הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 55753-07-15

המאשימה
מדינת ישראל- מחלקת חקירות שוטרים
ע"י ב"כ עו"ד אופיר אפרתי

נגד

הנאשמים
.1 דוד ארזקנזי- התייצב
ע"י ב"כ עו"ד אוהד חן

.2 אילן חנוכה דוידי- התייצב
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ברק פרידמן

.3 אשר מסס- לא התייצב
ע"י ב"כ עו"ד ירון ברזילי

.4 שרון זמר- התייצב
ע"י ב"כ עו"ד כרמלי

.5 יצחק כהן- התייצב
ע"י ב"כ עו"ד ירון ברזילי

גזר דין (נאשמים 2 ו-4)

פתח דבר
ההליך נפתח ביום 28.07.2015 בהגשתו של כתב אישום יחיד כנגד נאשמים 2 ו-4 ונאשמים נוספים.
נאשמים 2 ו-4 הגיעו להסדרי טיעון עם המאשימה, וכתב האישום תוקן לגבי כל אחד מהם באופן שונה.
נאשם 2 הורשע בתאריך 30.03.2016 עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של מתן שוחד ( ריבוי עבירות)- עבירות לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן השגת מידע מהמרשם הפלילי ( ריבוי עבירות)- עבירות לפי סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים התשמ"א- 1981.
נאשם 4 הורשע בתאריך 20.03.2016 על פי הודאתו במסגרת הסדר הטיעון בביצוע עבירות של מתן שוחד ושימוש במסמך מזויף- עבירות לפי סעיפים 291, 418+420 רישא לחוק העונשין.
תקופה הרלוונטית לכתב האישום היה נאשם 2 בעל משרד חקירות ושירותי מידע בשם " כל בודק", והיה מאתר ומספק מידע ללקוחותיו תמורת תשלום. נאשם 2 שילם לנאשם 1 כספים בסכומים של מאות שקלים בכל פעם, ובסך הכל כ- 4,000 ₪ עבור מידע חסוי מתוך מאגרי המידע המשטרתיים, וזאת למטרת רווח כספי.
תמורת המידע הנ"ל, נתן נאשם 2 לנאשם 1 מכשירי הקלטה, עיקוב ואיתור לצורך מעקב שביצע נאשם 1 אחר בת זוגו לשעבר, וכן סייע לו לקבל הלוואה מגורמים בשוק הפרטי.
נאשם 4 שימש כקבלן משנה גובה מיסים בשנים 2008-2011 עבור חברת תפנית שזכתה במכרז לגביית מיסי ארנונה מחייבים לעיריית תל אביב.
נאשם 4 שילם וקיבל שירותי משטרה פרטית מנאשם 1 אשר התלווה אליו בהיותו לבוש במדי משטרה, וזאת לביצוע עיקולים למטרת רווח כספי. בנוסף, לבקשתו, חתם נאשם 1 בדיעבד על 15 דוחות תפיסת מיטלטלין עבור חברת " תפנית" גם כשלא נכח במקום ויצר מצג של פעולת תפיסה כדין. נאשם 4 הגיש את הדוחות המזויפים למעסיקתו, והוסיף לעצמו רווח כספי.

הסדרי הטיעון
במסגרת הסדרי הטיעון, עתר ב"כ המאשימה להטיל על נאשם 2 שמונה חודשי מאסר, וכן מאסר על תנאי וקנס, ועל נאשם 4 חמישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס.
להגנה נשמרה הזכות לטעון באופן חופשי בשני המקרים.

תסקירי שירות המבחן
מתסקיר שירות המבחן מיום 22.06.16, בעניינו של נאשם 2, עולה כי נאשם זה, בן 45, גרוש פעמיים, מוכר לשירות המבחן משנת 2006, עת היה בעל עסקים בתחום הטקסטיל. נאשם 2 נקלע לקשיים, ואז פתח עסק לחקירות ומתן שירותים משפטיים, ובמהלך עבודתו בוצעו העבירות בתיק דנן. כיום הנאשם פושט רגל ועובד בחנות לממכר מיצים.
נאשם 2 לא שירת בצה"ל, הוא אב לקטינה הנמצאת כיום במשמורתו, והוא מסתייע כלכלית בהוריו.
שירות המבחן התרשם כי נאשם 2 ראה בביצוע העבירות בתיק דנן הזדמנות קלה להרוויח כסף, וכי הוא בעל דפוס התנהגות של טשטוש גבולות ונטייה למצוא פתרונות קלים תוך צמצום חומרת מעשי העבירה. הוא אף מתקשה להתמודד בלחצים ולפעול בעת לחץ עפ"י נורמות התנהגות תקינות.
נאשם 2 היה בטיפול שירות המבחן בשנת 2008, אך אז לא שיתף פעולה עם שירות המבחן.
כיום, הנאשם מודאג מתוצאות ההליך הפלילי, ובעיקר מהשפעת תוצאותיו על בתו הנמצאת כאמור במשמורתו. הוא נטל אחריות בפני שירות המבחן והביע חרטה על מעשיו.
יצויין כי חלק מעבירות המרמה בתיק דנן בוצעו בעת ביצוע עבודות שירות בגין עבירות המרמה משנת 2008.
שירות המבחן המליץ בהסכמת נאשם 2 לשלב אותו בקבוצה טיפולית בתחום עבירות המרמה, וכן המליץ לביהמ"ש לנקוט בגישה שיקומית של מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך 3 חודשים.
מתסקיר שירות המבחן מיום 10.07.16, בעניינו של נאשם 4 , עולה כי נאשם זה שרוי במצב נפשי קשה, הוא בעל בוחן מציאות לקוי, ומקבל תרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון.
התרשמות שירות המבחן הייתה כי הנאשם זקוק לטיפול פסיכיאטרי, אך הלה סירב להתאשפז.
קצינת המבחן ציינה כי במהלך הפגישה חל קושי לאסוף מידע מנאשם 4, ולכן תמונת המצב בתסקיר אינה מלאה. עפ"י התרשמותה, ונוכח חוסר רצונו להסתייע בשירות הפסיכיאטרי כפי שהומלץ לו, נשקף ממנו סיכון לביצוע עבירות נוספות.
עוד עולה מתסקירו של הנאשם כי אף נאשם 4 הינו פושט רגל, והוא עובד בעבודות מזדמנות. הוא בעל נכות אורתופדית בשיעור 30% כתוצאה מפגיעה במסגרת העבודה, וכן סובל משלוש פריצות דיסק שאירעו כתוצאה מתאונת דרכים שעבר.

הרשעות קודמות
לנאשם 2 הרשעות קודמות: העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (2004). קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, ושימוש בסימן מסחרי לשם מסחר ללא רשות (2008)- בעקבות הרשעה זו הוא נדון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
בעברו אף איומים והיזק לרכוש בזדון (2013), בגינן נשפט למאסר על תנאי וקנס.
לנאשם 4 , הרשעות בעבירת אלימות, חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, עד עתה נדון למאסרים על תנאי וקנסות.

טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בעבירות שבוצעו במשך תקופה ארוכה– כארבע שנים בעניינו של נאשם 2 (2008-2011) וכשלוש שנים בעניינו של נאשם 4 (2009-2011). במהלך תקופה זו, פגעו הנאשמים בערכי אמון הציבור במערכות החוק ותקינות המנהל.
בעניינו של נאשם 2 , עתר ב"כ המאשימה להטיל עליו 8 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס, בציינו כי מתחם העונש הראוי הוא בין עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים, שבמקרים חריגים יכול וירוצה בעבודות שירות, לבין שנת מאסר אחת בפועל, וזאת בצירוף עונשים נלווים של מאסר על תנאי וקנס.
בהתייחסו לנסיבות שאינן קשורות לביצוע המעשה, הוסיף ב"כ המאשימה כי לנאשם 2 הרשעות קודמות בעבירות מרמה וקניין רוחני. אמנם לכאורה בתיק דנן עסקינן בעבירות שונות מאלו בהן הורשע בעבר, אך גם במעשיו בעבר היה רכיב של מרמה, ובענייננו מדובר בהוצאת מידע חסוי ומסווג תמורת תשלום שוחד תוך פגיעה בזכויותיהם של אחרים.
ב"כ המאשימה הוסיף וציין כי בגין הרשעה קודמת של הנאשם, הוא ריצה 6 חודשי עבודות שירות, אך לא היה בעונש זה כדי להרתיעו מלבצע את העבירות בתיק דנן: לשחד שוטר ולסחור במידע שקיבל בעבור שוחד זה.
בעניינו של נאשם 4 עתר ב"כ המאשימה לבית המשפט להטיל על הנאשם 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס.
הוא הדגיש את הנזק שנגרם: פגיעה באזרחים שהאמינו כי העיקולים בביתם בוצעו כדין בנוכחות שוטר. בנוסף, הפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה שהנאשם סירב לקבל טיפול פסיכיאטרי ושירות המבחן הגיע למסקנה שאינו מסוגל להועיל לו.
ב"כ המאשימה הפנה לת.פ. 23061-07-15 מדינת ישראל נ' משה עזרן ואח' שם נגזרו על נאשם 6 חודשי עבודות שירות במסגרת הסדר טיעון מוסכם על שני הצדדים. השופט קבע שם שהגבלת העונש לריצוי בעבודות שירות מותנית בתשלום קנסות גבוהים.
באשר לשני הנאשמים, ציין ב"כ המאשימה כי המעשים בוצעו על פני תקופה ארוכה באופן שיטתי כשלחובת הנאשמים עבר פלילי. עוד לדבריו, מהתסקירים לא עולות נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה משמעותית עם הנאשמים.
בגין עבירות השוחד והזיוף המיוחסים לנאשם 4 טען ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה ההולם הוא בין עונש מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין עונש מאסר בפועל של מספר חודשים בצירוף מאסר על תנאי וקנס.
ב"כ המאשימה הפנה לת"פ מחוזי ירושלים 21290-08-11 מדינת ישראל נ' טליעה רבאח ואח' ולת"פ מחוזי ירושלים 4514-08-11 מדינת ישראל נ' סלימאן חמוד ואח' שם ניתן לראות את עליית המדרגה ברף הענישה בעבירות של מתן שוחד.
יחד עם זאת נוכח חלוף הזמן והעיכוב בהגשת כתב האישום בתיק דנן, ביקש להטיל על נאשם 4 עונש ברף הבינוני- נמוך של הענישה.

טיעוני ב"כ הנאשמים
ב"כ הנאשם 2 עתר לביהמ"ש להקל בעונשו של מרשו, כשהא נסמך לטענתו בין היתר על חלוף הזמן שעבר בין חקירת הנאשם לבין הגשת כתב האישום, וכן על הודאותיו של הנאשם במעשים המיוחסים לו הן בחקירתו והן בביהמ"ש.
ב"כ נאשם 2 הדגיש כי מרשו נטל אחריות למעשיו, ועמד על נסיבות חייו הקשות, היותו גרוש בפעם השנייה המגדל ילדה בת 16 אשר סמוכה לשולחנו, ולה הוא משמש כאב ואם. בנוסף, טען ב"כ הנאשם כי מצבו הכלכלי של מרשו קשה, והוא מצוי כעת בהליך של פשיטת רגל, וחב חובות בסכומי כסף גבוהים.
ב"כ נאשם 2 הפנה לת.פ 29690-04-13 בעניין עדי אלסין שם ראה לנכון מותב זה לבחון שיקולי שיקום עבור נאשם ולא לשולחו למאסר מאחורי סורג ובריח, וכן הפנה לפסיקה בה נקבע מתחם הענישה לריצוי במסגרת עבודות שירות.
דא עקא, שביהמ"ש העליון לא קיבל עמדת מותב זה בתיק אלסין הנ"ל ( ע"פ 3609/14 מדינת ישראל נ' עדי אלסין פורסם במאגרים 20.10.2014), בקבעו כי אכן קיימים שיקולי שיקום המצדיקים לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, אך נוכח חומרת המעשים נקבע שאין הצדקה לחריגה מהמתחם וממגמת הפסיקה בדבר הטלת מאסר בפועל בגין עבירת שוחד.

ראו דברי כב' השופט זילברטל:

"העבירות שנעברו על-ידי המשיב, ובעיקרן עבירת השוחד מבטאות תופעה של שחיתות עובדי ציבור המכרסמת בפעילותן התקינה של הרשויות ובהגנה על האינטרס בדבר הבטחת טוהר המידות של עובדי המנהל והשמירה על אמון הציבור בפעילותו התקינה של השירות הציבורי, אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מהיבט זה, אין משקל ממשי לעובדה כי סכומי השוחד לא היו גבוהים. הפסיקה עמדה זה מכבר על חומרת התופעה ועל הצורך לנקוט בענישה מחמירה ומרתיעה כנגדה".

וכן:

"לפיכך השתרשה בפסיקתו של בית משפט זה העמדה לפיה " מי שהורשע בעבירה של שוחד ראוי לו שיישא במאסר בפועל ולתקופה ממשית".

המשיב אלסין נשלח ל-9 חודשי מאסר בפועל בצד מאסר על תנאי וקנס.

פסקי דין אחרים שהגיש ב"כ נאשם 2 עניינם בנאשמים ללא עבר פלילי אשר הגיעו להסדר טיעון מוסכם ( ע.פ. 32462-01-12 פיסו נ' מ"י), או כאשר מתן השוחד היווה עבירה חד פעמית ( ת.פ. 55578-09-12 מ"' נ' גרוסמן), ולא כמו בענייננו במשך תקופה ארוכה.
מטעמו של נאשם 2 העיד עו"ד אלכס רינון אשר מלווה את הנאשם שנים רבות, ובדבריו תאר את הידרדרותו הכלכלית ואת נטילת עול גידול בתו מנישואיו הראשונים. כמו כן העיד הרב מיכאל ארבוב אשר סיפר כי נאשם 2 סייע לו להשיג מזון לנזקקים.
ב"כ נאשם 4 עתרה לביהמ"ש להקל בעונשו של מרשה, ואף לחרוג ממתחם הענישה ולהטיל עליו ענישה הצופה פני עתיד בלבד וקנס. היא הדגישה את נטילת אחריות של הנאשם למעשיו, שיתוף הפעולה שלו בחקירה, וחלוף הזמן מאת ביצוע העבירה.
בנוסף, היא עמדה על נסיבות חייו הקשות של נאשם 4, בן 41 נשוי בפעם הרביעית ולו 5 ילדים מ- 3 נשים שונות אותן הוא מפרנס, מצוי כיום בהליך של פשיטת רגל וחב חובות רבים. בנוסף, ציינה את חלוף הזמן הרב מביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום, (כ- 7 שנים) בהן היה מרשה שרוי באי וודאות לגבי עתידו, וכן מצבו הנפשי הקשה, כשהוא מטופל בתרופות פסיכיאטריות, ובעל נכות של 30% בעקבות תאונה שעבר במסגרת העבודה.
במסגרת הטיעונים לעונש מטעם נאשם 4 העידה גרושתו שציינה כי ללא תשלום מזונות עבור ילדיהם המשותפים היא לא תוכל להתקיים, וכן העיד שכנו מר שלמה ערמי שסיפר על תמיכתו בו. כמו כן, הוגשו תעודות רפואיות לפיהן הוא מאובחן כלוקה במצבים פסיכוטיים, וכן אסופת מסמכים אודות חובותיו.

דברי הנאשמים
נאשם 2 נטל אחריות למעשיו גם בביהמ"ש והביע חרטה. לדבריו, הוא נמצא כיום על פרשת דרכים והתחיל להבין שקיימת אצלו נזקקות טיפולית, אך הטיל את האשם על אשתו השנייה, כלשונו: "אולצתי לעשות בגלל האישה השנייה משום לחץ" ( עמ' 44 לפרוטוקול שורות 9-10).
הוא הבטיח שלא ישוב לסורו.
אף נאשם 4 לקח אחריות למעשיו. הוא ציין את הקשר ההדוק שיש לו עם ילדיו, ואת חוסר הוודאות בה הוא שרוי מאז הגשת כתב האישום בעניינו.

דיון
עסקינן בשני נאשמים שהורשעו עפ"י הודאתם- נאשם 2 בביצוע עבירות של מתן שוחד והשגת מידע מהמרשם הפלילי במהלך תקופה בת 4 שנים, ונאשם 4 במתן שוחד ושימוש במסמך מזויף במשך כ- 3 שנים.
בבואו של בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, עליו להביא בחשבון על-פי הוראות תיקון 113 לחוק העונשין את העונש הקבוע בחוק למעשים שבגינם הורשע הנאשם, חומרת נסיבות המקרה ומכלול הנתונים הקשורים למעשה ולמבצע העבירה.
עסקינן בעבירת שוחד כשהערך החברתי בעבירה זו מבטא פגיעה בשלטון החוק (ראו: רע"פ 4869/12 יעקב אילן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (החלטה מיום 26/06/12) וכן פגיעה במוסדות הציבור ובאמון הציבור במוסדות הציבור ועובדי הציבור (ראו: בג"צ 7074/93 סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מ"ח(2) 749 (1994).
מדובר בעבירות חמורות שהמחוקק קבע להן 7 שנות מאסר ועל פי ההלכה הפסוקה ראוי להחמיר בעניינן עקב תוצאותיהן והקושי לגלותן.
בענייננו, הנאשמים חברו לשוטר המופקד על אכיפת החוק וביחד פגעו בדרך הפעלת המערכת המשטרתית, בטוהר המידות ובאינטרס הציבורי. נאשם 2 אף פגע בפרטיותם של אזרחים רבים בכך שסחר במידע אודותיהם. המידע הועבר לגורמים אחרים שלא היו זכאים לקבלו.
נאשם 4 פגע בערך המוגן של חופש הרצון, חופש הפעולה וחופש הבחירה של מושאי העיקולים שביצע שרומו על ידו.
מידת הפגיעה בערכים אלה היא משמעותית, הן לאור משך התקופה הארוכה בה נמשכו המעשים כאמור, ארבע שנים אצל נאשם 2, ושלוש שנים אצל נאשם 4, והן לאור מספר האזרחים שנפגעו כשנכנסו לביתם ובוצעו שם עיקולים על ידי נאשם 4 ללא נוכחות שוטר שתפקידו לפקח על ביצוע העיקול. נאשם 2 אף הגדיל לעשות וביצע חלק מהעבירות בתיק דנן עת ריצה עונש מאסר בעבודות שירות בתיק קודם.
בע"פ 3609/14 מדינת ישראל נ' עדי אלסין שהוזכר לעיל נקבע כי "יש מקום להעניק לאינטרס הציבורי מעמד בכורה על פני שיקולים אחרים".
אני קובעת את מתחם הענישה בעניינו של נאשם 2 בין 6 חודשים שלא בעבודות שירות לבין 15 חודשים, ואת מתחם הענישה בעניינו של נאשם 4 בין 6 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר.
משנקבע מתחם הענישה, יש לפנות לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות על-מנת לקבוע את מידת העונש. יש להביא במכלול השיקולים את חלוף הזמן והעיכוב בהגשת כתבי האישום בתיק דנן, וכן להתחשב בהודאתם של הנאשמים ובכך שהביעו חרטה על מעשיהם.
באשר לנאשם 2, אני מודעת לקושי שיעמוד בפני הקטינה המצויה במשמורתו. אני מצירה על כך שהנאשם עצמו לא חשב על בתו עת ביצע המעשים בתיק דנן. ברם, בני משפחתו המסייעים לו כלכלית- יוכלו לסייע לו גם בכך.
נאשם 4 אף הוא שיתף פעולה גם במהלך חקירתו במשטרה וחסך זמן שיפוטי במסגרת ההליך בביהמ"ש. בנוסף משמש הנאשם מפרנס יחיד לשלוש משפחותיו, והוא מצוי בהליך של פשיטת רגל. תינתן הקלה בעונשו עקב מצבו הנפשי המיוחד.
לאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים, ובהתחשב במצבם הכלכלי- לא יוטל עליהם קנס מכביד, אך יש להבחין בעניין הענישה בין שניהם.

סוף דבר
אני מטילה על הנאשמים כדלקמן:
על נאשם 2
שמונה (8) חודשי מאסר בפועל.
10 חודשי מאסר ע"ת, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע או עבירת מרמה תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
קנס בסך 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-12 תשלומים חודשיים שווים בני 500 ₪ כל אחד החל מתאריך 01.10.2016.
לא ישולם אחד התשלומים במועד- תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
על נאשם 4
חמישה ( 5) חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
נאשם 4 ירצה את עונש המאסר בעבודות שירות בחברת " המשקם" רח' המלאכה 25 א.ת חולון במשך חמישה ימים בשבוע, 7 שעות מדי יום.
נאשם 4 יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות בתאריך 30.10.16 שעה 08:00 ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז רמלה.
8 חודשי מאסר ע"ת, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע תוך 3 שנים מתום ריצוי עבודות השירות.
קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים בני 500 ₪ כל אחד החל מתאריך 01.10.2016.
לא ישולם אחד התשלומים במועד - תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
הודע לנאשמים על זכותם לערער תוך 45 ימים לביהמ"ש העליון.
ניתן היום, י' אלול תשע"ו, 13 ספטמבר 2016, בנוכחות הצדדים.

יהודית אמסטרדם , שופטת