הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 27789-11-14

לפני
כבוד ה שופטת אסתר נחליאלי חיאט

תובעים

1.רויטל ממן
2.שרלי אלמלם
ע"י ב"כ עו"ד אדי בליטשטיין

נגד

נתבעת
Alia-Royal Jordanian Airlines Co
ע"י ב"כ עו"ד משה לשם ו/או אירה ליבשין

פסק דין
1. לאחר שהשלב הראשון בניהול התובענה הייצוגית הסתיים בהחלטה לאשר למבקשים לנהל את התובענה הייצוגית, הגיעו ה תובעים והנתבעת להסדר פשרה אותו הם תובעים לאשר כמתחייב מסעיפים 18, 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

2. ברקע הדברים מצוי מבצע " צוק איתן", שבימים אלה מלאו לו 5 שנים, וכן האירועים שקדמו למבצע – כך החל מאמצע חודש יוני 2014 נורו לעבר מדינת ישראל רקטות בכמות הולכת וגוברת, ומה- 8.7.2014 (המועד שרשות המיסים קבעה כתחילת " מבצע צוק איתן") ועד סוף חודש אוגוסט 2014 היתה המדינה במצב מלחמה; במהלך תקופה זו נורו מרצועת עזה טילים ורקטות לעבר ישראל כולה, ובתקופה זו ביטלה הנתבעת את טיסותיה מעמאן לישראל ולטענת התובעים, ללא מתן חלופה, ללא פיצוי וללא מתן שירותי סיוע לנוסעים כנדרש על פי דין.

3. התובעים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ה נתבעת, חברת Royal Jordanian Airlines (להלן: גם " RJ") ובה טענו כי RJ ביטלה טיסות לישראל וממנה בתקופת מבצע " צוק איתן" בקיץ שנת 2014 ופעלה שלא כמתחייב מהוראות הדין - תוך הפרת הוראות חוק שירותי תעופה ( פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב- 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"); חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ"ג- 1963; הוראות שונות בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; כן ביקשו לייחס לנתבעת ביצוע עוולות לפי פקודת הנזיקין ( הפרת חובת חקוקה ורשלנות), הפרת חובות לפי חוק החוזים וכן עשיית עושר ולא במשפט, ופגיעה באוטונומיה של חברי הקבוצה.

4. לאחר ששמעתי ראיות בתיק דנא, הסתיים שלב אישור הבקשה בהחלטה שנתתי ביום 27.9.16. במסגרת ההחלטה קבלתי חלק מהבקשה ואישרתי לתובעים לנהל תובענה ייצוגית בשאלת השבת התמורה לנוסעי המשיבה שטיסתם בוטלה בתקופת צוק איתן בקטע שבין ירדן וישראל ולא ניתנה להם טיסה חלופית ולא הוחזרה להם תמורת הטיסה שבוטלה.

5. על החלטתי לאשר את התובענה כייצוגית הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 8491/16 ורע"א 9333/16) וביום 23.2.17 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי די בנסיבות הבקשה כדי "לבסס אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת".

6. לאחר ההליך בבית המשפט העליון, ולאחר שהתקיים דיון מקדמי בתובענה הייצוגית שכאמור אושרה, פנו הצדדים, גם בהמלצת בית המשפט, להליכי גישור בפני המגשר, כבוד השופט בדימוס יצחק ענבר.
במסגרת הגישור מונה בודק חיצוני – רו"ח אהוד רצאבי לצורך בדיקת נתונים שונים במיתווה שגובש על ידי הצדדים בישיבת הגישור. הבודק יצא למשרדי RJ בעמאן וקבל שם נתונים כדי שיוכל לגבש את ממצאיו. עבודת הבודק ארכה זמן לא מבוטל לאור הנתונים שהיה עליו ללקט ולאור הבדיקות הנרחבות והמקיפות שנזקק להם, כפי שעולה מחוות הדעת (החסויה שהוגשה לעיוני), וכך לאחר שהבודק הגיש את ממצאיו ומסקנותיו לצדדים, ולאחר שאלה הובאו גם בפני המגשר – הצליחו הצדדים בסיועו הרב והמועיל של המגשר הנכבד, השופט בדימוס יצחק ענבר, להגיע להסכמות ולנסח הסדר פשרה לסיום ההליך בדרך המוסכמת, הוא הסדר הפשרה שהובא לאישורי.

7. וכך לאחר זמן ארוך של בדיקות מקיפות שערך הבודק, ולאחר ישיבות גישור ממצות ומקצועיות בהן נלקחו בחשבון הסיכונים והסיכויים כמו גם נבחנו האינטרסים הלגיטימים של הקבוצה, הגיעו הצדדים להסכמות שהובאו במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, ומשלא מצאתי טעם כלשהו לדחות את ההסדר (כאמור בסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות) הוריתי ביום 28.2.19 לפרסם הודעות בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה. וזוהי תמצית הסדר הפשרה כפי שהובאה בבקשה לאישור הסדר הפשרה, ומצוייה במלואה הן במסגרת התיק בבית המשפט והן במשרדי ב"כ התובעים:
א. הקבוצה – ""הנוסעים שרכשו כרטיס טיסה מהמשיבה לטיסות בתאריכים 23.7.2014 – 21.8.2014, טיסתם בוטלה על-ידי המשיבה בקטע הטיסה שבין ירדן וישראל או ישראל וירדן, לא ניתן להם כרטיס טיסה חלופי ולא קבלו החזר תמורת הכרטיס כמתחייב על פי הוראת חוק שירותי תעופה או פיצוי מטעם המשיבה".
ב. סכום הפיצוי המקסימלי שתעמיד הנתבעת לזכות חברי הקבוצה, יהיה סך של מיליון חמש מאות שלושים אלף ₪ (1,530,000) , סכום זה ישולם על ידי הנתבעת בכל מקרה.
ג. כל חבר בקבוצה שיפנה לב"כ התובעים תוך 45 ימים מעת פרסום המודעה (בעתונים ובאתר האינטרנט של ב"כ ה תובעים) יהיה זכאי לקבל סך של 1,100 ₪ מהנתבעת אותם יקבל תוך 45 ימים מעת פניתו. אופן הפנייה והזיהוי כאמור בסעיף 28 לבקשה לאישור הסדר פשרה.
ד. לא יהיו זכאים לפיצוי מי שכבר קיבל פיצוי מאת הנתבעת. ככל שמדובר במספר בני משפחה שהיו אמורים לטוס בטיסה שבוטלה, יהיה די בפניית אחד מבני המשפחה כדי לקבל את כלל הפיצוי לו זכאים כל בני המשפחה (בכפוף לחתימה על הצהרה והתחייבות בנוסח שצורף לבקשה).
ה. ככל שמלוא הסכום שהועמד לטובת הקבוצה ינוצל בטרם חלוף המועד של 45 ימים שהתאפשר לחברי הקבוצה לפנות, לא תחוייב הנתבעת לשלם סכום כלשהו מעבר לסכום שהעמידה לטובת חברי הקבוצה. וככל שסכום הפיצוי לא ינוצל במלואו בטרם חלפו 90 ימים ממועד פרסום ההודעה בדבר מתן פסק הדין – תועבר יתרת הסכום לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.
ה. אשר לגמול ולשכ"ט עו"ד- הרי שלנוכח העבודה הרבה שהושקעה בהליך דנא ובהליכי הערעור, כמו גם בהליכי הגישור וניסוח ההסדר- הומלץ לתגמל את המייצגים בסך כולל של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ (הגמול מחולק בין שני התובעים בשווה); וכן הומלץ לאשר לב"כ ה תובעים שכ"ט עו"ד בסך 336,000 ₪ בתוספת מע"מ.

8. כאמור, ביום 28.2.19 הוריתי לפרסם את הבקשה לאישור הסדר הפשרה ולהעביר עותק ליועץ המשפטי לממשלה. בהתאם להחלטה פורסמה ההודעה בשני עתונים; הפרסום כלל את עיקרי הסדר הפשרה, הוגדרה הקבוצה עליה חל ההסדר, כמו כן כללה ההודעה גם הוראה כי ניתן להגיש, תוך 45 ימים מעת הפרסום, הודעות התנגדות להסדר הפשרה או בקשה לפרוש מהקבוצה, הכל בהתאם למתחייב מסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות. עוד כללו ההודעות מידע היכן ניתן לעיין בהסדר הפשרה המלא.

9. לאחר פרסום ההודעות, ולאחר חלוף הזמן שנקבע להגשת התנגדויות ו/או בקשות החרגה, וגם למעלה מפרק הזמן שנקבע, לא הוגשה כל התנגדות, גם לא נתקבלה כל בקשה מטעם מי מחברי הקבוצה שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה הגיש התנגדות, לאחר ארכות מספר שביקש (וקיבל); בקליפת אגוז ניתן לומר כי לדעת נציגי היועץ המשפטי מדובר בהסדר שאינו ראוי, לא הוגן ולא סביר כלפי הקבוצה ואין מקום לאשרו. וזוהי תמצית עמדתו לגבי הסדר הפשרה כפי שציין בהתנגדותו:
א. הסדר הפשרה יוצר מנגנון תחרותי בין חברי הקבוצה, שכן ככל שכל סכום הפיצוי שהועמד לזכות חברי הקבוצה ינוצל- לא יוותר לאלה שטרם הספיקו לפנות לקבלת הפיצוי.
ב. בהתאם להסדר, הפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה הוא אחיד ו טעם היועץ המשפטי היה נכון לקבוע השבה לחברי הקבוצה לפי מקטעי הטיסה שבוטלה.
ג. בהסדר הפשרה שונתה הגדרת הקבוצה באופן שהוספו המועדים שבהם בוטלו הטיסות בפועל, וכן הוסף בסיפא להגדרת הקבוצה שבאופן מקורי דיברה על מי ש"לא ניתן להם כרטיס טיסה חלופי ולא קיבלו החזר תמורת הכרטיס כמתחייב על פי חווק שירותי תעופה" גם "או פיצוי מטעם המשיבה". סבור היועץ המשפטי כי אין לקשור בין זכות ההשבה של כספי הכרטיס של הטיסה שבוטלה לבין פיצויים, ואין לקבל שמי שקיבל פיצוי לא יכלל בקבוצה.
ד. לדעת היועץ המשפטי, הפרסום בעתונות הכתובה ובאתר האינטרנט של משרד ב"כ התובעים אינו אפקטיבי דיו , ויש לשלוח את ההודעות באופן פרטני לחברי הקבוצה לאור מסד הנתונים המצוי בידי הצדדים.
ה. היועץ המשפטי גם התייחס לאופן בחינת הזכאות לקבלת הפיצוי וסבר כי יש להקל על הפונים, בהצגת קבלה או אסמכתא ודאית לרכישת הכרטיס ולא לדרוש הצגת עותק מהכרטיס, היועץ סבור גם כי אין צורך להציג המחאה מבוטל ת לאימות זהות הפונה.
ו. כי המועד שנקבע לפנייה לקבלת הפיצוי הוא קצר ומוגדר כ-45 ימים בלבד מעת פרסום המודעה ויש להאריכו.
ז. כי יש לשנות את המועד לתשלום שכ"ט עו"ד באופן שמחציתו תועבר רק לאחר השלמת העברת הפיצוי הכספי לחברי הקבוצה.

10. עיינתי בהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים לאחר הליך גישור ארוך שכלל גם מינוי בודק, שערך בדיקות ואת תוצאותיהן ומסקנותיו הביא לפני הצדדים, לפני המגשר וכמובן לפני בית המשפט; נתתי דעתי לתנאים המפורטים בהסדר הפשרה, לרבות ההטבה לחברי הקבוצה כפי שנקבע במסגרת ההסדר, שקלתי את הסוגיות המשפטיות הכרוכות בניהול התובענה, סוגיות לא פשוטות אליהן התייחס בית המשפט העליון בהליך הערעור - רע"א 8491/16 ורע"א 9333/16 שהוגשו על החלטתי לאשר את התובענה הייצוגית - התייחס אך לא נתן מענה והותיר את הסוגיות 'בצריך עיון' לבירור במסגרת התובענה דנא; נתתי דעתי לחוזקות ולחולשות אליהם נחשפתי במהלך הדיונים כפי שהתרשמתי במהלך ההוכחות, ובהיותי מודעת לסוגיות שעלו בתיק, כמי ששמעה את הראיות ונתנה החלטת אישור התובענה הייצוגית ובוודאי כמי שהמליצה לצדדים שבנסיבות התיק ראוי להגיע להסדר, הרי שלאחר כל אלה ולאחר ששקלתי היטב את הנסיבות, כמו גם את עמדת היועץ המשפטי, וראיתי לאשר את הסדר הפשרה שהתגבש בעזרתו המקצועית של המגשר.

11. כאמור- למעט היועץ המשפטי לא נתקבלה כל התנגדות מאת מי מחברי הקבוצה הפוטנציאליים. ועל כן אין לי אלא להתייחס להתנגדות מטעם היועץ המשפטי.
ראש וראשון ראיתי לציין כי העמדה שנשלחה על ידי נציגי היועץ המשפטי, היא עמדה שנקודת המוצא שלה היא למעשה כי התובענה התקבלה. אך לא היא!
הסדרי פשרה קמים ונופלים על ההבנה כי כל צד מעריך את הסיכונים ו הסיכויים ובמקרה דנא, כשהתנהל גישור לאורך זמן על ידי מגשר מקצועי, כבוד השופט בדימוס יצחק ענבר, שמינה בודק שאסף את החומר הרלוונטי ואף נסע לירדן למשרדי הנתבעת לשם כך, הרי לא מדובר בהערכת סיכונים באופן תיאורטי אלא כזה המבוסס על נתונים ממשיים שהובאו לפני הצדדים .
כפי שציינתי נקודת המוצא של נציגי היועץ המשפטי (כי התביעה למעשה התקבלה) כלל אינה ריאלית שהרי הקביעה היחידה שניתנה בהחלטת האישור היתה כי " מצאתי כי קיימת שאלה מהותית אפשרית המשותפת לנוסעי המשיבה שטיסתם.." בוטלה ולא ניתנה להם טיסה חלופית או החזר תמורת הכרטיס וגם כי " התרשמתי כי ישנה אפשרות סבירה שהשאלה אם חלה חובה על המשיבה להשיב את תמורת כרטיס הטיסה בגין הטיסה שבוטלה בנסיבות שתוארו בבקשה תוכרע לטובת הקבוצה..." (סעיף 44 להחלטת האישור).
גם בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 23.2.17 ברע"א 8491/16 לדחות את בקשת רשות הערעור שהגישה הנתבעת עמד במפורש על כך ש: "על פני הדברים נראה כי המקרה דנן מעורר סוגיות נכבדות באשר ליחסים שבין חוק שירותי תעופה, חוק התובלה האווירית וחוק הטיס אשר טרם הוכרעו בפסיקה. אומר בזהירות, ומבלי שיהיה בכך כדי למצות את הדיון, כי על פני הדברים נראה שאכן יש קושי מסוים ליישב בין הוראות חוק שירותי תעופה ובין הוראות ייחוד העילה הגורפות בחוק התובלה האווירית ובאמנת מונטריאול, וכמו כן ניתן לתהות האם חיובו של מוביל אווירי בתשלום פיצויים בגין ביטול טיסה מטעמי ביטחון או בטיחות יכולה להתיישב עם תכליתן של הוראות סעיפים 12 ו- 13 לחוק הטיס (וראו לעניין זה את דברי ההסבר לאותם סעיפים בהצעת חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977, ה"ח 1273 בעמ' 74; עוד ראו סעיף 16 לחוק שירותי תעופה הקובע כי "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין..." (דברי כב' הנשיאה א' חיות בסעיף 5 להחלטה). סוגיות נכבדות אלה הצריכות ליבון , השאיר בית המשפט העליון לבירור וסבר כי את ה"שאלות [ה]אלו, מן הראוי שיתלבנו במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית שאושרה וחזקה על בית המשפט קמא כי יידרש אליהן במסגרת פסק הדין הסופי שיינתן בתובענה".
יוצא אפוא, שה'תזכורת' החוזרת ונשנית במסגרת עמדת היועץ המשפטי כי התובענה אושרה כייצוגית – אין לה משקל של ממש בעת הערכת 'הסיכונים והסיכויים' לאור הנסיבות שפורטו, ובהחלט בסיום הליך התביעה היו חברי הקבוצה יכולים למצוא עצמם ללא ההטבה המוצעת בהסדר הפשרה דנא והתובעים המייצגים היו חשופים ל שאת בהוצאות הרבות של ההליך.

12. אוסיף עוד כי מסמך ההתנגדות שהוגש על ידי נציגי היועץ המשפטי, הובאו בדרך של בחינת מסמך משפטי ומתן הערות למסמך זה ולטעמי מנותק מהנסיבות הכלליות של התיק דנא ודרך התקדמותו. כך מצא להעיר כמעט על כל פרט בהסדר הפשרה שהושג בעמל רב בעזרת המגשר ולאחר שכל הנתונים נבדקו על ידי בודק מקצועי, בדיקה מקיפה ויסודית שארכה חודשים ארוכים ונתנה מענה לעמדות השונות שהביעו הצדדים; הגם שסברתי כי נכון היה שהעמדה שתוצג תהיה עקרונית וכללית בנושאים מהותיים, ולא הערה כמו מועד תשלום שכ"ט; או כי אין מקום לבקש מחברי הקבוצה הפונים לקבל את הסכום המוסכם, המחאה מבוטלת לצורך אימות חשבון הבנק (שאגב מקובל על הצדדים שניתן להסתפק בדרך אחרת בהצגת אישור על חשבון הבנק).
כך גם עמדתו לאופן הפרסום, שלא מצאתי בו כל פסול, שהרי הדרך הקבועה למסירת הודעות לחברי הקבוצה נקבעה בחוק תובענות ייצוגיות על דרך הפרסום וזהו הכלל. כדי לפעול שלא בהתאם לכלל ולהוסיף דרישה שונה מהוראה לפרסם בעתונות הכתובה יש להביא בפני בית המשפט טעמים בעלי משקל אך אלה לא הובאו במקרה דנא; בשים לב לנסיבות התיק ולהסברים לגבי זהות חברי הקבוצה נראה לי סביר להותיר את דרך הפרסום הנהוגה וראיתי לקבל את עמדת הצדדים כפי שמופיעה בהסדר הפשרה.
עוד אומר כי חלק מההערות של היועץ המשפטי קבלו מענה במסגרת הסדר הפשרה כאמור בתגובתם המשותפת של הצדדים.
כך גם ראיתי לציין כי מי מחברי הקבוצה הפוטנציאליים לא הגישו כל התנגדות וחשוב מכך, לענייננו, שממילא חברי הקבוצה הפוטנציאלית, אינם יכולים לתבוע כיום את הנתבעת מאחר שעל פי הדין הספציפי החל - חלפה תקופת ההתיישנות. גם לא ראיתי מקום להתערב בשינוי השולי לטעמי, בהגדרת הקבוצה, שכן מלכתחילה אינני סבורה כי במסגרת תובענה 'קבוצתית' זו יש מקום להשיב לחלק מהקבוצה כספים נוסף לפיצוי שקבלו בעבר. ראוי ונכון לכבד את כתב הסילוקין ש נחתם בתביעות השונות והפרטניות שהוגשו ולא ראיתי מקום להוסיף על הפיצוי שנוסעים אלה כבר קיבלו. יוצא, אפוא , כי הסכום שנקבע בהסדר הפשרה מיטיב עם חברי הקבוצה בין מאחר שהוא מפצה את מי שלא תבע את הנתבעת בעבר, ובין מאחר שממילא מדובר בהתיישנות. עוד לציין כי גם לא ראיתי לקבל את הטענה כי יש להתייחס לכל אחד מחברי הקבוצה באופן שונה- הפיצוי הוא אחיד והוא משקלל את הסיכונים והסיכויים ולא מדובר ב"פיצוי בחסר" וגם לא ב"השבה מלאה" אלא בפשרה! והשתכנעתי כי הסכום שנקבע וגלום בהסדר הפשרה הוא ראוי, מתאים וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
ההטבות שבהסדר הפשרה הינן ראויות בנסיבות העניין וההסדר מהווה פשרה ראויה בראי הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה מצד כל אחד מהצדדים ויתרונו בכך שהוא מביא לסיום את ההליך בדרך סבירה.

13. אין צורך להציג המחאה מבוטלת כדי לאמת את פרטי הפונה ופרטי החשבון (כאמור בסעיף 28 לבקשת אישור הסדר הפשרה) , בהסכמת הצדדים. וגם לאמץ ולשנות הערה שאינה מהותית ואף מתיישבת עם מענה הצדדים לעמדת היועץ המשפטי, כי תקופת הפנייה של חברים בקבוצה תוארך ל-90 ימים ולא ככתוב בסעיף 27 לבקשת אישור הסדר הפשרה.

14. כפי שכבר ציינתי לעיל, אני סבורה כי השאלות במסגרת בקשת האישור אינן פשוטות ותוצאתן רחוקה מלהיות וודאית וברי כי דרך הוכחתן תחייב השקעת עבודה לא מעטה ובצידה הוצאות לא מבוטלות ואני סבורה כי דרך הפשרה במתווה המוסכם שאליו הגיעו הצדדים בעזרתו הרבה והמבורכת של כבוד השופט בדימוס יצחק ענבר היא הדרך הטובה, הראויה וההוגנת לסיום ההליך דנא, דרך בה הלכו הצדדים והצריכה הרבה אנרגיות והוצאות לא מבוטלות עד כה, כמו גם סברתי כי התוחלת שבניהול ההליך דנא אינה מצדיקה ניהול הליך משפטי ויקר, שכן יתכן שסופו יהיה שהתביעה תדחה והקבוצה לא תזכה בכל פיצוי. ראיתי גם לציין כי כתב התביעה צמצם באופן מהותי את סכום התביעה בבקשה בטרם אושרה, ואני סבורה כי הסכום שהוסכם בהסדר הפשרה סביר בנסיבות אלה.

15. הסדר הפשרה שאשרתי לעיל (בכפוף לאמור בעניין האסמכתא לאימות חשבון הבנק ובכפוף למועד שבסעיף 27 ) מהווה מיצוי מלא של הטענות והתביעות של התובעים ושל כל אחד מחברי הקבוצה בגין העילות בהחלטת אישור התובענה הייצוגית, ופסק דין זה מהווה ויתור סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות כמפורט בתובענה ובהחלטת האישור, ולמען הזהירות אני קובעת כי הסדר הפשרה מהווה מעשה בי-דין ומחייב את חברי הקבוצה בהתייחס לעילות התביעה שבכתב התביעה המתוקן.
להדגיש כי הסדר הפשרה המקורי והמלא על כל פרטיו מצוי במשרדי ב"כ התובעים ולשונו המלאה היא המחייבת (להזכיר את שני התיקונים הקלים עליהם הוריתי בפסק דין זה).

16. הצדדים המליצו על שיעור הגמול ושכ"ט שישולמו לתובעים ולב"כ הקבוצה, כמפורט בהסדר הפשרה, ולאחר ששקלתי את הנסיבות ובהתאם לסעיפים 22, 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ותוך שהבאתי בשיקולי את עבודת ב"כ המייצגים, את היסודיות והמקצועיות ואת עבודתו הרבה במסגרת ההוכחות וההליכים שהתקיימו עד כה ומאחר שהגמול ושכ"ט אינם על חשבון הקבוצה ראיתי לאמץ את ההמלצה ולאשר את שכ"ט ואת הגמול כמומלץ.

17. אשר לשאלה אם למנות בודק – לאחר שבמהלך הגישור ממילא מונה בודק הרי בנסיבות אלה מקובלת עלי עמדת הצדדים כי די היה בפעילותו במהלך הגישור וכי אין צורך למנות בודק שיבחן את ההסדר שסברתי כי הוא סביר בנסיבות, ולא ראיתי צורך להכביד ולהכביר בהוצאות שכבר ממילא לא היו מועטות.

18. לאור המפורט וכפי שציינתי אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין (בשני השינויים כאמור – סעיף 27 יתוקן ל-90 ימים, ובסעיף 28 די בהצגת מסמך לאימות זהות הפונה ובעלותו בחשבון הבנק אליו יועברו הכספים).

19. ב"כ הצדדים יגישו תוך 14 ימים, עותק של נוסח ההודעה ואופן הפרסום כמתחייב מסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות.

20. ב"כ התובעים ידווח לבית משפט עם סיום ביצוע התחייבויות, הן באשר להעברת הכסף לפונים והן באשר להעברת היתרה לקרן , ככל שתהיה.
ת"פ למעקב 1.12.19.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ט, 25 יולי 2019, בהעדר הצדדים.