הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 51630-06-18

מספר בקשה:4
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

נועם אדרי

נגד

המשיב

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

החלטה

עניינה של התובענה דנן, הינו בטענות המבקש, לפיהן המשיב העמיד לרשות גורמים מפוקפקים לשיטתו (להלן: " רוזנצוויג וקדם") פלטפורמה לביצוע תרמית הידועה בכינוי "פירמידה", אשר המבקש נפל קורבן לה, במסגרתה הובטח לו כי כספו ינוהל ויושקע לשם השגת תשואות, ואולם בסופו של דבר כספ י השקעתו, בסך 4,500,000 ₪, נגזל ו.

לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה, הוא הפקיד את כספו בחשבון שהתנהל אצל המשיב (להלן: " החשבון"), והמשיב קיבל את הכסף מבלי לשאול או לחקור בדבר, איפשר את ניהול החשבון באופן תרמיתי ופסול, ואת ריקונו של החשבון תוך גזילת כספו של המבקש.

עוד טען המבקש בכתב תביעתו, כי נזקו נגרם כתוצאה ממעשיו ומחדליו החמורים של המשיב, שבאו לידי ביטוי הן בשיתוף פעולה של המשיב עם רוזנצוויג וקדם, או מי מטעמם, הן באי מילוי אחר חובותיו הבסיסיות של המשיב (לרבות חקיקה בנושא איסור הלבנת הון), והן בהפרת חובת הזהירות בה הוא חב כלפי המבקש.

עתה עותר המבקש למתן צו שיורה למשיב להשלים המענה לדרישות המקדמיות שנשלחו אליו. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, מצאתי לקבל הבקשה באופן חלקי, הכל כמפורט להלן.

נוסח התצהיר
מקובלת עלי טענת המבקש, לפיה יש להורות למשיב להמציא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, בהתאם לנוסח הקבוע בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ובטופס 11 לתקנות. על פי נוסח זה, על תצהיר גילוי המסמכים לפרט מהם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, ואותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה. המשיב בתשובתו לבקשה לא העלה כל טעם בגינו לא ערך את התצהיר על פי הנוסח האמור או שבגינו אין מקום לעמוד על הנוסח הקבוע בתקנות, ומשכך מצאתי להיעתר לבקשת המבקש לעניין זה ולהורות למשיב להמציא למבקש תצהיר גילוי מסמכים חדש התואם את הנוסח הקבוע בתקנות.

הדרישה לגילוי מסמכים
המסמכים המבוקשים בסעיף 3.2
בסעיף זה נדרש המשיב לגלות כל מסמך הנוגע לחשבון מושא התובענה, ובכלל זה טופס "הכר את הלקוח", וכן כל מסמך שהופק על ידי המשיב ו/או התקבל או נשלח על ידי המשיב בקשר עם החשבון. לטענת המבקש, מדובר במסמכים רלוונטיים נוכח טענתו לפיה החשבון הועמד על ידי המשיב עבור בעליו לביצוע פעולות התרמית והנוכלות כלפי המבקש וקורבנות נוספים.
לטענת המשיב, מדובר בדרישה רחבה ומכבידה ולא ניתן להיעתר לדרישה להעביר כל מסמך הנוגע לפעילות בחשבון החל מפתיחתו בטענה, שלא בוססה, כי אותו חשבון שי מש את רוזנצוויג וקדם להוציא ממנו כספים בתרמית. המשיב גילה למבקש את מסמכי פתיחת החשבון ואת המסמכים הרלוונטיים להפקדה היחידה שביצע בחשבון, וכן העברה נוספת שבוצעה לחשבונו. כל דרישה נוספת בעניין הינה רחבה, כוללנית, מכבידה ואינה רלוונטית.
באשר לטופס הכר את הלקוח טוען המשיב, כי מדובר בטופס המשמש את המשיב במסגרת הבקרה שהוא מבצע ליישום ההוראות בדבר איסור הלבנת הון. אין כל טענה, לפיה ההעברה שהמבקש ביצע לחשבון נעשתה בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק לאיסור הלבנת הון"). כמו כן, בהתאם לפסיקה, טפסים המשמשים בנקים לצורך מניעת איסור הלבנת הון הינם חסויים וסודיים. המבקש אף לא מפרט מדוע נדרש לו טופס "הכר את הלקוח".
בתגובה לתשובה טען המשיב, כי באפשרות בית המשפט להסיר את החיסיון הנטען, בהתאם לשיקול דעתו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, לעת הזו, לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקש להורות על גילויים של המסמכים שבסעיף 3.2 למכתב הדרישה מטעמו. מקובלת עלי טענת המשיב, לפיה מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה. צודק המשיב בטענתו כי אין להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפי המנוסחת באופן גורף וכללי, שעה שהליך גילוי מסמכים ספציפיים נועד לגילוי מסמך מסוים או מסמכים מסוימים. אין די בטענה כללית לפיה המשיב איפשר את פעולות המרמה של רוזנצוויג וקדם על מנת לאפשר דרישת מסמכים כה רחבה.
עם זאת, באשר לטופס "הכר את הלקוח", מצאתי לקבוע כי בטרם תוכרע הבקשה לגילויו, יומצא עותק מהטופס המבוקש ללשכתי במעטפה סגורה, ומכתב לוואי המפרט אילו פרטים לשיטתו של המשיב אין לגלות, ולאחר בחינתו תוכרע השאלה אם יש להורות על גילויו, אם לאו, זאת בהתאם להוראות תקנה 119 לתקנות.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.4
בסעיף זה התבקש המשיב לגלות את כל תדפיסי התנועות בחשבון המעידים על כל הפעולות שבוצעו בו, החל למן מועד פתיחתו ועד היום. לטענת המבקש מדובר במסמכים רלוונטיים נוכח טענותיו באשר למעורבות המשיב במעשיהם של רוזנצוויג וקדם.
מנגד, טוען המשיב, כי מדובר בדרישה כוללנית ואין לה כל רלוונטיות לפעולה הבודדת שביצע המבקש בקשר עם החשבון. המשיב המציא למבקש את המסמכים הרלוונטיים לתביעתו. המבקש לא הבהיר מדוע יתר דפי החשבון רלוונטיים לתביעה.
בתגובה לתשובה טען המבקש, כי על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב שיתף פעולה עם רוזנצוויג וקדם ואפשר להם לבצע את מעשי התרמית וההונאה בחשבון, ואף נהנה ממעשים אלו. משכך, לטענתו, המסמכים המבוקשים רלוונטיים. בתגובתו מציין המבקש כי הוא מוכן להסתפק במסמכים שמיום העברת הכספים על ידו לחשבון ועד למועד הדרישה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה מצאתי כי יש להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים אלו באופן חלקי. סבורתני כי נוכח הטענות המועלות בכתב התביעה, ועל מנת לבחון את הפעילות שבוצעה בחשבון מושא התביעה, המסמכים המבוקשים אכן רלוונטיים.
עם זאת, מקובלת עלי טענת המשיב, לפיה אין להורות על גילוי נרחב של כל דפי החשבון, מיום שנפתח. סבורתני כי ניתן להסתפק בדפי החשבון מיום שבו הפקיד המבקש את כספו בחשבון, כפי שמסכים המבקש עצמו, ועד למועד בו הופסקה הפעילות בו. עוד סבורתני כי יש מקום להשחיר פרטים של צדדים שלישיים שאינם צד להליך על מנת למנוע הפגיעה בפרטיותם.
משכך, המשיב ימציא המסמכים האמורים, תוך השחרת פרטים מזהים של צדדים שלישיים.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.5
בסעיף זה מבוקש "מידע על כל ההשקעות שבוצעו בחשבון". לטענת המבקש, מדובר בדרישה הרלוונטית לבירור התביעה. מנגד, טוען המשיב, כי מדובר בדרישה לא ברורה, כוללנית ובלתי רלוונטית. לטענתו, לא ברור למה הכוונה בהשקעות שבוצעו בחשבון. בתגובתו לתשובת המשיב טען המבקש, כי עמדת המשיב מיתממת וברי כי הוא יודע היטב מהי השקעה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה אכן סבורתני כי הבקשה אינה ברורה דיו. המבקש לא טרח להבהיר בבקשתו או בתגובתו לתשובת המשיב מהן אותן השקעות אליהן הוא מתכוון, למרות שעמדה בפניו ההזדמנות לעשות כן, נוכח טענות המשיב, ואף לא הבהיר כיצד המידע בנוגע להשקעות אלה רלוונטי לתובענה דנן. משכך, מצאתי שלא להורות על גילוי המסמכים הנדרשים בסעיף 3.5 למכתב הדרישה מטעם המבקש.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.6
בסעיף זה נדרש המשיב להמציא כל פניה שהופנתה אליו על ידי צדדי ג' ביחס להתנהלות החברה שבבעלות רוזנצוויג וקדם ו/או מי מטעמה. על דרישה זו השיב המשיב כי בידיו פניה יחידה שהועברה למחלקת פניות הציבור לאחר הפסקת הפעילות בחשבון ועל כן אינה רלוונטית. לטענת המבקש, ברי כי אין כל קשר בין מועד משלוח הפניה למשיב לבין תוכנה, ובהחלט ייתכן שתוכן הפנייה מתייחס להתנהלות מושא התובענה.
מנגד, טען המשיב, כי שעה שהתלונה שבידיו הועברה אליו לאחר הפסקת הפעילות בחשבון, היא בוודאי אינה רלוונטית לתובענה דנן.
לעניין זה מקובלת עלי טענת המבקש, לפיה מועד הפניה לא מעיד בהכרח על תוכנה, וייתכן שיש בה כדי להתייחס להתנהלות מושא התובענה. בנסיבות אלה אין בידי לקבל את טענת המשיב, לפיה מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים לתובענה, ומצאתי להורות על גילויים.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.7
בסעיף זה נדרש המשיב לגלות כל מסמך המעיד על פעולות פיקוח וניטור של המשיב ביחס לפעילות בחשבון, ככל שבוצעו, בין היתר על בסיס הוראות חוזר 2531 בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. על כך השיב המשיב כי מדובר בפעולות חסויות. לטענת המבקש, אין לקבל את טענות המשיב, לפיהן פעולות הניטור הינן סודיות, שכן כאמור לבית המשפט שיקול דעת אם להסיר חיסיון זה. בנסיבות העניין, טוען המבקש שעה שהמסמכים המבוקשים רלוונטיים לתובענה, יש להסיר החיסיון הנטען.
מנגד, טוען המשיב, כי מדובר בדרישה כוללנית ורחבה, כי אין בפני בית המשפט טענה כאילו בחשבון נעשתה פעילות הלבנת הון ואף לא פירוט של פעולה אחת שעשה המשיב במסגרתה הוא הפר את החובות הקשורות באיסור הלבנת הון, או הסבר כלשהו כיצד יש קשר בין פעולות למניעת הלבנת הון לבין העובדה שהמבקש הפקיד סכום כסף בחשבון בהעברת זה"ב, שאין מחלוקת כי אין בינה לבין פעילות הלבנת הון דבר וחצי דבר.
ממילא, טען המשיב, כל הפעולות המבוצעות מכוח דרישות החוק לאיסור הלבנת הון הן חסויות. עוד מעלה המשיב טענות לפיהן טענותיו של המבקש בכתב התביעה להפרת חובה חקוקה בגין הפרת החוק לאיסור הלבנת הון אינן יכולות לסייע לו, שכן החוק לאיסור הלבנת הון לא נועד להגן על המבקש או על אירוע העברת הכספים מושא התובענה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקובלת עלי טענת המשיב, לפיה מדובר בדרישה נרחבת יתר על המידה וניתן היה להסתפק בדרישה לקבלת מסמכים הנוגעים לפעולות ניטור שבוצעו בחשבון מושא התביעה, רק לאחר העברת הכספים על ידי המבקש לחשבון זה.
עם זאת, לעת הזו, אין בידי לקבוע כי אין המדובר במסמכים הרלוונטיים לתובענה, זאת נוכח טענותיו של המבקש, כפי שבאות לידי ביטוי בכתב התביעה, לפיהן המשיב הפר החובות המוטלות עליו בפיקוח על החשבון, בין היתר מכוח החוק לאיסור הלבנת הון, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו. טענות המשיב באשר לעילת התביעה בגין הפרת חובה חקוקה אין מקומן במסגרת בקשה לגילוי מסמכים, אלא במסגרת בירור התובענה עצמה.
נוכח האמור, מצאתי להורות למשיב להעביר לעיון בית המשפט, במעטפה סגורה, את המסמכים הנוגעים לפעולות הניטור והבקרה בחשבון, מהיום בו הועברו הכספים על ידי המבקש לחשבון ועד להפסקת הפעילות בו בלבד בצירוף מכתב לוואי המסביר אילו פעולות בוצעו מכוח האיסור שבחוק איסור הלבנת הון. לאחר בחינתם על ידי בית המשפט תוכרע השאלה א ם יש לגלותם למבקש אם לאו, זאת בהתאם להוראות תקנה 119 לתקנות.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.8
בסעיף זה נדרש המשיב לגלות כל מסמך ו/או חוזר שלו, במסגרתו ניתנו הנחיות פנימיות של המשיב ביחס לאופן ביצוע פעולות בחשבונותיו. לטענת המבקש, ברי כי מדובר במסמכים רלוונטיים לצורך בחינת הרשלנות של המשיב, שכן יש לבחון את פעולות נציגי המשיב אל מול נהליו לצורך הוכחת עוולת הרשלנות.
מנגד, טוען המשיב, כי מדובר בדרישה כוללנית ומרחיבה, שאינה רלוונטית לתובענה. לטענת המשיב, בהתאם לפסיקה, דרישה לקבל כל מסמך/ חוזר/ הנחיה פנימית של המשיב בנוגע לחשבונות המנוהלים אצלו, ללא שמפורט נושא המסמך והרלוונטיות שלו להליך כאן, לא רק שאינה הגיונית בעליל, אלא אינה רלוונטית, כוללנית ומכבידה. שומה היה על המבקש לפרט את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך ולא לנסות "לדוג" מסמכים.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקובלת עלי טענת המשיב, לפיה מדובר בדרישה כוללנית, מרחיבה ומכבידה יתר על המידה, שיש בה משום "מסע דייג". בדומה לקביעתי בסעיף 10 לעיל, סבורתני כי צודק המשיב בטענתו, לפיה היה על המבקש לפרט אילו הנחיות או נהלים נדרשים, באילו נושאים, ומדוע כל אחד מהם רלוונטי לתובענה. משלא עשה כן, אין בידי להיעתר לדרישתו.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.10
בסעיף זה נדרש המשיב לגלות את תשובותיו לבית המשפט ביחס לצווי עיקול זמני שהוטלו על החשבון ממועד פתיחתו ועד היום. כל שהמציא המשיב הוא פרוטוקול של דיון בעניין צו עיקול זמני בתיק אחד בלבד, הגם שידוע לו כי במסגרת מספר תיקים שונים התבקשו צווי עיקול על החשבון.
לטענת המשיב, תשובותיו "כמחזיק" לצווי עיקול אינה רלוונטית לבירור התביעה, והמבקש עצמו לא מבהיר כיצד מסמכים אלו רלוונטיים לתביעתו. ממילא, טוען המשיב, בין אם הודיע כי הכספים מצויים בידו ועיקלם ובין אם לאו, העיקול הידוע לו הוסר 10 ימים לאחר שניתן צו עיקול, כבר ביום 14.9.2017.
בתגובה לתשובה טען המבקש, כי במענה לדרישה שנשלחה אליו המציא המשיב אך את הפרוטוקול האמור לעיל, מיום 14.9.2017. במסגרת המענה שלו לדרישה שהועברה אליו על ידי המבקש, לא התנגד המשיב לדרישה , ומ שכך אין להתיר לו לתקן כעת את טענותיו. עוד טוען המבקש, כי בתשובות המשיב "כמחזיק" יש כדי להעיד אודות מערכת היחסים בינו לבין רוזנצוויג וקדם והחברות שבבעלותם.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי להורות על גילויים של המסמכים האמורים. שעה שהבנק המציא חלק מהמסמכים המצויים בידיו הנוגעים לעיקולים שהוטלו על החשבון מושא התביעה, אין הוא יכול להישמע בטענה לפיהם מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים. משכך, ככל שבידיו מסמכים אחרים העונים על הדרישה שבסעיף 3.10, עליו להמציאם לעיון המבקש.

המסמכים המבוקשים בסעיף 3.12
בסעיף זה נדרש המשיב לגלות פרטי כל חשבון שהינו ו/או היה בבעלות רוזנצוויג וקדם ו/או מי מהם ו/או בבעלות תאגיד כלשהו אשר לנ"ל ו/או למי מהם זכויות בו, וכל חשבון במשיב אשר הנ"ל ו/או מי מהם הינו ו/או היה מורשה חתימה בו. המידע המבוקש מתייחס לכל סניפי המשיב ולכל חשבון, אף אם נסגר. לטענת המבקש מדובר במסמכים רלוונטיים ואף אם הם חסויים רשאי בית המשפט להסיר את החיסיון.
מנגד, טוען המשיב, כי מדובר במידע בדבר חשבונות של צדדים שאינם צד לתביעה דנן ואשר בהתאם לכתב התביעה מנוהלים נגדם הליכים נפרדים. המשיב אינו רשאי למסור מידע אודות פרטי חשבונות לצדדים שלישיים, בוודאי ללא הסכמתם, ומכל מקום אין למידע זה רלוונטיות במסגרת התביעה כאן.
בתגובה לתשובה טען המבקש, כי ברי כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לבירור התובענה, שכן עניינה של התובענה הינו בהעמדה לרשותם של רוזנצוויג וקדם את הפלטפורמה לביצוע פעולות התרמית, ההונאה והנוכלות כלפי המבקש. מדו"ח המפרק הזמני שמונה לחברה שניהלו רוזנצוויג וקדם, ושהייתה בעלת החשבון מושא התביעה, עולה כי לשם ביצוע פעולותיהם עשו רוזנצוויג וקדם שימוש בחשבונות אחרים שנוהלו אצל המשיב. בכך אפשר המשיב את פעולות התרמית וההונאה.
באשר לטענת החיסיון, טוען המבקש, שהאיזון בין השיקולים שבגינם ניתן להסיר חיסיון בנקאי נוטה במובהק לטובת המבקש ומביא למסקנה ההכרחית, לפיה יש להורות על הסרת החיסיון, שכן אין ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר חיוניות וחשיבות המידע המבוקש לשם הכרעה בתובענה; אין חולק כי המבקש הניח תשתית ראייתי ת לכאורית המצדיקה את גילוי המידע; המבקש אינו יכול להסתמך על ראיות חלופיות שאין בהן פגיעה בפרטיות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, מצאתי שלא להיעתר לבקשה להורות על גילויים של המסמכים המבוקשים. מבחינת הדרישה הנכללת בסעיף 3.12 למכתב הדרישה מטעם המבקש עולה בנקל כי מדובר בדרישה מרחיקת לכת, המבקשת גילוי ועיון במסמכים רבים, הנוגעים לחשבונות שונים שהתנהלו בסניפים שונים של המבקש, על שם מי שאינם צדדים לתובענה. לא יכול להיות חולק כי מדובר בבקשה נרחבת ומכבידה, שאף יש בה כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים.
זאת ועוד, לא שוכנעתי כי מסמכים אלו רלוונטיים לבירור התובענה, כאשר הטענה העיקרית הנטענת על ידי המבקש במסגרת התובענה דנן נוגעת לרשלנות הנטענת של המשיב בפיקוח על החשבון מושא התביעה. בנסיבות אלה לא ברור מדוע מידע הנוגע לחשבונות אחרים נדרש לשם בירור טענה זו. די בכך כדי לדחות את דרישתו של המבקש לגילוי ועיון במסמכים אלו.

מענה לשאלון
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי להורות למשיב להשלים מענה לשאלות הבאות, לפי מיטב הבנתו:
11, 17 (בהתאם להבהרה המופיעה סעיף 11.6 לבקשה דנן), 22, ו-23.
אין מקום להשלים המענה לשאלה 9 שעה שניתן להסתפק בהפניית המשיב, כפי שבאה לידי בתשובתו לבקשה, לסעיף 3.3 לתצהיר גילוי המסמכים.
השאלה האם יש להורות למבקש להשלים המענה לשאלה 12 תיבחן לאחר קבלת המסמכים על ידי בית המשפט, כאמור בסעיף 28 לעיל.
ביחס ליתר השאלות לא מצאתי להורות על השלמת מענה.

סוף דבר
הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל.
המשיב ימציא לידי המבקש תצהיר גילוי מסמכים בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות, כאמור בסעיף 5 לעיל.
המסמכים המבוקשים בסעיפים 3.2 ו-3.7 למכתב הדרישה מטעם המבקש יומצאו ללשכתי במעטפה סגורה תוך 14 יום, בצירוף תצהיר מטעם המשיב, במסגרתו יבהיר מדוע לשיטתו מסמכים אלו חסויים, לשם בחינתם והכרעה בשאלת גילויים.
המשיב ימציא המסמכים המפורטים בסעיפים 17, 22 ו-35 לעיל לעיון המבקש תוך 30 יום.
המשיב ישלים מענה בתצהיר לשאלות המפורטות בסעיף 42 לעיל, גם כן תוך 30 יום.
שעה שהבקשה התקבלה באופן חלקי לא מצאתי לעשות צו להוצאות לטובת מי מהצדדים.

תזכורת פנימית ליום 7.7.19.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.