הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 19529-06-14

לפני
כב' השופטת צילה צפת, סגנית נשיא

מבקש

דוד חוטה
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי ואח'

נגד

משיבים
1. Booking.com B.V
ע"י ב"כ עו"ד ש. הורוביץ ושות'

2. מלונות פתאל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גורניצקי ושות'

החלטה
(בקשה 45)

עניינה של ההחלטה בבקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בת"צ 19529-06-14 על-פי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן : "בקשת התיקון").

רקע
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") טוען המבקש (להלן: "חוטה"), בין השאר, כי המשיבה, Booking.com B.V. (להלן: "בוקינג") מציגה שלא כדין, לפני הצרכן הישראלי באתר המרשתת המופעל על ידה להזמנת שירותי מלונאות, מחיר אשר אינו כולל מס ערך מוסף, ובכך גורם להטעיית הלקוחות. בקשת האישור הוגשה גם כנגד מלונות פתאל בע"מ.

עוד טרם נקבעה בקשת האישור לדיון קיימו הצדדים הליכים ממושכים בנוגע להמצאת כתבי בי-דין לידי בוקינג, עד להחלטת בית המשפט העליון ברע"א 7820/17 Booking.com B.V. נ' חוטה (פורסם באר"ש, 2.11.2017) הדוחה את בקשת רשות ערעור שהגישה בוקינג על ההחלטה ליתן היתר ההמצאה נגדה בהליך זה.

חרף האמור עד לעת הזו טרם הוגשה תשובת המשיבות לבקשת האישור.

ביום 19.5.2015 הוגשה בקשת אישור נוספת באותו עניין, בת"צ 38951-08-15 (להלן: "בקשת פרידמן"), נגד בוקינג, נגד בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (להלן: "בוקינג ישראל") ונגד חברה נוספת. גם בבקשת פרידמן מתקיימים הליכי המצאה מחוץ לתחום לבוקינג. ביום 18.11.2018 החליטה השופטת נ' גרוסמן (כרשמת) כי בקשת פרידמן הומצאה לבוקינג כדין. ערעור על אותה החלטה (ע"ר [מחוזי ת"א] 17425-12-18 Booking.com B.V. נ' פרידמן ) עדיין תלוי ועומד.

טענות הצדדים בבקשת התיקון

חוטה מבקש לתקן את בקשת האישור, שהוגשה עוד בשנת 2014, שכן לטענתו חלו מאז התפתחויות עובדתיות ומשפטיות שמן הראוי להידרש אליהן לצורך שמירה על טובת הקבוצה. בקשה זו היא נשוא ההחלטה דנא.

בקשת התיקון נחלקת לשלוש: בחלקה הראשון מבוקש להגיש פסיקה שניתנה לאחר הגשת בקשת האישור, וכן מסמכים וראיות שהגיעו לידי חוטה ורובם נוצרו אחרי הגשת בקשת האישור והם כוללים אסופת תלונות צרכנים נגד בוקינג באתר המרשתת שלה; מסמכים הנוגעים להליכים שנקטה ה -Competition and Markets Authority בבריטניה נגד Booking בענייני צרכנות; מסמכים וראיות מבקשת פרידמן; כתבי בי-דין שהגישו באי-כוחו של חוטה בהליך אחר ודומה הכוללים גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ולטענתו עשויים להיות רלוונטיים להליך זה; "לחדד" את הטיעון המשפטי שבבקשת האישור.
בחלקה השני של הבקשה מבוקש לאפשר לצרף את בוקינג ישראל כמשיבה נוספת.
בחלק השלישי מבוקש לצרף את גיל וצבי פרידמן (להלן: פרידמן) כמבקשים נוספים בבקשת האישור.

חוטה טוען כי יש לקבל את בקשת התיקון כדי לאפשר את בירורו היעיל של ההליך לטובת הקבוצה. כן נטען, כי לאור העובדה שהמשיבות טרם הגישו תשובה לבקשת האישור מדובר בשלב התחלתי, ויש בכך להצדיק את קבלת הבקשה במלואה.

בוקינג טוענת שבוקינג ישראל איננה רלוונטית ואיננה נחוצה להליך, באשר אין לה קשר לאופן הצגת מחירי האירוח באתר המרשתת, שאותו מפעילה בוקינג באופן בלעדי והיא לבדה הבעלים והמנהלת שלו. בוקינג מוסיפה, כי מדובר בניסיון "לעקוף" את הוראות סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות בכך שמתבקש צירופם של פרידמן ושל משיבה נוספת על ד רך של תיקון שהרי חלק משמעותי מבקשת התיקון מהווה למעשה בקשה לאחד את הדיון עם בקשת פרידמן שלא ניתן להיעתר לה עד להשלמת הליכי ההמצאה בבקשת פרידמן. עוד טוענת בוקינג כי תיאור המסמכים אשר חוטה מבקש לצרף הוא כוללני, ו יש לעיין בהם ולבחון אותם קודם שיצורפו.

המשיבה 2 (להלן: "מלונות פתאל") הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את ההחלטה אם להיעתר לצירוף ראיות ומסמכים הנוגעים להליכי האכיפה שמנהלת הרשות להגנת הצרכן כנגד בוקינג; הליכי אכיפה נגד בוקינג בבריטניה ובארצות הברית; מסמכים הלקוחים מהליכי ההמצאה מבקשת האישור דנן ומבקשה אחרת (רע"א 9463/17). יחד עם זאת ציינה מלונות פתאל, כי יש להגיש פרוט אודות המסמכים שמבוקש לצרפם (תלונות הלקוחות והתכתובת), וכי בשלב זה, משטרם נבחנו המסמכים, היא מתנגדת לבקשה לצירוף קובץ התלונות כראיות בתיק. גם את צירוף בוקינג ישראל ופרידמן הותירה פתאל לשיקול דעתו של בית המשפט, אך הדגישה שאין לה יריבות עם פרידמן או זיקה אליהם, ולכן ביקשה כי טיעונים עובדתיים או משפטיים בעילות הקיימות לפרידמן לא ישמשו נגדה. בכל הנוגע לתיקון על ידי "חידוד" טיעונים, המשיבה 2 ביקשה לעיין בנוסח המתוקן.

בתגובה לתשובות המשיבות חזר חוטה על טענותיו בדבר החשיבות שבקידום ההליך וייעולו, כדי לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת. לטענתו המסמכים שמבוקש לצרפם מתוארים באופן ברור בבקשה. חוטה אף צירף לתשובתו חלק מהמסמכים אותם מבקש לצרף לבקשת האישור, ובכלל זה את תלונות הלקוחות שהמשיבה 2 סירבה לאפשר הגשתם ללא עיון בהם. חוטה ציין מפורשות כי לא יתנגד שהמשיבות יגישו עמדות משלימות בדבר המסמכים שצורפו לתשובתו – אלא שהמשיבות לא ביקשו להגיש טיעון משלים. לעניין טענת בוקינג בדבר עקיפת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות באמצעות בקשת התיקון, נטען כי אין מניעה לתקן בקשת אישור שתייתר את הדיון לפי הוראותיו סעיף 7. לטענתו, תיקון אחת מבקשות האישור על ידי צירוף מבקשים נוספים מייתר את הדיון בו ומונע תחרות בין מייצגי הקבוצה, שעלולה לפגוע בחבריה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, קובעת בזו הלשון:

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

תקנה זו חלה, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לתיקון בקשות לאישור תובענה ייצוגית.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה ה[אז]ורית עמק חפר, פסקה 14 (פורסם באר"ש, 22.11.2012) (להלן: עניין אינסלר) נפסק:

[...] כשמדובר בתובענה ייצוגית, אין מדובר רק באינטרס של חברי הקבוצה, אלא גם באינטרס הציבור בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה. מקום שהתיקון נדרש לשם כך, תיטה הכף להתירו. מנגד, ככל שהתיקון נוגע לשאלה שאינה נחזית ככזו שעשויה לסייע לבירור הפלוגתות – תיטה הכף שלא להתירו [...]

עוד נקבע שם, כי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכאמור חלה גם על תיקון כתבי טענות בתובענה ייצוגית, מצווה על בית המשפט לה יזהר שלא לחסום בפני מבקש התיקון, ובתובענה ייצוגית – אף את חברי הקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג, את הגישה לערכאות לשם בירור "שאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". נדרש איזון בין האינטרס של המבקש ובין עניינו של המשיב שלא תורחב יריעת המחלוקת שלא לצורך. בית המשפט עמד גם על האינטרס הציבורי שבתובענה ייצוגית:

[...] בעוד שבתובענה רגילה כל בעל דין מייצג את האינטרס שלו -עצמו והמשקל שניתן לאינטרס הציבור מוגבל יותר, בבקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקש ובא כוחו מייצגים את אינטרס חברי הקבוצה (שקולם הישיר נפקד מן ההליך) ובנוסף את אינטרס הציבור במימוש תכליותיו החשובות של מוסד התובענה הייצוגית. לכן, בעוד שבהליך רגיל דחיית בקשה לתיקון פוגעת בעיקר באינטרס מבקש התיקון, כשמדובר בתובענה ייצוגית דחייה של בקשת תיקון פוגעת הן באינטרס חברי הקבוצה הן באינטרס הציבור. הואיל ולמוסד התובענה הייצוגית תכליות חברתיות חשובות, שומה על בית המשפט להקנות משקל רב יותר לאינטרס הציבור בבירור ובהכרעה בתובענות ייצוגיות המגלות עילה ( שם, פסקה 13).

וכן פורטו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לתיקון כתב טענות: יש לבחון אם תיקון הבקשה דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת. במידה שהתיקון עשוי לסייע בהכרעה במחלוקת, ייטה בית המשפט להתירו, ולהפך, אם נראה כי המידע שהוספתו מבוקשת לא יצמיח תועלת; שיקול נוסף הוא המועד בו הוגשה בקשת התיקון , והנטייה להיעתר לה תגבר ככל שהתבקשה סמוך לתחילת ההליך; על בית המשפט לברר אם התיקון עלול לפגוע בצד שכנגד – ל דוגמה, לשלול ממנו טענת הגנה טובה שהייתה קמה לו, כגון טענת התיישנות; עליו לוודא שבקשת האישור לא הוגשה בחוסר תום לב (שם, פסקה 8). וכפי ש נאמר בפסקה 20:

[...] בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת -המידה שה[ו]תוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע"

כלל נוסף הוא, שאין להתיר הגשת ראיות שניתן היה לאתרן בשקידה ראויה ולצרפן לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקה 8 [פורסם באר"ש, 15.4.2007] [ להלן: עניין פופיק]). עם זה, ייתכנו מקרים שבהם תהיה הצדקה להגיש ראיות נוספות אף שלכאורה ניתן היה להשיגן טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ואף אם כבר הוגשה תשובה לאותה בקשה (שם; רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, פסקה 9 [פורסם באר"ש, 30.3.2015]).

אשר לשלב בו מצוי הדיון, יש לציין, כי בתי המשפט התירו לתקן תביעה נגזרת אף לאחר שאושר ניהולה, על דרך הוספת עובדות חדשות, על-פי תקנה 92 שצוטטה לעיל (ראו למשל רע"א 3130/17 לבייב נ' רו"ח כהן בשם אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (פורסם באר"ש, 11.12.2017) (להלן: עניין לבייב), ואף בדרך של הוספת עילות חדשות לאחר החלטה המאשרת הגשת תביעה נגזרת (תנ"ג [מחוזי מר'] 10466-09-12 אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ [פורסם באר"ש, 18.5.2016] [להלן: עניין אוסטרובסקי] [בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נמחקה לאחר שבית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה שגיבשו הצדדים]).

ובענייננו:

בקשת התיקון נחלקת לשניים. בחלקה הראשון מבוקש לחדד את הטיעון המשפטי ולהוסיף ראיות וזאת בשל התפתחויות עובדתיות ומשפטיות שחלו מאז הגשת בקשת האישור. לגבי המסמכים והראיות נטען כאמור כי אלו נוצרו ברובם (למעט מסמך אחד) לאחר הגשת בקשת האישור.

ניתן לסווג את המסמכים לשלושה סוגים: הסוג הראשון – מסמכים מהארץ והעולם הנוגעים לאכיפת הוראות הדין בעניין החובה לציין לפני הצרכן את המחיר הכולל. מסמכים אלו מתייחסים לבוקינג או חברות מטעמה. הסוג השני – מסמכים הלקוחים מאתר המרשתת של בוקינג שנוצרו כולם לאחר הגשת בקשת האישור, המלמדים לגרסת חוטה, כי הוראות הדין הופרו תוך הטעיית הצרכנים, וכן מסמכים שיש בהם כדי ללמד על מערכת היחסים שבין בוקינג לבין בתי המלון, לרבות אלה שמופעלים על ידי מלונות פתאל. מדובר בתלונות של לקוחות שהופיעו באתר בוקינג שעניינם במחיר שנגבה מהם שהיה גבוה מזה שצוין באתר, בשל תוספת המע"מ. המסמכים כוללים גם תכתובת הכוללת תגובה מצד נציגי בתי המלון, לרבות מטעם מלונות פתאל. הסוג השלישי, כתבי בי-דין הלקוחים מהליכי ההמצאה בבקשת האישור דנן ומהליכי ההמצאה בתובענה מקבילה נגד אתר אינטרנט אחר (רע"א 9463/17L.P. Hotels.com נ' סיליס), וכן עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה באותו הליך.

בנוסף ביקש חוטה להתייחס משפטית לראיות וכתבי בי-דין שהגשתם מבוקשת, ולהפנות לפסקי דין שנתנו על ידי בתי משפט שונים לאחר שהוגשה בקשת האישור והשלכותיהם על ענייננו. כן התבקש להוסיף טיעון שנסמך על מסמכים וראיות שצרופם התבקש לבקשת האישור הדומים לאלו שהוצגו בבקשת פרידמן, ובפרט חומר הקשור למודל הנזק שנבחר בבקשת פרידמן (המפורט בסעיף 12 שם).

שוכנעתי כי המסמכים המפורטים לעיל רלוונטיים לבירור המחלוקת שבין הצדדים. המסמכים הנוגעים לאכיפת הוראות הדין שעוסקות בהצגת מחיר כולל מע"מ, ותלונות של לקוחות בעניין הטעייה מאופן הצגת המחיר באתר המרשתת של בוקינג, וכן תשובות המשיבה 2 בעניין – יוכלו כולם לשפוך אור על הסוגיה שבבסיס בקשת האישור. חוטה מדגיש כי המסמכים כולם, למעט אחד, נוצרו לאחר הגשת בקשת האישור, לפיכך לא ניתן היה לאתרם בשקידה סבירה בטרם הגשתה . מקובלת עלי גם הטענה כי לא בנקל ניתן היה לאתר את המסמך של רשות האכיפה ממדינה זרה שהוא היחיד שנוצר לפני הגשת בקשת האישור.

על האמור יש להוסיף כי בקשת האישור טרם החלה להתברר והמשיבות טרם הגישו את תשובותיהן. בנסיבות אלה, עת מצבן של המשיבות בשלב ראשוני ממש, אין מניעה לצרף את המסמכים המבוקשים כראיות. המשיבות יוכלו להידרש לראיות ולטיעונים בתשובות שיגישו. הוא הדין גם לגבי אסמכתאות משפטיות, ובין היתר פסקי דין שניתנו לאחר שהוגשה בקשת האישור, שאינה יוצרת כל קושי ומילא ניתן להציגם ולהפנות אליהם בכל שלב של הדיון. בנסיבות המקרה, ונוכח השלב שבו ההליך מצוי, איני רואה בעיה באימוץ מודל הנזק כמפורט בסעיף 12 לבקשת פרידמן או ב"חידוד" הטיעונים המשפטיים.
אדגיש כי חוטה הבהיר שאין בתיקון כדי לשנות את עילות התביעה הקיימות (סעיף 33 לבקשה).

החלק השני לבקשה עניינו בצירופה של בוקינג ישראל כמשיבה נוספת לבקשת האישור. הצירוף מבוקש, לטענת חוטה, בשל קשר אמיץ בינה ובין המשיבה 1, שהתחוור לו רק עובר להגשת בקשת התיקון. הצירוף מתבקש בעת הזאת גם על רקע הטלת עיצום כספי מצד הרשות להגנת ה צרכן ולסחר הוגן על בוקינג ישראל. העיצום בוטל בסופו של יום במסגרת ערעור בוקינג ישראל על החלטה זו (עש"א [שלום ת"א] 46570-06-18 בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (פסק דין מיום 9.2.20), יחד עם זאת, אני סבורה כי לא מן הנמנע שבוקינג ישראל היא צד דרוש שצירופו יסייע לבית המשפט להכריע בסוגיה ביעילות ובשלמות. גם לעניין זה, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשת חוטה לצרף לתביעתו את בוקינג ישראל, וזו תוכל להגיב לבקשת האישור המתוקנת ולהציג את טענותיה.

בחלק השלישי והאחרון לבקשה מבוקש לצרף את פרידמן כמבקשים נוספים, מהטעם כי בקשת האישור שהגישו פרידמן עוסקת בעניין זהה לבקשת האישור דנא – הפרסום באתר המרשתת של בוקינג המציין מחיר ללא תוספת המע"מ. באי-כוח פרידמן וחוטה הסכימו לשתף פעולה. לטענת המבקש מדובר בתובענה ייצוגית משמעותית בהיקפה, ומוטב לחברי הקבוצה שתנוהל על-ידי מספר מבקשים שיישאו בסיכונים. מבוקש לצרף ראיות הנוגעות ליישומון בוקינג שצורפו בבקשת פרידמן וכן ראיות נוספות שהוגשו שם, כך למשל הראיות שבנספח 8 לבקשת פרידמן, הטענות שבסעיף 12 לאותה בקשה, וכן טענות משפטיות שנטענו שם לרבות בעניין הנזק. דומה כי שיתוף הפעולה עם פרידמן עשוי לקדם את האינטרס של הקבוצה. אשר-על-כן, בנסיבות העניין, אני מתירה לצרף את פרידמן כמבקשים לבקשת האישור.

המסמכים שצירופם מבוקש ותיקוני הבקשה כמפורט לעיל יסייעו לבירור השאלות השנויות במחלוקת. גם האינטרס הציבורי מטה בבירור את הכף לעבר תיקון בקשת האישור. הואיל והמשיבות טרם השיבו לבקשת האישור, הן יוכלו להשיב לבקשה המתוקנת ולפיכך התיקון המבוקש לא יסב למשיבות כל הכבדה או נזק. ההיפך, המשיבות לא יידרשו להשקיע משאבים ולהתמודד מול שתי תובענות נפרדות.

בעניין לבייב, נקבע כאמור, כי טווח שיקול הדעת של בית המשפט בגדרי תקנה 92 ה וא רחב. לא כל בקשה זהה לרעותה (שם, פסקה 3 לפסק דינו של השופט י' עמית), ועל בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת בהתאם לנסיבות המקרה הנדון. באופן דומה להליכים אחרים , הוא הדין בבקשה לתיקון בקשת אישור בתובענה ייצוגית. בקשה לתקן בקשת אישור אשר מוגשת בעוד ההליך בחיתוליו, מזמינה גישה ליברלית, ובלבד שלא נוצר הרושם כי בקשת סרק לפנינו וקיים יסוד סביר להניח כי התיקון יתרום לבירורה של המחלוקת (רע"א 9505/17 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' כהן, פסקה 8 [פורסם באר"ש, 2.8.2018] [להלן: עניין כהן]; רע"א 1494/15 עמוסי – נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ נ' הר פז, פסקה 6 [פורסם באר"ש, 15.7.2015]; עניין אינסלר, פסקאות 14, 17). לאור עניינה של הקבוצה ונוכח התכליות החברתיות שמוסד התובענה הייצוגית נועד להשיג, האינטרס הציבור מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה לתיקון (עניין אינסלר, פסקה 13 שצוטטה לעיל; עניין כהן, פסקה 8).

יש לציין כי אינני מוצאת כל טעם בהתנגדות המשיבות לתיקון המבוקש עת טרם הגישו תשובה לבקשת האישור. הימצאות ההליך בשלב כה התחלתי, במצטבר לעובדה כי שוכנעתי שאין מדובר בתביעת סרק ועל רקע פערי המידע המובנים בין הצדדים, אני סבורה כי התיקון המבוקש מוצדק ויסייע לחקר האמת. האינטרס בבירור המחלוקת האמיתית שבין הצדדים, וגם האינטרס הציבורי מצדיקים את תיקון הבקשה.

לא נעלם מעיניי כי בקשת התיקון תטמיע למעשה את בקשת פרידמן, לפחות בחלקה, אל תוך בקשת חוטה. אמנם יתכן שלאחר המצאת בקשת פרידמן אל מחוץ לתחום, הייתה מוגשת בקשה על פי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות ובגדרה ניתן היה להורות על "'איחוד לבבות'" (כלשון השופט [כתוארו אז] א' רוב ינשטיין בע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, פסקה כג [פורסם באר"ש, 18.1.2012]). אינני סבורה כי קיים פסול בהשגת אותה מטרה בדרך של תיקון בקשת האישור. אדרבה – בית המשפט נדרש לבקשות על פי סעיף 7 כדי ליישב ניגוד עניינים ואינטרסים בין תובעים מייצגים שונים ולעתים קרובות הפתרון הוא אכן "איחוד לבבות" ותיקון בקשת אישור של שתים או יותר בקשות שהוגשו באותו עניין ואיחודם לבקשת אישור אחת מתוקנת. במקרה דנא, בחרו הצדדים חוטה ופרידמן שלא להתחרות אלא לשתף פעולה ולתקן את בקשת האישור ובכך יִיעלו את ההליך וחסכו את שלב הדיון על פי סעיף 7 לחוק.

אין בידי לקבל את טענת המשיבה 1 כי יידרש הליך המצאה חדש. מדובר בטענה שנועדה לגרום לסרבול נוסף. חוטה הדגיש כי אין בתיקון המבוקש לחרוג מגדר העילות שפורטו בבקשתו המקורית. ככלל תיקון כתב טענות אינו מצריך המצאה חדשה למעט המצאה למשיב (בוקינג ישראל) שהתווסף במסגרת התיקון.

סוף דבר

מהנימוקים דלעיל, הבקשה לתיקון בקשת האישור מתקבלת בזאת.

בקשת האישור המתוקנת תוגש בתוך 30 ימים מהיום. התשובות לבקשה המתוקנת יוגשו בתוך 90 יום לאחר מכן.

נקבע דיון מקדמי ביום 23.12.20 שעה 9:00

המשיבה 1 תישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ חוטה בסך של 10,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תש"פ, 21 יוני 2020, בהעדר הצדדים.