הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 3791-11-18

מספר בקשה:9
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

דניאל ברצקי
ע"י ב"כ עו"ד ענבר פדלון ועו"ד טלי לופו

נגד

המשיבה

היפרטוי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ירון רוסמן

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 4.11.2018 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה.
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה מכרה במשך מספר שנים 3 פריטים (משחקים) ב-100 ₪, בניגוד לדין, בתצורת "מבצע". המבקש טען, כי המוצרים מושא בקשת האישור מעולם לא חסו תחת מבצע כלשהו וכי לעולם 3 יחידות משחקים נמכרו במחיר קבוע ורגיל של 100 ₪ ברשת המשיבה, ועל כן הצגתם כמוצרים שנמכרים במבצע, תוך שמדובר במכירה שאינה מתוקפת למועדים מוסימים, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והנחיות הממונה על הגנת הצרכן.
בהמשך לכך, טען המבקש כי המשיבה כובלת את צרכניה לרכוש 3 יחידות של משחקים, מבלי לקיים את התחייבותה החוזית, כשם שמופיעה בפרסומים מטעמה, לרבות אי עמידה בתנאי פרסומם והצגתם של מבצעים ומכירות מיוחדות.
עוד טען המבקש, כי אין מדובר במבצע, אלא "בהנחת כמות" שמשווקת בחנויות המשיבה מזה זמן רב כמבצע, כאשר בפועל אין מדובר במחיר מיוחד של המכירה, אלא במחיר רגיל וזאת החל מעת שיווקה של המכירה שבנדון.
לטענת המבקש, מעשיה של המשיבה עולים כדי הטעיה המנוגדת להוראות סעיפים 2-3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ולהוראות סעיפים 15 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ד-1973; הפרה של חובת הגילוי הקבועה בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן; פגיעה התחרות שוק הוגנת; פגיעה באוטונומיה של המבקש ושל יתר חברי הקבוצה; עשיית עושר שלא במשפט; התרשלות ותרמית.
עוד טען המבקש בבקשת האישור, כי המשיבה הפרה את כללי הפרסום של מכירה מיודחת, כמשמעם בסעיפים 8 ו-15 לחוק הגנת הצרכן ובתקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991, ואת הנחיית הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן בעניין פרסום והצגה של מחירים מיום 30.4.2013.
במסגרת בקשת האישור ביקש המבקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כלל הצרכנים אשר רכשו ברשת חנויות "טויז אר אס" מוצרים במסגרת מבצע 3 ב-100".
במסגרת בקשת האישור עתר המבקש לסעד של צו הצהרתי, שלפיו המשיבה הפרה את הוראות דברי החקיקה האמורים לעיל, צו עשה שלפיו יהיה על המשיבה לתקן את הליקויים ולהסיר את מדבקות המבצע מעל המוצרים מושא בקשת האישור ואת המילה "מבצע" מהשילוט בסניפיה, וכן פיצוי כספי לו וליתר חברי הקבוצה. המבקש העריך את נזקו הממוני והבלתי ממוני בסך של 55 ₪, ואת נזקם הכולל של חברי הקבוצה בסך של כ-2,700,000 ₪.
מנגד, טענה המשיבה בתשובתה לבקשת האישור, כי מדובר בהטבה אמיתית ומשמעותית ללקוחותיה, שבמסגרתה ניתנה להם האפשרות לרכוש עשרות סוגים של משחקי קופסה נבחרים שמחירם נע בין 39.90 ₪ ל-59.90 ₪ בסכום כולל של 100 ₪ בלבד, כלומר בהנחה אמיתתי בשיעור של כ-30% בממוצע ממחירם הרגיל. מוצרים אלו, לטענת המשיבה, נמכרו ועדיין נמכרין במקביל גם כיחידות בודדות, וצרכן המעוניין לרכו מוצר בודד ולא שלושה כחלק מעסקת הכמות, יכול לרכשו בנפרד במחירו הרגיל, המופיע על גבי אריזתו, כך שבניגוד לטענות המבקש, לקוחות המשיבה היו חופסיים לבצע החלטה מושכלת ולא נשלל מהם חופש ההתקשרות.
המשיבה הבהירה כי עוד קודם להגשת תשובתה לבקשת האישור פעלה לתיקון השילוט שהוצב על מערום המשחקים והסרת הכיתוב "מבצע" שהופיע עליו ועל המדבקות שהודבקו על כ-1/4 מאריזות המוצרים על ידי אחד מספקיה, והנחתה את הספק להפסיק להדביקן על המשחקים המסופקים על ידו.
לאחר הגשת תגובה לתשובת המשיבה לבקשת האישור התקיים קדם משפט בפני, במסגרתו הומלץ לצדדים לבוא בדברים ביניהם במישרין או באמצעות מגשר.
ביום 19.2.2020 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשת האישור, עליה הסכימו במסגרת הליך גישור שהתקיים בפני כב' השופט (בדימ') אבי זמיר.

בקשת ההסתלקות
במסגרת בקשה זו מציינים הצדדים, כי נוכח המפורט לעיל ונוכח העובדה כי המשיבה פעלה להשמטת המיל "מבצע" משלטי מכירת המוצרים והסירה את מדבקות ה"מבצע" שהודבקו על גבי המוצרים, הרי שבאיזון שבין הסיכונים והסיכויים שבניהול התובענה, אין טעם בהמשך ניהול ההליך.
עוד מציינים הצדדים, כי בנסיבות האמורות, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בעילת תביעה כלשהי מהעילות הנטענות בבקשת האישור, הגם שהמשיבה סבורה שפעלה בהתאם להוראות הדין, הסכימה היא להעניק הטבה לציבור בסך כולל של 150,000 ₪ באופן הבא:
הענקת הנחה לציבור לקוחות המשיבה בסך כולל של 120,000 ₪- ההנחה תינתן על מגוון מוצרים מסדרת "מטוסי על- לחץ וסע", שהם מוצרים פופולאריים בקרב לקוחותיה של המשיבה, כך שכל יחידה תימכר במחיר של 19.90 ₪, במקום במחיר של 39.90 ₪, דהיינו בהנחה של 20 ₪ ליחידה (בישעור של 50% ממחירו הרגיל). ההנחה האמורה תוענק ללקוחות המשיבה החל ממועד מתן פסק דין המאשר את בקשת ההסתלקות ועד ליום 31.12.2020 או עד מכירה של 6,000 יחידות מהמוצרים המוצעים בהנחה, לפי המוקדם מביניהם (להלן: " תקופת ההטבה"). היה ובתום תקופת ההטבה תיוותר יתרה לא מנוצלת מהסך הכולל של ההטבה לציבור כמפורט בסעיף זה, תועבר יתרה כספית זו כתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד בתובענות ייצוגיות.
תרומת מוצרים לטובת הציבור- המשיבה תתרום לטובת הציבור צעצועים ומשחקים בסך כולל של 30,000 ₪ (מחיר לצרכן) לעמותת "יד לילד המיוחד", אשר אינה קשורה למשיבה, המעניקה תמיכה מקיפה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם ומטרתה קידום ילדים וצעירים עם צרכים מיוחדים למימוש הפוטנציאל הטמון בהם ולעידוד עצמאותם. התרומה האמורה תבוצע על ידי המשיבה תוך 45 יום ממועד מתן פסק דין המאשר את בקשת ההסתלקות.
בתום תקופת ההטבה ולאחר ביצוע התרומה תגיש המשיבה תצהיר מטעמה אשר יאשר את שווין והענקתן של כלל ההטבות האמורות לציבור.
הצדדים ממליצים לפסוק למבקש גמול בסך של 3,000 ₪ ולבאות כוחו שכר טרחה בסך של 47,000 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת המבקש יש לקבל המלצה זו, שכן מרבית הסעדים הנתבעים הוסדרו במסגרת ההסתלקות; בשים לב לעבודת ההכנה היסודית שהשקיעו המבקש ובאות כוחו טרם הגשת התביעה ובקשת האישור; בשים לב לתועלת שתצמח לציבור ולחסכון במשאבי המערכת השיפוטית; וכן לאור העובדה שבקשת האישור הובילה להסדרה עתידית של העניינים שעלו בה ועל כן היה עניין לציבור בהגשתה.
עוד הסכימו הצדדים, כי המשיבה תשפה את המבקש בגין המחצית הראשונה של אגרת המשפט ששולמה על ידו עם הגשת ההליך, בסך של 5,500 ₪, כנגד הצגת אסמכתא בגין תשלום האגרה. אשר למחצית השנייה של האגרה טוענים הצדדים, כי שעה שאין מדובר בבקשת סרק, נוכח התחייבותה של המשיבה הצופה פני עתיד ומתן ההטבות לקבוצה, וכן מאחר שבקשת ההסתלקות מוגשת בתחילת הדרך ובטרם הושקעו משאבים רבים נוספים על ידי בית המשפט, מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהיר המבקש וב"כ, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר, וכן בתצהירה של גב' סיגל כספי, מנכ"לית המשיבה, המאשרת את הסכמת המשיבה בדבר ההטבות המפורטות לעיל.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה. בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק:
"16.(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
וכך נכתב בדברי ההסבר לתיקון החוק (ראו: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, ה"ח הכנסת 637):
"במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור."
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
עוד נקבע בעניין מרקיט, כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו במסגרת של הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכי הסתלקות מתוגמלת הינה אפשרית, אך היא החריג לכלל ויש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).
בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, סבורתני כי לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. עובדה היא כי המשיבה הסירה את השילוט ואת מדבקות ה"מבצע" מהמוצרים מושא התובענה.
אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שבהתאם להסכמות הצדדים כתוצאה מהסדר ההסתלקות תצמח תועלת הן לחברי הקבוצה, באמצעות מתן ההטבה ללקוחות המשיבה, והן לציבור נוכח התרומה שהתחייבה המשיבה לתת.
נוכח האמור, מצאתי לקבל הבקשה.
בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובאות כוחו, בפרט שעה שבמסגרת בקשת האישור כבר הוגשה תגובה לתשובה והתקיים דיון קדם משפט, וכן בהתחשב בתועלת לציבור ולחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת באות כוחו.
עם זאת, מצאתי לקבוע כי מחצית משכר הטרחה תשולם לב"כ המבקש תוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה, ואילו המחצית השנייה תשולם לאחר הגשת תצהיר מטעם המשיבה, שלפיו הוענקו ההטבות שהוסכמו על ידי הצדדים במלואן.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].
בנסיבות העניין איני סבורה כי יש לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט. בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות האגרות, מקום בו אושר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
איני סבורה כי הטעמים עליהם מצביעים הצדדים מהווים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. לעניין זה מפנה המבקש לת.צ 20353-07-18 רייפמן נ' גולן טלקום (פורסם בנבו, 26.12.2018) ולת.צ 65970-05-18 מויאל נ' מינימרקט שוקי בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2018), אלא שבעניינים אלו, בשונה מנסיבות העניין שלפניי, הוגשה הבקשה להסתלקות בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, בעוד שבענייננו הוגשו תשובה ותגובה לבקשת האישור ואף התקיים דיון בבקשת האישור בפני בית המשפט.
נוכח האמור, אין מקום לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכ"ט ב"כ המבקשים מאושרים בהתאם למפורט לעיל, מועדי התשלום יהיו בהתאם לאמור בסעיף 28 לעיל.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
עם סיום מתן ההטבות לציבור, המפורטות לעיל, תגיש המשיבה הודעה מגובה בתצהיר הגורמים הרלוונטיים לבית המשפט.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המבקש יישא בתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט.
בית המשפט מודה למגשר על סיועו.

המזכירות תשלח העתק פסק דיני זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.