הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 58578-12-20

מספר בקשה:9
לפני
כבוד ה שופטת טל לוי-מיכאלי

מבקשת
(משיבה לבקשה לביטול היתר המצאה)

גלית גורא עייני
ע"י ב"כ עו"ד ארז הרכבי ועו"ד רווית בן סרוק-וילוז'ני

נגד

משיבה
(מבקשת ביטול היתר המצאה)

הנתבעת 2

APPLE INC
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל גינסבורג ממשרד גרוס ושות'
(בייפוי כוח מוגבל)

ניואנס תקשורת ישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום אשר הוצא ביום 24.2.2021, בהתאם לתקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"); בהתאם להיתר הנ"ל הומצאה התביעה לנתבעת 1 - Apple inc. (להלן: " אפל").
הבקשה הוגשה בגדרי תביעה כספית על סך של 2,600,000 ₪ הכוללת אף עתירה לצווי עשה, צווי מניעה ומתן חשבונות שהגישה התובעת כנגד אפל וכנגד חברת ניואנס תקשורת ישראל בע"מ (להלן: "ניואנס" או "הנתבעת 2"). בגדרי התביעה עתרה התובעת, בין היתר, לצו עשה שיורה לאפל לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע שימוש בתוכנת סירי על מנת "לקלל, להשמיץ, לאיים או לפגוע בכל דרך אחרת הן במשתמש והן בכל צד שלישי...לרבות בתובעת".
רקע
התובעת היא קריינית מקצועית שהתקשרה עם ניואנס בהסכמים לשימוש בקולה בתוכנות שונות. התוכנה "Siri" – היא העוזרת הווירטואלית של אפל (להלן: "סירי") - היא בין התוכנות בהן נעשה שימוש בקולה של התובעת. לשיטת התובעת אפל מאפשרת ללקוחותיה לעשות שימוש בסירי לצורך השמעת דברי הסתה, קללות, תכנים פוגעניים ועוד. התנהלות זו עולה לטענת התובעת, בין היתר, כדי הפרת זכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע. נזקיה של התובעת אינם רק כלכליים לשיטתה אלא גם פגיעה באינטרסים רגשיים, מוסריים, נפשיים ולא-ממוניים.
הרקע לשימוש בקולה של התובעת בתוכנת סירי הינו הסכם משנת 2007 עם ניואנס במסגרתו לשיטת התובעת הוסבר לה כי קולה יוקלט לצורך תוכנות שונות שיוכלו לתקשר באמצעות הקול. התובעת ציינה כי בהסכם זה עם ניואנס הודגש כי השימוש בקולה יהיה למטרות לגיטימיות בלבד (סעיפים 4.1-4.2 להסכם 2007 שצורף כנספח 7 לתביעה). בהמשך נחתם הסכם נוסף בשנת 2014 שקובע כי לא תהיינה מגבלות שיווק או פרסום על משתמשי תוכנת הדיבור (סעיף 26 לתביעה, סעיף 4.5 להסכם 2014). הסכם נוסף, אשר לשיטת התובעת זהה במהותו להסכם 2014, נחתם בשנת 2017.
בשנת 2016 הושקה סירי בעברית, תוך שימוש בקולה של התובעת. סירי בעברית כוללת לטענת התובעת את האפשרות לגרום לסירי לומר כל טקסט שהמשתמש יעלה בדעתו בקולה של התובעת.
בשנת 2018, ובעקבות שימוש בקולה של התובעת לאמירות לא לגיטימיות, פנתה התובעת לאפל ישראל בדרישה להסיר את קולה. בהמשך לכך התובעת אף הגישה תביעה כנגד אפל ישראל (להבדיל מאפל INC. היא המשיבה כאן), תביעה שהוגשה לכתחילה לבית משפט זה והועברה בהחלטת כב' השופטת ברקאי, מיום 4.9.2019, לבית משפט השלום בהרצליה. בית משפט קמא הורה על הפסקת התובענה, כאשר המשמעות היא מחיקת התובענה, תוך חיוב התובעת בהוצאות לאחר שמצא כי התובענה במתכונת בה הוגשה לא התאימה לבירור ויש לתקנה הן באשר לעילות התביעה, הן באשר לזהות הנתבעים והן מטעמים נוספים. [וראו: ת"א (שלום הרצ') 61657-12-18 גורא עיני נ' אפל ישראל בע"מ, פס' 16 (21.1.2020)].
התביעה הנוכחית הוגשה כאמור כנגד אפל וכנגד ניואנס. בגדרי התביעה התובעת הגישה בקשה לביצוע המצאה מחוץ לתחום לאפל – לה נעתרתי.
טענות הצדדים בבקשה לביטול היתר המצאה
בבקשה לקביעת דרך ביצוע ההמצאה טענה התובעת כי נדרשת המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 166 לתקנות מאחר שכתובתה של אפל מחוץ לתחום המדינה ולמיטב ידיעתה אין לאפל כתובת או נציג בישראל (לאחר שאפל ישראל דחתה פניותיה בעניין). התובעת הפנתה להסכמים עם ניואנס, אליהם לשיטתה אפל צריכה להיות כפופה בהיותה לקוחה של ניואנס. הסכמים אלו נחתמו בישראל ובוצעו בישראל על ידי התובעת. התובעת עמדה על כך שבהסכם 2007 עם ניואנס אף נקבע כי על ההסכם בין הצדדים יחול החוק הישראלי ובתי המשפט המוסמכים הם בתי המשפט בתל אביב (התובעת טענה כי ההסכמים המאוחרים בהם תניית שיפוט ייחודית לעיר גנט בבלגיה, נחתמו כשלא הוסברו לה ההבדלים בין ההסכמים ותוך שהם כוללים תניות מקפחות). התובעת טענה כי פניותיה לאפל ישראל נדחו והאחרונה טענה כי בתנאי השימוש של סירי מצוין כי השירות ניתן על ידי אפל, להבדיל מאפל ישראל. התובעת טענה כי הפרת תנאי השימוש של סירי נעשית בישראל על ידי משתמשים מקומיים, לכן מבוקש לאכוף את תנאי השימוש של סירי על המשתמשים בישראל שכן כל המעשים והמחדלים מבוצעים בישראל, באמצעות מוצר שמסופק בישראל. עוד עמדה התובעת על כך שבמסגרת התביעה מבוקשים צווי מניעה וצווי עשה בקשר למעשים שמתרחשים בתחומי המדינה באמצעות תכנה בשפה העברית. התובעת הפנתה לכך שיש מספר עילות המצאה בהתאם לתקנה 166 לתקנות: (4), (4א), (5), (6) ו-(10), משכך לשיטת התובעת היה צריך להורות על המצאה של כתב התביעה לכתובת אפל שמחוץ לתחום המדינה בהתאם לתקנות.
ביום 24.2.2021, ובהתאם לתקנה 167 לתקנות ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום.
אפל, הגישה בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ולחלופין עתרה לעיכוב הליכים והעברת התובענה לפורום הנאות לשיטתה לבירור הטענות נגדה – בית המשפט בארצות הברית. אפל עמדה על כך שלמבקשת אין קשר חוזי עמה וכי התובעת לא התנהלה מולה ישירות. אפל, המפתחת והמציעה של שירות העוזרת הקולית סירי, עמדה על כך שהיא עושה שימוש בטכנולוגיה של המרת טקסט לדיבור שניתנה לה ברישיון על ידי ניואנס. בטכנולוגיה זו מוטמעות הקלטות קול המבוססות על קולה של התובעת. אפל טענה כי היא לא צד למערכת ההסכמים בין התובעת לניואנס ומאחר שההסכם בין התובעת לניואנס אינו מהווה הסכם לטובת צד שלישי, לא יתכן שאפל תתבע בגין הפרתו, משרכשה רישיון כדין. אפל טענה כי עיון במסמכים עליהם חתומה התובעת מלמד על כך שהשימוש בהקלטות הקול הוא על דעת התובעת ואף נכנס בגדר סעיפי ויתור בהסכמים אלו, שם ויתרה התובעת על כל זכות ביחס להקלטות הקול. עוד נטען כי הפרסומים בגינם הוגשה התביעה הופקו על ידי צדדים שלישיים, ללא מעורבות של אפל וממילא מדובר בשימוש בקול שאינו קולה של התובעת אלא קול ממוזג ("מסונתז"), המורכב מהברות שונות שהגתה התובעת. אפל טענה כי השימוש בהקלטות הקול הוא שימוש לגיטימי וכי הוא לא מהווה הפרה או פגיעה בזכויות התובעת. נוסף על כך ובסוגיית נאותות הפורום ציינה אפל כי שירותי סירי מופעלים מארצות הברית ותנאי השימוש כפופים למדינת קליפורניה – טענות כלפי אפל, יש לשיטתה, לעלות בפני הפורום שם. אפל עמדה על כך שהתובעת לא עמדה במבחן התלת שלבי לביצוע המצאה. התביעה נטולת סיכוי לשיטתה; עילות ההמצאה אינן מתקיימות ולאפל אין כל זיקה לישראל שכן מדובר בחברה זרה עם נושאי משרה זרים ושאין לה מעורבות בהסכמים נשוא התובענה. אפל הוסיפה כי ההסכמים עם ניואנס כוללים תניית שיפוט ייחודית לבלגיה ולחוק הבלגי ואפל לא יכלה לצפות כי תיגרר להליך משפטי בישראל בגין אותם הסכמים שכוללים תניית שיפוט כאמור. בקשתה של אפל לא נתמכה בתצהיר.
התובעת השיבה לבקשה לביטול היתר המצאה. עילות התביעה לשיטתה הן בעיקרן נזיקיות, ולא חוזיות - ולכך לא מתייחסת אפל. התובעת הסבירה כי אפל ביצעה כנגדה בין ישירות ובין כשותפה עוולות נזיקיות שונות וביניהן פגיעה בזכות מוסרית, רשלנות, פגיעה בפרטיות. התובעת הוסיפה כי אפל ישראל, בכתב ההגנה מטעמה בהליך הקודם הודתה בכך שישנם שימושים לא לגיטימיים בסירי. אותן עוולות נטענות בוצעו בישראל, השימוש בסירי בעברית הוא בישראל והנזק הוא בישראל – מירב הזיקות אם כן לישראל. באשר לטענות החוזיות הרי שלא בכדי לשיטת התובעת נמנעה אפל מלצרף את ההסכמים בינה לבין ניואנס, עליהם מתבססות טענותיה שכן אלו לא תומכים בהן.
המסגרת הנורמטיבית
ראשית נזכיר מושכלות יסוד ראשוניות לפיהן העובדה שכבר ניתן היתר המצאה במעמד צד אחד אינה משנה את נטל השכנוע הבסיסי אשר עודנו רובץ לפתחה של התובעת חרף קיומה של הכרעה בבקשתה שכן זו ניתנה במעמד צד אחד. מדובר בבקשה שנדונה עתה דה-נובו [בש"א (מחוזי ירושלים) 4088/06 Sheldon Libenfeld נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (31.12.2007)].
עוד נזכיר כי על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבואו לבחון מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; מתן היתר כאמור, כמוהו כהפעלת ריבונות מדינת ישראל במדינה אחרת, דבר שיכול לעלות לכדי פגיעה בריבונות המדינה הזרה. בנוסף, על בית המשפט להיות ער לאפשרות של התנגשות סמכויות ולפגיעה בכללי נימוס בינלאומיים [רע"א 9328/12 נירימליק נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה (21.4.2013) (להלן: " ענין נירימליק")].
המבחן הרלוונטי לבחינת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הוא "המבחן המשולש" הכולל שלושה תנאים מצטברים: (1) קיומה של עילת תביעה שיש לדון בה; (2) קיומה של עילת המצאה בהתאם לאחת החלופות הקבועות בתקנה 166 לתקנות; (3) שיקול דעתו של בית המשפט, בפרט בשאלת הפורום הנאות לבירור התובענה אך גם בהיבטים רלבנטיים אחרים (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007) (להלן: " עניין אשבורן"). ענין אשבורן נדון בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הקודמות"). התקנות הקודמות, קדמו לכניסת התקנות הנוכחיות לתוקפן, אך המסגרת העיונית נותרה בעיקרה כשהייתה, בשינויים מסוימים עליהם אעמוד להלן. הנטל להתקיימותם של התנאים הנ"ל מוטל כאמור על מבקש היתר ההמצאה, לרבות במסגרת הבקשה לביטולו של היתר שניתן במעמד צד אחד (ע"א 837/87  סרג'יו הוידה נ' דן הינדי מד(4) 545 (1990)).
ומן הכלל אל הפרט בתת הפרק להלן.

דיון והכרעה
החלטתי זו ניתנת בהתאם לסעיפים 50(4) ו-(6) לתקנות על יסוד הכתובים ובהתאם לברירת המחדל הקבועה בתקנות, מבלי שהתקיים דיון. ממילא ההחלטה משפטית בעיקרה ואפל, שעתרה אמנם לקיום דיון, לא תמכה בקשתה לביטול היתר ההמצאה בתצהיר וגם לא עתרה לחקירת המצהירה התובעת.
אקדים מסקנה לדיון - דין הבקשה לביטול היתרי המצאה להידחות. להלן טעמיי;
קיומה של עילת תביעה
בבואו להכריע בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום על בית המשפט לבחון קיומה של עילת תביעה. נקבע כי מדובר בנטל אף נמוך מזה הקבוע להוכחת עילת ההמצאה (ענין נירימליק הנ"ל). וכך, בחינת קיומה של עילת תביעה בעת הזו היא בחינה ראשונית, מקדמית; במסגרת בחינה זו בית המשפט לא יהרהר אחר האופן בו תוכח התביעה או משקלן של טענות הגנה (שטרם נטענו כדבעי); בעת הזו לא תוסקנה מסקנות עובדתיות מחייבות אשר יש בהן כדי לטעת מסמרות. אגב, במובחן מתקנה 501 לתקנות הקודמות, שם צוין כי בתצהיר יש לציין כי למבקש יש עילת תביעה "טובה", בסעיף 167 לתקנות הושמטה המילה "טובה", מה שיכול להעיד על כך שרמת ההוכחה בהתאם לתקנות, נמוכה יותר מזו שנדרשה בתקנות הקודמות. כך או כך, בשלב הדיוני הנוכחי מטרת הדיון לבחון אם כתב התביעה מעלה שאלות ראויות לבחינה במסגרת ההליך העיקרי. אין מקום להפוך את היוצרות ולנהל את המשפט כבר בשלב המקדמי (עניין אשבורן הנ"ל, פס' 9).
בענייננו עיקר טענותיה של התובעת, כלפי אפל, הינן טענות נזיקיות הקשורות לפגיעות שנגרמו לה משימוש לא לגיטימי בקולה; לרבות בדרך של שימוש בקול לגידופים ושימוש בלשון בוטה. צפייה בסרטונים שצירפה התובעת לתמיכה בטענותיה (נספחים 8-9 לתביעה) מעלה כי אכן לכאורה יש משתמשי סירי שעושים שימוש בתוכנה בין היתר תוך שימוש בשפה בוטה וגסה, וזאת באמצעות קולה של סירי, אשר מורכב אף לשיטת אפל ממיזוג ("סינתוז") קולה של התובעת (סעיף 8 לבקשה לביטול היתר ההמצאה). השאלות - האם שימוש זה בקולה הוא באחריות אפל; שמא יש לאפל אפשרות טכנית למנוע את הנזק; מה גובה הנזק; האם מדובר בשימוש המפר את ההסכמים; האם תנאי הרישיון על יסודם אפל עושה שימוש בת וכנה מסדירים שימוש זה – הן רק חלק מהשאלות המתעוררות בהליך. מדובר בשאלות מורכבות הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה המשפטית ויש להניח שהן תתבררנה בגדרי ההליך הנוכחי. בעת הזו די שהתובעת הניחה את המסד הראשוני לפיו לפנינו תביעה המעוררת שאלות הראויות לבחינה. להשלמת התמונה אעיר כי ברי שהתביעה לא חפה מקשיים - כך למשל חלק מעילותיה נעוצות בהסכמים אשר אפל לכאורה אינה צד להם וספק האם ניתן להקים לה חבות מכוח אותם הסכמים. גם ביחס לטענות הנוגעות לזכויות יוצרים למשל ייתכן שקיים קושי שכן נדמה שהתובעת לא טוענת להפרת זכויות יוצרים בגין השימוש בקולה, אך כן תובעת סעד מכוח חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (סעיף 84 לתביעה). כך או כך, במוקד התביעה לא השימוש בקולה שנעשה לכאורה כדין אלא אופן השימוש שנמצא, לפי הטענה, בשליטת אפל, ולא מפוקח כדבעי וכדין. אם ימצא שאכן השימוש שנעשה בסירי אינו כדין הרי שלפנינו עילות, שבוודאי יהיו טעונות הוכחה, ולמצער מצדיקות בירורה.
עילת המצאה לפי תקנה 166 לתקנות
תקנה 166 לתקנות קובעת כי: "בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף לתקנות 167 ו-168 :...".
מצאתי כי מתקיימת אף עילת המצאה, לא אחת, באופן המקיים התנאי השני הטעון הוכחה. ובענייננו;
תקנה 166 (4) קובעת: "התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה : (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה; (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;"
תביעת התובעת מושתתת על הסכמים שכרתה התובעת עם ניואנס בישראל, במסגרתם הקליטה התובעת הקלטות קול, בישראל, עבור ניואנס, שהתקשרה בהמשך עם אפל. אכן אפל ככל הנראה אינה צד לאותם הסכמים, אך בהינתן שהתביעה מבוססת על ההסכמים עם ניואנס והיא "בקשר" איתם ובהינתן שהחוזה נכרת בישראל, ובהינתן שעל החוזה שנחתם בשנת 2007 חלים חוקי מדינת ישראל (סעיף 9.1 להסכם 2007 שצורף כנספח 5 לכתב התביעה) מתקיימים תנאי תקנה 166(4) לתקנות. לעניין תנייות השיפוט המופיעות בהסכמים המאוחרים – ראו להלן.
בענייננו מתקיים גם האמור בתקנה 166(4א) שקובע: "התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה;"
המעשים המתוארים בתביעה, לרבות אופן השימוש בסירי נעשה בשפה העברית, על ידי מי שנחזים להתגורר במדינת ישראל. אפל משווקת את סירי בעברית גם במדינת ישראל, כך שניתן לומר כי המעשים המתוארים מבוצעים בתחום המדינה.
האמור בתקנה 166 (5) שקובע: "התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה : (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);" מתקיים אף הוא -
התובעת טענה כי בגין השימוש הלא לגיטימי נגרמו לה נזקים. העובדה שהנזקים טרם הוכחו, כטענת אפל ולא נתמכו בחוות דעת – לא מורידה מעניין זה, ותיבחן כך יש להניח בהמשכו של הליך. לצורך השלב הדיוני הנוכחי די בכך שלשיטת התובעת נגרמו לה בין היתר נזקים לא ממוניים בישראל, מקום מושבה של התובעת, המקום בו נעשה שימוש בסירי בעברית ותוך שאפל יכולה הייתה לצפות שהנזק הנטען יגרם בישראל. זאת בהינתן שמדובר בתוכנה בשפה העברית, שמופצת על ידי אפל במדינת ישראל. אפל היא בוודאי מי שניתן לומר עליה כי היא עוסקת במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי.
עילת המצאה נוספת המתקיימת בענייננו היא זו הקבוע ה ב תקנה166(6) לתקנות שקובעת: "מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו ;"
התובעת עתרה כסעד נוסף לצו אשר יורה לאפל לנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע שימוש בסירי הפוגע בתובעת (סעיף 77.1 לכתב התביעה וראו גם סעיף 78.1 לכתב התביעה). משהמעשים המתוארים שמבוקש צו מניעה בגינם נעשים בתחומי ישראל, הרי שניתן להיווכח כי מדובר בתביעה שמקיימת אף את תנאי סעיף 166(6) לתקנות.

לבסוף רלוונטית לענייננו תקנה166(10) לתקנות שקובעת: "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו ".
בהינתן שלמצער חלק מעילות התביעה נכנסות בגדר הזיקות בתקנה 166(4)(4א)(5)ו-(6) כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לעילה 166(10) יש עילה להמצאת התביעה כולה לאפל (וראו בעניין זה עמוד 53 לדברי הסבר – תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018, וכן עניין אשבורן).
נאותות הפורום
עתה למבחן השלישי הטעון הוכחה. לצורך כך נקבעו בפסיקה שלושה מבחני עזר: (1) מבחן מירב הזיקות לסכסוך (2) מבחן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום התדיינות הסכסוך (3) מבחן השיקולים הציבוריים, ובפרט לאיזה פורום קיים עניין אמיתי לדון בתובענה. רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי ולפורום הזר נוטה באופן ברור ומשמעותי לפורום הזר, יחליט בית המשפט הישראלי כי על אף שהוא מוסמך לדון בתובענה, הוא אינו הפורום הנאות (רע"א 5318/18 Unibin Resourcer Ltd נ' יעקב מרוז (16.1.2019)).
ההכרעה בשאלת נאותות הפורום נבחנת על פי כלל נסיבות המקרה [רע"א 2705/97 ‏ הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' ‏The Lockformer Co.‎‏‏, פ''ד נב(1) 109 (1998)]. בין היתר, יבחן בית המשפט את מקום מושבם של הצדדים והמקום שבו הם מנהלים את חייהם או את עסקם, גישה למקור הראיות, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים (בג"ץ 8754/00 רון נ' בית הדין הרבני הגדול, פ''ד נו(2) 625 (2002)), את הדין החל על המקרה ומהו הפורום הטבעי להתדיינות על פי הדין הרלוונטי (ע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר (26.4.2009)), שיקולים של יעילות הדיון ושל ציפיותיהם הסבירות של הצדדים (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda. (6.7.2003)).
בבקשה שלפני עומדת התובעת על כך שישראל היא הפורום הנאות, אפל מצידה טוענת כי מירב הזיקות נתונות לארצות הברית ומשכך לשיטתה יש להעביר התובענה "לפורום הנאות לבירורה בבית המשפט בארצות הברית" (בקשת הנתבעת לביטול היתר המצאה בפסקה הראשונה ובסעיף 32).
למען שלמות התמונה יצוין כי ניואנס (היא כזכור הנתבעת 2), שאינה צד לבקשה זו, הגישה ביום 14.3.21 בקשה לסילוק על הסף בגדרה טענה בין השאר להעדר עילה והעדר יריבות נוכח חתימתם של הסכמים מאוחרים מול חברת ניואנס העולמית (שאינה בעלת דין בהליך זה) ושמקום מושבה בבלגיה לחלופין נטען כי יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק מכוח תניית שיפוט יחודית לבתי המשפט בעיר גנט לבלגיה מכח אותם הסכמים מאוחרים (בעניין זה מפנה ניואנס להסכמים בינה לבין התובעת משנת 2014 ו-2017); הצדדים טרם מיצו הטיעון בעניין זה התלוי ועומד במסגרת בקשה נפרדת בתיק.
וכך, הדיון שלהלן יתמקד אך בטענות הצדדים לבקשה זו, ועניינו בשאלת נאותות הפורום בהינתן טענות בדבר זיקה לישראל או לארצות הברית. השאלה שמא בלגיה היא הפורום הנאות לבירור הטענות מכח ההסכמים הנ"ל אינה מוכרעת בגדרי בקשה זו ויש להניח כי ענין זה יבחן בהמשכו של הליך בהינתן בקשה תלויה ועומדת (ראו והשוו ע"א 74/83 ראד נ' חי, פ"ד מ(2) 141 (1986) המובחן מענייננו - שם ההכרעה נגעה לשני הצדדים לסכסוך בלבד, ללא מעורבות צד שלישי נוסף).
הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב הדיוני הנוכחי ובשים לב לצדדים לבקשה להיתר המצאה – התובעת ואפל – ישראל היא הפורום המתאים לבירור התביעה. כאמור, עילות התביעה העיקריות במישור היחסים עם אפל הן עילות נזיקיות – בגין מעשים שנעשו בשפה העברית – השפה הרשמית במדינת ישראל; הנזקים הנטענים נגרמו לתובעת, תושבת ישראל, בישראל. חומרת העוולות המתוארות היא פועל יוצא מהשימוש בשפת המקום. בהינתן האמור, מירב הזיקות מוליך למדינת ישראל. אשר לציפיות אפל – בעניין זה סבורני כי אפל לא יכולה לאחוז במקל משני קצותיו. מחד לטעון כי החוזים לא חלים עליה, ומאידך לטעון כי בהתאם לחוזים ציפייתה להתדיין בבלגיה. ממילא אודות ציפיות הצדדים היה צריך לבוא תצהיר ערוך כדין – תצהיר שלא הוגש. כך או אחרת בהינתן תוכנה בשפה עברית ובהינתן טענות כי אפל אינה מגבילה השימוש בתוכנה, כפי חובתה ויכולותיה – נדמה כי ציפיותיה הסבירות צריכות להיות כאלו המחייבות דיון במקום ביצוע העוולות הנטענות. גם בעניין השיקולים הציבוריים שמחויב בית המשפט לשקול בבקשות כגון דא נדמה כי המסקנה מוליכה אותנו בשלב זה להתדיינות בישראל. השימוש בשפה, שיעמוד באופן כזה או אחר בלב התביעה, מיי צר מלבד זיקה הדוקה למדינת ישראל, גם אינטרס ציבורי בבירורה כאן. ביחס לזימונם של עדים רלוונטיים מחו"ל, יוער כי שיקולים מעין אלה איבדו ממשקלם בשנים האחרונות נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות תקשורת ותנועה בין מדינות שונות בקלות וביעילות (ראו למשל: רע"א 9141/00 Lang נ' מרכס , פ"ד נו(1) 118, 123 (2001)). ודוקו, בהינתן שההקלטות המפרות לכאורה הן בעברית, בהינתן שההפרות נעשו בישראל ובהינתן הזיקות כאמור לעיל ישנה עדיפות לבירור הטענות בישראל.
ויודגש, אין במסקנה זו, וכאמור כבר לעיל, כדי לגרוע מכך שבגדרי ההליך העיקרי יכול שיוכרע שבלגיה היא הפורום הנאות בהינתן הסכמים עם ניואנס העולמית.
סוף דבר
דין הבקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן ביום 24.2.21 – דחיה. היתר ההמצאה בעינו.
אפל תישא בהוצאות התובעת בגין שכ"ט ב"כ בסך של 10,000 ש"ח.

החלטתי זו ניתנת בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"ב, 12 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.