הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 58380-10-18

לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק

התובעים:
.1 חברה לפתוח קרקעות בגושים 7696 ו7697 בע"מ
.2 יעקבי ג'דיד עבדול רחמן
על-ידי בא-כוחם - עו"ד יהושע דיאמנט
.3 אשר ישראל פרנקל ו-6 אח'

נ ג ד

הנתבעים:

המבקשת:
.1 קרן קיימת לישראל ו-75 אח'
על-ידי בא-כוחם - עורך-הדין עמי עבר הדני
פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
...
9. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ
על-ידי בא-כוחה עורך-הדין איתמר ברודנר
אביעד, איטח ושות

החלטה
לפני בקשה למתן הוראות לרשות מקרקעי ישראל בעניין גילוי מסמכים.
1. המבקשת היא רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: רסקו או המבקשת ). היא מציינת כי בקשתה הנוכחית מוגשת "מכוח תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובהתאם לסעיף 1 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בקשר למקרקעין המצויים בגוש 7696 חלקות 1 ו-2. בבקשתה עותרת רסקו להורות לרשות מקרקעי ישראל (להלן: המשיבה או הרשות):
א) להמציא לב"כ רסקו כל מסמך אשר יש בו כדי לשפוך אור על מצב זכויותיה של רסקו בקשר עם המקרקעין, לרבות אך לא רק, הסכמי חכירה, או הסכמי פיתוח או הסכמי העברת זכויות וכל מסמך אחר המצוי בידיה בקשר לזכויותיה של רסקו במקרקעין.
ב) בהתאם למסמכים אשר תמציא [הרשות] לב"כ רסקו כמפורט בסעיף א לעיל, מבוקש מבית המשפט הנכבד להורות [לרשות] ליתן עמדתם המפורטת והברורה לעניין היקף זכויותיה של רסקו במקרקעין, קרי, האם רסקו הינה בעלת זכויות במקרקעין ואם לאו.
2. ברקע הבקשה סכסוך מורכב ומסועף בין הצדדים להליך סביב זכויותיהם במקרקעין. שורשיו של הסכסוך בהליכים שהחלו בבית משפט זה עוד בשנת 1944(!). רסקו צורפה כנתבעת בשל היותה רשומה בלשכת רישום המקרקעין כחוכרת של חלק מהמקרקעין. לטענת המבקשת, היא פיתחה את המקרקעין מושא התובענה, ומכרה חלקים במקרקעין לצדדים שלישיים, שחתמו על הסכמי חכירה ישירות מול הרשות. ולכן, אין לה כל מעקב לגבי הסכמים אלה. נוכח חלוף השנים, ולאחר שנעשו עסקאות במקרקעין, נוצר מצב בו למבקשת אין ידיעה לגבי מהות או היקף הזכויות המצויות ברשותה, ככל שישנן.
המבקשת פנתה לרשות בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 אך קיבלה תשובה לפיה לא ניתן לאתר תיק ע"ש רסקו במקרקעין הקשור לגוש 7696 חלקות 2-1. על רקע זה היא שלחה שליח למשרדי הרשות כדי לברר את הדברים, שכן היא רשומה בלשכת רישום המקרקעין כחוכרת. ביקורו של השליח העלה כי קיימים מסמכים הקשורים עם המקרקעין מושא התובענה, אך הרשות סירבה לתת בידו עמדה או מסמך כלשהו בנוגע לזכויות המבקשת עם המקרקעין.
3. הרשות מתנגדת לבקשה.
הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולא ניתן ללמוד ממנה איזה מידע נטען קיים בידי המבקשת ואילו מסמכים מצויים בידיה.
לגופם של דברים הבקשה, ככל שהיא נשענת על תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), לוקה בשיהוי עצום, ודי בטעם זה לבדו כדי לדחותה. בנוסף, אין עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. על בקשה שכזו להיות ממוקדת ומצומצמת. לעומת זאת הבקשה, כפי שהוגשה, עוסקת בדרישה לקבל המכלול, וככזו היא כללית באופייה. בנוסף, יש לדחות את הבקשה ככל שעניינה בחוק חופש המידע. הסמכות לדון בבקשות מסוג זה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים. מכל מקום, אין מקום לראות בהפניית המשיבה לאפיק המינהלי משום הסכמה כי יש בו ממש. דין הבקשה גם להידחות שעה שמתבקש מתן עמדה מפורטת בעניין זכויות רסקו. בקשה שכזו אינה יכולה להיכלל במסגרת הליך גילוי מסמכים ספציפי, כאשר המועדים למשלוח שאלונים בהליך הנוכחי חלפו לפני שנים רבות. בנוסף, אין בתקנות סדר הדין האזרחי מנגנון המאפשר מתן תשובות לשאלות מסוג זה. לא מדובר בדרישה למענה מהסוג שמקובל לשאול בשאלון, אלא בדרישה כללית לקבלת עמדה מפורטת וברורה ביחס לזכויות.
עמדת המשיבה היא שצריך היה לדחות את הבקשה על כל חלקיה. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, ולאחר בדיקה שנערכה, אותר חוזה חכירה בודד של רסקו, שפג תוקפו בתאריך 17.10.94 ולא חודש. פרט לחוזה זה לא נמצא כל חוזה אחר, כך שאין לרסקו כיום כל זכויות במקרקעין.
4. התובעים (בת"א 2492/07 (מספר ההליך המקורי) ) טענו כי המסמכים והמידע המבוקש חשובים כדי להציג את מלוא התמונה העובדתית. חלק מהנתבעים, שאינם בעלים רשומים, טוענים כי קיבלו זכויות מרשות מקרקעי ישראל. לשיטתם, הם יכלו להירשם כבעלי זכות חכירה, וזאת בתום לב. אלא שקיימת סתירה שעה שרשומה חכירה על שם חברת רסקו. לכן, יש חשיבות לבירור התמונה העובדתית. בתיק זה, למרות מורכבותו והיקפו, לא ניתן צו לגילוי מסמכים ולא התקיימו הליכים מקדמיים כסדרם. אומנם התקיימו מספר ישיבות מקדמיות בפני המותב הקודם (חברי כב' השופט טובי) אך לא התקיים קדם משפט של ממש, ולא ניתנו צווים בדבר שאלונים, גילוי מסמכים וכיו"ב. לאחר מכן הופנו הצדדים לגישור, ומשכשל הגישור, נקבעו דיוני הוכחות, ללא הליך מקדמי. לכן, אין לבוא חשבון עם המבקשת שעה שהגישה בקשתה רק כעת.
5. המבקשת עומדת על בקשתה. כפי שעולה מנוסח רישום המקרקעין, לרסקו חכירה רשומה. המסמך היחיד שצירפה הרשות אינו שולל קיומן של זכויות חכירה כיום. לא ניתן ללמוד ממסמך זה שהחכירה לא חודשה או שהסתיימה. ניתן ללמוד כי החכירה נרשמה, בהסכמת הרשות, בשנת 1997, קרי לאחר טענת הרשות כי החכירה "הסתיימה" לכאורה. לכן, המבקשת חוזרת על הסעד המבוקש על ידה ולחלופין, ככל שעמדת הרשות היא שמדובר במסמך היחיד שנמצא, יש לגבות דבריה בתצהיר.
בנוסף, המבקשת טוענת שיש לדחות את טענות הרשות. לא נפל שיהוי בהתנהלותה. היא ניסתה לאתר מסמכים ללא הועיל. במהלך שנת 2019 הוחלף הייצוג בהליך, והייצוג הנוכחי פעל לאתר מידע. אין מדובר בהכבדה על הרשות שכן מדובר בתיק מינהל אחד, ביחס למקרקעין ספציפיים. מדובר במסמכים שחשובים לבירור הסכסוך. בנוסף, מדובר בבקשה לגילוי ספציפי שכן הוא ממוקד במסמכים הנוגעים בתיק קיים. אשר לחוק חופש המידע, המבקשת נשענת בבקשתה על תקנה 113 לתקנות בלבד.
6. לאחר עיון אני סבור שהבקשה, במתכונתה הרחבה, דינה להידחות.
ראשית, אכן לא מוכר בדין סעד של מתן עמדה כללית לגבי מצב הזכויות המשפטי מצד להליך, מהסוג המבוקש בנסיבות העניין. ניתן לדרוש מצד שכנגד מענה לשאלות כאלה ואחרות בשלב המענה לשאלונים, אך גם את המענה לשאלונים אין להפוך לדרישה לקבל ניתוח מקיף בסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך ערבוב בין שלב הסיכומים בסוף הדרך לבין ההליכים המקדמיים.
די בכך כדי לדחות את העתירה לסעד בחלק השני של הבקשה.
7. אשר לסעד הראשון לבקשה, הרי שהעתירה בעניינו אכן לוקה בשיהוי ניכר. בירור התובענה הנוכחית החל לפני למעלה מעשור. גם אם לא התקיימו הליכים מסודרים של גילוי מסמכים בגלגולים הקודמים של ההתדיינות, הרי שמזה למעלה משנה ידוע לכל כי הליכי הגישור לא עלו יפה, ואף נשמעה עדות מוקדמת של המצהיר מטעם הרשות ביום 31.1.19. אין זה ברור מדוע בכל אותה תקופה מאז לא הוגשה הבקשה הנוכחית, אלא רק שעה שהליכי ההוכחות מצויים בעיצומם.
ועדיין, נוכח חשיבות המידע המבוקש, ונוכח העובדה כי בקשה לפי תקנה 113 לתקנות ניתן להגיש בכל עת, הייתי נוטה לקבוע שניתן להתגבר על קושי זה, אלא שאכן, הסעד כפי שנוסח עניינו בגילוי כללי ולא בגילוי ספציפי. רק בתגובתה צמצמה המבקשת את התייחסותה לתיק בעניינה של המבקשת ברשות. צמצום זה אכן מכניס אותנו לגדריה של תקנה 113, אך אין לשכוח שמעמדת הרשות, במסגרת הפניה מכוח חוק חופש המידע, עולה שלא אותר תיק הרשום על שם המבקשת הקשור לגוש 7696 חלקות 2-1.
8. מכל מקום, טוב עשתה הרשות שעה שחרף עמדתה בדקה ומצאה קיומו של חוזה חכירה בודד, וציינה שלא נמצא כל חוזה אחר. אלא שבנסיבות העניין המתחיל במלאכה מצווה לגמור אותה. המשיבה תגיש הצהרה משלימה, עד תאריך 2.2.20 לפיה לאחר בדיקה זה המסמך היחיד שנמצא, ושלא אותרו מסמכים נוספים הרלוונטיים למחלוקת. במסגרת ההצהרה המשלימה תהיה גם התייחסות לשאלה האם לא אותר תיק הרשום על שם המבקשת הקשור לגוש 7696 חלקות 2-1. ככל שיתברר שנמצא תיק, תכלול ההצהרה אמירה כי אין מסמכים נוספים הרלוונטיים להליך בתיק , וככל שלא נמצא תיק תימסר הצהרה כי אכן אין כזה.
9. התוצאה היא שהמשיבה תפעל כאמור בפסקה 8 לעיל. בנסיבות העניין, ונוכח השיהוי בהגשת הבקשה, ודחיית חלק ממרכיביה, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪. אי תשלום תוך 30 יום מהיום יוסיף להן הפרשי ריבית והצמדה כדין (מהיום).
המזכירות מתבקשת לשלוח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב טבת תש"פ, 19 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.