הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 30679-09-18

מספר בקשה:2
לפני
כבוד ה שופטת עידית ברקוביץ

מבקשים

1.אור זביב
2.נעה בן שטרית

נגד

משיבות

1.יויו גרופ (2010) בע"מ
2.פארם פור אול בע"מ
3.גוד פארם בע"מ
4.רעם ביום בהיר בע"מ

פסק דין

לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מטעם המבקשים והמשיבות (להלן: "בקשת ההסתלקות").

רקע
המבקשים (להלן: "המבקשים") הגישו ביום 17.9.2018 תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבות (להלן: "המשיבות").

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקשים לפיה המשיבות הפרו את הוראות צו הגנת הצרכן (סימון טובין) תשמ"ג-1983 (להלן: "צו הגנת הצרכן"), היות שאינן מציינות הוראות שימוש בשפה העברית על גבי חלק מהמוצרים המשווקים בסניפיהן, כגון: מארז טישו, מברשות שיניים ותחבושות היגייניות.

בנוסף, טענו המבקשים כי המשיבות הפרו גם את חובת הסימון הנוגעת לתמרוקים לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), התשל"ג-1973, את הוראות חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 והתקנות והצווים על פיו, את הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, הוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) והוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט- 1979.

זאת, כך נטען, באופן שנועד לחסוך למשיבות עלויות, על חשבון בטיחות ונוחות קהל הצרכנים.

הסעדים שנתבקשו בבקשת האישור היו: צו המורה למשיבות לפעול לתיקון הפרותיהן, להסיר מהמדפים כל מוצר לגביו מבוצעת הפרה עד לתיקונה; ולקבוע פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כמו גם להשיב להם את טובת ההנאה שהפיקו המשיבות כתוצאה מחיסכון העלויות.

בקשת ההסתלקות הוגשה בטרם הגישו המשיבות את תשובתן לבקשת האישור. המשיבות פרטו את עמדתן במסגרת בקשת ההסתלקות ובין היתר טענו, כי הן פועלות לשווק את כלל מוצריהן עם סימון בשפה העברית וכי קיימת הנחייה ברורה לכלל העובדים לעניין זה. עוד ציינו המשיבות כי לא נדרש על פי דין לצרף הוראות שימוש, אלא רק לסמן בשפה העברית; ומכל מקום המדובר בתקלה נקודתית ואף אין בכך כל חסכון בעלויות המשיבות.

בקשת ההסתלקות
בבקשת ההסתלקות צוין כי הצדדים באו בדברים, אשר הובילו להסדר מוסכם כדלקמן:

המשיבות מתחייבות לחדד נהליהן בכל הקשור ליישום קפדני של הוראות צו הגנת הצרכן מול היבואנים של המוצרים ובכל סניפיהן ולבצע ביקורות שוטפות להבטחת ביצוע ההוראות.

המשיבות תשלמנה לכל אחד מהמבקשים גמול בסך של 1,700 ₪, וכן תספקנה לכל אחד מהם שוברי קנייה לסניפי הרשת בסך של 350 ₪. זאת, תוך 14 יום מיום אישור הבקשה.

המשיבות תשלמנה לב"כ המבקשים שכר טרחה בסך של 18,000 ₪, בתוספת מע"מ, תוך 14 יום מיום אישור בקשה זו.

מעבר לכך, מתבקש החזר האגרה ששולמה ומתן פטור מתשלום יתרת האגרה, נוכח ההסכמות בשלב מוקדם בהליך ותוך חסכון זמן שיפוטי יקר.

עוד צויין כי באם לא תינתן השבת האגרה, הרי שהמשיבות תישאנה בסכום זה, ותשלמנה אותו למבקשים תוך 14 יום ממועד אישור בקשת ההסתלקות.

לפיכך, המבקשים והמשיבות מבקשים לקבל את בקשת ההסתלקות, להורות על דחיית התביעה האישית של המבקש כנגד המשיבה, ולאשר את תשלום הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי כוחה.

כמו כן, בנסיבות העניין, נוכח השלב המוקדם בו מצוי ההליך, מבקשים הצדדים לפטור אותם מפרסום הודעה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, נחה דעתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית
הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות:

סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט...".

סעיף 16(ד) לחוק קובע:
"אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור;

הנה כי כן, הליך ההסתלקות מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

אם כן, בבואו לדון בבקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות
כאמור, הבקשה לאישור מתייחסות לטענות בדבר היעדר סימון בעברית והוראות שימוש בעברית על גבי מוצרים שונים. בבקשת ההסתלקות צוין, כי המשיבה הביעה נכונותה לחידוד הנהלים, כמו גם ביצוע ביקורות שוטפות בסניפים השונים, על מנת ליישם בקפדנות הוראות צו הגנת הצרכן לעניין זה.

בהינתן האמור, הושגה מטרתה העיקרית של התובענה - אכיפת הוראות הדין - ומתייתר הצורך להמשך בירור התובענה כנגד המשיבה.

לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול למבקשת
כאמור לעיל, החוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט.

בענייננו, מדובר בבקשת הסתלקות מתוגמלת, במסגרתה הוסכם כי המשיבות תשלמנה לכל אחד מהמבקשים גמול בסך של 1,700 ₪, ויספקו לכל אחד מהם שוברי קנייה לסניפי הרשת בסך של 350 ₪; וכן תשלמנה לב"כ המבקשים שכר טרחה בסך של 18,000 ₪, בתוספת מע"מ.

סוגיה זו, של הסתלקות מתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)).

מנגד, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).

זה מכבר, ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, אשר מסדיר סוגיה זו וקובע מהן אמות המידה לפסיקת הסכומים במסגרת בקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: " עניין סונול").

מספרן ההולך וגדל של תובענות ייצוגיות אשר הסתיימו בהסדרי הסתלקות מתוגמלת, והחשש מפני תביעות סרק הביא את המחוקק לתקן בשנת 2016 את סעיף 16 לחוק. על פי התיקון, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, במסגרת בקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, ומהי התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. (סעיף 25 לפסה"ד בעניין סונול).

בסופו של יום, קבע בית המשפט העליון בעניין סונול, כי ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשרי להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת:
"הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך שבה יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית). עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית – ואולם מדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים." (סעיף 26 לפסה"ד בעניין סונול, ההדגשה במקור, ע.ב).

ממשיך בית המשפט העליון וקובע, כי בבוא בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה, עליו לשקול את שני השיקולים העיקריים שצוינו לעיל: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג, שכן משהגיע התובע הייצוגי להסכמה, אין עוד מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי ". (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

וכך סוכמו עיקרי הדברים:
"ניתן לסכם ולומר, כי שומה על בית משפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק."( סעיף 31 לפסה"ד בענין סונול).

מן הכלל אל הפרט
באשר לעילת התביעה-
ההתייחסות לתביעות הייצוגיות העוסקות בהפרת תקנים, כמו גם למידת התועלת בצידן, שנויה במחלוקת.

כך, קיימת גישה הגורסת כי אכיפת רגולציה באמצעות מכשיר התובענות הייצוגיות, היא רצויה. מנגד, יש הגורסים, כי לא פעם הפרת תקן היא טכנית בלבד ואינה מסבה נזק ממשי, וככזו אינה מצדיקה ניהול הליך ייצוגי (ראו סעיף 28 לפסה"ד בעניין סונול, המתייחס לתביעות תקן, ומיוחד לתביעות סימון מוצרי מזון, אך הדברים ישימים גם להפרות כדוגמת הצווים בענייננו).

וכך סוכמה הסוגיה:
"יובהר בנקודה זו כי לטעמי אין מקום לקביעות קטגוריות בנוגע לסוג זה או אחר של הליכים ייצוגיים, וכל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו. לא ניתן לומר באופן גורף שכל תביעה ייצוגית מסוג תביעת תקן היא תביעת סרק; ועל אותו משקל אף אין יסוד לקבוע כי בכל מקרה שבו מודיע הגוף הנתבע על תיקון הפרת הדין לעתיד, המשמעות היא שהושגה תועלת לחברי הקבוצה המצדיקה גמול ושכר טרחה." (סעיף 28 לפסה"ד בעניין סונול).

בענייננו, נראה כי בקשת האישור גילתה עילה לכאורה, באשר המשיבות הפרו, לכאורה, חובות שבדין, עת נמנעו מלציין כנדרש הוראות שימוש בעברית, כמו גם לסמן בעברית, חלק ממוצריהן.

באשר לתועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה-
בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).

בענייננו, במסגרת הסדר ההסתלקות, התחייבו המשיבות לתקן את הנדרש, ולפעול לשמירת מצב זה.

בנסיבות העניין, נוכח ההתחייבות לתיקון ההפרות לעתיד, ובהינתן הקושי המובנה לאתר כל אחד מחברי הקבוצה, נראה כי המתווה שהוצע על ידי הצדדים מניח את הדעת, ויש בו כדי להסב תועלת לקבוצה, כמו גם לציבור.

בחינת שיעור הגמול ושכר הטרחה עליהם המליצו הצדדים בבקשת ההסתלקות, מלמדת כי המדובר בשיעור סביר, התואם לתוצאות תובענה זו. לפיכך, אני נעתרת לבקשת הצדדים לעניין שיעור הגמול ושכר הטרחה.

לעניין החזר האגרה ומתן פטור מתשלום יתרת האגרה - אין מקום להחזר האגרה ששולמה. בהתאם להסכמת הצדדים, תשפנה המשיבות את המבקשים בגין תשלום החלק הראשון של האגרה.

באשר למחצית השנייה של האגרה- בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, נוכח השלב המקדמי של ההליך, והעובדה כי טרם נערך ולו דיון אחד בתובענה, הריני מורה על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

חליף ופרסום
הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה לפני דיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבות. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של הציבור.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקשים ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר
הריני מאשרת את בקשת ההסתלקות.

בקשת האישור והתובענה של המבקשים כנגד המשיבות – נדחות.

המשיבות תשלמנה 1,700 ₪ לכל אחד מהמבקשים; וכן תשלמנה שכר טרחה לב"כ המבקשים בסך של 18,000 ₪, בתוספת מע"מ. התשלום יתבצע תוך 14 יום.

התביעה האישית שהגישו המבקשים נגד המשיבות – נדחית.

ב"כ המבקשים ימציא העתק פסק הדין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

הדיון הקבוע יבוטל.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.