-19 בן זאב נ' Booking.com BV (23.7.2019) (להלן: " עניין בוקינג")).
טענת המשיבה כי הדף לא מהווה ראיה קבילה בהיותו עדות מפי השמועה – אינה יכולה לעמוד. האם מתכחשת אפל ישראל לדף האינטרנט בו היא נוהגת לפרסם ואליו היא מפנה את מי שעורך חיפוש אחר החברה? אכן ככלל עת מדובר בדפים אקראיים מתוך רשתות חברתיות קיים החשש שמדובר בפרופילים פיקטיביים, מזויפים. דא עקא שעמודה הרשמי של אפל ישראל בוודאי לא עולה כדי פרופיל מזויף. ממילא גם תכניו (מודעות הדרושים למיניהן) מתיישבים עם שנטען על ידי מר פרידמן ומייצרים הנחה ראייתית בדבר נכונות הנתונים.
שתי החברות חולקות בעלי תפקידים; בהתאם לתדפיסי רשם החברות (נספח 1 לבקשה) הדירקטורים באפל ישראל ה"ה Dehnwood ו – Wahlstrom (להלן: "דנווד" ו – "וולסטרום") הם אזרחים זרים שמקום מושבם בארצות הברית. אותם דירקטורים הם אף בעלי תפקידים נוספים בקונצרן אפל. וולסטרום – באפל אינק ודנווד – בקונצרן אפל ללא ציון גאוגרפי [הדבר נלמד מעמודי הרשת החברתית לינקדין של הנ"ל (נספח 8 לבקשה)]. המשיבה התנגדה אמנם לצירופם של אותם עמודי לינקדין, דא עקא שהתנגדותה באה במקביל לסירובה לאפשר לנ"ל להיחקר בבית המשפט כדי לעמתם עם הנתונים האמורים (וראו תשובת המשיבות מיום 23.6.2020 לבקשה לזימון עדים). בהינתן מסמכי רשם החברות (המאשרים מקום מושבם בארה"ב – בדומה כזכור לאפל אינק), בהינתן הסירוב להעידם – שהיה מאפשר הכשרת הראייה בנקל, בהינתן העדרו של תצהיר לתמיכה בכלל כתבי הטענות מטעם המשיבות – אני סבורה כי אין מניעה להסיק, בנסיבות הענין המסוימות, כהונה מקבילה בשתי החברות. הכהונה המקבילה של בעלי התפקידים מייצרת גם היא זיקה קרובה.
מעדותו של מר פרידמן עלה כי בעלי תפקידים באפל נושאים בדרגה אחידה לקונצרן כולו. היינו vice president באפל ישראל, הוא למעשה vice president באפל אינק – מבחינת תפקידו בחברה.
"מר פרידמן: באפל יש סולם דרגות, Senior Director, Director והדרגה אחרי סניור דירקטור זה VP...... VP זה פשוט דרגה, כמו שאין VP של זה, זה VP. כמו שיש Senior Director....
מר פרידמן: אפל זה קבוצת חברות.
...
מר פרידמן: יש בה כל מיני חברות, וסולם הדרגות הוא מאפיין את הדרגות, אני מניח, בכל קבוצת אפל." (עמ' 77 ש' 14 לפרוטוקול)

ואמנם הקונצרן מורכב מחברות אפל רבות, שונות ובפיזור גאוגרפי אך השימוש האחיד (כפי שיטתו של מר פרידמן) בתיאור המשרה מהדק אף הוא את הזיקה בין החברות בקונצרן – לרבות אפל ישראל ואפל אינק.
חברת אפל ישראל מהווה מרכז טכנולוגי חשוב ביותר לקונצרן אפל ובוודאי מתוך כך לאפל אינק חברת האם. כך העיד מר פרידמן –
"עו"ד ציוני: תסכים איתי אז, שיש לכם חלק משמעותי בתכנון ופיתוח המוצרים של Apple inc.
מר פרידמן: כן, אנחנו מפתחים כל מיני רכיבים, דרך אגב, כל מוצר של אפל, בין אם זה טלפון, או בין אם זה שעון, יש אלפי רכבים.
עו"ד ציוני: לא, בסדר. אני רק, ותסכים איתי שאם מחר סוגרים את אפל ישראל, זה לא יהיה טוב ל-Apple inc.
....
מר פרידמן: אפל נמצאת פה כי יש פה מהנדסים מוכשרים, ושיש להם ידע, ואני מניח שעד שיחליפו את אותם מהנדסים במהנדסים אחרים, כן. יהיה gap." (עמ' 94 ש' 2 ואילך)

וראו גם –

"עו"ד ציוני: עכשיו, זה נכון שהמרכז בישראל הוא מרכז הפיתוח הכי גדול של אפל מחוץ לארצות הברית?
....
מר פרידמן: אנחנו מספר 3.
עו"ד ציוני: מה מספר 2?
מר פרידמן: במינכן.
עו"ד ציוני: במינכן. אז חוץ ממינכן זה ישראל?
מר פרידמן: יש ארצות הברית, יש, שבה יש מספר מרכזים,
עו"ד ציוני: אוקיי.
מר פרידמן: יש בגרמניה, ואנחנו השלישי."
(עמ' 104 ש' 8 ואילך לפרוטוקול)

עדותו זו של מר פרידמן בדבר חשיבותה של אפל ישראל עבור אפל העולמית מייתרת את הצורך בהכרעה בשאלת מעמדן הראייתי של כתבות עיתונאיות למיניהן שנועדו לדייק את הקשר המקצועי בין אפל ישראל לאפל (ראיון עם מר סרוג'י (סגן נשיא בכיר בקונצרן אפל) (וראיון עם מר אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר) – נספחים 9 ו – 10 לבקשה), אשר ככלל אינן מהוות ראיה לאמיתות תוכנן. הדברים שנאמרו בראיונות שם עולים ממילא מדבריו של מר פרידמן.
המשיבות ביקשו לטעון כי לא מן הנמנע שהעבודה החיונית שאפל ישראל מבצעת אינה דווקא עבור החברה האמריקאית – עבור אפל אינק, אלא יתכן שעבור חברה אחרת בקונצרן החברות. טענה זו לא מקובלת עלי. ראשית, סבורני כי אין בהשערה זו כדי לסתור טענות המבקשים. וכך, אין מחלוקת כי אפל ישראל ואפל אינק הינן חלק מאותה קבוצת חברות. קבוצה זו פרוסה בכל רחבי העולם (נמצאנו למדים מחקירתו של מר פרידמן על אודות – אפל טורקיה, אפל גרמניה, אפל אירלנד עמ' 103 ש' 9 לפרוטוקול). החברות בקבוצה מהוות מרכזים טכנולוגים אשר בכל אחד מהם מתכננים טכנולוגיות שונות (עמ' 103 ש' 21 לפרוטוקול). כל טכנולוגיה שמפותחת מוצאת דרכה למוצר הסופי של מכשירי אפל (עמ' 104 ש' 6 לפרוטוקול). המסקנה המתבקשת היא כי המוצר המוגמר הינו אם כן שילוב של עבודת האורגנים השונים בקונצרן לרבות של אפל ישראל. תוצריה של אפל ישראל הם מן החשובים עבור מוצרי אפל בהיות אפל ישראל מרכז הפיתוח הטכנולוגי השלישי בגודלו מחוץ לארה"ב. יוצא מן האמור כי גם אם לאפל ישראל קשר עם חברות אחרות בקונצרן – כפי שניתן להניח, בוודאי הקשר שלה הוא אינהרנטי עם אפל אינק בעלת המוצר הסופי והמזוהה עימו (וראו למשל כתב הגנה שהוגש במסגרת ת"צ 50932-01-14 (מחוזי מר') המועצה הישראלית לצרכנות נ' אייקון גרופ בע"מ (30.8.2020) (להלן: "עניין המועצה הישראלית לצרכנות").
שנית, הסברה כי הקשר של אפל ישראל היא דווקא עם אורגן אחר בקבוצה – טעונה מצע עובדתי שלא הונח.
בישיבת יום 14.3.2021 הקרינו המבקשים סרטון מן המרשתת בו הוצג ביקורו של טים קוק מנכ"ל אפל אינק בארץ. בסרטון נראה טים קוק מדבר על הזיקה ההדוקה בין אפל אינק לאפל ישראל. כך נשמע קוק אומר –"I think Apple is in Israel because the engineering talent and the brilliance of the people are incredible. You know this is our second largest engineering site in the world. You guys are incredibly important to everything that we do and the products that we built…"
חרף העובדה שככלל תכני סרט אינם ראיה לאמיתות תוכנם הרי שבמקרה דנן הונחה תשתית המאפשרת להכיר במצולם בסרטון כאותנטי.
וכך, מר פרידמן אישר כי המצולם הוא מנכל אפל אינק – טים קוק. מר פרידמן אישר כי הוא מזהה את משרדי אפל ישראל בהרצליה (עמ' 107 ש' 1 לפרוטוקול) מר פרידמן אישר כי הוא רואה בסרטון את מר סרוג'י – אשר הוזכר בדברי המנכ"ל קוק ומוכר למר פרידמן (עמ' 109 ש' 23 לפרוטוקול). אישורו של העד לדברים האמורים מאפשר לייצר הנחה עובדתית לפיה המצולם בסרטון הוא אותנטי דיו. הדברים מקבלים משנה תוקף משעה שמר פרידמן עצמו בעדותו אישר את חשיבות אפל ישראל לקונצרן אפל, באופן דומה לדברים שנאמרו על ידי קוק עצמו בסרטון (ראו לעיל).
אעיר כי אכן מדובר בסרטון משנת 2015 ושנתה הפסיקה לא אחת כי את הקשר האינטנסיבי יש לבסס נכון למועד ביצוע המסירה. אולם אותם דברים של טים קוק, מנכ"ל אפל אינק, שהיו אקטואליים למועד הסרטון בדבר חשיבותה של ישראל כמרכז טכנולוגי – לא השתנו כפי שהעיד אף מר פרידמן. יוצא אם כן כי הזיקה האינטנסיבית שאפיינה את שנת 2015 בעת ביקור מנכ"ל אפל אינק בישראל רלוונטית אף עתה.
הזיקה ההדוקה בין החברות משתקפת היטב ובעיקר משיתוף פעולה מקצועי קרוב ואינטנסיבי המלווה את תהליכי העבודה של אפל ישראל באופן שוטף ויומיומי. אופי העבודה של החברות כפי שהעיד פרידמן משקף את עבודת הקונצרן בכלל ואת עבודת החברות הישראלית והאמריקאית בפרט. מר פרידמן הסביר בעדותו את אופי העבודה של אפל ישראל ועמד על כך כי אפל ישראל אינה מרכז רווח והפסד אלא היא מרכז מקצועי המתכנן רכיבים עבור אפל (עמ' 87 ש' 12 לפרוטוקול) העבודה מתבצעת בצוותי עבודה אשר עובדים יחד על ספציפיקציות של מודולים שונים ובהתאם למתודולוגיות עבודה משותפות.
וראו –
" יש צוותי עבודה שעובדים ביחד על ספציפיקציות של מודולים שונים, של מודולים של חומרה, תוכנה.
.....
מר פרידמן: כרגע תיארתי. יושבים אנשים ביחד.."
(עמ' 111 ש' 17 לפרוטוקול)

ובהמשך –

"מר פרידמן: אני אמרתי, יושבים צוותי הנדסה, גם אמריקאים וגם ישראלים,
עו"ד ציוני: ביחד?
מר פרידמן: יושבים ביחד, ומגדירים. לא אמרתי שהכל פה בארץ, נכון?
עו"ד ציוני: אוקיי.
כב' השופטת: נכון.
עו"ד ציוני: עכשיו, יש הרבה משימות עבודה שעובדים ביחד, גם מהנדסים מישראל, נגיד גם מהנדסים מארצות הברית?
מר פרידמן: כן. כולל גם מיבשות אחרות.
עו"ד ציוני: לא, לא. בסדר. ויכול להיות שיהיה לי מנהל צוות, לצורך הענייו אני מהנדס אצלכם, ומנהל הצוות שלי ישב בארצות הברית. זה יכול לקרות?
מר פרידמן: כן."
(עמ' 114 לפרוטוקול).

המסקנה הבלתי נמנעת כי מעצם טבעה וטיבה של העבודה המבוצעת בקונצרן אפל, מתחייב שיתוף פעולה מקצועי הדוק בין מהנדסים אמריקאים למהנדסים ישראלים ובשל כך ובהכרח בין אפל אינק לאפל ישראל. עבודה משותפת זו מהווה נדבך נוסף המצביע על אינטנסיביות הקשר.
אינדיקציה נוספת לקשר ההדוק נלמדת מהעובדה שבחירתו לתפקיד של מנכ"ל אפל ישראל נעשתה לאחר ראיון של הגורמים הרלוונטיים בארצות הברית ובראשם מנכ"ל אפל אינק. וכך, העיד מנכ"ל אפל ישראל כי קבלתו לעבודה נערכה לאחר ראיון שהתקיים בארה"ב בפני מנכ"ל אפל אינק מר טים קוק ובפני מר סרוג'י - senior vice president hardware technology וכך –
"עו"ד ציוני: טים קוק, אתה אמרת שפגשת אותו.
מר פרידמן: הוא ראיין אותי. פגשתי אותו פעם אחת באוטוטו 4 שנים.
עו"ד ציוני: אתה יודע שהוא מנכ"ל Apple inc?
מר פרידמן: אני יודע שהוא מנכ"ל אפל. כן."
(עמ' 90 ש' 19 לפרוטוקול)

וראו גם -
"עו"ד ציוני: אוקיי. איך התקבלת לתפקיד הזה?
מר פרידמן: התראיינתי.
עו"ד ציוני: איפה? אצל מי?
מר פרידמן: התראיינתי גם בארץ וגם בארצות הברית.
עו"ד ציוני: אצל מי התראיינת בארצות הברית?
מר פרידמן: התראיינתי אצל המנהל שלי, שקוראים לו ג'וני סרוג'י,
עו"ד ציוני: ג'וני סרוג'י.
מר פרידמן: והתראיינתי אצל אנשים מה-staff שלו בארצו הברית"
(עמ' 74 ש' 5 ואילך לפרוטוקול)

אותו ראיון התקיים בעקבות פנייה של סרוג'י לפרידמן כדלקמן –
"עו"ד ציוני: אוקיי, ואיך ידעת שהמשרה הזו בכלל נפתחת, או קיימת?
מר פרידמן: פנו אליי, צלצלו אליי.
עו"ד ציוני: מי צלצל אליך?
מר פרידמן: ג'וני סרוג'י.
עו"ד ציוני: ומה הוא אמר לך?
מר פרידמן: הוא אמר בוא ניפגש ונדבר.
עו"ד ציוני: אוקיי. עכשיו, למי אתה מדווח בקונצרן אפל?
מר פרידמן: אני מדווח לג'וני סרוג'י.
עו"ד ציוני: אוקיי. מה זה אומר מדווח?
מר פרידמן: הוא המנהל שלי."
(עמ' 75 ש' 11 ואילך לפרוטוקול).
מר סרוג'י, הגם אם מר פרידמן לא ידע לאשר כי הוא "שייך" (כלשונו) לאפל אינק (עמ' 76 ש' 1 לפרוטוקול), יושב בארה"ב, שם התקיים הריאיון, אותו סרוג'י אף מגיע לפחות אחת לשנה לביקורים בארץ (עמ' 84 ש' 21 לפרוטוקול). השאלה לאיזה אורגן תאגידי משתייך סרוג'י או איזו מהחברות בקונצרן אפל משלמת משכורתו היא משנית בחשיבותה. אין מחלוקת כי מקום מושבו של סרוג'י בארה"ב (פרידמן עמ' 84 ש' 19 לפרוטוקול) הוא מקום מושבה של אפל אינק. אין אף מחלוקת כי סרוג'י עובד בארה"ב הוא מקום מושבה של אפל אינק אין אף מחלוקת כי סרוג'י מדווח למנכ"ל אפל אינק (פרידמן עמ' 110 ש' 11 לפרוטוקול) ובמסגרת אתר האינטרנט של אפל צוין כי הוא כפוף למנכ"ל אפל אינק (עמ' 76 ש' 16 לפרוטוקול). העובדה כי אפל אינק באמצעות המנכ"ל שלה (קוק), ובאמצעות אורגנים היושבים בארה"ב (סרוג'י) הם שותפים מכריעים באיוש משרות בכירות באפל ישראל יש בה כדי ללמד על אינטנסיביות הקשר בין השתיים וללא קשר לשאלת השתייכותו הארגונית המסוימת של הנ"ל. עובדה זו מתחזקת מהיות המנכ"ל הישראלי כפוף לתאגיד האמריקאי ולמנהל שם.
מעורבות החברה האמריקאית בהליכי גיוס עובדים בישראל אינה אירוע נקודתי חד פעמי וייחודי במקרה של מר פרידמן. מדובר במהלך עבודה רציף ושגרתי. כך העיד מר פרידמן –
"עו"ד ציוני: עכשיו, האם יש משרות שכדי להתקבל אליהן אני צריך הסכמה לא רק מהמנהלים בישראל, אלא גם ממנהלים במקומות אחרים?
מר פרידמן: כן. כמו שאני רואיינתי בארצות הברית,
עו"ד ציוני: כן.
מר פרידמן: משרות מאיזשהו seniority level ומעלה, חלק מהמראיינים הם באתרים אחרים.
עו"ד ציוני: אוקיי.
מר פרידמן: לפעמים זה בארצות הברית, לפעמים בגרמניה. תלוי בסוג המשרה.
עו"ד ציוני: אוקיי. זה לפי דרגה או לפי סוג העבודה?
מר פרידמן: זה לרוב שילוב של שניהם.
עו"ד ציוני: אוקיי. אתה יכול לתת לי באחוזים, נגיד, על כמה משרות מדובר?
מר פרידמן: אין לי, אין לי מידע, אתה יודע, סטטיסטי לכל המשרות. למשרות שאני מכיר, הייתי אומר שזה 15%."
(עמ' 122 ש' 15 לפרוטוקול )
יוצא אם כן כי על בסיס קבוע מתחייבת ומתקיימת מעורבות של אפל אינק באפל ישראל לצורכי השמת עובדים – נדבך נוסף המעיד על אינטנסיביות הקשר.
במסגרת תפקידו נדרש מנכ"ל אפל ישראל לפגישות עיתיות עם בעלי תפקידים באפל בארצות הברית. וראו עדותו בנקודה זו ביחס למר אדריאן פריקה "נפגשנו בארצות הברית... באחד המשרדים של אפל בארצות הברית" (עמ' 93 ש' 5 לפרוטוקול). וכן עדותו ביחס למר סרוג'י "כן כן אני נפגשתי הרבה פעמים... שוב בקופרטינו בארצות הברית" (עמ' 93 ש' 18 לפרוטוקול).
עוד למדנו מעדותו של מר פרידמן כי עת התקבלה החלטה לפני כשנתיים על יסודה רכשה אפל ישראל חברה אשר נטמעה באפל ישראל – זו התקבלה על יסוד הערכה משותפת של עובדים בא פל ישראל ועובדים באפל ארה"ב וכך –
"עו"ד ציוני: ... זה נכון לפני שנתיים בערך...קניתם חברה ישראלית שקוראים לה Camerai?
מר פרידמן: רכשנו חברה קטנה של 8 אנשים, 9 לא זוכר
...
עו"ד ציוני: והעובדים שלה השתלבו אצלכם?
מר פרידמן: העובדים שלה, כן.
עו"ד ציוני: יופי. ומי החליט לקנות את Camerai?
מר פרידמן: אנחנו עשינו אבלואציה ראשונית של החברה,
עו"ד ציוני: כן.
מר פרידמן: ואז הייתה קבוצה בקופרטינו שגם היא עשתה אבלואציה של החברה,
עו"ד ציוני: אוקיי.
מר פרידמן: ואז הוחלט לקנות אותה."
(עמ' 116 ש' 20 ואילך לפרוטוקול)
מעורבותה של אפל אינק ברכישת חברה אשר נטמעה בחברה הישראלית מייצרת גם היא שותפות עסקית הדוקה אשר מייצרת חוליה נוספת בשרשרת הקשר ההדוק בין החברות.
מעדותו של מר פרידמן עלה כי כלל עובדי החברה הישראלית מחזיקים במניות חברת אפל אינק. עובדה זו מחדדת את האינטרס העסקי ההדדי והמשותף של חברת אפל ישראל על עובדיה וחברת אפל אינק (עמ' 95 ש' 7 לפרוטוקול).
כלל עדותו של מר פרידמן לימדה כי חברת אפל ישראל אינה גוף עצמאי והקיום שלה הוא נגזרת מהיותה אורגן בתוך קונצרן אפל. אפל ישראל אינה מרכז רווח והפסד עצמאי (עמ' 86 ש' 21 לפרוטוקול ); אפל ישראל אינה מרכז טכנולוגי עצמאי אשר למוצריו זכות קיום עצמאית במנותק ממכשירי אפל (עמ' 87 ש' 16 לפרוטוקול). אפל ישראל אינה אחראית לתגמול לעובדיה (עמ' 97 ש' 15 לפרוטוקול ); אפל ישראל אינה אחראית על דרגתם המקצועית של מנהליה (עמ' 77 ש' 12 לפרוטוקול ); אפל ישראל אינה מקבלת החלטות באופן עצמאי (לא בקשר להליך כאן – ועוד על כך בהמשך - ולא בקשר לפעולות כלכליות ועסקיות דוגמת רכישת חברות (עמ' 117 ש' 12 לפרוטוקול )). אפל ישראל לא מכירה הליכים משפטיים המתנהלים נגדה – לפחות לא באמצעות המנכ"ל שלה (עמ' 79 ש' 12 לפרוטוקול); יוצא מן האמור כי כל קיומה של אפל ישראל מושתת על היותה זרוע מבצעת בתוך קונצרן אפל. עובדה זו לבדה מייצרת בהכרח קשר אינהרנטי והדוק בין אפל ישראל לאפל העולמית כאשר בקודקוד הקונצרן חברת אפל אינק.
המשיבה ביקשה לטעון כי הגם אם מעדותו של מר פרידמן עלה קשר של אפל ישראל לגורמים שונים באפל בעולם אין זו דווקא אפל אינק עימה קשורה אפל ישראל. אני סבורה כי הניסיון לייצר קלסיפיקציה חדה בין החברות השונות בקונצרן אפל, ניסיון כושל יש לומר, מחזק דווקא את טענות המבקשים. ויוסבר – עדותו של מר פרידמן הכנה והזהירה, כך התרשמתי ברורות, לימדה כי אפל עצמה אינה עורכת אבחנה ברורה בין החברות השונות בקונצרן באופן שבו מנכ"ל אפל ישראל עצמו לא ידע לערוך אבחנה בקשר עם האורגנים של התאגיד. מר פרידמן לא ידע להשיב במניות איזו חברה מקונצרן אפל הוא מחזיק (עמ' 95 ש' 16 לפרוטוקול ); מר פרידמן לא ידע באיזו אפל עובד מנהלו הישיר מר סרוג'י (עמ' 83 ש' 22 לפרוטוקול ); מר פרידמן לא ידע עבור איזו אפל מתוכנתים רכיבי אפל ישראל (עמ' 77 ש' 21 לפרוטוקול ). ולסיכום – "איזה ישויות משפטיות כל אחד שייך, באמת אין לי מושג" (עמ' 82 ש' 19 לפרוטוקול ). גם אפל עצמה, בהודעת ששיגרה ביום 28.12.2017 (נספח 44 לבקשת האישור המתוקנת) – ההודעה המכונה הודעת התנצלות כותבת כך: …We know that some of you feel Apple has let you down. We apologize…". בהודעה זו אפל לא ערכה אבחנה בין החברות השונות בקונצרן. אפל התייחסה לקונצרן כמכלול (והתנצלה). יוצא כי אם מנכ"ל אפל ישראל לא מודע לאבחנה בין החברות השונות, ואפל לא מבקשת לערוך אבחנה כזו בחיי המעשה – ספק אם זו קיימת. ובמילים אחרות, בהעדר הפרדה מהותית הידועה לאורגנים השונים בקונצרן – לא ניתן לייצר הפרדה מלאכותית אך כשמתעוררת השאלה המשפטית הנוגעת לקשר בין החברות לצרכי מסירת כתבי די דין. העדרה של הפרדה בחיי המעשה, בחיי היומיום משמעה בהכרח קשר רציף ואינטנסיבי – הוא הטעון הוכחה.
זאת ועוד, התזה העובדתית לפיה קשר אינטנסיבי מתקיים עם אורגן אחר באשכול החברות יכול שהיה לה בסיס או מקום לו הייתה נתמכת בתצהיר ומובאת בצורה סדורה וממצה, זאת בחרו המשיבות שלא לעשות.
בבחינת למעלה מן הדרוש אך כדי לא לצאת חסרים אציין כי גם מבחינה נסיבתית הקשורה באופן ניהולו של ההליך הנוכחי מתחייבת המסקנה האמורה. וכך, אין חולק כי אפל אינק יודעת בפועל על ההליך כאן משזה אוזכר ודווח במסגרת הליך המתנהל כנגדה בבית המשפט הפדראלי של המחוז הצפוני בקליפורניה (הליך מאוחד של כ-50 תובענות ייצוגיות שהוגשו כנגד אפל בעניינים דומים לאלו הנדונים כאן; נספח 4 לבקשת האישור פסקאות 470-471); בניגוד תמוה אפל ישראל לא ידעה על ההליך המתנהל נגדה כאן למצער באמצעות המנכ"ל שלה – מר פרידמן (עמ' 79 ש' 12 לפרוטוקול). ודוקו, הליך זה ראשיתו בדצמבר 2017 בגדרו ניתנו 88 החלטות שיפוטיות (עד למועד הדיון בו העיד מר פרידמן), אפל ישראל הגישה בקשה לסילוק על הסף, ושלל בקשות מהותיות נוספות, אולם בשום שלב העובדה כי מתנהל הליך נגדה לא הגיעה לידיעת המנכ"ל שלה (וראו בעניין זה עדותו בעמ' 79 ש' 4 ואילך לפרוטוקול); נשאלת אם כן השאלה המתבקשת מיהו הגורם המקבל את ההחלטות באפל ישראל? מי סבר כי אפל ישראל אינה מורשה לקבלת כתבי בית דין אפל אינק? מאחר ובקשה לפי תקנה 482 לתקנות קשורה בשני גורמים – המורשה לקבלת כתבי בי דין והמרשה – וככל שהמורשה לא היה מעורב בהחלטה הרי שאין אלא להניח – ותזה עובדתית אחרת לא הוצגה – שאפל אינק היא זו שהנחתה את אפל ישראל בנקודה זו. ההנחיה הזו הופכת את אפל אינק לשותפה אינטנסיבית בהליך המשפטי המתנהל (ולא רק בו) ומשכך וגם מבחינה ערכית יש לראות באפל ישראל כמורשה לקבלת כתבי בי דין.
טענת אפל ישראל כי העובדה שמנכ"לה לא ידע על ההליך מלמדת בהכרח כי לא הוא זה שהביא לידיעת אפל אינק דבר קיום ההליך מניחה את המובן מאליו אך לא את שאפל ישראל מבקשת להניח בקשר עם אינטנסיביות הקשר. אכן אני מוכנה להניח כי לא מר פרידמן הוא זה שעמד בקשר עם אפל אינק בנוגע להליך הנוכחי, במובחן מקשר מקצועי שוטף אותו הוא מנהל עם אפל אינק באמצעות אורגנים שלה. אך עובדה היא כי יש מי שמנהל את ההליך הנוכחי – מגיש בגדרו כתבי טענות, מקבל בגדרו החלטות. בנסיבות התיק ובהינתן הטענות נגד אפל אינק אין לי אלא להניח כי היא זו המעורבת בניהולו של ההליך כאן באופן אינטנסיבי. קיימת כמובן ההשערה התיאורטית שמדובר בחברה אחרת בקונצרן החברות, אך זוהי לטעמי ספקולציה נטולת עיגון שכן מה האינטרס של חברה שלישית עלומה בקשר עם ההליך כאן שעניינו מערכת היחסים של אפל ישראל ואפל אינק? ומעבר לכך - תזה עובדתית לא הונחה; נוכח הצטרפות הנסיבות עובר נטל הראייה להוכיח כי מה שנדמה כקשר אינטנסיבי בין שתי החברות אינו כזה. נטל שלא השכילו המשיבות להרים.
מסקנתי בנקודה זו כי סקירת כלל האינדיקציות או הסממנים אשר הובאו לעיל, סממנים בעלי אפקט מתמשך ויומיומי (לא רק היסטורי או נקודתי) מלמדת על קשר מקצועי הדוק וקרוב בין החברות, אפל ישראל ואפל אינק, באופן שמקיים אחר התנאי הראשון הטעון הוכחה.

ג.2.1. מבחן אותו עסק או אותה עבודה (אפל אינק והמשיבה 2)
זהו המבחן המשני בחשיבותו. ביחס אליו שנתה הפסיקה לא אחת כי יש להוכיח זהות בין עניינה של התובענה לבין עסקו או עבודתו של המורשה. במסגרת ניתוח יסודותיו של המבחן המשני בחשיבותו אין צורך בניתוח מדוקדק בקשר עם אופיו ואופן עבודתו של העסק אלא להוכיח כי "בישראל התנהלה פעילות עסקית מסוימת הנוגעת לנתבע", דרישה זו "אינה מציבה רף גבוה " (וראו עניין אוזן פסקה 4 וכן עניין כרמל בפסקה 14).
אשר למבחן זה, ומבלי לטעת מסמרות בשאלה הפרשנית האם תיקון 2013 הינו מרחיב או מצמצם בקשר עם מבחן אותו העסק או אותה עבודה ובעניין זה ישנה מחלוקת פסיקתית – ראו והשוו ת"צ (מחוזי ת"א) 19529-06-14 חוטה נ' Booking.com B.V. ( 19.7.2015) והחלטה שניתנה בגדרי ת"א (מחוזי ת"א) 25027-01-13 ברונפמן נ' איתן אלעזר פינגרד (3.1.2014) לעומת למשל ת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15Burleigh Inc נ' נט פיי בע"מ (16.12.2015), הרי שגם בהתאם למבחן הפרשני המחמיר מתקיימים יסודות מבחן זה.
מנכ"ל אפל ישראל אישר כי חברת אפל ישראל עוסקת במחקר ובפיתוח (עמ' 80 ש' 10 לפרוטוקול) של הרכיבים הפנימיים של מכשירי אפל; אפל ישראל מתכנתת כל מיני רכיבי חומרה ותוכנה ש" בסופו של דבר נכנסים למוצרים השונים של אפל" (עמ' 87 ש' 12 לפרוטוקול). מר פרידמן אישר בתשובה לשאלות שהופנו אליו בנקודה זו כי חיוניותה של אפל ישראל למוצרי אפל בכלל היא דרמטית (עמ' 94 ש' 13 ואילך לפרוטוקול). תוצרי הפיתוח של החברה הישראלית, אף זאת למדנו מעדותו, אינם עומדים בפני עצמם אלא עוברים לקונצרן ומוטמעים במכשירים המוגמרים של אפל (עמ' 100 ש' 1; עמ' 101 ש' 1 לפרוטוקול). עוד עלה מעדותו כי אפל ישראל מעורבת באופן ספציפי בתכנון מודולים הקשורים במערכת ההפעלה iOS נשוא ההליך כאן (עמ' 126 ש' 16 לפרוטוקול). ואמנם מר פרידמן הסביר כי במערכת ההפעלה יש אלפים של מודולים ואין זה בהכרח שאפל ישראל הייתה מעורבות בתכנון הרכיב המפר לכאורה, דא עקא שעניין זה נעדר נפקות לענייננו בשלב הדיוני הנוכחי. ויוזכר, בשלב זה די אם יוכח כי החברות עוסקות באותו העסק או אותה העבודה. בהינתן תחום עיסוקה של אפל אינק, כמייצרת, בין השאר, מכשירי אייפון (ראו כתב הגנה שהוגש בגדרי עניין המועצה הישראלית לצרכנות) ובהינתן מעורבותה של אפל ישראל בתכנון רכיבים הקשורים במערכת ההפעלה הוכח הנדבך השני הטעון הוכחה.
ודוקו, במסגרתו של מבחן זה בית המשפט לא נדרש להכריע כי אפל ישראל עצמה הייתה מעורבת בפיתוח אותו מודול בתוכנה אשר גרם לפי הטענה לתופעת ההאטה או הכיבוי הפתאומי נשוא בקשת האישור שהרי זהו ניסיון לרתום את העגלה לפני הסוסים. שאלת מעורבותה של אפל ישראל ביצור הרכיבים המפרים היא נושא ההליך העיקרי, ומושא בקשת האישור וממילא היא אינה טעונה הכרעה בשלב דיוני זה. בשלב זה די משהוכח כי אפל ישראל מעורבת בתכנון המכשירים. וזאת אף בהתאם למבחן המצמצם שהותווה בפרשת לנואל (ת"צ (מחוזי מר') 23139-05-16 לנואל נ'Royal Philips Electronics N.V. (27.3.2019)) אגב גם במהלך הדיון סברה אפל ישראל באמצעות ב"כ ששאלת הקשר של אפל ישראל לתופעת הכיבוי הפתאומי אינה רלוונטית בעת הנוכחית (עמ' 125 ש' 4 לפרוטוקול).
מסקנתי בנקודה זו כי גם התנאי השני הטעון הוכחה הנוגע לאותו עיסוק או עבודה מתקיים בענייננו ומשכך המצאה אשר בוצעה לאפל ישראל עבור אפל אינק בוצעה כדין בהיותה מורשה לקבלת כתבי די דין עבורה.
ג.3.1. על הגינות דיונית
ניתן היה לחתום פרק זה של החלטה בשלב זה, אך מצאתי לנכון להוסיף את הדברים הבאים; אפל ישראל בחרה, בדומה למשיבות הנוספות, שלא לתת גרסה עובדתית כלשהי; תצהירים לתיק מטעמה לא הוגשו ; מסמך התקשרות לא צורף (השוו ענין כרמל פסקה 13) ותשובותיה (והוגשו מספר תשובות המחזיקות עשרות רבות של עמודים) התאפיינו בטקטיקה דיונית במסגרתה כפרה אפל ישראל, בדומה למשיבות הנוספות, בכל תזה עובדתית אשר הוצגה על ידי המבקשים בטענה כי זו לא הוכחה. אפל ישראל הפגינה עמידה נוקדנית בכל הנוגע לקבילותן של ראיות אשר הסכמה לגביהן יכלה לחסוך הימשכותם של הליכים; מדובר בראיות שברובן הוכשרו בסופו של יום בעדותו של מר פרידמן – לזימונו התנגדו המשיבות. וכך, הימנעות מהבאת עד רלוונטי או ראיה כשלעצמה יש בה כדי לחזק את התזה של המבקשים (ע"א 465/88 הבנק למימון ומסחר נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 (1991)); ע"א 74/89 חסינים נ' שפירא, פ"מ מו(1) 845 (1992)). אני סבורה כי במקרה דנן יש בה גם טעם לפגם במישור התנהלותו הדיונית של בעל הדין.
הכחשתה הגורפת של אפל ישראל את אסמכתאות המבקשים הגיעה לעיתים לכלל אבסורד – המשיבות התכחשו לתפקידים אותם ממלאים הדירקטורים המכהנים באפל ישראל (סעיף 60 לתשובה); המשיבות התכחשו לאתר האינטרנט של חברת אפל ככזה המשמש את אפל אינק (סעיף 70 לתשובה); המשיבות התכחשו לפרסומי משרות באותו אתר אינטרנט (סעיף 77 לתשובה); המשיבות כפרו בקבילותו של סרטון המתעד לכאורה את ביקור מנכ"ל אפל אינק בבית נשיא המדינה (סעיף 79 לתשובה).
אכן, וכטענת המשיבות – נטל הוכחה בבקשה הוא על המבקשים, ועל המבקשים לבסס את יסודות בקשתם, אך מהעבר השני הנטל על המשיבות כמו על כל בעל דין לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת. הדברים מקבלים משנה תוקף עם כניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 לתוקפן (ואשר חלות על ענייננו מכח סעיף 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010). וכך בתקנה 3 –
"(א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.
(ב) חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן."
המבקשים מצידם הציגו תזה עובדתית ממוסמכת ויסודית, לעומתם אפל בחרה שלא להציג כל תזה משלה. ענין זה לא עומד כשלעצמו לחובתה אך אי הצגת תזה עובדתית מצטרף לניסיונות לסכל הצגת תזה עובדתית מלאה על ידי המבקשים באמצעות הערמת קשיים פרוצדורלים וניסיון ליצור חלל ראייתי. וכך, כאמור, אפל התנגדה נחרצות לזימון עדים לבירור הבקשה. טעמיה המשפטיים נפרסו בהרחבה בכתבי הטענות הארוכים במיוחד אותם בחרו הצדדים להגיש בנקודה זו. הבחירה שלא להציג תזה עובדתית ובמקביל למנוע מהצד השני לבסס ראייתית גרסתו שלו אינה עולה בקנה אחד עם חובותיו הדיוניים של בעל דין.
לאחר שהכריע בית המשפט (כב' השופטת בלכר) בבקשה לזימון עדים והורה על זימון מנכ"ל אפל ישראל – בניגוד לעמדת המשיבות בחרו האחרונות באמצעות באי כוחן לקיים שיחה מקדימה עם העד. איני סבורה, וחרף הטחת ההאשמות ההדדית בין ב"כ בעניין זה, כי ב"כ המשיבות הפרו את כללי האתיקה המקצועית החלים עליהם לרבות כלל 37 (ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 – ואבן נגף זו יש להסיר מהטיעון (גבריאל קלינג אתיקה בעריכת דין, 388 (2001)); הטענות במישור זה אינן כלפי באי הכוח אלא כלפי בעלת הדין שבחרה לא לתת תצהיר מטעמה, התחמקה מזימון העד שזימונו מתבקש ואך רגע לפני עדותו בחרה לקיים עימו שיחה מקדימה, ולאחר מכן בחרה דיונית לחקור אותו בחקירה נגדית. הדעת אינה נוחה מההתנהלות הנ"ל וסבורני שגם אם אתית הדבר לא נאסר הרי שדיונית התנהלות זו מקרינה על איתנות ראיות המבקשים ומחזקת אותן (הנושא הושאר בצריך עיון בגדרי רע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית נ' אהרון משה, פ"ס סא(1) 834 (2006)). ודוקו, אם בחרה אפל שלא למסור גרסה עובדתית כלל מוטב שתימנע מלסכל את האפשרות הדיונית של הצד שכנגד להציג תזה עובדתית שלמה ומלאה ותימנע מלסכל את עבודת בית המשפט בחתירתו אחר האמת.
אף נוכח התנהלותן הדיונית של המשיבות מתחזקת מסקנתי בדבר היות אפל ישראל מורשה מטעמה של אפל אינק לקבל כתבי טענות עבורה.

ג.2. אפל אינק ואייקון ואיי-דיגיטל (המשיבות 3-4)
נוכח ההכרעה בדבר היות משיבה 2 מורשה לקבלת כתבי טענות עבור אפל אינק, הדיון להלן ביחס למשיבות 3-4 הינו למעלה מן הצורך;
אייקון ואיי-דיגיטל הן חברות המאוגדות בישראל. אייקון היא בעלת השליטה באיי-דיגיטל, ומחזיקה במלוא הון המניות שלה. אייקון עוסקת בייבוא של מוצרים שונים מתוצרת אפל והפצתם בישראל. איי-דיגיטל מפעילה רשת של חנויות בהן נמכרים מוצרים שונים מתוצרת אפל ומציעה מוצרים אלה למכירה גם ללקוחות עסקיים ישירות וגם ללקוחות פרטיים באמצעות מוקד מכירות ואתר האינטרנט שלה. אייקון ואיי-דיגיטל ביכרו אף הן שלא לתת תצהיר בתשובתן לבקשה, או בתשובתן המשלימה לבקשה. בדיון נחקרו מר בן פלדמן – סמנכ"ל הכספים לשעבר של אייקון ואיידיגיטל שהגיש תצהירו בתמיכה לבקשה לסילוק על הסף; ומר יובל כהן – סמנכ"ל הכספים הנוכחי של הנ"ל שנתן תצהירו בתשובה המשלימה לבקשה להוספת ראיות.
ההתייחסות למשיבות 3-4 תהיה בחלק זה של הדיון במקשה אחת (אלא אם צוין אחרת) כפי שעשו הצדדים עצמ ם (לרבות המשיבות 3-4) ב כתבי הטענות מטעמם. מדובר בחברת אם ובת עם בעלי תפקידים משותפים כך שאייקון מחזיקה במאה אחוז מניות איי-דיגיטל; ואף כפי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בגדרי עניין המועצה הישראלית לצרכנות וכדלקמן – "המשיבות (אייקון ואיידיגיטל – ט.ל.) פועלות כגוף אחד ועל כן יש להטיל את החובות החלות על פי דין על אייקון גרופ כיבואן גם על איידיגיטל..." סעיף 8 להחלטה.
ואשר לעניין המועצה הישראלית לצרכנות ומפאת חשיבות הליך זה לענייננו אציין בקיצור נמרץ כי עניינו של ההליך שם בתובענה ייצוגית אשר הוגשה על ידי המועצה הישראלית לצרכנות כנגד המשיבות 3-4 כאן, היינו כנגד איי-דיגיטל ואייקון. בקשת האישור מתייחסת למכשירי אייפוד ומכשירי אייפד מתוצרת אפל לגביהם, כך נטען, הציגו המשיבות לצרכנים מצגים מטעים והסתירו מידע מהותי. נטען כי המשיבות לא מספקות חלקי חילוף למכשירים נשוא בקשת האישור שם ומאלצות את הלקוח לרכוש מכשיר שלם במחיר כביכול מוזל. בהחלטה מיום 30.8.2 020 אושרה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
במסגרת ההליך שם, השכילו המשיבות לפוגג את הערפל המכסה את התיבה העמומה "אפל" וציינו בכתב הגנתן כי כל אימת שנזכרה התיבה "אפל" משמעה אפל אינק (ראו כתב הגנה סעיף 1) ולא כפי שאפשר לסבור או לטעון חברה אחרת בקונצרן אפל.
במסגרת בקשת האישור בהליך המקביל העיד מטעמן של אייקון ואיי-דיגיטל מר בריאן נאומן הגורם האחראי על הפעילות באפל בתחום חלקי החילוף הנדרשים לתמיכה בכל מוצרי החומרה של אפל וכן העידו מטעם הנ"ל יו"ר הדירקטוריון באייקון מר יצחק הלל ומנכ"ל אייקון ואיי-דיגיטל לשעבר, מר ערן תור (להלן ובהתאמה: "נאומן", "הלל", "תור").
חלק ממסמכי ההליך שם צורפו במסגרת בקשה להוספת אסמכתאות (ראיות) מיום 17.12.2020 הפניות להליך שם יהיו בהתאם לנספחי הבקשה הנ"ל.

ג.1.2. מבחן אינטנסיביות הקשר (אפל אינק ומשיבות 3-4)
אין חולק כי לאייקון ואיי-דיגיטל אין קשר תאגידי לקונצרן אפל. אולם גם בהעדרו של קשר זה (אשר ממילא אינו תנאי הכרחי וגם לא מספיק) סבורני כי מתקיים בינן לבין אפל אינק קשר אינטנסיבי בהתאם לטעון הוכחה. בדומה לפרק הקודם ביחס לאפל ישראל גם בעניין זה אציג צבר עובדתי אשר בחינתו הכוללת מניבה את המסקנה האמורה. זולת אותו צבר עובדתי בעניינן של אייקון ואיי-דיגיטל מסקנתי מתחזקת נוכח נתונים שנחשפו בגדרי ההליך המקביל המהווים אישור ברור מצד המשיבות לדברים ושמשקלם דומה להודאת בעל דין ומקרינים במישרין לענייננו. וארחיב להלן;
אייקון ואיי-דיגיטל משמשות יבואניות ומשווקות רשמיות של מוצרי אפל בישראל, הן מפעילות אתר אינטרנט למכירת המכשירים ונותנות שירותי תמיכה ומעבדה למכשירים. אכן לא כל סוכן מכירות יוגדר כמורשה בהנהלת עסקים (רע"א 39/89 general electric corp נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ , פ"ד מב(4) 762 (1989)) אולם בהינתן שיתוף פעולה עסקי הדוק בין המפיץ והמורשה כפי ענייננו יש לראות במשיבות 3-4 כמורשה למסירת כתבי בי דין (ראו עניין צ'מפיון ו עניין כרמל). אני סבורה כי במקרה שלפני אייקון ואיי-דיגיטל לא משמשות כסוכנות זניחה, אקראית של אפל אשר רכשה מוצר בודד במקרה בודד, אלא מדובר במי שמגדירות עצמן כ"מומחים של אפל בישראל" ועושות שימוש בלוגו של אפל; המדובר בחברות אשר הן הגוף המרכזי, אם לא הבלעדי, המשווק כיום את מוצרי אפל בישראל (השוו ת"א (מחוזי מר') 12011-07-16 גילאר בע"מ נ' De Neef Construction Chemicals BVBA (31.12.2017). ערעור על החלטה זו נדחה וראו רע"א 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בע"מ (15.5.2018)).
המשיבות מציגות עצמן באתר האינטרנט שלהן (כל חברה בנפרד) כמומחית של אפל בישראל, וכן כ-Apple Premium Reseller (איי-דיגיטל) וכמי שנחשבת ל-Apple Authorized Distributor וכן Apple Authorized Service Provider (אייקון). (ראו מתוך הבקשה סעיפים 4-5; וכן כתב הגנה אשר הוגדר בגדרי עניין המועצה הישראלית לצרכנות סע' 9).
אתר האינטרנט של איי-דיגיטל מהווה פלטפורמה עבור אפל למסירת הודעות שירות מטעם אפל (סעיף 159 לתגובה לתשובה). ביום 20.12.2017 ו-28.12.2017 פרסמה אפל את הודעותיה בדבר האטת המכשירים, בעקבות כך וביום 5.1.2018 פרסמה איי-דיגיטל הודעה לציבור לקוחות אפל בזו הלשון –
"לקוחות יקרים,
בעקבות הודעת Apple על האטת מכשירים עקב התיישנות הסוללה, אנחנו מאפשרים לבעלי מכשירי אייפון להחליף את הסוללה הקיימת בסוללה מקורית במעבדה המורשית של איידיגיטל.
מלאי הסוללות המקוריות יגיע לארץ מ- Apple לקראת סוף ינואר 2018 ואנו נערכים לביצוע החלפת הסוללות בפועל ברשת iDigital מיד עם הגעת המלאי.
עלות החלפת סוללה מקורית, לדגמי iPhone 6 ומעלה, תעמוד על 145 ₪ בכלל הסניפים.
נעדכן בהמשך באתר ובעמוד הפייסבוק שלנו על מועד מדוייק לתחילת החלפת הסוללות בסניפים."
הקשר של המשיבות 3-4 עם אפל בקשר עם חלקי חילוף כמו גם הקשר של המשיבות עם אפל בקשר לעצם משלוח ההודעה מלמדות אף הן על הזיקה הברורה בין השלוש. השירות הטכני והתמיכה נעשים על יסוד הנחיות אפל (כמשתקף מאתר האינטרנט של איי-דיגיטל) – " בהתאם להנחיות יצרן אפל חובה להציג חשבוניות רכישה..." (סעיף 158 לתגובה לתשובה).
באתר האינטרנט של אפל אינק עצמה (הנזכר בסעיף 22 להחלטה זו) מפנה האחרונה לאייקון כמקום לרכישת מכשירי אפל בישראל (סעיף 164 לתגובה לתשובה).
חיזוק ניכר למסקנתי מתקבל ממסמכי ההליך בעניין המועצה לצרכנות הנזכר לעיל והפער בין המוצהר שם לנטען בגדרי ההליך כאן; כך נמצאנו למדים מההליך שם –
בסע' 7 לתצהיר מר הלל –
"בהיותה יבואנית, מפיצה ונותנת שירות מוסמכת של אפל בישראל, כפופה אייקון גרופ למערכת הסכמים שנכרתו בינה לבין אפל, בין היתר בכל הנוגע למתן שירות עבור המוצרים מושא התובענה. גם איי-דיגיטל במעמדה כמשווקת מוצרים של אפל בישראל, כפופה למערכת הסכמים מול אפל בנוגע למוצרים מושא התובענה".
ראו והשוו סעיף 4 לתצהיר תור –
"אייקון היתה (ולמיטב ידיעתי עודנה) כפופה למערכת הסכמים שנכרתו בינה לבין אפל, בין היתר בכל הנוגע למתן שירות עבור המוצרים נשוא התובענה. גם איידיגיטל היתה (ולמיטב ידיעתי עודנה בנוגע למוצרים מושא התבוענה.
מדובר בתצהירים שנערכו ונחתמו בסוף שנת 2014. הנ"ל נחקרו על תצהיריהם בנובמבר 2015. עולה מן האמור כי אפל אינק והמשיבות קשורות, או למצער היו קשורות, במערכת הסכמים (ויוזכר בהליך שם כשנכתב אפל, היטיבו המשיבות לחדד, מדובר על אפל אינק) המעגנים את הקשר ביניהן. עובדה זו מלמדת כי אין בפנינו משווק או מפיץ אקראי של מוצרי חברה זרה. מדובר במי שקשור במערך שלם של הסכמים המלמד בהכרח (ומאחר שלא נטען אחרת) על קשר הדוק, מעוגן משפטית, ממוסמך ומובחן מזה האקראי הנטען. בנסיבות ענייננו משבחרו המשיבות שלא לצרף את ההסכמים אין לי אלא להניח כי אלו פועלים לחובתן ובניגוד לגרסתן ומבססים את טענת הקשר האינטנסיבי בין הצדדים.
ראו והשוו עם ענין כרמל:
"מכל מקום, טענותיה של דרים גארדן נטענו ללא תימוכין, מבלי שהציגה עובדה כלשהי שיש בה כדי לסתור את טענותיה של כרמל. יתרה מכך, דרים גארדן נמנעה – ללא הצדקה עניינית – מלהציג את מסמך ההתקשרות בינה לבין פיטרסון שבו מפורט טיב היחסים ביניהן, הן לפני בית המשפט המחוזי, הן לפני בית משפט זה; זאת, חרף העובדה שציינה בתשובתה – לדבריה "להנחת דעתו של בית משפט זה" – כי אכן קיים "מכתב קצר". יודגש, כי חוזה ההתקשרות שבין נתבע למורשה עשוי לשמש אינדיקציה משמעותית לבחינת אינטנסיביות הקשר (ראו למשל: עניין קמור רכב).....העובדה שיש ברשותה של דרים גארדן מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על טיב יחסיה עם פיטרסון והיא נמנעת מלהציגו אומרת דרשני; גם בכך, יש חיזוק מסוים למסקנתי האמורה בנוגע להתקיימותו של המבחן הראשון."
הדברים מקבלים משנה תוקף משעה שבגדרי ההליך הנוכחי טענו המשיבות, בניגוד להודאתן בענין המועצה הישראלית לצרכנות, כי הסכם עם אפל אינק אין בנמצא –
"איי-דיגיטל ואייקון אינן קשורות בהסכם עם המשיבה 1, Apple Inc. (להלן – "אפל אינק"); הן לא היו קשורות בהסכם שכזה גם במועד בו הוגשה בקשה האישור, או כאשר זו הומצאה להן; והן גם לא היו קשורות בהסכם שכזה בתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור בעניין ת"צ 50932-01-14 המועצה הישראלית לצרכנות נ' אייקון גרופ בע"מ".
(סעיף 4 לתצהירו של מר יובל כהן לתמיכה בתשובה המשלימה לראיות שצירופן מבוקש).
וראו גם –
"גם ביחס לאיי דיגיטל ולאיי קון שתיהן עוסקות ביבוא ושיווק מוצרי אפל בלבד ואינן קשורות במשירין או בעקיפין לאפל אינק.."
(סעיף 9 לתשובה).
וגם –
"אין... בבקשה אפילו ראשית ראיה לכך שבין אפל אינק ובין איידגיטל ואייקון יש בכלל איזשהו הסכם"
(סעיף 92 לתשובה).
נדמה כי אך משיצא המרצע מן השק בדבר קיומם של הסכמים, ובניגוד חזיתי לטענות קודמות, ולאחר שהתנגדו לקבלת הראיות הנוספות (ויוזכר מדובר בכתבי בי-דין ופרוטוקולים מהליך משפטי אחר בו הן מעורבות) רק אז הואילו המשיבות להודות כי הן קשורות בהסכמים. אולם עתה הוצגה גרסה בדבר הסכמים עם גורם אחר בקונצרן אפל תאגיד שמקום מושבו באירלנד (להלן: "אפל אירלנד") –
החברה היחידה בקבוצת החברות Apple עימה יש לאיי-דיגיטל ואייקון הסכמים מסחריים בקשר למוצרים נשוא בקשת האישור הנדונה, היא חברת Apple Distribution International (להלן – " ADI") – תאגיד שמקום מושבו בדבלין, אירלנד, ולא בארצות הברית."
(תצהיר כהן סעיף 5).
טענה כבושה זו, שלא בא זכרה בכתבי הטענות קודם לכן, אינה מועילה למשיבות.
ראשית, היא עומדת בניגוד מופגן לטענות אחרות בדבר קשר הסכמי ישיר עם חברת אפל אינק ולכן לא ניתן לבסס עליה ממצא; שנית, טענה זו הועלתה באיחור ניכר ובלי ניתוח עובדתי בגדרי תצהיר המבהיר מה דינה של מערכת הסכמים קודמת. ולבסוף, אותם הסכמים לא צורפו כך שכלל לא ניתן לבחון את הטענות כדבעי. המשיבות סרבו להציג עותק מלא של ההסכמים (אף שהוצע כי סודות מסחריים ככל שקיימים יושחרו כליל) והציגו מספר דפים אקראיים המלמדים אך על שמות הצדדים להסכם ומועד כריתתו (יוני 2018) לכאורה. העדרם של הסכמים מקשה על ביסוס מסקנה כלשהי , ובוודאי שקיומם של הסכמים עם אפל אירלנד לא מוציא עובדת קיומם של הסכמים אחרים עם אורגנים אחרים בקונצרן לרבות אפל אינק.
ודוקו, העובדה שהמשיבות קשורות עם אפל אירלנד, כך לפי הטענה, אינה שוללת את האפשרות שלמשיבות יש קשר אינטנסיבי לרבות הסכמי עם אפל אינק במנותק מאפל אירלנד. ככל שטענת המשיבות היא שההסכמים עם אפל אירלנד יצרו חוצץ בינן לבין אפל אינק (קשר שנלמד היטב ממסמכי המועצה הישראלית לצרכנות) היה על המשיבות להציג בעניין זה תזה סדורה ומנומקת ולגבותה במסמכים, קרי ההסכמים. זאת לא נעשה.
אינדיקציה עובדתית נוספת ניתן למצוא בתצהירו של מר נאומן. עובד אפל אינק אשר בא להעיד לטובת המשיבות בהליך המקביל. מדובר במי שמקום מושבו הוא בארה"ב שבחר ליתן תצהיר בהליך בו אפל אינק לא נתבעה. כך הצהיר מר נאומן –
"אני בעל תואר...ותואר מוסמך במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד....אני עובד ב'אפל' מאז שנת 2004 וכיום אני מנהל שירות בכיר ב'אפל'. בתפקיד זה, אני אחראי לניהול עסקי השירות של 'אפל' ברחבי העולם, הכולל פעילות ומימוש בתחום חלקי חילוף כנדרש לשם תמיכה בכל מוצרי החומרה של 'אפל' לאורך חיי השירות שלהם, עיצוב מוצרים חדשים כך שיאפשרו שמישות, תיקון וחידוש של כל מוצרי החומרה של 'אפל', וכל ההדרכות והנהלים בתחום השירות בשטח המוקנים לטכנאים מורשים המבצעים תיקונים בערוצי הקמעונאות וערוצי נותני השירות המורשים (ASP) של 'אפל'."
זולת עצם מתן התצהיר לתמיכה בטענות אייקון ואיי-דיגיטל, על ידי עובד בכיר של אפל אינק בהליך בו אפל אינק כלל אינה נתבעת, כאינדיקציה לקשר קרוב ואינטנסיבי הרי שגם לגופם של דברים נמצאנו למדים כי אפל אינק אחראית על ניהול עסקי השירות של אפל בעולם, לרבות מתן הדרכות ונהלים על בסיס שוטף ולאורך כל חיי המוצר, לרבות לעסקים שמנהלות המשיבות כנותנות שירות. מדובר בעניין שמחייב מיניה וביה קשר אינטנסיבי וקרוב.
בהליך המקביל הצהירו מר תור ומר הלל כי הם קיימו קשר עם נציגי אפל אינק: "ידוע לי מתוקף תפקידיי במשיבות ומהקשר שקיימתי במסגרת תפקידיי עם נציגי אפל" ( סעיף 13 לתצהיר הלל). לא מדובר בקשר אקראי או חד פעמי בהינתן קשר שעניינו בין השאר בתיקוני מכשירי אפל. ענין מתמשך רב פעמי מעצם טיבו; ראו גם מר תור בסעיף 3 לתצהיר - "ידוע לי מתוקף התפקידים שמילאתי במשיבות ומהקשר שקיימתי במסגרת תפקידיי עם נציגי אפל, כי אפל אינה מתקנת את המוצרים מושא התובענה..."
עוד עלה בהליך המקביל כי הקשר האינטנסיבי מתחייב בין המשיבות לאפל אינק בהיות אלו מחוברות למערכות אפל הן בקשר למכירה והן בקשר לחלקי שירות (חקירת מר תור בהליך המקביל בעמ' 109 לפרוטוקול).
אותו קשר אינטנסיבי הוא נגזרת מאופי העבודה של אפל אינק עם המשיבות. אלו האחרונות מחויבות במדיניות אפל. הן אינן עצמאיות או יוזמות דבר.
וראו למשל חקירת מר תור (עמ' 105-104 נספח 4 לעיל) –
"בתפקידי באיי-דיגיטל" בקשר עם "אפל" זה מאוד מאוד חשוב, אני מחויב להשתמש במונחים שהם מאפשרים לי ומצד שני במה שצריך להיות הכי טוב".
כך גם הצהיר מר הלל בסע' 25 לתצהירו –
"כאמור לעיל, לאור מדיניותה של אפל והסיבות שהובילו לאימוצה, אייקון גרופ אינה רשאית לעשות כן ולספק חלקי חילוף (מלבד הקיט) במסגרת מערכת ההסכמים הקיימת שלה מול חברת אפל".
סיכם את הדברים היטב מר ערן תור בחקירתו בעמוד 92 לפרוטוקול המועצה הישראלית לצרכנות –

"....וכש"אפל" מורה לנו להתנהג כנציג שלה, כשזרוע שלה, בתחום השירות בישראל, אז אנחנו פועלים לפיה".
טענה אפל כי מסמכי המועצה הישראלית לצרכנות הם היסטוריים ואת הקשר צריך לבסס בזמן אמת. אכן קשר אינטנסיבי צריך להתקיים במועד ההמצאה. והמבקשים השכילו לבסס קשר אינטנסיבי ביותר נכון לאירועים נשוא ההליך בעניין המועצה הישראלית לצרכנות ונכון לכתבי בית הדין אשר הוגשו בו. אין כל בסיס לסבור, בהינתן אופי האינדיקציות וטיב הקשר, כי הקשר שהיה קיים בין אפל אינק לנ"ל נותק לפתע. המשיבות הן עדין מפיצות ומשווקות רשמיות, אתר האינטרנט הוא אותו האתר, הסמל אותו סמל. אם סבורות המשיבות כי אותו קשר אינטנסיבי שאפיין את מערכת היחסים הנלמדת ממסמכי המועצה הישראלית לצרכנות נותק, היה עליהן להציג תזה עובדתית מלאה ושלמה בנקודה זו שכן הנטל עובר לכתפיהן. המשיבות לא רק שלא השכילו להציג תזה עובדתית בענין זה. הן נמנעו מהצגת תזה עובדתית בכלל. ממילא גם לא הוצג הסבר מה עלה בגורל אותם הסכמים עם אפל אינק.
המסקנה הבלתי נמנעת היא שלא מדובר במפיץ סטנדרטי של מוצרי חברה זרה, מדובר בגורם הקשור עם אפל אינק בהסכמים; המיישם מדיניות החברה בקשר עם תיקונים; מונחה במקרה של תקלות ומקיים קשר שוטף למצער עם נושאי משרה בחברה. לפנינו אם כן חברות שמקיימות קשר אינטנסיבי באופן העונה על התנאי הראשון הטעון הוכחה.

ג.2.2. מבחן אותו עסק או אותה עבודה (אפל אינק והמשיבות 3-4)
נזכיר, המבחן השני, המשני בחשיבותו, עניינו כי התובענה אותה מבוקש להגיש באמצעות מורשה , עניינה באותו העסק או באותה העבודה של האדם שאותו מבקשים לראות כמורשה בישראל.
בקשת האישור עוסקת לא רק בהחדרת רכיבים לתוכנה, אלא גם בהפצת מידע מטעה או מפר. בקשר לכך עיסוקן של המשיבות תואם את עיסוקה של אפל אינק ומשיק לנושא התובענה ובענייננו לבקשת האישור.
המשיבות, בהיותן משווקות, מפיצות ומייבאות מוצרי אפל, עוסקות באותו תחום פעילות הרלוונטי לתביעה – מכירת מוצרי אפל אינק. אין מדובר במוצרים מתחומי פעילות שונים אלא בתחום אחד, שכן ההפרות המיוחסות למשיבות עניינן במוצרי אפל אינק (ראו דברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013).
במסגרת ההליך בעניין המועצה הישראלית לצרכנות אישרו המשיבות כי זולת היותן משווקות, ומפיצות הן שותפות אף, על יסוד הסמכתה של אפל אינק בעדכוני תוכנה או איתחולי תוכנה ("אפל אינה מאפשרת....לספק שירותי תיקון....למעט עדכוני תוכנה, אתחול תוכנה וכיוצ"ב ..." סעיף 67.4 לתגובה לבקשת האישור שם).
כלומר גם ביחס לעדכוני תכנה, נושא הנמצא בלב ההליך הנוכחי נמצא שלאיי-דיגיטל ואייקון ישנה מעורבות. למען הסר ספק אין בכך כדי לטעת מסמרות ביחס למעורבותה באירועים המסוימים נשוא בקשת האישור.
מסקנתי בנקודה זו כי מתקיים גם המבחן השני הטעון הוכחה.
לפני סיום וגם בעניין המשיבות 3-4 יש לעמוד על התנהלותן הדיונית; הדברים האמורים בהחלטה זו לעיל בפרק "על הגינות דיונית" רלוונטיים גם בקשר למשיבות 3-4. יוזכר כי גם משיבות אלו נמנעו מלהציג גרסה עובדתית סדורה מטעמן ותצהיר דל בא רק בגדרי התשובה המשלימה לבקשה להוספת ראיות. העדרה של תזה עובדתית, אי הצגת מסמכים (חרף העובדה שהסתבר כי אלו מצויים ברשותן) עומדת לחובת המשיבות ומחזקת גרסת הצד שכנגד.
מסקנתי איפוא לגבי משיבות 3-4 - כי אף הן מורשות לקבלת כתבי בי דין עבור אפל אינק ומסירה שבוצעה להן בוצעה כדין.
ד. סיכום
המשיבות 2-4 הן "מורשה" של אפל אינק ויש להכיר בהמצאה להן כהמצאה כדין, בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות. הבקשה אם כן מתקבלת במלואה.
בהינתן מועד המסירה אפל אינק תגיש תשובתה לבקשת האישור בתוך 30 יום.
בשים לב להיקף כתבי הטענות, להיקף בקשות המשנה אשר הוגשו בגדרי הבקשה, להתנהלותן הדיונית של המשיבות אשר גרמה להתארכות ההליך שלא לצורך יישאו המשיבות בהוצאות המבקשים בגין שכ"ט ב"כ כדלקמן – המשיבה 2 בסך של 50,000 ₪ המשיבות 3-4 ביחד ולחוד סך של 50,000 ₪.
ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"א, 07 יוני 2021, בהעדר הצדדים.