הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 9744-01-17

מספר בקשה:1
לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקשת:

דפני מוצרי שיער בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שירי צור גלאון וחן קופלין

נגד

המשיב:

אלי רפאלי
ע"י ב"כ עוה"ד שי אמרוסי

החלטה

ביום 31.1.2017 הגישו בעלי הדין להסדר פשרה לפיו הצו הארעי שניתן ב יום 4.1.2017 יהיה צו קבוע, וכך נקבע.

כן הסכימו בעלי הדין שככל שמדובר בפיצוי ופסיקת הוצאות, יכריע בית המשפט על דרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984.

בהתחשב בהסכמות הצדדים, אפרט בתמצית את הטעמים להכרעתי שלהלן:

בסעיף 66 לבקשה לסעד הזמני, הודיעה המבקשת: "בימים הקרובים תוגש תובענה למתן חשבונות, לצו קבוע ולסעד כספי בגין הנזקים שנגרמו למבקשת". תביעה לא הוגשה אף שניתן צו ארעי בבקשה, ובדיון מיום 10.1.2017 ניתנה הארכה להגשת התביעה עד לאחר סיום הדיון בבקשה. בינתיים הסכים המשיב שיינתן צו מניעה קבוע. בכך נחסכו מהמבקשת הליכי משפט.

בהתחשב באלה, אין בפני בית המשפט הליך תביעה כספית (החייבת באגרה) וספק אם במצב דברים זה ניתן היה לפסוק סעד כספי לולא הסכמת הצדדים.

בעלי הדין מעלים טענות באשר לנסיבות בהן שיווק המשיב את המברשת המפרה, אלא שמבלי לקיים הליך הוכחות, איני רואה מקום לקבוע ממצאים מקום שהצדדים אינם מסכימים על העובדות, ועניין זה פועל לרעת המבקשת שעליה הנטל להוכיח את טענותיה במסגרת הליך הוכחות ראוי.
בסיכומיו טוען המשי ב כי לא ידע שהמברשת אותה הציג למכירה באתר האינטרנט שבבעלותו, מזויפת. לטענתו, כשעמד על טעותו פעל לתקן ולמנוע נזק למבקשת ואף העביר למבקשת מסמכים אודות הייבוא שביצע והיקף המכירות הזניח (לטענתו נמכרה רק מ ברשת מזויפת אחת לנציגה של המבקשת), והוא אף הסכים לצו המניעה המבוקש.

נראה כי יש להתחשב בהתנהלות זו של המשיב אשר חסכה מהמבקשת את ההליך המשפטי תוך שהיא זוכה בסעד המבוקש בכדי למנוע שיווק של המברשת המזויפת.

סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007, קובע את השיקולים בהם יש להתחשב בעת קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק, ונראה ששיקולים אלה נכונים הן לפיצוי בגין הפרת זכות היוצרים הנטענת בבקשה לסעד זמני והן לפיצוי בגין עוולת גניבת העין הנטענת אף היא בבקשה האמורה לצד עיל ה של עשיית עושר ולא במשפט העשויה הייתה להצמיח למבקשת סעד של השבה בסכום זניח בהעדר התעשרות ממשית של המשיב.

סוף דבר

בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות העניין ומשמדובר בפשרה, אני קובע כי על המשיב לשלם למבקשת פיצוי בסך 3,600 ש"ח.

כן ישלם המשיב למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט בסך 9,000 ₪ ואת סכום האגרה ששילמה המבקשת.

הפיקדון בסך 25,000 ש"ח שהפקידה המבקשת במסגרת בקשה זו יוחזר לה באמצעות בא כוחה.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים ותסגור את התיק
ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ז, 30 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.