הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 6510-04-21

מספר בקשה:4
לפני
כבוד ה שופטת לימור ביבי

מבקשת

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד כחלון

נגד

משיבים

  1. לוי שמואל
  2. ירין לוי

החלטה

לפני הליך אשר ננקט על ידי נת"ע – נתיבי תחבורה עירונית להסעדת המונים בע"מ (להלן: "המבקשת"), בהתאם לסעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור),1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"), כנגד שמואל לוי (להלן: "המשיב") וירין לוי (שניהם ביחד להלן: "המשיבים"), במסגרתה עתרה המבקשת כי בית המשפט יורה על פינוי וסילוק ידם של המשיבים ממקרקעין כפי שהוגדרו במסגרת הבקשה.
ההליך הוגש כ"בקשה".
המשיב הגיש תגובה לבקשה, במסגרתה טען, כטענת סף , כי יש להורות על מחיקת הבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת ולחילופין יש להורות למבקשת לתקן את הבקשה/כתב התביעה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: " התקנות החדשות"). זאת משנטען על ידי המשיב כי קודם להתקנת התקנות החדשות, הליך לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות ננקט במסגרת המרצת פתיחה, אלא שסוג זה של הליכים בוטל במסגרת התקנות החדשות. עוד נטען כי אין לקבל את טענת המבקשת ולפיה, ההליך דנן בא בגדרן של הוראות תקנה 54 לתקנות החדשות, זאת משעה שלא נקבע בדין כי יש לנקוט בהליך זה שלא על דרך הגשת כתב תביעה.
המשיבה מנגד טוענת כי ההליך דנן, בא בגדרה של תקנה 54 ומשכך, נטען כי דין הבקשה להידחות.
לאחר שבחנתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין בקשתו של המשיב להידחות הואיל ומצאתי כי הדרך בה נקטה המבקשת עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
כאמור במרכז הדיון – תקנה 54 לתקנות החדשות הקובעת: "נקבע בדין שניתן לפנות לבית המשפט בהליך עיקרי שלא על דרך כתב תביעה, לרבות בהמרצה, באבעיה או לקבלת חוות דעת, תוגש הפנייה כבקשה בכתב ויחולו עליה הוראות פרק זה."
אשר לתקנות החדשות, אפתח ואציין כי, כעולה מדברי ההסבר לתקנות, תכליתן ליצור שינוי מהותי בפרוצדורה אשר יוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות הדיונית, באופן שיקצר וייעל את ההליכים ואף יפחית את מספר ההליכים בבית המשפט. תכלית זו אף שוקפה בתקנה 5 לתקנות החדשות הקובעת:
"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי."
בספרו - הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2021) התייחס פרופ' יששכר רוזן-צבי (להלן: "רוזן צבי") ללשונה של תקנה 54 ו הדגיש כי התקנה נוקטת במילים "נקבע בדין" וכי:" "דין" הוא כידוע מונח המוגדר בפקודת הפרשנות ככולל לא רק חקיקה ראשית אלא את כל הנורמות המשפטיות ובכלל זה חקיקת משנה, תקנות, צווים ופסקי הדין של בתי המשפט" (שם. בעמוד 301 וכן ראו לשון סעיף 1 לפקודת הפרשנות[נוסח חדש]).
עוד הביע רוזן צבי, עמדתו באשר לתכליתה של תקנה 54 כדלקמן:
"תקנה 54 לתקנות החדשות נועדה לאפשר לבית המשפט להתאים את הפרוצדורה למהות, מקום שבו הדרכים האחרות לפתיחת הליך המנויות בתקנות אינן הולמות את סוג העניין המהותי. יש עניינים הדורשים מעורבות שיפוטית, אשר אם נחייב את בעלי הדין להגישם על דרך של כתב תביעה התוצאה תהיה חו סר התאמה בין הפרוצדורה לבין הדין המהותי וכתוצאה מכך תפגענה זכויותיהם של בעלי הדין והיעילות הדיונית. " (שם.).
בהמשך התייחס פרופ' רוזן צבי להליך המרצת הפתיחה וציין כי מדובר במסלול שעוצב עבור תביעות שבהן לא קיימת מחלוקת עובדתית או שהמחלוקת היא פעוטה וכן למקרים בהם בעל תפקיד מעוניין לקבל אישור לביצוע פעולה כלשהי שהדין אינו מאפשר לבצע על דעת עצמו. צויין כי הליך המרצת הפתיחה נועד לספק פתרון מהיר לעניינים פשוטים, שאין טעם להמתין לפתרונם בתור המשפטים הרגיל ו שאין טעם להחיל עליהם את סדרי הדין הרגילים המותאמים לפתרון שאלות מורכבות. כיוון שכך, לטעמו של רוזן צבי, במקרים בהם התקנות הישנות אפשרו לפתוח הליך בהמרצת פתיחה, הרי שיש להחיל את תקנה 54 ולקבוע כי ההליך יפתח באמצעות בקשה בכתב. (שם. בעמוד 302).
את עמדתו העקרונית של רוזן צבי, בכל הנוגע לתכלית תקנה 54 להתאים בין הפרוצדורה למהות – עמדה העולה בקנה אחד גם עם תכלית התקנות - אני מקבלת. יחד עם זאת, אינני מוצאת לקבוע מסמרות באשר לעמדתו ובהתאם לה, ניתן להגיש בקשה לפי תקנה 54 בכל עניין אשר בעבר ניתן היה לתובעו בהליך המרצת פתיחה, אלא שלטעמי יש לבחון כל מקרה לגופו, לא רק באשר לנשוא התובענה או הסעד, אלא גם באשר למורכבות ההליך הספציפי.
משהונחו ההתוויות, אפנה לבחון את המקרה לפני, במסגרתו הוגשה בקשה למסירת החזקה בקרקע וזאת, משנטען כי מסירת הקרקע נדרשת לשם קידומו וביצועו של פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט אשר הוכר כפרויקט לאומי. עוד נטען במסגרת הבקשה כי המקרקעין נשוא הדיון מיועדים להפקעה לשם יישום הפרויקט וזאת, כפי שנקבע בתכנית אשר פורסמה למתן תוקף ביום 18/7/17 – תכנית הרק"ל- תת"ל מספר 70א' – רכבת קלה במטרופולין תל אביב – "הקו הסגול" מקטע מערבי, המהווה חלק מרשת קווי מתע"ן שנקבעו בתמ"א 23/א/4 - תכנית המתאר הארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב. נוסף על כך נטען כי ביום 28/11/17, פורסמו בילקוט הפרסומים הודעות רכישה לפי סעיפים 5 ו – 7 לפקודת הקרקעות בכל הנוגע למקרקעין. בנסיבות אלו, הוגש הבקשה לשם מתן צו לפי סעיף 8(א) לפקודת הקרקעות הקובע:
"אם בעלי הקרקע העומדת להירכש או המחזיקים בה מסרבים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה בה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט, ואם נוכח בית המשפט כי שר האוצר זכאי לקנות חזקה בקרקע עפ"י סעיף 7 יתן צו שבו יצווה למסור את החזקה בקרקע."
בע"א 361/66 מדינת ישראל נ' משה ארבספלד ו-טובה ברונשטיין, כ(3) 526, נדון טיבו של ההליך לפי סעיף 8. אשר להליך זה הוסבר ראשית כי הטעם בקביעה ולפיה על היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט על מנת לקבל צו המאפשר תפיסת החזקה הוא: "להבטיח שהרשות הרוכשת לא תעשה דין לעצמה ותיכנס בכוח לנכס המופקע, דבר העלול להביא להפרת שלום הציבור. לכן היא זקוקה לצו של בית-המשפט." אלא שהובהר כי: "צו זה צריך להינתן ללא קושי וללא סיבוכים מיותרים כדבר מובן מאליו, בתנאי אחד בלבד והוא שהמבקשת מוכיחה שהיא זכאית לקבל את החזקה."
עוד אשר לטיבו של ההליך הובהר בע"א 103/63 יוסף בוהקוב נ' עירית הרצליה, יז 1583, כי סעיף 8 אינו בא להגביל את זכות החזקה המוקנית לפי סעיף 7 לפקודת הקרקעות, אלא להוסיף ולקבוע למקרה הצורך דרך מקוצרת למימושה.
נוסף על כך נקבע, בכל הנוגע לטיבו של ההליך כמו גם לצידוק למתן הצו, בה"פ (מחוזי חיפה) 30399/97 עיריית חיפה נ' סביחאת מוחמד (25.03.1998) כי:
"כאשר הליכי ההפקעה מבוצעים כדין, והקרקע נשוא ההפקעה הינה קרקע שלא לשימוש לצורך מגורים, על בית המשפט ליתן צו למסירת החזקה, בלא שיהא לו שיקול דעת לסרב לבקשה, ואין על בית המשפט להיכנס ולדון בסוגיית הפיצויים, במסגרת הדיון בבקשת מתן הצו. סוגיה זו תידון כאשר תוגש תביעה נפרדת לפיצויים. הטעם מאחורי הנוהל הקיים הוא לאפשר מתן צו, כמו זה המבוקש בתובענה זו, "להינתן ללא כל קושי וללא סיבוכים מיותרים, כדבר מובן מאליו, ובלבד שהמבקשות יוכיחו כי הן זכאיות לקבל את החזקה" (ה"פ 83/93, 84/93הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב יפו ואח' נ' ביטון, שם, בעמ' 866). הדרישה הנ"ל, לפיה על הרשות המפקיעה לפנות לבית המשפט, באה להבטיח שהרכישה הכפויה לא נעשית בכח, או לפי שרירות ליבה של הרשות המפקיעה, אלא בפיקוחו של בית המשפט, וכפי שנאמר לעיל, ביהמ"ש יתן הצו, במידה ושוכנע כי הרשות המפקיעה עמדה בכל התנאים הנדרשים."
כפי העולה מהמפורט, ההליך נשוא הדיון הוא הליך אשר יש לקיימו במהירות וביעילות וזאת, משעל פניו, העובדות המשמשות בסיס לו – ובכלל כך בפרט התכנית הקובעת את יעוד המקרקעין להפקעה , פרסום ההודעות לפי סעיפים 5 ו – 7 וחשיבותו הלאומית של הפרויקט אשר לשם קידומו נדרשת מסירת החזקה– אינן שנויות במחלוקת. בנסיבות אלו, הנני סבורה כי הגשת הליך כאמור במסגרת בקשה לפי תקנה 54 לתקנות החדשות, היא הדרך ההולמת את ההליך וטיבו ומשכך, אינני מוצאת להורות על סילוק ההליך או תיקון הדרך בה הוגש.
אשר על כן – הבקשה נדחית. בשים לב לכך שהבקשה נסבה על סוגיה משפטית חדשה אשר טרם נידונה – לפנים משורת הדין לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
בהינתן שבמסגרת תשובתו לבקשה לא הגיב המשיב לגופם של דברים אלא פירט רק את טענת הסף, אשר נדחתה- לפנים משורת הדין הנני מתירה למשיב להשיב לבקשה וזאת, עד ליום 19/7/21.
המזכירות תדוור ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ד תמוז תשפ"א, 04 יולי 2021, בהעדר הצדדים.