הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5475-06-17

מספר בקשה:25
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

מבקשת

"מדיקל קוונט" בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן שפינדל ועו"ד מוריה שלו

נגד

משיבות

  1. מ.ב. מזור יעוץ ושירותים בע"מ
  2. E.O/M INTERNATIONAL ITD.

שתיהן ע"י ב"כ עו"ד נועה הבדלה ועו"ד מיכאל דובין

החלטה

לפניי בקשת המבקשת, היא התובעת והנתבעת שכנגד, להורות על מחיקת סעיפים מכתבי הטענות המתוקנים של המשיבות.
רקע עובדתי
ביום 4.6.2017 הוגשה התובענה דנן לבית המשפט המחוזי מרכז. עניינה של התובענה הינו בהתקשרות בין הצדדים במסגרתה העניקו המשיבות הלוואה למבקשת, לשם פיתוחו וייצורו של מוצר לטיפול בפטרת הציפורניים באמצעות טכנולוגיית לייזר. לטענת המבקשת, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה, ההלוואה הושבה למשיבות זה מכבר ואף מעניקה להן הכנסה מרווחי המוצר לאורך שנים, הגם שבניגוד להתחייבויותיהן המשיבות אינן תורמות את חלקן לפעילות המשותפת, ובפרט אינן פועלות לשיווק המוצר וכשלו בהתחייבויותיהן לבצע מחקר קליני ביחס למוצר.
המשיבות הגישו כתב הגנה וכן כתב תביעה שכנגד, במסגרתו טענו, כי המבקשת היא שהפרה את התחייבויותיה, בניגוד להסכמות בין הצדדים ובין היתר סירבה להעביר להן העתק מתיק הייצור של המוצר; סירבה להעביר להן את חלקן ברווחי המיזם; סירבה לפרט את עלויות הייצור, וסירבה לפעול בהתאם למנגנון ההיפרדות הקבוע בהסכם שנחתם בין הצדדים.
ביום 6.12.2017 התקבלה בקשתם של הצדדים להעביר הדיון לבית המשפט כאן.
בהליך נוסף שהתנהל בין הצדדים, הגישו המשיבות בקשה למינוי בורר לצורך קביעת שווי אחזקותיהן במיזם המשותף מושא התביעה דנן. הבקשה התקבלה בפסק דינו של כב' הנשיא אורנשטיין מיום 3.10.2017. במסגרת פסק הדין קרא בית המשפט לצדדים להגיע להסכמה להתדיין על כלל המחלוקות ביניהם במסגרת הבוררות. על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, אשר נדחתה בהחלטה מיום 16.1. 2018.
בשל סירוב המשיבות, לא הועברה אף המחלוקת מושא התובענה דנן להכרעה במסגרת הבוררות המתנהלת בין הצדדים.
ביום 27.11.2018 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בעקבות עובדות חדשות שנודעו לה, לטענתה, בעקבות הליך הבוררות שמתנהל בין הצדדים. בהחלטה מיום 5.3.2019 התקבלה הבקשה, וביום 28.3.2019 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן.
ביום 17.6.2019 הגישו המשיבות כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד מתוקן.
ביום 22.10.2019 הגישה המבקשת את בקשתה להורות על מחיקת סעיפים מכתבי הטענות המתוקנים שהגישו המשיבות, היא הבקשה דנן.

טענות הצדדים
לטענת המבקשת, אין חולק כי שעה שהגישה כתב תביעה מתוקן, עמדה בפני המשיבות האפשרות לתקן את כתבי הטענות שלהן, ללא נטילת רשות, בהתאם להוראות תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").
עם זאת, טוענת המבקשת, בניגוד להוראות תקנה 94 לתקנות, הגם שבכתבי הטענות המתוקנים שהגישו המשיבות נכללו טענות עובדתיות חדשות, לא נתמכו טענות אלה בתצהיר.
המבקשת מציינת, כי אינה עותרת למחיקתם של סעיפים אשר הטענות העולות מהם נוגעות לתיאור ההליכים המשפטיים בין הצדדים, או סעיפים אשר ניתן לגרוס כי עניינם בטענות משפטיות או בפרשנות משפטית של עובדות, אלא אך למחיקתם של סעיפים הכוללים טענות עובדתיות חדשות.
לטענת המבקשת, אי צירוף תצהיר מטעם המשיבות הינו פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, והותרת המצב על כנו תיצור יתרון דיוני למשיבות. לטענתה, לא בכדי נקבע בתקנות החובה לצרף תצהיר, ובמקרים דומים לענייננו הורו בתי המשפט השונים על מחיקתם של סעיפים שהיה מקום לגבות את העובדות הכלולות בהם בתצהיר מאמת. כך, טוענת המבקשת, יש לפעול גם בנסיבות העניין דנן.
מנגד, טוענות המשיבות, כי פרשנותה של המבקשת לתקנה 94 לתקנות שגויה. לטענתן, על פי הוראות תקנה 94, עומדת להן האפשרות לתקן את כתבי טענותיהם, בין אם מדובר בתיקונים הנובעים מתיקון כתב התביעה ובין אם מדובר בתיקונים בעניינים שאינם נובעים מתיקון כתב התביעה. החובה לצרף תצהיר לתמיכה בטענה עובדתית חדשה, טוענות המשיבות, מתייחסת אך לתיקון בעניינים שאינם נובעים מתיקון כתב התביעה.
לטענת המשיבות, קבלת עמדתה הפרשנית של המבקשת, לפיה היה על המשיבות לצרף תצהיר לתמיכה בכל טענה עובדתית חדשה שהועלתה על ידן בכתבי טענותיהם המתוקנים, תביא לתוצאה אבסורדית לפיה המבקשת, שתיקנה את כתב התביעה שלה והוסיפ ה לו טענות עובדתיות, לא נדרשה לתמוך טענותיה בתצהיר, בעוד שהמשיבות, תידרשנה לצרף תצהיר לתמיכה בטענותיהן, באופן שמשנה את סדר הבאת הראיות ומקפח את זכויותיהן הדיוניות של המשיבות.
לחילופין, טוענות המשיבות, שעה שבידי המבקשת מצויים תצהירים ביחס לטענות העובדתיות שבכתבי הטענות, אשר הוגשו במסגרת הליך הבוררות ובמסגרת הליך נוסף שהתנהל בין הצדדים, יש לראות בהם כתצהירים לתמיכה בטענות הנטענות בכתבי הטענות המתוקנים של המשיבות.
לחילופי חילופין, יש להורות על הארכת המועד להגשת התצהיר מטעם המשיבות. לעניין זה טוענות המשיבות, כי סעד של מחיקת כתבי טענות יינתן במשורה, ואין להיעתר לו שעה שניתן להסתפק בהגשת תצהיר, אף אם במועד מאוחר.
המבקשת הגישה תגובתה לתשובת המשיבות, במסגרתה טענה, כי בניגוד לטענת המשיבות, הרי שהמבקשת צירפה לתצהיר לתמיכה בטענותיה, שעה שהגישה את בקשתה לתיקון כתב התביעה. משכך, מתייתרות טענותיהן של המשיבות באשר לפרשנותה "השגויה" של המבקשת את הוראות תקנה 94 לתקנות או באשר לפגיעה בזכויותיהן הדיוניות.
לטענת המבקשת, אין בלשון תקנה 94 עיגון לפרשנות שמנסות לתת לה המשיבות, לפיה אך תיקון שאינו נובע מתיקון כתב התביעה כרוך בהגשת תצהיר.
ממילא, טוענת המבקשת, אף אם תתקבל פרשנותן השגויה של המשיבות, דינם של חלק מהסעיפים שהוספו להימחק, שכן הם אינם נובעים מתיקון כתב התביעה.
עוד טוענת המבקשת, כי אין בתצהירים שהגישו המשיבות במסגרת ההליכים השונים שנוהלו או מתנהלים בין הצדדים כדי לתמוך בטענות המועלות בכתבי הטענות המתוקנים שהגישו המשיבות, ולכן לא ניתן להסתפק בהם.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי מחיקת הסעיפים היא הסעד המתאים במקרה דנן, בהתאם לפסיקה. אין מדובר במחיקת כתבי הטענות במלואם, אלא אך על מחיקה של סעיפים מתוכם. עם זאת, ככל שיותר למשיבות לתקן את מחדלם ולצרף תצהיר כדין, יש לפסוק לחובתן הוצאות ממשיות.

המסגרת הנורמטיבית
בתקנה 94 לתקנות נקבע, כי:
"94. הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הט ענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

לעניין תקנה 94 נאמר, כי בעבר לא הייתה כל הגבלה על תוכנו של כתב טענות שהוגש כתשובה לכתב טענות מתוקן, אך כי בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), התשנ"א-1991 התייחסו גם לכתב הטענות שכנגד, ושם נקבע כי "כפי שטענה עובדתית חדשה או מתוקנת בכתב הטענות המתוקן חייבת להיתמך בתצהיר, כך גם טענה עובדתית חדשה או מתוקנת בכתב הטענות הנגדי חייבת להיתמך בתצהיר... כלומר, קיימת עתה הגבלה על זכות הטיעון שבכתב הטענות שכנגד".
[ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 334 (מהדורה 12, 2015). כן ראו לעניין זה ת.א. (מרכז) 4307-08-07 בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' סזיר (פורסם בנבו, 15.5.2008)].

דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, באופן חלקי.
אין בידי לקבל את עמדתה המשיבות, לפיה החובה לצרף תצהיר לתמיכה בטענה עובדתית חדשה, טוענות המשיבות, מתייחסת אך לתיקון בעניינים שאינם נובעים מתיקון כתב התביעה. פרשנות זו אינה עולה מלשון תקנה 94.
כמו כן, בהתאם לספרות המובאת לעיל, החובה לצרף תצהיר חלה על מי שמבקש לתקן את כתב טענותיו כתשובה לכתב טענות מתוקן, ללא הבחנה בין תיקון הנוגע לעניינים שנובעים מתיקון כתב הטענות שכנגד לתיקון שאינו נוגע לעניינים כאמור.
זאת ועוד, החובה לתמוך טענות עובדתיות חדשות בתצהיר חלה גם על המבקשת, ועל כן תמכה היא את בקשתה לתיקון כתב תביעה בתצהיר. משכך, אין בידי לקבל אף את טענת המשיבות, לפיה חיובן בתמיכת טענותיהן החדשות בתצהיר תקפח את זכויותיהן הדיוניות ותהפוך את סדר הבאת הראיות.
איני סבורה כי די בתצהירים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת הליכים נוספים שהתקיימו או מתקיימים ביניהם כדי לענות על הדרישה לצירוף תצהיר הקבועה בתקנה 94, שכן בתצהירים אין חפיפה מלאה בין תצהירים אלו לבין הטענות המועלות במסגרת כתבי הטענות המתוקנים שהגישו המשיבות.
בנסיבות האמורות, ושעה שהמשיבות אינן חולקות על כך כי כללו במסגרת כתבי הטענות המתוקנים מטעמן טענות עובדתיות חדשות, מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה היה על המשיבות לתמוך הטענות העובדתיות החדשות שבכתבי טענותיהן המתוקנים בתצהיר.
עם זאת, בנסיבות העניין, מצאתי להאריך המועד להגשת תצהיר מטעם המשיבות.

סוף דבר
המשיבות תגשנה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות החדשות הנכללות בכתבי טענותיהן המתוקנים, וזאת עד ליום 22.12.2019.
בהיעדר תצהיר עד למועד האמור, אורה על מחיקת הסעיפים המבוקשים מכתבי הטענות המתוקנים שהוגשו על ידי המשיבות.
המשיבות תישאנה בהוצאות המבקשת בסך 3,500 ₪.

התזכורת הפנימית בתיק תידחה ליום 23.12.2019.

ניתנה היום, י"ב כסלו תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.