הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 56254-06-20

לפני
כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

המבקשת

פנטזי נטוורק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד: ירון קייזר ו/או עו"ד אריק קאופמן
ו/או עו"ד עומרי לדרמן ו/או עו"ד אסף אברמוב ואח'
ממשרד קאופמן, רבינוביץ, קייזר, רז ושות', משרד עורכי דין
בניין ספיר, רח' תובל 40, רמת גן
טל': 03-XXXX282; פקס: 09-XXXX441

נגד

המשיבים

1. רשות ניירות ערך
ע"י ב"כ עו"ד: פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
דרך מנחם בגין 154 (בית קרדן), תל אביב
טל': 073-XXXX222; פקס: 073-XXXX491

2. הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ
אחוזת בית 2, תל אביב
טל': 076-XXXX466; פקס: 03-XXXX379

3. הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי - מחלקת תאגידים
רח' השלושה 2, תל אביב
טל': 03-XXXX695; פקס: 02-XXXX559

החלטה
לפניי בקשה למתן סעד ביניים שהוגשה מטעם המבקשת, חברת פנטזי נטוורק בע"מ ח.צ. 520037136 (להלן: "המבקשת" או "החברה"), כנגד מחזיקי כתבי האופציה (רשומים – סדרה 2; ולא רשומים – סדרה 07/19) של המבקשת (להלן: "המשיבים"), להארכת תקופת המימוש של האופציות עד ליום 01.09.2020 (להלן: "הבקשה").
יצוין כי בהתאם להודעת הבהרה שהוגשה מאוחר יותר היום על ידי המבקשת הובהר, כי בניגוד לאמור בבקשה, זו לא הוגשה בהסכמתם של הרשות לניירות ערך (להלן: " הרשות לניירות ערך"), הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (להלן: "הבורסה") והכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") – אלא, כי הבורסה הודיעה שלא תתנגד למבוקש, ואילו הרשות לניירות ערך והממונה טרם מסרו עמדתם. מכל מקום הובהר כי הגשת הבקשה, כמו גם השגגה שנפלה בה, הובאו לידיעת הגורמים הנ"ל.
ביסודה של הבקשה דנן עומד הסכם מיזוג בו התקשרה החברה ביום 14.06.2020, בדרך של החלפת מניות עם חברה פרטית, ולפיו תרכוש החברה 100% ממניות החברה הפרטית בתמורה לכ – 55% עד 73% ממניות המבקשת (להלן: "הסכם המיזוג").
במסגרת הסכם המיזוג הוסכם, כי המבקשת תפעל לעדכון תנאי המימוש של שלוש סדרות כתבי האופציה, ובכלל זאת כתבי האופציה של סדרה 2 וסדרה 07/19 (לא רשומים) מושא הבקשה דנן, ולצורך כך תפעל כדלהלן: (1) ביחס לכתבי האופציה (סדרה 2) תוגש על ידי המבקשת בקשה להסדר בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"); (2) ביחס לכתבי האופציה (סדרה 07/19) תפעל המבקשת לקבלת אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה ברוב רגיל.
אשר לעדכון תנאי המימוש של כתבי האופציה (סדרה 2), בהתאם להוראות פרק יד' בחלק השני לתקנון הבורסה, כל האישורים הנדרשים לשינוי בתנאי נייר ערך צריכים להתקבל בידי הבורסה לניירות ערך עד תום יום המסחר שקדם ליום המסחר האחרון בנייר הערך, והעובדה שיום המסחר האחרון בכתבי האופציה (סדרה 2) הינו יום 28.06.2020, הרי שעל כלל האישורים להתקבל בבורסה עד ליום 25.06.2020.
נוכח האמור, ללא דחיית מועד תום תקופת המימוש כבר עתה, לא ניתן יהיה להאריכה, וניירות הערך ימחקו ממערכות המסחר בבורסה.
בהתאם לאמור, מאחר ולא ניתן יהיה להשלים את ההליכים הדרושים לאישור הארכת תקופת המימוש של כתבי האופציה (סדרה 2) עד ליום 25.06.2020, עתרה המבקשת בגדרי הבקשה למתן סעד ביניים לפיו כבר כעת, ועד לאישור ההסדר בהתאם לבקשה מתאימה שתוגש לבית המשפט, תוארך תקופת המימוש של כתבי האופציה (סדרה 2) עד ליום 01.09.2020 – וככל שלא יינתן סעד כאמור, יתייתר הליך הגשת ההסדר ועסקת המיזוג כולה עשויה להתבטל.
אשר לעדכון תנאי המימוש של כתבי האופציה (סדרה 07/19), בהתאם להוראות תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), תש"ס – 2000, נדרש שיחלפו 35 ימים ממועד זימון האסיפה ועד מועד קיומה, ועל כן גם ביחס לסדרה זו, לאור העובדה כי תקופת המימוש תסתיים ביום 01.07.2020, התבקש בגדרי בקשה זו הארכת תקופת המימוש עד ליום 01.09.2020.
לטענת המבקשת, מתן סעד הביניים יאפשר לחברה להשלים את ההליכים הנדרשים בהתאם להסכם המיזוג, וזאת מבלי שייגרם נזק כלשהו למי מהצדדים המעוניינים בבקשה זו. בתוך כך, יתאפשר למחזיקי האופציה לממש את כתבי האופציה ובכך להזרים מזומנים לקופת החברה אשר ישמשו לפעילותה העסקית, ויטיבו עימה, עם בעלי מניותיה ועם מחזיקי כתבי האופציה עצמם. במובן זה, ההסדר אינו אלא הטבה למחזיקי כתבי האופציה, וזאת מבלי שתהיה כל פגיעה בבעלי המניות של החברה. מן הצד השני, פקיעתם של כתבי האופציה ללא מימוש, תגרום למחיקת כלל השקעת מחזיקי כתבי האופציה.
אשר למאזן הנוחות טוענת החברה, כי אי מתן הסעד עשוי לפגוע ביכולת החברה להשלים את עסקת המיזוג, ובתוך כך, ככל שיפקעו כתבי האופציה ללא מימוש נוסף, יהא זה מעשה עשוי שלא ניתן יהיה לשנותו, שכן במקרה זה תהיינה האופציות "מחוץ לכסף". במקרה כאמור לא יהא עוד טעם בהשלמת הליך ההסדר, וזה צפוי לרדת לטמיון.
כן יצוין, כי במקביל להגשת בקשה זו פעלה המבקשת לפרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה דנן, וניתנה תקופה בת 10 ימים להגשת התנגדויות לסעד הזמני, ככל שיינתן, וזאת בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות ההסדר.
לאחר שקראתי את הבקשה על נספחיה ושקלתי את מכלול השיקולים הדרושים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן סעד ביניים, להתקבל. אבאר מדוע.
בראשית הדברים מצאתי לנכון להבהיר ולהדגיש, על אף שהדברים ברורים וידועים גם למבקשת עצמה, כי דרך המלך לקבלת הסעד לו עותרת המבקשת – היינו, הארכת מועדם של כתבי אופציה, היא באמצעות כינוס אסיפות בעלי מניות ואסיפות מחזיקי כתבי האופציה, בהתאם למנגנונים הקבועים לכך בחוק, ומחוץ לכותלי בית המשפט, ואין בפנייה כאמור כדי לייתר כל הליך אחר הנדרש על פי דין ולפי העניין, ובוודאי שאין בה כדי להוות נתיב חלופי לצורך קבלת סעדים כגון דא.
ואולם, מצאתי כי יש בנסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן, כמו גם על רקע המועדים הקונקרטיים אשר רלוונטיים למועד פנייתה של המבקשת לבית המשפט, מקום להיעתר לסעד כמבוקש, שכן בהתאם למועד חתימת הסכם המיזוג, וכן להוראות תקנון הבורסה לני"ע ומגבלותיהן של מערכות הסריקה והמסחר שם, הרי שאין ספק כי בנסיבות האמורות אין בידי המבקשת, מבחינה מעשית, כל אפשרות לעשות שימוש בפרוצדורה הקבועה בדין לשם כך בתוך המועדים האמורים (אולם מודגש כי המבקשת החלה לפעול בהתאם לפרוצדורה כאמור).
אשר למתן הסעד הזמני גופא, הרי שכידוע, מטרתו של הסעד הזמני היא שימורו של מצב קיים במועד הגשת הבקשה, לצורך הבטחת מימושו וביצועו היעיל של פסק הדין – וכאשר הוכח כי בלא מתן הצו, עלול המבקש למצוא עצמו בעת מימוש פסק הדין בפני שוקת שבורה [ראו למשל רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (28.11.2007); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 859-861 (מהד' 12, 2015) (להלן: "גורן")].
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1982 (להלן: "התקנות") קובעת את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להידרש לבקשה למתן סעדים זמניים, וכדלהלן:
"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".
על יסוד כך, וכפי שהותווה בפסיקה לא אחת, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: (1) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; (2) מאזן הנוחות נוטה לצדו של המבקש – היינו, הנזק שייגרם למבקש בלא מתן הסעד הזמני הינו גבוה אל מול הנזק שייגרם למשיב בעקבות מתן הסעד הזמני.
בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", במובן שככל שגובר משקלו של האחד פוחת משקלו של האחר [רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פסקה 15 וההפניות שם (3.12.2018) (להלן: " עניין בבלפור"); רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' יצחק דהן עו"ד, פסקה 17 (26.4.2017); רע"א 972/15 אבו סמרה נ' עו"ד אלכס סקלר, פסקה 13 (17.2.2015); גורן, עמ' 864].
מנימוקי הבקשה שלפניי עולה, כי הונחה בפני בית המשפט התשתית הנדרשת לצורך היעתרותי למתן סעד הביניים כמבוקש, כאשר אכן השתכנעתי, כי משיקולי מאזן הנוחות בפרט, ובנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן – אין כל ספק שאם לא יינתן הסעד כמבוקש ולא יוארך המועד למימוש כתבי האופציה נשוא הבקשה דנן, הרי שהללו יפקעו באופן סופי ובלתי הדיר ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, על כל המשתמע מכך.
כך גם השתכנעתי, כי יש במתן הסעד המבוקש כדי להגן גם על האינטרסים של בעלי כתבי האופציה עצמם, וליתן בידם הזדמנות למימוש כתבי האופציה שבידם בצורה המיטיבה עימם, ואין בה כדי לגרוע מזכות אשר תעמוד להם בלא היעתרותי לסעד הביניים כמבוקש – היינו, הארכת תקופת המימוש של כתבי האופציה אך תטיב עם בעלי כתבי האופציה במובן זה ש"תשמר" זכותם למימוש כתבי האופציה באותם התנאים, ובעתיד הלא רחוק (כחודשיים), ותוך שיוענק להם פרק זמן נוסף לשקול את מידת הכדאיות הכלכלית של מימוש כתבי האופציה.
מצידה של המבקשת, הארכת מועד המימוש של כתבי האופציה מקנה בידה את האפשרות לקבלת תמורה ממימוש כתבי האופציה, ובדרך זו להגדיל את בסיס ההון שלה ואת אמצעיה הכספיים, וברי כי לעניין זה חשיבות גדולה מבחינת החברה.
על יסוד כל האמור, אני נעתר לבקשה, באופן בו אני מורה על הארכת המועד האחרון למימוש כתבי האופציה (סדרה 2) וכתבי האופציה (סדרה 07/19) במחירי המימוש הקיימים נכון למועד הגשת בקשה זו, וזאת עד ליום 01.09.2020.
מובהר כי אין באמור לעיל ו/או במתן סעד הביניים כדי לגרוע מכל זכות העומדת למי מבעלי האופציה ו/או בעלי המניות, לרבות זכותם לפנות למבקשת במסגרת תקופת הארכה כאמור לצורך כינוסן של אסיפות ו/או מימוש כל זכות אחרת העומדת להם על פי כל דין.
המבקשת תגיש לבית המשפט הודעה בדבר חלוף המועד להגשת התנגדויות מטעם הציבור לבקשה נשוא ההחלטה דנן, וככל שתוגשנה התנגדויות, אלו תידונה גופן. היה ולא תוגשנה התנגדויות כאמור, תעתור המבקשת בבקשה מתאימה להפיכת סעד הביניים לקבוע.
למען הסר ספק יודגש, כי נוכח השגגה שנפלה בבקשה בדבר הסכמת הרשות לני"ע והממונה, ובהתאם להודעת ההבהרה שהוגשה, תדאג המבקשת כי פרסומיה בדבר הגשת הבקשה יתאמו את מצב הדברים המעודכן – היינו, כי יובהר לציבור שהבקשה אינה מוגשת בהסכמה כפי שנכתב.
המבקשת תמציא העתק החלטתי זו לרשות לניירות ערך ולממונה ללא דיחוי, ותודיעם טלפונית בדבר תכנה. עמדת הרשות לניירות ערך והממונה תוגשנה תוך 14 ימים מהיום.
תז"פ ליום 09.07.2020.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, א' תמוז תש"פ, 23 יוני 2020, בהעדר הצדדים.