הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 11593-10-13

מספר בקשה:56
לפני
כבוד ה שופטת אסתר נחליאלי חיאט

מבקשים

  1. איילה מלכה מימון
  2. דניאל חן
  3. אמנון סומך
  4. חיים בנג'ו

ע"י ב"כ עו"ד ארנון לנדה ואח'

נגד

משיבים

התנגדות

1. בנק לאומי לישראל
ע"י ב"כ עו"ד דרור קדם ו'או מיכאל טסלר ואח'
ממשרד מיתר, עורכי דין
2. הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ.
ע"י ב"כ עו"ד שרון לובצקי-הס ו/או שחר הרון
נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', משרד עורכי דין
3. הבנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צבי אגמון ושות'

היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

החלטה

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הבקשה שלפני. בקשת אישור התובענה כייצוגית הוגשה בעילה לפי פריט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") בעניין יחסי לקוח ותאגיד בנקאי.

1. טענת המבקשים בבקשת האישור היא בעניין גביית יתר של "עמלה תפעולית" בעת פירעון מוקדם של הלוואות משכנתא שלהן מספר מסלולי שיערוך. לפי התובענה גביית היתר הנטענת נגבית בשלושת הבנקים, הם המשיבים בהליך זה: בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"); הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "בנק בינלאומי"); בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים").

העובדות הצריכות לעניין
2. המבקשת 1, גב' איילה מלכה מימון ז"ל (להלן: "מימון"), התקשרה בשנת 2009 עם בנק לאומי בחוזה הלוואה למטרת רכישת דירת מגורים. חוזה ההלוואה קבע הבחנה בין שני מסלולים, כך שמחצית מסכום ההלוואה "נלקח במסלול שקלי לא צמוד בריבית משתנה על בסיס פריים" ויתרת סכום ההלוואה "נלקח במסלול שקלי צמוד בריבית משתנה כל שנה" (סעיף 26 לבקשת האישור). בשנת 2013 פרעה מימון את יתרת ההלוואה שעוד נותר לשלם, בפירעון מוקדם וחויבה על ידי בנק לאומי לשלם עמלה תפעולית בסכום של 120 ₪; יוצא אפוא, כי עבור כל מסלול הלוואה שילמה מימון סך 60 ₪ בגין עמלת תפעול.

3. המבקשת 2, גב' דניאל חן (להלן: "חן"), התקשרה בשנת 2008 עם הבנק הבינלאומי בחוזה הלוואה לצורך רכישת דירה. סכום ההלוואה הכולל נחלק לשלושה מסלולי הלוואה: הלוואת בסכום של 200,473 ₪ בזכאות צמודת מדד; הלוואה בסכום של 100,000 ₪ בריבית משתנה צמודה למדד; הלוואה בסכום של 300,000 ₪ בריבית משתנה צמודה למדד. בשנת 2013, בחנה חן אפשרות למחזור המשכנתא ובמסגרת זו פרט הבנק, בין היתר, את עמלות הפירעון המוקדם, מכאן למדה חן כי הבנק הבינלאומי יגבה סך של 120 ₪ בגין עמלות פירעון מוקדם. לציין כי "עבור המסלול הראשון לא חייב המשיב 2 את המבקשת 2 בעמלה בשל העובדה שהמסלול הראשון הוצעה לה בהיותה זכאית של משרד השיכון והבינוי שכן היא כאמור אם חד הורית" (סעיף 31 לבקשת האישור).

4. גם המבקש 4, מר חיים בנג'ו (להלן: "בנג'ו") טוען לעילת תביעה אישית נגד הבנק הבינלאומי. בשנת 2010 לווה בנג'ו מהבנק הבינלאומי סך של 650,000 ₪ לצורך רכישת דירה. סכום ההלוואה נלקח במסלול הצמדה אחד, ואולם חלק מ ההלוואה (401,331 ₪) נלקח ביום 8.8.2010 והחלק השני של ההלוואה (248,669 ₪) בסוף חודש אוגוסט 2010. בשנת 2013 ביקש בנג'ו לפרוע את יתרת ההלוואה בפרעון מוקדם, ולשם כך, פנה לבנק וקיבל לעיונו את פירוט החיובים שיחויב: "עיון בדפי הפירוט מלמד, כי המשיב 2 ביקש לחייב את המבקש 4, בגין כל אחד מחלקי ההלוואה שבחוזה הלוואה... בעמלה תפעולית נפרדת בסך של 60 ₪ (סה"כ 120 ₪)".

5. המבקש 3, מר אמנון סומך (להלן: "סומך") התקשר בשנת 2007 עם בנק הפועלים בחוזה הלוואה למטרות רכישת דירת מגורים. סומך לווה סך 418,000 ₪ בשני מסלולי הצמדה שונים, האחד על סך 150,000 ₪ במסלול שקלי לא צמוד בריבית משתנה על בסיס פריים והמסלול השני, הלוואה של 268,000 ₪ במסלול שקלי לא צמוד בריבית קבועה. כאשר פרע סומך את ההלוואה בפירעון מוקדם, בשנת 2010, גילה כי חויב בעמלות פירעון מוקדם בסך 120 ₪ עבור שני מסלולי ההלוואה.

טענות הצדדים
6. לטענת המבקשים, גביית היתר סותרת את הוראות פקודת הבנקאות, 1941 [נוסח משולב] (להלן: "פקודת הבנקאות") ואת הוראות צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס"ב-2002 (להלן: "צו הבנקאות") שתוקן מכוח הסמכות שהוענקה לנגיד בנק ישראל בסעיף 13 לפקודת הבנקאות. לשיטת המבקשים, הוראות סעיף 3(1) לצו הבנקאות קובעות כי בנק רשאי לגבות מלקוחות בעבור פרעון מוקדם של משכנתא "עמלה תפעולית שלא תעלה על 60 שקלים חדשים" ואילו הבנקים פעלו בניגוד לדין וחייבו את המבקשים בסכום העולה על הסכום הנקוב בצו הבנקאות. התנהלות המשיבים כמתואר הקימה למבקשים מספר עילות תביעה ובהן הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, הטעיה והפרת הוראות פקודת הבנקאות וצו הבנקאות.

7. בתשובתם לבקשת האישור הכחישו המשיבים את הנטען. לשיטתם, המבקשים טועים בטענותיהם בכך שהם מתייחסים לכל מסלולי ההלוואה שנטלו כהלוואה אחת וז והי פרשנות מוטעית של המבקשים, ולטענת המשיבים אינה מתיישבת עם הפרשנות המשפטית ההולמת. המשיבים הדגישו כי מסלולי ההלוואה ניתנו למבקשים בתנאי הצמדה וריבית שונים והנסיבות מצביעות כי מדובר בהלוואות נפרדות ולא במסלולי הלוואה כפי שייחסו להם המבקשים.

ניהול ההליך עד היום בקצרה
8. הגם שבקשת האישור הוגשה בשנת 2013, טרם התקיים דיון הוכחות בהליך שלפני. לאחר ישיבות מקדמיות שהתקיימו בפני כב' השופט (בדימוס) ענבר, עבר התיק לטיפולי. הצדדים פנו לגישור והגיעו להסכמות בניהם בעניינים שעל הפרק והגישו בקשה לאישור הסדר פשרה ביום ה-11.4.2018. נוכח התנגדות היועץ המשפטי לממשלה זימנתי את הצדדים לדיון בעניין הסדר הפשרה המוצע ביום ה-25.6.2019 בו קבעתי כי: "לאחר ששמעתי זמן ארוך את הצדדים, אמתין לקבלת הודעה מאת הצדדים בין שהסדר הפשרה מתוקן ומעודכן, ובין שהודעה אחרת". ואכן ביום ה-23.2.2020 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן.

הסדר הפשרה המתוקן
9. ואלה עיקרי הסדר הפשרה המתוקן:
הגדרת הקבוצה: "לקוחות המשיבים אשר ביצעו החל מיום 6.10.2006 פירעון מוקדם מלא או חלקי של הלוואה ו/או הלוואות לדיור, שצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002 חל עליהן [ששמו שונה לצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), תשס"ב-2002], וחויבו, בגין כך, בעמלה תפעולית שסכומן מצטבר עולה על 60 ₪" (עמוד 3 להסכם הפשרה המתוקן).
הפיצוי לחברי הקבוצה: הפיצוי המוצע אינו נקרא כך במסגרת הסדר הפשרה אלא כונה כ"נתינה לציבור", המתבטאת בהתחייבות להעביר סכום כולל של 1,757,571 ₪ לקרן שהוקמה על פי חוק תובענות ייצוגיות. 'הנתינה' נחלקת בין שלושת המשיבים כך: בנק הפועלים - 1,145,507 ₪; בנק לאומי - 306,032 ₪; הבנק הבינלאומי -306,032 ₪.
הסדרה עתידית: "ההסדרה העתידית שהמשיבים מתחייבים לה במסגרת הסדר הפשרה המתוקן המצורף חלה על אשראי שצו הבנקאות חל עליו ואשר הועמד מכוח מסמך הלוואה אחד/בקשת הלוואה אחת, כשסכום האשראי הכולל שעליו חל הסכם ההלוואה מורכב משני חלקים או יותר, שעל כל אחד מהם חלים תנאים שונים, לרבות התקופה ו/או שיעור הריבית ו/או סוג הריבית ו/או בסיסי ההצמדה ו/או סוג המטבע ו/או מועד העמדה ו/או לוח הסילוקין ו/או כל שוני אחר. המשיבים מתחייבים לגבות עמלה תפעולית אחת בלבד בעבור פירעון מוקדם סימולטני של שני חלקים או יותר, עליהם חלים תנאים שונים כאמור לעיל, של סכום אשראי עליו חל צו הבנקאות, אשר הועמד מכוח מסמך הלוואה אחד/בקשת הלוואה אחת. יובהר, כי הוראות הסדר פשרה מתוקן זה אינן חלות על הסכם להעמדת מסגרת אשראי שמכוחו נערכים במועדים שונים הסכמי הלוואה נפרדים" (סעיף 13 לבקשה לאישור הסדר פשרה). עוד כוללת ההסדרה העתידית 'תקופת אכשרה' "על מנת לאפשר למשיבים היערכות לצורך יישום ההסדרה העתידית, התחייבות המשיבים כמפורט בסעיף 13 לעיל תכנס לתוקפה תוך 6 חודשים מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה המתוקן יהפוך לחלוט" (סעיף 14 לבקשה לאישור הסדר פשרה)
המלצה לעניין גמול ושכר טרחה: הצדדים ממליצים גמול בשיעור של 55,781 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 334,694 ₪ בתוספת מע"מ (הסכומים יחולקו בין המשיבים בשיעור הנקוב בבקשה).
מינוי בודק: לדעת הצדדים, בנסיבות העניין אין למנות בודק.

10. ראיתי להזכיר את "עמדת הפיקוח על הבנקים" מיום 11.10.2015 לעניין השאלות שעל הפרק כי: "העמלה התפעולית אינה נגזרת מסכום ההלוואה או מהסכום הנפרע במסגרת הפירעון המוקדם, אלא הינה סכום קבוע אשר נועד לממן את הפעולות אשר הבנק נדרש לבצע לצורך ביצוע פירעון מוקדם" (סעיף 3 לעמדת הפיקוח), כן נכתב כי "גם אם סכום ההלוואה מורכב ממספר מסלולי שערוך, הרי שהתאגיד הבנקאי רשאי לגבות בגין פעולת הפירעון המוקדם "עמלה תפעולית" אחת, אשר לא תעלה על הסכום הקבוע בסעיף 13(1) לצו" (סעיף 5).

11. הסדר הפשרה המתוקן, שעיקריו לעיל, הועבר אף הוא לעיון היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום ה-23.2.2020), וביום ה-12.7.2020 הגיש היועץ התנגדות להסדר הפשרה המתוקן ובה התייחסות לארבעה רכיבים של הסדר הפשרה:
ההסדרה העתידית: לשיטת היועץ המשפטי, סעיף ההסדרה העתידית לא עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ועם עמדת הפיקוח. לשיטת היועץ, תקופת האכשרה שנקבעה בהסדר הפשרה לעניין יישום ההסדרה העתידית הוא הכשל המרכזי לעניין זה: "ככל הניתן להבין מההסדר, עולה שאין כל התחייבות להשיב את סכומי העמלות בגין תקופה זו לידי חברי הקבוצה, ומדובר בתקופה נוספת שבה המשיבים ימשיכו לגבות כסך שלא כדין" (סעיף 20 לתגובת היועץ; ההדגשות במקור).
היעדר פיצוי פרטני: היועץ המשפטי מתנגד להעברת הכספים לקרן, "עמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה היא, כי סעד של פיצוי כספי אישי לחברי הקבוצה הוא הסעד הראשון במעלה בתובענות ייצוגיות" ו"לא מובהר בבקשה מדוע סכום הפיצוי המוצע יועבר כתרומה לקרן ולא כפיצוי ישיר לחברי הקבוצה" (סעיפים 32-33 לתגובה).
גובה הפיצוי: היועץ המשפטי סבור כי שיעור הפיצוי לחברי הקבוצה העומד על 34.7% מסכום הגבייה הבלתי חוקית לכאורה הוא נמוך ו"דומה, שקשה להצדיק אחוזים כה נמוכים שייוחדו לטובת הפיצוי מסכום הגבייה ביתר, כפי שהוסכם במקרה דנן וחרף העמדה הברורה של הפיקוח על הבנקים ועמדתו הברורה של היועץ המשפטי לממשלה בהתנגדותו להסדר הקודם" (סעיף 39 לתגובת היועץ).
גמול ושכ"ט: אף לגובה הגמול ושכ"ט מתנגד היועץ הן משהוא סבור כי לא היתה הצדקה להעלות את הסכום לעומת ההסדר הראשון והן משום שהוא סבור כי יש להתנות את תשלום שכ"ט והגמול במימוש ההסדר.

12. בדיון שהתקיים לפני לאחר עיון בהתנגדות היועץ המשפטי הוחלפו דעות בעניין הנקודות השונות שהעלה היועץ המשפטי בהתנגדותו להסדר הפשרה המוצע. בסוף הדיון קבעתי כי "לאחר ששמעתי את הצדדים בעניין הסדר הפשרה המתוקן ובעניין התנגדות היועץ המשפטי, עלו מספר שאלות הצריכות מענה, בין השאר, יש מקום לקבל תצהיר ו/או מסמך מאת בנק הפועלים שהפסיק את גביית העמלה התפעולית בעניין זה וכן לציין בתצהיר מהו המועד שבו הופסקה הגביה. בנק הבינלאומי ימסור עמדתו לאפשרות לצמצם את מועד היישום לפרק זמן של 30 ימים, כפי שבנק לאומי התחייב לעשות".

13. כפי שנקבע בדיון, הגיש בנק הפועלים תצהיר ממנו עולה כי בנק הפועלים חדל מלגבות עמלה תפעולית בגין פירעון מוקדם ביום ה-15.4.2019 (ראו הודעת בנק הפועלים מיום ה-2.3.2021). הצדדים אף הסכימו לעדכון הסכומים כך שיביאו בחשבון את התקופה בין הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה ועד מועד הדיון האחרון.
דיון
14. אקדים מסקנה לדיון ואומר כי הסדר הפשרה המתוקן והתוספת שנעשתה לאחר הדיון – אינם מאפשרים אישור ההסדר אף בלשונו המתוקנת. סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות מנחה את בית המשפט כך: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי). כאמור, לא ראיתי לאשר את הסדר הפשרה לאחר שהבאתי בשיקולי את התנגדותו העניינית של היועץ המשפטי ואת עמדת הפיקוח על הבנקים.

לעניין הפיצוי
15. ראשית, אציין כי שלא כמו עמדת היועץ המשפטי, לא מצאתי את סכום הפיצוי לחברי הקבוצה כשלעצמו כבלתי סביר או בלתי הוגן, גם אם מדובר על הצד הנמוך. כידוע "הסדר פשרה ראוי הוא כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים. הסדר פשרה מעצם טיבו וטבעו נועד ל"קניית סיכון", ועל כן גם כאשר מדובר בהליך ייצוגי – אין ככלל הצדקה לדחייתו של הסדר מוצע רק משום שאינו מבטיח לחברי הקבוצה פיצוי בשיעור המרבי שהיה נפסק לטובתם אם התובענה הייצוגית היתה מתקבלת במלואה. לשון אחר: בבואו לבחון בקשה לאישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי, שומה על בית משפט לתת דעתו לסיכויים ולסיכונים הגלומים בהמשך ניהול ההליך כפי שהוא מעריך אותם – ובאספקלריה זו לבחון אם ההסדר המוצע הוא "ראוי, הוגן וסביר"" (בר"מ 2744/19 עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ פסקה 16 (10.3.2021); ההדגשות שלי), ובענייננו גם חלוף הזמן מאז הגשת בקשת האישור (גם אם הנסיבות נובעות מהליך גישור מתמשך), הוא נתון נכבד שיש להביאו בחשבון ולכך אוסיף גם כי התובענה טרם "חצתה" את משוכת אישור התובענה כייצוגית ולמעשה נמצאת בשלב מקדמי, ומשכך מבחינת חברי הקבוצה הסיכון שבהמשך ניהול ההליך גבוה יותר מאשר היה מדובר בשלב שהתובענה כבר אושרה כייצוגית.

16. להעיר כי לא ברור מדוע הצדדים בחרו להציג את הפיצוי לחברי הקבוצה כ"נתינה" וכ"תרומה לציבור". אחת ממטרות התובענה הייצוגית היא להרתיע תאגידים (גם בנקאיים) מלנצל את כוחם העודף על פני הצרכן הבודד ולהפר את הוראות הדין. למימוש ההרתעה, נתן המחוקק בידי ציבור הלקוחות כלי דיוני, הוא התובענה הייצוגית, שבכוחו לנסות ולגשר על הפער בין הלקוח הבודד לבין הבנק. מבחינה כלכלית, התובענה הייצוגית מסייעת להרתיע מפני הפרת הוראות הדין הן בכך שהיא חושפת את התאגידים הבנקאיים לסיכון משמעותי לתשלום פיצויים בגין התנהגות עוולתית או בגין הפרת הוראות הדין. והן בכך שבפועל מביאה התובענה הייצוגית לתוצאה לפיה משלמים התאגידים הבנקאיים סכומי כסף משמעותיים כפיצוי לחברי הקבוצה בגין הפרת הוראות דין. כך, מתבססת לה ההרתעה מפני ניצול כוחם של הבנקים לרעה ומניעת רווחים על גב הלקוח שלא בהתאם לדין. אינני יכולה להתעלם מהניתוח הכלכלי של המשפט לפיו עובר להפרת הוראות הדין יביאו השחקנים הרציונליים בחשבון, את תוחלת הפיצויים שי חויבו לשלם בגין ההפרה כאמור. תוחלת הפיצוי מביאה בחשבון את הערכת הסיכון להיתבע וגובה הפיצוי בפועל.
אין ספק כי עצם החשיפה לתביעות היא משמעותית בעולם התובענות הייצוגיות במצבו הנוכחי. אינני מתעלמת מסכנת הגשת תביעות הסרק, סכנה שאין להתעלם ממנה. אלא שבענייננו התרשמתי כי לא בתביעת סרק מדובר אלא בתביעה ראויה ומבוססת כדבעי ואף מתיישבת עם עמדת הפיקוח על הבנקים (ראו הדברים הכה רלוונטיים שנקבעו ברע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (31.5.2018)).
משכך, ובלי לקבוע מסמרות, אינני רואה בהצגת הפיצוי לחברי הקבוצה כ"נתינה לציבור" או "תרומה לציבור" שכן מדובר בבקשה לאישור שעל פניו מעלה שאלות משפטיות ראויות ונכבדות הצריכות בירור לגופן, לצד הגשמת התכליות הכלליות של התובענה הייצוגית ובכלל זה הרתעה מפני הפרת הוראות הדין.

17. שלא כמו לעניין גובה הפיצוי, בהחלט מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לפיה יש להעדיף מתן הפיצוי לחברי הקבוצה באופן אישי ולא העברת סכום הפיצוי לקרן. אמנם כבר הבעתי את עמדתי בעבר היא כי: "אין זה סביר להטיל על המשיבה חובת איתור לקוחות העבר שעלותה יכול ותהיה גבוהה מסכום הפיצוי בפועל" (ת"צ (ת"א) 18847-08-14 לב נ' דור אלון מתחמים קמעונאיים בע"מ פסקה 14 (3.1.2021)), ואולם אין משמעות הדבר כי יש בכך היתר לפרוק מעל המשיבים את הנטל, שלטעמי הוא הראשוני והעדיף, לפצות את חברי הקבוצה באופן אישי, ונראה כי למשיבים שלפני, תאגידים בנקאיים, יש אפשרות לאתר את הלקוחות הספציפיים ללא מאמץ בלתי סביר, ומשכך גם אני סבורה כי בנסיבות תיק זה לוקה ההסדר המוצע בכך שאינו מאזן בין חובת המפר לכאורה לפצות את הניזוק הספציפי ובין הרצון שלא להכביד על בעל דין במסגרת ביצוע הסדר הפשרה.

ההסדרה לעתיד
18. לטעמי, סעיף ההסדרה העתידית כפי שנוסח בהסדר הפשרה הוא בלתי ראוי ועל כן לא ראיתי לאשרו, ולא רק מהטעמים של היועץ המשפטי. להדגיש כי בלב בקשת האישור עומדת הטענה לגביית יתר של עמלות תפעוליות. כלומר, בהתאם להגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה חברי הקבוצה הם אלה שכבר פרעו את המשכנתא פירעון מוקדם וכבר שילמו את עמלת הפירעון בניגוד לדין. תמוה, אפוא, מדוע יש צורך בסעיף הסדרה עתידית הקובע נורמת התנהלות רחבית? שבעתיים כך כשבהסדר המתוקן עולה לכאורה כי המשיבים צמצמו את תחולת ההסדרה העתידית, כפי שציין היועץ בהתנגדותו בסעיפים 28, 29.
להדגיש כי סעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות קובע במפורש כי: "פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית". משמעות הדבר כי מי שאינו חבר קבוצה, ממילא לא נוצר לגביו מעשה בי-דין עם מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. בהקשר זה גם לא מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי. לטעמי סעיף ההסדרה העתידית לא מתייחס לתקופת האכשרה.
אני סבורה כי אין לקבל את ניסיון הצדדים לקבוע בתיק דנא אימתי יהיו המשיבים רשאים לגבות עמלה תפעולית בסכום העולה על 60 ₪, בלי שהתקיים דיון בשאלות המשפטיות הכבדות נשוא בקשת האישור.
יתרה מכך, בהליך הנוכחי היו מעורבים היועץ המשפטי לממשלה וגם המפקח על הבנקים, יותר מפעם אחת, ומכאן שראוי יהיה כי דרך המלך תהיה ליצור הסדרה לעתיד בעניין העומד בליבת התובענה באמצעות רגולציה או חקיקה מתאימה בתחום ובודאי לא אגב אישור הסדר פשרה שיהווה הסדר נורמטיבי לעתיד.

19. מאחר שההסדרה לעתיד היא חלק בלתי נפרד מהסדר הפשרה שהובא לאישורי, ומאחר שבסמכותו של בית משפט לאשר הסדר פשרה בכללותו (או לא לאשר בכלל) הרי שלא אוכל לאשר את הסדר הפשרה הכולל הסדרה עתידית נורמטיבית.

20. החלטה זו מייתרת את הדיון בשאלת מינוי בודק.

לסיכום
21. אני דוחה, אפוא, את בקשת הצדדים לאשר את הסדר הפשרה שהונח לפני.

22. כדי לא להמשיך את ההליכים 'הפרה-מקדמיים' הנמשכים שנים ראיתי לקדם את התיק בדרך שלהלן.

23. לעמדתי, ניתן לסיים את התיק בהסדר ובלבד שיתוקן הצריך תיקון בהתאם להחלטתי. בין השאר יכלול את המועד בו החלה להיגבות עמלה תפעולית אחת בעת פרעון מוקדם של הלוואה גם אם היא מורכבת ממספר חלקי הלוואה. במסגרת זו ולאור התקופה הארוכה שחלפה נראה כי אין צורך בתקופת אכשרה, (ולכל היותר מספר ימים קצוב ומועט) וכן יכלול ההסדר את ה'תיקונים' שעשו הצדדים לעניין שיעור הפיצוי כפי שסוכם בעבר. כפי שציינתי שאר חלקי ההסדר מקובלים בנסיבות וככל שיוגש הסדר מתקן – אראה לאשרו.
ככל שלא תתקבל הודעה אחרת, או בקשה לאשר הסדר פשרה מתוקן במועד הת"פ אותו אני קובעת ליום 22.6.2021 ייקבע מועד להוכחות קצרות הכל כדי לקדם את מתן ההחלטה בתיק.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"א, 26 מאי 2021, בהעדר הצדדים.