הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 58513-05-21

מספר בקשה:3
לפני
כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

מבקשים

דותן גלעד
ע"י ב"כ עו"ד אורי דניאל ושות'
דרך מנחם בגין 144א' (מגדל מידטאון ק' 30) תל אביב
טל': 03-XXXX202; פקס': 037512203

נגד

משיבים

משיבים פורמאליים

1. קמעונאי און ליין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארז חבר ו/או ינון חימי ו/או כפיר וידבסקי
ממשרד עמית פולק מטלון ושות'
ראול ולנברג 18 (בית AMP), תל אביב
טל': 03-XXXX092; פקס': 03-XXXX023

2. יוסף בן שלום
3. רקסייל אחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברקמן ושות'
ממרכז עזריאלי 1, תל אביב
טל': 06-XXXX222; פקס': 03-XXXX220

4. ירון אלקיים
מושב ישע ת.ד. 116

5. שי אלקיים
דקל 30, מושב דקל

6. יהושוע אברמוביץ'
רח' הכנסת 49, גבעתיים

7. עמרי מינין
ע"י ב"כ עוה"ד רונן כהן
עמית כהן ורוני פלדשטיין
הוברמן 10, תל אביב
טל': 03-XXXX220; פקס': 03-XXXXX498

דניאל פרץ
א.ל. מדמון השקעות בע"מ
דארניקו בע"מ
אתראקו 2003 בע"מ
יפעת נוי
יובל ויליאם פרבר
יעל ריבנאי
נמרוד פבלר בנאמנות עבור אליסייה פנסקי
שי בכר
גל מטלון
אלון גזית
רובי פינשטיין
יוני ולינגרד
ליאור מזרחי
יואל בלומנברג
דרור קראוס
דרור רוזנסקי
יוסף-יואל אלקבץ
יצחק ראט ניהול שירותים בע"מ
עידו נויברגר
מיכאל אילוז
יוחאי אילוז
יובל לזי
ס.ד.ק. מדיה בע"מ
אלטשולר נאמנויות (אביעד אוטמזגין)
אלטשולר נאמנויות (שי בכר)
אלטשולר נאמנויות (ניסן גבריאלי)
אלטשולר נאמנויות (יובל לזי)
אלשולר נאמנויות (עמית פולק מטלון)

החלטה
פתח דבר
לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה על-ידי המבקש, מר דותן גלעד (להלן – המבקש), בעל מניות מיעוט בחברת קמעונאי און-ליין בע"מ (להלן – החברה), כנגד 7 משיבים ו-29 משיבים פורמאליים – ובהם, בין היתר, החברה, בעלי מניותיה, נושאי משרה בחברה וכן צדדים שלישיים שהתקשרו עם החברה בעסקת מכירת המניות, מושא הבקשה דנא. כמבואר בבקשה, מתן הצו מבוקש לצורך עצירת השלמת עסקת רכישת מניותיה של החברה, בהתאם להסכם רכישה מיום 28.04.2021 (להלן – הבקשה).
במסגרת הבקשה, עתר המבקש למתן צו מניעה זמני (וכן צו ארעי במעמד צד אחד) שיימנע את עסקת הרכישה מושא הבקשה עד להכרעת בית המשפט בתובענה דנן, ועל מנת שלא ייגרם למבקש (ולכל יתר בעלי מניותיה של החברה, אשר צורפו להליך כנתבעים וכנתבעים פורמאליים) נזק בלתי הפיך.
למען שלמות התמונה יצוין, כי ההליך דנא הוא הליך שלישי במספר שהובא בפניי, ועניינו ביחסים שבין המבקש לבין חלק מן המשיבים בהליך שבכותרת, שהם בעלי מניות הרוב בחברה – כאשר ההליכים הנוספים עניינם בטענות המבקש לקיפוח זכויותיו כבעל מניות מיעוט, וכן להפרת חובות האמון וההגינות על ידי חלק מן המשיבים כלפיו.
בהחלטתי מיום 30.05.2021 דחיתי את הבקשה לסעד ארעי במעמד צד אחד. בתוך כך קבעתי, כי בהתאם למסד העובדתי והראייתי שהונח לפניי, ושעה שטרם הובאה בפניי גרסתם של המשיבים ביחס לטענות מושא הבקשה – אזי שאין בידי בשלב הנוכחי אף להעריך את מידת הפגיעה האפשרית במניעת ביצוע עסקת המכירה, כמבוקש בגדרי הבקשה. בהתאם לכך, ובשים לב גם לזהירות הנדרשת בהתערבותו של בית המשפט בהחלטות דירקטוריון חברה, וכן משעל פניו הבקשה הוגשה בשיהוי ולא ברורה נחיצות הסעד המבוקש – קבעתי כי אין מקום להיעתר לבקשה במעמד צד אחד טרם הובאה גרסתם של המשיבים ביחס לטען בבקשה.
ביום 28.06.2021 קיימתי דיון בבקשה לאחר קבלת תשובות חלק מהמשיבים, במהלכו נחקרו לפניי המבקש ומשיבים 4 ו-7. בהמשך, הוגשו סיכומים מטעם הצדדים וכעת פניי להכרעה בבקשה.
אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ושקלתי את מכלול השיקולים הדרושים, מצאתי לדחות את הבקשה.
הצדדים והעובדות שאינן שנויות במחלוקת
המבקש, גלעד דותן, הוא איש עסקים ובעל כ-17% מהון המניות של החברה, המכהן בה כדירקטור. על פי סעיף 12 לתקנון החברה (להלן – התקנון) קיימות למבקש זכויות וטו בקשר עם נושאים שונים המפורטים בתקנון – כאשר זכויות אלו עשויות לפקוע בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 12.2 לתקנון.
המשיבה 1, חברת קמעונאי און-ליין בע"מ, היא חברה ישראלית פרטית מוגבלת במניות, שהוקמה ביום 27.04.2015 ופועלת תחת המותג REXAIL. החברה מפתחת עמדות מכירה חכמות לעסקים בתחום המזון ומועסקים בה 9 עובדים, ובבעלותה מערכת אשר מפעילה עשרות עסקים לביצוע הזמנות אונליין לעסקים בהתבסס כל טכנולוגיה שמסייעת בסיפוק מענה מהיר לצרכן.
המשיב 2, יוסף בן שלום (להלן – בן שלום או הרוכש), הוא איש עסקים שעיסוקו בקניית חברות והשבחתן, והוא בעל מלוא מניותיה של המשיבה 3.
המשיבה 3, חברת ריקסייל אחזקות בע"מ (להלן – ריקסייל או הרוכשת), היא חברה ישראלית פרטית מוגבלת במניות.
המשיב 4, ירון אלקיים (להלן – ירון), הוא בעל מניות בחברה המחזיק בכ-33% ממניותיה, ומכהן בה כדירקטור וכמנכ"ל. ירון הוא אחיו של המשיב 5.
המשיב 5, שי אלקיים (להלן – שי), אחיו של ירון, גם הוא בעל מניות בחברה המחזיק ב-22% ממניותיה, ומכהן בה כדירקטור וכסמנכ"ל פיתוח (המשיב 4 והמשיב 5 להלן, יחד – האחים אלקיים).
המשיב 6, יהושוע אברמוביץ' (להלן – אברמוביץ'), הוא איש עסקים ודירקטור בחברה, המחזיק ב-0.85% ממנותיה.
הנתבע 7, עמרי מינין (להלן – מינין), הוא איש עסקים המחזיק ב-1.08% ממניות החברה.
יתר המשיבים הם בעלי מניות נוספים בחברה, והם משיבים פורמאליים לבקשה דנא ונתבעים פורמאליים בתביעה שבכותרת.
במוקד הבקשה עסקת הרכישה שנכרתה בין רוב בעלי המניות במשיבה 1 לבין הרוכשת, המצויה כאמור בשליטתו של בן שלום, במסגרתה הוסכם על מכירת מלוא מניות החברה לרוכשת.
כך, ביום 28.04.2021 שלחה החברה לכלל בעלי מניותיה הודעה על קבלת הצעה לרכישת כלל המניות המונפקות של החברה בהתאם להוראות סעיף 11 לתקנון החברה, לפי שווי של 130 ש"ח למניה ושווי חברה של 24,047,660 ש"ח. קודם לכן, ביום 24.04.2021 חתמו בעלי מניות בחברה המחזקים 72% ממניותיה על הסכם עסקת הרכישה – שבמסגרת תנאיו בעלי המניות בחברה יוכלו לבחור בין שתי אפשרויות לקבלת התמורה בגין מניותיהם בחברה: קבלת מלוא התמורה במזומן, או קבלת 51% מהתמורה במזומן ו-49% מהתמורה במניות הרוכשת (להלן, לפי הקשרו – הסכם הרכישה ו-עסקת הרכישה ).
סעיף 11 לתקנון קובע כדלקמן:
"בכפוף לאמור בתקנה 12 להלן, בכל מקרה שבו בעל/י מניות המחזיק/ים ביחד 70% לפחות ממניות מהון המניות המונפק והנפרע של החברה (בתקנה 11 זו, "בעלי המניות התומכים) יבחרו לקבל הצעת למכור את כל מניותיהם (להלן בתקנה זו: "עסקת הרכישה") לרוכש צד ג' כלשהו (להלן לצורכי תקנה 11 זו בלבד: "הרוכש") ועסקת הרכישה תותנה ברכישת כל מניות החברה על ידי הרוכש, אזי כל בעלי המניות של החברה שאינם נמנים על בעלי המניות התומכים יידרשו ויהיו מחויבים לתמוך בעסקת הרכישה ולמכור את מניותיהם במסגרתה, באותם התנאים, בהתאם ובכפוף לתקנה 11 זו"
לאחר החתימה על הסכם המכירה הצטרפו בעלי מניות נוספים לתמיכה בהסכם, וכיום עסקת הרכישה זוכה לתמיכת 23 בעל מניות בחברה המחזיקים יחד 80% ממניותיה.
ביום 03.05.2021 התקיימה ישיבת דירקטוריון החברה, אליה התייצב בא כוחו של המבקש, ובישיבה זו הוסכם על העברת מצגים על פי דרישת הרוכש להשלמת בדיקת נאותות (בקשר עם עסקת המכירה) בכפוף לחתימה על הסכם סודיות מצד הרוכש והרוכשת. בא כוחו של המבקש הצביע גם הוא בעד העברת המסמכים.
מימוש עסקת המכירה יוביל לדילול מניות בעלי המניות בחברה (לשיעור של 0%) שמניותיהם יועברו במלואן לרוכשת. בהתאם לתנאי התקנון, בתרחיש כאמור תפקענה זכויות הווטו המוקנות למבקש לפי סעיף 12 לתקנון.
עיקרי טענות הצדדים
טענות המבקש
לטענת המבקש, האחים אלקיים ניצלו לרעה ובחוסר תום לב את מעמדם בחברה כדירקטורים וכנושאי משרה, ופעלו לאשר עסקת רכישת מניות פיקטיבית "סיבובית" ולמראית עין מול חלק מבעלי המניות של החברה – זאת, תוך הסתרת עסקה זו מהמבקש, ותוך מטרה לנשל את המבקש מזכויותיו בחברה בניגוד לדין ובניגוד לתקנון.
לטענת המבקש, לא כל בעלי המניות בחברה מסכימים לעסקת המכירה, וחלקם אף לא שותף במגעים שקדמו להצעה. נוסף על כך, במהלך ישיבת הדירקטוריון מיום 03.05.2021, ציין בא כוח המבקש שנכח בישיבה מטעמו, באופן מפורש, כי אין בהסכמתו הספציפית להעברת מסמכים לרוכש ולהשלמת בדיקת נאותות כדי להוות הסכמה כלשהי לעסקת המכירה. עם זאת, כך נטען, הסתייגותו כאמור הושמטה מפרוטוקול הישיבה שנוסח על ידי ירון.
כך נטען, כי בפועל, הרוב המוחלט של בעלי המניות אשר הסכימו לעסקת המכירה בוחרים לקבל מחצית מהתמורה באמצעות מניות ברוכשת – וכך, הלכה למעשה, מוכרים 51% ממניותיהם בלבד, וימשיכו להחזיק במחצית ממניותיהם בחברה. כמו כן, כפי שעולה מתמלול ההקלטה שיתואר להלן, לחלק מבעלי המניות בחברה, ובהם מר אברמוביץ' ומר מינין, הוענקה אופציה לרכוש מניות נוספות של ריקסייל, באופן שיאפשר להם בתנאים מסוימים לרכוש את מניותיהם בחזרה.
כפי שעולה מתמלול הקלטה של פגישה מיום 16.05.2021 (להלן לפי הקשרו – ההקלטה ו- תמלול ההקלטה) [תמלול ההקלטה מצורף כנספח 1 לבקשה], בה נכחו האחים אלקיים וחלק מבעלי מניות המיעוט בחברה, האחים אלקיים אישרו בפה מלא כי רקחו את עסקת הרכישה יחד עם אברמוביץ' ומינין במטרה להפריד את המבקש מזכויות המוקנות לו בתקנון, לרבות זכויות הפיקוח שלו על החברה ועל האחים אלקיים. לטענת המבקש, האחים אלקיים אישרו והודו כי עסקת המכירה איננה באמת עסקה למכירת מלוא מניותיה של החברה לרוכש, בהתאם להוראות סעיף 11 לתקנון החברה, כי אם עסקה "סיבובית" בלבד (מתוך דברי ירון לפי התמלול : "אנחנו מחליפים החזקות" [עמ' 15 ש' 21-18]; "כולם נשארים בעלי מניות בחברה" [עמ' 48 ש/ 9 ו-עמ' 24 ש' 12-10]; "המהלך הזה ייגרום למצב שאנחנו נוכל להיות עם תקנון שלא כולל זכויות מיוחדות לדותן גלעד וגם הוא לא יהיה יותר דירקטור בחברה"[עמ' 15 ש' 21-18]; "צריך שדותן לא יהיה דירקטור ולא יהיו לא זכויות מיוחדות" [עמ' 55 ש' 24-24].
לטענת המבקש, ממילא לא מתקיימים בענייננו התנאים הקבועים בסעיף 11 לתקנון, שכן בהתאם לאמור לעיל העסקה אינה עסקת מכירה אלא עסקת "החלפת מניות" – והגם שסעיף 11 לתקנון אינו מחייב תמורה כספית עבור המניות, ברור כי תכליתו אינה לאפשר מנגנון עקיף בו ימשיכו בעלי המניות של החברה החזיק בפועל במניותיהם ; וכן לא הוכח קיומו של התנאי לפיו הרוכש, בן שלום, מתנה את רכישת המניות ברכישת 100% ממניות החברה – מה גם שהרוכש חתם על הסכם הרכישה רק לאחר שבעלי המניות בחברה חתמו ואישרו ברובם המוחלט, כי הם מבקשים לקבל את מחצית התמורה בעד מניותיהם באמצעות מניות בחברת ריקסייל, ועל כן ימשיכו הלכה למעשה להחזיק בחברה.
אשר לטענת האחים אלקיים לפיה הם בעצמם נפגעים מהעסקה שכן הם מאבדים את השליטה בחברה, משיב המבקש כי בפועל האחים אלקיים אינם בעלי השליטה בחברה כיום, שכן הגם שהם נושאים תפקידים בחברה ומחזיקים ברוב מניותיה, הרי שהם נדרשים לקבל את הסכמתו ואישורו של המבקש למרבית ועיקר הפעולות הקשורות בניהול החברה.
גם הטענה של המשיבים לפיה עסקת המכירה נדרשת בשל העובדה שהחברה קרבה לחדלות פירעון לא הוכחה, ואף ניתן להסיק כי אינה נכונה נוכח העובדה שסוגיה זו אף לא הובאה לידיעת דירקטוריון החברה ובעלי המניות בחברה. תמיכה נוספת למסקנה זו, מוצא המבקש בכך שהסכם הרכישה לא כולל כל התחייבות מצד מר בן שלום או הרוכשת להשקיע כסף בחברה.
עוד נטען, כי שווי החברה הנקוב בעסקת הרכישה – 24 מיליון ש"ח – אינו משקף את ערכה האמתי של החברה, כאשר בהתאם לחוות דעת כלכלית שהוגשה על ידי חברה בגדרי ת"א 48626-01-21 (להלן – ההליך הראשון), צוין כי כבר בתחילת שנת 2020 גייסה החברה הון לפי שווי חברה של כ-55 מיליון ש"ח, תוך שצוין כי החברה מצויה בצמיחה אדירה בשנים האחרונות.
כן ציין המבקש, כי קיים טעם לפגם בבחירתו של אברמוביץ', המשיב 6, לא להגיש תשובה מטעמו לבקשה ובהתאם לא להגיש תצהיר. זאת, שעה שלטענת ירון, אברמוביץ היה מיוזמי עסקת המכירה ונכח במספר פגישות מו"מ עם בן שלום, הרוכש, בקשר עמה.
לבסוף, בהמשך לשיח שהתקיים בדיון בבקשה בשאלה מדוע אין בעלי מניות נוספים שמעלים את הטענות שמעלה המבקש, מפנה המבקש את בית המשפט לכתב התביעה בהליך נוסף בין הצדדים - ת"א 34756-02-21 המתנהל גם הוא בפני מותב זה (להלן – ההליך השני), במסגרתו עתר המבקש לצו חשבונות ביחס למסמכים שונים של החברה נוכח סירובם של החברה וירון למסור לו מסמכים להם הוא זכאי מכוח התקנון ומכוח תפקידו כדירקטור. לטענת המבקש, בהתאם לתמלול שצורף לכתב התביעה בהליך השני, בעלי מניות נוספים הלינו על כך שהאחים אלקיים לא מוסרים מסמכים רלוונטיים של החברה.
בנסיבות אלו, עותר המבקש לצו מניעה שיעצור את השלמת העסקה, פן תושלם העסקה וייגרם נזק בלתי הפיך למבקש ולבעלי מניות נוספים בחברה שמניותיהם יינטלו מהם. בתוך כך, ביקש המבקש להדגיש כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתוך רצונו של המבקש לשמור על קניינו ועל השקעותיו הניכרות בחברה; וכי הבקשה לא הוגשה בשיהוי אלא מיד עם קבלת ההקלטה שתומללה וצורפה לבקשה, שהינה הוכחה לכך שעסקת המכירה היא עסקת נחזית. בהקשר זה ציין המבקש כי הגם שידע כבר קודם לכן כי עסקת המכירה היא עסקה "נחזית", לא הגיש את בקשתו שכן לא הייתה לו הוכחה ממשית לטענותיו.
בסיכומיו, ציין המבקש גם כי הוא מוכן להפקיד בשלב זה חצי מיליון ש"ח בקופת בית המשפט שישמשו לאיזון הוצאות החברה, בהמשך לטענות המשיבים על קשייה הפיננסיים של החברה.
טענות משיבים
המשיבים הגישו את תשובותיהם לבקשה ואת סיכומיהם בנפרד, כאשר הוגשו תשובות וסיכומים מטעם המשיבה 1, המשיבים 2-3 (המשיב 6 ביקש להצטרף לטענותיהם של המשיבים 3-1) והמשיב 7. למען הנוחות ולאור חפיפה מסוימת בטענות המשיבים, אציג את טענותיהם של כלל המשיבים יחד (המשיבים 3-1, 7-6 יכונו להלן - המשיבים).
לטענת המשיבים, עסקת המכירה עומדת בכלל התנאים שנקבעו בסעיף 11 לתקנון, שכן מעל ל-70% מבעלי המניות בחברה חתמו על ההצעה למכור את מניותיהם (וכיום אף 80% מבעלי המניות של החברה תומכים בהצעה) – עניין שאינו נמצא במחלוקת בין הצדדים; והוכח כי עסקת הרכישה הותנתה על ידי הרוכשת ברכישת 100% מהמניות – כפי שהעיד בפני בית המשפט הרוכש, שהינו הבעלים של הרוכשת, וכפי שמצוין בהסכם הרכישה.
עוד מדגישים המשיבים, כי עסקת המכירה אינה עסקת פיקטיבית או סיבובית, אלא עסקה כשרה שנועדה לחלץ את החברה מהמצוקה אליה נקלעה. כמו כן, על אף טענותיו של המבקש כי עסקת המכירה מהווה מזימה של האחים אלקיים – הרי שבעלי מניות אחרים בחברה הם שיזמו את עסקת המכירה והשימוש בסעיף 11 לתקנון. במענה לטענות המבקש המטילות ספק בטענות המשיבים לעניין מצבה הכלכלי הבעייתי של החברה – עונים המשיבים כי החברה מפסידה כ-100 אלף ש"ח בחודש, אינה מצליחה לגייס הון הנדרש לפעילותה וכן קרבה לחדלות פירעון. בהקשר זה מפנים המשיבים לכתב התביעה שהגישו בהליך הראשון בין הצדדים שם פירטו את הנזקים שגרם המבקש לחברה במעשיו, לרבות על ידי הכשלת ניסיון ההנפקה של החברה – כאשר בהתאם לחוות הדעת שהוגשה בהליך האמור, הנזקים שהמבקש גרם לחברה עומדים על בין 60-30 מיליון ש"ח.
המשיבים מבקשים להדגיש כי איון הזכויות שמוקנות למבקש בתקנון, הוא תוצר לוואי של עסקת המכירה שנדרשת עבור החברה כאמור, כפי שבעלי המניות האחרים בחברה מדוללים גם הם בהחזקותיהם בה – ובפרט האחים אלקיים שאף מאבדים את שליטתם בחברה. אשר לטענת המבקש לפיה האחים אלקיים אינם בעלי שליטה בחברה – מפנים המשיבים לסעיף 268 לחוק החברות.
עוד נטען, כי הבקשה חסרה תשתית ראייתית ובתוך כך אף המבקש ציין בעדותו כי הראיה היחידה בתמיכה לטענותיו היא תמלול ההקלטה. בפרט, אין למבקש כל ראיה לקיומה של עסקה נחבאת או הבטחה כזו או אחרת לבעלי מניות מסוימים מעבר לזו שהוצגה לכלל בעלי המניות. אשר לטענה בנוגע להתחייבות לכאורה של חלק מבעלי מניות בחברה להשקיע 5 מיליון ש"ח לאחר השלמת העסקה – כעולה מתמלול ההקלטה, גם זו לא מעידה על זכויות מיוחדות לאותם בעלי המניות מעבר לקבלת מניות רגילות בעבור השקעתם.
אשר לתמלול ההקלטה עליו נסמך המבקש בטענותיו, עונים המשיבים כי הפרשנות שהציג המבקש לשיחה היא מסולפת, מגמתית ומטעה – ובפרט, הציטוט שהובא ביחס לירון על אודות "החלפת החזקות" שהוצא מהקשרו וממילא אין לו שום משמעות משפטית. כן צוין, כי אין פסול בחלוקת התמורה בעסקת המכירה לתמורה כספית ותמורה שאינה כספית (מניות), וכן כי אף בעל מניות מלבד המבקש לא העלה טענות דומות לטענות שמעלה המבקש בפני בית המשפט.
אדרבא, תמלול ההקלטה אף מחזק את טענות המשיבים, שכן כבר בפתח ההקלטה ירון מציין כי החברה לא גייסה כספים כבר שנה וחצי, וכי על מנת להציל את החברה יזמו בעלי מניות אחרים שאינם האחים אלקיים את השימוש בסעיף 11 לתקנון החברה, וגייסו את האחים אלקיים כמי שמחזיקים כ-55% ממניות החברה ונדרשים על מנת לממש את הסעיף.
כמו כן, גם טענות המבקש לעניין מעילות האחים אלקיים בכספי החברה נבדקו עד דק בידי כל הגופים המקצועיים שליוו את ניסיון ההנפקה של החברה, ולא מצאו שבב אמת בטענותיו.
עוד נטען על ידי המשיבים, כי פרשנותו הצרה של המבקש לסעיף 11 לתקנון לפיה מכר המניות לפי סעיף זה צריך להיעשות תוך מחיקת כל החזקה של בעלי המניות שמוכרים את מניותיהם בחברה, אינה עולה בקנה עם ההיגיון המשפטי והעסקי, וכן אינה עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף -"בכל מקרה" של עסקת מכירת מניות לצד ג'. עוד הודגש, כי אין ממש בטענות המבקש לפיה מדובר בעסקה סיבובית לפיה בעלי המניות יחזיקו הלכה למעשה בחברה באמצעות הרוכשת, שכן במסגרת תנאי העסקה מלוא מניות החברה יועברו לריקסייל, והרוכש יישאר בעל השליטה ברוכשת עם 62.47% ממניותיה, ויתר מניות הרוכשת בשיעור 37.53% יתחלקו על פני 25 בעלי מניות נוספים. כמו כן, לא ניתן לטעון כי החזקה ישירה בחברה דינה כהחזקה עקיפה באמצעות ריקסייל.
עוד מדגישים המשיבים, כי המבקש לא הביע כל התנגדות לעסקה או לתנאיה, אלא לאחר שניתן צו עיקול על מניותיו עד לסכום התביעה שכנגד בגדרי ההליך הראשון, והמבקש הבין שלא יקבל לידיו כספים ממכירת מניותיו במסגרת עסקת הרכישה עד להכרעה בתביעה המקבילה. עוד צוין, כי המבקש השקיע ממוצע של 110 ש"ח למניה ממניותיו בחברה, ואילו העסקה נערכת בתנאי מחיר טובים יותר של 130 ש"ח למניה.
אשר לשווי החברה על פיו נקבע מחיר עסקת המכירה, מדגישים המשיבים כי השווי המיוחס לחברה במסגרת עסקת המכירה הוא שווי הוגן, כפי שסבורים 80% מבעלי המניות בחברה, והעובדה כי במועד אחר יוחס לחברה שווי גבוה יותר, אין בה כדי ללמד על שוויה של החברה היום. עוד מדגישים המשיבים, כי אין לפי שעה הצעת השקעה אחרת לחברה ושהצעתו של הרוכש היא הגבוה ביותר שנעשתה, ועל כן נבחרה.
גם בחוות הדעת הכלכלית אליה מפנה המבקש שבה הוערך שווי חברה של 55 מיליון ש"ח – צוין כי בהינתן שתסוכל ההנפקה המתוכננת, שווי הפעילות של החברה הוערך בכ-12.4 מיליון ש"ח בלבד, ויחד עם נכסים פיננסיים הוערך לה שווי הון עצמי של 16.8 מיליון ש"ח.
אשר לטענה כי יש צורך בכינוס אסיפת בעלי מניות או ישיבת דירקטוריון על מנת לאשר את העסקה (מלבד ישיבת הדירקטוריון מיום 03.05.2021 שהתכנסה על מנת לקבל החלטה על העברת חומרים רלוונטיים לרוכש), הרי שאין כל תנאי כאמור בסעיף 11 בתקנון החברה.
עוד נטען, כי העובדה שהרוכש והרוכשת לא התחייבו להשקעה בחברה אינה מעלה או מורידה לעניין הטענה לפיה עסקת המכירה היא עסקה סיבובית שכן מכירת המניות תקפה גם במנותק ממצבה של החברה.
אשר למאזן הנוחות, טוענים המשיבים כי זה נוטה בבירור לטובתם שכן סיכול עסקת המכירה עלול להוביל לפגיעה באפשרותה של החברה לגייס הון באופן שיגרום נזק ממשי לבעלי המניות שיאבדו את השקעתם בחברה. כמו כן, לאור היעדר הנכסים והנזילות של המבקש בישראל, לא יוכל המבקש לפצות את המשיבים בגין נזק של מעל ל-20 מיליון ש"ח. לעומת זאת, כך נטען, המבקש נהנה מתנאי עסקת המכירה בדיוק כמו שאר בעלי המניות. עוד נטען כי הסעד המבוקש בבקשה חופף לסעד העיקרי.
בנוסף, נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב שכן מועד הגשתה ביום 30.05.2021 היה זמן רב לאחר ישיבת הדירקטוריון מיום 03.05.2021 בה אושרה העברת מסמכים לרוכש לצורך השלמת בדיקות נאותות, ולאחר שנשלח מכתב המבקש לבא כוח החברה ביום 18.05.2021, במסגרתו הובעה התנגדות המבקש לעסקה.
המשיב 7 ביקש להבהיר גם, כי הוא אינו מעורב בכל צורה שהיא בתהליך שהוביל להתקשרות בהסכם המניות, כי הוא אינו מכיר את הרוכש ומעולם לא שוחח איתו, וכן כי לא היה לא היה שותף לכל הסכמה שהיא לגבי היום שלאחר השלמת העסקה. צירופו של מינין כמשיב להליך נעשתה על רקע אזכור שמו על ידי ירון בהקלטה, ואילו ירון עצמו העיד בבית המשפט כי הזכיר את שמו של עומרי בטעות. משעה שכך השתלשלו האירועים, היה ראוי מצד המבקש לתקן את הבקשה ולמחוק את המשיב 7, ולחסוך לו את ההוצאות שבהגשת סיכומים בבקשה, ומשלא עשה זאת יש לחייב את המבקש בהוצאות בהתאם.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית – מתן סעדים זמניים
תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – התקנות) קובעת את מטרתו של הסעד הזמני, כדלהלן:
"מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין."
היינו, מטרתו של הסעד הזמני היא שימורו של מצב קיים במועד הגשת הבקשה, לצורך הבטחת מימושו של פסק הדין לטובת הזוכה הפוטנציאלי, כמו גם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין – וכאשר הוכח כי בלא מתן הצו, עלול המבקש למצוא עצמו בעת מימוש פסק הדין בפני שוקת שבורה [ראו למשל: רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (28.11.2007); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 708-707 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020) (להלן – גורן); יעקב שקד, סדר הדין האזרחי החדש 473 (2019) (להלן – שקד)].
תקנה 95 לתקנות קובעת את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להידרש לבקשה למתן סעדים זמניים [בהחליפה את תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הישנות)], וכדלהלן:
"(א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה.
(ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
[...]
(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני ;
(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני." [ההדגשות אינן במקור – ח.כ.]
על יסוד כך, וכפי שהותווה בפסיקה לא אחת, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: (1) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; (2) מאזן הנוחות נוטה לצדו של המבקש – מידת הנזק שצפוי להיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת מידת הנזק שייגרם למשיב אם ינתן הסעד הזמני, כמו גם מידת הנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים.
בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", במובן שככל שגובר משקלו של האחד פוחת משקלו של האחר [שקד, 477; גורן , 710; רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פסקה 15 וההפניות שם (3.12.2018) (להלן – עניין בבלפור ); רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' יצחק דהן עו"ד, פס' 17 (26.04.2017); רע"א 972/15 אבו סמרה נ' עו"ד אלכס סקלר, פס' 13 (17.2.2015); רע"א 8983/15 ‏ ס.א.ד.ר חברה לעבודות בנין בע"מ נ' איילת חן השקעות כפר יונה בע"מ , פס' 22 (09.02.2016)].
במסגרת בחינת נזקי הצדדים במסגרת התנאי שענייננו מאזן הנוחות, על בית המשפט לשקול כשיקול מרכזי את אופי הנזק הנטען – קרי, האם הנזקים הנטענים על ידי מי מהצדדים הם נזקים כספיים ברי פיצוי מעצם טבעם, או שמא מדובר בנזקים בלתי הפיכים (היינו, נזקים שאינם ממוניים גרידא) [עניין בבלפור , פס' 25; ה"מ 440/79 מיקלוש נ' גולן גלובוס פרודקשנס בע"מ, פ"ד לה(2) 645 (1979)].
לצד כל אלו, ובין היתר מכוח חובת תום הלב החוצה שתי וערב את מסגרות המשפט כולן, נדרש בית המשפט לשקול גם שיקולים שבצדק וביושר, ובתוך כך האם הבקשה הוגשה בתום לב, והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש [תקנה 95(ד)(3) לתקנות; גורן, 711-710; שקד, 484-482].
בתוך כך, נדרש גם בית המשפט ליתן דעתו האם מבקש הסעד נקט בשיהוי, שכן הגשת בקשה למתן סעד זמני בשיהוי, חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד והיא יכולה לשמש כראיה לסתירת טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית. יודגש, כי בתקנות החדשות הרי שדרישה זו קיבלה ביטוי ברור בתקנה 95(ד)(3) הקובעת, כי על בית המשפט לשקול "האם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין" [תקנה 95(ד)(3); ראו: רע"א 8630/05 ניר שיתופי – אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עיריית הוד השרון, פס' 6 (10.04.2007); שקד, 485-484].
לכל אלו נדרשתי בבואי להכריע בבקשה שלפניי, ועל יסוד אלו – מצאתי כי אין מקום בנסיבות העניין שלפניי להיעתר לבקשה. אפרט.
מן הכלל את הפרט
סיכויי התביעה
אשר לסיכויי התביעה, הרי שמבלי לקבוע מסמרות ביחס להליך העיקרי אשר עוד יידון בפניי, ולצורך הכרעתי בבקשה זו בלבד, הגעתי לכלל מסקנה כי על יסוד הראיות אשר הוצגו בפניי, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי סיכויי התביעה גבוהים דיים באופן שמצדיק את התערבות בית המשפט ומתן צו מניעה כבר בשלב זה. אבאר מדוע.
טענתו המרכזית של המבקש הינה, כי עסקת המכירה היא עסקה פיקטיבית. עם זאת, טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר. כך, המבקש אינו חולק על כך שהראיה המרכזית, ואף הבלעדית, עליה נסמכת בקשתו – הינה ההקלטה (ותמלול ההקלטה) של הפגישה מיום 16.05.2021 בנוכחות האחים אלקיים ובעלי מניות נוספים בחברה [פ/56 ש' 9-7]. עם זאת, עיון בתמלול ההקלטה ובהפניות המבקש מתוך תמלול הקלטה מעלה כי על פניו ולכאורה, אלו רלוונטיים בעיקר לטענת המבקש לפיה מטרת העסקת המכירה היא שלילת זכויותיו המיוחדות של המבקש בחברה, אך לא לטענת הפיקטיביות של עסקת המכירה. כך, לפי שעה דומה כי אין בהקלטה כל התייחסות להיותה של העסקה עם הרוכשת פיקטיבית, או לכך שהמחיר של העסקה הוא פיקטיבי או אינו משקף שווי הוגן לחברה.
ומנגד, על פניו ולכאורה, הוצגו בפני בית המשפט מספר אינדיקציות אשר יש בהן דווקא כדי לחזק את המסקנה ההפוכה, לפיה העסקה אינה פיקטיבית, ואינה מבוססת על מחיר פיקטיבי. כך, בחקירתו לפניי פירט ירון את המגעים השונים שניהול מול מספר משקיעים אפשריים, כאשר במהלך מגעים אלו עלו שלוש אפשרויות השקעה – רכישת מניות החברה על ידי מר קובי דן בעבור סכום של 14 מיליון ש"ח [הצעה זו נתמכת גם בתצהיר שהוגש מטעמו של מר קובי דן ביום 28.06.2021]; רכישת מניות החברה על ידי מר עידו נויברגר בסכום של כ-20 מיליון ש"ח; והצעת הרוכש שהתקדמה לכדי הסכם הרכישה, לרכוש את מניות החברה בסכום של 24 מיליון ש"ח [פ/82 ש' 17-14]. רוצה לומר, כי בהתאם לחקירתו של ירון, שדבריו לא נסתרו בשלב זה על ידי המבקש, עסקת המכירה הינה תוצאה של משא ומתן עם משקיעים שונים שהציעו הצעות להשקעה בחברה – ומתוך אלו, נבחרה ההצעה הגבוה ביותר, היא ההצעה מושא עסקת הרכישה.
תמיכה נוספת ללגיטימיות עסקת הרכישה הינה בעובדה כי לפי שעה, 23 מבעלי המניות בחברה המחזיקים ב-80% ממניותיה, תומכים בעסקה – והדעת נותנת כי יש בכך כדי להעיד על עמדתם ביחס לתנאי העסקה ולהוגנות תנאיה.
יתר על כן, איני סבור כי הוכח לפניי בשלב הנוכחי כי עסקת המכירה היא עסקה סיבובית. ראשית, בחקירתו לפניי העיד בן שלום כי מי שפנה אליו בעניינה של החברה הוא גורם בשם צביקה בירנבאום ולא מר אברמוביץ' כנטען על ידי המבקש [פ/101, ש' 12-3]. עדות זו פוגמת בטענת המבקש כי עסקת המכירה היא יוזמה של מר אברמוביץ' או האחים אלקיים שמטרתה פגיעה בזכויותיו של המבקש בחברה על ידי ביצוע מהלך שישאיר את החזקת בעלי המניות בחברה, אך ינטרל את הזכויות המוקנות למבקש על פי התקנון. כמו כן, בעדותו של הרוכש לפניי הודגש על ידו כי הגם שהיה מודע לאפשרות כי לפחות חלק מבעלי המניות בחברה (בהיקף שלא היה ידוע לו) יעשו שימוש באפשרות שניתנה בהסכם הרכישה לקבל חלק מהתמורה עבור מניותיהם במניות הרוכשת – עניין זה לא היווה שיקול מרכזי מבחינתו [פ/ 106-105].
לצד הדברים הללו, לפי שעה, לא התרשמתי כי המניע המרכזי מאחורי עסקת המכירה הוא נטרול זכויותיו של המבקש בחברה. כך, הגם שאיני מתעלם מאמירות שונות שתועדו בהקלטה ובתמלול הקלטה ונאמרו לכאורה על ידי ירון בנוגע למבקש ולמשמעות עסקת המכירה לזכויותיו המיוחדות בחברה – וייתכן כי יהיה מקום להידרש לאמירות אלו בהמשך ההליך; על מנת להוכיח את טענותיו במישור זה צפויות למבקש משוכות רבות. כך למשל, מעדותו של ירון לפניי התרשמתי כי יש ממש בטענות המשיבים לפיהן הרציונל העומד מאחורי עסקת הרכישה הינו הצורך התזרימי הממשי של החברה. כך, על פי עדותו של ירון לפניי, מידי חודש נצבר לחברה גרעון של 30,000 ש"ח, שלצד ההוצאות המשפטיות הגבוהות שגובים ההליכים השונים שמתנהלים בין הצדדים בבית המשפט, מקים חשש לפגיעה ממשית בחברה [פ/ 76-75]. נוסף על כך, העובדה כי תוצר לוואי נוסף של העסקה הוא איבוד שליטתם של האחים אלקיים בחברה, מקשה גם היא על טענתו של המבקש כי עסקת הרכישה היא מזימה של האחים אלקיים בשיתוף בעלי מניות נוספים, כנגד התובע.
נוסף על הדברים האלו, קושי משמעותי בטיעונו של המבקש הוא בעובדה כי למול טענותיו של המבקש כי עסקת המכירה היא עסקה פיקטיבית סיבובית, המבוססת על מחיר פיקטיבי - המבקש אינו חולק על כך שבא כוחו שייצג אותו בישיבת הדירקטוריון מיום 03.05.2021 אישר את העברת המסמכים לרוכש לשם השלמת בדיקת נאותות, וכי במועד ישיבה זו מחיר העסקה, שלטענת המבקש הוא מחיר פקטיבי, היה ידוע למבקש ואף פורט בהצעה שנשלחה אליו[פ/18, ש 15-8]. זאת, הגם שלטענת המבקש (שאינה נתמכת בפרוטוקול הישיבה או בבקשה לתיקון פרוטוקול הישיבה) בא כוחו סייג הסכמתו זו, כך שהובהר שאין בה כדי להוות הסכמת להתקשרות בעסקת הרכישה. עוד יש לציין כי המבקש אינו חולק על כך שסעיף 11 לתקנון החברה מאפשר לכפות על בעלי המניות בחברה את מכירת מניותיהם ככל שמתקיימים התנאים הקבועים בו [פ/29, 3-2].
מהאמור עולה – כי בעוד שהמבקש היה מודע לתנאים המהותיים של העסקה הרכישה שעל בסיסם הוא טוען כעת לפיקטיביות שלה, בא כוחו הסכים עוד ביום 03.05.2021 להעברת המסמכים הנדרשים להשלמת בדיקת הנאותות לצורך השלמת עסקת הרכישה, ולמעשה אישר בכך התקדמות נוספת בהשלמת העסקה. הדעת נותנת, שלו היה סבור המבקש כי תנאי עסקת הרכישה מעידים על כך שכל מטרתה של העסקה נטרולו מזכויותיו בחברה, בא כוחו לא היה מאשר את העברת המסמכים כאמור. מבלי לפגוע בזכויותיו של המבקש להציג ראיות שיסתרו מסקנה זו בהמשך ההליך – בדברים אלו יש כדי להעיד על פגם משמעותי בטיעונו של המבקש.
כמו כן, גם טענת המבקש לפיה היו בעלי מניות נוספים שהתנגדו לעסקה לא הוכחה כלל ועיקר, ולפי שעה המבקש נמנע מהגשת כל תצהיר של בעל מניות בחברה שיתמוך בטענתו. יודגש, כי הפנייתו לטענות שהוצגו בהליך אחר בעניין מסירת מסמכים על ידי האחים אלקיים אין בה כדי לסייע לסוגיה שעל הפרק בענייננו – ומשכך לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי כאמור.
בשולי הדברים אציין גם, כי בשלב זה לא מצאתי כי הוכחה טענתם של המשיבים לפיה המבקש נקט בהליך דנא בתגובה להחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת ערקובי ביום 12.05.2021 בגדרי ההליך הראשון, ליתן סעד ארעי להגדלת סכום העיקול על נכסיו לגובה של 20 מיליון ש"ח (להלן – החלטת הגדלת העיקול); ועם זאת, מבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו ביחס להמשך ההליך – טענתו של המבקש במהלך הדיון לפניי מיום 28.06.2021 כי כלל לא היה מודע להחלטת הגדלת העיקול, נסדקה במהלך הדיון לפניי (זאת, בין היתר, שעה שבא כוח החברה הציג בפני בית המשפט אסמכתא לכך שעל פי הרישום במערכת נט המשפט, משרד בא כוח המבקש צפה בהחלטת הגדלת העיקול עוד ביום שבו ניתנה). גם לכך, יש כדי להשפיע על מידת מהימנות גרסת המבקש, למצער לעניין זה.
סיכומו של נדבך זה, מצאתי כי בשלב הנוכחי המבקש לא הציג תשתית עובדתית וראייתית מספקת לתמיכה בטענות הניצבת בליבת הבקשה דנא, לפיה עסקת המכירה היא עסקה פיקטיבית, סיבובית ולמראית עין בלבד. ודוק, אף אם תתקבל טענתו של המבקש לפיה עסקת המכירה נועדה להפריד אותו מזכויותיו המיוחדות בחברה מכוח התקנון – ואשר לכך פתוחה בפניו הדרך לעשות כן, אזי אין בכך להוכיח – לכשעצמו ולבדו – כי עסקת הרכישה היא פיקטיבית, על כל המשתמע מכך.
מאזן הנוחות
אשר למאזן הנוחות, מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפניי, זה נוטה לטובת המשיבים. כך, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שדילול אחזקותיו של המבקש בחברה בעקבות השלמת העסקה תמנע ממנו את זכויותיו המיוחדות בחברה על פי התקנון. עם זאת, מצאתי כי הנזק שעשוי להיגרם לחברה ככל שתמנע השלמת עסקת הרכישה בשלב זה הוא גבוה משמעותית מהנזק שעשוי להיגרם למבקש. ודוק, כפי שפורט לעיל, התרשמתי מעדותו של ירון כי החברה אכן מצויה בקשיים תזרימיים שמקשים על פעילותה, ובהתאם לכך, מזה מספר חודשים נעשים ניסיונות לגייס משקיעים לחברה מתוך חשש כי המשך המצב הקיים יוביל לשקיעת החברה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שהחברה היא חברת סטרט-אפ, שקבועי הזמן בה הם קצרים וקריטיים במיוחד [פ/78-77]. כך גם התרשמתי, כי עסקת הרכישה היא תוצאה של תהליך במסגרתו הוצגו לחברה מספר הצעות השקעה, כאשר לא נסתרה הטענה של המשיבים לפיה הצעתו של הרוכש היא הגבוהה ביותר. בנסיבות אלה, עצירת השלמת עסקת הרכישה עשויה לסכל השקעה משמעותית בה, שכן אין ודאות כי יימצא רוכש חלופי נוסף לחברה שיציע תנאים טובים באותה מידה כמו מר בן שלום – או בכלל. בכך יש כדי להקים חשש כי השלכותיו של מהלך כאמור על החברה, עשויות להיות בלתי הפיכות, ולא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור ולפצות את המשיבים בגין כך; וקל וחומר – שעה שהמבקש אינו בעל נזילות ונכסים בישראל, ואף אין בבעלותו חשבון בנק בישראל – כפי שהצהיר המבקש בעצמו בחקירתו לפניי [פ/54-50]. מכאן, כי לפי שעה אין כל הבטחה כי בידיו של המבקש אפשרות לכסות את הנזק שעשוי להיגרם לחברה. הצעתו של המבקש להפקיד מידית חצי מיליון ש"ח בקופת בית המשפט, בוודאי שאינה יכולה לערוב לנזקים פוטנציאליים של מעל ל-20 מיליון ש"ח לחברה ולבעלי מניותיה, כנטען על ידי המשיבים בשלב זה – על פניו ולכאורה. בהקשר זה מצאתי לציין כי ככל שתושלם עסקת הרכישה זכאי המבקש לתמורה בגין מניותיו בחברה, וגם בכך היה כדי להשפיע על איזון השיקולים ביחס למאזן הנוחות.
עוד מצאתי להדגיש, כי למול הפגיעה בזכויותיו של המבקש בעקבות השלמת עסקת הרכישה (כאמור בשלב זה לא הוכחה התנגדותם של בעלי מניות נוספים לעסקת הרכישה על ידי המבקש), מניעת השלמת עסקת הרכישה עשויה לטמון בחובה גם פגיעה ב-23 בעלי מניות נוספים בחברה שתומכים בעסקה, וקיימת להם זכות למכור את מניותיהם – וגם בכך היה כדי להשפיע על נקודת האיזון של "מקבילות הכוחות, בנסיבותיו של ההליך דנא" [ראו למשל: רע"א 2195/16 כח ע.א. נכסים בע"מ נ' חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א (01.06.2016)] . זאת, לאור העובדה כי על אף טענותיו של המבקש, לא עלה בידו להוכיח בשלב זה כי התנאים בסעיף 11 לתקנון אינם מתקיימים, ומכאן שלפי שעה לא הוכח כי לא עומדת לבעלי המניות התומכים בעסקת הרכישה זכות לגיטימית לממשה.
שיהוי
כאמור, הפסיקה הכירה בכך כי יש ליתן משקל גם למועד בו פנה המבקש לקבלת סעד זמני מבית המשפט. כך, כידוע, בית המשפט לא ייעתר לבקשה למתן סעד זמני מקום בו לא שוכנע כי דוחק הנסיבות מחייב התערבות שיפוטית מוקדמת עוד בטרם הוכרעה התובענה. בענייננו, המבקש טוען כי סבר שהעסקה היא פיקטיבית עוד עם קבלת ההצעה לידיו ביום 28.04.2021, וכן בישיבת הדירקטוריון מיום 03.05.2021 עת שבא כוחו אף נתן הסכמות להעברת מסמכים לרוכש לצורך השלמת בדיקת נאותות.
אשר לכך, גם לו הייתי מקבל את טענות המבקש בדיון לפניי, לפיהן המתין עם הגשת הבקשה מכיוון שלא היו לו ראיות לגבות את טענותיו (עד שהגיעה לידיו ההקלטה של הפגישה מיום 16.05.2021) [פ/25, ש' 23-16] – העובדה כי ניתנה הסכמת נציגו עוד ביום 03.05.2021 להמשיך בשלבים הנדרשים לקידום עסקת המכירה פוגמת בגרסתו לעניין זה, ויש בה כדי להטיל ספק בנחיצות ובדחיפות הסעד מבחינת המבקש.
סיכומו של דבר, מצאתי לדחות את הבקשה למתן סעדים זמניים. זאת, בשים לב לסיכוי התביעה ומאזן הנוחות, הנוטה כאמור בנסיבות העניין באופן ברור לטובת המשיבים; ולצד אלה, בשים לב למועד הגשת הבקשה.
סוף דבר
על יסוד כל האמור – אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני.
אני מורה למבקש לשלם למשיבה 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח;
אני מורה למבקש לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד למשיבים 3-2 בסכום כולל של 12,000 ש"ח;
אני מורה למבקש לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד למשיב 7 בסכום כולל של 15,000 ש"ח.
אשר להליך העיקרי שהמשכו קבוע לפניי, תשומת לב הצדדים להוראות סדרי הדין על פי התקנות, לרבות:
חובת הגשת כתב ההגנה תוך 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע ים, כשהוא על נספחיו, כרוך, מדוגל וממוספר, זאת בנוסף להגשתו במערכת "נט המשפט"; וזכותו של המבקש להגשת כתב תשובה לכתב ההגנה ארבעה עשר ימים לאחר מכן
ב"כ הצדדים יקיימו דיון מקדמי בהתאם להוראות תקנות 36-34 לתקנות.
דיווח באשר לדיון המקדמי, יוגש לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה לתקנות, 14 ימים לפני ישיבת קדם המשפט בתיק.
הליכים מקדמיים יושלמו כמפורט בפרק ט' לתקנות.
רשימת בקשות שמבוקש לדון בהן בישיבת קדם המשפט, תוגש בהתאם לתקנה 49 לתקנות, עד לא יאוחר מ-20 ימים לפני ישיבת קדם המשפט. תשובה לרשימת הבקשות תוגש תוך 14 ימים לאחר מכן.
רשימת עדים בהתאם לתקנה 62 לתקנות, תוגש על ידי התובעת 20 ימים לפני ישיבת קדם המשפט, ועל-ידי הנתבע 14 ימים לאחר מכן.
מועד קדם משפט ייקבע בהתאם להוראות תקנה 61(א) לתקנות.
לתיק בית המשפט יוגש עותק של כלל כתבי הטענות, על נספחיהם, כשהוא כרוך, מדוגל וממוספר, תוך שבעה ימים ממועד הגשתם מרחוק.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אב תשפ"א, 03 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.