הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 51852-06-15

מספר בקשות: 48 + 40
לפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

המבקשים- הנתבעים והתובעים שכנגד

  1. שרה דול שטינברג
  2. דניאל דול שטינברג
  3. גרדה דול שטינברג
  4. גייסון דול שטינברג
  5. ליליאן 13 החזקות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד טל בננסון

נגד

המשיבה- התובעת והנתבעת שכנגד

הנתבעת שכנגד

חברת לילנבלום 13 בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יהודה ברמי ויצחק דוידוב

חברת גילית אחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עלא דיאב ואורטל פאר

החלטה

בקשה דחופה למחיקת התביעה ולחילופין לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות משפט-

מששולמה המחצית השנייה של האגרה הצורך בבירור הבקשה למחיקת התביעה התייתר וראו החלטתי מיום 26.1.2020 . משכך נותרה הבקשה החליפית, במסגרתה מתבקש ביהמ"ש להורות למשיבה- חברת לילינבלום 13 בע"מ להפקיד ערובה הולמת לתשלום הוצאות המבקשת ו להורות לנציג המשיבה – מר שהרבני להפקיד ערובה אישית להוצאות ה מבקשים בהתאם לסעיפים 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ותקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק החברות" ו- "התקנות" בהתאמה).

לטענת המבקשים, מתקיימים כל התנאים המצדיקים חיוב בהפקדת ערובה והם היות המשיבה- חברה בע"מ; חברה מפרת חוק שלא משלמת חובותיה; כי המשיבה לא ציינה מען בכתב התביעה בניגוד לתקנה 9(2) לתקנות כאשר כתובה הרשום של המשיבה הוא בבעלות המבקשת ויש בכך כדי להתחמק מתשלום חובה. כמו כן, טוענים המבקשים כי החברה מפרת חוק ואינה משלמת את חובותיה מיום 13.11.2012, היא אינה משלמת אגרה וחובה הועבר למרכז לגביית קנסות ועדיין לא שולם וסיווגה זה מעלה חשש כבד באשר ליכולת הפירעון שלה ; כי לחברה שעבודים לטובת הנתבעת שכנגד- חברת גילית אחזקות בע"מ (להלן: "גילית" ); החברה הוקמה לטובת רכישת מקרקעין נשוא תיק זה אשר אף לשיטתה אינו בבעלותה.

עוד טוענים המבקשים כי סיכויה של התביעה קלושים מאחר שהנטען בה עומד בניגוד מוחלט למסמכים בכתב, לרבות ההסכם שנחתם בין הצדדים ולפסק דינו של ביהמ"ש העליון (ע"א 467/14 מיום 9.9.2015 - שצורף כ-נספח 1 לכתב ההגנה) שהורה על מחיקת הערת האזהרה; התביעה הוגשה חרף קיומו של מעשה בית דין ובהיעדר עילה כמכשיר עוקף פס"ד של בימ"ש עליון .

בתגובת מקדמית טענה המשיבה כי היה צריך להגיש את הבקשה עד שלב קדם המשפט; כי המבקשים ביצעו עיכבון על רכוש התובעת ומונעים השלמת עסקה לרוכשת גילית.

בתשובה לתגובה המקדמית טענו המבקשים כי הטענות הפרוצדוראליות שהעלתה המשיבה אינן משמשות מענה לבקשה לחיוב בערובה; המשיבה ממשיכה להסתיר פרטים אודות מצבה הכלכלי. בנוסף, טוענים המבקשים כי "קיים חשש כבד כי בסיומו של תיק זה ימצאו את עצמם המבקשים בלי יכולת להיפרע מהתובעת שהינה חסרת כל רכוש" (סעיף 7 לתשובה לתגובה המקדמית). נוכח כל זאת, טוענים המבקשים כי יש להעמיד את גובה הערובה על סך שלא יפחת מ-200,000 ₪.

ביום 3.2.2020 התקיים דיון בפני ביהמ"ש בנוכחות הצדדים ובאי כוחם. בתום הדיון קבע ביהמ"ש מועדים להגשת תגובות ענייניות באשר לבקשה מס' 40. ביום 15.3.2020 הוגשה בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובות בתיק. לאחר שהוגשו התגובות התייתרה בקשה זו.

בתגובתה טענה המשיבה כי המדובר בכלי טקטי המכביד על בירור התביעה; כי המדובר בבקשה טרדנית וקנטרנית שיש לדחותה על הסף והן לגופה. עוד טענה המשיבה כי תביעתה מבוססת ואיתנה ולא "תביעת סרק". המבקשים לא צירפו אסמכתא לתמוך בטענות בדבר מצב כלכלי של המשיבה. המבקשים הודו בזכויות המשיבה לכל הפחות ביחס ל-92 מ"ר מזכויות בניה בלתי מנוצלות; כי לא מתקבל על הדעת שבתביעת גזל תפקיד התובעת- המשיבה ערובה בקופת בימ"ש באופן שיחסום את בירור התביעה להגנה על קניין המשיבה; כי יש לדחות את הטיעון לפיו הפקדת ערובה נעשית באופן אוטומטי וכי לביהמ"ש יש שיקול דעת. הבקשה הייתה אמורה להיות מוגשת בשלב מוקדם יותר; כי יש לדחות את הטענות באשר לאי תשלום אגרת רשם חברות והיעדר מען וכי המדובר בטענות צדקניות והאגרה לא שולמה בשל סכסוך משפטי עם רשויות המס; כי המשיבה חברה נורמטיבית ולבעלי המניות בה אין עבר פלילי ובעלי רכוש רב.

עוד טוענת המשיבה כי הוכיחה חוסנה כאשר שילמה את המחצית הראשונה והשנייה של האגרה והוצאות שנפסקו במסגרת ההליך בעליון; כי המשיבה עתידה לקבל מהרוכשת גילית סך של 400,000 ₪; הרשויות מכירות את כתובת שהרבני וכי המשיבה שינתה כתובתה ברשם החברות לכתובת בא כוחה עו"ד ברמי (סעיף 41 לתשובה).

במסגרת התשובה לתגובה טענו המבקשים כי יש לדחות את תגובת המשיבה אשר כשלה להוכיח איתנות כלכלית ולא צירפה אסמכתאות כדין וכשלה להראות שסיכוי התביעה ברורים ומבוססים. כמו כן, טענו המבקשים כי הכתובת הרשומה בנסח העדכני ליום 10.6.2020 הוא עדיין המקרקעין ולא משרד עו"ד ברמי.

הטלת ערובה להבטחת הוצאות משפט

סעיף 353 א לחוק החברות קובע כדלקמן:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
הפסיקה פירשה את ההוראה האמורה ככלל, קרי, שכעקרון על כל חברה תובעת יש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אלא אם קמו נסיבות לפטור אותה מהפקדתה. סעיף 353א לחוק מונה למעשה שני תנאים חלופיים אשר בהתקיים כל אחד מהם רשאי בית המשפט לפטור את החברה מהפקדת הערובה. האחד, אם סבר בית המשפט שבנסיבות העניין אין הצדקה לחייב את החברה בהפקדת הערובה. השני, אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. תנאים אלה יוצרים את האיזון הראוי שבין הצדדים, ומסדירים את מערכת היחסים שבין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של הנתבע לכך שלא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו מאידך גיסא.

ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009) [פורסם במאגרים] נקבע כי יש ליישם את "המבחן המשולש" מקום בו הוגשה בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. בשלב הבדיקה הראשון, על בית המשפט לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה. במידה והחברה לא הוכיחה שתוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט לעבור לבחינת השלב השני. בשלב השני, על בית המשפט לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו. ביחס לשלב זה יש לשקול את הזכויות החוקתיות של הצדדים ואת ההנחה שחיוב החברה בהפקדת ערובה מבטאת את הכלל ואילו הפטור הוא החריג. משהסתיים שלב הבדיקה השני יש לבחון, במסגרת שלב הבדיקה השלישי, את גובה הערובה הנדרשת והאם היא מידתית.

ומההלכה ליישומה

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון מיום 3.2.2020, בבקשה; בתגובות המשיבה; בתשובות לה ן סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה ובכפוף לאמור להלן.

איני מקבלת את הטענה שיש לדחות על הסף את הבקשה אך בשל העיתוי בה הוגשה. בקשה להפקדת ערובה ניתן להגיש בכל עת, ובוודאי אם ארע שינוי כלשהו בנסיבות. אמת נכון הדבר, בקשה שכזו, בעצם טבעה והראציונל הגלום בה, מוגשת דרך כלל עם פתיחת ההליך, על מנת להבטיח מקור להיפרע ממנו אם תדחה התביעה. ככל שמתקדם ההליך והוצאות הנתבע מתעצמות, בקשה זו מאבדת מעוקצה וממילא הנתבע כבר נחשף להוצאות. עם זאת כאמור, ניתן להגיש את הבקשה גם בעיתוי בה הוגשה. אציין כי לא ראיתי כל שינוי בנסיבות וניתן היה להגיש בקשה זו בתחילת ההליך. סבורה אני שלשאלת העיתוי יש גם השלכה על גובה הערובה ואופיה, וראו מסקנתי להלן.

במקרה הנדון המדובר במשיבה שהיא חברה בערבון מוגבל (בע"מ) ולכן נקודת המוצא הינה כי עליה להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות אלא אם תוכיח כי ביכולה לשאת בתשלום הוצאות ככל שיפסקו בתום ההליך (ראו גם האמור בפרוטוקול הדיון, עמ' 17, שו' 29-30) . הנטל מוטל על כתפי החברה להראות איתנות כלכל ית בין היתר באמצעות הגשת מסמכים כלכליים ואין לקבל את טענת המשיבה שהנטל הוא על המבקשת להוכיח חוסר איתנות כלכלית.
בענייננו, טענה המשיבה כי היא איתנה כלכלית, מאחר שעמדה בהוצאות קודמות בתיק (אגרה- מחצית ראשונה ושנייה, הוצאות שנפסקו בהליך בימ"ש עליון) וכי היא עתידה לקבל 400,000 ₪ מהרוכשת- גילית; כי בעלי התפקיד בה הם אנשים נורמטיבים ללא עבר פלילי ובעלי רכוש רב. לא ניתן להסתפק בטענות אלו להוכחת איתנות, לא ניתן להסתמך על קבלת כספים עתידים כאשר עומדת ותלויה תביעה משפטית; לא צורפו אסמכתאות באשר לאיתנות הכלכלית של בעלי התפקיד ואין צורך בכך; לא הוגש דו"ח בוחן מבוקר או דף חשבון ממנו ניתן ללמוד על מצבה הכלכלי של המשיבה. משכך, המשיבה לא עמדה בנטל המוטל על כתפיה להוכחת האיתנות הכלכלית- המשיבה לא תמכה באסמכתאות כדין באופן המצדיק את סתירת החזקה הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות וראו בעניין זה הפניית המבקשים לת"א 36759-02-10 קש"ת מלונאות בע"מ נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 3.10.2010).

לצד בחינת היכולת הכלכלית, על בית המשפט לשקול האם בכל זאת ישנם שיקולים המצדיקים פטור מהפקדת ערובה. במקרה הנדון איני יכולה להתייחס לטענות בדבר סיכויי התביעה, שכן שלב ההוכחות נמצא בעיצומו. יחד עם זאת סבורה אני כי העובדה שאין חולק שלמצער 92 מ"ר השייכים למשיבה "מוחזקים" בידי המבקשת מהווה טעם לשקול את טיבה של ערובה זו ואת גובהה; עוד יש לזכור את התמורה הנוספת הצפויה להתקבל מגילית. כמו כן סבורה אני כי העיתוי בו הוגשה הבקשה אף הוא מקהה מעוקצה. מצויים אנו בשלב מתקדם של ההליך ויש להתקדם לסיומו.

לאחר ששקלתי את הדברים, נעתרת אני לבקשה החלופית של המבקשת ומחייבת את בעל החברה, שהרבני, לחתום על התחייבות אישית לתשלום הוצאות המשיבה וזאת עד לסכום של 150,000 ₪. ההתחייבות תחתם תוך 14 יום ועותק יועבר לתיק בית המשפט. אין צו להוצאות בקשה זו.

באשר למחלוקת בנושא המען - נושא זה אינו אמור להיבחן במסגרת בקשה להפקדת ערובה. יחד עם זאת, הבהרת החברה- המשיבה לפיה כתובתה בישראל היא במשרד עו"ד ברמי- נרשמה בזאת (סעיף 41 לתגובה). תשומת הלב כי בנסח העדכני ליום 10.6.2020, לא שונתה כתובת החברה. למען הסדר הטוב, יש לצרף נסח עדכני מאתר רשם החברות המאשר כי הכתובת שונתה גם שם – הנסח יוגש לתיק בתוך 7 יום מהיום. מעקב מזכירות בהתאם.

המזכירות תסרוק את הבקשה גם תחת בקשה מס' 40 בתיק ותסגור את בקשות מס' 40 ו-48 בתיק.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תש"פ, 14 יוני 2020, בהעדר הצדדים.