הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 30742-02-16

לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקשת:

עמותת צדק פיננסי ע"ר 580618759
ע"י ב"כ ארדינסט, בן נתן ושות', עורכי דין ועו"ד עופר לוי

נגד

המשיבים:

מדינת ישראל – משרד האוצר
בנק ישראל/ המחלקה המוניטרית
ע"י ב"כ עו"ד מרב קניג ולרשטיין
מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

החלטה

לפני בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור" או " הבקשה" ו- "חוק תובענות ייצוגיות" – בהתאמה), במסגרתה עותרת המבקשת לסעד שלהלן:
לאשר את בקשת התובענה הייצוגית;
ליתן צו המורה למדינה לפעול לאיתור כל בעלי המלוות שהמלוות הרשומים על שמם לא נפדו, ולהביא לידיעתם את דבר זכויותיהם במלוות ואופן פדיונם, וזאת באופן שפורט בסעיף 72 לבקש ת האישור;
להשיב לחברי הקבוצות שיאותרו את סכומי המלוות שלא נפדו (סכומי הקרן והריבית עד למועד בו צברו המלוות ריבית והצמדה בהתאם להוראות חוק המלוות (הוראות שונות), התשל"ח-1977 (להלן: "חוק המלוות (הוראות שונות)";
לפצות את חברי הקבוצות בסכום בגובה הפרשי הריבית וההצמדה כדין מהמועד בו הפסיקו המלוות לצבור ריבית והצמדה בהתאם להוראות חוק המלוות (הוראות שונות) ועד למועד השבת הכספים בפועל;
ככל שיוותרו כספים, ליתן צו אשר מורה על דיווח הכספים הללו לאפוטרופוס הכללי או להשקיע אותם בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר; ולחלופין, להעביר את הכספים לגופים שישקיעו אותם לתועלת הציבור.
לטענת המבקשת, בתקופה שמשנת 1961 ועד 1982 הטילה משיבה 1 (להלן: "המדינה") על אזרחיה חובה להלוות לה מלוות לצ ורך מימון מבצעים צבאיים, מלחמות או משברים כלכליים (להלן: "המלוות"). אולם בהגיע מועד פירעון המלוות חדלה המדינה ו/או משיב 2 (להלן: "בנק ישראל") מלנקוט פעולות נדרשות לפדיון או פירעון המלוות עד כדי הצטברות של כ-500,000,000 ₪ שלא נפדו או נפרעו. בכך, נגרם נזק לכל האזרחים שנאלצו להלוות למדינה את המלוות מבלי שזכו לפירעון או פדיון המלוות.
את בקשת האישור סומכת המבקשת על העילות שלהלן: רשלנות לפי הוראות סעיפים 3 ו – 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, הפרת חובת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 , הפרת חובת הנאמנות הקבועה בסעיף 10(ב) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, הפרת חובת ההגינות ו עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 .
לציין כי במקור בקשת האישור הוגשה על ידי גב' אורה בר וגב' שושנה וינר (להלן: " המבקשות"). ביום 9.11.2016 הגישו המבקשות בקשה לצירוף עמותת צדק פיננסי כתובע ת ייצוגי ת. בהסכמת המבקשות, הן נמחקו מבקשת האישור ובמקומן צורפה עמותת צדק פיננסי כמבקשת (החלטה מיום 19.12.2016).
מתגובת המשיבים (סעיפים 65-73), עולה כי בתקופה הרלבנטית ביצע בנק ישראל פעולות רבות ל איתור בעלי המלוות ובכלל זה : איתור כתובות במרשם האוכלוסין; שימוש בטכנולוגיות חדישות לצורך הנפקת מלוות; פיתוח מערכת איתור ייעודית ל זיהוי פרטי בעלי תעודות מלוות; תיקון פרטי זיהוי משובשים; יידוע ואיתור בעלי התעודות באמצעות דיוור ישיר; הודעות למעסיקי בעלי תעודות מלווה שטרם הציגו את תעודותיהם לפדיון; איתור בשיטות הצלבה ממוכנות; איתור בני זוג ויורשים פוטנציאלים של בעלי תעודות מלווה לרבות אזרחים החיים בחוץ לארץ ; הקלת תהליך הפדיון במקרה של תעודה אבודה; שיתוף בנק הדואר ומערכת הבנקים במטרה להקל על פדיון תעוד ת המלווה.
בנוסף, משנת 2005 ואילך נעשו פניות לרשם החברות ולנציבות מס הכנסה בניסיון לקדם את הליך פדיון המלוות; כמו כן, נעשו פניות לקהילות יהודיות בחוץ לארץ באמצעות משרד החוץ; פרסום קובץ הזכאים לפדיון מלוות בא תר האינטרנט של בנק ישראל ובכלי תקשורת שונים; פתיחת ערוצי תקשורת נוספים לרבות מוקד טלפוני, פקס, דואר אלקטרוני ליצירת קשר וקבלת מידע אודות אפשרויות פדיון המלוות.
לטענת המשיבים, החלפת מידע עם בנקים מסחריים ועם רשות המיסים המחוייבים בשמירת סודיות אינה פשוטה אם בכלל, נוכח החשש לזליגת מידע פרטי לגורמים שאינם מורשים. מוסיפים ה משיבים וטוענים כי בסמוך לשנת 2014 שקלה המדינה להעסיק חוקרים פרטיים, אולם בסופו של דבר הגיעה למסקנה שהתועלת במהלך כזה קטנה מהעלות (סעיפים 81 – 85 לתשובה ).
בניסיון לאתר בעלי תעודות מלווה נעזרה המדינה במאגר מרשם האוכלוסין. לטענתה, פנייה למשרדים אחרים כדוגמת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הניזונים ממילא מאותו המאגר, הינה חסרת טעם (סעיפים 86-87 לתגובה לבקשה).
לטענת המבקשת, כספי המלוות מהווים "נכס עזוב" כהגדרתו בחוק האופוטרופוס הכללי, התשל"ח – 1978 (להלן: "חוק האפוטרופוס"), על כן, הייתה על המשיבים חובה לדווח ולמסור פרטים אודות כספי המלוות לאפוטרופוס הכללי שמצדו מוסמך לנהל חקירות לאיתור וגילוי בעלי "נכס עזוב", לרבות פניות למשרדי ממשלה, לרשויות מקומיות, למרשם המקרקעין, למשטרת ישראל, למס רכוש, או לכל גורם אחר אשר עשוי לסייע בידו לגילוי בעליו של הנכס האבוד, ראה סעיף 2.8 לנוהל האופוטרופוס הכללי.

בשלב זה של הדיון, ומבלי לקבוע מסמרות, אציין כי "נכס עזוב", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האפוטרופוס, מתייחס, בין היתר, לנכס "שלא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו". אם כן, ספק אם כספי המלוות באים בגדר הגדרה זו, שעה שבנק ישראל הוסמך לנהלם, ראה סעיף 27 לחוק למימון מבצע שלום הגליל, תשמ"ב – 1982.

באשר למעמדו או יכולתו של האפוטרופוס הכללי לסייע בפירעון או פדיון המלוות, טענו המשיבים (סעיפים 93 ו-95 לתשובה):

"...ואף על פי כן, ולמעלה מן הצורך, במהלך השנים האחרונות עודכן האפוטרופוס הכללי בדבר כספי מילוות המדינה אשר לא נפדו ואף נבדקה מול האפוטרופוס האפשרות להעביר לטיפולו את איתורם של בעלי המ לוות שטרם פדו את כספם, לאור המומחיות המיוחדת של האפוטרופוס. עם זאת, נוכח הוראות החוק, העברת הנושא לטיפולו של האפוטרופוס הכללי מצריך ככל הנראה שינויי חקיקה.
...
...יצוין כי מזה תקופה ארוכה יושב צוות מקצועי ביחד עם נציגי האפוטרופוס הכללי לצורך בניית מתווה שיאפשר לאפוטרופוס לנהל את המלוות ולנסות ולאתר בעלי מלוות נוספים שטרם פדו את המלוות. משך תקופה ארוכה עמלים במשרדי הממשלה השונים על בניית מתווה כאמור לפיו יועבר הטיפול במלוות מבנק ישראל לאפוטרופוס הכללי ועל ניסוח תזכיר חוק, הנדרש ככל הנראה, על מנת לאפשר את המתווה האמור".
נוכח הודעת המשיבים אודות המגעים עם האפוטרופוס כמפורט לעיל ובטרם הכרעה בבקשה נראה כי נכון לאפשר למשיבים ולאפוטרופוס למצות את המגעים ביניהם, בשים לב לסמ כויות החקירה שהוקנו לאפוטרופוס, ראה סעיפים 5 (ב), 9 (א) ו – 17 לחוק האפוטרופוס . עוד להוסיף, כי בבקשת האישור עתרה המבקשת ל סעד שיורה למשיבים לדווח לאפוטרופוס הכללי על יתרת כספי המלוות שלא נפרעו או נפדו "ולפעול בהתאם להנחיותיו".

לפיכך, אני מורה למשיבים לבוא בדברים עם האפוטרופוס הכללי, בדבר האפשרות שזה יסייע בקידום וייעול פירעון או פדיון תעודות מלוות שטרם מומשו. כן אני מוצא לנכון להורות למשיבים לבחון הקמת אתר לאיתור מלוות בידי בעליהן מהארץ ומהעולם במסגרת או כדוגמת אתר "הר הכסף" ולפעול לתת פרסום לאתר זה . תכלית האתר תהא ה נגשה פשוטה של איתור המלוות ופדיונן.
המשיבים יעדכנו את בית המשפט בתוך 180 ימים. עם קבלת העדכון תבחנה, במידת הצורך, שאר טענות המבקשת .

נקבע לתזכורת למתן החלטה בבקשה בעוד 180 ימים.
מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כוח הצדדים
ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.