הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 14017-04-20

מספר בקשה:43
לפני
כבוד ה שופטת אסתר נחליאלי חיאט

מבקשות

1.ערבה גן אל
2.רקפת אילת
ע"י ב"כ עו"ד יצחק מירון

נגד

משיבות

3.קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ
4.על-בד משואות יצחק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוני מונק ו/או יואב הירש
ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'

פסק דין
בעניין שבין המבקשות לבין המשיבות 3, 4

בקשה להסתלקות מבקשת אישור בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) היא הבקשה שלפני.

  1. המבקשות, גב' ערבה גן אל וגב' רקפת אילת הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שורת חברות שעיסוקן ייצור ו/או שיווק ו/או הפצה של מגבונים לחים מסוג נייר טואלט לח המסומן כ"נשטף באסלה". הבקשה דנא היא בקשה להסתלק מבקשת האישור ביחס לטענות המופנות נגד משיבות 3 ו-4, קימברלי תעשיות מוצרים חד פעמיים בע"מ (להלן: "קימברלי") ועלבד משואות יצחק בע"מ (להלן: "עלבד").
  2. בקשת ההסתלקות הנוכחית היא בקשת הסתלקות נוספת שהגישו המבקשות במסגרת הליך זה (ראו את פסקי הדין בהם אישרתי בקשות הסתלקות קודמות – מיום 16.7.2021, 2.7.2021, 18.5.2021). סיום ההליך בדרך הסתלקות מהתובענה נגד המשיבות האחרות ובעניין דנא, נע שה לפי המלצתי בדיון שנערך ביום 25.5.2021 בו שמעתי את טענות הצדדים בפירוט . לאחר שנתתי דעתי לתשתית שהונחה לפני בית המשפט כבסיס לבקשת האישור, לכתבי בי-דין האחרים שהוגשו לבית המשפט ולאחר ששמעתי את הטיעון בדיון שהתקיים לפני, ראיתי ל נכון להמליץ לצדדים לסיים את ההליך בדרך שתמנע ניהול מיותר של ההליך על כל ההוצאות הכרוכות בכך, מהנימוקים שציינתי בדיון.
  3. בעניינן של קימברלי ועלבד טענו המבקשות כי המוצר "לילי לח" שהוא נייר טואלט לח המיוצר על ידי עלבד ומשווק על ידי קימברלי משווק כמוצר שנשטף באסלה ומתפרק ומתכלה לאחר מכן, אינו ממלא את התכונות המתוארות במסגרת שיווקו וכי הצהרות המשיבות 3, 4 בעניין זה, אינן מהימנות. עוד נטען כי הפרסום השגוי מבסס עילת הטעייה של חברי הקבוצה הנטענת וכי נגרם לכל חבר קבוצה נזק בשיעור 102.4 ₪.
  4. קימברלי ועלבד דחו מכל וכל את טענת המבקשות וטענו לגוף הטענות כי הפרסום של המגבון כנשטף, מתפרק ומתכלה נעשה רק לאחר שהמוצר נבחן ונבדק במעבדות חומרים בהתאם לתקן בינלאומי, כי לא קיים תקן ישראלי מקביל רלבנטי שיכול להוות אמת מידה משפטית מחייבת לבחינת טענת המבקשות, כי המבקשות לא הניחו חוות דעת רלוונטיות להוכחת טענותיהן הבלתי מבוססות וכן נטען כי הכיתוב על גבי אריזות המגבונים אושר על ידי משרד הבריאות.

בקשת ההסתלקות
5. במסגרת בקשת ההסתלקות המוסכמת שהוגשה מוותרות המבקשות ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיהן בבקשת האישור וכן על כל טענה אחרת ביחס למסכת העובדות המתוארות בבקשת האישור וכן התחייבו שלא לקחת חלק ולא לנקוט באיזה הליך משפטי בין באופן ישיר ובין עקיף, נגד המשיבות בעניינים שנטענו בבקשת האישור.
6. המשיבות הסכימו להוסיף את המילה "במים" על גבי המוצר המשווק והמיוצר על ידן כך שעל גבי האריזה בתיאור המוצר ייכתב: "נשטף באסלה, מתפרק ומתכלה במים".
7. הצדדים המליצו לבית המשפט לאשר תשלום גמול למבקשות בסך 5,000 ₪ ולב"כ שכר טרחה בסך 40,000 ₪ בצרוף מע"מ.
החלטה
8. בדומה לפסקי הדין האחרים בתיק דנא בהם אשרתי את הסתלקות המבקשות מההליך, אני רואה לקבל גם את בקשת ההסתלקות מהתובענה נגד המשיבות 3, 4.
בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, בבוא בית משפט לבחון בקשת הסתלקות בשלב בקשת האישור, עליו לתת את הדעת לשני שיקולים עיקריים "האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה" ומה "התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".
שבתי ועיינתי בכתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון ובבקשת ההסתלקות שלפני, והתחזקה דעתי כי הסתלקות היא הדרך הנכונה והראויה לסיום ההליך בטרם יושקע זמן ומשאבים: "מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית משפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שסיכוייהן להצליח נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך" (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל, פסקה 22 (5.8.2018), להלן: "מרקיט"). התרשמתי כי במאזן העלות מול התועלת שבהמשך ניהול ההליך דנא עדיפה הדרך של הסתלקות ובכך לחסוך הוצאות מרובות וזמן שיפוטי יקר בניהול הליך שסיכויי הצלחתו אינם גבוהים, כך לפי התרשמותי בלי לקבוע מסמרות.
9. לעניין המלצת הצדדים לפסוק גמול ושכר טרחה לטובת המבקשות ובא כוחן. כידוע בהליך ייצוגי פסיקת גמול ושכר טרחה בבקשת הסתלקות הוא מצב חריג, והכלל הוא שבית המשפט לא יפסוק גמול ושכר טרחה בבקשת הסתלקות. בכל מקרה, במסגרת השיקולים אם לפסוק גמול או שכר טרחה יש להביא בחשבון, בין היתר את השיקולים הרלוונטיים שנקבעו בעניין מרקיט ובהם את הצורך בהכוונת ההתנהגות ומערך התמריצים הפועל על תובעים ייצוגיים ובאי כוחם: "[ו]במטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק" (ראו: עניין מרקיט, פסקה 31).
10. לא אחת מוגשות בקשות לאישור תובענה ייצוגית מלוות בפירסום רב, ובכללן בקשות המוגשות נגד מספר רב של משיבים ובהם מפורטות עילות תביעה כבדות משקל. אך רק חלק מבקשות האישור מוגשות כדבעי, נשענות על תשתית ראויה ותוך שקידה ראויה על עריכת כתבי הטענות וצירוף ראיות וחוות דעת כמתחייב מכובד האחריות המונח על התובע המייצג ועל ב"כ .
כך למשל, לפעמים מבקש בקשת האישור ובא כוחו, שהוא הרוח החיה מאחורי הגשת הבקשה, לא משקיעים משאבים ו מצרפים לבקשת האישור ראיות הניתנות להשגה בקלות ובעלות אפסית, כמו מידע מאתרים ממשלתיים (ראו התייחסותי לאחרונה בת"צ (ת"א) 17517-09-19 לבנה שברו נ' עיריית חולון, פסקה 46(א) (23.8.2021)). כך גם הפרקטיקה הנוהגת של הגשת בקשות לאישור בחופזה בטרם מוצו הליכי הבירור המתחייבים לפני הגשת הבקשה לבית משפט (גם לכך התייחסתי לפני זמן מה למשל בת"צ (ת"א) 21418-01-20 יצחק בן חמו נ' ליימן שליסל בע"מ, פסקה 5 (24.2.2021): "[ש]המבקש לא ראה להמתין לקבלת התשובה מהרשות כדי להגיש את בקשת האישור על בסיס המידע שהוא אמור לקבל ולראות כיצד המידע משפיע על הבקשה, אלא כאמור, אצה לו הדרך להגיש את בקשת האישור").
התנהלות שכזו מביאה לכך שבהרבה מקרים מסתיימות הבקשות לאישור 'בקול ענות חלושה' גם אם במרכזן עומדת טענה או שאלה מהותית הראויה לבירור. ניהול תובענה ייצוגית היא מטלה רצינית הכרוכה באחריות לא מבוטלת כלפי חברי הקבוצה, והגם שאינני מתעלמת מהאלמנט היזמי כחלק ממנגנון התובענה הייצוגית, אין לאפשר סטנדרט התנהלות שעיקר ההישג שבסיום ההליך הוא גמול ושכר הטרחה ופחות בקידום טובת הקבוצה (ראו: ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פסקה 14 (7.5.2018)).
11. ומהכלל אל הפרט ואל התרשמותי מאופן ניהול ההליך דנא. מאז הוגשה בקשת האישור בחודש אפריל 2020 נראה כי ראוי שבקשת האישור במתכונתה ובטענותיה תסתיים בדרך ההסתלקות שכן התרשמתי כי יהיה קושי לא מבוטל לברר את הבקשה על בסיס הנטען, שלאו דווקא מהווה בסיס מוצק לנטען; ראוי ונכון , אפוא, לעודד סיום ההליך בדרך ההסתלקות, בשלב מוקדם ולא לאפשר גרירתו למשך זמן באופן המכביד על בית המשפט ועל הנתבעים הנדרשים להוצאות לא מבוטלות , ויש חשש שהארכת ההליכים אינה מיטיבה עם הקבוצה דווקא אלא עם מי שבחר להגישה.
12. בנסיבות תיק זה, ראיתי לאשר את בקשת ההסתלקות על המוסכם בה; לא ראיתי לקבל את המלצת הצדדים לפסיקת גמול ושכר טרחה, מהטעמים אליהם התייחסתי ולא ראיתי לשוב על התרשמותי, לכך אוסיף כי גם לא ראיתי שסיום ההליך הוביל להישג כלשהו שיש בו להיטיב עם הקבוצה.
13. אני מאשרת את ההסתלוקת מהתובענה נגד המשיבות 3, 4. אני דוחה את התביעה האישית של המבקשות נגד המשיבות 3, 4 ללא צו להוצאות. בהתאם לתקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי משפט (אגרות), ובהתאם לסמכותי ראיתי לפטור את המבקשות מתשלום המחצית השנייה של האגרה לאור השלב המוקדם שבו הסתיים ההליך ובעיקר בטרם קיום דיון.
לא ראיתי ליתן הוראות נוספות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.