הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 18665-02-20

לפני
כבוד השופט דורון חסדאי

המבקשים

  1. אריה ערמון
  2. סיון יעלי בצרי

ע"י ב"כ עו"ד אברהם יהודה ועו"ד רועי בכר

נגד

המשיבות

  1. רוסולינג בע"מ
  2. 4 שף בע"מ
  3. שף דיפו בע"מ
  4. א. לויזון בע"מ
  5. גו מרקטינג סוכנויות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד תום אלקלעי

3. דקאתלון ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר שובל ועו"ד פרי רוס

4. מילניום מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רונית סיטון

6. "כיד" ערוץ הקניות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דב אברמוביץ

7. אטלס מכשירי כתיבה ומחשוב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגית חרס

פסק דין חלקי

מונחית בפני בקשה מוסכמת להסתלקותם של המבקש 1, מר אריה ערמון (להלן: "המבקש 1") ושל המבקשת 2, הגב' סיון יעל בצרי (להלן: "המבקשת 2") מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת 4 שף בע"מ, היא המשיבה 2 במסגרת הליך זה, והכול בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וכן תקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר
המבקש 1 הוא אזרח ישראלי, דובר עברית שפת אם, עו"ד במקצועו. המבקשת 2 היא אזרחית ישראלית, דוברת עברית שפת אם, עורכת דין. המבקשת 2 היא אישתו של בא כוח המ ייצג.
בקשת האישור הוגשה כנגד 8 משיבות, כאשר לטענת המבקשים כל אחת מן המשיבות הפרה את חובותיה בדבר הצגת הוראות השימוש בעברית למוצרים אשר נמכרים ו/ואו מיובאים על ידם. המבקשים טענו כי הם נפגעו באופן אישי ממעשי ו/או מחדלי המשיבות.
המשיבה 1 היא חברה פרטית אשר מפעילה 8 סניפים של המותג cook and bake ו-3 סניפים של המותג Across Casa, מותגים המשווקים ציוד למטבח. המשיבה 2 היא חברה פרטית המפעילה 4 סניפים של המותג 4 chef, מותג המשווק ציוד למטבח. המשיבה 3 היא חברה פרטית אשר פעילה משנת 2016, המצויה בבעלות חברת DECATHLON SA (דקתלון העולמית). המשיבה 3 מפעילה 4 סניפים בהם משווקים מוצרים אותם היא מייבאת לרבות ציוד ספורט.
המשיבה 4 היא חברה פרטית אשר פעילה משנת 1999, בעלת ומפעילת 10 סניפים של המותג "Arcosteel kitchen" וכן 9 סניפים של המותג domo. החברה עוסקת ביבוא ובשיווק כלי בית, כלי מטבח, חפצי נוי ומתנות. המשיבה 5 היא חברה פרטית אשר פעילה משנת 2002. החברה עוסקת בשיווק ציוד לבית פרטי ולמוסדות.
המשיבה 6 היא חברה אשר מפעילה את ערוץ הטלוויזיה "ערוץ הקניות" וכן מפעילה 3 סניפים רחבי ידיים בערים גדולות בהם משווקים מוצריה. המשיבה 7 היא חברה אשר מייבאת מכשירי כתיבה ומחשוב ובהם מוצרי המותג " קסיו", לרבות מכונות חישוב ומחשבונים. המשיבה 8 היא חברה שמתמחה בייבוא ושיווק כלי בית לשוק הקמעונאי. החברה מייבאת את המוצר "Burger press".
על פי הנטען בבקשת האישור, בתקופה שבין יום 2.10.2019 ועד ליום 29.1.2020, רכשו המבקשים מוצרים שונים המשווקים על ידי המשיבות 1-6, וכן מוצרים המיובאים על ידי המשיבות 7-9.
לטענת המבקשים כאשר פתחו את המוצרים התברר כי הוראות השימוש של המוצרים הופיעו בשפות לועזיות זרות וללא כל תרגום לשפה העברית. בחלק מן המוצרים הוראות השימוש הופיעו על גב המוצר ובחלק מהמוצרים צורף ספרון עם הוראות שימוש ואזהרות.
המבקשים טענו כי בהיעדר הוראות שימוש בשפה העברית הם לא ידעו כיצד לעשות שימוש במוצרים, כיצד לתחזק ואתם וממה עליהם להישמר. עוד נטען כי לא היה באפשרותם לעשות שימוש נאות במוצרים אשר רכשו ומכאן שנגרם להם נזק ממוני ונזק בלתי ממוני.
עוד נטען כי המבקשים ערכו בחינה מדוקדקת גם ביחס למוצרים נוספים (ואחרים) גם בסניפים נוספים של המשיבות 1-6 (למעט המשיבה 5 לה יש סניף אחד) ו/או מוצרים נוספים אשר הן מייבאות (המשיבות 7-9), אך גם ביחס למוצרים הנוספים וגם ביחס לסניפים נוספים המשיבות לא טרחו לתרגם לעברית את השימוש שניתן לעשות בכל מוצר, מרכיביו, הוראות אחסון המוצר, הוראות השימוש במוצר האזהרות החמורות שנושא המוצר וכיו"ב בשפה העברית.
לטענת המבקשים חלק מהמוצרים שנבדקו היו סכינים. המדובר במוצר אשר שימוש בלתי מבוקר בו אמור להיות מסוכן. מוצרים אלו נשאו אזהרות אשר לא תורגמו כאמור לשפה העברית.
המבקשים ציינו כי החל מחודש נובמבר 2019, ועד למועד הגשת בקשת האישור הם פנו באמצעות באי כוחם בפניות מקדימות למשיבות 1-6 וזאת על מנת לבחון אפשרות להפנמת הדין ושינוי ההתנהלות, פיצוי הקבוצות שנפגעו ובכך למעשה לייתר את הדיון.
באשר למשיבות 1-2 (באמצעות ב"כ) ציינו המבקשים כי הצדדים השכילו להגיע ביניהם להבנות באשר למשיבות 3-4 צוין כי הן כלל לא השיבו לפנייה.
באשר למשיבה 5, הרי שביום 13.1.2020 היא השיבה לפניית המבקשים. המשיבה 5 ציינה בתשובתה כי אין לה אפשרות לשנות את אריזת המוצר עצמו או לשנות במשהו את המסמך המצורף למוצר שכן הדבר עלול להוות הפרה של ההסכם שלה אל מול היבואן.
עוד נטען כי האחריות למחדלים האמורים היא של היבואנים הרשמיים של המוצרים, וכי היא העבירה את התלונה ליבואנים הרשמיים של המוצרים שרכשו המבקשים.
באשר למשיבה 6, ביום 29.12.2019 השיבה כי העניין נבדק אולם עד למועד הגשת בקשת האישור לא התקבלה כל תשובה. עוד יצוין כי לא נתנה התייחסות במסגרת בקשת האישור לעניין האם התקבלו תשובות מטעם המשיבים 7-8.
לטענת המבקשים המשיבות מפרות באופן בוטה את הוראות הדין המחייבות לסמן מוצרים בעברית ו/או לתרגם לעברית סימון לועזי של מוצרים מיובאים. היעדר ציון שם המוצר, מהותו, הוראות השימוש, רכיבים, תכולה, אזהרות וכיו"ב מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים, והכול במודעות מלאה וחוסר תום לב קיצוני אשר מקורו בתאוות בצע.
המבקשים טענו לקיומו של נזק ממוני ונזק בלתי ממוני אותו העריכו בשיעור של 50 ₪. לעניין נזק בלתי ממוני נטען כי המשיבות מנעו מהן את היכולת לבצע שימוש מלא במוצרים אשר רכשו וכן נמנעה מהם היכולת להפיק הנאה מהמוצרים האמורים. כמו כן נגרם להם חוסר נחות ורגשות שליליים כגון תסכול רב, זעם, כעס, ייאוש ועוגמת נפש. לטענת המבקשים התנהלות המשיבות היא בגדר שיטת פעולה. באשר לנזק לחברי הקבוצה, הרי שהוא הוערך בסך של 18 מיליון ₪ על דרך האומדנה.
באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה כ:"
"כל אדם אשר שקל לרכוש מוצר אשר משווקות המשיבות (מבקרי סניפי המשיבות) ו/או מייבאות המשיבות". וכן להגדיר תת קבוצה : "כל אדם אשר רכש מוצר אשר משווקות ו/או מייבאות המשיבות".

לטענת המבקשים עילות התביעה הן בין היתר : איסור הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן – לעניין זה מפנים המבקשים לסעיף 2(א)(1), 2(א)(2), 2(א)(4),2(א)(5), 2(א)(7), 2(א)(7), 2(א)(8), 2(א)(9). וכן לסעיף 2(ב). אי סימון הפרטים על גבי המוצרים שהוגדרו כעניינים מהותיים בעסקה בשפה העברית מהווים הטעיה. עוד היה על המשיבות לגלות לציבור הצרכנים כי בכל פעם שצרכן יהיה מעוניין לרכוש מוצר יהיה עליו לפנות לנציגי המשיבה כדי לברר מהן הוראות השימוש ו/או האזהרות הרלוונטיות.
באם הצרכנים היו יודעים כי כל ביקור מסניפי המשיבה יגרום לנזקים ממוניים ובלתי ממוניים הרי שיתכן והם היו מדירים את רגליהם מראש מסניפי המשיבות. לעניין זה הפנו המבקשים לפסק הדין בעניין ת"צ (מרכז) 51324-03-14 עזרא יהודה נ' Hewlett-Packard Company (פורסם בנבו, 3.5.2017) (להלן: "עניין "HP ) כמו כן הפנו המבקשים לפסק הדין בת"צ (ח') 18661-10-16 אילן סנדי טסלר נ' ש. שסטוביץ בע"מ (פורסם בנבו, 15.3.2018).
המבקשים טענו כי המשיבות הפרו גם את הוראות סעיף 17(ג) לחוק הגנת הצרכן שקובע כי הסימון על גבי טובין המיועדים לצרכן יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת. כמו טענו המשיבים להפרה של סעיף 18 לחוק הגנת הצרכן וכן סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן.
המבקשים אף טענו לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על הצרכן, בניגוד לאמור בסעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן וזאת בשל העובדה כי המשיבות לא סיפקו גילוי נאות נדרש באשר למהות ופרטי המוצרים הנמכרים בסניפים הרי שהמשיבות ניצלו את מצוקתו של הצרכן ואת בורותו ולמעשה הפעילו עליו השפעה בלתי הוגנת כדי שירכוש מוצרים בהתעלם מתכונותיהם ואזהרות השימוש לגביהם.
עוד נטען כי המשיבות הפרו את סעיפים 2(ב), 2(ו), 3 ו-4(ב) לצו הגנת הצרכן (סימון טובין) תשמ"ג-1983 (להלן: "צו לסימון טובין") כאשר במסגרת סעיפים אלו נקבע בין היתר כי הסימון על טובין מיובאים יהיה בעברית או בעברית ובלועזית.
לאור האמור לעיל הרי שהתנהלות המשיבות מהווה הפרת חובה חקוקה וזאת בהתאם לאמור בסעיף 63 לפקודת הנזיקין. כמו כן נטען לרשלנות בניגוד לקבוע בסעיפים 35-36 לפקודת נזיקין, שכן המשיבות סטו מסטנדרט של קמעונאי ו/או יבואן סביר הנדרש למכור לצרכניו ו/או להציג למבקרים בסניף טובין אשר על גביהם מצוינים פרטיהם, הוראות שימוש ואזהרות בעברית.
כן נטען כי בעניינו חלה החזקה הקבועה בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכן אף אם המשיבות לא פעלו באופן מכוון הרי שאין למבקשים ידיעה ואין להם גם יכולת לדעת מה הנסיבות שגרמו להתנהגותן הפסולה של המשיבות. כמו כן נטען כי המשיבות התעשרו שלא כדין וזאת לאור האמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט,תשל"ט-1979 (להלן: " חוק עשיית עושר") לעניין זה נטען כי המשיבות גבו מהצרכנים סכומי כסף עודפים מהסכומים להן היו זכאיות על פי דין וזאת בשל העובדה שהן הטעו את הצרכנים ולא פרסמו את אזהרות המוצרים ותכונותיהן בשפה העברית.
עוד נטען כי המשיבות הפרו את הוראות סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), שעניינו איסור הטעיה. הימנעות המשיבות מהצגת הטובין עם סימון בעברית מהווה הפרה של החוזה עם ציבור הצרכנים ובהתאם מזכה את הצרכנים בסעדים בהתאם לקבוע בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
המשיבות אף הפרו את חובתם לנהוג בתום לב וזאת בניגוד לאמור בסעיף 12(א) וכן סעיף 39 לחוק החוזים.
למען שלמות הדברים יצוין כי ביום 12.5.2020 הגישה המשיבה 3, "דקאתלון ישראל בע"מ" (להלן: "המשיבה 3" ) בקשה להורות על מחיקת אחת משתי בקשות האישור שהוגשו, הראשונה הבקשה שבפני או לחילופין להורות על מחיקתה של ת"צ 28238-02-20 בעניין הלפרין נ' "דקאתלון ישראל בע"מ". (להלן: "הבקשה למחיקה")
בקצירת האומר יצוין כי במסגרת הבקשה טענה המשיבה 3 כי המדובר בשתי בקשות דומות ואף זהות שכן שתיהן נסמכות על הטענה כי המשיבה 3 לא מסמנת את מוצריה בשפה העברית. בהתאם להחלטות בית המשפט הגישו הצדדים את תגובותיהם לבקשת המחיקה. ביום 12.8.2020 נתנה החלטתי בדבר קביעת דיון בבקשת המחיקה. הדיון עתיד להתקיים ביום 23.3.2021.
עוד יצוין כי ביום 20.8.2020 הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשת האישור בעניין המשיבה 1. כמו כן ביום 25.8.2020 הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשת האישור בעניין המשיבה 5, וביום 30.8.2020 הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשת האישור בעניין המשיבה 8.
בקשת הצדדים לאישור הסדר הסתלקות
ביום 14.8.2020 ובהמשך להידברות בין הצדדים, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור בעניינה של המשיבה 2 (להלן: " הבקשה המוסכמת להסתלקות"). המשיבה 2 לא הגישה תשובה לבקשת האישור אולם פירטה את טענותיה במסגרת הבקשה המוסכמת להסתלקות.
על פי האמור בבקשה המוסכמת להסתלקות, ביום 14.11.2019 פנו המבקשים למשיבה 2 במכתב טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. במסגרת הפנייה טענו המבקשים שורה של טענות לעניין יישום הוראות צו סימון טובין כהגדרתו לעיל.
בין היתר נטען כי המשיבה 2 הפרה את הוראות צו סימון טובין בכך שלא הציגה על גבי המוצרים שהיא מייבאת ו/או משווקת תרגום בעברית של הוראות השימוש ו/או האזהרות שמצוינות על גבי הטובין ולחילופין שלא הציגה תרגום "מלא ומדויק" בעברית בהתאם להוראות צו סימון הטובין.
לאחר קבלת מכתב הפניה התנהלו בין הצדדים שורת מגעים טלפוניים וכתובים במסגרתם השיבה המשיבה 2 לפניית המבקשים.
במסגרת תשובתה ציינה המשיבה 2 כי היא מסמנת באופן שוטף את המוצרים אותם היא מייבאת ו/או משווקת בחנויות הרשת, בהתאם להוראות הדין. עוד נטען כי המוצרים אותם היא מייבאת ו/או משווקת ושבעניינם נעשתה הפנייה המוקדמת, הם מוצרים שהמטרה הפונקציונאלית שלהם היא כזו שממילא אינה מצריכה הידרשות להוראות שימוש ו/או לתרגומן, באופן שממילא לא נגרם למבקשים בעניינו כל נזק. כמו כן טענה המשיבה 2 כי ברובם הגדול של המוצרים מופיעות הוראות שימוש על דרך התמונה שמופיעה על המוצר, באופן שאין צורך בתרגום.
מנגד טענו המבקשים כי קיימים מספר מוצרים שלא סומנו בהם הוראות שימוש ו/או אזהרות, לא על דרך התמונה ולא בכלל. עוד טענו המבקשים, כי הם סבורים שקיימת בכל מקרה חשיבות בציון הוראות השימוש בעברית, על מנת שלצרכנים תהיה תמונה מלאה ביחס לאופן השימוש במוצר.
לטענת הצדדים, כעת לאחר סיומו של משבר הקורונה, שלטענת המשיבה 2 השפיעה קשות על עסקיה, מוגשת לבית המשפט בקשת הסתלקות.
בין הצדדים הוסכם כדלקמן:
בתוך 6 חודשים (לצרכי היערכות) לאחר מתן פסק דין המאשר את הסדר ההסתלקות המשיבה 2 תפעל לתרגם את הוראות השימוש ו/או את האזהרות המופיעות במוצרים שהיא מייבאת (בין אם בעצמה או באמצעות חברות קשורות לה) ו/או משווקת שלא סומנו בהן הוראות שימוש ו/או אזהרות כאמור בעברית .
באשר למוצרים אשר עליהם מופיעה תמונה המסבירה את הוראות אופן השימוש חלף הוראות שימוש בשפה אחרת, לא יהיה צורך בביצוע תרגום כאמור (שהרי ממילא אין חובה תרגום על פי דין במקרים אלו).
בנוסף, ועל מנת להסיר כל ספק בדבר קיומו של נזק לציבור (שלדעת המשיבה 2 לא היה) מתחייבת המשיבה 2 לתת ללקוחותיה זיכוי אוטומטי בסך כולל של 50,000 ₪ באופן שכל אחד מ-1,000 חברי מועדון צרכני המשיבה הראשונים אשר ייגשו לקופת כל אחד מסניפי המשיבה 2 יקבלו זיכוי אוטומטי לרכישת מוצרים בסך 50 ₪ וזאת ללא כל סייג ו/או התניה. מימוש הזיכוי לא יותנה ברכישת מוצרים נוספים ו/או בגובה הרכישה.
ניתן יהיה להשתמש בזיכוי כדי לרכוש מוצר/ים במבצע/ים. הזיכוי יינתן בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה המאשרת הסדר זה (להלן: "ההטבה"). הודעה בדבר ההטבה (הזיכוי, גובהו וכיו"ב) תינתן באמצעות ניוזלטר והודעת דוא"ל שישלחו ל-1,000 חברי מועדון צרכני המשיבה 2 הראשונים כאמור.
מנגד המבקשים מוותרים בזאת ויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיהם בעניינים העולים במסגרת בקשת האישור והתובענה, ו/או על כל תביעה שנובעת במישרין או בעקיפין מן המעשים והמחדלים הנטענים לכאורה כלפי המשיבות ו/או החברות המשמשות זרועות ביצועיות של המשיבה מקבוצת ארגמן אשר כוללת את החברות להלן: ארגמן סחר בינלאומי, ח.פ. 512570961 וחברת ווילטון ישראל בע"מ, ח.פ. 514294214.
בית המשפט אף נתבקש לפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד)(1) לעניין מינוי תובע חילופי וכן להורות כי אין מקום לפרסום בקשת ההסתלקות והעברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010.
הצדדים אף הביאו לאישור בית המשפט את הסכמתם לעניין גובה הגמול ושכר הטרחה. המשיבה 2 תשלם לכל אחד מן המבקשים גמול בסך 5,000 ₪, (סך הכול 10,000 ₪ לשניהם יחדיו) ולבאי כוחם שכר טרחה והחזר הוצאות בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, כנגד חשבונית מס כדין ואישור על ניכוי מס במקור (ביחס לרכיב שכר הטרחה).
כמו כן התחייבה המשיבה 2 לשפות את המבקשים באגרת המחצית הראשונה אשר שולמה על ידי המבקשים בסך של 5,588 ₪ בפתיחת ההליך, באופן יחסי מתוך המשיבות בהליך כולו. כמו כן במידה ויקבע כי על המבקשים להשלים את אגרת המחצית השנייה המשיבה 2 תישא באגרה באופן יחסי.
עוד הוסכם בין הצדדים כי תשלום הגמול למבקשים וכן השיפוי היחסי בין המחצית הראשונה של האגרה יועבר בתום 7 ימים ממועד קבלת ההחלטה בבקשת ההסתלקות.
שכר טרחת בא כוח המבקשים יועבר ב-2 חלקים:
מחצית ראשונה משכר הטרחה תועבר בתוך 7 ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט הנכבד.
מחצית שנייה תועבר בתוך 7 ימים מהיום ההודעה כי המשיבה 2 העבירה את ההטבה כאמור בסעיף 38.3 לעיל.
כמו כן ב"כ המבקשים ידאג לפקח כי המשיבה 2 מקיימת את התחייבויותיה המפורטות לעניין סימון המוצרים כדין.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:
מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 ), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק של הגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.

כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור . לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה.

דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):
לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה.

למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת "צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015).
בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.8.18) (להלן: " פס"ד מרקיט") דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר' סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיפים 26–31). בית המשפט, כב' השופטת ע' ברון, סיכמה את הדברים בקובעה בין היתר כי :
שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין "נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי....

כב' השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין קבע, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).
בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע מסמרות, ובשים לב להתחייבות המשיבה 2 במסגרת בקשת האישור בדבר סימון המוצרים המשווקים ו/או המיובאים על ידה בשפה העברית, וזאת בתוך 6 חודשים ממועד אישור הסדר ההסתלקות הרי טוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקשים מבקשת האישור.
באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה נראה כי על פניו המשיבה 2 הפרה את הוראות הדין עת לא סימנה על גבי המוצרים אשר שווקו ו/או ייבאו על ידה הוראות שימוש במוצרים וכן אזהרות לעניין השימוש במוצרים בשפה העברית.
באשר להסכמת הצדדים לעניין גבוה הגמול למבקש ושכר טרחת באי כוחו, מצאתי לאשר את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקשים ושכר הטרחה משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה וזאת בשים לב לתועלת הציבורית שצמחה מן ההסתלקות בדבר התחייבות המשיבה 2 לערוך סימון מחדש של המוצרים אותם היא מייבאת ו/או משווקת כך שהם יעמדו בהוראות הדין הרלוונטיות.
כמו כן אין להתעלם מן העובדה כי הצדדים השכילו לבוא בדין ובדברים ולסיים את ההליך בהידברות מחוץ לכותלי בית המשפט ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר.
באשר להתחייבות המשיבה 2 במסגרת הסדר ההסתלקות כפי שפורטו לעיל וכן מתן הפיצוי לציבור בדמות זיכוי לחברי המעדון, תציין המשיבה 2 בהודעה אשר תישלח מטעמה כי המדובר בזיכוי אשר ניתן במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית.
ככל שתהיה קיימת מניעה מצד המשיבה 2 להשלים את התחייבויותיה כאמור בסעיף 38.3 לפסק הדין וזאת בשים לב להגבלות אשר חלות נכון למועד כתיבת פסק דין זה לאור משבר הקורונה, יגישו הצדדים הודעת עדכון מתאימה לבית המשפט.
לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקשים משום מעשה בית בין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות. להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר': ת"צ (ת"א)13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010) ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010).
בקשת הצדדים לשיפוי המבקשים בגין חלקה הראשון של האגרה ומתן פטור מחלקה השני של האגרה
כפי שפורט לעיל הרי שבמסגרת הסדר ההסתלקות התחייבה המשיבה 2 לשפות את המבקשים באגרת המחצית הראשונה אשר שולמה על ידי המבקשים בסך 5,588 ₪ בפתיחת ההליך באופן יחסי מתוך המשיבות בהליך כולו. כמו כן התחייבה המשיבה 2 כי במידה ויקבע כי על המבקשים להשלים את אגרת המחצית השנייה המשיבה 1 תישא באגרה באופן יחסי.
לאחר עיון בבקשת הצדדים, מצאתי כי יש לאשר את הסכמתם לעניין שיפוי המבקשים באשר לחלקה הראשון של האגרה, אולם אין מקום לפטור את המבקשים מתשלום חלקה השני של האגרה, וכי יש לחייב את המשיבה 2 בתשלום בחלקה היחסי של המחצית השנייה של האגרה.
תקנה 7א לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז 2007 קובעת את חובת תשלום האגרה במסגרת תובענה ייצוגית שאינה נגד רשות. עת המדובר בתובענה ייצוגית אשר מסתיימת במסגרת הסדר הסתלקות רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה וזאת משיקולים מיוחדים שישקלו. וכך נקבע בסעיף 7א(4)(ב):
"...(4)ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –
(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו."
במסגרת דברי ההסבר לתזכיר חוק תקנות בתי המשפט (אגרות) (תובענה יצוגית) התשע"ז- 2017 נאמר כי אחת מתכליות החוק היא להביא להפחתת תובענות סרק וצמצום שיעורן וזאת בין היתר בשל שיעורם הרב של הסדרי הסתלקות:
"התכלית השנייה היא הפחתת תובענות סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט. לא ניתן לקבוע מה שיעורן של תובענות הסרק המוגשות כיום, אולם ניתן ללמוד על קיומן ממספר הסדרי ההסתלקות הרבים, בהם לעיתים נטען במפורש כי בקשת ההסתלקות נובעת מהיעדר עילת תביעה..."
הכלל הקבוע במסגרת תקנה 7א לתקנות בתי המשפט אגרות עניינו חיוב המבקש בתשלום אגרה, כאשר החריג לכלל הוא מתן פטור על ידי בית המשפט וזאת כאמור מטעמים מיוחדים שירשמו. ולעניין זה ר' תצ (ת"א) 66090-05-18 חיה שיר נ' י.ד. אריאל השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 21.11.2018) (להלן: "פס"ד אריאל").
בעניינו, הצדדים לא ציינו אי אילו טעמים מיוחדים אשר יש בהם כדי לפטור את המבקשים מחובתם בדבר תשלום חלקה השני של האגרה. די באמור כדי לדחות את בקשתם לפטור מתשלום האגרה. למעלה מן הצורך יצוין כי אין בתועלת הציבורית שצמחה מעצם הגשת בקשת האישור כדי להצדיק את מתן הפטור. כמו כן אין בעובדה כי ההליך הגיע לכדי סיום בשלב מוקדם יחסית כדי לפטור את המבקשים מתשלום המחצית השנייה של האגרה ולעיין זה ר' פס"ד אריאל.
באשר לבקשת הצדדים כי המשיבה 2 תשפה את המבקש בגין תשלום המחצית הראשונה של האגרה וכן תישא בחלקה השני של האגרה, הרי שבשים לב לעובדה כי אכן בשלב ראשוני זה עולה כי קיימת עילת תביעה לכאורה, וזאת בשים לב להתחייבות המשיבה 2 במסגרת הסדר ההסתלקות, הריני לאשר את בקשת הצדדים לעניין זה.
סוףּ דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה 2 נדחית.
הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל. אופן תשלום הגמול ושכה"ט יהיה כדלקמן:
הגמול למבקשים וכן השיפוי בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה יועבר על ידי המשיבה 2 וזאת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. כמו כן במועד זה תשולם המחצית הראשונה של שכר טרחת בא כוח המבקשים.
יתרת שכר הטרחה לבא כוח המבקשים תשולם 30 ימים לאחר הגשת הודעת העדכון מטעם המשיבה 2 , הנתמכת בידי תצהיר מטעם נציג מטעמה, בדבר השלמת התחייבויותיה בהתאם להסדר ההסתלקות, לעניין סימון המוצרים זה ראו סעיף 38.1 לפסק הדין .
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ה' תשרי תשפ"א, 23 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.