הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 63870-07-18

מספרי בקשות: 1, 7, 16, 28
לפני
כבוד השופטת חנה פלינר

המבקשים בבקשות מס' 1 ו-7
המשיבים בבקשה מס' 16

רות פייס
יעקב פייס
אורי רג'ואן
רון רג'ואן
דניאל דניאל
דינה ארז
אהוד ארז
שרה קוך
צבי קוך
ע"י ב"כ עו"ד יהונתן רווח

נגד

המשיבה בבקשות מס' 1, 7 ו-28
המבקשת בבקשה מס' 16

הצדדים השלישים
המבקשים בבקשה מס' 28

גינדי החזקות ייזום 2009 בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלי כהן, יעד גורדון ואורן מאירי

נציגות דיירי הבית המשותף ברח' קלמן מגן 3-7, תל אביב
צבי קוך
שלמה טל
אהרון רוזנשיין
ע"י ב"כ עוה"ד צבי פירון, רונן קצף, ניר פרץ

יקיר ב. בע"מ

החלטה

מונחות בפניי שלוש בקשות הדורשות הכרעה, וזאת לאחר שהתנהל דיון בהן במעמד הצדדים, ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.5.20. להלן אסקור את שלוש הבקשות והטענות בהן, או אז תינתן הכרעתי.

בקשות 1 ו-7 למתן היתר פיצול סעדים (להלן: "בקשה לפיצול סעדים"):

1. במסגרת הבקשות עותרים המבקשים (יכונו להלן "התובעים") כי יותר להם להגיש בעתיד בקשר לדירתם הפרטית בפרויקט "שרונה מגדלי גינדי בדרום הקריה"- תביעות חוזיות, כספיות, נזיקיות בעניין ליקוי בניה, איחור במסירה וכל ענין אחר שאינו מעניינה של תביעה זו.

2. לטענת התובעים, בנוסף לעילות התביעה המשותפות נשוא התביעה שעומדת להם כנגד הנתבעת הרי שעומדות להן טענות פרטניות שונות ביחס לדירה של כל אחד ואחד מהתובעים ובינהן טענות לקיומם של ליק ויי בנייה, איחור במסירה וכדומה, סוגיות שאינן משותפות לכל התובעים. עוד טוענים התובעים כי מתן היתר לפיצול סעדים יאפשר להם לממש את זכויותיהם המהותיות מכוח חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר").

3. בתשובתה מתנגדת הנתבעת לבקשה וטוענת כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר; יש לסלק את הבקשה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב משווע; מאחר שהתובעים לא גילו לביהמ"ש תביעות קודמות (ת"א 11172-03-15 בימ"ש שלום תל אביב- בעניינם של המבקשים 6-7 לעניין איחור במסירת דירה; ת"א 19110-01-17 בימ"ש שלום תל אביב- בעניינם של המשיבים 6-7 מניעת מטרדים בפעילות שרונה מרקט; ת"א 47639-10-13 בעניינם של המבקשים 1-2 בדבר ירידת ערך לדירותיהם) שהוגשו מטעמם במסגרתן עלו טענות באשר לליקויים ואיחורים במסירת הדירות בפרויקט נשוא הבקשה לפיצול סעדים ובמקצתן ההליך נסתיים במתן פסק דין; היות ועל בעל דין למצות ולרכז מלוא סעדיו בהליך אחד ( הנתבעת מזכירה כי בענייננו תיקנו התובעים את תביעתם לרבות הסעד הכספי) ובנסיבות חריגות ינתן היתר לפיצול סעדים.

4. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים אינם טוענים כי נזקיהם אינם ברי כימות או שהם טרם התגבשו ולא הייתה מניעה לכלול את יתרת הכספים כבר במועד הגשת כתב התביעה; כי במסגרת התביעה קיים סעד כספי פרטני וייחודי לכל אחד מהתובעים אשר תיקנו את כתב תביעתם בעבר לאחר הגשת הבקשה לפיצול סעדים.

5. בתגובה לתשובת הנתבעת חוזרים התובעים על המבוקש. בפתח התגובה הוסבר כי המבקשים 3-4 ,6-7 (אורי ורון רג'ואן, דינה ואהוד ארז) חוזרים בהם מהבקשה ולכן הבקשה מתייחסת כיום רק לתובעים 1-2, 5, 8-10 בלבד (רות ויעקב פייס; דניאל דניאל, שרה וצבי רוך ועידו רומנוב). לגופו של עניין טוענים התובעים כי הבקשה לפיצול סעדים הוגשה מטעמי זהירות בשל זהות העסקה אך בענייננו מדובר בסעדים שלא נובעים מאותה עילה ולכן זכאים התובעים לתבוע כל סעד בנפרד מבלי הצורך לקבלת רשות מביהמ"ש; כי בשל נימוקי הבקשה לא קם צורך בתמיכתה בתצהיר אך לשם הזהירות מצרפים לתגובתם תצהירים. עוד טוענים התובעים כי בנסיבות דנן מתקיימות נסיבות המצדיקות היעתרות לפיצול סעדים לשם יעילות הדיון ואילו דחיית הבקשה תוביל לתיקון כתב התביעה באופן שיסרבל ויכביד על התיק בהתחשב בכך שתקופות הבדק והאחריות טרם חלפו וטרם התגבשו כלל הנזקים הפרטניים. בנוסף, מפנים התובעים להחלטת בימ"ש השלום בת"א 47639-10-13 מיום 24.6.2014 שם ניתן היתר לפיצול סעדים.

בקשה מס' 16 – לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד (להלן: "הבקשה לעיכוב הליכים")

6. במסגרת הבקשה מתבקש ביהמ"ש ע"י הנתבעת להורות על עיכוב התביעה דכאן בשל תביעה כספית בסך 59,307,836 ₪ שהוגשה בגדרי ת"א 5281-12-18 אשר הצדדים לה הינם הנתבעת ונציגות הבניינים בהם מתגוררים המשיבים (להלן: "הנציגות" ו- "תביעת הנציגות"). לטענת הנתבעת, במסגרת תביעת הנציגות העלתה הנציגות טענות זהות המבוססות על מסד עובדתי זהה לאלו שנידונות בתביעה דכאן; כי המדובר דה פקטו בשתי תביעות העוסקות באותם עניינים ביניהן מתקיים קשר גורדי לכן עיכוב ההליך דנא הינו מכורח המציאות על מנת למנוע הכרעות סותרות וכפל חיוב גם במצב בו אין זהות מוחלטת בין הצדדים בשני ההליכים וכאשר שני הצדדים מצויים בראשיתם.

7. עוד טוענת הנתבעת כי ההליכים משפיעים האחד על השני וכי אין היגיון משפטי וכלכלי לנהלם במקביל; כי המשיבים הינם בגדר "רוכב חופשי" בתביעת הנציגות שייהנו מהישגי התביעה; כי התביעות עוסקות באותם נושאים- אותם הסכמי מכר, אותן סוגיות (כי שרונה מרקט הוקם בניגוד להסכמי המכר, כי ההסכמים הינם חוזים אחידים, פגיעה ברכוש משותף נטען, פגיעות קנייניות), אותה מערכת עובדתית ועל כן ניהול שתי תביעות הינו בזבוז זמן משווע.

8. בתשובתם מתנגדים התובעים למבוקש, מאחר שלשיטתם המדובר בבקשה מופרכת, משוללת כל בסיס עובדתי ומשפטי שמהווה המשך לשימוש לרעה בהליכי משפט שעושה הנתבעת; היות והנתבעת שלחה הודעת צד ג' לנציגות כבסיס רעוע לצורך הגשת הבקשה דנן; כי הבקשה לעיכוב הליכים לא עומדת בתנאים הנדרשים לקבלתה- התובעים אינם צד לתביעת הנציגות, הנציגות לא יכולה להיחשב חליפה או בעלת קרבה משפטית מיוחדת אלא מורשה לפי סעיף 69 ל חוק המקרקעין, תשכ"ט-1967 (להלן: "חוק המקרקעין"), המדובר בשתי תביעות שונות; היעתרות לבקשה תגרום עוול לתובעים; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב; על הנתבעת היה להעלות טענותיה בהזדמנות הראשונה.

9. הצדדים השלישיים הגישו תגובתם לבקשה במסגרתה מסכימים הם לעכב את ההליכים בעניינים הנדונים בתביעה דנן שתלויים ועומדים בתביעת הצד השלישי 1 בלבד.

10. בתגובה לתשובת התובעים טוענת הנתבעת כי התובעים לא התייחסו אל זהות הנושאים הנדונים בשני ההליכים; האסמכתאות שצורפו מתייחסות לדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין בעוד שהבקשה לא עוסקת בכך; טענת התובעים לפיה הם יכולים להתנתק מנציגות הבניין כאשר הם מבקשים להרוויח מפירות התביעה חסרת בסיס משפטי; כי אין חשיבות לכך שאין חפיפה מלאה בין הסעדים בתביעה אחת לאחרת. עוד מתייחסת הנתבעת לדברי המשיב 9- צבי קוך יו"ר הנציגות- לפיו אין לעכב את התביעה למרות שבכתבי טענותיו טען כי העילות של התביעות זהות (סעיפים 48 עד 51 לכתב הגנה); כי אין ממש בטענה בדבר עיתוי הגשת הבקשה.

בקשה מס' 28– בקשה לסילוק ההודעה לצדדים שלישיים על הסף (להלן: "הבקשה לסילוק על הסף")

11. במסגרת הבקשה מבקשים צדדי ג' 1-4 שביהמ"ש יורה על סילוק ההודעה ששלחה כנגדם המשיבה על הסף. זאת מאחר שלטענתם המדובר בהודעת סרק חסרת בסיס המתייחסת למערכת היחסים בין צדדי ג' לתובעים בלבד המטילה על הראשונים אחריות בלעדית על מפגעי ריח וביוב וכי לא נטען שצדדי ג' חייבים כלפי הנתבעת עצמה; כי ההודעה אינה מגלה עילה כלפיהם ונעדרת פירוט כדין; היות וההודעה נשלחה מטעמים שאינם עניינים וכניסיון להתיש את הנציגות בהליך סרק; כי צד ג' 2- מר צבי קוך הוא תובע בתביעה העיקרית כך שמשלוח הודעה כנגדו חסרת תועלת ואינה מוסיפה דבר.
12. בתשובתה טוענת הנתבעת כי יש לדחות את הבקשה מאחר שטענות צדדי ג' מהוות היתממות לשמה ומסך עשן שימנע מביהמ"ש להכריע במחלוקות בין כלל הצדדים; כי הנתבעת פירטה בהרחבה בגדרי ההודעה את עיקר הפעולות והמחדלים המתייחסים לצדדי ג' וראו גם הפירוט בסעיף 26 לתגובה; כי האחריות לגבי צדדי ג' 2-4 מכהנים בנציגות הרי שיש לראותם כגורם האחראי גם מכוח כניסתם בנעלי חברת הניהול על פי הסכם הניהול; כי הבקשה הוגשה בטרם הוגש כתב תשובה מטעם המשיבה לכתבי ההגנה להודעת צדדי ג'; כי הטענות דורשות בירור עובדתי שבקשה לסילוק על הסף אינה המקום לדון בה; כי אין מניעה להכחיש את הנטען בכתב התביעה ולשלוח הודעות לצד ג'; כי סעד לסילוק תביעה על הסף הוא סעד קיצוני שיינתן בנסיבות חריגות בלבד שאינן מתקיימות בענייננו.

13. בתגובתם חוזרים צדדי ג' 1-4 על בקשתם וטוענים ומוסיפים כי עיון בטענות המשיבה בתשובתה מחזק את המסקנה כי ההודעה שנשלחה ריקה מכל תוכן ונעדרת בסיס עובדתי ומשפטי ואין מנוס זולת סילוקה על הסף; כי בתשובת המשיבה יש ניסיון לעשות מקצה שיפורים תוך העלאת טענות עובדתיות חדשות; מאחר שהזכות לשלוח הודעת צד שלישי היא זכות דיונית פרוצדוראלית. על כן, נסיבות המקרה מצדיקות סילוק ההודעה על הסף.

ההכרעה
הבקשה לפיצול סעדים

14. אין לי אלא להפנות לדברי הנשיא שמגר בע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613 (1984), אשר נסבו על פרשנות המונח "עילה" בהקשר של פיצול סעדים: "תביעה לאכיפת חיוב או להצהרה על קיומו של חיוב ותביעה לפיצויים בשל הפרתו של אותו החיוב, כולן תביעות, המבוססות על אותו חוזה ועל אותו החיוב העולה ממנו, ואינני רואה מקום להפריד ביניהן ולראות בכל אחת מהן עילה נפרדת. בשני המקרים מקור התביעות הוא אחד: החוזה שנכרת בין הצדדים והחיובים שקמו בעקבותיו" (שם, בעמ' 620).

15. סבורה אני כי במקרה הנדון יש לקבץ את כל הסעדים להם טוענים התובעים (או מי מהם), הנובעים מהחוזה שנכרת בין הצדדים בפרויקט שרונה, תחת קורת גג אחת. עם נברור את המוץ מהתבן, ולמרות היקפן של התביעות בפרויקט זה, אזי מדובר בחוזה מכר דירה. לשיטת התובעים, הנתבעת הפרה את חוזה המכר בכך שהקימה במתחם שוק אוכל, בניגוד למצגים והבטחות, ומשכך נגרמה לכל אחת מהדירות ירידת ערך; התובעים טוענים כי נגרעו שטחים משותפים – שני הנושאים הללו כלולים בתביעה שבפניי . אם בדירה עצמה קיימים גם ליקוי בנייה, אזי מדובר בסעד כספי נוסף הנובע מאותה מערכת הסכמית ואין כל מניעה לכלול סעד זה בכתב התביעה. גם אם סכום הפיצוי הנדרש ברכיב זה שונה מתובע לתובע, ניתן לעשות את ההפרדה בדיוק כפי שנעשתה ההפרדה בסעיף 100 לכתב התביעה שבפניי.

16. אמת נכון הדבר, הוספת הרכיב של ליקויי בנייה יאריך ויסרבל את הדיון, ולכאורה ניתן לבצע את ההפרדה העניינית ולדון בעניין ירידת הערך כתוצאה מבניית מתחם שרונה בנפרד משאלת ליקויי הבנייה בדירות. עם זאת – הגשת שתי תביעות ובירורן במקביל תגזול אף היא זמן שיפוטי יקר; אל לשכוח את זכויות הנתבעת ואת רצונה לקבץ תחת קורת גג אחת את כל טענות התובעים כלפיה, על מנת שלא תמצא עצמה מוטרדת מספר פעמים בבתי המשפט באותה עילה ( חוזה מכר הדירה והפרותיו). במקרה דנן עניין זה מקבל משנה תוקף, שכן כבר הוגשו בעבר תביעות על ידי התובעים או מי מהם, כעת מתבררת התביעה השנייה, ועוד היד נטויה.

17. עוד אציין כי ניתן להפיג את החשש לסרבול על ידי מתן הוראות דיוניות לבירור הסכסוך. בית המשפט יכול לתת הנחיות לבירור מדורג (בוודאי אם יתווספו צדדי ג' שיהיו רלוונטים רק למקטע מסוים של הדיון) או למנות מומחים בתחומים כאלו או אחרים ולייחד ישיבות הוכחות לחקירה בעניין מסוים. לבסוף אזכיר כי מצויים אנו בשלב התחלתי של התיק, כשהתקיימה רק ישיבת קדם משפט אחת וטרם הוגשו מלוא כתבי הטענות. משכך – הבקשה לפיצול סעדים נדחית.

הבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד

18. עיינתי שוב בכתבי הטענות בתיק זה, כמו בכתבי הטענות בתביעת הנציגות (5281-12-18). סבורה אני כי מדובר בשתי תביעות שונות; המבוססות על עילות שונות; הדורשות ליבון עובדתי שונה; אין מדובר באותם צדדים (התובעים). אבהיר דבריי.

19. התביעה שבפניי הוגשה על ידי מספר תובעים, בעלי דירות, כשהטענה העיקרית השגורה בפיהם היא כי שוק האוכל שהוקם במתחם הוקם בחטא, תוך הפרת התחייבויות הנתבעת כלפי התובעים, בניגוד למצגים ולהסכמים שנכרתו ביניהם. עוד נטען כי נגרעו שטחים משותפים בניגוד להסכמים. כפועל יוצא נגרמה להם ירידת ערך של הדירה; סובלים הם ממטרדים וזכאים הם לדמי שימוש ראויים עבור השימוש בשטחים המשותפים. זה המקום לציין שהתובעים לא חתמו על הסכמי 2013 ו – 2015, הסכמים עליהם חתמו מרבית דיירי הפרוייקט, ובמסגרתם נעשה ויתור על טענות בדבר הקמת שוק האוכל תמורת התחייבויות שונות של הנתבעת ומתן פיצוי כספי לדיירים שחתמו על ההסכמים.

20. לעומת זאת, תביעת הנציגות הוגשה על ידי נציגות הדיירים; נוגעת אך ורק לרכוש המשותף; מזכירה את הסכמי 2013 ו-2015 וטוענת להפרת ההתחייבויות הכלולות בהם. אמנם בכתב התביעה מוזכר הרקע להקמת הפרויקט והחתימה על הסכמים אלו, אולם העניין העיקרי אשר ידון בתביעת הנציגות, בניגוד לתביעה שבפניי, הוא עניין ליקויי הבנייה; הפרות ההסכמים המאוחרים שנחתמו; המטרדים שנגרמו בשל אי עמידה בהתחייבויות המאוחרות שהנתבעת לקחה על עצמה (כך נטען).

21. אמת נכון הדבר, יתכן שיש חפיפה מסוימת בטענת גריעת השטחים המשותפים – אולם ברוב הנושאים העומדים לדיון אין כלל חפיפה. הכרעה בתביעת הנציגות לא תייתר את בירור התביעה שבפניי ולא תוביל לצמצומה בהיקף דרמטי (אם בכלל) באופן שייעל את הדיון ויצדיק את העיכוב.

22. כפי שכבר ציינתי, התובעים שבפניי בחרו שלא לחתום על הסכמי 2013 ו-2015. תובעים אלו מבקשים לברר את טענותיהם בקשר לעצם הקמת מתחם האוכל, וזכאים הם שטענותיהם אלו יתבררו, במנותק מתביעת הנציגות שאינה עוסקת בסוגיה זו (אלא כחומר רקע בלבד). לפיכך – מאחר ואין המדובר באותם צדדים; מאחר ואין מדובר באותן עילות; מאחר ובירור תיק הנציגות לא ייתר את שמיעת תיק זה; מאחר ולא קיים חשש להכרעות סותרות (ואם וככל שיש ממשק מסוים, ניתן לתת הוראות מתאימות), הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

הבקשה לסילוק על הסף של הודעת צד ג'

23. אין לי אלא להפנות להחלטתי מיום 3.5.20 שניתנה בתיק הנציגות במסגרת בקשה מס' 44, גם שם התבקשה מחיקת הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד הנציגות ויחידיה. באותה החלטה קבעתי כי יש למחוק את ההודעה כנגד היחידים מחמת חוסר פירוט : " מאידך, אין מקום להותיר על כנה את הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' 6-20. מדובר בצדדים נוספים להליך, ובצירופם יש כדי להכביד ולסרבל את ההליך. הודעת צד ג' כלפי גורמים אלו נעדרת פירוט מינימלי והכרחי. כך למשל לא מפורט מי מהגורמים הרלוונטים כיהן בנציגות; באיזה תפקיד; באילו מועדים; מה היה חלקו של כל אחד מגורמים אלו בקבלת ההחלטות העומדות במרכז הודעת צד ג'; מה הרשלנות הנזקפת לכל אחד מהם; מי גרם להפרת חוזים. אציין כי המבקשים כללו בקשה למחיקת גורמים אלו כבקשה חלופית, אך לא ניתן לכך כל מענה ענייני בתשובת שלוחי ההודעה". אין לי אלא לחזור על דברים אלו גם בתיק זה. אין כל פירוט הנוגע אישית לצדדי ג' 2-4 ולפיכך אני מורה על מחיקת ההודעה שהוגשה נגדם.

25. לגבי הנציגות, מפנה אני לאותה החלטה שם קבעתי כדלקמן: " במקרה הנדון סבורה אני כי הועלו טענות כנגד הנציגות שאם יתבררו כנכונות, עשויות להצמיח עילת תביעה ישירה ואין זה המקרה בו יש לסלק על הסף את התביעה כנגד הנציגות, ויפים הדברים שנאמרו בע"א 1665/15 משה אטיאס נ' דניאל רוסו (26.8.15) [פורסם המאגרים] (להלן: "פס"ד אטיאס"):" אין ההודעה לצד השלישי שנשלחה למבקש נובעת ישירות מתאונת הדרכים, אלא מכך שבמחדליו ובמעשיו הוא יצר "תאונה משפטית" שגרמה נזק למשיבים. בזהירות המתחייבת ייאמר שאין לומר על הטענה שהיא מופרכת מעיקרא, ונראה שגם אין מדובר, על פני הדברים ומבלי להביע כל עמדה לגופן של הטענות, בטענת סף שסיכוייה להתקבל נעלים מכל ספק ושלפיכך ממש מתבקש לקבלה לאלתר. מעבר לכך - גישת הפסיקה היא שאין לסלק תובענה על הסף "אלא במקרים נדירים בהן התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה" (עניין גולד, פסקה 7)".

26. אמנם, להבדיל מתביעת הנציגות, הנציגות אינה בעלת דין; אמנם במקרה הנדון עיקר הטענה של הנתבעת הינה שעל התובעים "לבוא בטענות" לנציגות עקב יצירת המטרדים והמפגעים, ולא לנתבעת עצמה. כלומר לכאורה אין עילת תביעה עצמאית וישירה בין הנתבעת לנציגות, שלא חבה לה דבר. עם זאת, לאור ההלכה הנ"ל ומאחר ויש לנהוג בזהירות במחיקה על הסף של כתב טענות, לא מצאתי להורות על מחיקתו כלפי הנציגות.

27. עם זאת, מצאתי לנכון לעשות שימוש בתקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ולהורות על עיכוב הדיון בהודעת צד ג' כנגד הנציגות, עד להכרעה בתביעת הנציגות. לא יכולה להיות מחלוקת שהודעת צד ג' כנגד הנציגות מצומצמת אך ורק לעניין המטרד הנוגע לרכוש המשותף. כל הנושאים הכלולים בהודעת צד ג' כלולים גם כלולים בתביעת הנציגות ובהודעת צד ג' שהגישה שם הנתבעת כנגד הנציגות. במקרה זה (אך ורק במישור הודעת צד ג') מדובר באותם צדדים; באותם נושאים; הכרעה שם תייתר את ההכרעה כאן. משכך, מורה אני כי הדיון בהודעת צד ג' יעוכב עד להכרעה בהכרעה בהודעת צד ג' בתיק הנציגות. אין בכך כדי להשפיע על בירור התביעה שהוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבעת.

סוף דבר

28. הבקשה לפיצול סעדים נדחית; הבקשה לעיכוב ההליכים נדחית; מורה על מחיקת ההודעה נגד צדדי ג' 2-4; מורה על עיכוב ההליכים בהודעת צד ג' כנגד הנציגות עד להכרעה בהודעת צד ג' שהגישה הנתבעת בתביעת הנציגות.

29. לאור התוצאה אין צורך בהגשת כתבי טענות נוספים. יש להגיש הסדר דיוני לעניין השלמת הליכים מקדמיים והגשת תצהירים לאישור בית המשפט, וזאת עד ליום 11.6.20. למעקב במועד זה.

30. לאור התוצאה, מאחר והבקשות ההדדיות התקבלו/נדחו באופן חלקי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' סיוון תש"פ, 02 יוני 2020, בהעדר הצדדים.