הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5068-04-19

מספר בקשה:14+15
לפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

תובעים

נוה - גד בנין ופתוח בע"מ ואח'
ע"י ב"כ עו"ד גולדפרב זליגמן

נגד

נתבעת

מרים גרשוני
ע"י ב"כ עו"ד שרון גרשוני

החלטה

עניינו של הליך זה הוא מתן צו בהתאם לסעיף 2(א)(2) לחוק פינוי בינוי (עידוד מיזמי בינוי ובינוי) התשס"ו-2006 (להלן: " חוק פינוי בינוי"). במסגרת כתב התביעה, התבקש בית המשפט לאשר את ביצוע העסקה שעניינה מכירת זכויות בעלי הזכויות במתחם הידוע כחלקות 225-227 בגוש 6110 הנמצאות ברח' דפנה 36-40 בתל אביב, לצורך ביצוע פרויקט בתחום ההתחדשות העירונית, בהיקף של 1434 יחידות דיור, אשר חלקם מיועדות למכירה וחלקם מיועדות להשכרה ולמנות את עו"ד ממשרד ב"כ התובעים להתקשר בעסקה בשם בעלי הדירות הסרבנים במתחם. הנתבעת היא הדיירת הסרבנית, כך נטען.

הבקשות שבפניי הדורשות הכרעה הן בקשות למתן צווים לגילוי ועיון מסמכים אשר הוגשו על ידי הצדדים בהליך. הבקשה הראשונה היא בקשתה של הנתבעת, הגב' גרשוני מרים (להלן: " הנתבעת") למתן צו לגילוי מסמכים מפורט ועיון במסמכים ובכלל זה גילוי ועיון במסמכים ספציפיים והודיה בעובדות כנגד התובעים (להלן: "בקשה מס' 14 ")
הבקשה השנייה היא בקשתם של התובעים למתן צו לגילוי מסמכים כנגד הנתבעת כהגדרתה לעיל (להלן: "בקשה מס' 15").

א.בקשה מס' 14
א.1. תמצית טענות הצדדים
ביום 9.9.2020 הגישה הנתבעת את בקשה מס' 14 כהגדרתה לעיל. במסגרת הבקשה נטען כי ביום 23.7.2020 שלחה הנתבעת לתובעים דרישה לגילוי מסמכים כללי, עיון והודיה בעובדות.
ביום 26.8.2020 השיבו התובעים לבקשה לדרישת גילוי המסמכים. לטענת הנתבעת תצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידי התובעים אינו עומד בדרישות הדין וכי התובעים לא העבירו לידה מסמכים רלוונטיים ומהותיים אשר יש בהם כדי לתמוך בטענותיה לעניין התנהלותם התובעים אשר הובילו לסירובה לחתום על הסכם ההתקשרות וכן באשר לטענותיה בדבר פגיעה בזכיותיה הקנייניות. בהתאם התבקש בית המשפט ליתן צו גילוי מסמכים מפורט ועיון במסכים ובכלל זה גילוי ועיון במסמכים ספציפיים והודיה בעובדות. הנתבעת פירטה במסגרת בקשתה את המסמכים אשר התבקש הגילוי והעיון בהם והם יפורטו בהמשך החלטתי זו.
ביום 15.10.2020 הגישו התובעים את תשובתם במסגרת בקשה מס' 14. לטענת התובעים אין מקום להיעתר לבקשתה של הנתבעת וזאת בשים לב לאופיה של התביעה. עניינה של התביעה הוא סירובה של הנתבעת לחתום על הסכם ההתקשרות לשם ביצוע הפרויקט. מכאן, שהמחלוקת בין הצדדים היא לעניין השאלה האם סירובה של הנתבעת הוא בגדר "סירוב סביר" וזאת בהתאם לשיקולים שנקבעו בדין.
מדרישת גילוי המסמכים של הנתבעת עולה כי המדובר במסמכים אשר עניינם אופן יישום ההסכם או יישום איזה מהמנגנונים שנקבעו בהסכם, ומכאן שאין מדובר במסמכים אשר רלוונטיים לבירור המחלוקת. עוד נטען לגבי חלק מהמסכים שהתבקשו כי הם אינם מצויים אצל התובעים ולגבי חלקם כי הם זמינים במאגרים העומדים לעיון לרשות הציבור.
הנתבעת הגישה תגובה מטעמה במסגרת חזרה על טענותיה בדבר רלוונטיות המסמכים האמורים.
ב.1 דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא כי עת נדרש בית המשפט להכריע בבקשה לגילוי או עיון מסמכים תחילה עליו להידרש לשאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, כאשר בית המשפט יינקט בגישה מרחיבה לפיה יש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם עניינו של בעל דין.
ברע"א 2062/15 פלוני ואח' נ' הרשות לני"ע (פורסם בנבו, 3.6.15) נקבע בין היתר כי גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא רחבה למדי, וכי כל מסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. עוד נקבע כי גם מסע דיג של מסמכים שברשות הצדדים אינו בהכרח אסור (ר' י' עמית במאמרו קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר , ספר אורי קיטאי 247 (2008), עמוד 251 וההפניות שם). הלכה זו משליכה על ההכרעה בשאלת הרלוונטיות, האמורה להיחתך "ברוחב לב" ולא "ביד קפוצה".
בדומה נפסק ברע"א 8181/15 אריה את עופר נ' בנק המזרחי (פורסם בנבו, 31.1.16), בין היתר כי: "אכן, תנאי הסף לגילויו של מסמך הוא הרלבנטיות שלו להליך; אולם מקובלנו כי תנאי סף זה יפורש באופן ליברלי, מתוך הכרה בכך שנקודת המוצא היא גילוי מרבי, הנובעת מתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת [...ר' יצחק עמית במאמרו לעיל, עמודים 249-251]; רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, (פורסם בנבו, 24.1.2016) [...] משכך, די בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, על מנת לצלוח תנאי סף זה. הדבר נובע, בין היתר, מכך שגילוי המסמכים מתבצע בשלבים המקדמיים של המשפט, כאשר שאלות מרכזיות שבעובדה עדיין מצויות במחלוקת או נתונות באי-בהירות. "
עולה, אם כן, כי עמדת הפסיקה היא כי מבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית ודי להראות כי למסמכים עשויה להיות רלוונטיות ישירה או עקיפה להליך (ר' פרשת GLAXO לעיל; רע"א 3860/16 וויספרס נ' אלרוב (פורסם בנבו, 22.6.16)). לצד דרישת הרלוונטיות יש לאזן בין הערכים השונים העומדים בבסיס הבקשה. במסגרת זו על בית המשפט לשקול אלה לעומת אלה, מן הצד האחד – את עיקרון הגילוי ועוצמת התלות של המבקשת במסמכים לשם בירור המחלוקת; ומנגד – את מידת ההכבדה על הצד האחר, יעילות ההליך המשפטי, פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים לגיטימיים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים. במסגרת מלאכת איזון זו נשקלת גם עוצמתה של רלוונטיות הגילוי בהתאם לנסיבות ולערכים המונחים על כל אחת מכפות המאזניים (ר' רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות נ' לוין (פורסם בנבו, 13.10.09); פרשת Gerber לעיל).
ר' גם ת.א. (ת"א) 38073-12-16 ב.ס.ט בנייה בע"מ נ' גלובל טכנורקס בע"מ (פורסם בנבו, 31.12.2017), ת.א. 2939-07-16 יהודה ליפינסקי מהנדסים בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2017) וכן ר' ת.א. (ת"א) 53315-10-15 אפרים מנשה נ' יוויז'ן אייר בע"מ (פורסם בנבו, 23.6.2019).
על בסיס האמור יש לבחון את דרישותיה של הנתבעת במסגרת בקשה מס' 14 (ובהתאם לאותן הלכות, את הדרישות במסגרת בקשה מס' 15). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב להוראות הדין מצאתי כי יש לדחות את בקשת הנתבעת במלואה, וזאת מהנימוקים הבאים.
במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט לאפשר לנתבעת לעיין במסמכים הבאים:
גילוי כללי ואפשרות לעיין בקבצי המדידות שבוצעו על ידי חברת המודדים לדירות במתחם לרבות התצהיר התומך.
לטענת הנתבעת מידע זה נדרש על מנת לקבל מידע בדבר גודל הדירות בהשוואה לרשום בטאבו.
מנגד טענו התובעים כי המדובר במדובר במדידות אשר בוצעו לשם מימוש ההסכם, לאחר חתימת התובעים ומימוש המנגנון שעליו הסכימו התובעים במסגרת ההסכם, ומכאן שאין המדובר במסמכים אשר רלוונטיים להליך. במסגרת תגובתה טענה הנתבעת כי מסמכים אלו נדרשים בין היתר לצורך הוכחת הפגיעה הקניינית הקיימת.
איני מקבלת את טענתה של הנתבעת. כפי שציינה התובעת במסגרת תביעה זו יהא על בית משפט לקבוע האם סירובה של הנתבעת עולה כדי סירוב סביר וזאת בהתאם לשיקולים שנקבעו לעניין סבירות הסירוב. מכאן שמסמכים אשר עניינם מדידות אשר בוצעו לשם מימוש ההסכם, לאחר החתימה על הסכם ההתקשרות אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים.
גילוי לעניין חוות דעת + חומר גולמי של מדידות תוכנית איחוד וחלוקה שערכה השמאית הגברת דליה אביה אביזמיל.
לעניין זה טענה הנתבעת כי מסמך זה נדרש לצורך הכנת חוות דעת מטעמה.
מנגד טענו התובעים כי אין מקום להורות על גילוי המסמכים האמור שכן יש להבחין בין ההליך התכנוני לבין ההליך הקנייני, כי המדובר בחוות דעת שנתנה לעניין תוכנית אשר מאושרת מזה 5 שנים, וכי חוות הדעת האמורה אינה מצויה בידי המשיבים.
איני מקבלת את טענתה של הנתבעת. ראשית, במסגרת תשובתם לבקשה ציינו התובעים כי חוות הדעת אינה מצויה ברשותם וכי חלק מהמסמכים אשר גילויים התבקש פתוחים לעיון הציבור. יתרה מכך, הנתבעת לא הציגה טעם ענייני מדוע מסמך זה רלוונטי לצורך בחינת הכדאיות הכלכלית של העסקה. בית המשפט אינו נדרש כלל להידרש לשאלות תכנון, מדידות, עימוב וכו'.
הסכמים בין נווה גד מול עוה"ד המנוח יוסיפוב ז"ל החל מ-2005 ועד היום לרבות הסכמים אל מול האחים בן דב ויורם יוסיפוב.
באשר למסמכים אלו נטען כי יש בהם כדי להוכיח את הטענה כי התובעת 2 לא חשפה את כלל שותפיה המהותיים בפרויקט כמתחייב שבוודאי יכלו היו לחשוף את בעלי הדירות לבעיה משפטית לאור חובותיו של המנוח עו"ד יוסיפוב ז"ל.
מנגד נטען על ידי התובעים כי המדובר בדרישה שאינה רלוונטית שכן כלל ההסכמים נחתמו אל מול התובעת 2, ומכאן שאין כל בסיס לחששותיה של התובעת.
אני דוחה את טענות הנתבעת. כלל לא ברור מה הרלוונטיות של מערך ההסכמים שנחתם בין התובעת 2 לבין צדדים שלישיים לבין סירובה של הנתבעת לחתום על הסכם ההתקשרות ונראה כי דרישה זו מהווה "מסע דיג" מצד הנתבעת, בניסיון לקבל לידה מסמכים אשר כלל אינם רלוונטיים למחלוקת אשר על הפרק. מה גם שעל פניו נראה כי המדובר בהסכמים אשר נחתמו בין התובעת 2 לבין צדדים שלישיים אשר כלל אינם מעורבים בפרויקט.
הסכם ההתקשרות בין המשיבה 2 לבין תדהר.
לעניין זה טענה הנתבעת כי מסמך זה רלוונטי וזאת כדי להוכיח את טענתה כי התובעים מסתירים את שותפיהם במיזם וזאת בניגוד לחובתם.
מנגד טענו התובעים כי המסמכים האמורים כלל אינם רלוונטיים שכן כאמור ההסכמים במסגרת הפרויקט נחתמו בין התובעת 2 לבין בעלי הזכויות. כמו כן, בהתאם להוראות הדין לעניין הבטחת השקעות הרי שהבנק המלווה הוא זה שיעמוד בתווך בין היזם לבין בעלי הזכויות ויעמיד בטוחות להבטחת עניינם של בעלי הזכויות.
אין מקום לקבל את בקשת הנתבעת לעניין זה. שוב המדובר בדרישה לקבלת מסמך שעניינו הסכם שערכה התובעת עם צד שלישי ואינו רלוונטי להליך.
המסמכים הנלווים הנדרשים להיתר כתנאי להיתר עפ"י התוכנית.
לעניין זה טענה הנתבעת כי מסמכים אלו נדרשים וזאת כדי להוכיח את טענת הנתבעת כי מקורם של האיחורים בביצוע הפרויקט הם בהתנהלות התובעת 2.
מנגד טענו התובעים כי המדובר במסמכים אשר אינם רלוונטיים למחלוקת וכי בשים לב לעובדה כי המדובר במסמכים אשר נלווים לבקשה למתן היתר הרי שאם הוצאת ההיתר הם יהיו זמינים לכל דורש.
אני דוחה דרישה זו. ראשית, הלכה למעשה הנתבעת הודתה במסגרת בקשתה כי מסמכים אלו נדרשים וזאת על מנת לבסס את טענת ה כי התנהלות התובעת 2 היא זו אשר מעכבת את ביצוע הפרויקט.
מכאן, שאין המדובר במסמכים אשר רלוונטיים לשאלה האם סירובה של הנתבעת לחתום על הסכם ההתקשרות הוא בגדר סירוב סביר וזאת בהתאם להוראות הדין ועל פניו נראה כי המדובר בניסיון ל"מסע דיג" מצד הנתבעת.
טבלאות איזון והקצאת דירות תמורה + חוות דעת שמאית איזון שטחי דירות בין דירה נכנסת לדירת תמורה בהתייחס לגודל הדירה.
באשר למסמכים האמורים טענה הנתבעת כי לעניין זה נטען כי המסמך דרוש זאת על מנת להוכיח את הפגיעה הקניינית בזכויות המבקשת. לטענת המבקשת, לצורך דיון ענייני בטענה בדבר פגיעה בזכויותיה הקנייניות ולאור העובדה שנערכו חוות דעת שמאיות במתחמים השכנים באשר לתמורה היחסית לגודל הדירות היה שגם במתחם 2 יש חשיבות לחוות דעת.
מנגד טענו התובעים כי אין להורות על גילוי המסמכים האמורים. ראשית לעניין טבלאות הניקוד הרי שהיא הומצאה לכלל הדיירים, לרבות הנתבעים כבר בסוף חודש יוני 2020, והוא הומצא לידי הנתבעת בשנית אגב בקשתה לגילוי מסמכים. יש בטבלת הניקוד כדי לקבוע את סדר בחירת הדירות על ידי הדיירים. כך, בעל זכויות אשר יזכה לדירוג גובה יותר, יוכל לבחור את דירתו ראשון וכן הלאה.
מכאן, סירובה של הנתבעת לחתום על ההסכם לאחר שטבלת הניקוד הועברה לידה, מעיד על כך שהיא מתנגדת לאופן מימוש ההסכם, סוגיה שאינה רלוונטית להליך.
אין מקום לקבל את בקשת הנתבעת. ראשית, וכפי שצוין על ידי התובעים הרי טבלת הניקוד כבר הומצאה לידי הנתבעת במסגרת בקשתה לגילוי מסמכים. שנית, מבקשתה של הנתבעת עולה כי היא מבקשת את גילויים של מסמכים אלו זאת על מנת לבסס דיון ענייני בזכויותיה הקנייניות. אולם, שאלת זכויותיה הקנייניות של הנתבעת נוגעות לתמורה אשר עתידה לקבל הנתבעת עם השלמת ההסכם, והיא אינה חלק מהמחלוקת בין הצדדים.
כל טבלאות הניקוד שנערכו בנוגע למתחם מגרש מימוש 2 לרבות ובכלל זה כל חומרי הגלם + צילומים מסמכים ונתונים שקיבל וכיוצ"ב אשר שימשו את השמאי לצורך עריכת הניקוד
לטענת הנתבעת מסמך זה נדרש וזאת לצורך הכנת חוות דעת מטעמה.
מנגד טענו התובעים כי המדובר במסמכים שעניינם מימוש ההסכם וכי אין ברשותם את חומרי הגלם אשר שימוש את השמאי לצורך עריכת הניקוד.
אין מקום להיעתר לבקשת הנתבעת. די לטעמי בהמצאת הטבלה עצמה לידי הנתבעת.
"דוח אפס" – דוח כדאיות כלכלית לפרויקט וכן מסמכי כדאיות כלכלית שערך היזם בשנים 2019-2020
באשר למסמכים האמורים טענה הנתבעת כי דוח 0 נדרש על מנת להוכיח את שווי מצב הדירות והערכת שווי דירות נכנסות שכן הוא כולל הכנסות ממכירת דירות חדשות שנוצרו בפרויקט. באשר למסמכי הכדאיות הכלכלית, המדובר במסמכים הדרושים ורלוונטיים לפי החוק.
מנגד טענו התובעים כי באשר לדרישת הנתבעת לקבלת "דוח אפס", נטען כי המסמך האמור אינו רלוונטי משום שהוא נועד לצפות את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט עבור היזם וכי יש בו קשר הדוק לאפשרות לקבלת מימון בנקאי. באשר למסמכי הכדאיות הכלכלית הרי שסעיף 2א לחוק פינוי בינוי קובע כי רק רוב מיוחס מבעלי הדירות רשאי לפנות ולבקש מינוי שחל שמאי לבחון האם העסקה כדאית כלכלית. בשים לב לעובדה שחתמו עליה 66 דיירים מתוך 65 הרי שמדובר בעסקה כדאית וכלכלית.
אין מקום להיעתר לבקשת הנתבעת לעניין זה. באשר ל"דוח האפס" הרי שהוא נועד להוות כלי עזר ליזם לקבל מימון בנקאי לפרויקט ומכאן שהוא אינו רלוונטי למחלוקת הקיימת בין הצדדים.
"טופס 1" עדכני בהגשה למגדל מתחם מגרש מימוש 2 וכן סכמת חישובי שטחי דירות התמורה בכל קומה וקומה של המגדל.
באשר ל"טופס 1" עדכני טענה הנתבעת כי מסמך זה רלוונטי כדי להוכיח ששטחי הדירות שהוגשו בצירוף לבקשה למתן היתר למגדל קטן מזה שהובטח בחוזה עליו חתומים בעלי הזכויות. לעניין סכמת חישובי שטחי הדירות נטען כי המסמך דרוש ורלוונטי להוכחת הטענה כי לא נוצל כל השטח שהיה ניתן לפצל לבניה ובכלל זה שטחים עיקריים הפכו למרפסות.
מנגד טענו התובעים כי יש בדרישה זו כדי להעיד על ערבוב בין סוגיות קנייניות וסוגיות תכנוניות וכי אין המדובר במסמכים רלוונטיים.
אין מקום להיעתר לבקשת הנתבעת. המדובר במסמכים אשר עניינם התמורה אשר עתיד לקבל כל אחד מבעלי הזכויות במסגרת ההסכם. מכאן שמדובר בהשגות הנתבעת לעניין אופן יישום ההסכם ואין המדובר בסוגיה שמונחת לפתחי. שוב אזכיר כי בית המשפט במסגרת תביעה זו אינו אמור לבחון את תכנון הפרויקט, היבטיו התכנוניים; האפשרויות השונות לתכנון מחדש. דומה כי הנתבעת סבורה כי היא רשאית לעשות כן במסגרת הליך זו – ולא היא.
העתק מכלול ההסכמים החתומים לרבות העתק הנספחים החתומים שחתמה נווה גד אל מול 65 בעלי הזכויות החל משנת 2006 ועד היום.
לטענת הנתבעת מסמכים אלו נדרשים לצורך הוכחת הטענה כי התובעים התנהלו בחוסר שקיפות, בצורה לא תקינה ובניגוד למתחייב ממנה ונקיטת מכלול הפעולות המתבקשות כגון בחירת נציגות, בחירת שמאי ועריכת חוות דעת שמאית.
מנגד טענו התובעים כי אין מקום להיענות לדרישת הנתבעת שכן אין המסמכים האמורים כדי ללמד על עילה סבירה כהגדרתה בחוק לסירוב הנתבעת לחתום על ההסכם. עוד צוין כי בקשה זו עלתה לראשונה במסגרת בקשה זו ואין לה כל זכר בדרישות גילוי המסמכים.
אין מקום להיענות לבקשת הנתבעת. ראשית, מנימוקי הנתבעת לעניין קבלת המסמכים האמורים עולה כי מסמכים אלו נדרשים על ידה וזאת כדי לבסס כנגד התובעים שורה של טענות, אשר אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים.
מחירון דירות היזם במגדל מגרש מימוש 2
לעניין מסמך זה נטען מסמך זה דרוש ורלוונטי זאת כדי להוכיח את הפגיעה הקניינית בשווי הדירות במתחם.
מנגד טענו התובעים כי כפי שצוין במענה לדרישת הנתבעת המדובר במסמך שטרם נערך וכי הוא ייערך רק לעת היציאה לשיווק הדירות במתחם. גם בעתיד שהוא יערך הוא לא יהיה רלוונטי לשאלה האם סירובה של הנתבעת לחתום על ההסכם הוא סירוב סביר.
אין מקום להיענות לדרישת הנתבעת. המדובר במסמך אשר טרם נערך והוא עתיד להיערך רק במועד שיווק הדירות במתחם. עוד יצוין כי בדומה לדרישותיה הקודמות של הנתבעת, הרי שגם מסמך זה נדרש לצורך ביסוס טענה בדבר פגיעה בזכויות קנייניות, בעוד סוגיה זו אינה חלק מהמחלוקת בין הצדדים במסגרת הליך זה.
באשר לבקשת הנתבעת לעניין הודיה בעובדות,לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את בקשת הנתבעת לעניין זה. מתשובת התובעים לבקשת הנתבעת עולה מענה לדרישת הנתבעת להודיה בעובדות מצוי במסמכים אשר בחלקם הועברו לידי הנתבעת ובחלקם מפורסמים ופתוחים לעיון הציבור הרחב. עוד אציין כי לא מצאתי כיצד יהיה בהיענות לדרישת הנתבעת להודיה בעובדות כדי לקדם את בירור המחלוקת בין הצדדים ולהביא לקיצורו של ההליך. גם מן הטעם הזה יש להורות על דחיית הבקשה.

בשולי ההחלטה בבקשה 14 אציין כי אין להתעלם מן העובדה כי הן בקשת הנתבעת והן תגובתה לתשובת התובעים לא נתמכו בתצהיר מטעמה וזאת בניגוד להוראות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. באשר לתצהיר אשר צורף לבקשת הנתבעת, אכן יש לטעם לפגם בעובדה שבאת כוח הנתבעת נתנה תצהיר לתמיכה בבקשה . הנתבעת לא מצאה לנכון לתקן פגם זה במסגרת תגובתה לתשובת התובעים, ונמענה מלצרף תצהיר מטעמה לתמיכה בתגובה. גם מן הטעם הזה יש להורות על דחיית בקשת הנתבעת.
ב.בקשה מס' 15
ב.1. תמצית טענות הצדדים
במסגרת בקשה מס' 15 התבקש בית המשפט להורות לנתבעת לגלות בתצהיר ערוך כדין מה הם המסמכים הנוגעים לתובענה שבנדון המצויים בידה ובתוך כך גם את המסמכים הספציפיים שהתבקשו ממנה, והכול בהתאם למכתב הדרישה שנשלח ביום 26.8.2020. התובעים טענו כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 19.7.2020 על הצדדים היה להשלים את ההליכים המקדמיים וזאת עד ליום 30.9.2020, כאשר על פי החלטת בית המשפט מיום 31.5.2020 תקופת פגרה תבוא במניין הימים לצורך השלמת ההליכים המקדמיים. בהתאם ביום 26.8.2020 הועברה לנתבעת דרישה לגילוי מסמכים.
לטענת התובעים, בא כוח הנתבעת השיבה כי טרם חלף מניין הימים למענה לדרישת התובעים ואף הוסיפה כי היא אינה מצויה במשרד. התובעים טענו כי תשובת הנתבעת עומדת בסתירה להחלטות בית המשפט ואשר על כן יש להורות על מתן הצו המבוקש. מעיון בבקשת התובעים עולה כי המדובר בדרישה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים, דרישה לגילוי מסמכים ספציפי וכן התבקשה הנתבעת להשיב על שאלון בן 7 שאלות.
הנתבעת הגישה תשובה מטעמה. אציין כי חלק ניכר מתשובת הנתבעת הוקדש לטענות פרוצדוראליות בדבר המועדים שנקבעו בהחלטות בית המשפט לעניין השלמת הליכים המקדמיים כאשר לעניין זה נטען כי התובעים לא עמדו בהחלטות בית המשפט. באשר לדרישת התובעים, הרי שלעניין דרישת התובעים לקבלת תצהיר גילוי מסמכים טענה הנתבעת כי היא שלחה לתובעים מכתב גילוי מסמכים. באשר לדרישת גילוי המסמכים הספציפי טענה הנתבעת כי חלק מהמסמכים שגילויים התבקש חסויים, כי לגבי חלק מהמסכים הם מצויים בידי התובעים וכי לגבי חלק מהמסמכים טרם הגיע המועד להגשתם בהליך. באשר לשאלון אשר הופנה לנתבעת נטען כי שאלות אלו אינם רלוונטיות וזאת בשים לב לכך שטענותיה של הנתבעת בהליך הן טענות קנייניות, מתן תמורות עודפות בניגוד לחוק פינוי בינוי כל שכן היעדר שקיפות וחובת גילוי.
התובעים הגישו תגובה מטעמם. באשר לטענה בדבר מכתב גילוי המסמכים טענו התובעים כי מכתב גילוי המסמכים הכללי הועבר ללא תצהיר כנדרש בדין וכי עד היום טרם הועבר לידי התובעים תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.
באשר לטענות הנתבעת לעניין דרישת גילוי המסמכים הספציפי נטען כי יש לדחות את טענת החיסיון של הנתבעת, שכן כלל לא ברור באיזה חיסיון מדובר. באשר למסמכים אשר נטען כי הם מצויים בידי התובעים טענו התובעים כי יש לדחות טענה זו שכן המדובר במסמכים אשר הוגשו על ידי הנתבעת לרשויות השונות על ידי הנתבעת, ואין המדובר בהליכים אשר התובעים היו צד להם. באשר לטענות הנתבעת לעניין אי מענה על השאלון טענו התובעים כי במסגרת השאלון התבקשה הנתבעת להשיב על שאלון לעניין הטעמים המפורטים בחלופות המנויות בסעיף 2(ב) לחוק פינוי בינוי כאשר מתן מענה חיובי עליהם יוכל להוביל לכך שבית המשפט הנכבד יקבע שסירוב הנתבעת לא ייחשב כבלתי סביר.
אם לדעת הנתבעת אין המדובר בשאלות שרלוונטיות להליך אז הלכה למעשה הנתבעת אינה טוענת לסירוב סביר לחתום על ההסכם ומכאן שכתב הגנתה אינו מעמיד כל עילת הגנה כנגד תביעת התובעים.
ב.2. דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב להוראות הדין וההלכה הפסוקה מצאתי כי יש לקבל את בקשת התובעים בחלקה , ואפרט.
באשר לדרישת התובעים לקבלת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, הרי שמעיון בתשובת הנתבעת עולה כי עד למועד זה לא העבירה הנתבעת לידי התובעים תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וזאת בהתאם לאמור בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד יצוין כי כבר נקבע בפסיקה כי אין מקום להסתפק במכתב מטעם בא כוחו של בעל הדין וזאת כתחליף לתצהיר גילוי המסמכים ולעניין זה ר' תא (ת"א) 64927-11-15 פלונית נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19.11.2017).
באשר לדרישת התובעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי התבקשה הנתבעת לגלות את המסמכים הבאים:
כל תכתובת וכל מסמך שעבר בינה (או על ידי מי מטעמה) לבין יתר בעלי הזכויות בקשר עם הפרויקט, לרבות תכתובות עם בעלי הזכויות בשאר המתחמים.
כל חו"ד ו/או תכתובת שהייתה בינה (או על ידי מי מטעמה) לבין שמאי מקרקעין בקשר לפרויקט.
התקשרות ו/או היוועצות ו/או חו"ד ו/או תכתובת שקיימת בידיה (או על ידי מי מטעמה) עם אדריכל מטעמה בקשר לפרויקט.
התקשרות ו/או אינדיקציות ו/או חו"ד ו/או תכתובת שקיימת בידיה שאספה (או על ידי מי מטעמה) בקשר לכדאיות הכלכלית של הפרויקט.
התקשרות ו/או תכתובת בינה (או על ידי מי מטעמה) לבין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או מנהליה בקשר עם הפרויקט.
התקשרות ו/או תכתובת בינה (או על ידי מי מטעמה) לבין העירייה ו/או הועדה המקומית בקשר עם הפרויקט.
התקשרות ו/או תכתובת בינה (או על ידי מי מטעמה) לבין יזמים אחרים בקשר עם הפרויקט.
במסגרת תשובתה טענה הנתבעת כי לעניין המסמכים המנויים בסעיף 20.1 ו-20.7 להחלטתי הרי שמדובר במסמכים חסויים שהוחלפו לצורך הגנת הנתבעת ואינם ברי גילוי. באשר למסמכים המנויים בסעיף 20.2 ו20.4 טענה הנתבעת כי אין מקום להורות על גילויים בשלב זה שכן טרם הגיע המועד להגשת חוות דעת במסגרת ההליך. באשר למסמכים המנויים בסעיף 20.5 ו20.6 להחלטתי טענה הנתבעת כי המדובר במסמכים אשר מצויים בידי התובעים שכן הם היו צד להליך. יצוין כי לא נתנה התייחסות מטעם הנתבעת למסמכים המנויים בסעיף 20.3 להחלטה.
לאחר שעיינתי בבקשות הספציפיות, וכשם שקבעתי מהן השאלות הרלוונטיות העומדות בבקשה מס' 15 – אזי יש להחיל דין זהה על בקשה זו. סבורה אני כי רק הדרישה הנזכרת בסעיף 22.4 היא רלוונטית בשלב זה, ועניינה בדיקות הכדאיות הכלכלית שערכה הנתבעת שמן הסתם מהוות את הבסיס להתנגדותה, אין מדובר במסמך חסוי. יתר הדרישות הנוגעות לבדיקות בענייני תכנון; שמאות נדחות כפי שנדחו דרישות הנתבעת. מעבר לכך אציין כי ממילא על הנתבעת יהא להוכיח כי סירובה הינו "סירוב סביר", על כל המשתמע מכך, ולתמוך טענה זו בראיות.
באשר לשאלון אשר נשלח לנתבעת, מצאתי כי יש להורות לנתבעת לענות על השאלון במלואו. ראשית, המדובר בשאלון קצר וממוקד שנוגע לשיקולים שיש לבחון לעניין סירובו של בעל זכויות לחתום על הסכם התקשרות וזאת בהתאם להוראות חוק פינוי בינוי. מכאן, שהמדובר בשאלות אשר רלוונטיות לבירור המחלוקת בין הצדדים ואשר על כן על הנתבעת להשיב לשאלון האמור במסגרת תצהיר ערוך מטעמה ובהתאם להוראות הדין.
ג. סוף דבר
באשר לבקשה מס' 14, וכפי שפורט לעיל, לא מצאתי לנכון לקבלה, שכן דרישות גילוי המסמכים שהפנתה הנתבעת לתובעים אינן רלוונטיות לבירור המחלוקת בין הצדדים, והכול כפי שפורט לעיל.
באשר לבקשה מס' 15 הרי שמצאתי כי יש לקבלה בחלקה . על הנתבעת להשלים את הדרוש עד ליום 19.11.20.
לאור התוצאות הנתבעת תישא בהוצאות בסך של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. ראו החלטה נוספת מהיום לעניין מועדי הגשת התצהירים, על גבי הבקשה שהוגשה בתיק.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.