הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 56337-05-16

לפני :
כבוד ה שופט יהושע גייפמן

התובעת:

אהוד מאיר - שאיבות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ציון סהראי

נגד

הנתבע:

מדינת ישראל - משרד הביטחון
באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב [אזרחי]
ע"י עו"ד עמי עבר הדני

פסק דין

ב-12.10.15 הודיע משרד הביטחון לתובעת [להלן: "חב' מאיר"] על זכייתה ב-2 מכרזי משרד הביטחון לאחזקה מקיפה לשאיבת שפכים במחנות צה"ל בפיקוד דרום לתקופה של 5 שנים, שתחיל תה ב-29.10.15 – מכרזים לאחזקה מקיפה ועבודות מיוחדות בהיקף של כ-25 מיליון ₪ [נספח ב' לכתב התביעה] . ב-20.10.15 חתמה חב' מאיר על הזמנת העבודה שנשלחה אליה ממשרד הביטחון.

ב-25.10.15 שלח משרד הביטחון מכתב לחב' מאיר ובו נאמר: " הובא לידיעת המשרד כי נגד החברה ומנהלים בה מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירות שוחד ומרמה בהיקף של מיליוני ₪ , וכן בחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות" [נספח ה' לכתב התביעה]. במכתב התבקשה חב' מאיר לצרף את התייחסותה הדחופה עד 28.10.15 .

המידע האמור הובא לידיעת משרד הביטחון ע"י שתי חברות שלא ז כו במכרז [ סעיפים 16-17 לכתב ההגנה, ו נספח ב' לתצהיר אורנה רביב מטעם משרד הביטחון ].

ב-25.11.15 נשלחה הודעה ע"י משרד הביטחון על השעיית חב' מאיר, והזמנתה לשימוע [נספח ח' לכתב התביעה] . בהודעה נאמר: " הובא המידע כי התנהלה חקירה פלילית כנגד החברה ומי ממנהלה / בעלי המניות, וכי חומר החקירה מצוי בפרקליטות לשם הגשת כתבי אישום. לטענת הפרקליטות בכוונתה להגיש כתבי אישום בתיקים אלו. לאור חומרת המעשים ... להשעות באופן זמני את החברה שבנדון מרשימת הספקים של משרד הביטחון ...".

לאחר קיום השימוע, החליטה הועדה של משרד הביטחון להותיר על כנה את החלטת ההשעיה.

ב-27.1.16 הודיע היועמ"ש של משרד הביטחון על ביטול ההזמנה שהוצאה לחב' מאיר לאחר הזכייה במכרז [ נספח ט' לכתב התביעה].

חב' מאיר הגישה תביעה כספית בסך של כ-4 מיליון ₪ כנגד משרד הביטחון , והפנתה לסעיף 32 להסכם הקובע תשלום פיצויים מוסכמים כאשר ניתנה הוראה ע"י משרד הביטחון על הפסקת העבודה.

אהוד יפרח , המנהל והבעלים של חב' מאיר, העיד בעמ' 67 שורה 13: " אני תובע רק את הפיצוי המוסכם ".

במכתב היועץ המשפטי למערכות הביטחון מ-16.2.16 פורטה עילת ביטול ההזמנה מחב' מאיר [ נספח יא' לכתב התביעה]. במכתב נאמר :

[א] " הועדה להשעיית ספקים החליטה להשעות אותה [ את חב' מאיר- י.ג.] מרשימת הספקים של משרד הביטחון לאור חומרת המעשים בהם היא חשודה והמשמעות של חשדות אלו בכל הקשור לאמינותה [ ההדגשה במקור –י.ג.] " - סעיף 1 למכתב.

[ב] " המידע אודות החקירה הפלילית המתנהלת נגד מרשתך הגיע למשרד רק בסמוך לאחר חתימת ההזמנה מולה, ובהתאם פעל המשרד על מנת לעמוד על טיבן של החשדות " – סעיף 2 למכתב.

[ג] " ... במידה והיה המשרד מודע לחקירה הפלילית והחשדות החמורים כנגד מרשתך בטרם נחתם ההסכם, הרי שלא היה מתקשר עמה " – סעיף 3 למכתב.

[ד] " לאור האמור, חל בעניין זה סעיף 14[א] לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג- 1973 [ ביטול חוזה בשל פגם בכריתה – טעות – י.ג.], שכן המשרד התקשר עם מרשתך בטעות תוך שאינו מודע לעניין מהותי, ולכן רשאי לבטל את ההסכם " – סעיף 4 למכתב.

[ה] " ... לאור סעיף 12 לחוק החוזים – מצופה היה ממרשתך לחשוף בפני המשרד את דבר קיומה של החקירה הפלילית כנגדה בעת הגשת ההצעה, כחלק מחובת תום הלב, על מנת שועדת המכרזים תוכל לקחת בחשבון מידע זה במסגרת שיקוליה לצורך קביעת הזוכה במכרז " – סעיף 5 למכתב.

[ו] " למידע כאמור יש משמעות רבה מבחינת גוף כמשרד הביטחון, שכן עלולה להיות לו השלכה על אמינות מרשתך ועל יציבותה הפיננסית..." – סעיף 6 למכתב.

[ז] " משלא נחשף המידע ע"י מרשתך בזמן אמת אלא נודע עליו למשרד רק בדיעבד ... אין מנוס מביטול ההתקשרות " - סעיף 7 למכתב.

[ח] " סעיף 32 להסכם ... אשר דן בהפסקת עבודה אינו רלוונטי לסיטואציה דנן , נוכח החלטת הועדה ונסיבות סיום ההתקשרות... לאור החקירה הפלילית שמרשתך נתונה תחתיה... מעבר לכך מרשתך לא התחילה כלל בביצוע השירותים נשוא ההסכם..." – סעיפים 9-10 למכתב.

בע"א 3940/94 רונן נ' ס.ע.ל.ר. פ"ד נב(1) 210 , 224 אמרה כב' השופטת
בייניש :

"... משנימק הנפגע את הודעת הביטול אין הוא רשאי להסתמך על עילת ביטול שלא הופיעה בהודעתו המנומקת, אלא אם כן נתן כדין הודעת ביטול חדשה ".

עפ"י האמור במכתב היועץ המשפטי של משרד הביטחון שנשלח לחב' מאיר עילת הביטול היתה טעות, ומכוח סעיף 14[א] לחוק החוזים [חלק כללי] בוטל ההסכם.

סעיף 14[א] לחוק החוזים [ חלק כללי ] תשל"ג -1973 מורה : " מי שהתקשר בחוזה עקב טעות , וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה , והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך , רשאי לבטל את החוזה".

טענת הטעות הועלתה במפורש ב סעיף 39 לכתב ההגנה. טענת הטעות הועלתה במפורש גם בסעיף 5 לסיכומי הנתבע בו נאמר: " לא מגיע למציע שכזה [חב' מאיר – י.ג.] כל פיצוי בגין הפרת חובותיו, בשל העובדה כי נכרת עימו חוזה עקב טעות [ראו סעיף 14[א] לחוק החוזים] לאור הסתרת החקירה הפלילית".

להשלמת התמונה נציין, שהתובעת הודתה לעניין התשתית העובדתית:

[א] " התובעת הושעתה למשך 3 שנים ב-2010 מלהגיש הצעות במכרזים של משרד הביטחון " – השעיה קודמת [ראו עמ' 18 לפרוטוקול שורות 23-24].

[ב] " במועד בו הודיע הנתבע על ביטול החוזה היתה תלויה ועומדת חקירה פלילית נגד התובעת [בעניין התקשרות חב' מאיר עם תאגיד המים של עיריית ת"א] , והתובעת לא הביאה זאת לידיעת הנתבע" [עמ' 13 לפרוטוקול שורות 11-12].

חב' מאיר הודתה במכתבה מ-27.10.15, שנשלח בתגובה לדרישת משרד הביטחון ליתן התייחסות דחופה למידע שהובא בפניו בדבר החקירה הפלילית [נספח ו' לכתב התביעה]: " החל משנת 2013 נערכה חקירה במסגרתה נחקרו החברה ומנהליה בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ". המדובר בחקירה משטרתית שהתנהלה במשך כשנתיים לפני הזכייה של חב' מאיר במכרז.

[ג] " אנחנו לא חולקים על העובדה שכתב אישום הוגש נגד התובעת ומנהלה לאחר ביטול של החוזה" [ראו עמ' 16 לפרוטוקול שורות 16-23]. לאחר החקירה הפלילית, שלא הובאה לידיעת משרד הביטחון ע"י חב' מאיר, הוגש כתב אישום כנגד חב' מאיר ומנהלה .

המכרז לאחזקה מקיפה לשאיבת שפכים במחנות צה"ל בפיקוד דרום וביצוע עבודות מיוחדות, שפירסם משרד הביטחון, מחייב אמינות של הזוכה במכרז. המדובר בכניסה של הקבלן למחנות צה"ל ומוצביו בפיקוד דרום , שחלקם מסווגים. העבודות הנ"ל נועדו גם למנוע התפרצות של מחלות ומניעת פגיעה בבריאות החיילים המוצבים בבסיסי הפיקוד.

בתקנה 10[ג][5] לתקנות חובת המכרזים [התקשרויות מערכת הביטחון], תשנ"ג -1993 נקבע, שאחת מאמות המידה העיקריות להכללת ספק ברשימת הספקים היא " אמינות".

פרופ' גבריאלה שלו בספרה " חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית" , בעמ' 231 מציינת: " חוזיה של מערכת הביטחון נבדלים מחוזי רשות אחרים בהיקפם, בתוכנם, במטרתם, בחשיבותם הביטחונית ... המאפיינים המיוחדים של התקשרויות מערכת הביטחון הובילו לעיצוב כללים מיוחדים לניהול התקשרויותיה של מערכת זו, לעריכת מכרזיה ולכריתת חוזיה".

אורנה רביב, יו"ר ועדת המכרזים של משרד הביטחון, העידה בחקירתה: " תקנות חובת המכרזים ... מציבות את הספקים בחובה לעמוד בסטנדרטים של משרד הביטחון מעבר לסטנדרטים עבור משרדי ממשלה אחרים ... הסטנדרטים האלה שהם מחמירים יותר, ההחמרה שבהם נובעת מתוקף העבודה במחנות צבאיים, ששמה קיימת רגישות יתרה לעבודות בסמיכות למתקנים רגישים ומסווגים, ולחשיפה למידע שהוא עלול להיות רגיש ... בתוך מערכת הביטחון קיים לנו הרישום הנוסף והמחמיר בהקשר לאמינות..." [ עמ' 77 שורה 25 עד עמ' 78 שורה 1]; " ועדת המכרזים [ צריכה – י.ג.] להשתכנע באמינותו [של הקבלן – י.ג.] [יש - י.ג.] להביא בפניה כל מידע שהוא יכול לערער את אמינותו [של הקבלן – י.ג.] ... או שיכול לגרום לועדת המכרזים לשקול את שיקוליה באופן אחר ...." [עמ' 122 שורות 23-25].

בבג"צ 4565/92 שיץ נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ז(1) 164 , 165 פסק כב' השופט ברק :

" הלכה פסוקה היא כי כאשר הממשלה רשאית להתקשר עם ספקים מסוימים, יכולה היא להביא במניין שיקוליה , כאשר היא עוסקת בבחירתם, את העובדה, שכנגד קבלן מסוים קיימים חשדות לביצוע עבירות פליליות ".

בע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס תקדין - עליון 2013(1) 8459 הוסיפה כב' השופטת דפנה ברק-ארז בסעיף 23 לפסק הדין :

" פסיקתו של בימ"ש זה מלמדת כי חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות הנחקרים בידי המשטרה הם שיקול רלוונטי שהרשות המנהלית רשאית לשקול, ולא אחת אף מחויבת לשקול, בבואה להתקשר עם אדם או תאגיד. עצם העובדה כי ההליכים המשפטיים [הפליליים – י.ג.] טרם הסתיימו אין משמעותה כי מדובר בשיקול לא רלוונטי".

על אחת כמה וכמה אלה הם פני הדברים כאשר מדובר במכרזים רגישים של משרד הביטחון , שהאמינות של הקבלן הזוכה היא אבן יסוד לזכייתו במכרז.

הסוגיה נבחנת ע"י ועדת המכרזים עפ"י אמות המידה הראייתיות של המשפט המנהלי ולא של המשפט הפלילי.

במקרה שבנדון הובא לידיעת משרד הביטחון לאחר הזכייה במכרז, ש נגד החברה ומנהלה מתנהלת חקירה משטרתית ממושכת, במשך כשנתיים, בחשד לביצוע עבירות שוחד ומרמה בהיקף של מליוני ₪, וכן בחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. משרד הביטחון, העוסק במכרזים של הצבא, אינו גוף חקירתי. לאחר שמידע זה הובא בפניו ע"י שתי חברות שלא זכו במכרז, בדק משרד הב יטחון את המידע עם פרקליטות המדינה, והובא לידיעתו שבכוונת הפרקליטות להגיש כתבי אישום, ואכן הוגש כתב אישום כנגד חב' מאיר ומנהלה.

בפני ועדת המכרזים גם הוצגה לאחר הזכייה במכרז החלטה של בית משפט השלום בראשון לציון מ-24.3.15 [ נספח א' לתצהיר העדות מטעם משרד הביטחון] . בהחלטה נאמר: " ביום 17.12.13 נפתחה חקירה גלויה כנגד המשיבים 1-3 [חב' מאיר ומנהלה – י.ג.] בחשד לביצוע עבירות שוחד ומרמה בהיקף נרחב של מליוני שקלים, וכן בחשד לביצוע עבירות לפי החוק לאיסור הלבנת הון... ועבירות נוספות. לטענת המבקשת [הפרקליטות – י.ג.] הת גבשה תשתית חקירתית מבוססת לעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון... הועברו זה מכבר חומרי החקירה אל יחידת התביעות... לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהועבר לעיוני עולה כי בידי המבקשת [הפרקליטות – י.ג.] מצוי בסיס ראייתי המלמד על החשדות המיוחסים למשיבים...".

מידע מהותי על היקף החשדות החמורים בחקירה הפלילית הממושכת ועל החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישו ם - לא היה בידיעת ועדת המכרזים עת אישרה את זכייתה של חב' מאיר במכרז. המדובר בטעות יסודית בעובדה, המתייחסת למצב קיים של חב' מאיר עובר לעריכת המכרז. כתוצאה מטעות זו לא שקלה ועדת המכרזים את השיקולים הרלוונטיים שהיא מחויבת לשקול, ובכללם החשדות שנחקרו ע"י המשטרה כנגד חב' מאיר וכוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום. לולא הטעות לא היה משרד הביטחון מתקשר בחוזה עם חב' מאיר, במיוחד כאשר כ-5 שנים קודם לזכייה במכרז הושעתה חב' מאיר ע"י משרד הביטחון למשך 3 שנים.

פרופ' גבריאלה שלו בספרה "דיני חוזים" [מהדורה רביעית] בעמ' 350 מדגישה:
" כאשר טעותו היסודית של צד אחד ידועה לצד השני רשאי הטועה לבטל את החוזה. עילת הביטול בשל טעות ידועה מעוגנת בסעיף 14[א] ואלה הם יסודותיה : קיום חוזה, קשר סיבתי, יסודיות הטעות וידיעת הצד השני ".

ובעמ' 352-353 לספרה " דיני חוזים" מוסיפה פרופ' גבריאלה שלו :

" יסוד הידיעה של הצד השני על הטעות הוא המבחין בין סעיף 14[א] לבין סעיף 14[ב]... רק מי שטעותו היתה ידועה לצד השני זכאי לבטל בעצמו את החוזה... צד לחוזה היודע על טעות רעהו, ולא עושה דבר כדי לשחררו ממנה - אינו זכאי ליהנות מן החוזה".

מנהל חב' מאיר ובעליה, אהוד יפרח, הודה בחקירתו בעמ' 31 שורות 12-15: " ש. אתה ידעת שהחשדות והחקירה [ של המשטרה כנגד חב' מאיר – י.ג.] בעבירות של שוחד מרמה והלבנת הון, עלולים לגרום לך שאתה לא תוכל לבצע את ההסכם כי ההסכם הזה יבוטל [ ע"י משרד הביטחון – י.ג.] יגידו לך, אתה לא יכול לבצע אותו , נכון שידעת את זה? ת. יש סיכוי כזה. כן ".
כנגד חב' מאיר נוהלה חקירה פלילית ממושכת במשך כשנתיים בגין חשדות חמורים עובר לפרסום המכרז. חב' מאיר היתה מודעת לכך כאשר ניגשה למכרז , שאם החשדות יובאו לידיעת ועדת המכרזים של משרד הביטחון אזי לא תוכרז כזוכה. העדר המידע המהותי בפני ועדת המכרזים של משרד הביטחון מעיד על טעות יסודית של משרד הביטחון, שה ביאה להתקשרות בחוזה עם חב' מאיר. אלמלא הטעות , משרד הביטחון לא היה מתקשר בחוזה, וחב' מאיר ידעה על כך. משרד הביטחון ביטל את החוזה כדין בעילה של טעות, וחב' מאיר אינה זכאית לפיצויים מוסכמים בגין ביטול החוזה .

המדובר בפגם בכריתת החוזה המביא לביטול החוזה , ואין תחולה להוראת סעיף 32 לחוזה, אליו מפנה חב' מאיר , החלה רק כאשר החוזה עומד בתוקפו. מכרז של הרשות השלטונית מהווה מערכת טרום חוזית, ומערכת חוזית נספחת, ובו זמנית חלים עליה במשולב מערכת דיני החוזים ומערכת דיני המנהל הציבורי – הדואליות הנורמטיבית .

פרופ' גבריאלה שלו בספרה "חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית" בעמ' 20 הדגישה :

" דיני החוזים הכלליים הוחלו על השלבים המוקדמים ליצירת חוזה הרשות כמו שלב המו"מ לקראת עריכת החוזה... דיני החוזים החלים על פגמים בכריתת חוזה הופעלו לגבי חוזה רשות ".

בשולי פסק הדין אציין, שלגישתי חב' מאיר גם הפרה את חובת הגילוי מכוח סעיף 12 לחוק החוזים, המחייב לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לקראת כריתת חוזה . הפרה זו - העדר גילוי החקירה המשטרתית שהתנהלה במשך כשנתיים - מהווה הטעייה, והינה בגדר עילה נוספת המצדיקה את ביטול החוזה מחמת הטעייה במחדל.

חובת הגילוי אמנם לא הוגדרה במסמכי המכרז, ולא הוגדרה בתקנות משרד הביטחון שהיו תקפות נכון לביצוע המכרז, אולם היא חלה על חב' מאיר מכוח סעיף 12 לחוק החוזים [ חלק כללי ] .

בהלכת ע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפייס תקדין-עליון 2013 (1) 8459 הדגישה כב' השופטת דפנה ברק ארז בסעיף 40 לפסק הדין :

" ככל שהמדובר במערכת היחסים השוררת בין גוף ציבורי לבין משתתפים במכרזים שאותו הוא פרסם, ניתן למצוא תימוכין לבקשה לגלות מידע רלוונטי בנוגע לחקירות תלויות ועומדות שהן רלוונטיות למכרז... על המערער להביא לידיעתה של ועדת המכרזים את העובדה כי הוא נתון לחקירה פלילית הנוגעת להתקשרותו עם המשיב , אף לולא נשאל על כך".

הדברים חלים גם על גילוי מידע הרלוונטי למכרז לעניין אמינות המשתתף. אין הכרח שהחקירה הפלילית תתנהל רק ביחס להתקשרות החברה עם משרד הביטחון. גם התקשרות החברה עם גורם שלטוני אחר, שבגינה מתנהלת במשך שנתיים חקירה בגין עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון במיליוני ₪ - רלוונטית לשיקולים הנשקלים ע"י ועדת המכרזים של משרד הביטחון.

פרופ' גבריאלה שלו בספרה "דיני חוזים" בעמ' 392-393 מדגישה :

" סעיף 12 לחוק החוזים קובע כידוע את החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לקראת כריתתו של חוזה. מחובה כללית זו נגזרת גם חובה גילוין של עובדות מהותיות במהלך המו"מ ... הפרתה של חובת הגילוי לפי סעיף 12 מהווה הטעייה עפ"י הסיפא של סעיף 15 ... היא חובת גילוי 'לפי דין' [ כפי שנקבע בסעיף 15 לחוק החוזים – י.ג.] ".

ראו גם דברי השופט אנגלרד בע"א 9019/99 קינסטלינגר נ' איליה פ"ד נה(3) 542, 546 .

טענת ההטעיה אמנם נטענה בסעיף 39 לכתב ההגנה, אולם בהודעת הביטול של משרד הביטחון ההתייחסות היתה לביטול עקב טעות מכוח סעיף 14[א] לחוק החוזים.

סוף דבר

[א] התביעה נדחית.

[ב] התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ט, 11 יולי 2019, בהעדר הצדדים.