הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 35389-01-21

לפני כבוד השופט בני שגיא, סגן נשיא

המאשימה:

מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי)
על-ידי ב"כ עו"ד ענת בן זאב ועו"ד שלי קוטין

נגד

הנאשם:
מאיר שדה ת.ז. XXXXXX827
על-ידי ב"כ עו"ד יצחק איצקוביץ

גזר דין
כללי
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים או הפקודה) ונטילת חשמל שלא כדין, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).
הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כלל את תיקונו של כתב האישום מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה טען כל צד על-פי מיטב שיקול דעתו. הנאשם הופנה לשירות המבחן נוכח קיומה של חובת תסקיר (יליד 2002).
על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש נובמבר 2020, או בסמוך לכך, תכנן הנאשם יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, להקים בית גידול לסם מסוכן מסוג קנבוס. לשם מימוש התוכנית, ביום 26.11.20 שכר הנאשם דירה בעיר בני ברק והקים, יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה, מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנבוס, בה גידל והפיק 292 שתילים במשקל כולל של 115 ק"ג נטו. המעבדה כללה כ- 630 אדניות, מאווררים, נורות, מזגנים, משאבות מים, מפוחים, פילטרים, שנאים ומד טמפרטורה. לשם תפעול המעבדה התקינו הנאשם והאחרים חיבור מאולתר לארון אספקת חשמל של חברת החשמל והשתמש ו בחשמל שלא כדין. המעבדה אותרה על ידי המשטרה ביום 12.1.21.
תסקיר שירות מבחן
מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם בן 18, רווק, נעדר הרשעות קודמות, אשר טרם מעצרו התגורר בבית הוריו ועבד בעבודות מזדמנות. הנאשם גדל במשפחה חרדית המנהלת אורח חיים נורמטיבי ותקין , התחנך במסגרות לימוד חרדיות והשלים 10 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. בגיל צעיר אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז ונטל טיפול תרופתי במשך מספר שנים, התקשה להסתגל ולהתמיד במסגרות החינוך . בגיל 16 נשר מהמסגרת החינוכית והשתלב בעבודות שונות. על רקע קשייו פנה לפתרונות מהירים ושוליים על מנת לבסס מעמדו הכלכלי והחברתי. לדבריו, קיבל פטור משירות צבאי על רקע מעורבותו בפלילים. הנאשם תיאר קשר קרוב ותומך עם בני משפחתו, ומסר כי הוריו באים לבקרו במעצר ומהווים גורם תמיכה משמעותי עבורו.
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו מאופיין בנורמות עברייניות מושרשות אך הוא מתקשה לבחון השלכות מעשיו ומחזיק בדפוסים התמכרותיים. במהלך תקופת הפיקוח נעצר כשנסע להר מירון והשתמש בקנאביס. הנאשם שיתף כי בגיל 15 החל להשתמש בקנאביס כאשר בגיל 17 כבר החל לצרוך אותו באופן יומיומי. לדבריו, מאז מעצרו הראשון בינואר 2021 הפסיק השימוש בקנאביס ואולם במהלך שהותו במעצר בית החל לצרוך אלכוהול בכמות מוגברת על רקע קשיי התמודדות עם התנאים המגבילים ומתוך שעמום וחוסר מעש. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וסיפר כי ברקע לביצוע העבירות חובות כספיים לגורמים שוליים על רקע השתתפות במשחקי הימורים. לדבריו, קיבל הצעה מאותם גורמים כי בתמורה לסגירת החוב ישכור עבורם דירה על שמו בה יגדל סמים, כאשר תפקידו היה להגיע לדירה פעמיים בשבוע ולטפל בשתילים ובכוונתו הייתה להחזיר את חובותיו ולהפסיק את הקשר עם אותם גורמים שוליים. הנאשם מסר כי ביום שנעצר סיים להחזיר חובו. שירות המבחן התרשם כי אף בחלוף הזמן הנאשם מתקשה להתבונן באופן ביקורתי על בחירותיו והתנהלותו, ונוטה להשליך האחריות באותה תקופה על קשרים חברתיים והיותו נתון תחת השפעת סמים. חרף הצהרותיו כי מעוניין להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות, להערכת שירות המבחן מדובר במוטיבציה חיצונית בלבד שכן הנאשם מתקשה לבחון, אף ברמה הראשונית, את התנהגותו ומציב תנאים להשתלבותו בהליך הטיפולי. כגורמי סיכוי נשקלו גילו הצעיר, הסתבכותו הראשונה עם החוק ומשפחתו התומכת של הנאשם, בהתאם לדיווחיו. כגורמי סיכון נשקלו חומרת העבירות שביצע, היותו ממוקד בקידום צרכיו ובשיקולים תועלתניים, התייחסותו הקונקרטית והמצמצ מת לביצוע העבירות, היעדר תובנה (אף בדיעבד) באשר למצבו, וקשייו לעמוד במסגרת תנאים מגבילים . לאור האמור, שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית לצד בחינת התאמתו לטיפול בהתמכרויות במסגרת שב"ס.
טענות הצדדים לעונש
ב"כ התביעה עמדה בטיעוניה על הערכים המו גנים השונים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, על ריבוי תיקי המעבדות שהפכו ל"מכת מדינה" של ממש, ועל הצורך במתן מענה עונשי הולם לתופעה מתגברת זו.
התביעה התייחסה בטיעוניה לתכנון ולתחכום שקדמו לביצוע העבירות; לכמות הסמים הבלתי מבוטלת שנתפסה במקום; לעובדה שבוצעה גם עבירה של נטילת חשמל; לחלקו המשמעותי של הנאשם בביצוע העבירות; לגילו הצעיר; לעברו הפלילי הנקי; ל עובדה כי מדובר במאסרו הראשון; להודאה ולנטילת האחריות המלאה.
בהינתן כלל הנתונים ומדיניות הענישה של התביעה, ובשים לב לע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.08.2018) (להלן - עניין זנזורי) אליו הפנתה, עתרה התביעה להעלאת רף הענישה כך שמתחם העונש ההולם ינוע בין 42 ל- 60 חודשי מאסר, תוך מיקום עונשו של הנאשם בתחתית המתחם. כמו כן, המאשימה עתרה להשתת מאסר על תנאי, קנס כספי משמעותי, חילוט רכוש והכרזה על הנאשם כסוחר סמים.
ב"כ הנאשם טען כי על אף שזהות האחרים אינה ידועה והגם שהנאשם מהווה חוליה בשרשרת הפקת הסם; הרי שאין לראות בו כעבריין המרכזי או המרוויח העיקרי מהעבירות. לדבריו, לא מדובר במתכנן, מקים ומפיק המערך הלוגיסטי של המעבדה, אלא במי ששימש כ"קוף", שכל תפקידו התמצה בהשקיית הגידולים ובדיקת הקיים פעמיים בשבוע.

הסניגור עמד על נתוניו האישיים של הנאשם: בן 18, ללא הרשעות קודמות, מעורבות ראשונה עם החוק, בעל משפחה נורמטיבית ותומכת, נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה. לדבריו, מדובר בנאשם שאינו מאופיין בנורמות עברייניות מושרשות, ו ברקע לביצוע העבירות עומדים חובות שצבר בעקבות התמכרות להימורים ושימוש בחומרים. עוד נטען, כי מדובר בנאשם צעיר אשר יושב לראשונה בכלא רימונים ומקבל עצות מכל עבר, כך שכל יום שהוא בחברת עבריינים עלול לסכן אותו ולפגוע באינטרס הציבורי.
על יסוד כל הנתונים שפורטו לעיל, סבר הסנגור כי יש מקום לקבוע מתחם ענישה הנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר, ולמקם את הנאשם בתחתית המתחם.
במילותיו האחרונות לעונש, הנאשם הביע חרטה וביקש את התחשבות בית המשפט: "נקלעתי למצב המביש בו אני נמצא, אני מצטער על כך מאוד ומביע חרטה על מעשי... ולאחר שהותי בכלא, אני מבין ומפנים את חומרת המעשה... ברצוני להתחיל את חיי, בדרך טובה, ולבנות עצמי מחדש, למען משפחתי, בפרט הורי היקרים, שגרמתי להם צער גדול...".
דיון והכרעה
דומה כי אין צורך להכביר מילים על החומרה הטמונה במעשים כגון אלו שביצע הנאשם, אשר פוגעים במגוון ערכים חברתיים, ובכלל אלה הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני הנזקים הישירים שנגרמים לגופם של הצרכנים הפוטנציאליים, והנזקים העקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות רכוש ואלימות, הנלוות לצריכת הסם.
בית המשפט העליון התייחס לא אחת לריבוי המעבדות לגידול סמים אשר מוקמות בעת האחרונה והפכו לתופעה נפוצה ומסוכנת המחייבת ענישה הולמת, גם מקום בו מדובר בסמים "קלים" כגון קנבוס.
בהקשר זה מצאתי להפנות לעניין זנזורי הנזכר לעיל:
"צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו מוכנים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים וסוחרים בסם... ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם" (פס' 8 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית).
וכן לע"פ 6299/20 שחר חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021) (להלן - עניין חן):
"...ראינו לנכון להעיר הערה, ולהבהיר: פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קובעת במפורש כי קנאביס הריהו "סם מסוכן" (שם, סעיף 1 והתוספת הראשונה). כך קבע המחוקק. קביעתו זו – היא הדין הנוהג והמחייב. "סחר בסמים הוא סחר בסמים", ותפיסה שלפיה סחר בסמים 'קלים' איננו סחר בסמים מסוכנים – משוללת יסוד; אין לה אחיזה לא בדין המצוי, לא בדין הראוי: "צרכנים ומשתמשים – ראו הוזהרתם" (דברי השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.8.2018))".
דברים אלה יפים למקרה שבפניי.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים נלמדת מאופייה של המעבדה; מכמות השתילים; ו מכמות הסם.
אשר לאופייה של המעבדה - מדובר אמנם במעבדה "רגילה", שהכילה ציוד "סטנדרטי" המחוזק דרך קבע במעבדו ת. יחד עם זאת, כמות הציוד שהוחזק - 630 אדניות, מאווררים, נורות, מזגנים, משאבות מים, מפוחים, פילטרים, שנאים ומד טמפרטורה - מלמד ת על היקף הגידול הפוטנציאלי, וכפועל יוצא מכך על כמות הסם המשמעותית שהייתה מופקת במעבדה ככל שגילויה היה מתעכב.
אשר לכמות השתילים - מדובר בכמות לא מבוטלת (292) , בעיקר בהתחשב בכך שהפשיטה על המעבדה בוצעה כחודשיים בלבד לאחר הקמתה. הדברים שנאמרו לעיל בקשר להיקף הגידול הפוטנציאלי יפים גם לעניין זה ולא מצאתי לחזור עליהם שנית.
אשר לכמות הסם - הרי שמדובר בכמות משמעותית (115 ק"ג). הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיגרם מהפצת הסם והמשך הפקתו עשוי היה להיות משמעותי ביותר וכך גם הפגיעה בערכים המוגנים. יחד עם זאת, הנזק הקונקרטי נמנע מאחר שהנאשם נתפס טרם הפצת הסמים.
בהינתן האמור, ובשים לב לרכיב "נטילת החשמל", ניתן לומר כי הפגיעה בערכים המוגנים היא בעוצמה משמעותית.
ראיתי לציין לחומרה גם את התכנון שקדם לביצוע העבירה, אשר בא לידי ביטוי בשכירת דירה והתקנת הציוד הרלוונטי, וכן את האירוע העברייני הנוסף שהתרחש שעניינו גניבת חשמל שרלוונטי אף הוא לקביעת המתחם.
בהקשר לקביעת המתחם שקלתי גם את הסיבות הכלכליות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות לצורך כיסוי חובות כספיים שצבר מול גורמים שוליים, ואני מוכן לצאת מנקודת הנחה, נוכח גילו הצעיר, כי שותפיו (שנותרו אלמונים) מבוגרים ממנו. ברור כי ככל שהנאשם היה משתף את המשטרה בזהותם של המעורבים האחרים, ניתן היה להתחשב בנתון זה ולתת לו משקל משמעותי. לצערי, מהלך זה לא התרחש.
בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים:
עניין חן - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו ונטילת חשמל שלא כדין בכך שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה ששכר בתל-אביב, בה גידל והפיק 660 שתילים במשקל כולל של 90 ק"ג. לשם תפעול המעבדה, נטל הנאשם והשתמש בחשמל שלא כדין. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 29 ל- 54 חודשי מאסר, והשתתי על הנאשם 29 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. בהמלצת בית המשפט העליון, חזר בו המערער מערעורו על חומרת העונש, תוך שצוין:
"המערער הקים כזכור מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנאביס בדירה ששכר בתל אביב, בה גידל והפיק כ-600 שתילים במשקל כולל של 90 ק"ג במשך כ-4 חודשים. המעבדה התפרסה על פני 5 חדרים וכללה מערכות חשמל, השקיה, חימום ואוורור, גופי תאורה, בלוני חמצן ואדניות. המערער יתן אפוא את הדין על מעשיו, כך גם כל מי שיהין לעשות כדבר הרע הזה".
הגם שכמות השתילים בעניינו של חן גבוהה משמעותית מכמות השתילים בעניינו של הנאשם שבפניי; הרי שכמות הסם שנתפס אצל הנאשם גבוהה מהכמות שנתפסה אצל חן. לפיכך קיימת זהות מסוימת בין שני המקרים המצדיקה קביעת מתחם דומה.
עניין זנזורי - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס, קשירת קשר לפשע ושיבוש מהלכי משפט לאחר שהקים מעבדה לגידול קנבוס בה נתפסו 137.6 ק"ג של סם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 36 ל- 56 חודשי מאסר. על המערער הושתו 26 חודשי מאסר בשל סיכוי ממשי לשיקום. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.
ע"פ 863/18 לירן סבן נ' מדינת ישראל (15.11.2018) - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן וקשירת קשר לפשע, לאחר שהקים וניהל מעבדה לגידול קנאבוס (בצוותא עם אחרים), בה נתפסו  283 שתילים שהגיעו למשקל של 92 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 28 ל- 52 חודשי מאסר . בית המשפט העליון החליט להקל בעונשו והעמידו על 36 חודשי מאסר (חלף עונש של 42 חודשי מאסר שהוטל בבית המשפט המחוזי).
ענייננו חמור יותר מעניינו של הנאשם לירן סבן, הן נוכח רכיב "נטילת החשמל" והן נוכח כמות הסם הגדולה יותר (115 ק"ג לעומת 92 ק"ג, הגם שכמות השתילים שנתפסה כמעט זהה (292 לעומת 283 ).
ע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018) - המערער 1 הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שהקים, בסיוע המערער 2, מעבדה לגידול קנאבוס, שהכילה ציוד טכני רב, בה נתפסו 76.85 ק"ג של סם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר והשית על המערער 1 עונש של 30 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. בית ה משפט העליון דחה ערעור שהוגש על חומרת העונש.
גם ביחס למקרה זה, ענייננו חמור יותר מאותם טעמים שפורטו לעיל.
ע"פ 4285/17 יצחקי נ' מדינת ישראל (11.6.2018) - המערערת הורשעה על יסוד הודאתה בעבירה של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן בכך ששכרה בית והקימה בו מעבדה לגידול קנאבוס, בה נתפסו 500 עציצים ו- 500 שתילים במשקל כולל של 100 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר, והשית על הנאשמת 12 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים בשל נסיבות ייחודיות ושיקולי שיקום. בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה, בית המשפט העליון הקל בעונשה והעמידו על 6 חודשי עבודות שירות.
בעניינה של יצחקי כמות השתילים הייתה אמנם גבוהה באופן משמעותי מזו שבענייננו, אולם כמות הסמים שנתפסו אצל הנאשם שבפניי גדולה יותר ובעניינו גם התווסף רכיב "נטילת החשמל".
ע"פ 5093/17 בקשט נ' מדינת ישראל (1.1.2018) - המערערים הורשעו על יסוד הודאתם בעבירות ש ל ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן וקשירת קשר לפשע, לאחר שהקימו מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בה נתפסו שתילים שהגיעו למשקל של 131 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 30 ל- 48 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קבע כי העונש שהושת על המערערים אינו חורג מרף הענישה הנוהג, ואולם נוכח התסקירים החיוביים בעניינם, ומטעמי שיקום, הוחלט להקל בעונשם ל- 28 חודשים (חלף 34 חודשים) ו- 24 חודשים (חלף 30 חודשים).
ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017) - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, סחר בסם ונטילת חשמל במרמה לאחר שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן בה נתפסו 282 שתילים שהגיעו למשקל של 87.25 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 28 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושת מאסר בפועל של 36 חודשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.
גם במקרה זה, כמות הסם והשתילים שנתפסו פחותות מאלו שבענייננו.
ת"פ (מחוזי ת"א) 52341-07-20 מדינת ישראל נ' ארז לב (20.5.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן ונטילת חשמל בכך ששכר וילה והקים מעבדה בה גידל 250 ק"ג קנאבוס. לשם תפעול המעבדה נטל הנאשם חשמל שלא כדין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 33 ל- 55 חודשי מאסר, חרג מהמתחם שקבע והשית על הנאשם 28 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים בשל שיקולי שיקום.
כמות הסם שנתפסה אצל ארז לב כפולה מזו שנתפסה בענייננו.
ת"פ (מחוזי ב"ש) 34787-05-20 מדינת ישראל נ' אדרי (11.4.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן ונטילת חשמל בכך שהחליט יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה, להקים מעבדה לגידול קנאבוס. לשם כך שכר הנאשם דירת גג וגידל בה יחד עם האחרים 207 שתילים במשקל כולל של 83 ק"ג. לשם תפעול המעבדה, התחברו הנאשם והאחרים ללוח החשמל בחדר המדרגות באופן לא חוקי והשתמשו בחשמל שלא כדין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 26 ל- 48 חודשי מאסר והשית על הנאשם 30 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.
ענייננו חמור יותר מעניינו של אדרי הן מבחינת כמות השתילים והן מבחינת כמות הסם.
ת"פ (מחוזי ת"א) 49034-02-19 מדינת ישראל נ' אוחיון (7.1.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, החזקת חצרים ונטילת חשמל שלא כדין בכך ששכר בית, התקין בו יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה ציוד רב והקים מעבדה לגידול קנאבוס בה נמצאו 725 שתילים במשקל כולל של 114 ק"ג. לצורך תפעול המעבדה, נטלו הנאשם והאחרים חשמל שלא כדין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר והשית על הנאשם 20 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים " בשל הנסיבות המקלות שלא ניתן להתעלם מהן..." ועל רקע הירתמותו להליך שיקומי.
על פניו, נראה כי נסיבות ביצוע העבירה בעניינו של אוחיון חמורות יותר מאלו של הנאשם שבפניי.
ת"פ (מחוזי מרכז) 25458-11-18 מדינת ישראל נ' אליאב (19.9.2019) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת חצרים לשם הכנת סם, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן ונטילת חשמל בכך שהקים בביתו מעבדה והחזיק בה 768 שתילי קנבוס במשקל כולל של 80 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 22 ל- 46 חודשי מאסר והשית על הנאשם 25 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.
כמות השתילים אמנם גבוהה באופן משמעותי מזו שבענייננו, אולם כמות הסמים שנתפסה בפועל, נמוכה יותר.
ת"פ (מחוזי מרכז) 47795-02-15 מדינת ישראל נ' עאמר (29.12.2015) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן וגניבה בנסיבות מחמירות בכך שהקים מעבדה וגידל בה 119.5 ק"ג קנאבוס, ולשם תפעולה נטל חשמל שלא כדין. הצדדים עתרו במשותף להשתת עונש מוסכם של 38 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.
נסיבות ביצוע העבירה דומות לאלו שבענייננו.
ת"פ (מחוזי ת"א) 33001-11-14 מדינת ישראל נ' אוחנה ואח' ( 19.3.2015) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של גידול סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך ששכר מחסן אותו הסב לחממה והקים בו, בסיוע שני נאשמים אחרים, מעבדה לגידול קנאבוס בה נמצאו 208 עציצים במשקל כולל של 99.3 ק"ג נטו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 30 ל- 48 חודשי מאסר והשית על הנאשם 38 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.
בהשוואה לעניין אוחנה, ענייננו חמור יותר מהטעמים שפורטו לעיל .
סיכום - מתחם העונש ההולם
כפי שניתן להיווכח, בעבירות סמים, מטבע הדברים, קיים מנעד ענישה רחב ו אכן, כפי שהגיש כל אחד מהצדדים, ניתן למצוא פסיקה מחמירה ו פסיקה מקלה. ואולם, המקרים אותם סקרתי לעיל משקפים את הקו המרכזי הנוהג בפסיקה ואת עמדתו העדכנית של בית המשפט העליון בעבירות שעניינן הקמת מעבדות לגידול סמים בהיקפים ובכמויות בהם עסקינן .
לאור האמור, ועל יסוד כלל הנתונים אשר פורטו לעיל, ראיתי להעמיד את מתחם העונש ההולם ברף התחתון שלו על 30 חודשי מאסר וברף העליון שלו על 54 חודשי מאסר.
קביעת העונש המתאים
בפתח הדיון בעונש המתאים לנאשם יצוין, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להטיל על הנאשם עונש המשקף את הרף התחתון של המתחם. בהינתן העובדה שמסקנה זו מקובלת עליי, אסקור להלן בצורה תמציתית את השיקולים התומכים במסקנה זו :
הנאשם נטל אחריות על מעשיו בשלב מוקדם של ההליך. מעבר לחיסכון בזמן הציבורי, יש בכך כדי ללמד על הפנמת הפסול במעשיו אשר מצדיקה הקלה משמעותית בעונש.
נתתי דעתי גם לסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני הסנגור. ככל הנראה להתמכרותו של הנאשם להימורים וחומרים ממכרים הייתה השפעה כלשהי על ביצוע העבירה. עם זאת, התמכרות אינה יכולה להצדיק ביצוען של עבירות ממין זה, או בכלל, ולכן מצאתי כי משקלם של הנתונים האישיים מצדיק הקלה מסוימת בעונש, אם כי מופחתת.
אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות וזוהי הרשעתו היחידה בפלילים. לנתון זה יש משמעות בקביעת העונש המתאים. יתרה מכך, מדובר במאסרו הראשון של הנאשם, וכידוע, הפסיקה הכירה בתקופת המאסר הראשונה כקשה במיוחד ונתון זה מצדיק התחשבות נוספת בענישה.
גם גילו הצעיר של הנאשם (בן 19) מהווה נימוק המצדיק התחשבות בתוך גבולות המתחם, ונימוק משמעותי ביחס לקנס שיוטל, שיהיה נמוך באופן משמעותי מהקנס המקובל בנסיבות דומות.
סוף דבר
לאור האמור ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
30 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו - 9.5.2021 ובניכוי תקופת מעצר נוספת שבין יום 12.1.2021 ליום 4.2.2021.
6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.
חודש (1) מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.
קנס בסך 2,000 ₪ אשר יקוזז מההפקדה בתיק המ"ת.
ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.
הציוד שנתפס במעבדה יחולט או יושמד. הסמים יושמדו.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.

בני שגיא, שופט
סגן נשיא