הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 64090-12-15

מספר בקשה:36
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשות

  1. זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע"מ
  2. סרטי יונייטד קינג הפצה 1990 בע"מ
  3. די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ
  4. הוט - מערכות תקשורת בע"מ
  5. שידורי קשת בע"מ
  6. רשת מדיה בע"מ
  7. נגה תקשורת (1995) בע"מ

כולן ע"י ב"כ עו"ד ערן פרזנטי ועו"ד ענבל סיגורה

נגד

המשיבים

  1. אלי עמר
  2. אי טי אייץ' 80 בע"מ
  3. מאיר עמר

כולן ע"י ב"כ עו"ד דרור נאור ועו"ד טלי קולודני

החלטה

לפניי בקשת המבקשות, הן התובעות בתובענה דנן, להורות על עיכוב ההליכים בתובענה שהגישו כנגד המשיבים, בשל הליך תלוי ועומד.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה עולה כלהלן:

מחד, מדובר בתובענה המתנהלת מזה למעלה מ-5 שנים, במסגרתה הוגשו ראיות הצדדים זה מכבר ונקבעו מועדי הוכחות ומשכך, זכותם הבסיסית של המשיבים היא כי ההליכים בתובענה, במסגרתה נתבע מהם סכום של 11,000,000 ₪, יתבררו ויבואו לכדי סיום. לכך יש להוסיף כי על נכסי המשיבים מוטלים עיקולים זמניים, שהוטלו בהתאם להסכמת המשיבים להטלתם, הסכמה אשר ניתנה, לטענתם, בהתחשב באפשרות לסיים ההליכים בתובענה בהקדם.

כמו כן, בירור התובענה כבר נדחה בעבר, דחייה ללא מועד, בשל החקירה הפלילית שהתנהלה בעניינם של המשיבים ואין מקום לעכבו פעם נוספת, זאת בפרט נוכח ההלכה הפסוקה, שלפיה אין מקום לעכב ניהול הליך אזרחי עד לסיום בירורו של הליך פלילי מקביל.

לעניין זה, הלכה היא כי יש לשאוף לנהל משפטים במועדם ולהימנע מדחיות שאינן הכרחיות וזאת בהתחשב בכך שניהול הליך פלילי והליך אזרחי במקביל, בהתייחס לאותו עניין, אינו דבר נדיר [ראו רע"א 3146/19 דניה סיבוס בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.7.2019); רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (פורסם בנבו, 30.4.1997); רע"א 210/03 Foundation Sansounimaille נ' פרי (פורסם בנבו, 8.7.2003); (ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assistance (פורסם בנבו, 13.2.2006)]. בהתאם לפסיקה, ניתן לסטות מכלל זה אך במקרים חריגים, אשר דומה כי לא התקיימו במקרה דנן.

מאידך, דומה כי אין חולק כי ניהול ההליך האזרחי לפני ההליך הפלילי מהווה בזבוז משאבים יקרים הן של הצדדים והן של בית המשפט, כפי שטענו המבקשות בתגובה לתשובת המשיבים, במיוחד שעה שבמסגרת התובענה דנן נקבעו 4 ימי הוכחות ארוכים, שכן ברי כי במקרה דנן ההליך הפלילי קשור בטבורו להליך האזרחי וממצאי ההליך הפלילי יכולים לייתר מחלוקות רבות העולות במסגרת ההליך האזרחי. על כן, מלכתחילה נקבעו מועדי ההוכחות בתובענה זו למועדים מאוחרים מהמועד שנקבע לשמיעת ההליך הפלילי. בשלב זה, לאחר שבוטלו מועדים ההוכחות בהליך הפלילי, לא ברור היכן עומד ההליך הפלילי וכיצד ניתן יהיה לקדם את בירורו בהיעדרו של המשיב 1.

כמו כן, לעת הזו, לא ברור אם בירור התובענה אפשרי ו/או אם יש טעם בהמשך ניהולה, בהינתן העובדה כי המשיב 1 אינו מצוי בישראל.

ערה אני לטענת המבקשות כי אין מקום להעניק למשיבים לכאורה "פרס" ולהורות על מחיקת התביעה, כפי שהציע בית המשפט בעבר . משכך, נוכח כל השיקולים המפורטים לעיל, ועל מנת שהעבודה והמשאבים הרבים שהשקיעו הצדדים בניהול ההליך עד עתה לא ירדו לטמיון, מצאתי להציע לצדדים כי התובענה תימחק, ואולם ככל שתמצאנה המבקשות לנכון לחדשה, תהיינה רשאיות לעשות כן מהשלב בו הופסק בירורה, כאשר המסמכים המצויים בתיק, לרבות הראיות שהוגשו מטעם הצדדים, ישמשו לתובענה החדשה. כמו כן, מוצע כי בהינתן העובדה שמחיקת התביעה תביא לביטולם של העיקולים, כאמור בבקשה, יסכימו המשיבים, כי על אף מחיקת התובענה, ינתן צו איסור דיספוזיציה על הנכסים המעוקלים למשך שנה מהיום.

דומני כי בפתרון המוצע יש כדי לאזן כראוי בין האינטרסים השונים של שני הצדדים. בנוסף, יש בפתרון האמור כדי לייעל הדיון בתובענה, לחסוך במשאבי הצדדים ובית המשפט ולמנוע הכרעות סותרות.

הצדדים יודיעו עמדתם לאמור לעיל תוך 7 ימים.

ככל שתעמודנה המבקשות על בירור התובענה יגישו הצדדים הודעה בדבר חלוקת שעות החקירה וסדר חקירת העדים, כאמור בהחלטה מיום 3.2.2020, וזאת עד ליום 5.3.2020.

תזכורת פנימית ליום 2.3.2020.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.