הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 20368-05-20

מספר בקשה:4
לפני
כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

המבקשת

רגינה ברזילי
ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע
מרחוב דרך מאיר ויסגל 2, פארק המדע, רחובות 76326
טל': 08-XXXX344; פקס: 08-XXXX361

נגד

המשיבה

מעדני ז'קו קנטי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רפי אבוטבול
מרח' משה דיין 54/3 ירושלים
טל': 054-XXXX511; פקס: 02-XXXX624

פסק דין
לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"בקשת ההסתלקות", בהתאמה).
בקשת ההסתלקות
הבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה ביום 11.5.2020 על ידי גב' רגינה ברזילי (להלן: "המבקשת"), ועניינה בטענת המבקשת כי המשיבה, ז'קו קנטי בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקשת את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "בקשת האישור").
ביום 15.7.2020 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות צוין כי הוסכם בין הצדדים, מבלי שמי מהם מודה בטענות רעהו, כי המשיבה תדאג לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות והסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה, וכן תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לפרסום התאמות הנגישות כאמור, בהלימה מלאה להוראות הדין.
המשיבה הסכימה להסתלקות המבקשת בכפוף לכך שהמבקשת מוותרת ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיה בתביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה או מי מטעמה, ומסכימה כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית תביעתה האישית. עוד הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לאישור הסדר ההסתלקות תישא המשיבה בגמול למבקשת בסך של 5,000 ש"ח ובשכר טרחת בא כוחה בסך של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ. מכאן הבקשה שלפניי.
דיון והכרעה
סוגית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע בין היתר:
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
[...]
(ד) (1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור [...]".
מלשונו של הסעיף עולה כי הסתלקות מהליך ייצוגי וקבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא תעשה אלא באישור בית המשפט. עוד קובע הסעיף כי הליך ההסתלקות כולל שני שלבים:
בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות (סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות);
בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, נבחנת שאלה האם יש מקום למנות תובע מייצג או בא כוח חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) [ראו גם ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010) (להלן: " ענין הר-עוז"); אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 63 (2011)].
המחוקק הקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. כך, נוקט סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות בלשון המעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב האם יש לפעול לאיתור מבקש או בא-כוח מייצג חלופיים אם לאו (בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך; להרחבה בדבר ההבחנה האמורה שעורך החוק ביחס להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית ראו ענין הר-עוז, פסקה 22).
בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת כבמקרה שבפניי, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.18) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). ככלל, קבע בית המשפט כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. יחד עם זאת, נקבע כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה במקרים המתאימים בלבד ( שם, בפסקה 26).
לעניין זה, נקבע כי על מנת לאשר בקשת הסתלקות "מתוגמלת", נדרש בית המשפט לבחון תחילה אם התובענה מגלה עילה לכאורה, היינו, איננה תביעת סרק; לאחר מכן, על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. כך, בית המשפט נדרש להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לשם הגעה למסקנה זו, אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא האם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה מלכתחילה או שניתן היה להגיע לתוצאה זו בדרך אחרת (שם, בפסקה 25).
לאחר שבחנתי את בקשת האישור (תשובת המשיבה לבקשת האישור לא הוגשה עובר להגשת בקשת ההסתלקות) וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה אך כפי שיפורט להלן, תוך שכר הטרחה שייפסק לבא-כוח המבקשת. אבאר מדוע.
סוגיה פסיקת גמול ושכר טרחה בהליכים כגון ההליך דנא נדונה לאחרונה על ידי לאחרונה בעניין ת"צ 22696-05-20 ברזילי נ' קליית יבגי בע"מ, פסקאות 7-8 וההפניות שם (1.7.2020). באותו עניין עמדתי על כך שבשורת מקרים דומים שנדונו בפני מותב זה, מצאתי להורות על פסיקת גמול ושכר טרחה בסכומים הנמוכים יותר מהמבוקש במסגרת הליך זה, וזאת בשים לב למבחנים שנקבעו בהלכת מרקיט לעניין השאלה אם בקשת האישור גילתה עילת תביעה, ולו לכאורה, ולשאלה האם יש בהסתלקות וההסכמות שהושגו במסגרתה כדי להביא תועלת קונקרטית לחברי הקבוצה, ודברים יפים גם בענייננו – משעה שמדובר בבקשה לאישור דומה ואף זהה לבקשת האישור בעניין קליית יבגי.
לאור דברים אלה, מצאתי כי יהא זה ראוי לפסוק למבקשת גמול בגובה 2,000 ש"ח, ולבא כוח המבקשת שכר טרחה בגובה של 20,000 ש"ח, וזאת בשים לב לעובדה כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה, ונוכח התועלת הקונקרטית – גם אם מדובר בתועלת לא משמעותית – שצמחה לחברי הקבוצה. מסקנות אלה נלמדות מאופיו של המתווה המוסכם בין הצדדים בדבר פרסום הסדרי הנגישות, והתחייבותה של המשיבה לרענן את נהליה בכל הנוגע לפרסום המידע בהלימה להוראות הדין.
בנסיבות אלה, וכפי שטענו הצדדים, אף אני אינני מוצא כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו ביניהם ושפורטו בבקשה.
נוסף על האמור, בנסיבות דנן, משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין ומשעה שאינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי, במסגרת שיקול הדעת שנתון לי בדין אני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).
סוף דבר
אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת גמול בסכום של 2,000 ש"ח וכן לשלם לבא כוח המבקשת שכר טרחה בסכום של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו לבא כוח המבקשת בתוך 14 יום ממועד המצאת פסק הדין למשיבה. הכל כמפורט בבקשת ההסתלקות.
אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקשת ועל מחיקת בקשת האישור.
ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.