הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 51198-03-19

לפני
כב' השופט ישעיהו שנלר, סג"נ

התובע

רונן וטורי
ע"י ב"כ עו"ד אהוד גבריאלי

נגד

הנתבעים

  1. טבע הדברים - החברה לחקר האדם והסובב בע"מ
  2. אודי רן

ע"י ב"כ עו"ד אילן ציאון

החלטה

1. תביעה זו עניינה בהפרת זכויות יוצרים ש ל יצירות התובע שהינו צלם במקצועו . נטען כי בין יתר פעולותיו כיוצר וכצלם פרסם התובע מאמרים הכוללים תמונות במגזין "טבע הדברים" ו-"ילדי טבע הדברים" בין השנים 2005-1997.
לטענת התובע, הנתבעת פרסמה את יצירותיו בעיתון ובאתר בשנים האחרונות מבלי לשלם לו על השימוש בהן, כאשר התובע לא היה בקשר עסקי כלשהו עם הנתבעים ביחס לשימוש בתמונות המקוריות זמן רב עובר להפרה נשוא התובענה, לא ידע על השימוש המפר שעשו בתמונות המקוריות, וממילא לא הרשה השימוש בצילומים המקוריים. בכתב התביעה מתייחס התובע לפרסום שלוש כתבות שונות.
הסעדים המבוקשים על ידו הינם צו מניעה קבוע המורה לנתבעים לחדול לאלתר ולהימנע מכל שימוש ביצירות מוגנות ללא רישיון באתר המפר או בכל מדיה אחרת קיימת או עתידית.
כמו כן, עתר התובע להורות לנתבעים להגיש דו"ח שיפרט את אופן השימוש בצילומים המקוריים באתר המפר, מספר עותקי הגיליונות בהם שולבו הצילומים המפירים בכתבה המפירה המודפסת ובכתב המפירה באתר והרווח שהפיקו מהשימוש המפר באלה בכל דרך, ולחייב את הנתבעים על פי נתוני הדו"ח שיגישו בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע מהפרת זכויות היוצרים שלו וזכותו המוסרית. מטעמי אגרה, העמיד התובע את תביעתו על סכום של 150,000 ₪.

2.         הנתבעים הגיש ו כתב הגנה במסגרתו טענ ו, בין היתר, כי בהתאם ל שיטת העבודה הקיימת בנתבעת מאז יום היווסדה והידועה היטב ליוצרים העובדים עם הנתבעת, מעבירים היוצרים את החומרים לנתבעת לשימוש בלתי מוגבל וללא כל תשלום כספי. נטען כי הנתבעת אינה מפרסמת חומרים שנרכשו מיוצרים חיצוניים, דוגמת התובע, אלא במקרים נדירים בלבד.
עוד נטען כי פרסום החומרים המועברים על ידי היוצרים במגזינים של הנתבעת מבסס את המוניטין של היוצרים כצלמים או כותבים בתחום הטבע, מה שמקנה להם יתרון משמעותי ורב ערך, על פני יוצרים אחרים בשוק שלא זכו לחשיפת עבודותיהם.
בהתאם, נטען כי התובע, אשר היה מודע היטב לשיטת העבודה, כמו יוצרים אחרים, העביר תמונות רבות ומאמרים פרי עטו, אל הנתבעת חינם, מבלי להגביל את השימוש ביצירות בכל דרך שהיא למעט מתן קרדיט.
 
3.         ביום 29.8.2019 ניתנה החלטה המורה לצדדים להתייחס לסוגיית הסמכות העניינית תוך הפניה להחלטות של כב' הנשיא אורנשטיין במסגרת ת.א 2597-07-18 ות.א 31195-08-18 ליבוביץ' נ' י.מ יבוא ישיר בע"מ (13.11.2018) (להלן: עניין ליבוביץ').
 
4. הנתבעים השאירו סוגיה זו של קביעת זהות הערכאה בעלת הסמכות העניינית לדון בתביעה זו לשיקול דעתו המלא של בית המשפט.
התובע, לעומת זאת, הגיש עמדתו ולפיה ראוי כי הת ובענה תתברר בבית משפט זה לאור הצווים המבוקשים שלא ניתן להעריך את שווים בכסף.
כמו כן, נטען כי עניין התובענה שונה מעניין ליבוביץ' שכן הסעד שאינו כספי בתביעות הנ"ל ניתן להערכה, בקירוב, בסך שלא עולה על גבול סמכות בית המשפט השלום וכן ההפרה פסקה או שהנתבעים קיבלו על עצמם שלא להמשיך ולהפר זכויות התובעים.
יחד עם זאת, בתגובת התובע אין כל התייחסות לאפשרות הסעד שאינו כספי לעלות על גבול סמכות בית המשפט השלום, אלא רק צויין כי "במצב דברים זה, באמת ובתמים, אין התובע יכול לשום את ערכו של צו המניעה בכסף".
סבורני כי אין לקבל טענה זו, זאת מאחר וברור ששווי התביעה אינו מגיע לסך של 2.5 מיליון ₪, הגם שהיא כוללת צו מניעה שלא כומת לכסף.
 
5.         בהינתן האמור, סבורני כי הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום.
כפי שקבע כב' הנשיא אורנשטיין בעניין ליבוביץ' "...(ש)כאשר מוגשת תובענה בתחום קניין רוחני וכאשר ברור ששווי התביעה נופל בסמכות בית משפט השלום, יש להגיש את התביעה בבית משפט השלום."
כך גם קבע כב' השופט גונטובניק בת.א 25403-09-17 שביט נ' דג'יברי (9.12.2018): " ...אין מקום לומר כי בית המשפט המחוזי הוא הערכאה המתאימה לדון בכל עניני הקניין הרוחני. הדבר תלוי בסוג הסעדים המתבקש. ...ואולם, גם ביחס לצווי מניעה בעניין קניין רוחני, אם ניתן להעריך את שווי נושא התביעה כך שאינו עולה על 2.5 מיליון, יהיה מקום להגישה לבית משפט השלום."
שעה שעסקינן בתביעה לסעד כספי בגובה של 150,000 ₪ כאשר לצידו סעד נלווה של צו מניעה אשר יכול והינו תיאורטי בלבד, כמפורט בכתב ההגנה מטעם הנתבעים ומשמסתמן כי ממילא שווי של סעד זה,  מניעת פרסום התמונות והטקסטים אשר הופיעו בשלוש הכתבות מושא התביעה ומניעת פרסום יצירות נוספות על ידי הנתבעים בעתיד , אינו עולה על סמכותו של בית משפט שלום, הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לו.
ודוק, חזקה על התובע כי אם אכן הדברים אינם כן היה טוען זאת ולא משאיר שאלה זו ללא התייחסות קונקרטית.
עוד יש להוסיף כי לא ייגרם כל נזק לתובע מעת שהסעדים השונים יתבררו יחד.
 
66. על יסוד האמור לעיל ומשהנתבעים השאירו לשיקול דעתו של בית המשפט עניין זה , אני מורה על העברת תיק זה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, מכח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד 1984 ונסיבות אין צו להוצאות .

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019.