הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 35474-08-20

מספר בקשה:6
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

ששון עוזר
ע"י ב"כ עו"ד טל לביא

נגד

המשיבה

בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יונתן דה שליט

פסק דין

לפניי בקשה להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 6.2.2020 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה ומשיבות נוספות (להלן: "בקשת האישור המאוחדת").
בהחלטה מיום 27.4.2020 נקבע כי שעה שבקשת האישור המאוחדת מתארת נסיבות שונות ביחס לכל אחת מהמשיבות ומטבע הדברים לכל אחת מהמשיבות ישנן או תהיינה טענות שונות, על המבקש להבהיר מדוע יש לדון בטענות כנגד כל המשיבות תחת תובענה אחת, חלף הגשת תובענה ובקשת אישור נפרדת כנגד כל אחת מהמשיבות.
ביום 1.6.2020 הגיש המבקש עמדתו אשר לניהול ההליך, במסגרתה הותיר ההחלטה בשאלה אם יש לפצל הדיון לשיקול דעת בית המשפט.
בהחלטה מיום 1.6.2020 קבעתי כי הנסיבות הנוגעות לכל אחת מהמשיבות שונות ומשכך יש לפצל הדיון כך שכנגד כל אחת מהמשיבות ינוהל הליך נפרד.
ביום 17.8.2020 הגיש המבקש כתב תביעה ובקשת אישור מתוקנת, בעניינה של המשיבה (להלן: "בקשת האישור").
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה, המפעילה את קניון נחמיה בקריית שמונה (להלן: "הקניון" או "קניון נחמיה") לא פרסמה באתר האינטרנט של הקניון את התאמות הנגישות הקיימות בו לאנשים עם מוגבלות. לטענת המבקש, התנהלות המשיבה עולה כדי הפרה של הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון") ושל הוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: "תקנות השוויון").
בנוסף, טען המבקש כי התנהלות המשיבה עולה כדי הפרת חובה חקוקה, פגיעה באוטונומיה, פגיעה בכבוד והפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
במסגרת התובענה ובקשת האישור עתר המבקש לצו עשה אשר יורה למשיבה לפעול לאלתר בהתאם להוראות חוק השוויון ותקנות השוויון, וכן לפיצוי חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם.
המבקש ביקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כל אדם עם מוגבלות כהגדרת המונח אדם עם מוגבלות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שהתשמש ו/או ביקש להשתמש בשירות ו/או מקום שבבעלות ו/או באחזקת ו/או בהפעלת המשיבה, הנמצא במי מסניפיה ו/או מי מטעמה, בין אם גלש ו/או ביקש לגלוש במישרין ו/או בעקיפין (בעזרת אחר) באתר האינטרנט של המשיבה ו/או אתר האינטרנט של מקום מתן השירות באמצעות מחשב ו/או באמצעות טלפון נייד מיום 1.7.2014 ועד לאחר אישור התובענה כייצוגית ".
המבקש העריך את נזקו הבלתי ממוני בסך של 500 ₪ ואת נזקם הכולל של כלל חברי הקבוצה בסך של 2,500,500 ₪, לכל הפחות, על דרך האומדנה.
טענותיו של המבקש, כך נטען, הסתמכו על עמדת הרשות השלטונית הרלוונטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בדבר חשיבות ומעמד פרסום הסדרי הנגישות בערוץ הפרסום העיקרי במהלך העסקים הרגיל של המשיבה.
כמו כן, המבקש תמך את טענותיו בתצהיר נוסף של גורם רלוונטי בקשר לאתר האינטרנט הרלוונטי של המשיבה.
למשיבה ניתנו מספר ארכות להגשת תשובתה לבקשת האישור, בין היתר בהיעדר המצאה כדין של התובענה ובקשת האישור לידיה. בהחלטה מיום 10.5.2021 הוצע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם בניסיון לייתר הגשת תשובה.
מאז ניתנה ההחלטה מיום 10.5.2021 ניתנו למשיבה ארכות נוספות לשם הגשת תשובתה לבקשת האישור, נוכח הודעת הצדדים כי הם מנהלים מו"מ ביניהם בניסיון להגיע להסכמות.
ביום 7.11.2021 הגישו הצדדים את הבקשת שלפניי, להסתלקותו של המבקש מבקשת האישור (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות
מבקשת ההסתלקות עולה כי במסגרת המו"מ בין הצדדים העלו הם את טענותיהם השונות.
כך, המשיבה הצהירה כי היא הבעלים של קניון נחמיה והיא, באמצעות חברת בן ר.ז. ניהול ואחזקות (1995) בע"מ (שהיא אחת מהחברות באשכול חברות נחמיה), המספקת שירותי ניהול לקניון, פעלה לביצוע כלל התאמות הנגישות בקניון זה מכבר, עוד בשנת 2019. בתוך כך, בחניון הקניון ישנן חניות נכים מסומנות, בקניון קיימות מערכות התמצאות והכוונה קולית עבור אנשים עם מוגבלות בראייה, בקניון קיימים שירותי נכים וכיו"ב. זאת, על מנת שלכל לקוחותיה, לרבות לקוחות עם מוגבלות, תינתן חווית שירות נגישה ומיטבית. מנגד, המבקש טען כי אין בטענה זו כדי לסתור את מחדלי היעדר הפרסות של הסדר הנגישות.
המשיבה טענה שעוד קודם להגשתה של בקשת האישור, "הורידה" המשיבה את האתר הישן של הקניון (להלן: "האתר הישן") מרשת האינטרנט לשם עדכונו, לרבות הפיכתו לנגיש לבעלי מוגבלות. לטענת המבקש, אף בטענה זו אין כדי לסתור ו/או לגרוע מעמדתו שלפיה המשיבה לא פרסמה את הסדרי הנגישו בקניון בערוץ הפרסום העיקרי במהלך העסקים הרגיל, כהוראות חוק השוויון ותקנות השוויון.
לטענת המשיבה, בשל אלגוריתם של מנוע החיפוש "גוגל" נותרו ברשת האינטרנט דפים של האתר הישן. עם היוודע עניין זה פעלה המשיבה לתיקון העניין והעלתה את האתר המעודכן של הקניון אותו היא מפעילה.
עוד טענה המשיבה, כי מלשון תקנה 34 לתקנות השוויון עולה כי אין כל חובה שבדין לפרסם דווקא באתר האינטרנט של המשיבה את התאמות הנגישות שבוצעו בקניון. לטענתה, בתקנה 34 לתקנות השוויון נקבע כי היא יכולה לפרסם את התאמות הנגישות במספר דרכים חלופיות והמשיבה הצהירה כי היא עושה זאת, בין היתר, באתר האינטרנט שלה, כאמור לעיל.
המשיבה הצהירה כי למרבה הצער, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והנחיות הממשלה, פעילותו של הקניון צומצמה למשך חודשים רבים, והדבר השליך על מצבה הכלכלי של המשיבה באופן מהותי, סדרי העדיפויות השתנו ואין לדעת את העתיד לבוא לאור מצב התחלואה כיום.
בנוסף, הצהירה המשיבה, כי אין בבקשת האישור כל ביסוס ראייתי לכך שהופרו תקנות השוויון.
בבקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי על רקע הדברים האמורים לעיל ובשל צמצום ניכר במספר המבקרים בקניון המופעל על ידי המשיבה עקב התפשטות נגיף הקורונה, ובלי שמי מהצדדים מודה בטענות משנהו, באו הצדדים בדברים ביניהם, ולאחר ששקלו את הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך, הגיעו להסכמות הבאות:
אכיפת הדין- המשיבה פרסמה באתר האינטרנט של הקניון את התאמות הנגישות שבוצעו בו.
המשיבה מצהירה ומבהירה כי תקפיד להמשיך ולפעול גם בעתיד בהתאם להוראות חוק השוויון ותקנות השוויון בכל הנוגע לפרסום הסדרי הנגישות באתר האינטרנט שלה ולעדכון שוטף של הצהרת הנגישות באתר.
הנגשה עודפת- לאור מציאות הקורונה וצמצום ניכר במספר המבקרים בקניון המופעל על ידי המשיבה, כאשר אין לדעת ולצפות את העתיד לבוא, היקף הפעילות ונתוני הרווח וההפסד של המשיבה, מבלי להודות בכל טענה וכמחווה של רצון טוב, במקביל למאמציה ונכונותה להעסיק אנשים עם מוגבלויות, המשיבה תתרום לעמותת "איל"ה" (ארגון ישראלי לרווחת הנכה) סך של 5,500 ₪ ותפרסם באתר האינטרנט שלה ב-12 החודשים שלאחר אישור בקשת ההסתלקות מידע אודות ההליך דנן והתרומה.
הצדדים מציינים כי ההסכמות האמורות הן פועל יוצא של מו"מ ארוך ביניהם, במסגרתו הביאה המשיבה לידיעת המבקש ובא כוחו נתונים אודות השלכות משבר הקורונה על מצבה הכלכלי של המשיבה והפגיעה בהכנסותיה. עוד מציינים הם, כי בשל צו השעה העכשווי ומתוך סולידריות, בהסכמה חד פעמית, יוצאת דופן ונקודתית, המבקש ובא כוחו מוותרים על קבלת גמול ושכר טרחה.
לאור האמור, סבור המבקש כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך וכי בפעולותיה של המשיבה ובתרומה כמפורט לעיל נעשה לקבוצה ולציבור שירות טוב ומועיל בעניינים מושא בקשת האישור כבר בשלב זה, מבלי להיגרר להליך משפטי ארוך ויקר ותוך חסכון רב של זמן ומשאבים שיפוטיים.
עוד מציינים הצדדים במסגרת בקשת ההסתלקות, כי הסכמת המשיבה להסתלקות המבקש ניתנה בכפוף להתחייבויותי כדלקמן:
המבקש מוותר בזאת, באופן סופי ומוחלט, על כל תביעה, זכות, טענה או דרישה, מכל מין וסוג שהוא, הקשורים בבקשת האישור ו/או בתובענה כנגד המשיבה, לרבות ומבלי לגרוע מהאמור, נגד החברות בקבוצה עליה נמנית המשיבה, נושאי משרה או בעלי תפקיד במשיבה, או מי מטעמם.
המבקש מסכים להסתלק מבקשת האישור כנגד המשיבה כמו גם לדחיית תביעתו האישית בכפוף לנכונות הצהרות המשיבה.
המבקש ובא כוחו מתחייבים בזאת שלא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בכל תביעה כנגד המשיבה ו/או איזו מהחברות בקבוצה עליה נמנית המשיבה בקשר עם עניינה של בקשת האישור דנן, בכפוף לנכונות הצהרות המשיבה.
לפיכך, נוכח ההסכמות שהושגו ומבלי שצד כלשהו מודה בטענות האחר, סבורים הצדדים כי יהא זה נכון וצודק ליישב המחלוקות ביניהם בדרך של הסדר הסתלקות.
הצדדים סבורים כי בנסיבות העניין, בהינתן השלב המוקדם בו מצוי ההליך, העובדה שההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין זולת לגבי המבקש עצמו ושעה שרישום ההסתלקות ממילא ייעשה בפנקס התובענות הייצוגיות, אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש.
בקשת ההסתלקות נתמכת בתצהירי המבקש ובא כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה ו/או טובת הנאה כלשהי במסרת הבקשה.

דיון והכרעה
סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית טעונה אישור של בית המשפט.
"תכלית הדרישה לאישור בית המשפט להסתלקות נעוצה בעיקר בחשש שמא הכרה בהסתלקות, תוך מתן גמול וטובת הנאה למבקש, תתמרץ הגשתן של תביעות סרק לאישור תובענות ייצוגיות" [ראו ת.צ (חי') 20861-11-17 חבר נ' יוניליוור ישראל מזון בע"מ (פורסם בנבו, 20.3.2018)].
עם זאת, שעה שהסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינה יוצרת מעשה בית דין הכובל את שאר חברי הקבוצה, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בבואו לדון בבקשת הסתלקות. במסגרת הפעלת שיקול דעתו על בית המשפט לבחון אם יש טעם בהמשך ניהול ההליך, אם יועיל הדבר לחברי הקבוצה, ואם יש הצדקה להקצאת הזמן והמשאבים הדרושים לשם כך.
לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתשובת המשיבה לבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות דנן, סבורתני כי אכן אין מקום להמשיך בניהול ההליך כנגד המשיבה, זאת בהינתן העובדה כי המשיבה כבר פרסמה באתר האינטרנט של הקניון את התאמות הנגישות שבוצעו בו, בהינתן הצהרתה שלפיה תמשיך לפעול בהתאם להוראות חוק השוויון ותקנות השוויון, ובהינתן התרומה שהתחייבה לבצע לעמותת "איל"ה".
בפרסום התאמות הנגישות באתר המשיבה כמו גם בהצהרותיה והתחייבויותיה של המשיבה יש כדי לענות על הסעדים שנתבעו במסגרת התובענה ובקשת האישור, ומשכך איני סבורה כי יש טעם בהמשך ניהול ההליך, זאת בשים לב למשאבים ולזמן השיפוטי הכרוכים בכך, לפגיעה בהכנסות המשיבה נוכח התפרצות מגיפת הקורונה ולחוסר הוודאות אשר לפעילות הקניון בעתיד.
העובדה כי לא הוענקה למבקש ולבא כוחו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ההסתלקות, תומכת אף היא בקבלת הבקשה דנן.

סוף דבר
נוכח האמור לעיל, אני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור. בנסיבות העניין, שעה שאין באישור בקשת ההסתלקות משום מעשה בית דין לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד) לחוק.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית תימחק. תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה תידחה.
בהינתן הסכמות הצדדים, איני עושה צו להוצאות.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בבקשת ההסתלקות מאושרות בזאת.
עם ביצוע התרומה לעמותת "איל"ה" תגיש על כך המשיבה הודעה לבית המשפט, אשר תיתמך בתצהיר הגורם הרלוונטי אצל המשיבה.
המזכירות תסגור התיק ןתדוור פסק הדין לב"כ הצדדים .

ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.