הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5726-05-21

לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקשות:

דלק ניהול קידוחים (1993) בע"מ
דלק נאמנויות קידוחים בע"מ
ע"י בא כו"ח עוה"ד צבי אגמון, זאב גוטרייך ודניאל לוי

נגד

המשיבים:

קבוצת דלק בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פנחס רובין, ירון אלכווי ד"ר לאה
פסרמן ועמית פרץ
רשות ניירות ערך
ע"י ב"כ עוה"ד ליא ב וינבאום - פרקליטות מחוז תל אביב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
אריאל ינקו
עמיקם רשף
דרורה רשף
ע"י ב" עוה"ד חיים זקס
כהן פיתוח גז ונפט בע"מ
י.נ.א חברה לרישומים בע"מ
י.ו.א.ל ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ
ע"י ב"כ אלקס הרטמן, נועם זמיר וגל קלנר

פסק דין

לפני בקשה מכוח סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") ותקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב – 2002 (להלן: "התקנות לאישור הסדר"), במסגרתה עותרות המבקשות להורות על כינוס אסיפה כללית של בעלי יחידות ההשתתפות (להלן: "המשתתפים") במבקשת 2, שותפה מוגבלת בשותפות המוגבלת הציבורית דלק קידוחים (להלן: "השותפה המוגבלת" ו – "השותפות" בהתאמה ), בה יוצע לאשר הסדר לפיו יוחלפו יחידות ההשתתפות במניות רגילות של חברה חדשה שהתאגדה באנגליה ועתידה להחזיק במלוא זכויותיה של השותפה המוגבלת ודלק ניהול קידוחים (1993) בע"מ, שותפה כללית בשותפות (להלן: "השותפה הכללית").

רקע

השותפה המוגבלת התאגדה ביום 21.4.1993 כדי לשמש שותפה מוגבלת בשותפות לצד השותפה הכללית. השותפה הכללית התאגדה ביום 30.3.1993.

בין השותפה המוגבלת לבין השותפה הכללית נכרת הסכם מיום 1.7.1993 (להלן: "הסכם השותפות") לפיו הקימו השתיים את השותפות תוך הסדרת הסמכויות, הזכויות והחובות בשותפות. כך הוסכם כי השותפה המוגבלת תישא ב – 99.99% מההוצאות וההפסדים של השותפות ותהיה זכאית ל – 99.99% מהכנסות השותפות.

באותו היום (1.7.1993) נערך הסכם נאמנות (להלן: "הסכם הנאמנות") לפיו משמשת השותפה המוגבלת כנאמן עבור בעלי יחידות ההשתתפות (להלן: "בעלי היחידות") תחת פיקוח של המפקחים, כיום, פאהן קנה ושות, רואי חשבון וקידר פיתוח וניהול (להלן: "המפקח"). בהתאם להסכם הנאמנות הנפיקה השותפה המוגבלת יחידות השתתפות הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, המקנות למחזיקים בהן זכות השתתפות בזכויותיה של השותפה המוגבלת בהון השותפות. הכספים שנתקבלו בידי השותפה המוגבלת בתמורה ליחידות ההשתתפות שימשו להשקעה בשותפות. עוד נקבע כי השותפות המוגבלת תשמש כנאמן על הרווחים העתידיים מהשותפות (99.99%) ותחלק רווחים אלה לבעלי היחידות.

השותפות עוסקת בחיפושי נפט וגז באזורים הנכללים ברישיונות ובהיתרים הנזכרים בהסכם השותפות ונכסיה העיקריים כוללים זכויות בשיעור 45.34% במאגר הגז לוויתן, זכויות בשיעור 22% במאגר הגז תמר, זכויות בשיעור 30% במאגר הגז אפרודיטה בקפריסין וזכויות לקבלת תמלוג-על ממאגרי הגז הטבעי תנין וכריש. לעניין זה, מובהר כי השותפות ושותפיה במאגרים לויתן ותמר מפיקות ומשווקות גז ללקוחות בישראל, מצרים וירדן.

ההסדר המוצע

בהתאם להסדר המוצע לאישור האסיפה הכללית של בעלי היחידות (להלן: "ההסדר המוצע ") יחול שינוי מבני לפיו New Med Energy Plc., חברה חדשה שהתאגדה באנגליה (להלן: "ניו מד") תהפוך לשותפה המוגבלת בשותפות ותחזיק במלוא הזכויות בשותפות (100%) לאחר שבעלי היחידות המחזיקים ב – 99.99% מ הון השותפות באמצעות השותפה המוגבלת יעבירו לניו מד את זכויותיהם תמורת הקצאת 99.99% מ הון המניות המונפק של ניו מד ולאחר שהשותפה הכללית תע ביר לניו מד את יתרת הזכויות בשותפות (0.01%) תמורת 0.01% מהון המניות המונפק של ניו מד.

סה"כ הונפקו עד היום 1,173,814,691 יחידות השתתפות בשווי כ – 5.6 מיליארד ₪ נכון למועד הגשת הבקשה, כאשר קבוצת דלק מחזיקה במישרין ובעקיפין כ – 54.7% מיחידות ההשתתפות. יתר יחידות ההשתתפות מוחזקות בידי משקיעים מוסדיים ומשקיעים פרטיים אשר אף אחד מהם אינו מחזיק בשיעור העולה על 5% מיחידות ההשתתפות.

בהתאם להסדר המוצע , קבוצת דלק תחזיק ברוב מניותיה של ניו מד ותהיה בעלת השליטה בה. השותפה הכללית הנשלטת על ידי קבוצת דלק, תחזיק ב – 0.01% מהון המניות המונפק של ניו מד ובנוסף תקבל מניות של ניו מד כנגד יחידות השתתפות בהן היא מחזיקה. השותפה הכללית תחדל לשמש כשותפה כללית ובמקומה תוקם חברה בשליטת ניו מד אליה יומחו זכויות ניהול השותפות.

על פי המוצע, תונפק ניו מד למסחר בב ורסת לונדון ובבורסה בישראל. כמו כן, מוצע כי הסכם השותפות יתוקן באופן שהשותפות תהפוך לשותפות פרטית בבעלות ובשליטה מלאה של ניו מד שתהיה זכאית לכל רווחי השותפות. בהתאם יישמרו הזכויות הכלכליות של בעלי היחידות אשר לאחר יישום ההסדר יחזיקו ב – 99.99% מהון המניות של ניו מד.

מובהר על ידי המבקשות כי ההסדר המוצע ייערך במישור השותפה המוגבלת והשותפה הכללית, דהיינו "מעל ראשה" של השותפות. עם זאת, מעמדה המשפטי של השותפות ישתנה משותפות ציבורית מוגבלת לשותפות פרטית מוגבלת. עוד מובהר כי ההסדר המוצע לא צפוי להשפיע במישרין על זכויותיהם של נושי השותפות ומחזיקי אגרות החוב (סדרה א) שהנפיקה השותפות. בהקשר זה מוצע כי למרות שינוי מעמדה של השותפות יחולו עליה כללי החלוקה החלים על שותפות מוגבלת ציבורית. עוד הובהר כי ההסדר לא ישנה מהזכויות של כל בעלי הזכויות לקבלת תמלוגים מהשותפות בגין נכסי הנפט הקיימים שלה בישראל, כפי שהן רשומות כיום בפנקס הנפט המנוהל על פי חוק הנפט, התשי"ב – 1952 (להלן: "פנקס זכויות הנפט") ובגין זכויותיה של השותפות במאגר אפרודיטה בקפריסין ובכלל זאת זכויותיהן של קבוצת דלק לקבלת התמלוגים הקיימים.

עוד מבהירות המבקשות כי קבוצת דלק המהווה אף היא צד להסדר, מוותרת על "ביצור השליטה בשותפות" באמצעות אחזקותיה בשותפה הכללית, בכפוף לכך שזכויותיה של קבוצת דלק ביחס לתמלוגים הקיימים (להלן: "התמלוגים") יוותרו ללא כל שינוי, גם לאחר השלמת ביצוע ההסדר והפיכתה של השותפות לשותפות פרטית ובכפוף לכך שלא יידרש בכל עת בעתיד אישור נוסף לצורך תשלום התמלוגים על ידי השותפות לקבוצת דלק. בעניין זה מובהר כי ניו מד לא תהיה מחויבת לשלם לבעלי התמלוג של השותפות לרבות קבוצת דלק , תמלוגים בגין נכסי נפט חדשים בהם תרכוש זכו יות בעתיד.

המבקשות מבהירות כי בכל הנוגע להשתתפות בפרויקטים חדשים ורכישת נכסי נפט וגז חדשים תאמץ ניו מד החלטה לפיה פרויקטים חדשים שלא יבוצעו בשטח הים התיכון והמדינות הגובלות בים התיכון או רוכשות גז מישראל יהיו כפופים לאישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה ובמני ין קולות הרוב יכללו רק קולות בעלי מניות שאינם בעלי שליטה או עניין אישי ובכפוף לכך ששיעור המתנגדים לא יעלה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. באשר לחלוקת רווחים, מוצע כי תאומץ מדיניות חלוקת רווחים לפיה כל שנה יחולקו דיבידנדים, ופרטי מדיניות החלוקה כפי שתגובש על ידי ניו מד כמקובל בחברות הנסחרות בבורסה בלונדון , תוצ ג בפני באסיפה הכללית של בעלי היחידות.

עוד מובהר כי במועד השלמת ביצוע ההסדר ככל שיאושר, תמחקנה יחידות ההשתתפות מהמסחר בבורסה בתל אביב ובסמוך לכך תירשמנה מניות ניו מד למסחר בבורסת לונדון ותוקצינה למשתתפים לרבות קבוצת דלק. לצורך הרישום האמור הגישה ניו מד טיוטה של מסמך רישום לאישור ה FCA באנגליה, כאשר המסמך צפוי להתבסס על הדוחות הכספיים של השותפות לרבעון הראשון לשנת 2021. במקביל לרישום המניות למסחר בבורסת לונדון פועלת ניו מד לרישום מניותיה למסחר מקביל בבורסה בתל אביב בכפוף לאישור רשות ניירות ערך.

עם השלמת ביצוע ההסדר תסתיים כהונת המפקח , לפי שהשותפות תהפוך מציבורית לפרטית. יחד עם זאת, עד לפירעון אגרות החוב ביום 31.12.2021 חלים על השותפות כללי ממשל תאגידי דומים לכללים החלים על חברת אגרות חוב, לרבות חובה למנות דירקטורים חיצוניים, ועדת ביקורת והוראות באשר לאופן אישור עסקאות עם בעל שליטה. כללים אלה לא יחולו על השותפות לאחר פירעון אגרות החוב, אולם יחולו על ניו מד כל לי הממשל התאגידי החלים באנגליה. בנוסף וככל שמניות ניו מד יירשמו למסחר בבורסה בתל אביב ועד שיירשמו למסחר גם בבורסה בלונדון, יחולו על ניו מד הוראות מחוק החברות והכללים החלים על חברה ציבורית ישראלית לרבות חובת מינוי דירקטורים חיצוניים, חובת מינוי ועדת ביקורת, חובות נושאי משרה, אימוץ מדיניות תגמול, והכללים ביחס לאישור עסקאות עם בעל שליטה ונושאי משרה.

לאחר רישום ניו מד למסחר בבורסת לו נדון, רוב הדירקטורים בניו מד לרבות יו"ר הדירקטוריון יהיו "דירקטורים עצמאיים" שאינם מועסקים על ידי ניו מד או השותפות ואינם מייצגים את בעלת השליטה. במידה ו ניו מד תירשם למסחר בת"א לפני כן , אזי ימ ונו לדירקטוריון החברה דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות חוק החברות. עם זאת, לדירקטוריון ניו מד ימונו גם 2 דירקטורים מטעם קבוצת דלק.

באשר לזכויות קבוצת דלק, מבהירות המבקשות, כי בעסקה משנת 1993 העבירה קבוצת דלק לשותפות רישיונות חיפוש ובתמורה לכך קיבלה מהשותפות סכום מזומן ובנוסף זכות לקבלת תמלוגים בגין כל נכס נפט קיים או עתידי שבו היה או יהיה לשותפות אינטרס. במשך עשרות שנים בכל עת שרכשה השותפות זכויות בנכסי נפט חדשים בישראל נרשמה הזכות בפנקס הנפט ובמקביל נרשמה זכות קבוצת דלק לתמלוגים. כך בכל עת שהחלה הפקה מסחרית של איזה מהמאגרים בהם לשותפות יש זכויות, שילמה השותפות תמלוגים לקבוצת דלק.

לאורך השנים ביצעה קבוצת דלק עסקאות בזכות לתמלוגים ובין היתר, בשנת 2018 מכרה חברת בת של קבוצת דלק את זכות התמלוגים ממאגר תמר לדלק תמלוגים בע"מ ובשנת 2019 מכרה קבוצת דלק את זכות התמלוג שלה ממאגר תמר לקרן השתלמות.

באשר לזכות לתמלוגים מוצע בהסדר להשאיר בתוקפה את הזכות לתמלוגים של קבוצת דלק ביחס לנכסיה הקיימים של השותפות ולא להידרש בעתיד לאישור נוסף או חוזר לתשלום התמלוגים לקבוצת דלק, לפי הוראות סעיף 275 (א1) (1) לחוק החברות. בנוסף מוצע לקבוע בתקנון כי העניין של קבוצת דלק בזכות לתמלוגים אינו מהווה עניין אישי כמשמעותו בחוק החברות, זאת בדומה להוראה הקבועה בסעיף 65א' לפקודת השותפויות. כן מובהר כי ביחס לזכויות נוספות או נכסי נפט חדשים לא תהיה זכאית קבוצת דלק לתמלוגים. בהקשר זה מוסיפות המבקשות כדלהלן:

"למותר לציין כי ככל שיאושר ההסדר על ידי בית המשפט הנכבד הרי שיהיה מעשה בית-דין בסוגיה זו (מכוח תקנה 36 לתקנות ההסדר) ובכך יוגשם רצון הצדדים להסדיר סוגיה זו בצורה סופית ודאית, והכל באמור מתוך עיקרון העל של ההסדר לפיו עניינו הוא אך בשינוי מבני אשר ככלל מותיר את הזכויות הכלכליות של הצדדים השונים בנכסי השותפות הקיימים – לרבות בעלי יחידות ההשתתפות וכן קבוצת דלק – באופן דומה ככל הניתן לזכויותיהם נכון להיום".

הסעד המבוקש

בבקשה כאן, עותרות המבקשות לסעד שלהלן:

להורות על כינוס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי היחידות בתוך פרק זמן שלא יפחת מ – 35 ימים מיום מתן ההחלטה, לצורך אישור ההסדר המוצע בהתאם להוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות.

להורות כי הרוב הנדרש באסיפה לאישור ההסדר המוצע יהיה בהתאם להוראות סעיף 350 (ט) לחוק החברות, דהיינו רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה .

בנוסף, ההסדר המוצע יהיה טעון אישור הרוב הנדרש לפי סעיף 65נא לפקודת השותפויות ו לאישור עסקה אשר לבעל השליטה בשותפות יש בה עניין אישי. בהתאם, במניין קולות הרוב באסיפה ייכלל רוב מכלל קולות בעלי היחידות שאינם בעלי השליטה בשותפות או בעלי עניין אישי באישור ההסדר המוצע , המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, וסך קולות המתנגדים בהצבעה מקרב בעלי היחידות האמורים לא יעלה על שיעור של 2% מכלל זכויות ההצבעה של בעלי היחידות.

להורות כי ככל שההסדר המוצע יאושר באסיפת המשתתפים, המבקשות יהיו זכאיות לבקש את אישור ההסדר במסגרת בקשה נפרדת בהתאם להוראות תקנה 32 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב – 2002.

להורות כי זימון האסיפה, אופן ההצבעה וכל עניין אחר הקשור באסיפה יבוצעו כפי שנקבע בדין לגבי אסיפה כללית של בעלי היחידות בשותפות מוגבלת ציבורית.

לפטור את המבקשות מהמצאת הבקשה לנושים מובטחים ומהותיים של השותפה המוגבלת, מאחר ואין לה נושים, מכינוס אסיפת נושים ומינוי בעל תפקיד, מפרסום דבר הגשת הבקשה במודעות בעיתונים בשפה הערבית ובשפה הרוסית ולאשר כי פרסום לפי התקנות, יפורסם בדיווחים מידיים באתר הבורסה ובאתר רשות ניירות ערך ובשני עיתונים יומיים נפוצים בישראל בשפה העברית. כמו כן, לפטור את המבקשות מהגשת מידע ומסמכים הנדרשים לפי תקנות 7 (א) (3), (8), (10) ו – 7(ב) לתקנות ההסדר

לקבוע כי הקצאת מניות ניו מד לבעלי היחידות אינה מהווה הצעה או מכירה המחייבות פרסום תשקיף, ולפטור את ניו מד מפרסום תשקיף.

לציין, כי ביום 7.5.2021 ניתנה החלטה המתירה למבקשות לפרסם את הכוונה לקיים אסיפת בעלי יחידות ההשתתפות לדון באישור ההסדר המוצע.

עמדת בעלי יחידות פרטיים (ינקו ורשף)

בינתיים, ביום 11.5.2021 הוגש כתב טענות מטעם אריאל ינקו, עמיקם רשף ודרורה רשף המחזיקים ביחידות השתתפות (להלן: "ינקו ורשף"), לפיו מתנגדים ינקו ורשף להסדר המוצע, מחמת שהמתווה לביצועו אינו חוקי ונוגד את הוראות פקודת השותפויות, לפיהן "אין לאפשר שינויים מבניים בשותפות אלא במסגרת ההסדרים הסטטוטוריים שנקבעו בפקודה".

עוד טוענים ינקו ורשף, כי מדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת שדנה בתיקון 5 לפקודת השותפויות, עולה במפורש כי אין לאפשר שינוי מבני שימיר את זכויות המחזיקים בשותפות מוגבלת ציבורית במניות חברה ציבורית בדרך של שינוי מבני כפי שמוצע על ידי המבקשות.

עוד טוענים ינקו ושף, כי בניגוד למוצג ולנטען על ידי המבקשות, בעלי היחידות "אינם בעלי מניות" בשותפה המוגבלת ולכן ההסדר הקבוע בסעיף 350 לחוק החברות, אינו חל בעניין בעלי היחידות. לטענת ינקו ורשף "מחזיקי היחידות – מבחינה משפטית וכלכלית – הם בעלי זכויות בשותפות". לטענתם, פקודת השותפויות מתעלמת, מהעובדה שיחידות ההשתתפות הונפקו באמצעות השותפה המוגבלת ומבחינה תאגידית השותפה המוגבלת היא "חברה שקופה". לעניין זה טוענים ינקו ורשף, כי ההסדר במהותו בין השותפות לבין בעלי האינטרס הכלכלי בה, מחזיקי יחידות ההשתתפות והשותף הכללי. על כן, הצגת ההסדר המוצע כהסדר בין מחזיקי היחידות לבין השותפה המוגבלת היא "מסולפת ומטעה".

באשר לחוקיות מתווה ההסדר המוצע , טוענים ינקו ורשף, כי המחוקק נתן דעתו בפירוש לשאלת התחולה של סעיף 350 לחוק החברות, לצורך ביצוע שינויים מבניים בשותפות ובמיוחד בהקשר של המרת זכויותיהם של המחזיקים בשותפות מוגבלת ציבורית לזכויות בחברה ציבורית, וקבע "במודע ובמכוון", שאין להחיל את ההסדר על שותפויות מוגבלות ציבוריות, תוך השמטת הצעה להחיל את סעיף 350 לחוק החברות על שותפות מוגבלת ציבורית שנכללה בסעיף 65נב לתזכיר החוק. המחוקק התכוון לצמצם את האפשרויות העומדות בפני השותפות לבצע שינויים מרחיקי לכת שישנו באופן מהותי את זכויותיהם של מחזיקי אגרות החוב ואת מבנה השותפות ועל כן וכדי להגביל את מרחב הגמישות של בעלי השליטה בביצוע שינויים מבניים, קבע שלגבי שינויים מבניים בשותפות אין להחיל את הוראות הסדר הפשרה ונקבע כי במקרה של שינוי מבני יש לפנות לשני מסלולים סטטוטוריים ברורים ומוגבלים בהיקפם שהם הסכמה של 100% ממחזיקי יחידות ההשתתפות או רכישת מלוא אחזקות השותפות על ידי השותף הכללי.

עוד טוענים ינקו ורשף, כי בתיקון 32 לחוק החברות, נקבע מתווה להחלת הוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, על תאגיד מסוים אחר, ובהתאם נקבע בסעיף 351א (ב) לחוק החברות, כי ניתן להחיל את הוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, על תאגיד מסוים אחר בצו של שר המשפטים. לפיכך, אין לאפשר למבקשות לעקוף את כוונת המחוקק על ידי יצירת "הסדר מלאכותי" בין מחזיקי היחידות לבין השותפה המוגבלת.

כן מלינים ינקו ורשף, על הדחיפות הנטענת על ידי המבקשות. לטענתם, הודעה על הכוונה לבצע שינוי מבני פורסמה כבר ביום 18.3.2019, דהיינו מדובר בסוגיה העומדת על הפרק כבר שנתיים ועל כן, ומשמדובר "בהסדר חסר תקדים מבחינות רבות – מבחינה כלכלית מדובר בעסקה המשפיעה על זכויותיהם של מחזיקים מהציבור ונכסיהם בשווי עצום של מליארדי שקלים. מבחינה משפטית מדובר בעסקה חסרת תקדים שמעולם לא בוצעה בעבר – המרת זכויות המחזיקים בשותפות מוגבלת ציבורית לזכויות בחברה ציבורית זרה", ככל שלא תדחה הבקשה יש לקיים דיון ולקבל את עמדת המפקחים ביחס לחוקיות השינוי המוצע ולמכלול ההיבטים של העסקה.

מוסיפים ינקו ורשף, כי השינוי המבני המוצע מרחיק לכת ומהותי ביותר מאחר והוא כולל שינוי בזכויות בעלי היחידות לרבות הזכות לאשר החלטות הנפקה, הרחבת תחומי פעילות, רכישת נכסים נוספים והיקף חלוקת הרווחים. בנוסף, ההסדר המוצע, מבטל את תפקיד המפקח שמונה על פי חוק להבטיח את זכויות בעלי יחידות ההשתתפות, פוגע בעצמאות הדירקטורים החיצוניים ומשנה את מעמדם של בעלי יחידות ההשתתפות בפני רשויות המס.

לטענת ינקו ורשף, הגשת הבקשה על ידי ב"כ השותפה הכללית, מעוררת קושי, לפי שהשותף הכללי ומחזיקי יחידות ההשתתפות נמצאים בשני צ די המתרס כאשר לשותפה הכללית ולבעל השליטה עניין אישי בעסקה זו. לעומת זאת, המפקח הוא הדירקטור ובעל מניות הניהול בשותפה המוגבלת ורק הוא "מוסמך לפעול בשם חברת השותף המוגבל", ובהתאם הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת על ידו בלבד. אלא שהמפקח נעדר מהבקשה. מוסיפים ינקו ורשף, כי לפני הדיון בבקשה יש לקבל את חוות הדעת של המפקח.

ינקו ורשף עומדים על כך שכל המידע הרלבנטי חייב להיות מונח בפני מחזיקי יחידות ההשתתפות במועד זימון האסיפה ואין לקבל את גישת המבקשות לפיה השותפות תוסיף מידע מהותי לפי שיקול דעתה. כמו כן, ינקו ורשף מתנגדים לבקשת המבקשות לפטור אותן מפרסום תשקיף קודם לזימון האסיפה והוא הדין לעניין הפטור המבוקש מפרסום "התשקיף האנגלי".

ינקו ורשף עומדים על כך שהשותפות תפנה לרשויות המס לקבלת פרה רולינג באשר לכלל ההיבטים המיסויים הקשורים בהסדר, כתנאי לזימון האסיפה.

בתגובה שהגישו לאחר הגשת תשובת המבקשות והדיון מיום 13.10.2021 , חזרו ינקו ורשף על עמדתם לפיה אין להחיל על ההסדר המוצע את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, ו התייחסו לטענות המבקשות בעניין המסגרת הנורמטיבית לביצוע ההסדר המוצע, תוך ציון העובדה שבתזכיר החוק שהוגש לדיון במסגרת תיקון מספר 5 לפקודת השותפויות, נכלל סעיף המחיל את הוראות הסדר ופשרה גם בשותפות מוגבלת ציבורית, אולם במסגרת הדיונים הושמט הסעיף האמור, ובכך לטענתם, גילה דעתו המחוקק שאין להחיל את סעיף 350 לחוק החברות, על שותפות מוגבלת ציבורית ואין מדובר בהשמטה שלא מדעת. לטענת ינקו ורשף כך גם עולה במפורש מהדיונים בהצעת החוק.

לטענת ינקו ורשף, מטרת המחוקק הייתה לצמצם את האפשרויות העומדות בפני השותפות לבצע שינויים מבניים מרחיקי לכת שישנו באופן מהותי את זכויותיהם של מחזיק יחידות ההשתתפות ואת מבנה השותפות. מסיבה זו נקבע שהשינויים המבניים האפשריים בשותפות מוגבלת ציבורית הם מיזוג בין שותפויות או הצעת רכש מלאה.

אשר לטענת המבקשות לפיה קיימת פרקטיקה המחילה את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, גם על שותפויות, טוענים ינקו ורשף, כי הפרקטיקה האמורה מבוצעת רק ביחס לשינויים בכתבי אופציה של שותפות והיא נעשית מכוח תקנון הבורסה המפנה לביצוע ההסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות. דהיינו אין מדובר בהחלה נורמטיבית של סעיף 350 לחוק החברות, אלא בשימוש במנגנון הקבוע בסעיף 350 לחוק החברות.

מוסיפים ינקו ורשף, כי גם אם מדובר בהחלה נורמטיבית של סעיף 350 לחוק החברות, על שותפויות בעניין שינוי כתבי אופציות, אין להחיל את סעיף 350 לחוק החברות, על שותפויות כאשר מדובר בשינוי מבני, נוכח הפער המשמעותי בין ההשלכות הקרדינליות על מחזיקי יחידות ההשתתפות בשינוי מבני לבין ההשלכות של שינוי כתבי אופציה. בנוסף הארכת כתבי אופציה היא בדרך כלל החלטה מזכה המתבצעת לרוב במקרים בהם האופציה היא מחוץ לכסף ועל כן, מדובר בהחלטה שיכולה רק להיטיב עם מחזיקי כתבי האופציה. בעוד בשינוי מבני מדובר בשינויים מרחיקי לכת בזכויותיהם של מחזיקי יחידות ההשתתפות.

לטענת ינקו ורשף, המפקח גילה דעתו כי ההסדר המוצע יתבצע בשותפות ולא בחברת השותפה המוגבלת, ומשהוקנתה למפקח מניית הנהלה בשותפה המוגבלת דעתו לפיה ההסדר מבוצע בשותפות גוברת על טענת השותפה הכללית לפיה ההסדר מתבצע בחברת השותפה המוגבלת, ועל כן ההסדר אמור להיות במסגרת השותפות.

לעמדת ינקו ורשף, הבקשה כאן הוגשה לכינוס אסיפה לפי הוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, ועל כן, אין לדון בטענה שהעלתה הרשות בעניין סעיף 351 א (ב) לחוק החברות, הנוגעת לאישור שר המשפטים.

לטענת ינקו ורשף, אין מקום לזמן אסיפת מחזיקי יחידות ההשתתפות קודם לגילוי מלוא המידע הנדרש לקבלת החלטה לרבות החלטת פרה רולינג של רשות המיסים. כן נסמכים ינקו ורשף על עמדת המפקח לפיה לא ניתן לכנס אסיפה הואיל וקיימות סוגיות מהותיות שיש להכריע בהן בטרם זימון האסיפה לרבות עניין אישור התמלוגים לקבוצת דלק.

לעניין זכותה של קבוצת דלק לתמלוגי על ללא צורך באישור עיתי, מצטרפים ינקו ורשף לעמדת הרשות (שתובא להלן) ולטענותיה בעניין. עוד מוסיפים ינקו ורשף, כי עסקת המכר אליה מפנה השותף הכללי מתייחסת לנכסי נפט שפורטו בסעיף 3 להסכם ההעברה (נספח 4 לתגובת המבקשות). מדובר בנכסים היסטוריים ואף לא אחד מהנכסים הללו הוא נכס מפיק. לעומת זאת, נכסי הנפט שבגינם השותף הכללי זכאי לתמלוגים כיום "לא נרכשו על ידי השותפות מהשותף הכללי או מבעל השליטה בה" והזכות לתמלוג על אינה נובעת מעסקת מכר שבוצעה סמוך למועד ההתאגדות. נכסי הנפט שבגינם זכאי השותף הכללי לתמלוגים כיום נרכשו ישירות על ידי השותפות ולא במסגרת הסכמי העברה או הסכמי מכר עם השותף הכללי או בעל השליטה בשותף הכללי. בהתאם, יש לדחות את טענת השותף הכללי לפיה זכאותו לתמלוג נובעת מהסכם ההעברה ומעסקת מכר שבוצעה בשנת 1993.

עמדת הבורסה

לטענת הבורסה, ההסדר המוצע הוא מורכב וכרוך בהיבטים שונים העשויים להשליך על תפעולו הן על ידי הבורסה והן על ידי מסלקת הבורסה וחברי הבורסה. בהתאם, התייחסה הבורסה לחשיבות רישום ניו מד למסחר בבורסה בישראל, היבטי מס, ההחלפה במסלקת הבורסה והשפעת ההסדר על מדדי הבור סה. נושאים אלה, למרות חשיבותם הרבה אינם בליבת הנושאים הדורשים הכרעה במסגרת ההליך כאן וכ די שלא לסרבל, איני מפרטם.

עמדת רשות ניירות ערך

לטענת הרשות, אין לראות בשותפה המוגבלת כצד להסכם משום שהיא מהווה "כלי פורמלי בלבד" להחזקה באינטרסים הכלכליים בשותפות. אמנם מבחינה פורמלית השותפה המוגבלת מחזיקה באופן ישיר ביחידות ההשתתפות בשותפות, אולם החזקה זו נובעת מסיבות טכניות היסטוריות בלבד. "המחזיקים שהם בעלי האינטרס הכלכלי והמהותי בדלק קידוחים הם אותם המשקיעים שהשותף המוגבל מחזיק עבורם את הזכויות בנאמנות. המחזיקים אף אינם בעלי מניות בשותף המוגבל (100% ממניות השותף המוגבל הן של קבוצת דלק)". לעניין זה מצביעה הרשות על ההסבר בהצעת החוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5) לפיו: "יחידות ההשתתפות בשותפות דומות בעיקרן למניות בחברה. ואולם בפועל, עד היום הונפקו בשותפויות נסחרות קיימות יחידות השתתפות בשותף המוגבל, ולא במישרין בשותפות עצמה, כך שזכויותיהם של המחזיקים הן עקיפות ומוחזקות באמצעות נאמן". בהתאם, פקודת השותפויות, קובעת במפורש כי שותפות מוגבלת ציבורית היא כל שותפות שיחידות ההשתתפות בה או בשותף המוגבל בה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף ללא כל הבחנה בין שני המצבים. התכלית הכלכלית של השקעה ביחידת השתתפות היא קבלת זכויות בשותפות המוגבלת הציבורית ולא בשותף המוגבל, שהוא למעשה גורם חסר כל פעילות שמהווה צינור בלבד.

לעמדת הרשות, ההסדר המוצע נועד לשינוי מבני והינו הסדר בין השותפות לבין בעלי היחידות, המקביל להסדר בין חברה לבין בעלי מניותיה, ואולם, בעוד שהדין החל על חברות מאפשר לחברה ולבעלי מניותיה לפעול לפי הוראות סעיף 350 לחוק החברות, פקודת השותפויות אינה מאפשרת זאת. לעניין זה מצביעה הרשות על הדיונים שקדמו לחקיקת תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות, ממנו לטענתה עולה כי המחוקק בחר במודע שלא להחיל את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, במקרה של פשרה או הסדר בין מחזיקי יחידות ההשתתפות לבין השותפות.

עוד טוענת הרשות, כי חקיקתו של סעיף 351א (ב) לחוק החברות, מלמדת שהעובדה שלא נקבעה הוראה כדוגמת סעיף 350 לחוק החברות, בעניין שותפות מוגבלת ציבורית אינה בגדר לקונה בחוק, מאחר וקיים הסדר חוקי לפיו ניתן להחיל את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, על תאגיד מסוים אחר בכפוף לאישור שר המשפטים. בהתאם, ככל שהשותפות מבקשת לבצע את ההסדר המוצע עליה לפנות לשר המשפטים ולבקש צו מתאים.

הרשות, מקדימה מענה ומבהירה כי בעבר הותירה להחלטת בית המשפט החלה של הוראות סעיף 350 לחוק החברות, על שותפות מוגבלת ציבורית , אולם כך היה כאשר ביקשו לבצע "שינוי בכתבי אופציות". לעומת זאת, ומהטעמים שפורטו לעיל הרשות מתנגדת להחלת הוראות סעיף 350 לחוק החברות, על הסדרי רה ארגון ובמיוחד במעבר משותפות לחברה נוכח "הדברים הברורים שקיבלו ביטוי בפרוטוקולי דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט עובר לתיקון הפקודה כפי שפורט לעיל".

אשר לגוף ההסדר, טוענת הרשות כי כחלק מההסדר המוצע מובהר כי כוונת ניו מד לפרסם תשקיף בישראל ולרשום את מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בנסיבות אלו , בשונה מהמקרים עליהם הצביעו המבקשות, אין הצדקה לסטות מהע יקרון המנחה בדיני ניירות ערך והוא שהצעה לציבור צריכה להיות על בסיס תשקיף. בעניין זה מצביעה הרשות על קשיים הכרוכים בהקצאת המניות ללא תשקיף ומבחינה בין המקרים הנזכרים בבקשה בהם הביעה הרשות עמדה שונה לבין המקרה כאן. בינתיים, חזרו בהן המבקשות מהסעד של פטור מפרסום תשקיף, ועל כן, אין צורך לפרט עוד בעניין זה.

הרשות מבהירה כי שאלת הזכאות של השותפה הכללית או של קבוצת דלק "לדמי היוזמה" לאחר הרישום למסחר של מניות ניו מד בבורסה בתל אביב, היא שאלה מורכבת שעלתה לדיון בפני השותפות עובר להגשת הבקשה, מאחר שעם רישום מניות ניו מד למסחר בבורסה בתל אביב, יחולו על ניו מד הוראות סעיף 39א לחוק ניירות ערך, והוראות חוק החברות לעניין אישור עסקאות עם בעלי השליטה בחברה החדשה. מאחר והמבקשות ביקשו לראות באישור ההסדר מעשה בית דין שיפטור אותן מהצורך לאשר את תשלום דמי היוזמה או התמלוגים לקבוצת דלק, יש לבחון עניין זה כבר במסגרת הדיון בבקשה כאן.

לעמדת הרשות נוכח לשון החוק ותכליותיו לרבות סעיף 65א לפקודת השותפויות המגדיר "דמי יוזמה", קיים קושי ביחס לזכותה של קבוצת דלק להמשיך ולהחזיק בזכויות לתמלוגים לאחר רישומן למסחר של מניות ניו מד, מבלי להידרש לאישור תשלום התמלוגים בכל 3 שנים מחדש. לעמדת הרשות, בהסדר המוצע מבוקש "לשאוב" הסדר החל על שותפות מוגבלת ציבורית למרות השינוי המבני והמעבר לחברה וכזאת אין לעשות, מאחר וההסדרים שנקבעו ביחס לשותפות מוגבלת ציבורית אינם מתאימים לחברה.

לעמדת הרשות, אם הזכות לתמלוגים ממאגרי הגז הקיימים היא אכן חלק מהגדרת דמי יוזמה בפקודה, הרי שבמעבר לכללים החלים על חברה (שחלות עליה מכוח הוראות סעיף 39א לחוק ניירות ערך), החרגה זו לא תחול עוד. לכן ולאור הצורך לפרש בצמצום כל הסדר הפוגע בבעלי מניות המיעוט בחברה, הזכות לדמי היוזמה תהיה כפופה לאישור אסיפת בעלי המניות של New Med אחת לתקופה בהתאם להוראות סעיף 275(א1) לחוק החברות.

הרשות מצביעה על כך, שעמדת השותפות בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט מיום 27.1.2015 הייתה שההסדר של דמי יוזמה שהוחרג הוא "ייחודי לממשל תאגידי של שותפות" ולא יכול להיות שהתאגיד יהפוך לחברה ויבקש ליהנות מדמי היוזמה. כן מצביעה הרשות על כך שהשותפות הציגה עמדה בדיון האמור, לפיה במצב של מעבר לחברה תצטרך השותפות לקחת עליה את הממשל התאגידי של חברה ו"לאשר את זה כל שלוש שנים או מה שקבוע בחברה".

יחד עם זאת, לעמדת הרשות אפשר שיש להבחין בין דמי יוזמה מנכסים קיימים לבין דמי יוזמה מנכסים עתידיים.

ביום 16.11.2021 הגישה הרשות נייר עמדה נוסף ובו הביעו עמדתם הרשות ו"גורמי המקצוע בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים" לפיה זכאותה של קבוצת דלק לדמי יוזמה בגין נכסי השותפות הקיימים, לאחר רישום ניו מד למסחר בבורסה בתל אביב, כפופה למנגנוני האישור העיתי הקבועים בסעיף 275 לחוק החברות, בשונה מהדין שחל במצב של שותפות. במסגרת נייר העמדה הנוסף, חזרה הרשות על הטיעונים שלעיל בהרחבה תוך התייחסות למאפיינים המיוחדים של שותפות מוגבלת ציבורית והרקע לחקיקת סעיף 65נא(ה) (1) לפקודת השותפויות , הממעט מחובת האישור העיתי, תשלום דמי יוזמה. בהקשר זה מצביע ה הרשות על הגדרת דמי יוזמה הקבועה בסעיף 65א (א), הקובעת:

"דמי יוזמה" – כל נכס הניתן על ידי השותפות המוגבלת הציבורית לחברת השותף הכללי, לבעל השליטה בה או לחברה בשליטתו, בהתאם לתקנון השותפות, הנגזר מנכסים, מהכנסות או מרווחי השותפות, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת".

לגישת הרשות, הזכות לתמלוגים של בעלת השליטה והחברות הבנות שלה הקבועה בהסכמי השותפות באה בגדר "דמי יוזמה" ומשכך כל עוד היא משולמת על ידי השותפות כשותפות מוגבלת ציבורית, היא אינה כפופה לאישור עיתי מחודש. לעומת זאת, תשלום דמי יוזמה על ידי חברה ציבורית (במישרין או בעקיפין דרך חברה או שותפות פרטית בבעלותה), שלא חלה עליה ההחרגה הקבועה בפקודת השותפויות, כפוף לאישור מחודש מדי תקופה כקבוע בסעיף 275(א1) לחוק החברות.

לגישת הרשות שימוש בהקלה שנקבעה בפקודת השותפויות לגבי שותפות מוגבלת ציבורית, "גם לאחר שתהפוך לשותפות פרטית בבעלות מלאה של חברה ציבורית, בטענה כי מדובר כביכול ב"עסקה שהושלמה", מרוקנת במידה רבה מתוכן את המונח "דמי יוזמה" ואת הצורך בהחרגה שלו מחובת אישור עיתי".

הרשות מסכימה עם המבקשות שהצעת תיקון מספר 5 של פקודת השותפויות, נועדה לקרב את המשטר התאגידי החל על שותפות מוגבלת ציבורית למשטר התאגידי החל על חברות ציבוריות, אולם לטענתה תיקון הפקודה כאמור לא העתיק את הדרישות באופן מלא, ובין היתר החריג וביטל את הצורך באישור עיתי של דמי היוזמה. מה שאין כן, כאשר מדובר במשטר תאגידי החל על חברות מאחר ומהותית ההצדקה להחרגה זו אינה רלוונטית לחברה בעלת אופי פעילות ומבנה משפטי שונה משותפות מוגבלת ציבורית, מאחר שלבעל השליטה קיים במרבית המקרים אינטרס הוני משמעותי מכוח אחזקותיו כאשר הניהול נעשה על ידי האורגנים המוסמכים. עוד טוענת הרשות כי לכל מבנה תאגידי הותאמו בחוק או בפקודה מנגנוני בקרה ופיקוח על אופן ניהול התאגיד. בשותפות מוגבלת ציבורית מונה מפקח להגן על זכויות השותפים המוגבלים וכן נקבעה חובה לאשר כל הצעה פרטית על ידי מחזיקי היחידות. לפיכך, העתקה רק של הפטור מצורך באישור דמי היוזמה מבלי לקבוע את יתר מנגנוני ההגנה על בעלי היחידות יפר את מערכת האיזון שנקבעה ביחס לפעילות השותפות המוגבלת הציבורית.

הרשות דוחה את טענת המבקשות לפיה לעניין האישור העיתי יש להבחין בין עסקה נמשכת לבין עסקה שהושלמה במועד העברת רישיונות החיפוש לשותפות ואינה מהווה עסקה נמשכת שיש לאשרה מדי תקופה. לטענת הרשות, סעיף 275 לחוק החברות, אינו מבחין בין עסקה בעלת אופי נמשך לעסקה שאינה בעלת אופי נמשך.

לטענת הרשות, סעיף 275 (א1) לחוק החברות, נועד למנוע מצב שבו בעל השליטה המצוי בשני צדי המשא ומתן ינצל את כוחו כדי לחייב את החברה בהסכם ארוך טווח המוטה לטובתו. ההנחה בבסיס הסעיף היא שבכל התקשרות ארוכת טווח בה יש חשש לניגוד עניינים בין עניינו של בעל השליטה לעניינה של החברה ושל יתר בעלי מניותיה, יש מקום לשוב ולבחון את ההצדקות לה מדי תקופה, כדי לוודא שהיא עולה בקנה אחד עם טובת החברה גם נוכח שינויי הזמנים והנסיבות. קבלת הטענה כי ניתן לאשר לבעל שליטה תשלומים שנקבעו מראש ללא תאריך תפוגה בעבור נכסים שניתנו לחברה, סותרת את התפיסה של תיקון מספר 16 לחוק החברות, בכלל ושל סעיף 275 (א1) בפרט , בכל הקשור לתהליכי הבקרה והאישור של עסקאות עם בעלי שליטה בחברה . קבלת עמדה זו עלולה לפתוח פתח לגיבוש ההסכמים באופן שיכבול את החברה לתקופה ארוכה ללא בקרה נוספת, זאת בפרט בנסיבות שבהן התשלומים לבעל השליטה נגזרים מהביצועים של החברה. מוסיפה הרשות וטוענת, כי כאשר חברה כבולה בהסכם לתקופה אינסופית וביתר שאת כאשר גובה התשלום נגזר מהכנסות החברה, בשונה מעסקת תשלומים במזומן בה לא קיימת אפשרות למי מהצדדים ובפרט לבעל השליטה, להשפיע על גובה התשלום, עולה חשש מתמיד לניצול כוחו של בעל השליטה "להטיית משאבים והטייה בניהול החברה באופן שישרת את טובתו האישית על חשבון י תר בעלי המניות". כך, קיומו של מנגנון המעניק לבעל השליטה תמלוגים מהכנסות ממאגר מסוים, מעלה חשש מובנה מהחלטה של החברה, באמצעות בעל השליטה, להמשיך להחזיק במאגר גם אם הנ"ל מייצר לחברה הפסדים, או להשקיע כספים בטיוב ובשיפור מאגר זה כדי להבטיח המשך הנבת הכנסות לבעל השליטה חלף השקעת כספים בהשקעות אלטרנטיביות כדאיות יותר.

לטענת הרשות, אין לראות בתשלום דמי היוזמה כתשלום על ידי השותפות עליה חלות הוראות פקודת השותפויות, אלא יש ליישם את עמדת הרשות, סגל 1 – 101 , לפיה עסקה של השותפות הפרטית לאחר ההסדר המוצע עם בעלת השליטה כמוה כעסקה של ניו מד, לעניין האישורים הנדרשים לפי חוק החברות.

כן, טוענת הרשות כי ההסדרים בחוק החברות לעניין אישור עסקאות עם בעלי שליטה הם הסדרים "מנדטוריים" ולכן מעת שהשותפות הופכת לחברה (במישרין או בעקיפין), אישורם ההיסטורי של המחזיקים לתשלום דמי היוזמה או תמלוגי העל בעבר או בעת אישור ההסדר, אינו יכול לגבור על הסדרים אלה.

לסיכום עמדתה בעניין אישור דמי היוזמה או תמלוגי העל, מבהירה הרשות כי לאחר השלמת ההסדר המשך תשלום דמי היוזמה בגין נכסי השותפות הקיימים, מהשותפות הפרטית שתהיה מוחזקת על ידי ניו מד לבעלי השליטה בה, כפופה לאישור עיתי בהתאם להוראות סעיף 275 לחוק החברות. כן מבהירה הרשות כי עמדתה זו מתייחסת רק לעסקת דמי היוזמה שבין השותפות בבעלות ניו מד לבין בעלת השליטה, ואינה נוגעת לזכויות לתמלוגים אשר נמכרו או ימכרו לצדדי ג'.
אשר לתקופת הכהונה של הדירקטורים החיצוניים, מבהירה הרשות כי נוכח ההתנגשות בין הדין האנגלי כפי שבא לידי ביטוי בבקשה (מינוי מחדש כל שנה) לבין הדין הישראלי (מינוי מחדש אחת לשלוש שנים), ככל שיאושר ההסדר, על ניו מד לבקש מהרשות פטור שיפטור אותה ממינוי דירקטורים חיצוניים מחדש אחת לשלוש שנים, בהתאם להוראות סעיף 39א לחוק ניירות ערך.

לעמדת הרשות, פרסום זימון לאסיפה כללית עם מידע חלקי בלבד, והזרמת מידע חדש עד זמן קצר לפני כינוס האסיפה נוגד את התכליות שבבסיס המועדים שנקבעו בדין (21 ימים לנושאים רגילים ו – 35 ימים לנושאים מסוימים). על כן, בניגוד לבקשת המבקשות, עם זימון האסיפה יש להעמיד לרשות בעלי היחידות את מכלול המידע הנדרש לקבלת החלטה בכל עניין שעל סדר היום ואין לפרסם זימון לאסיפה כשהמידע הכלול בה הוא חלקי.

תגובה מטעם קבוצת דלק

קבוצת דלק מחזיקה ב – 100% מהון המ ניות המונפק של השותפה המוגבלת ו – 100% מהון המניות המונפק של השותפה הכללית. בנוסף מחזיקה קבוצת דלק ב – 54.7% מהון יחידות ההשתתפות שהנפיקה השותפה המוגבלת והיא זכאית לקבלת תמלוגים מהשותפות.

קבוצת דלק מתייחסת לעניין התמלוגים כסוגיה העיקרית הצריכה הכרעה ולעמדתה לא תסכים להסדר "שיש בו חשש לפגיעה בזכויותיה הקנייניות". בהתאם, במסגרת ההסדר המוצע נקבעה הוראה לפיה גם לאחר השלמת ביצוע ההסדר ולאחר שהשותפות תהפוך לשותפות פרטית שתוחזק במלואה על ידי ניו מד, זכויות התמלוגים של קבוצת דלק ביחס לנכסי הנפט של השותפות יוותרו ללא שינוי, לרבות במובן זה שלא יידרש בעתיד אישור חוזר לפי סעיף 275 (א1) לחוק החברות לצורך המשך תשלום התמלוגים.

לטענת קבוצת דלק זכויות התמלוגים שלה נובעים מהסכם להעברת זכויות משנת 1993 שנכרת בסמוך להתאגדות השותפות, ולפיו העבירה קבוצת דלק לשותפות זכויות ברישיונות נפט שהיו בבעלותה. מבחינה משפטית מדובר בעסקת מכר קניינית ריאלית שהמחויבות של קבוצת דלק על פיה הושלמה והסתיימה בשנת 1993, בשעה שקבוצת דלק העבירה לשותפות ורשמה על שם השותפות בספר הנפט את זכויות הקניין ברישיונות הנפט הנזכרים בהסכם שהיו ברשותה באותה עת. מוסיפה קבוצת דלק וטוענת, כי מן העבר השני, "התמורה לקבוצת דלק על פי הסכם 93 הורכבה משני רכיבים: (א) תמורה כספית במזומן ששולמה בסמוך להעברת הזכויות ברישיונות; (ב) זכות לתמלוגים מנכסי הנפט הקיימים והעתידיים של השותפות. ואכן; מכוח הסכם 93 הועברו לקבוצת דלק זכויות לתמלוגים בקשר עם הרישיונות שהועברו לשותפות במסגרת הסכם 93 וכן בקשר עם רישיונות נוספים שהתקבלו בידי השותפות במהלך השנים לאחר מכן, ואלו נרשמו בספר הנפט. היינו – כשם שנכסי הנפט רשומים "בטאבו הנפט" (בספר הנפט) ע"ש השותפות, כך גם רשומה "התמורה" (הזכות לתמלוגים) "בטאבו הנפט" לטובת ובעבור קבוצת דלק. שתי קצוות העסקה רשומות בטאבו הנפט כזכות קניינית ".

לתמיכה בזכותה הקניינית בתמלוגים, מצביעה קבוצת דלק על הוראות הסכם 93 לפיהן היא זכאית לממש את זכותה לתמלוגים בקבלת חלק יחסי מההכנסות המתקבלות מחלקה של השותפות בנכסי הנפט או בעין, דהיינו בדרך של קבלת הנפט ו/או החומרים האחרים שיופקו בנכסי הנפט. עוד מצביעה קבוצת דלק על הוראה בהסכם לפיה זכותה לתמלוגים צמודה לחלקה של השותפות בכל אחד מנכסי הנפט בהם יש לשותפות אינטרס, ולכן על השותפות להבטיח שכל נעבר של זכויות השותפות יהא כפוף לזכות התמלוגים של קבוצת דלק. לטענת קבוצת דלק, זכותה הקניינית לתמלוגים דומה לזכותה להשתתף ברווחי השותפות מכוח יחידות ההשתתפות המוחזקות בידיה ללא צורך באישור חוזר של זכות זאת. עוד לביסוס זכותה הקניינית בתמלוגים מצביעה קבוצת דלק על כך שבשנים קודמות מכרה חלק מהזכות לתמלוגים לדלק תמר תמלוגים בע"מ ולקרנות השתלמות של מורים. עוד טוענת קבוצת דלק, כי אין חולק שצדדי ג' אשר רכשו חלק מהזכות לתמלוגים אינם כפופים לצורך באישור תשלום התמלוגים ולא נמצא בטענות הרשות או ינקו ורשף, טעם מבורר מדוע יש להבחין בין קבוצת דלק לבין צדדי ג', בשלב שלאחר הפיכת השותפות לשותפות פרטית המוחזקת על ידי ניו מד.

כן, מוסיפה קבוצת דלק כי זכותה הקניינית הבלתי מותנית לתמלוגים הייתה ידועה לציבור טרם הנפקת יחידות ההשתתפות לציבור והיא תוארה בכל התשקיפים והדוחות שפרסמה השותפות במשך עשרות שנים מאז הנפקתה.

בהתחשב בעמדתה שלעיל, טוענת קבוצת דלק כי הוראות סעיף 275 (א1) (1) לחוק החברות, אינן חלות על התמלוגים. קבוצת דלק מבחינה בין עסקה מתמשכת כגון דמי ניהול המשולמים לשותף הכללי, לבין עסקת התמלוגים שאינה בגדר עסקה מתמשכת, אלא עסקה חד פעמית משנת 1993 להעברת זכויות שהסתיימה ואף נרשמה זה מכבר בספר הנפט על שני צדדיה. על כן, אין צורך להידרש להוראות סעיף 65נא (ה) (1) לפקודת השותפויות על מנת לייתר את הצורך באישור תשלום התמלוגים מדי 3 שנים.

לטענת קבוצת דלק, פרשנות לפיה יש להחיל על תשלום התמלוגים את מנגנון האישור העיתי הקבוע בסעיף 275(א1) (1) לחוק החברות, "לא רק שסותרת את השכל הישר" אלא שיש בה משום פגיעה לא מידתית ולא מוצדקת בזכות הקניין של קבוצת דלק, בניגוד להוראות סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי אין פוגעים בקניינו של אדם. לעניין זה מוסיפה קבוצת דלק כי מאחר והוראת סעיף 275 (א1) (1) לחוק החברות נחקקה לאחר חקיקת חוק היסוד, היא נסוגה מפניו.

לגישת קבוצת דלק, בניגוד לגישת הרשות, מדברי ההסבר לתיקון מספר 5 לפקודת השותפויות עולה שהחרגת "דמי יוזמה" בסעיף 65נא (ה) (1) לפקודת השותפויות, לא נועדה ליצור שונות בין הדין החל על חברות ציבוריות לזה שחל על שותפויות בשל אופיין המיוחד של השותפויות, אלא שמדובר בתוספת שנועדה להבהיר את המצב המשפטי הקיים ביחס לפרקטיקה הנפוצה בשותפויות של תשלום תמלוגי על כחלק מההסכמות בשלב ההתאגדות של השותפות. דהיינו, החרגת דמי יוזמה מהצורך באישור חוזר נועד רק להבהיר שכיוון שתמלוגים אינם משולמים לבעל השליטה בגין שירות נמשך, אלא כחלק מחלוקת הזכויות הראשונית בשותפות במועד התאגדותה, אין מקום או צורך באישור חוזר שלהם מידי שלוש שנים. קבוצת דלק מצביעה על עמודים 285 – 287 לדברי ההסבר לתיקון מספר 5 לפקודת השותפויות בהן התייחסות לתמלוגים לפיה: "תשלומים אלה אינם משולמים בעבור שירות שמבצע השותף הכללי אלא מדובר בזכויות השותף הכללי או בעל השליטה בו כפי שנקבעו בעת ההתאגדות".

לטענת קבוצת דלק בעבר אושרו לא מעט הסדרים בשותפויות ציבוריות בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות, מבלי שהרשות או מאן דהוא טען כי השימוש בהוראות סעיף 350 לחוק החברות, במקרים אלו, אינו חוקי או שאינו בסמכות בית המשפט. לעניין זה, טוענת קבוצת דלק כי אין לקבל את עמדת הרשות המבחינה בין תוכן ההסדר לעניין החלת סעיף 350 לחוק החברות. לטענתה, סעיף 350 לחוק החברות, אינו מבחין בין תוכן ההסדר אלא אך משמש פלטפורמה במקרים בהם מעורבים בעלי זכויות רבים כדי לאשר הסדרים מועילים מבחינה כלכלית בפיקוח בית המשפט.

עוד מוסיפה קבוצת דלק, כי "ברמה המשפטית הצרופה" ההסדר המוצע אינו הסדר שהשותפות צד לו אלא מדובר "בהסדר שמצוי ברובד חברת השותף המוגבל, המאוגדת כחברה בע"מ".

לטענת קבוצת דלק בהתחשב בהליכי החקיקה של תיקון מספר 5 לפקודת השותפויות ונוכח המטרה של התיקון האמור להסדיר את ענייני הממשל התאגידי בשותפויות מוגבלות ציבוריות ולא לטפל באופן ביצוע שינוי מבנה בשותפויות, אין ללמוד מאי החלת סעיף 350 לחוק החברות על שותפויות על כוונה של המחוקק לשלול את תחולת סעיף 350 לחוק החברות על שותפויות.

בתגובה נוספת שהגישה קבוצת דלק חזרה וחידדה את עיקר טענותיה שלעיל לעניין המסגרת הנורמטיבית החלה על ההסדר המוצע, ועל עניין האישור העיתי .

באשר לעניין האישור העיתי חוזרת קבוצת דלק ומדגישה כי בניגוד לטענת הרשות, אין מדובר בעסקה בעלת אופי נמשך לפי שהשותפות כבר קיבלה את נכסי הנפט לבעלותה ורק התשלומים בעד הנכסים האמורים נפרשים על פני למעלה מ – 3 שנים. לטענת קבוצת דלק, המענה לשאלה אם מדובר בעסקה נמשכת טמון במבחן העדר הדילמה. דהיינו אם לאורגנים של החברה אין דילמה אם להחליט להפסיק את התשלומים לבעל השליטה כיוון שאין בכך "מחיר" לחברה, אזי ברור שסעיף 275 (א1) (1) לחוק החברות, לא חל.

אשר לחשש שבעלת השליטה תקבל החלטות לטובתה בניגוד לטובת השותפות או ניו מד נוכח זכותה לתמלוגים ללא צורך באישור עיתי , טוענת קבוצת דלק כי מדובר בחשש תיאורטי שאין בו ממש נוכח מנגנוני הבקרה והממשל התאגידי הקבועים בחוק החברות ביחס להחלטות הדירקטוריון הנגועות בניגוד עניינים. עוד מוסיפה קבוצת דלק, כי עניין אישור התמלוגים באופן קבוע מסור להחלטת מחזיקי יחידות ההשתתפות, וממילא אם וככל שיאושר עניין זה במסגרת ההסדר הכולל, תהפוך העסקה באופן "סופי ובלתי הדיר לבלתי נמשכת".

כן, העלתה קבוצת דלק מספר טעמים בניסיון להתנער מאמירות נציגיה במסגרת הדיונים לתיקון מספר 5 לפקודת השותפויות (סעיף 27).

קבוצת דלק כופרת בטענה לפיה נכסי הנפט מהן זכאית קבוצת דלק לתמלוגים אינן נכסי הנפט שהועברו לשותפות. לטענתה בהסכם משנת 1993 הוסכם כי בתמורה להעברת הזכויות ברישיונות לשותפות תועבר לקבוצת דלק זכות לתמלוגים לא רק מהרישיונות שהועברו במועד החתימה על ההסכם, אלא גם מרישיונות עתידיים שיהיו לשותפות, ומכאן שזכות קבוצת דלק לתמלוגים נובעת מהעסקה בשנת 1993.

תגובה מטעם המפקח

למפקח סמכויות פיקוח ובקרה במטרה לשמור על האינטרסים של בעלי יחידות ההשתתפות ומניעת קיפוחם. בהתאם, השתתף המפקח בדיונים הקשורים בהסדר המוצע, קיבל גישה מלאה וחופשית לדיונים ולחומרי הרקע שנדונו במסגרת השותפות ואורגניה לרבות השלכות המס והוא אף העביר את הערותיו למסמכים שונים שהוגשו לרשות.

לעמדת המפקח ניתן לעשות שימוש בסעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, על מנת לבצע את השינוי המבני המבוקש ומתווה זה הוא המתווה הנכון מאחר והוא מבטיח שקיפות מקסימלית, עירוב כל הגורמים הרלבנטיים ופיקוח בית המשפט. עוד מציין המפקח כי המתווה המוצע הוא המתווה אותו דרש מהחברה עוד בראשית הדרך ואף העביר עמדתו זו לשותף הכללי ולשותפות. לביסוס עמדתו טוען המפקח בהרחבה טענות דומות בעיקרן לאלה שכבר פורטו לעיל לתמיכה בהחלת הוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, ו כדי שלא להאריך אסתפק בפירוט שלעיל.

המפקח מבהיר כי השינוי המבני המוצע מבוסס על עמדת הנהלת השותפות ביחס ליתרון הכלכלי הגלום במסחר בלונדון וחשיפת נכסי השותפות למשקיעים גלובאליים. אולם הוא אינו מביע עמדה באשר לכדאיות השינוי המבני המוצע ו משאיר עניין זה להחלטת בעלי יחידות ההשתתפות.

המפקח מבהיר כי בעלי יחידות ההשתתפות הסכימו שהמפקח ייעזר ביועץ כלכלי כדי לבחון את עמדת השותפות והשותף הכללי בנוגע ליתרונות הכלכליים העשויים לצמוח למחזיקי יחידות ההשתתפות כתוצאה מהשינוי המבני המוצע בהסדר. עוד מבהיר המפקח כי נוכח טענות ינקו רשף והיקפו של השינוי המבני המוצע פנה לאסיפה הכללית וקיבל אישור לייעוץ מקצועי, משפטי, כלכלי ומיסויי בארץ ובחוץ לארץ בקשר עם שינוי המבנה המוצע, ובהתאם נעזר הוא ברו"ח אבי נוימן בתחום המיסוי, רו"ח יהודה אלגריסי ורו"ח פרופ' חיים אסיאג כיועצים כלכליים, ד"ר אייל גבע ועו"ד רמי אהרון כיועצים משפטיים. כמו כן, אושר תקציב נוסף לליווי ופיקוח על הליך השינוי המבני ושמירה על זכויות בעלי יחידות ההשתתפות.

המפקח מציין כי בבחינת ההסדר המוצע התמקד בשמירה על שוויון מהותי בין כל הגורמים המעורבים במסגרת השינוי המוצע, ההשלכות של שינוי המבנה המוצע על בעלי יחידות ההשתתפות בהיבט של הממשל התאגידי ובחינת הנחות היסוד המיסוייות והכלכליות עליהן מתבססת ההצעה לשינוי המבנה. לגישת המפקח, המתווה המוצע הוא שוויוני ואינו מקנה למי מהגורמים הרלבנטיים זכויות עודפות, מאחר הוא קובע "כלל חלוקה פרו ראטה" של הזכויות בניו מד בין כלל מחזיקי יחידות ההשתתפות לרבות קבוצת דלק. זאת ועוד. כיום קבוצת דלק בעלת השליטה בשותפות מכוח שליטתה בשותפה הכללית ללא כל צורך לשמר שליטה כמותית בהון השותפות ואילו לאחר השינוי המבני תהנה קבוצת דלק משליטה בשותפות רק מכוח שיעור אחזקותיה בניו מד. בכך יש ויתור מצד קבוצת דלק על מתכונת "ביצור השליטה" בשותפות, ומבחינה זו נראה כי מצב מחזיקי יחידות ההשתתפות יוטב ולמצער לא יורע.

מוסיף המפקח ומבהיר כי נוכח הכוונה לרשום למסחר את מניות ניו מד גם בבורסה בלונדון וגם בבורסה בתל אביב, לא נערם על מחזיקי יחידות ההשתתפות קושי מבחינת נגישות המסחר בזכויותיהם ובהיבט של הפיקוח והאכיפה, ולצד זאת אין במתווה המוצע כדי לקפח את מחזיקי יחידות ההשתתפות במישור כללי הממשל התאגידי שנועדו לשמור על עניינם.

הבורסה בלונדון (רשימת "הפרמיום") הוכרה כבורסה זרה לעניין סעיף 35לג1 לחוק ניירות ערך, ומכאן שתנאי הרישום וכללי הגילוי בבורסה בלונדון המתייחסים לרשימת הפרמיום נותנים הגנה מספקת למשקיעים. יחד עם זאת, המפקח בתאום עם השותפות ערכו השוואה בין מערכת הדינים הישראלית לבין זו שתחול על ניו מד ותוצאות השוואה זו עתידה להיות חלק מהתשקיף שיפורסם קודם להחלטת מחזיקי יחידות ההשתתפות אם לאשר את השינוי המבני המוצע. לכך מוסיף המפקח כי בשלב זה אמורה ניו מד להיסחר ברשימת "הסטנדרט" בבורסה בלונדון שאינה מוכרת כ"בורסה זרה" ועל כן, עם רישומה למסחר בבורסה בתל אביב יחולו עליה ה כללים החלים על חברה זרה הנסחרת בישראל מכוח הוראות סעיף 39א לחוק ניירות ערך, וכללים אתה "דומים עד מאוד" לכללים שחלים על שותפות מוגבלת ציבורית בהתאם לתיקון מספר 5 לפקודת השותפויות. בהתאם, צפוי כי מצב מחזיקי יחידות ההשתתפות ישתפר ולא ייפגע וכנגד ביטול מעמדו של המפקח תעמוד לרשות בעלי המניות בניו מד ההגנה הגלומה בכללי הממשל התאגידי העומד לזכותם כיום ובנוסף מתבטל מרכיב "ביצור השליטה" של השותף הכללי .

המפקח מצביע על הצהרת המבקשות לפיה נכסים עתידיים שתרכוש ניו מד לא יהיו כפופים לחובת תשלום התמלוג החלה כיום ובכך יש הטבה למחזיקי יחידות ההשתתפות.

טענות כהן פיתוח

ביום 5.7.2021 הגישו כהן פיתוח גז ונפט, י.נ.א. חברה לרישומים בע"מ וי.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ (להלן: "כהן פיתוח") בקשה לצירופן כצד להליך ולהבהרת הוראות ההסדר, בגדרה עתרו כהן פיתוח להבהיר כי אין ולא יהיה באישור ההסדר המוצע כדי לפגוע בזכויותיהן מכוח המיזוג בין שותפות אבנר לבין שותפות דלק, וטענותיהן לגבי נכסים ופרויקטים חדשים שיבוצעו על ידי ניו מד או תאגידי בת שלה. לחילופין עתרו להורות כי עמדתן לפיה אין ולא יהיה בהסדר המוצע כדי לפגוע בזכויותיהן תובא בפני האסיפה הכללית ותיערך הצבעה להסדר חלופי הכולל הבהרה זו.

כהן ופיתוח הבהירו כי אינן מתנגדות לכינוס האסיפה הכללית המבוקשת ואינן מתנגדות לשינוי המבני המוצע תוך שמירה על זכויותיהן לקבלת תמלוגים מהשותפות, כאשר עיקר עניינן בהליך כאן להבטיח את זכותן לקבל תמלוגים מנכסי נפט חדשים.

הדיון מיום 13.10.2021

בדיון מיום 13.10.2021 הועלתה הצעה לאפשר את כינוס בעלי יחידות ההשתתפות לצורך הצבעה על ההסדר המוצע ורק אם יאושר ההסדר המוצע על ידי אסיפת בעלי יחידות ההשתתפות לדון בטענות הצדדים לעניין חוקיות ותנאי המתווה לאישור ההסדר המוצע . נוכח התנגדות חלק מהצדדים להצעה זו, אין אלא לדון בבקשה.

דיון

בהתחשב בכך שההסדר המוצע צריך את אישור בעלי יחידות ההשתתפות, ונוכח טענות הצדדים כמפורט לעיל, נראה כי המחלוקות העיקריות הצריכות הכרעה בשלב זה, הן:

מהי המסגרת הנורמטיבית הנכונה והראויה לאישור ההסדר המוצע.
האם נדרש אישור לפי הוראות סעיף 275 לחוק החברות, לתשלום התמלוגים לקבוצת דלק.

סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות

בדברי ההסבר להצעת החוק (תיקון (מס' 5) לפקודת השותפויות , צוין, בין היתר:

"הצעת חוק זו היא נדבך נוסף לתיקונים אלה והיא נועדה להרחיב ולעדכן את מנגנוני הממשל התאגידי בשותפויות מוגבלות שהציעו לציבור יחידות השתתפות (להלן – שותפויות מוגבלות ציבוריות) ולהבטיח הגנה נאותה על עניינם של ציבור בעלי יחידות ההשתתפות. זאת, בהתאמה ככל האפשר לכללי הממשל התאגידי החלים על חברות ציבוריות לפי חוק החברות, בהתאמות הנדרשות בשל המאפיינים הייחודיים של התאגדות באמצעות שותפות להבדיל מחברה".

נמצא, שבבסיס התיקונים לפקודת השותפויות, כפי שתוקנו לפי הצעת החוק, עומדת כוונת המחוקק להתאים ככל האפשר את הנורמות החלות על שותפות מוגבלת ציבורית לנורמות הקבועות בחוק החברות. זאת, כדי להרחיב ולעדכן את מנגנוני הממשל התאגידי ולהבטיח הגנה נאותה לציבור בעלי יחידות ההשתתפות.

בכתבי הטענות מטעמם לא הצביעו ינקו ורשף על הוראת חוק השוללת במפורש את תחולת סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, על שותפות מוגבלת ציבורית. גם בכתבי הטענות מטעם הרשות לא מצאתי הפניה להוראת חוק השוללת במפורש את תחולת סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות , על שותפות מוגבלת ציבורית.

בהצעת החוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5) (ממשל תאגידי בשותפות מוגבלת ציבורית), התשע"ד – 2014 (להלן: "הצעת החוק" ), ניתן למצוא אימוץ קונקרטי של הוראות, הסדרים ומנגנונים שנקבעו בחוק החברות. כך, הוצע להחיל את הוראות סימן א' לפרק השלישי בחלק השמיני לחוק החברות בעניין מכירה כפויה של מניות (שם, ע' 288), כן הוצע להחיל את הוראות סעיפים 277 עד 284 לחוק החברות לעניין עסקאות עם נושאי משרה ובעלי עניין. אופן החקיקה המאמץ הסדרים ומנגנונים קונקרטיים במקום אימוץ גורף של הוראות חוק החברות, אינו מלמד בהכרח על כוונה של המחוקק לשלול את תחולתם של הוראות או הסדרים שנקבעו בחוק החברות ולא אומצו במפורש.

מעיון בהצעת החוק ודברי ההסבר, נראית לי עמדת המבקשות לפיה משרד המשפטים חזר בו מכוונתו להחיל את סעיף 350 לחוק החברות , על שותפות מוגבלת ציבורית, לאחר שמצא כי עדיף להסדיר את סוגיית המיזוגים בין שותפויות תוך החלת הוראות המיזוג הקונקרטיות בחוק החברות ולא בדרך של החלת ההסדר הכללי הקבוע בסעיף 350 לחוק החברות.

על כן, נראה לי כי בהעדר טעם ענייני סביר שלא להחיל הוראה מסוימת או הסדר מסוים מחוק החברות, על שותפות מוגבלת ציבורית, יש להחיל את אות ה הוראה בדרך של היקש, כדי להגשים את תכלית הצעת החוק להתאים ככל האפשר את הנורמות החלות על שותפות מוגבלת ציבורית לאלה החלות על חברה.

ועוד. ענייננו בשאלה האם בית המשפט מוסמך ליתן סעד לפי סעיף 350 ו – 351 לחוק החברות. לפיכך ו כל עוד לא שלל המחוקק במפורש ביצוע הסדרים לפי סעיף 350 ו – 351 לחוק החברות, במקרה של שותפות מוגבלת ציבורית, מוסמך בית המשפט לעשות כן , מכוח סמכותו הטבועה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, שזו לשונו :

"כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו".
ער אני להוראות סעיף 351א לחוק החברות, שעניינו החלת הוראות הפרק השלישי לחלק השמיני בחוק החברות, על חברת חוץ ותאגידים אחרים, תוך הסמכת השר להחיל בצו את הוראות הפרק על תאגיד מסוים אחר. אלא שנוכח האמור לעיל, כל עוד לא שלל המחוקק אפשרות להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 351 ו – 350 לחוק החברות, על שותפות מוגבלת ציבורית, אין בהסדר הקבוע בסעיף 351א לחוק החברות , כדי לשלול את סמכות בית המשפט ליתן הוראות לפי ההסדר האמור. זאת, אף מבלי להידרש לטענות קבוצת דלק, לפי מדובר בהוראת חוק ארכאית שלא עודכנה.

ראוי לציין, כי עוד קודם להגשת הבקשה כאן עשו בתי המשפט שימוש במנגנון הקבוע בסעיפים 350 ו – 351 ל חוק החברות, לצורך הסדרת היחסים בין בעלי זכויות בשותפות מוגבלת ציבורית. כך, ב פר"ק 19378-10-20 בעניין רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) שותפות מוגבלת (פורסם בנבו) הובא לאישור בית המשפט הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות , ובהעדר התנגדות מצד הרשות והצדדים האחרים ניתן ביום 16.12.2020 , פסק דין המאשר את ההסדרים המבוקשים. בפר"ק 17897-10-13 זרח חיפושי נפט וגז בע"מ ואח' נ' זרח נאמנויות בע"מ ואח' (פורסם בנבו), הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, ובהעדר התנגדות ניתן פסק דין ביום 3.11.2013, המאשר את הסדר הנושים.

אכן וכפי שעולה מכתבי הטענות בתובענות האמורות, ההליכים האמורים ננקטו בהתאם להוראות תקנון הבורסה, לפיו שינוי תקופת המימוש של כתבי אופציה ייעשה בדרך של הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, אולם בכך אין כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לעשות שימוש בהוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, גם בעניינים נוספים בהם נכון לעשות כן .

נוכח כל אלה, השאלה אינה האם מוסמך בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש בבקשה כאן, אלא אם ראו י ונכון לעשות כך בנסיבות העניין, ובכך אדון להלן.

מבחינה פורמאלית ההסדר המוצע נוגע בעיקרו לאופן הקצאת מניות ניו מד בין בעלי יחידות ההשתתפות שהנפיקה השותפות המוגבלת לבין השותפה הכללית וקבוצת דלק , ועל כן, למצער באופן פורמאלי, מדובר בהסדר הנוגע ל הון המניות של חברת השותפה המוגבלת עליה חל ממילא הפרק השלישי לחוק החברות, לרבות סעיפים 350 ו - 351.

בהגדרת "יחידת השתתפות" בהסבר להצעת החוק, צוין בין היתר, כי:

"יחידות ההשתתפות בשותפות דומות בעיקרן למניות בחברה, ואולם בפועל עד היום הונפקו בשותפויות נסחרות קיימות יחידות השתתפות בשותף המוגבל, ולא במישרין בשותפות עצמה, כך שזכויותיהם של המחזיקים הן עקיפות ומוחזקות באמצעות נאמן. זאת, בשל המגבלה שהייתה קיימת בפקודת השותפויות על מספר השותפים, ובוטלה בשנת 2010...".

נוכח ההסבר שפורט בהצעת החוק, אפשר שמהותית בעלי יחידות ההשתתפות הם המחזיקים בנכסי השותפות, אולם גם כך וכפי שיפורט להלן, נראה כי מנגנון ההסדר הקבוע בסעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, הוא המנגנון הראוי לאישור וביצוע ההסדר המוצע.

סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, קובעים מסגרת נורמטיבית לאישור ורישום פשרה או הסדר לרבות ארגון מחדש של הון המניות או שינוי מבנה או מיזוג, בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, לרבות אופן אישור ההסדר, החובה החלה על בעלי המניה לפעול בתום לב לגיבוש ההסדר וההצבעה, קביעת אופן קבלת ההחלטות, אישור ההסדר ורישומו למתן תוקף, והכל בפיקוח בית המשפט.

בבש"א (ת"א) 4139/01 קבוצת כרמל השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: "עניין כרמל"), התייחס בית המשפט להסדר הקבוע בסעיף 350 לחוק החברות, וכך נקבע (שם, פסקה ה לפסק הדין של כבוד הנשיא א' גורן) :
"סעיף 350 לחוק החברות החליף את סעיף 233 לפקודת החברות אשר נשאב לשיטת המשפט שלנו מן הדין האנגלי. אין הסעיף מוגבל, על פי לשונו או מטרתו, לחברות שנקלעו לקשיים ושימוש יכולות לעשות בו אף חברות סולבנטיות וכל זאת בהתאם לצרכים הכלכליים המשתנים בהתאם לרוח התקופה והנסיבות.
הפסיקה האנגלית, אשר בעריסתה נולד הסעיף, נדרשה לפירושו ועמדה על שיקול הדעת הרחב שיש לבית המשפט הנדרש לאשר הסדרים שונים מכוחו של הסעיף המקביל  לסעיף 233 לפקודת החברות, וכך נאמר בפסק הדין Re National Bank Ltd (1966) 1 W.L.R. 819 By S. 206
"the court is given the widest possible discretion to approve any sort of arrangement between a company and its shareholders"(ההדגשה שלי א.ג)

ואכן, הסעיף היווה קרקע פורייה לביצוע הסדרים מהסדרים שונים, על כך עמדה ד"ר א' חביב-סגל בעמ' 200 לספרה "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (כרך א', תשנ"ט)" כדלקמן:
"כפי שיתברר בהמשך, הפך סעיף 233 לפקודה למעין סעיף סל, אשר בעזרתו ניהלו חברות מגוון של פעולות משפטיות אשר לא הוסדרו במפורש בפקודה, לרבות, שינוי מבנה ההון (Recapitalization), שיקום של חברות (Reorganization), מיזוג (Merger), ועסקאות של רכישת חברות (Acquisition).

פירוש מרחיב שכזה עניינו לא אחת ביצירת האפשרות לביצוע ההסדר. החיים המודרניים טומנים בחובם חידושים טכנולוגיים והתפתחויות בלתי צפויות, מחסומים על הדרך לביצוע הסדרים שונים, עוד טרם בחינת ההסדר לגופו, עלולות להעמיד חברות שונות בפני דרך ללא מוצא או מבוי סתום. עם זאת, מובן שבמכלול שיקוליו על בית המשפט לבחון כי זכויות המיעוט לא יקופחו וזאת בהתאם לאמות המידה והכללים שהותוו בחוק ובפסיקה ומתוך ראיה אובייקטיבית של העניין לתועלת כלל בעלי המניות, החברה, הנושים ובעלי העניין".

בדברי ההסבר להצעת החוק, צוין, בין היתר:

"הצעת חוק זו היא נדבך נוסף לתיקונים אלה והיא נועדה להרחיב ולעדכן את מנגנוני הממשל התאגידי בשותפויות מוגבלות שהציעו לציבור יחידות השתתפות (להלן – שותפויות מוגבלות ציבוריות) ולהבטיח הגנה נאותה על עניינם של ציבור בעלי יחידות ההשתתפות. זאת, בהתאמה ככל האפשר לכללי הממשל התאגידי החלים על חברות ציבוריות לפי חוק החברות, בהתאמות הנדרשות בשל המאפיינים הייחודיים של התאגדות באמצעות שותפות להבדיל מחברה".

נמצא, שהתכלית המרכזית של הצעת החוק היא הגנה על האינטרסים של בעלי יחידות ההשתתפות, בין היתר בדרך של החלת מנגנוני הגנה שנקבעו בחוק החברות.
במסגרת ההגנה על האינטרסים של בעלי יחידות ההשתתפות, סימן ה לפרק ו'1 לפקודת השותפויות, עוסק במינוי מפקח, חובותיו ותפקידיו, וכך נקבע לעניין זה בסעיף 65יז (א):

"(א). בשותפות מוגבלת ציבורית יכהן מפקח שימונה לפי סימן זה.
(ב) המפקח חייב לפעול לטובת המחזיקים ביחידות ההשתתפות שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה, והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה.
(ג) המפקח ינקוט את הפעולות הדרושות לשם הבטחת מילוי חובותיה והתחייבויותיה של חברת השותף הכללי על פי תקנות השותפות ומילוי חובותיו והתחייבויותיו של הנאמן על פי הסכם הנאמנות.
(ד) ...".

משנמצא שעל פי הוראות פקודת השותפויות, המפקח של השותפות המוגבלת הציבורית מונה לפעול להגנה על האינטרס של בעלי יחידות ההשתתפות , נראה כי מן הראוי ליתן משקל משמעותי לעמדתו באשר למנגנון הראוי ליישום ההסדר. לציין, כי בכתב הטענות מטעמם, טענו אמנם ינקו ורשף נגד ביצוע ההסדר לפי המתווה הקבוע בסעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, אולם גם הם ביקשו לקבל את עמדת המפקח ביחס למתווה לביצוע ההסדר.

בתגובתו הביע המפקח את עמדתו לפיה ביצוע ההסדר המוצע לפי סעיף 350 ו – 351 לחוק החברות, הוא המתווה הנכון מאחר והוא מבטיח שקיפות מקסימלית, עירוב כל הגורמים הרל בנטיים ופיקוח של בית המשפט. זאת ועוד. מתגובת המפקח עולה כי רוב בעלי יחידות ההשתתפות כבר הביעו את עמדתם בעניין כאשר הסכימו לאפשר למפקח להיעזר ביועץ כלכלי ביחס לתוכן ההסדר המוצע כאשר היה ידוע להם שהמפקח עצמו דרש מהשותפות והשותפה הכללית לבצע את ההסדר המוצע לפי המתווה הקבוע בסעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות.

כאמור בעניין כרמל, החיים טומנים בחובם התפתחויות בתחומים שונים ו הצבת מחסומים על אופן ביצוע הסדרים כלכליים ומבניים שאפשר וגלומה בהם תועלת לבעלי יחידות ההשתתפות, אינה מתיישבת עם תכלית ההגנה על האינטרס של בעלי יחידות ההשתתפות, ו בהתחשב בעמדתו של המפקח ועמדת בעלי יחידות ההשתתפות כפי שהשתקפה מעצם אישור מינוי היועצים לבחינת ההסדר המוצע, נראה כי הצבת מחסומים כאמור אף פוגעת בזכויות בעלי יחידות ההשתתפות.

משכך, ונוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי שראוי ונכון לעשות שימוש בסעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות , לביצוע ההסדר המוצע, תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים להבטחת האינטרסים של בעלי יחידות ההשתתפות.

כמפורט לעיל לעניין הסעד, בשלב זה, מבוקש להורות על כינוס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי יחידות ההשתתפות לצורך דיון ואישור ההסדר המוצע. על כן, בשלב זה ובטרם הוגשה בקשה מתאימה לאישור ההסדר בגדרה ידון בית המשפט בהתנגדויות קונקרטיות לתנאי ההסדר המוצע אם וככל שיאושר באסיפת בעלי יחידות ההשתתפות, אין מקום להתייחס כעת לתנאי ההסדר המוצע שאפשר שעוד ישתנו בטרם יונח ההסדר בפני בעלי יחידות ההשתתפות.

אישור התמלוגים

בין דלק חיפושי נפט בע"מ ודלק חברת הדלק הישראלית בע"מ לבין השותפות נכרת הסכם העברת זכויות ביום 2.8.1993 (נספח 4 לבקשה).

בסעיף 3 להסכם, נקבע:

"המעבירות יעבירו ...לשותפות לאחר השלמת ההצעה לציבור זכויות בשיעור 8% ברשיון נגב נירים (לרבות מובלעת בשור) וברשיון נגב אשקלון (ללא מובלעת ים), זכויות בשיעור של 21.766% במובלעת ים וזכויות בשיעור של 4% ברשיונות מד תל אביב, מד יבנה, מד אשדוד, מד חדרה ומד השרון (להלן: "זכויות הנפט המועברות")".

בסעיף 6 להסכם, נקבע:

"השותפות תשלם למעבירות ... סכום בשקלים של 1,300,000 דולר ארה"ב...בעבור החזר חלק מההוצאות שהוצאו על ידי המעבירות בעבר בפעולות חיפושי נפט בזכויות הנפט המועברות".

בסעיף 8 להסכם, נקבע:

"השותפות תשלם למעבירות תמלוגים בשיעורים המפורטים להלן מכל חלקה של השותפות המוגבלת בנפט ו/או גז ו/או חומרים בעלי ערך אחרים שיופקו וינוצלו מנכסי נפט בהם יש או יהיה בעתיד לשותפות המוגבלת אינטרס...
...
אם ובמידה ואחת המעבירות לא תבחר לקבל את התמלוגים בעין, תשלם השותפות לאותה מעבירה את שווי השוק...של התמלוגים המגיעים למעבירה. התשלום כאמור ייעשה אחת בכל חודש.
...
הזכות לתמלוגים כאמור תהא צמודה לחלקה של השותפות בכל אחד מנכסי הנפט בהם יש לה אינטרס. אם תעביר השותפות את זכויותיה בנכס נפט בו יש לה אינטרס תגרום השותפות לכך שמקבל ההעברה יקבל על עצמו את כל ההתחייבויות לתשלום תמלוג כאמור לעי. האמור לעיל לא יחול במקרה של חילוט נכס נפט עקב פיגור השותפות".

מההסכם עולה כי קבוצת דלק העבירה לשותפות את זכויות הנפט המועברות ומנגד קיבלה סכום מזומן וזכות לתמלוגים כמפורט בסעיף 8 להסכם. ההסכם בכללותו אינו קוצב זמן לתוקפו וכך הוא גם לעניין סעיף 8 המקנה לקבוצת דלק זכות לתמלוגים. מכאן ובהתחשב במחלוקת בין הצדדים הנוגעת לאישור תשלום התמלוגים, מתעוררת השאלה האם זכאית השותפות לבטל את ההסכם, באופן חד צדדי. ככל שהמענה לשאלה זו הוא חיובי, אזי נראה כי מדובר בעסקה אותה זכאית השותפות לבחון בכל עת ולהחליט אם לבטלה אם לאו גם לאחר שתאושר במסגרת ההסדר המוצע ו בהתאם יחולו על אישור ביצוע ההסכם או ביטולו הוראות סעיף 275 לחוק החברות, לרבות הוראות סעיף 275 (א1) (1). מנגד וככל שהשותפות א ינה זכאית לבטל את ההסכם אזי מדובר בעסקה שהסתיימה והושלמה ואינה כפופה עוד לאישור השותפות.

בע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "עניין שגב") , דן בית המשפט בשאלה אם ניתן לבטל הסכם שלא הוגבל בזמן, ובדעת רוב נקבע כדלהלן (פסקה 8 לפסק הדין של הנשיא א' ברק):

"כאמור, אין בידי להסכים לקביעתו של חברי השופט ג'ובראן כי ההסכם מוגבל בזמן. הסכם שכר הטרחה אינו כולל הוראה בדבר הגבלה בזמן. לדעתי, אין לראות בכך משום חסר הטעון השלמה. אמנם קיימת הנחה כללית לגבי חוזה שלא הוגבלה תקופתו, כי החוזה ניתן לסיום, כעבור פרק זמן סביר, על ידי כל אחד מהצדדים באמצעות הודעה לצד האחר שתינתן פרק זמן סביר מראש (ע"א 2491/90 הנ"ל). אך כלל זה בדבר אפשרות סיומו של חוזה שלא נקבעה לו הגבלת זמן, אינו חל על כל סוגי החוזים. הכלל מתייחס, על פי רוב, לחוזים הדדיים "מתחדשים", כגון חוזים לאספקת סחורה או שירותים, חוזי סוכנות והפצה והסכמי שכירות. ההנחה במקרים מסוג זה היא שהצדדים לא התכוונו שהחוזה יקשור ביניהם לנצח (ראו למשל: ע"א 189/90 קופת חולים מכבי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ;... כלל פרשני זה אינו חל על מצב שבו רכש צד אחד זכות קבועה בנכס או באינטרס של הזולת (ד' פרידמן "פרשנות החוזה" חוזים (להלן: פרידמן, בעמ' 261). מדובר למשל בחוזים המעניקים זיקת הנאה במקרקעין או חוזים לתשלום תמלוגים בגין זכות יוצרים. דוגמא נוספת שמביא פרידמן היא בעל עסק המוכר את עסקו תמורת התחייבות של הקונה לשלם למוכר בעתיד, לתקופה בלתי מוגבלת, שיעור מסוים מהכנסות העסק (פרידמן בעמ' 262).

ההסכם הנדון נמנה, לטעמי, עם אותם הסכמים שבהם אין תחולה לחזקת ההגבלה בזמן. ההסכם אינו מתבסס על קשר הדדי מתמשך בין הצדדים. קיימת בו הפרדה בין מועד מתן השירות המקצועי מצד שגב לבין מועד תשלום שכר הטרחה. במועד ההתקשרות היה צפוי כי רק בחלוף שנים ארוכות ית ממש הפרויקט ויצמיח רווחים, אם בכלל. ההתקשרות מבוססת על סיכוי של שגב לזכות ברווחים גדולים במשך תקופת זמן ממושכת (כל עוד קיים הפרויקט) לבין הסיכון כי הפרויקט ייכשל. מלבד הסיכונים הכלכליים זכותו של שגב הותלתה, במידה מסוימת, גם בנכונות של בעלי המניות למשוך כספים מן החברה. על רקע זה יש לאפיין את היחסים בין הצדדים כ"אינטרס בנכס של הזולת", מעין זיקת הנאה של שגב בחברה. אין מקום להפעלתו של הכלל הפרשני בדבר הגבלת זמן, ואף אין קיימת דרך מעשית לקבוע מהו מש ך זמן סביר לקיומו של ההסכם".

להסכם בין קבוצת דלק לבין השותפות בדבר העברת הרישיונות לשותפות בתמורה לסכום מזומן ותמלוגים, יש את המאפיינים המהותיים המתוארים בעניין שגב. בהתאם יש לאפיין את היחסים בין קבוצת דלק לבין השותפות לעניין התמלוגים כ"אינטרס בנכס הזולת". דהיינו, מדובר בעסקה שאין בצד ה זכות לביטולה על ידי השותפות כמו שאין בידי קבוצת דלק כדי להשיב לידה את הזכויות בנכס שיצא מרשותה . במצב דברים זה, אין עסקה זו באה בגדרו של סעיף 275 לחוק החברות, ותשלום התמלוגים בעתיד לרבות לאחר ביצוע ההסדר המוצע, אינו מצריך אישור של אורגני השותפות או האורגנים של ניו מד.

אוסיף, כי המחוקק היה ער למצב דברים זה, ובדברי ההסבר להצעת החוק שבסעיף 65נא (שם, ע' 285), הובהר כדלהלן:

"חוק החברות קובע כי התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה או קרובו בעסקה בעלת אופי נמשך תאושר מחדש אחת לשלוש שנים. כדי לאפשר בחינה של תנאי העסקה לאור המציאות המשתנה. מוצע להחיל הוראה דומה על עסקאות עם בעל השליטה בשותפות, הכולל גם את חברת שותף הכללי, למעט דמי יוזמה, המוגדרים ככל תשלום הנגזר מסך נכסי השותפות מתפוקת הנכס המפיק לרבות מההכנסה ברוטו הנובעת מנכס הנפט או מרווחי השותפות. תשלומים אלה אינם משולמים בעבור שירות שמבצע השותף הכללי אלא מדובר בזכויות השותף הכללי או בעל השליטה בו כפי שנקבעו בעת ההתאגדות".

הבהרה זו שבסיפא לפסקה שלעיל , מתיישבת עם ההלכה שנקבעה בעניין שגב וכאמור לעיל, אין בכוחן של ההוראות הקבועות בפקודת השותפויות או בחוק החברות לעניין אישור עסקאות עם בעלי עניין, כדי לשנות מזכויות הצדדים להסכם העברת הזכויות מיום 2.8.1993, המדובר במעשה מוגמר וכך נקבע.

נוכח מסקנותיי שלעיל, איני רואה מקום להידרש לטענות הצדדים באשר לדינמיקה שהייתה בדיונים בוועדות הכנסת בטרם תיקון (מס' 5) לפקודת השותפויות.

ער אני לחשש שהעלתה הרשות באשר לאפשרות ולפיה בעל השליטה בניו מד ינצל את כוחו "להטיית משאבים" לטובתו, אלא שחשש זה אינו נוגע לעצם הזכות לתמלוגים שהוקנתה לקבוצת דלק ופורסמה בציבור, אלא לפעולות חדשות אם וככל שיינקטו בקשר עם ניצול נכסי השותפות בהתחשב בזכות לתמלוגים, וביחס לפעולות אלה ככל שיינקטו , מוקנים לחברה ולבעלי מניות המיעוט מנגנוני ההגנה הקבועים בחוק החברות ובדין הכללי.

זכויות התמלוגים של כהן פיתוח

בכתב הטענות מטעמן, טענו כהן פיתוח:

"בהתחשב בכוונת המשיבות לבקש בעתיד לאשר את ההסדר ולתת לו תוקף של מעשה בית דין, חוששות המבקשות שאגב אישור ההסדר תיפגענה זכויותיהן וטענותיהן לגבי התמלוגים הנוגעים לאותם נכסים ופרויקטים "חדשים". מכאן בקשה זו".

מכאן, שטענות ובקשת כהן ופיתוח הוגשו טרם זמנן. אם וככל שבעלי יחידות ההשתתפות יאשרו את ההסדר המוצע, יהיה עליהן להביאו לאישור בית המשפט בהתאם לתקנות לאישור הסדר, ואזי ניתן יהיה להתנגד להסדר או לחלק מהוראותיו ולכהן פיתוח שמורה הזכות להעלות את כל טענותיהן .

לכך, יש להוסיף, כי המבקשות הצהירו שלא יהיה בהסדר המוצע כדי לפגוע בזכויות הנושים של השותפות, ונכון שהמבקשות יבהירו עניין זה לכהן פיתוח מבעוד מועד.

פרסום המידע הרלבנטי

עם זימון האסיפה הכללית זכאים בעלי יחידות ההשתתפות לכל המידע הרלבנטי שיסייע להם לקבל החלטה מושכלת ביחס לכל אחד מסעיפי ההסדר המוצע .

יתר על כן, בהתחשב בתקופה הארוכה שחלפה מאז הגשת הבקשה עד עתה, וחזרת המבקשות מבקשתן לפטור את ניו מד מפרסום תשקיף (סעיף 20 לתגובת המבקשות), יש צורך למסור ולפרסם את כל המידע הרלבנטי לאישור ההסדר המוצע בהתאם להוראות הדין והתקנות לאישור ההסדר. עם זאת, התרשמתי שהמבקשות מתכוונות "להציג גילוי מלא ומקיף ביחס לכל הפרטים הנוגעים לאישור ההסדר, באופן שיאפשר לבעלי יחידות ההשתתפות לשקול את הסכמתם או התנגדותם להסדר", ולמעשה אין מחלוקת ממשית בעניין זה בין הצדדים.

למען הסר ספק מובהר כי יהיה על המבקשות להעמיד לרשות בעלי יחידות ההשתתפות את כל המידע הרלבנטי לפי כל דין, ובנוסף על המפקח להעמיד לרשות בעלי יחידות ההשתתפות את כל המידע והנתונים שהתקבלו או יתקבלו מהיועצים הפועלים לסייע לו בבחינת ההסדר המוצע, והכל עד למועד זימון האסיפה הכללית של בעלי יחידות ההשתתפות.

סוף דבר

הבקשה מתקבלת בכפוף להוראות שלהלן:

אסיפה כללית מיוחדת של בעלי יחידות ההשתתפות בדלק קידוחים – שותפות מוגבלת ציבורית ו/או דלק נאמנויות קידוחים בע"מ תכונס, בתוך פרק זמן שלא יפחת מ – 35 ימים , לצורך אישור ההסדר המוצע בכפוף להוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, פקודת השותפויות והוראות פרק ד' לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב – 2002 (להלן: "התקנות לאישור הסדר").

בקשה לאישור ההסדר המוצע אם וככל שתאושר על ידי בעלי יחידות ההשתתפות, תוגש לאישור בית המשפט בהתאם לקבוע בפרק ה לתקנות לאישור הסדר.

מובהר בזאת, כי זכותה של קבוצת דלק לתמלוגים מהשותפות, אינה צריכה אישור בעתיד, לרבות לאחר ביצוע ההסדר המוצע.

בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים
ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ב, 27 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.