הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 67527-09-16

לפני כבוד השופטת לימור ביבי

התובעת:
איי.בי.אס.פי. תכנון וניהול בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד שאול ברגנזון ושמעון שמיע
נ ג ד

הנתבע:
בקר קאלי
באמצעות ב"כ עו"ד גבי ספרן

החלטה

התיק נותב לטיפול מותב זה, ובמקביל לקביעתו לדיון, התבקשה התובעת, על ידי בית המשפט, להבהיר את מקור סמכותו של בית המשפט המחוזי ככזה – ולהבדיל מבשבתו כבית המשפט לעניינים כלכליים – לדון בתביעה.

בהמשך לדרישה כאמור, התקיים ביום 6.3.18 דיון במסגרתו נדונה שאלת הסמכות העניינית, וזאת בין היתר, לאור טיעוני הנתבע ולפיהם הסמכות העניינית לידון בתביעה מוקנית לבית המשפט לעניינים כלכליים. בסיום הדיון, התאפשר לצדדים להשלים טיעוניהם בכתב בנושא זה ולאחר השלמת הטיעון כאמור, ניתנת החלטתי זו.

להשלמת התמונה, יצוין, כי בנוסף התבקשה עמדת התובעת באשר להמשך ההליך ותיקון כתב התביעה מטעמה, אך לעמדתה בעניינים אלו לא אדרש בהחלטתי דנן.

רקע ותמצית טענות הצדדים:
התובעת, איי.בי.אס.פי. תכנון וניהול בע"מ ( להלן: "התובעת" ו/או " החברה") הינה חברה פרטית הרשומה בישראל אשר עיסוקה מתן שירותי אדריכלות ותכנון מרכזים מסחריים וחנויות.

הבעלים ובעל השליטה בתובעת הינו מר אלכס פריאון ( להלן: "מר פריאון"), אשר מחזיק ב- 70% ממניות החברה . הנתבע – מר קאלי בקר ( להלן: "מר בקר" ו/או " הנתבע") הינו אדריכל במקצועו ומחזיק ב-30% ממניות החברה.

מר פריאון והנתבע משמשים כדירקטורים בתובעת.

בכתב התביעה נטען, בקצירת האומר, כי הקמת החברה הינה פרי יוזמת מר פריאון, אשר הציע לנתבע להצטרף כבעל מניות בחברה תוך שהוסכם כי הנתבע, אשר לא השקיע מהונו בהקמת החברה, יתרום ממרצו לפיתוח החברה כחברה למתן שירותי אדריכלות, יתרום לה מבחינה מקצועית וכן יישא בנטל האדמיניסטרטיבי והניהולי של הפעילות היומיומית של החברה. משכך, מונה הנתבע כדירקטור בחברה, ניתנו לו זכויות חתימה חלקיות בחשבונות הבנק של החברה ואף ניתן לו כרטיס אשראי של החברה.

לטענת התובעת, במהלך חודש מרץ 2015, או בסמוך לכך, עובר לעריכת ביקורת מטעם רשויות מס ההכנסה בחברה, התחוור לה ולמר פריאון כי הנתבע בעצמו ו/או יחד עם מי מהצוות האדמיניסטרטיבי פעל בחברה כבשלו, השתמש בכספיה תוך ריקון החברה והכול תוך העדפת האינטרס האישי שלו על פני טובת החברה וטובת מר פריאון ומבלי שאלו ידעו על פועלו.

לטענת החברה, משיכת כספים זו בוצעה לשיעורין ולאורך זמן, בסכומים משתנים, ובדרכים שונות, ובין היתר, באמצעות משיכות ישירות לחשבון הנתבע, שימוש בכרטיס אשראי החברה לצורך רכישות ותשלומים פרטיים, שימוש פרטי ברכב שקיבל הנתבע לצרכי עבודתו ועוד. לטענת החברה, הפעולות האמורות הביאו את החברה לקשיים כספיים.

עוד נטען כי התברר שבת זוגו של הנתבע, גב' אברגמוב סווטלנה, אשר הוצג על ידי הנתבע מצג ולפיו עבדה בחברה, לא עבדה בחברה כלל ואולם, קיבלה שכר כעובדת לכל דבר ועניין.

התובעת טוענת כי משיכת הכספים כאמור נעשתה תוך שהנתבע מנצל את מעמדו בחברה ומשכך, הינה עותרת לסעד של השבת הכספים אשר נמשכו על ידו. עוד הינה עותרת להשבת רכב אשר נמסר לשימוש התובע לחזקתה.

הנתבע מנגד, מכחיש מכל וכל את המיוחס לו וטוען ראשית כי הגשת התביעה כנגדו נעשתה בחוסר סמכות בהינתן שלא התקבל טרם הגשתה אישור להגשתה במוסדות המוסמכים בחברה. עוד הינו טוען לגופם של דברים כי החברה לא הציגה כל מסמכים התומכים את טענותיה וכי אינו מחזיק בכל המחאה ו/או כרטיס אשראי של החברה. באשר לרכב, מודה הנתבע בהחזקת הרכב על ידו ואולם, לטענתו, כפי שנמסר על ידו עוד קודם לכן לחברה, אין לו כל התנגדות להעביר לחברה את החזקה ברכב.

ומכאן לבקשה לפני;
במסגרת טיעוניהם, כבסיס לטענותיהם הנוגדות בכל הנוגע לסוגיית הסמכות העניינית, התמקדו הצדדים בשאלה באיזה כובע משך הנתבע את הכספים מהחברה ( ודוק – הנתבע מכחיש כאמור משיכת הכספים שלא כדין) – כאשר התובעת טוענת כי משיכת הכספים נעשתה על ידי הנתבע בכובעו כנושא משרה בחברה ואילו הנתבע טוען כי מכתב התביעה עולה כי משיכת הכספים נעשתה על ידו כבעל מניות. לסברת הצדדים – אשר לטעמי הינה מוטעית- ככל שיקבע כי משיכת הכספים נעשתה על ידי הנתבע בכובעו כבעל מניות- כי אז הסמכות לדון בתביעה נתונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי ואילו, ככל שיקבע כי הטענה הינה כי עשה כן בכובעו כנושא משרה, הרי שהסמכות נתונה לבית משפט זה.

הקדמתי וציינתי כי לטעמי התמקדות הצדדים בסוגייה האם הכספים נמשכו בכובעו של הנתבע כנושה משרה או כבעל מניות- הינה שגויה וזאת, הואיל וכפי שיפורט להלן לטעמי- אחת היא בנסיבות כפי שהן נטענות ועולות מכתב התביעה, הסמכות נתונה למחלקה הכלכלית וזאת, בין אם נמשכו הכספים כבעל מניות ובין כנושא משרה ולאור החלופות הקבועות בסעיף 42 ה' לחוק בתי המשפט.

כך אפתח ואציין כי במסגרת תיקון 59 לחוק בתי המשפט, כוננה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר הרציונל להקמתה נקבע במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק, בתי המשפט ( תיקון מס' 59) (סמכות בעניינים כלכליים) תש"א 2010 כדלקמן:
"הרציונל שבבסיס ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו הוא יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית, שבה יידונו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי. ההסדרים המוצעים יאפשרו התמקצעות של השופטים שידונו בעניינים הכלכליים ויביאו לאחידות ולעקביות הפסיקה בעניינים אלה, ולהקטנת אי הוודאות ולהגברת היציבות בתחום הכלכלי".
יצויין כי ראשיתה של ההצעה לתיקון החוק בהמלצות ועדת גושן אשר הוגשו בדצמבר 2006 ליושב ראש הרשות לניירות ערך דאז מר משה טרי במסגרתן, בין היתר הומלץ על הקמת בית משפט מקצועי המתמחה בתחום דיני החברות וניירות ערך. על השאלה מדוע יש להקים בית משפט מקצועי דווקא בנושאים כלכליים, נענתה – בין היתר תוך טענה כי לתחום הכלכלי מאפיינים יחודיים :" שופטים בתחום הכלכלי נדרשים, פרט לידע משפטי עמוק, גם להבנה כלכלית ולרקע בנושאי מימון, מינהל עסקים, הערכות שווי, מסחר בבורסה, חשבונאות ועוד. טכניקות המסחר הולכות ומשתכללות , דבר שמחייב מקצועיות רבה כדי לזהות מתי פעילות מסויימת היא חוקית ומתי אינה חוקית. זאת ועוד, לאור העובדה שפעמים רבות הפרות דין מהתחום הכלכלי מתבצעות כאשר הן משולבות במהלך העסקים הרגיל של המפרים, ומכיוון שלאלו ההיכרות והבקיאות הטובה ביותר עם הפעילות העסקית- הם יכולים להסוות את הפעילות העבריינית בצורה הנחזית תמימה לכאורה וכך נוצר להם מעין יתרון על פני התביעה ועל פני בית המשפט עצמו. " [ ראו - ד' רימון וט' אמיר, בית המשפט הכלכלי – מדלוור לישראל, תאגידים ז/4, 3, 39-21 (נובמבר 2010) בעמודים 42-43] .
סמכותה העניינית של המחלקה הכלכלית- היא הסוגיה במרכז הדיון בפנינו, הוסדרה במסגרת סעיף 42 ה' הקובע באשר למספר עניינים "לא יידונו אלא בפני שופטי המחלקה הכלכלית" קרי כי הסמכות לדון בהם נתונה רק לבית המשפט לעיניינים כלכליים ואשר, בתביעה לפני רלוונטית קביעתו בסעיף קטן (1):
"עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42 ב' שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית."
התיבה " עניין כלכלי" מוגדרת בסעיף 42 ב' לחוק הקובע בסעיף 42 ב(א)(1)(ד) הרלוונטי לענייננו כלהלן:
"42ב. (א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה -
(1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
(...)
(ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה".
כאשר סעיף 40(5) לחוק בתי המשפט קובע:
"(5) עניין אזרחי לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-353א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי סעיפים 354( ב1)(5) ו-359 לחוק האמור".
שילוב הוראות החוק מלמד על סמכותה העניינית היחודית של המחלקה הכלכלית לדון בכל " עניין אזרחי" לפי חוק החברות, התשנ"ט – 1999 ( להלן: "חוק החברות") ולענייננו הנני סבורה כי בין אם הטענה הינה כי משיכות הכספים על ידי הנתבע נעשו בכובעו כנושא משרה ובין אם כבעל מניות, הרי שמדובר בתביעה הנסבה על עניין אזרחי לפי חוק החברות ומשכך נתונה לסמכותה הייחודית של המחלקה הכלכלית.

בהקשר זה, עיון בטענות התובעת, כפי שהינן באות לידי ביטוי בכתב התביעה מטעמה וכן בעמדתה לעניין הסמכות העניינית, מעלה כי התובעת בעצמה – על אף שאינה מפנה לחוק החברות ולסעיפיו – טוענת כי הנתבע הוציא מהתובעת כספים לטובתו בהיותו נושא משרה בה, תוך התעשרות על חשבונה ותוך הפרת חובותיו כנושא משרה. חובותיו של נושא משרה הן אלו הנקובות בחוק החברות ובכלל זה בסעיפים 252 ו-254 בו ומשכך, הרי שלהלכה ולמעשה עילות התביעה נובעות ומבוססות על חוק החברות ובהתאמה מהוות משכך, עניין אזרחי לפי חוק החברות ו"עניין כלכלי" בהתאם להוראות סעיף 42 ב' לחוק בתי המשפט.

הנני מוצאת להוסיף ולציין כי במקרה לפני, הדברים אמורים ביתר שאת בהינתן שבין היתר חלוקים הצדדים בשאלה האם משיכת הכספים על ידי הנתבע הייתה לצרכי החברה אם לאו- שאלה אשר הכרעה בה משלבת אלמנטים מקצועיים, אשר היוו חלק מהרציונל לייחוד הדיון בענייני חברות למחלקה הכלכלית.

סוף דבר:
לאור האמור והמפורט, הנני קובעת כי הסמכות לדון בתביעה נתונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי ומשכך, הנני מורה, בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק בתי המשפט, על העברת הדיון בתיק לבית המשפט המוסמך – קרי לבית המשפט המחוזי כשבתו לבית המשפט לעניינים כלכליים.

ההוצאות יובאו לידי ביטוי בפסיקת הוצאות ההליך.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ח, 23 מאי 2018, בהעדר הצדדים.