הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 50402-12-11

לפני
כבוד ה שופטת דניה קרת-מאיר

רזיאל אלרון (2000) בע"מ
עזרא אלרון
מלכה אלרון
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יוסי כהן ושות', עורכי
דין
התובעים

נ ג ד

דוני אלרון הנתבעים
שירלי אלרון
דולב-אלרון השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גורניצקי ושות'
פיגמנט הדפסות בע"מ
פלטפורמה תקשורת שיווקית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אופיר וייסבן ו/או דניאל מנור – אברהם
מורן ושות', עורכי דין ונוטריונים

נבו מזור ניהול והשקעות בע"מ
אסף מזור
ע"י ב"כ עו"ד רועי רזון

פסק דין
בפני תובענה שהוגשה על ידי התובעים 1-3 שעניינה הסרת קיפוח המיעוט.
1. הצדדים לתביעה, רקע ועובדות רלוונטיות
התובעת 1, חברת רזיאל אלרון (2000) בע"מ ( להלן: רזיאל") היא חברה בבעלות ובשליטת התובע 2, עזרא אלרון ( להלן: "עזרא") ורעייתו - התובעת 3, מלכה אלרון ( להלן: " מלכה") (התובעים 1-3 ייקראו להלן יחד: "התובעים").
הנתבע 1, דוני אלרון ( להלן: "דוני") הוא אחיו של עזרא.
הנתבעת 2, שירלי אלרון ( להלן: "שירלי") היא רעייתו של דוני ומנהלת הכספים של נתבעות 4 ו-5, בזמניים הרלוונטיים.
הנתבעת 3, חברת דולב אלרון השקעות וניהול בע"מ ( להלן: " דולב") היא חברה בבעלות ובשליטת דוני ושירלי ( הנתבעים 1-3 להלן יחד: "הנתבעים 1-3 ").
הנתבעת 4, חברת פיגמנט הדפסות בע"מ ( להלן: "פיגמנט") היא חברה פרטית העוסקת בתחום הדפוס אשר הוקמה בשנת 2000 ע"י עזרא ודוני.
50% ממניות פיגמנט מוחזקות על ידי רזיאל ו- 50% ממניותיה על ידי דולב.
הנתבעת 5, חברת פלטפורמה תקשורת שיווקית בע"מ ( להלן: "פלטפורמה") היא חברה פרטית הפועלת בשוק הפרסום והקריאייטיב. פלטפורמה הוקמה בשנת 2005. (פלטפורמה ופיגמנט ייקראו להלן יחד: "החברות").
50% ממניות פלטפורמה מוחזקות בידי הנתבעת 6, חברת נבו מזור ניהול והשקעות בע"מ ( להלן: "נבו") – חברה בבעלות ובשליטת הנתבע 7 אסף מזור (להלן: "אסף"); 25% ממניותיה מוחזקות בידי רזיאל ו-25% ממניותיה בידי דולב.
עם הקמת פלטפורמה מונו בה שלושה דירקטורים: מלכה מטעם רזיאל, שירלי מטעם דולב ואסף מטעם נבו.
באסיפה כללית של בעלי מניות פלטפורמה, שהתקיימה ביום 19.1.2012, הוחלט על הפסקת כהונתן של מלכה ושירלי בדירקטוריון החברה ועל מינויים של דוני ועזרא כדירקטורים במקומ ן.
ביום 27.12.2011 הוגש כתב התביעה בנוסחו המקורי ( להלן: "כתב התביעה המקורי").
בכתב תביעה זה נתבעו סעדים להסרת הקיפוח הנטען של התובעים.
כתב התביעה המקורי הוגש נגד הנתבעים 1-5.
ביום 29.12.2011 הוגשה על ידי התובעים בקשה לצו מניעה זמני במעמד אחד ( להלן: "הבקשה לצו מניעה זמני"), במסגרתה התבקש ביהמ"ש להורות לבנק לאומי לישראל בע"מ ( להלן: "הבנק") לא לאפשר לנתבעים 1-3 ו-6-7 למשוך כספים מחשבון הבנק המנוהל אצלו על שם פלטפורמה, אלא באישור ובחתימת התובעים.
על פי הנטען בבקשה לצו מניעה זמני, פנו דוני ואסף לאחר הגשת כתב התביעה לבנק וביקשו למשוך סכום של 1,400,000 ₪ מחשבון פלטפורמה (כמיליון בגין שכר לשנת 2011 ו- 400,000 ₪ לשם חלוקת דיבידנד לכל בעלי מניות פלטפורמה) - ללא קבלת החלטה מתאימה במוסדות החברה.
בהחלטה מיום 29.12.2011 ניתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד.
ביום 5.1.2012 הוגשה על ידי התובעים בקשה לתקן את כתב התביעה, בין היתר, על ידי הוספת הנתבעים 6-7 והעובדות שאירעו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.
באותו יום הוגשה בקשה נוספת לצו מניעה זמני במעמד צד אחד ( להלן: "הבקשה הנוספת לצו מניעה זמני"), במסגרתה התבקש ביהמ"ש להורות לבנק להימנע מלאפשר לנתבעים למשוך כספים מחשבון הבנק ע"ש פיגמנט, אלא באישור ובחתימת עזרא.
בהחלטה מיום 8.1.12 נקבע כי אין מקום למתן צו במעמד צד אחד והבקשה הועברה לתגובת הנתבעים.
בתגובתם לבקשה טענו הנתבעים 1-3 כי התובעים הסתירו מבית המשפט מידע מהותי, ובכלל זה את קיומה של אסיפת בעלי מניות של פלטפורמה שהתכנסה ביום 28.12.11.
באסיפה זו אושררו, בין היתר, החלטות בדבר תשלום משכורות ובונוסים לאסף ודוני בגין שנת 2011. ההעברה הבנקאית נשוא הבקשה לצו המניעה הזמני – הינה פועל יוצא של החלטה זו.
בדיון שנערך ביום 1 2.1.2012 הודיע ב"כ הנתבעים 1-3 כי חיוב חשבונות הבנק של פיגמנט נעשה על ידי חותמת החברה בצירוף חתימות עזרא ודוני. בנסיבות אלו, קיבלו התובעים את המלצת ביהמ"ש כי הבקשה הנוספת לצו מניעה זמני תמחק ללא צו להוצאות.
כמו כן הסכימו הצדדים, באותו יום, להצעת בית משפט לפיה לא תיושם ההחלטה שהתקבלה באסיפת בעלי המניות ביום 28.12.11 וכי תוך 7 ימים תכונס אסיפה כללית מיוחדת הן של פלטפורמה והן של בפיגמנט.
ביום 4.3.2012 הוגשה על ידי התובעים בקשה נוספת לתקן את כתב התביעה, כך שיוספו בו העובדות שאירעו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ולאחר הגשת הבקשות לצווי מניעה זמניים.
בדיון שנערך ביום 20.5.2012 קיבלו הצדדים את הצעת ביהמ"ש על פיה יתוקן כתב התביעה. כמו כן, הוצע לצדדים לנהל גישור בפני כב' הנשיא בדימוס א' גורן.
הצדדים הודיעו כי הם מנהלי הליך הגישור ולאור זאת נדחו מועדי הגשת כתבי ההגנה והדיונים בתיק.
בדיונים שנערכו בימים: 4.2.2013 ; 11.6.2013 ו- 9.10.2013 - הודיעו הצדדים כי הם עדיין מנהלים מו"מ מחוץ לכותלי ביהמ"ש במסגרת הליך גישור.
ביום 19.11.2013 הגישו התובעים בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, במסגרתה התבקש סעד של מינוי רואה חשבון חוקר לפלטפורמה ולפיגמנט.
כמו כן, פורטו בבקשת התיקון העובדות הנדרשות לשם קבלת סעד זה.
בבקשת התיקון נטען כי בידי התובעים מסמכים רבים המוכיחים כי דוני, שירלי ואסף בוזזים את קופת פלטפורמה ומקפחים את זכויות התובעים.
בדיון שנערך ביום 20.11.2013 הודיעו הצדדים כי הליכי הגישור לא צלחו. כמו כן, נקבע כי הבקשה הנוספת לתיקון כתב התביעה תועבר לתגובת הנתבעים.
ביום 13.3.2014 התקיים דיון בבקשה לתיקון כתב התביעה.
בסופו של הדיון קיבלו הצדדים את המלצת ביהמ"ש לפיה כתב התביעה יתוקן כמבוקש.
טענות הצדדים באשר להוצאות - נשמרו לסוף ההליך.
מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של עזרא ומלכה.
כמו כן, הוגשה על ידי התובעים בקשה לזימון העדים הבאים: גב' עדי חן - אשר הועסקה כגרפיקאית בפיגמנט; עו"ד שמחה זילברמן ( להלן: "עו"ד זילברמן") - עורך הדין של פיגמנט ופלטפורמה; גב' רינת חסון ( להלן: "רינת") - בעליה של חברת תגבור ריאלי (להלן: "תגבור ריאלי"); מר יעקב ( יקי) מזור ( להלן: "יקי") - אחיו של אסף; וכן מר אברהם ( אבי) חליווה (להלן: "אבי") -בעלה של גב' לימור חליווה ( להלן: "לימור") המועסקת על ידי פלטפורמה.
בהחלטה מיום 17.6.2015 אושר זימונם של רינת, יקי ואבי.
מטעם הנתבעים 6-7 הוגשו תצהיריהם של גב' בלית מזור ( להלן: "בלית") - רעייתו של אסף ובעלת 50% ממניות נבו.
מטעם הנתבעים 1-3 הוגשו תצהיריהם של דוני ורו"ח משה כהן - רואה החשבון המבקר של פלטפורמה ( להלן: "רו"ח כהן").
התובעים הגישו בקשה לזמן את שירלי לעדות, שכן לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמה.
בהמשך לכך, הגישו הנתבעים 1-3 תצהיר עדות ראשית של שירלי.
מטעם פלטפורמה הוגש תצהירו של אסף.
בימים" 6.7.15; 8.7.15; 4.1.16; 6.1.16 ו- 11.4.16 נערכו דיוני הוכחות ( פרוטוקולי דיוני ההוכחות ייקראו להלן: "פרוטוקול הדיון"; לאור מיספור שגוי של הפרוטוקול מיום 11.4.16 תעשה ההפניה אליו -"פרוטוקול הדיון מיום 11.4.16 ").
לצורך השלמת התמונה יצוין, כי בין הצדדים מתנהל הליך נוסף בבימ"ש זה - ת.א 6269-01-17.
מדובר בתובענה שהוגשה ע"י התובעים בהליך זה נגד נבו, אסף, בלית, דוני שירלי, דולב ופלטפורמה (להלן: " התובענה הנוספת").
ביום 3.1.17 הוגשה ע"י התובעים, במסגרת התובענה הנוספת, בקשה לצווי מניעה זמנ יים במסגרתה התבקש ביהמ"ש ליתן , בין היתר, צו מניעה זמני אשר ימנע את מכירת מניותיה של דולב בפלטפורמה לנבו.
מתגובתם של דוני, שירלי ודולב לבקשה זו – ע ולה כי דולב מכרה את זכויותיה בפלטפורמה לבלית; הפקידה בידי בלית ייפוי כוח מתאים לשם השלמה פורמאלית של עסקת המכר וקיבלה לידיה את מלוא התמורה בגין הזכויות שנמכרו.
עוד נאמר בתגובה, כי דוני ושירלי אשר עבדו בחברה במשך שנים ארוכות, סיימו את עבודתם בפלטפורמה ביום 31.12.16 וקיבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם.
כמו כן, סיים דוני את תפקידו כדירקטור בפלטפורמה.
לאחר דיון בבקשה, ניתנה ביום 13.3.17 החלטה הדוחה את הבקשה לצווי מניעה זמניים.
2. טענות הצדדים
א. טענות התובעים
כפי שיפורט להלן, עיקר טענות התובעים מופנה כנגד התנהלותם של דוני, שירלי ואסף שהייתה בה, לגרסתם, משום קיפוח המיעוט.
לטענת התובעים, משנת 2011 החלו הנתבעים להתכחש לזכויותיהם ברווחי פלטפורמה, תוך שהם מנשלים ומקפחים אותם ואף נמנעים מלשלם להם משכורת שוטפת אותה היו מקבלים מפלטפורמה משך שנים. רצונם של הנתבעים " לחנוק" כל אינטרס לגיטימי של התובעים אף הביא לסירובם לחלוקת דיבידנד.
עוד ציינו התובעים כי יש להתייחס לחברות, פיגמנט ופלטפורמה, כאל ישות כלכלית אחת, שכן במהלך השנים שררה ביניהן מערכת אחת של רווח והפסד.
להלן פירוט הטענות:
- פיגמנט ופלטפורמה פעלו כישות עסקית אחת
נטען כי פלטפורמה, אשר הוקמה, כאמור, בשנת 2005 יועדה על ידי דוני ועזרא לתעל לתוכה את הפעילות אשר ביצעה פיגמנט בתחום הפרסום. התובעים טענו כי אסף היה אמון על פיתוחה של פלטפורמה מבלי שנדרש להשקיע ולו שקל אחד.
בכתב התביעה נאמר כי עם יסודה של פלטפורמה הוזרמו הכספים הדרושים להקמתה והפעלתה על ידי פיגמנט, באמצעות הלוואת ענק וכי בהמשך הדרך ניתנו הלוואות נוספות.
הלוואות אלה עמדו על סך של כ- 6 מיליון ₪ ונדרשו כדי לאפשר לפלטפורמה פעילות שוטפת בתחילת דרכה.
התובעים הדגישו כי הכספים היוו מעין " קו אשראי פתוח" עבור פלטפורמה; לא נקבעו מועדי החזר ברורים ולא נדרשו בטוחות ושעבודים להבטחת ההחזרים. תנאים מעין אלו, טענו התובעים, לא היו מתאפשרים אלמלא ראו כל המעורבים את שתי החברות כ-"אורגניזם חי אחד".
בתמיכה לטענתם, הצביעו התובעים על כך שבשנים 2009-2010 הייתה רווחיותה של פיגמנט גבוהה מזו של פלטפורמה. נטען, כי פלטפורמה נסמכה על איתנותה הכלכלית של פיגמנט.
עוד טענו התובעים, כי תשלום השכר בחברות וחלוקת הרווחים נעשו באופן " צולב" תוך התייחסות לשתי החברות כאל " ישות אחת". כך, שלושת בעלי המניות בפלטפורמה (רזיאל, דולב ונבו) התחלקו בהכנסות פיגמנט שווה בשווה, למרות שאסף כלל לא החזיק במניות חברה זו.
התובעים הדגישו כי במסגרת ה-"סטטוס קוו" שנוצר עם השנים התמקדו דולב ונבו בניהול פלטפורמה בעוד רזיאל התמקדה בניהול פיגמנט. אולם, שתי החברות קיימו פעילות כאורגניזם אחד.
התובעים הוסיפו וטענו, כי רשימת הלקוחות של פיגמנט שימשה את פלטפורמה ואף הועברו לקוחות בין החברות. מעבר לכך, הפעילות העסקית המשותפת התנהלה מאותם המשרדים ועובדי המנהלה והמזכירות היו משותפים לשתי החברות. פלטפורמה אף השתמשה בסמלילה של פיגמנט.

- נישול וקיפוח התובעים טרם הגשת כתב התביעה המקורי
לטענת התובעים, החל משנת 2011 כפועל יוצא של תמיכתה הכלכלית של פיגמנט כמפורט לעיל, החלה פלטפורמה להציג תוצאות כספיות נאות.
פלטפורמה הלכה וצמחה עד שהפכה לחברה מובילה בתחום הפרסום. עלייתה של פלטפורמה לוותה בדעיכתה של פיגמנט. התובעים טענו כי העברת הלקוחות בין החברות הייתה החלטה שנבעה מראייה עסקית של כלל בעלי המניות - אשר ביקשו להעביר את מרכז הפעילות העסקית לתחומי עיסוקה של פלטפורמה.
לטענת התובעים, עם דעיכת פיגמנט, החלו דוני, שירלי ואסף לשנות את עורם. הם ביקשו ליצור מצג שווא לפיו מדובר בחברות עצמאיות ללא כל תלות ביניהן. הם דרשו לקבל את כל רווחיה של פלטפורמה לכיסם, באמצעות שכר רטרואקטיבי, בונוסים ללא הצדקה והחזקת רכב תוך נישול התובעים וקיפוחם.
עובר להגשת כתב התביעה המקורי דרשו דוני, שירלי ואסף לקבל מפלטפורמה סכום של למעלה מ-1.2 מיליון ₪, בגין שכר ובונוסים לשנת 2011 וסירבו לכך שהתובעים יקבלו סכום זהה.
דרישה זו של הנתבעים לשכר מופלג יחד עם הסירוב לאפשר למלכה תנאים דומים – מהווים קיפוח של מלכה כבעלת מניות.
התובעים הוסיפו וטענו כי דוני, שירלי ואסף החלו להצר את צעדיהם בחברת פלטפורמה; מנעו מהתובעים שכר שהיו מקבלים באופן שוטף בפלטפורמה – בטענה כי הם אינם עובדים בפלטפורמה ; מנעו עיון במסמכי פלטפורמה ופיגמנט; הפסיקו תשלומי פוליסות ביטוח חיים ששולמו עבור התובעים על ידי חברת פיגמנט והסירו אותם מרשימת התפוצה של הדואר האלקטרוני הפנימי בחברת פלטפורמה.

- נישול וקיפוח התובעים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי
לאחר הדיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה זמני, כמפורט לעיל, התקיימה ביום 19.1.2012 אסיפת בעלי מניות של פלטפורמה.
התובעים טענו כי רוב ההחלטות שהתקבלו באסיפה התקבלו בדרך בלתי חוקית והיוו למעשה נישול של התובעים ממידע או רווחים שמקורם בפלטפורמה.
כך התקבלה, לכאורה, באסיפה זו החלטה לפיה דוני ואסף יקבלו משכורות, בונוסים והחזרי הוצאות רכב ( בסך של כ-1,480,000 ₪) עבור שנת 2011.
כמו כן, התקבלה החלטה לפיה אסף ודני יקבלו שכר, בונוסים והוצאות רכב לשנת 2012 בסך של 1,320,000 ש"ח .
לטענת התובעים, החלטות אלו חרגו מהסטטוס קוו בנוגע לחלוקת הרווחים בין בעלי מניות פלטפורמה.
החלטה זו, נטען, הייתה סלקטיבית והתעלמה מזכותם של עזרא ומלכה לקבלת סכומים מתאימים בהתאם להסדר שהיה נהוג בשנים הקודמות.
מעבר לכך, ציינו התובעים, ההחלטה הרטרואקטיבית על תשלום שכר בגין שנת 2011 אינה הגיונית מבחינה עסקית, שכן עולה ממנה כי חלק הארי של רווחי פלטפורמה באותה שנה שולם לנתבעים.
התובעים אף טענו כי דוני ואסף מעולם לא מונו כדין כמנכ"לים בחברה.
יש לציין כי על טענה זו לא חזרו התובעים בסיכומים.
התובעים הוסיפו כי מעבר לאבסורד העסקי שבהחלטה בעניין השכר , יש לראותה כבטלה מעיקרה שכן אסיפת בעלי המניות בפלטפורמה לא הייתה מוסמכת לקבלה.
החלטה ביחס לתנאי העסקתו של דוני כנושא משרה שאינו דירקטור הייתה טעונה אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון החברה ( בהתאם לסעיף 272( א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, להלן: "חוק החברות").
גם ההחלטה ביחס לתנאי העסקתו של אסף כדירקטור הייתה טעונה אישור דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית בהתאם לסעיף 273 לחוק החברות.
למעלה מן הצורך, הוסיפו התובעים, גם אילו הייתה מכונסת ישיבת דירקטוריון בהתאם לחוק, הרי שדוני, אסף ושירלי מנועים היו מלהצביע לעניין תנאיי העסקתם של אסף ודוני, לאור עניינם האישי הברור בהצבעה ( ובהתאם לסעיף 278 לחוק החברות).
בשולי דבריהם ציינו התובעים כי הצעת החלטה מטעמם – לפיה בונוס לעובדי החברה יאושר על ידי האסיפה הכללית פה אחד – נדחתה.
טענות דומות בדבר קיפוח הועלו על ידי התובעים בעניין משיכת כספים חד צדדית על ידי דוני ואסף לשנת 2012.
לטענת התובעים, מדובר במקרה קלאסי בו רוב בעלי המניות, אשר נציגיו הם היחידים המשמשים כבעלי תפקידים ונושאי משרה בחברה, מנצל את מעמדו בחברה ומקפח את המיעוט.

הדרת המיעוט מניהול פלטפורמה
* הדחתה של מלכה מדירקטוריון פלטפורמה
לטענת התובעים, התקבלה, כאמור, באסיפת בעלי המניות של פלטפורמה החלטה להדיח את מלכה ושירלי מכהונה כדירקטוריות בפלטפורמה ולמנות את דוני ועזרא במקומן.
נטען, כי החלטה זו נובעת מניסיון בעלי מניות הרוב בחברה " להיפטר" ממלכה, לה השכלה משפטית ובקיאות ברזי החברה. כתימוכין לטענתם ציינו התובעים את העובדה כי בעלי מניות הרוב סירבו לפרט את טעמיהם להדחת מלכה.
לדברי התובעים, שימשה מלכה כדירקטורית בפלטפורמה משך 7 שנים ללא רבב.
התובעים טענו כי הדחתה של מלכה מהווה קיפוח המיעוט ע"י הרוב, שכן נמנעה ממנה הזכות להשתתף בניהול החברה.
התובעים הדגישו כי בחברה בה מספר מועט של בעלי מניות, שהיא מעין שותפות, קיימת לבעל מניות ציפייה לגיטימית לקחת חלק בניהול.

* פתיחת חשבון בנק חדש ואי שינוי זכויות החתימה בחשבון
לטענת התובעים, מאז הקמת פיגמנט התנהל חשבון הבנק העיקרי שלה בבנק לאומי. כך גם חשבונה של פלטפורמה לאחר הקמתה. זכויות החתימה בחשבון פלטפורמה מחייבות כי 2 מתוך 3 מנהלי החברה יצרפו את חתימתם לחותמת החברה.
לטענתם, ביום 29.12.2011 ביקשו דוני ואסף למשוך סכום של 1,027 ,395 ₪ מקופתה של פלטפורמה אל חשבונות אחרים שבבעלותם או בבעלות מי מטעמם. משיכה זו נמנעה באמצעות צו המניעה שניתן במעמד צד אחד על ידי בית המשפט.
בנסיבות אלו, הגישו התובעים הצעה לסדר היום לפיה ייפתחו לחברת פלטפורמה שני חשבונות בנק: האחד ישמש להעברת כספים לבעלי המניות ויחייב חתימת כל אחד מהדירקטורים והשני, ממנו ישולמו משכורות והוצאות שוטפות של החברה, יחייב חתימה בהרכב הקיים היום.
לטענת התובעים, הצעה זו שמטרתה לאפשר ניהול תקין והוגן של החברה נדחתה על ידי בעלי מניות הרוב שלא מטעמים עניינים, אלא מתוך רצון בעלי מניות הרוב למנוע אפשרות פיקוח ע"י התובעים.
כנגד הצעה זו העבירו הנתבעים החלטה אחרת לפיה יועבר חשבון הבנק של פלטפורמה לסניף UBANK ברמת השרון.
העובדה כי קיימת היכרות רבת שנים בין התובעים לבין מנהל סניף הבנק הקודם של החברה, גרמה לכך שהנתבעים העדיפו להעביר את פעילותם העסקית לבנק אחר. החלטה זו התקבלה על מנת למנוע מהתובעים לפקח על הנעשה בחשבון החברה.

* דחיית ההצעה לאישור מראש של הוצאות חריגות
התובעים טענו כי מתדפיסי כרטיסי האשראי של החברה עולה כי ישנן הוצאות אישיות לכאורה שהוצאו על ידי בעלי מניות הרוב. לאור זאת, קשה להתחקות אחר הוצאות שהוצאו עבור החברה ואחר הוצאות אישיות של בעלי המניות.
נוכח זאת, ביקשו התובעים להעביר הצעת החלטה לפיה כל הוצאה חריגה מעל 3,000 ₪ תדרוש אישור דירקטוריון החברה או רו"ח החברה מראש. בעלי מניות הרוב התנגדו להצעה זו.
באחת מהחלטות הוחזרו, לכאורה, כרטיסי האשראי שהיו בשימוש מנהלי החברה – מלכה, דוני ואסף והושמדו. אולם, בדיעבד התברר, כי בעוד שמלכה השמידה את הכרטיס היחיד שהיה ברשותה, בידי דוני ואסף נותרו כרטיסים נוספים.

* שלילת זכות העיון
לטענת התובעים, מנעו בעלי מניות הרוב ממלכה לקבל מידע שהיה רלוונטי לתפקידה כדירקטורית בפלטפורמה. כך, נמנעה ממלכה גישה ללוח סילוקין של ההלוואה שניתנה לפלטפורמה על ידי פיגמנט; למסמכים הכוללים תשלומי שכר ונתונים בנוגע לדיבידנד.
לאחר פנייתה של מלכה בעניין זה, הובהר לה שתוכל לראות את הנתונים אך ורק תחת פיקוחם של רו"ח או עו"ד החברה, ועל-גבי צג בלבד. שירלי אף שינתה את הסיסמה בתוכנה בה מפורטים נתונים חשבוניים בנוגע לחברה. כל זאת, על מנת למנוע ממלכה ועזרא גישה לנתונים ולהפוך את זכות העיון לנחלתם הבלעדית של בעלי מניות הרוב בחברה.
התובעים הדגישו כי יחס זה הופנה באופן שרירותי, מפלה וחד צדדי אך ורק כלפיהם.
התובעים הוסיפו, כי ההצעה שהוגשה על ידם לסדר יום האסיפה הכללית של החברה, אשר עניינה הוראות הנוגעות לזכות העיון של בעלי המניות - נדחתה ללא נימוק מוצדק.
ניהול הכספים בחברה – הפרת חובת אמון וחובת זהירות
לטענת התובעים, שירלי ניצלה לרעה את תפקידה כמנהלת הכספים בחברת פלטפורמה. לדבריהם, היא מעלה בתפקידה תוך שהיא מבכרת את היותה חלק מבעלי מניות הרוב. בכך, הפרה שירלי את חובות האמון והזהירות בהן היא חבה כלפי בעלי מניות המיעוט.
כך למשל, טענו התובעים כי שירלי צירפה את חתימתה לכתב ההוראות שנשלח לבנק, כאשר ניסו בעלי מניות הרוב למשוך כספים מהחברה. זאת על אף שידעה – מתוקף היותה דירקטורית – על כך שלא התקבלו החלטות מתאימות במוסדות החברה.
עוד טענו התובעים, כי שירלי שלחה אל עוה"ד של פלטפורמה, עו"ד זילברמן, פרוטוקול ישיבה שלא התקיימה, על מנת לנסות לתת כסות לגיטימית לפעולותיהם של בעלי מניות הרוב בחברה.
התובעים הוסיפו וטענו כי שירלי הורתה למנהלת החשבונות בפלטפורמה להעביר כספים לבעלי מניות הרוב בחברה, בניגוד להסדר שהיה קיים בין כל הצדדים עובר להגשת התביעה.
התובעים הוסיפו כי שירלי היא שמנעה ממלכה את קבלת שכרה ופגעה בזכות העיון ע"י שינוי הסיסמאות במחשבי החברות.
זכותם של מלכה ועזרא לעבוד בפלטפורמה
לטענת התובעים, לאור העובדה כי מדובר בשתי חברות פרטיות קטנות וכי חברת פיגמנט נסגרה , קיימת למלכה ולעזרא ציפייה לגיטימית לעבוד בפלטפורמה ולהתפרנס.
התובעים הציעו להעביר החלטה לפיה כל אחד מבעלי המניות זכאי כי יועסק עובד אחד מטעמו בחברה, בתפקיד ההולם את כישוריו. ההצעה נדחתה על ידי בעלי מניות הרוב באסיפה הכללית.
התובעים הדגישו כי יש טעם לפגם בדחיית הצעתם, בייחוד לנוכח העובדה כי מטעם בעלי מניות הרוב מועסקים בחברה כ-5 עובדים. התובעים טענו כי גם בכך יש משום קיפוח זכויותיהם כמיעוט.
הפסקת תשלום שכר למלכה מפלטפורמה
לטענת התובעים, מאז הקמת פלטפורמה היה כל אחד מבעלי המניות מקבל משכורת חלקית מפלטפורמה, בנוסף לשכר ולרווחים שקיבל מפיגמנט.
במשך 6 שנים מאז הקמת פלטפורמה הייתה מלכה מקבלת שכר חודשי בשווי של 14,000 ₪ (עלות מעביד) .
בעלי מניות הרוב החליטו, באופן חד צדדי וללא כל הודעה מוקדמת, על הפסקת תשלום שכרה של מלכה החל מחודש אוקטובר 2011.
אי חלוקת דיבידנד בפיגמנט
לטענת התובעים, דוני ושירלי מסרבים לחלוקת דיבידנד על ידי פיגמנט.
זאת, על אף שהצדדים הסכימו באספת בעלי המניות של פיגמנט להביא לסיום חייה העסקיים.
לחברה אין נושים והיא מחזיקה בחשבון הבנק שלה סכום של כ- 3.5 מיליון ₪.
חלוקת דיבידנד בחברה זו עומדת במבחן החלוקה הקבוע בחוק החברות.
יש לציין, כי במהלך ניהול התיק חילקה פיגמנט דיבידנד בסכום של 5 מיליון ₪.
טענות ביחס לעובדות אחרות המעידות על קיפוח
לטענת התובעים, דוני, שירלי ואסף מרוקנים את קופתה של פלטפורמה לצרכיהם האישיים, מבלי לחייב את כרטיסי החו"ז שלהם ובכך הם מקפחים את זכויות התובעים.
יתרה מכך, דוני ביצע עבירות פליליות חמורות בכל הקשור להתקשרות בין פיגמנט לבין חברת תגבור ריאלי באמצעות רינת. על פי הנטען, קיימים מסמכים המעידים כי פיגמנט שילמה, לכאורה, סכומים שונים לתגבור ריאלי. סכומים אלו עלומים והם שולמו בגין עבודות שלמיטב ידיעת התובעים מעולם לא בוצעו.
עוד נטען, כי פלטפורמה ו/או פיגמנט ביצעו פרסומים עבור חברת נגב קרמיקה משנת 2012 ועד תחילת ספטמבר 2013 באמצעי מדיה שונים בסכום של 6,229,668 $.
בנוסף, העלתה פיגמנט קמפיין פרסום חדש לנגב קרמיקה בעלות של 6 מיליון ₪.
סכומים אלו לא באו לידי ביטוי במאזן הלקוח של חברת נגב קרמיקה בפלטפורמה. התקשרות זו מצריכה לשיטת התובעים בדיקה מעמיקה. אי הסבירות בהתנהלות מעלה חשד סביר כי הכספים ששולמו על ידי חברת נגב קרמיקה לפלטפורמה - מועברים באמצעים שאינם מקבלים ביטוי כדין בספרי החברה.
בנוסף, פועלים דוני, שירלי ואסף על מנת ליצור מצגי שווא בכל הנוגע לרווחי פלטפורמה משיקולים זרים, אסורים ופסולים.
עוד נטען כי דוני, שירלי, דולב, אסף ונבו חושפים את פיגמנט ופלטפורמה לדרישות ותביעות שונות, אף במישור הפלילי.
כך למשל, בנוגע להתקשרות פלטפורמה עם עובדת בשם לימור. עובדת זו מקבלת תשלום משמעותי מעבר לשכרה המוצהר, באמצעות בעלה אבי וכן באמצעות יקי, מבלי לדווח עליו כמתחייב בספרי החברה ובתלוש המשכורת שלה.
עוד נטען, כי דוני ושירלי העמיסו את שכר טרחתו של אדריכל שביצע עבודות בביתם הפרטי על חשבון פלטפורמה. זאת, תוך שהם מציגים את התשלומים האמורים כתשלומים עבור עיצוב תחנת דלק מנטה. כך גם הוציאו מהחברה תשלום בגין חומרי בניין לביתם הפרטי.
בנוסף, בידי התובעים חשבונית שהוצאה על ידי משה וויס זיפות ואמינות בע"מ לטובת פלטפורמה, לפיה בוצעו, לכאורה, עבודות איטום של גג הבניין אותו שוכרת פלטפורמה.
עזרא נדהם לראות חשבונית זו שכן לאחר שהוא עצמו ביקר בגג הבניין, התברר לו כי החברה כלל אינה מחויבת לתקן את הגג והתיקון אמור להתבצע על ידי גורם אחר האחראי לתיקון. על כן, מדובר בחשבונית פיקטיבית.

הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה המתוקן
הסעדים שהתבקשו על ידי התובעים בכתב התביעה המתוקן הם כלהלן:
למנות רואה חשבון חוק לפיגמנט ולפלטפורמה אשר יחקור לעומק את התנהלות החברות ובעיקר את התנהלות פלטפורמה בשנים האחרונות;

להורות ביחס לפיגמנט:
- לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בחברה בסכום המקסימלי המתאפשר;
- להורות על תשלום שכר לעזרא ומלכה בסך 11,000 ₪ לחודש החל מחודש דצמבר 2011 ועד למתן פסק הדין;
- ליתן כל סעד להסרת הקיפוח.
להורות ביחס לחברת פלטפורמה:
- להורות כי תבוטל ההחלטה המורה על תשלום שכר, בונוסים והוצאות לדוני ולאסף בגין שנת 2011 וכי הכספים ששולמו יושבו לחברה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית;
- תבוטל ההחלטה בדבר תשלום שכר, בונוסים והוצאות לדוני ולאסף החל משנת 2012 ואילך;
- לקבל החלטה המורה כי כל חלוקה של כספים תהא שוויונית בין שלוש קבוצות בעלי המניות ביחס לשנת 2011 ואילך;
- לאפשר למלכה ולעזרא לעבוד בפלטפורמה בתפקיד מקביל לזה של בעלי המניות האחרים ובתנאים זהים;
- לבטל את הדחתה של מלכה מדירקטוריון החברה;
- להורות כי החברה תקצה תקציב הוצאות אישיות שוטפות לטובת החברה לכל בעל מניות או עובד;
- כל הוצאה שלא נכללה בתקציב העולה על 3,000 ₪ תאושר מראש על ידי דירקטוריון החברה או רו"ח החברה;
- כל מידע הנמצא בהישג ידה של החברה יימסר על ידי בעל התפקיד הרלוונטי לבעל המניות או הדירקטור הזכאי לקבלו לא יאוחר מהשעה 16:00 באותו היום;
- ביטול החלטת החברה המורה על העברת חשבון הבנק ל-UBANK;
- לקבוע כי לחברה יהיו 2 חשבונות בנק:
האחד - ממנו ישולמו ההוצאות שוטפות של החברה, בו ימשיכו זכויות החתימה הקיימות; השני - ממנו יועברו כספים לחשבונות בעלי המניות/דירקטורים בפלטפורמה, בהתאם לקבלת החלטה על ידי 3 בעלי המניות יחד;
- לפלטפורמה ימונה צד שלישי בעל כישורים מתאימים כמנהל כספים;
- עובדי החברה יקבלו בונוס רק באישור פה אחד של האספה הכללית;
- להורות לפלטפורמה לשלם למלכה את שכרה החל מחודש אוקטובר 2011 ועד למתן פסק הדין בשווי 14,000 ₪ לחודש;
- ליתן כל סעד להסרת הקיפוח בחברת פלטפורמה.

ב. טענות הנתבעים 1-3
לטענת הנתבעים 1-3, ריבוי גרסאות כתב התביעה אינו תולדה של התפתחויות עובדתיות, אלא תוצאה של ניסיונות חוזרים ונשנים לצקת תוכן בהליך הסרק שבכותרת. גרסאותיו המאוחרות של כתב התביעה סותרות את הגרסאות הקודמות שלו. הנתבעים 1-3 הביאו לכך דוגמאות בכתב הגנתם. לטענתם, דוגמאות אלו ממחישות כי טענות התובעים מופרכות.
יתרה מכך, נטען כי התפתחות גרסאות התובעים הביאה לכך שנוספה שורה ארוכה של סעדים המשקפים, הלכה למעשה, את ניסיון התובעים למסור את ניהול פלטפורמה לידיהם.
התובעים אינם חותרים להסרת קיפוח, אלא לקניית שליטה מעשית בפלטפורמה. כך, למשל, לאפשר להם לשלוט בחשבון ההוצאות של החברה; לקבוע את שכר המנהלים; לאפשר גישה מידית למידע; להסמיכם למנות ולפטר עובדים וכו'.
כתב התביעה אינו מעיד על קיפוח. התובעים נהנו מפירות עמלם של הנתבעים 1-3 משך שנים רבות, תוך שזכויותיהם נשמרות היטב ושעה שהם עצמם אינם פעילים בענייני פלטפורמה. אולם, לתובעים לא היה די בכך והם חמדו לעצמם זכויות וכספים נוספים.
בכתב ההגנה תיארו הנתבעים 1-3 את השתלשלות העניינים שהביאה לייסוד החברות נשוא התביעה ואת אופן ניהולן.
לטענתם, עזרא ודוני החלו את דרכם בעסק משפחתי לשיווק מכשירי כתיבה וצרכי משרד.
במסגרת זאת, פעל דוני לפיתוחה של פעילות דפוס ולאחר מכן, פרש מהעסק המשפחתי והקים את פיגמנט. כעבור כחצי שנה פרש גם עזרא מהעסק המשפחתי וחבר לדוני.
דוני סיפק שירותי עיבוד מסמכים והכנה לדפוס באמצעות פיגמנט בסיוע מוגבל מאוד מעזרא.
חלוקת העבודה שהתקבעה לאורך השנים בין האחים עזרא ודוני הייתה שדוני ניהל את פיגמנט ובמסגרת זו ריכז את מאמצי השיווק של החברה, שימור וגיוס לקוחות, עמד בקשר עם ספקים, אישר את הוצאות החברה וניהל את עובדיה. עזרא הועסק בהיקף חלקי ומעת לעת במלאכות טכניות הנלוות לעיבוד המסמכים ולהכנתם לדפוס והוא שימש בעיקר כאיש משק.
לאור מאמציו הכבירים של דוני, נהנתה פיגמנט מהצלחה עסקית ניכרת. לעומת זאת, תרומת התובעים להצלחתה הייתה מינורית וצנועה והתמצתה בשעות עבודה בודדות.
בחלוף השנים ביקש דוני לפתח תחומים עסקיים נוספים זולת תחום הדפוס. לשם כך השיק מיזם משותף עם אסף, מומחה לפרסום ושיווק בתחום הפרסום והקריאייטיב וכך נוסדה חברת הפרסום פלטפורמה. עזרא לא היה שותף להקמתה של פלטפורמה.
דוני ביקש לשתף את אחיו עזרא במיזם העסקי החדש. הגם שעזרא לא נטל כל חלק בהקמתה או בהפעלתה של פלטפורמה, הוקצה רבע מהון מניותיה לרזיאל.
שיתוף הפעולה בין דוני לבין אסף, שהביא להקמת פלטפורמה, יועד לתחומים ולשווקים שונים מפיגמנט, תחת ניהול שונה מפיגמנט ונעשתה לגביו חלוקת זכויות שונה משל פיגמנט.
לטענת הנתבעים 1-3, כבר בסמוך לאחר ייסודה, החלה פלטפורמה לעשות חיל הודות למאמציהם של דוני ואסף ללא מעורבות מצד התובעים.
הגם שהמימון הראשוני לפעילותה של פלטפורמה נבע מהלוואה שהעמידה לה פיגמנט, הרי שהמשמעות שמייחסים התובעים לקיומה חסרת בסיס במציאות. פלטפורמה יכולה הייתה להתקיים ולשגשג אף ללא אותן הלוואות. העמדת ההלוואה עלתה בקנה אחד עם האינטרס של פלטפורמה ושל פיגמנט.
ההלוואות אותן העמידה פיגמנט לפלטפורמה לא היו בגדר "מעשה חסד" אלא הלוואות משתלמות מאוד לפיגמנט.
מדובר היה באפיק השקעה מוצלח ליתרות המזומנים שברשות פיגמנט. כך, השתמשה פלטפורמה בחלקים ניכרים מהמימון על מנת לשלם לספקים כנגד הנחות שניתנו בגין הקדמת התשלומים והעבירה לפיגמנט את ההנחות שהתקבלו בדרך של תשלומי ריבית.
טענת התובעים, לפיה פלטפורמה צמחה והפכה לאחת החברות המובילה בתחומה בזכות תמיכה עסקית מפיגמנט, היא טענה מופרכת. כאמור, הנהנית האמיתית מהעמדת ההלוואה לפלטפורמה הינה פיגמנט עצמה.
יתרה מכך, שתי החברות פעלו בתחומים שונים וממילא, שגשוג האחת לא בא על חשבון האחרת. אין בסיס לטענת התובעים לפיה הצדדים גיבשו ראיה עסקית המעדיפה את פעילותה של פלטפורמה על פני פיגמנט.
הטענה לפיה פיגמנט ופלטפורמה היו " אורגניזם חי אחד" הינה טענה שאין לה כל שחר.
"אורגניזם חי אחד" אינו מלווה בריבית כספים בין אבריו; אינו מפצל עצמו לתאגידים עצמאיים שעיסוקם שונה ואינו מנהל מערכות חשבונאיות נפרדות ומוחזק בשיעורים שונים בכל אחד מאבריו.
לטענת הנתבעים 1-3, נבו ואסף לא היו בעלי מניות בפיגמנט ואינם זכאים לדיבידנד מקופתה. הסכומים ששולמו מפיגמנט לאסף ולנבו היו עמלה מוסכמת בקשר עם לקוחות שנבו סייעה בגיוסם לפיגמנט. לא בכדי היה שיעורם שונה מאוד משיעור הדיבידנדים שחולקו לרזיאל ולדולב.
יתרה מכך, הנתונים המספריים המובאים בכתב התביעה מלמדים כי לא הייתה חלוקה שוויונית בין רזיאל, דולב ונבו.
אין ללמוד מכך שבפלטפורמה נעשה שימוש בניירות מכתבים ובכרטיסי ביקור של פיגמנט, על כך שפלטפורמה ופיגמנט הם אורגניזם אחד בלתי ניתן להפרדה כטענת התובעים. גם לא ניתן ללמוד על כך מהעובדה שהחברות חלקו משרדים וצרכו שירותים מסוימים במרוכז.
נטען כי דוני ואסף עשו ימים כלילות בניהול פלטפורמה והשקיעו בה את מירב מרצם וכישוריהם. לאחר שנים של פעילות מוצלחת, ביקשו לקצוב לעצמם שכר ראוי והולם עבור עבודתם ולשפותם עבור ההוצאות שהוציאו לטובת פלטפורמה. במסגרת זאת, ביקשו דוני ואסף להסדיר את יחסיהם עם רזיאל.
על אף שלא הייתה מוטלת עליהם חובה לקבל את הסכמת כלל בעלי המניות, אלא את הסכמת הרוב בלבד, ביקשו הנתבעים 1-3 להסדיר עניינים אלו בהסכמה מלאה עם התובעים. לאחר שיג ושיח ממושך, הגיעו התובעים להסכמות עם דוני ואסף בדבר עריכת הסכם בעלי מניות, תשלומי שכר והחזר הוצאות לדוני ואסף וכו'.
הסכמות אלו עוגנו בפרוטוקול אסיפת בעלי המניות של פלטפורמה שהתקיימה, כאמור, ביום 28.12.2011 ( להלן: "פרוטוקול הישיבה").
ההחלטות שהתקבלו בישיבה זו היטיבו מאוד עם התובעים. כך, בין היתר, הוחלט על מדיניות חלוקת דיבידנד נדיבה; התחייבות לפרעון ההלוואה שנטלה פלטפורמה מפיגמנט; התחייבות לספק לעזרא כל מידע שיבקש וכן הובטחה לתובעים זכות וטו בקשר עם החלטות בנושא השקעות בנדל"ן ובקשר עם העברת כספים לבעלים שאינם שכר ועוד.
הנתבעים 1-3 ציינו כי התובעים כלל לא הזכירו את פרוטוקול הישיבה בבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה על ידם.
בסופו של דבר, כאמור, כונסה אסיפה כללית חדשה בפלטפורמה לאחר הדיון בצווי המניעה.
באשר לטענת התובעים לפיה סבורים הנתבעים שהם זכאים לכל רווחיה של פלטפורמה, מדובר בטענה שאינה נכונה, שכן מעולם לא הועלתה על ידי הנתבעים טענה זו.
בניגוד לנטען על ידי התובעים, שכרם של אסף ודוני מפלטפורמה אינו מרוקן אותה מרווחיה ואינו מהווה תחליף לחלוקת דיבידנד. תשלומו מחויב המציאות נוכח היקפי הפעילות הנאים של פלטפורמה, התשומות הניהוליות הנדרשות בהקשרים אלה וגובה עלויות השכר שהיו נדרשות על ידי צדדים שלישיים שהיו ממלאים את תפקידיהם של דוני ואסף. בכלל זה, משרת מנכ"ל פלטפורמה ומנהל מכירות, שיווק וקריאייטיב.
ביחס לטענה כי דוני, שירלי ואסף ניסו למשוך סכום של 1,400,000 ₪ ביום 29.12.2011 מחברת פלטפורמה - נטען כי סך של 400,000 ₪ מתוך סכום זה היווה חלוקת דיבידנד לכלל בעלי מניות פלטפורמה.
ביחס להחלטות אסיפת בעלי המניות בפלטפורמה מיום 19.1.2012 לגביהן הלינו התובעים השיבו הנתבעים 1-3 כלהלן:
באשר לטענה לפיה ההחלטות שהתקבלו באסיפה זו מהוות נידוי של התובעים מכל פיסת מידע וקיפוח - נטען כי פרוטוקול האסיפה אינו תומך בטענה זו.
יתרה מכך, רובם המכריע של הסעדים המבוקשים בתביעה חופפים את ההצעות להחלטות שהעלו התובעים באסיפת בעלי המניות, הצעות אשר נדחו.
מכאן, ניתן ללמוד על טיבה וטבעה של התביעה – ניסיון למקצה שפורים ועקיפת קבלת החלטות בדרכים ובמוסדות הרלוונטיים בחברה.
כמו כן, נטען כי ההחלטות שהתקבלו באסיפת בעלי מניות זו - הן החלטות שהתקבלו כדין.
תקנון פלטפורמה קובע באופן מפורש כי ענייני ניהול החברה ובהם, בין היתר, פעולות וזכויות המנהלים והדירקטוריון, פתיחת חשבון בנק וניהולו וחלוקת דיבידנד ורווחים - יהיו מסורים ויקבעו על ידי האסיפה הכללית של פלטפורמה.
יתרה מכך, המוסד הנכון לקבלת החלטות מסוג זה היה והינו האסיפה הכללית של בעלי המניות, שכן פלטפורמה הינה חברה פרטית ואין בה ועדת ביקורת.
האסיפה שהתכנסה ביום 19.1.12 התכנסה ע"פ החלטת ביהמ"ש מיום 12.1.12 על מנת להחליף את ישיבת הדירקטוריון/האסיפה הכללית מיום 28.12.2011. לכן, ההחלטה מיום 19.1.12 קיפלה בחובה ממילא החלטת דירקטוריון.
מקום בו לרוב חברי הדירקטוריון קיים ענין אישי בנושא שעל סדר היום, הם רשאים ליטול חלק בדיון בנושא. הסוגיה עוברת לדיון באסיפה הכללית – אסיפה ש ממילא כונסה ביום 19.1.12.
באשר לטענה לפיה אסף ודוני מעולם לא מונו כמנכ"לים בפלטפורמה - נטען כי התובעים לא עסקו בענייניה של פלטפורמה שנים רבות. החברה נוהלה שנים ארוכות על ידי דוני ואסף והתובעים הודו בכך בכתב התביעה. על כן, מדובר בטענה חסרת תום לב.
ביחס לטענה לפיה אסף ודוני לא הציגו הסכם או החלטה המזכה אותם בשכר עבור שנת 2011 - נטען כי דרישתם לשכר זה הועלתה הרבה קודם לישיבה שהתקיימה ביום 28.12.11 והיא התקבלה לאחר היוועצויות ודיונים ממושכים. על כן, לא מדובר בתשלומים רטרואקטיביים, כטענת התובעים.
ביחס להדחתה של מלכה מדירקטוריון פלטפורמה - נטען כי פלטפורמה אינה " מעין שותפות" כפי שטענו התובעים. מדובר בחברה המעסיקה למעלה מ-50 עובדים אשר פועלת בשוק תחרותי . מחצית הזכויות בחברה שייכות לנבו, שאין לה כל קשר משפחתי לרזיאל או לדולב. בין התובעים לבין אסף לא היו יחסי אמון הדדיים. בכך יש כדי לחדד את אופייה העסקי והמשפטי של פלטפורמה השולל את גרסת התובעים - כאילו פלטפורמה נועדה לשמש עבורם מקור סבסוד בלתי נדלה הקרוי בפיהם " מעין שותפות".
באסיפה הכללית של פלטפורמה מיום 19.1.12 - לא הוארכה כהונתה של מלכה והוחלט, בין היתר, על מינוי עזרא כדירקטור בחברה.
הטענה לפיה מינויו של דוני קיפח את התובעים היא משונה ולא בכדי התובעים אינם טורחים לבארה בכתב התביעה.
ביחס לטענות התובעים בדבר פתיחת חשבון בנק חדש לפלטפורמה ואי שינוי זכויות החתימה בחשבון - נטען על ידי הנתבעים 1-3 כי לא קיימת לבעלי מניות המיעוט זכות לעקוב, בזמן אמת, אחר כל פעולה המתבצעת בחשבון הבנק שלה בסניף המועדף על בעלי מניות המיעוט. כך, גם אין בהעברת חשבון הבנק לבנק אחר כדי להוות קיפוח זכויות המיעוט.
התובעים לא טרחו לציין בכתב התביעה כי ההחלטה של האספה הכללית מיום 19.1.12 סוכלה על ידם ולא הוגשמה עד היום.
יתרה מכך, הרכב זכויות החתימה בחשבון הבנק החדש שקול להרכב זכויות החתימה בחשבון החברה בבנק לאומי.
ביחס לכרטיסי האשראי של פלטפורמה - נטען כי בהחלטה מיום 19.1.12 נקבע שהכוונה היא לבטל 3 מתוך 5 כרטיסי האשראי של החברה.
ביחס לטענת התובעים לפיה נשללה זכות העיון שלהם במסמכים ובמידע אודות פלטפורמה - טענו הנתבעים 1-3 כי מחקירת מלכה מיום 18.11.14 התחוור כי הועברו לרשותה שלל מסמכים אודות פלטפורמה, אף לאחר הגשת כתב התביעה בגלגולו השלישי.
יתרה מכך, מדי חודש דרש עזרא לקבל לעיונו כרטסת הנהלת חשבונות של פלטפורמה והוא קיבלה.
התובעים אינם עוסקים, כאמור, עיסוק של ממש בענייני פלטפורמה. אף על פי כן, הם דורשים שפע של מסמכים ונתונים אודות החברה. דרישות אלו לא נועדו לטובת החברה, אלא לטובת ההליך בכותרת ולשם כך שיבשו התובעים את סדרי העבודה בפלטפורמה פעמים רבות.
ביחס לסעד המבוקש לקבל מידע עד לשעה 16:00 ביום בו התבקש המידע, מדובר בסעד קיצוני, מרחיק לכת ובלתי סביר.
ביחס לדרישת התובעים להחליף את שירלי בתפקידה כמנהלת הכספים בפלטפורמה - נטען על ידי הנתבעים 1-3 כי לא זו בלבד שהתובעים מבקשים לשלוט בחשבון ההוצאות של פלטפורמה ולקבוע את שכר המנהלים וכו', אלא הם אף מבקשים לעצמם את הסמכות לפטר עובדים ולמנות אחרים תחתם. בעלי מניות מיעוט אינם רשאים למנות או לפטר נושאי משרה ועובדים על דעת עצמם ולפי צרכיהם.
ביחס לטענת התובעים לפיה מוקנית למלכה ולעזרא זכות לעבוד בפלטפורמה - נטען על ידי הנתבעים 1-3 כי מדובר בטענה חסרת יסוד. פלטפורמה אינה משמשת " לשכת תעסוקה".
מלכה אינה בעלת כישורים רלוונטיים לתחום פעילותה של פלטפורמה וממילא אין הגיון בהעסקתה. ודאי שאין הצדקה להעסיקה בפלטפורמה באותם תנאים בהם מועסקים אסף ודוני.
לטענתם, אדם שאינו עובד בחברה אינו זכאי לשכר או להטבות נלוות.
ביחס לטענת התובעים לפיה הנתבעים 1-3 עושים שימוש במשאבי פלטפורמה לצרכיהם האישיים בלא חיוב מתאים בכרטסותיהם האישיות – נטען כי מדובר בטענות חסרות יסוד. המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה בעניין זה מוכיחים הלכה למעשה כי אין להן בסיס.
ביחס לטענות בדבר התקשרות פיגמנט עם חברת תגבור ריאלי - נטען על ידי הנתבעים 1-3, כי כפי שהתבהר כבר בחקירתה של מלכה מיום 13.3.14, עזרא עצמו חתם על שיקים של פיגמנט לפקודת תגבור ריאלי. יתרה מכך, בנספחים 15-17 לכתב התביעה ישנו תיאור של השירותים אותם ספקה תגבור ריאלי לפיגמנט.
ביחס לבונוס ששולם לכאורה ללימור - נטען כי מדובר למעשה בהלוואה שהועמדה לה אשר נפרעת לשיעורין. אבי מספק לפלטפורמה שירותים בתשלום. כנגד שכר טרחתו, הוא מוציא חשבוניות לפלטפורמה והן כמובן אינן פיקטיביות.
יקי עבד ועובד בפלטפורמה כשכיר. שכרו לא היה מעולם שכר פיקטיבי כנטען על ידי התובעים וודאי שלא יועד ללימור.
ביחס לטענה בדבר קיומה של חשבונית פיקטיבית אשר הוצאה על ידי משה וייס זיפות ואמינות בע"מ - נטען על ידי הנתבעים 1-3 כי מדובר בטענה חסרת יסוד. אין בסיס לטעון כי מדובר בחשבונית פיקטיבית, אלא לכל היותר כי פלטפורמה נשאה בעלות הזיפות שלא לצורך.
ביחס לטענות שהועלו בקשר לנגב קרמיקה - נטען כי מדובר בטענות המהוות ספקולציות גרידא והן מבוססות על גזרי עיתונים ואין להן כל בסיס.

ג. טענות הנתבעת 5 - פלטפורמה
בכתב ההגנה מטעמה, טענה פלטפורמה כי היא הוקמה כפרי חזונם של דוני ואסף אשר הקימו אותה וניהלו אותה יחדיו מיום היווסדה.
במועד הקמתה של פלטפורמה, החליט דוני על צירוף אחיו עזרא כבעל מניות בעל שיעור אחזקות שווה לשלו. מיום הקמתה, דוני ואסף הם אלה שהיו פעילים בניהול החברה ודאגו לצמיחתה. אסף ודוני הם שהשקיעו בחברה וקידמו אותה תוך פחות מעשור מחברת הזנק קטנה לחברה המעסיקה כיום כ-50 עובדים עם מחזור שנתי שעולה על 20 מיליון ₪.
עזרא מעולם לא מילא תפקיד מהותי בחברה, הוא אינו מכיר את מרבית עובדיה וספקיה ואף לא את לקוחותיה. התובעים מעולם לא היו מעורבים בהקמת וניהול החברה, שכן אין ולא היו להם הכישורים הרלוונטיים לפעילות החברה והחברה אף לא ביקשה את שירותיהם.
במועד הקמת החברה, אימצו בעלי המניות תקנון קצר ותכליתי אשר העניק את מרבית הסמכויות לקבלת החלטות ניהוליות לאסיפת בעלי המניות.
ביום 16.6.2005 התקיימה אסיפת בעלי מניות במסגרתה נקבע כי אסף הוא מנהל פלטפורמה; כי בעלי זכויות החתימה בחברה הם אסף, שירלי ומלכה וכי חתימת אסף יחד עם חתימת מלכה או שירלי, בצירוף חותמת פלטפורמה תחייב את החברה לכל דבר וענין. עו"ד זילברמן אישר את זכויות החתימה האלו.
בפועל, מלכה לא חתמה על המחאות החברה ולא הייתה מעורבת בפעילותה.
ביחס לטענה כי פיגמנט ופלטפורמה התקיימו כאורגניזם אחד - נטען ע"י פלטפורמה כי מדובר בטענה לא נכונה, כפי שאף עולה בטבלאות המפורטות בסעיף 23 לכתב התביעה.

ביחס להלוואה שהעמידה פיגמנט לפלטפורמה - נטען כי מדובר בצעד שנועד לקדם כלכלית את שני הצדדים. הלוואות אלו הוחזרו כמעט במלואן בצירוף ריבית לפיגמנט.
בניגוד לנטען על ידי התובעים, פלטפורמה לא נתמכה על ידי פיגמנט ומתחילת פעילותה הכניסה הכנסות והפיקה רווחים. הניסיון לקשור בין פריחת פלטפורמה לבין קמילתה של פיגמנט אינו נכון.
אכן, בין פלטפורמה לבין פיגמנט היו ממשקים ספורים של עבודה, כגון שילוב המשרדים של שתי החברות. אך ככל שהיה שיתוף פעולה, הוא נעשה על בסיס מתן שירותים באופן ישיר על ידי אסף, רעייתו בלית ונבו במסגרת פרויקט ספציפי של פיגמנט אשר עסק בהפקת והדפסת הדוחות השנתיים של הבנקים בישראל ( להלן: "פרויקט הבנקים"). על כן, קיבלו נבו ואסף תמורה עבור פעילותם המאומצת בתחום זה.
פיגמנט ופלטפורמה פעלו באופן עצמאי, תחת ניהול נפרד ובתחומי עיסוק שונים. טענת התובעים לפיה כל אחת מהחברות נוהלה על ידי שלושה בעלים הינה שגויה ומטעה. התובעים לא עסקו בניהול פלטפורמה ונבו ואסף לא לקחו חלק בניהול פיגמנט, מעבר לחלקם המהותי ב"בפרויקט הבנקים".
על אף ההצלחה יוצאת הדופן, נמנעו הצדדים מלתגמל את דוני ואסף בגין עבודתם המאומצת כמנהלי פלטפורמה. לקראת סוף שנת 2010 החליט אסף לשים לכך סוף ודרש כי עניין זה יוסדר וכי מנהלי החברה יקבלו שכר ראוי בגין פעילותם, ללא קשר לחלוקת דיבידנדים.
דרישה זו הועברה לדוני ועזרא שהסכימו לכך, והצדדים פנו לרו"ח החברה על מנת שיבצע הערכה של שכר הולם וראוי בנסיבות אלו.
דוני ואסף המתינו תקופה ארוכה להסכמת התובעים אך רק בחודש נובמבר 2011 התכנסה אסיפת בעלי המניות כדי לאשרר את המלצות רו"ח החברה.
נטען על ידי פלטפורמה, כי הפנייה של אסף ודוני לקבלת הסכמת התובעים נעשתה למעלה מן הצורך ועל מנת לשמור על יחסי הצדדים ולא מעבר לכך.
על פי החלטת פלטפורמה, שנת 2011 (עד לחודש נובמבר) תהא שנת מעבר במסגרתה ישולמו הן המשכורות לאסף ודוני והן המשכורת למלכה. החל מנובמבר 2011, יועסקו על ידי חברה אך ורק עובדים התורמים לחברה תרומה ממשית ומשכורתם תשקף את תרומתם לחברה ולשגשוגה.
כך, בימים 9.10.11 ו- 3.11.11 התקיימו אסיפות בעלי מניות במסגרתן הסכימו הצדדים כי פלטפורמה תשלם לדוני ואסף משכורת חודשית בסך 50,000 ₪; בנוסף, יועברו להם בונוסים מהחברה בהתאם לרווחים החודשיים והחברה תפסיק לשלם משכורת למלכה, אשר אף ביקשה זאת בשל מגבלות אתיות לאור עבודתה כמתמחה במשרד עו"ד.
על כן, אין בסיס לטענות התובעים כנגד המהלכים הנ"ל שבוצעו בחברה בשנת 2011. ההחלטות של בעלי מניות פלטפורמה הן סוף של תהליך ארוך, שנמשך למעלה משנה בהסכמת כלל בעלי מניות פלטפורמה.
עיקר ההחלטות שהתקבלו באסיפת בעלי מניות פלטפורמה שתוארו לעיל, אושררו במסגרת אסיפת בעלי מניות נוספת שהתקיימה נערכה ביום 28.12.11 - בה אף נקבע כי שכר המנהלים ישולם רטרואקטיבית החל מיום 1.11.11. כמו כן, נקבע באסיפה כי מקבלי ההחלטות ומנהלי הישיבות יהיו דוני, עזרא ואסף בלבד.
ההחלטות התקבלו בהתאם לדין ולתקנון פלטפורמה. יתרה מכך, אסף דאג כי כל החלטה שהוגשה לסדר היום תדון בין הנוכחים בטרם התקיימה הצבעה לגביה. כמו כן, ניתנה לתובעים הזכות המלאה להתבטא ולהעלות את כל טענותיהם.
ביחס לטענה לפיה ההחלטות שהתקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 19.1.12 הן מקפחות, טענה פלטפורמה כי מדובר בטענה חסרת יסוד. באסיפה זו הוחלט כי יתרת ההלוואה תוחזר לפיגמנט; כי עזרא ימונה כדירקטור; כי יאושררו זכויות החתימה בחשבון הבנק הקיים של פלטפורמה במסגרתו יש למלכה זכויות חתימה וכי לעזרא יינתנו זכויות חתימה בחשבון החדש. כמו כן, הוחלט על חלוקת כספים מהחברה.
ביחס לטענה לפיה ההחלטות התקבלו מבלי שאסף ודוני התמנו להיות מנהלי החברה - דין הטענה להידחות.
בתקנון החברה נקבע במפורש כי אסיפת בעלי המניות מוסמכת לדון בענייני האצלת סמכויות ופעולות המנהלים. מינויו של אסף למנהל החברה נקבע כבר באסיפת בעלי המניות שנערכה ביום 16.6.05 ומינויו של דוני כמנהל החברה - אושרר כבר במסגרת אסיפת בעלי המניות שנערכה בחודש אוקטובר 2011 , לחלופין, במסגרת אסיפת בעלי המניות שנערכה בחודש ינואר 2012. על כן, הם מונו כמנהלי החברה כדין.
כמו כן, נטען כי במסגרת ההצבעה על אישור תנאי שכרם של אסף ודוני, נמנעו התובעים להביע התנגדות מפורשת ולכן הם מושתקים מלטעון נגד החלטות אלו. מלכה, אשר נכחה באסיפת בעלי המניות, מיום 19.1.12 , לא סתרה את דבריהם של אסף ודוני לפיהם הם ניהלו את פלטפורמה באופן בלעדי מאז הקמתה ללא מעורבות התובעים.
ביחס לטענה בדבר ריקון קופת פלטפורמה - נטען כי מדובר בטענה חסרת שחר.
ביום 10.2.12 היה בקופת החברה סכום של 2.3 מיליון ₪ אשר נצבר בשל העובדה שהחברה טרם שילמה לאסף ודוני את שכרם. גם שנתיים וחצי לאחר אשרור שכרם, נותר בחשבון החברה סכום של 1.2 מיליון ₪. במהלך תקופה זו אף הוחזר סכום של כ-1.7 מיליון ₪ מיתרת ההלוואה שהוענקה על יד פיגמנט.
די בכך כדי להדוף את טענות הסרק של התובעים בדבר ריקון החברה.
ביחס לאופן אישור תנאי השכר של אסף ודוני - נטען כי ההחלטה בדבר שכרו של דוני כמנכ"ל החברה התקבלה רק לאחר שכבר מונה כדירקטור. ההחלטה בדבר שכרו של אסף כמנכ"ל התקבלה ע"י אסיפת בעלי המניות שהינה האורגן המוסמך לכך.
לטענת פלטפורמה, אין כל עילה להתערב בהחלטות אלו שהתקבלו על ידי החברה ואין מקום להחליף את שיקול דעת בעלי המניות בשיקול דעתו של ביהמ"ש.
ביחס לטענת התובעים לפיה מלכה הודחה מדירקטוריון פלטפורמה - נטען כי ההחלטה נבעה ממניעים עניינים לחלוטין והתקבלה בהסכמת עזרא. יתרה מכך, הטענה לפיה היא כיהנה כדירקטורית ללא רבב אינה נכונה, שכן מיום מינויה היא לא עשתה דבר בחברה ועבור החברה. על כן, לא הייתה כל סיבה כי תמשיך לכהן בה כדירקטורית.
יתרה מכך, החוק אינו מחייב מינוי דירקטור מטעם כל בעל מניות בחברה. מינויו של עזרא כדירקטור בפלטפורמה נעשה לפנים משורת הדין בהעדר חובה מצד החברה, וכדי להניח את דעת התובעים כי איש לא מנסה לקפח את זכויותיהם.
ביחס לטענות התובעים לפיהן יש לפקח על התנהלותה הכספית של פלטפורמה - נטען כי החברה התנהלה לעילא ולעילא במשך שנים רבות ללא צורך בפיקוח מצד התובעים ואין כל צורך בפיקוח כעת. התובעים עקבו אחר הנעשה בחשבון הבנק של החברה ועזרא קיבל לידיו את כל המסמכים שביקש אשר נדרשו, כביכול, לביצוע תפקידו כדירקטור.
התובעים סיכלו פתיחת חשבון חדש לחברה, למרות שזכויות החתימה בחשבון היו אמורות לכלול אף את עזרא.
לתובעים ניתנה זכות חתימה בחשבון הבנק של החברה ולעזרא ניתנו זכויות צפייה בחשבון הבנק של החברה.
ביחס להצעת התובעים כי יאושרו מראש הוצאות חריגות מחשבונה של פלטפורמה - נטען כי התובעים אינם מבינים את האופן המתבקש לניהול עסקי הפרסום והשיווק. עיקר קידומה העסקי של פלטפורמה נבע מיצירת קשרים אישיים של מנהליה עם לקוחות החברה. יצירת קשרים אלו ותחזוקתם כרוכים בהוצאות כלכליות בכל הקשור באירוח הלקוחות.
באשר לאופן התנהלותה של שירלי - נטען כי כלל מעשיה מתוקף תפקידה כמנהלת הכספים נעשו כדין. האשמתה של שירלי בזיוף פרוטוקול ישיבת בעלי המניות מיום 28.12.11 מוטב שלא הייתה מועלית על הכתב.
ביחס לטענות התובעים לפיהן למלכה ולעזרא זכות לעבוד בפלטפורמה - נטען כי אין להם זכות קנויה לעבוד בחברה. גיוס עובדים לחברה צריך להתבצע תוך ראיית טובת החברה והתובעים חסרים את הכישורים הדרושים.
ביחס לטענה בדבר מתן כספים ללימור - נטען כי מדובר בהלוואה שניתנה לה בסך 300,000 ₪ אשר נכון למועד הגשת כתב ההגנה נפרעה כמעט במלואה. על כן, אין כל יסוד לטענה לפיה לימור קיבלה כספים במזומן באופן שלא נרשם כראוי בספרי החברה. אבי אכן מעניק לחברה שירותים כנגדם הוא מנפיק חשבוניות כדין. לא מדובר בחשבוניות פיקטיביות אלא בפעילות עסקית לגיטימית.
ביחס ליקי, נטען כי הוא עובד החברה. בתקופת לימודיו הוא עבד בחברה וביצע עבורה פרויקטים בתחום העיצוב וקיבל תמורה כדין.
ביחס לטענות לפיהן דוני ושירלי " העמיסו" שכ"ט אדריכל בגין שיפוץ ביתם הפרטי על פלטפורמה וכן הטענות בדבר הוצאות שאינן כשרות מחשבון החברה - נטען כי מדובר בטענות בעלמא ללא כל תימוכין. עוד נטען, כי פלטפורמה אכן התקשרה במיזם משותף עם משרד אדריכלים פרי דוידוביץ' וקיבלה את שירותיו.
ביחס להתקשרות עם נגב קרמיקה - נטען כי קיים הבדל בין תקציב קמפיין פרסומי לבין הכנסות מקמפיין פרסומי. בנוסף, התשלום בענף הפרסום מתבצע מעת לעת ( תנאי שוטף +) בגין חשבוניות שהופקו על ידי החברה.
ד. טענות אסף ונבו
בכתב ההגנה מטעמם, ציינו אסף ונבו כי מאחר ונבו הינה בעלת מניות בפלטפורמה ואסף הוא מנהלה, הם הובילו את כתיבת כתב ההגנה מטעם פלטפורמה. על כן, כל טענותיהם בכתב ההגנה נטענו באופן משלים ונוסף לכתב ההגנה מטעם פלטפורמה.
בנוסף לטענות שנטענו בכתב ההגנה מטעם פלטפורמה, אסף ונבו הוסיפו כי כתב התביעה בנוסחו המקורי כלל לא הוגש כנגדם, על אף שטענותיהם החדשות והמופרכות של התובעים נגדם היו ידועות להם כבר במועד הגשת כתב התביעה המקורי.
החל משנת 2005, עת הוקמה פלטפורמה, פעלו אסף ודוני ללא לאות ובכישרון רב להצלחתה והפיכתה לעסק מצליח. על כן, טענות התובעים כלפי אסף מהוות כפיות טובה. אף פעילותה של פיגמנט במהלך השנים האחרונות הייתה מבוססת על פרויקט בודד, בו זכו פיגמנט והתובעים אך ורק בשל מאמצי השיווק והעבודה היצירתית של דוני, אסף ובלית.
אין כל בסיס לטענות התובעים המנסות לשוות לפעילות הצדדים מעין יחסי שותפות. אף אם ייקבע ביהמ"ש כי קיימת ישות משותפת של שתי החברות, ברור כי נבו ואסף יהיו הנפגעים המרכזיים מקביעה זו היות ולאורך השנים קיבלו לידיהם סכומים נמוכים משמעותית אל מול הכנסות התובעים. משכך, נבו ואסף שומרים על זכויותיהם וטענותיהם בהקשר זה.

ה. טענות התובעים בכתב התשובה
בכתב התשובה נטען כי אין מקום לטענת הנתבעים לפיה אין קשר בין פיגמנט לבין פלטפורמה. התובעים היפנו לתצהירו של אסף מיום 3.2.08 ( שניתן במסגרת הליך אחר), בו טען כי לאחר שלוש שנות פעילות בפיגמנט, הוחלט כי הפעילות שנעשתה בפיגמנט תועבר לפלטפורמה וכי בפלטפורמה נשמרו זכויות הצדדים כפי שהיו במסגרת פיגמנט.
יתרה מכך, פיגמנט עסקה בתחום העיצוב וההפקה בנוסף לתחום הדפוס.
כמו כן, בתחילת דרכה של פלטפורמה עסקה פלטפורמה באותם תחומים בהם עסקה פיגמנט.
בין החברות התקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי – העברת עובדים מפיגמנט לפלטפורמה, הלוואה מפיגמנט לפלטפורמה וכו'. כמו כן, בכתבות בתקשורת נעשתה התייחסות לפיגמנט ולפלטפורמה כאל אורגניזם אחד.
נטען, כי פיגמנט הוקרבה למען הצלחתה של פלטפורמה תוך ציפייה לגיטימית והסכמה שאף התובעים ינהלו את פלטפורמה ויועסקו על ידה.
עוד נטען על ידי התובעים, כי בכתבי ההגנה מטעמם ניסו הנתבעים להציג מצג שווא לפיו התובעים לא תרמו כלל לחברות. בפועל, היו מלכה עזרא פעילים בפיגמנט ובפלטפורמה.
מלכה מונתה כמנהלת בפלטפורמה באסיפת בעלי המניות מיום 29.11.06 נוכח מקצועיותה וניסיונה המוכח.
יתרה מכך, למלכה הייתה מעורבות בניהול פלטפורמה, היא מונתה כדירקטורית ויש לה זכויות חתימה בבנק. מלכה הייתה אחראית על כל מערך השיווק של פלטפורמה.
עזרא עבד במשרה מלאה, תוך שהוא ניהל בפועל את פיגמנט ודוני עסק בשיווקה.
ביחס לטענות הנתבעים בנוגע לתרומת עזרא לפלטפורמה - טענו התובעים כי אין בתרומתו או אי תרומתו של עזרא או התובעים לפלטפורמה - דבר הקשור ומצדיק את קיפוחם כבעלי מניות וכמנהלים בחברה.
ביחס להלוואה שהעמידה פיגמנט לפלטפורמה - טענו התובעים כי הצדדים לא הסדירו לוח סילוקין כלשהו ולא סיכמו מועדי החזרי הלוואות נוכח קרבתם המשפחתית והעסקית ארוכת השנים. התנהלות זו נבעה מאמון הדדי והבנה כי החברות הן אורגניזם אחד.
נטען, כי נכון למועד הגשת כתב התשובה, טרם הושבו ההלוואות בשלמותן ונותר סכום של כ-700,000 ₪ (קרן) שעל פלטפורמה להשיב לפיגמנט.

3. דיון והחלטה
א. קיפוח המיעוט – המסגרת הנורמטיבית
התובעים העלו, כאמור, טענות שונות בדבר קיפוחם על ידי הנתבעים.
סעיף 191 לחוק החברות המעגן את עילת הקיפוח קובע כך:
"(א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי-המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי-המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
המונח " קיפוח" אינו מוגדר בחוק והתפיסה הרווחת היא שמדובר בעילה רחבה אשר גבולותיה גמישים ועשויים להשתנות בהתאם לנסיבות הקונקרטיות.
(ראו ת"א ( י-ם) 7438/05 בתיה אחזקת נכסים ואח' בע"מ נ' קרן טוקטלי ואח' ( פורסם בנבו, 4.1.2007); ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים ( נתב"ג) בע"מ ( פורסם בנבו, 2.6.1996)).
הפסיקה הדנה בבחינת המונח קיפוח קבעה כי קיפוח מתקיים כאשר המשאבים בחברה מחולקים בצורה בלתי הוגנת בין בעלי השליטה בחברה לבין בעלי מניות מיעוט בה, או במקרים בהם נפגעות הציפיות הלגיטימיות של הצדדים ( ראו: ע"א 8712/13 אדלר ואח' נ' לבנת (פורסם בנבו, 1.9.2015) (להלן: "עניין אדלר"); ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, פ"ד סב(1) 456 (2006) ( להלן: "עניין נצבא"); ע"א 9014/03 אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר (פורסם בנבו, 14.12.2006); ע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, מו (1) 125, 131 (1991) ( להלן: "עניין אורנשטיין").
עוד קבעה הפסיקה כי בחינת עילת הקיפוח הינה בחינה אובייקטיבית במסגרתה נבחנת התוצאה. מניעי הקיפוח אינם מכריעים בהקשר זה, שכן מטרת החוק אינה להעניש את המקפח אלא להעניק סעד למקופח ( ראו למשל: בש"א 17402/04 כתבן נ' אוצר מפעל ים בע"מ ( פורסם בנבו, 10.9.2007)).
זאת ועוד, קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה ( עניין אורנשטיין; עניין נצבא).
בהקשר זה יש לציין, כי אופי החברה עשוי להשפיע על הציפיות הלגיטימיות של הצדדים.
כך, למשל, בחברת מעטים שהיא למעשה מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה ( רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ ואח', פ"ד נט(3) 380, 383 (2005); צ' כהן, בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות (תשנ"א), בעמ' 278).
במסגרת עילת הקיפוח, הנטל המוטל על התובעים הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. אם עמדו התובעים בנטל זה, עובר נטל ההוכחה לשכמם של הנתבעים ( ע"א 2718/09 ‏"גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (פורסם בנבו), להלן: "עניין גדיש").

ב. נסיבות הקמת החברות
בשלב ראשון, יש לבחון את נסיבות הקמת החברות, כדי שניתן יהיה להתייחס לטענה כי מדובר באורגניזם חי אחד.
פיגמנט הוקמה, כאמור, בשנת 2000 ע"י דוני ועזרא ועסקה בתחום הדפוס.
קודם לכן, עבדו דוני ועזרא יחד בחברה אחרת שהייתה בבעלותם ובבעלות שני אחים נוספים - פיתגורס (1986) בע"מ (להלן: "פיתגורס") שעסקה בתחום הציוד המשרדי.
את פיתגורס ניהל עזרא והוא אף היה הרוח החיה בה ( סעיפים 12-16 לתצהיר עזרא; חקירת דוני, בעמ' 640, שורות 13-17 לפרוטוקול הדיון; סעיפים 2-7 לתצהיר דוני).
בשנת 2002 הצטרף אסף לפיגמנט, לאחר שסיים את עבודתו בתחום השיווק בחברת " ערוצי זהב". הצטרפותו של אסף לפיגמנט נועדה לפתח את תחום הפרסום, לאחר שהתעורר בכך צורך בקרב לקוחות פיגמנט אשר עשו שימוש בשירותי הדפוס שלה ( סעיף 17 לתצהיר עזרא; סעיף 22 לתצהיר מלכה; סעיף 5 לתצהיר אסף; סעיף 20 לתצהיר דוני).
דוני טען בתצהירו כי הוא גייס את אסף כדי להקים חברת פרסום. סוכם איתו על התקדמות מדורגת. בתחילה ינהל אסף את הפרסום כמרכז רווח נפרד בפיגמנט ורק אם שיתוף הפעולה יצליח - תועבר הפעילות לחברה ייעודית. בכל מקרה, סוכם כי לאסף ישמרו מחצית הזכויות במיזם הפרסום ואילו לפיגמנט או לבעלי מניותיה - תשמר מחצית הזכויות הנותרת ( סעיפים 19-20).
לטענת דוני, עם הקמת הפעילות בתחום הפרסום בפיגמנט, אסף הוביל את הצד הרעיונאי בפלטפורמה ואילו הוא הוביל את הצד העסקי. לאחר תקופה קצרה יחסית, הוחלט על הקמת ישות משפטית נפרדת ועל הקמתה של פלטפורמה, אליה נקלטה, כפי שסוכם מראש, פעילות הפרסום מפיגמנט על עובדיה ועל לקוחותיה ( סעיפים 21-22 לתצהירו של דוני).
בשנת 2005 הוקמה פלטפורמה אשר עיסוקה המרכזי הוא פרסום וקריאייטיב.
לטענת דוני ואסף, פלטפורמה הוקמה על ידם בלבד. בנוסף, הם היו הפעילים היחידים והבלעדיים בניהול החברה, עבדו בה ודאגו לצמיחתה ( סעיפים 9-10 לתצהירו של אסף; סעיף 23 לתצהירו של דוני).
מנגד, טען עזרא בתצהירו כי פיגמנט עצמה החלה לצבור מוניטין בתחום הפרסום וכי אסף החל לעבוד בפיגמנט בסוף שנת 2002 כעובד שכיר בתחום הפרסום.
עוד נאמר על ידי עזרא כי ההחלטה להקים את פלטפורמה הייתה החלטה שלו ושל דוני. לטענתו, הסיבה לכך שאסף קיבל 50% בפלטפורמה היא בשל העובדה כי היה עתיד לנהל את פלטפורמה לבדו.
(סעיף 18 לתצהירו) .
אינני רואה מקום לגרסתו של עזרא המנסה לתאר את הצטרפותו של אסף לפיגמנט כעובד שכיר בלבד בתחום הפרסום או כמנהל פלטפורמה בעתיד.
מקובלת עלי גרסתם של הנתבעים, לפיה מדובר היה בפעילות חדשה שהיא תוצאה של יוזמה משותפת של דוני ואסף. דוני גייס את אסף לא רק כעובד בפיגמנט - אלא כמי שמסוגל לקדם את נושא הפרסום והקריאייטיב במסגרת אותה פעילות חדשה .
שירלי הבהירה בחקירתה כי מההתחלה הייתה ההתקשרות עם אסף לשם הקמת חברה "אנחנו התפללנו שבאמת יום אחד יהיה מזה חברה. דוני התפלל לזה יום יום וזה באמת קרה"
(עמ' 619 לפרוטוקול).
שירלי נשאלה על ידי בא כוח התובעים האם בפלטפורמה הייתה פעילות שונה, כאשר מלכתחילה הייתה כוונה להעביר אותה לחברה.
בתשובה לכך ענתה שירלי "נכנסה לפיגמנט פעילות חדשה. פעילות של אסף ודוני של פרסום, שהיא הייתה פעילות חדשה, היא הייתה מרכז רווח נפרד והיא הייתה מיועדת להיות מוקמת כחברה... פעילות שונה מהפעילות של פיגמנט" .
עדותה זו של שירלי הייתה אמינה עלי והיא אף עולה בקנה אחד עם דרך הקמתה של פלטפורמה כחברה נפרדת, בה בעלי מניות שונים מאשר בפיגמנט , כפי שיתואר להלן.
שירלי העידה עוד "הפעילות של אסף, זה היה אסף 50% ודוני 50%. זה היה דוני ואסף והם החליטו בסוף להתאגד כמו שהם התאגדו בסוף בפלטפורמה... זה לא היה פיגמנט זה היה אסף זה היה דוני ואסף" (עמ' 620 לפרוטוקול הדיון).
גם רו"ח כהן, אשר ליווה את פיגמנט ואת פלטפורמה מאז הקמתן והוא רואה החשבון המבקר של שתיהן, העיד בחקירתו מטעם הנתבעים 1-3 (עמ' 324, שורות 10-22 לפרוטוקול הדיון) כי דוני ואסף ייסדו, למעשה, חברת פרסום חדשה.
עם זאת, אישר כי מבחינה פורמאלית גם עזרא היה בין מייסדי פלטפורמה וקיבל מניות :
"ש: עכשיו, כשאתה כותב בהמשך: "בהמשך ייסד דוני יחד עם אסף מזור חברת פרסום משותפת, הלא היא פלטפורמה תקשורת", מה אתה עוד רוצה לדייק פה? מה לא מדויק פה בתור רו"ח מעורב. אני פעם ראשונה שומע על רו"ח שמעורב בעסקים, אבל אתה היית מעורב, סליחה. מה אתה עוד רוצה לספר?
ת: (מעיין) מהבחינה המהותית, מי שהיה ויזם את כל הרעיון וניהל וייסד את כל העניין עם אסף, זה היה דוני, כן.
ש: מה אתה יכול לספר לבית משפט שחסר פה מבחינה עובדתית?
ת: מבחינה עובדתית פורמלית, כאילו עזרא גם היה בין המייסדים.
ש: הוא כן היה בין המייסדים?
ת: כן".
אין חולק, כי עם הקמתה של פלטפורמה הוענקו 25% ממניותיה לרזיאל שבבעלות מלכה ועזרא.
מקובל עלי האמור בתצהירו של דוני והסברו בחקירה הנגדית בעניין זה.
דוני העיד כי לא עזרא ולא מלכה נטלו חלק ביוזמה או בהקמה של פלטפורמה ואף לא אחזו בכישורים הרלוונטיים לפעילות זו.
"ואף על פי כן נוכח ראשית דרכה של פלטפורמה כמרכז רווח נפרד בפיגמנט, כמו גם לנוכח תחושת מחויבות אישית שלי כלפי עזרא אחי, זכתה רזיאל אלרון... לקבל נתח בהון המניות של פלטפורמה השווה בגודלו לנתח שאני... קיבלתי " ( סעיף 23 לתצהיר ).
בחקירתו הנגדית הבהיר דוני כי גם בפיגמנט קיבל עזרא 50% מהמניות, שכן עזרא "גידל אותי" (עמ' 654 לפרוטוקול).

גם אם אין מקום לטענה הגורפת של דוני לפיה עזרא "לא מבין כלום בדפוס", מקובלת עלי לחלוטין עדותו כי הרעיון בעניין הפרסום והתפתחותו היו של דוני, אשר חבר לצורך כך עם אסף, כאשר לשניהם היו הכישורים הנדרשים כדי להקים חברה נפרדת העוסקת בתחום הפרסום והקריאייטיב.

לאור זאת, אינני רואה מקום לטענתו של עזרא בחקירתו, לפיה מטרת הקמת פלטפורמה הייתה לאפשר חלוקה של הרווחים לאסף בתחומים בהם היה פעיל ומעורב ולצורך עריכת התחשבנות בין הצדדים ( עמ' 118, שורה 1 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... ב-2005/6 מה שאתה רושם בתצהיר שפיגמנט היא התרנגולת שמטילה ביצי זהב, עבדה פיקס, רווחים עצומים, זה היה אולי השיא שלה, פלטפורמה מקרטעת, ומה אתם עושים? לוקחים את הכסף הטוב, ודוחפים אותו לאוטו המקרטע. מה ההיגיון?
[...]
ת: פלטפורמה כעסק שמגייס לקוחות כשלה בה, היא לא גייסה לקוחות. אסף לא גייס לקוחות חדשים למרות שהוא היה אמור לגייס לקוחות חדשים. העברנו בהדרגתיות את הלקוחות מפיגמנט לפלטפורמה. פלטפורמה התחילה והייתה אמורה לעסוק גם בהפקות דפוס שהיא עוסקת היום, גם באינטרנט, גם באופליין שזה הפרסום שזה היעד האחרון שלנו שרצינו להגיע, כמובן גם בדיווח [צ.ל " דיוור" - ד.ק] ישיר. וחלק מהתחומים האלה חופפים גם לפיגמנט וגם לפלטפורמה. כשאני אומר – תחומים חופפים, אני מדבר על הפקות דפוס, אני מדבר על הדיוור, אני מדבר על עיצובים. אלה שלושה תחומים חופפים שעבדנו במקביל.
כב' השופטת: אבל למה בכלל היה צריך להעביר את זה לפלטפורמה? למה לא הסתפקתם בפיגמנט? אני מנסה להבין.
[...]
ת: אני אתן לך תשובה גם לזה. פלטפורמה הייתה אמורה לתת מטריה כוללת ללקוח, כיד [צ.ל " כדי" – ד.ק] להחזיק את הלקוח ושהלקוח לא ילך,
כב' השופטת: ואי אפשר היה לעשות את זה בפיגמנט?
ת: לא.
כב' השופטת: מה היה הרעיון מאחורי זה?
ת: ההתחשבנות הייתה קשה. היו צריכים לקחת כל חשבונית שאסף ביצע בעבודה, ולזכות את אסף בכסף הזה. אז נקבעה מסגרת כמו שאסף גם כותב את זה בתצהיר שלו, הוקמה מסגרת נוספת שדרכה,
כב' השופטת: הבנתי, אבל למה לזכות אותו? בתור מה הוא נכנס?
ת: שוב, הוא עבד במסגרת פיגמנט, הוא קיבל שכר מפיגמנט."
עדות זו אינה סבירה שכן אין בפיו של עזרא הסבר של ממש לעובדה שהוקמה חברה נפרדת. אילו היה מדובר רק בצורך במערך חשבונות - ניתן להניח כי אפשר היה לפתור את ההתחשבנות גם במערכת הקיימת בפיגמנט ולא היה צורך להקים לשם כך חברה חדשה ולהעניק בה מניות לאסף.
נראה כי ההסכמה להעביר את הפעילות שהתקיימה קודם לכן במסגרת פיגמנט לפלטפורמה כחברה חדשה ונפרדת, ניתנה על ידי עזרא ומלכה במחשבה כי שווי אחזקותיהם בפלטפורמה יעלה על שווי אחזקותיהם בפיגמנט, תוך ידיעה ברורה כי מדובר במרכז רווח נפרד ההופך לחברה עצמאית.
עזרא אישר בהמשך חקירתו את הפעילות הנפרדת של פלטפורמה ( עמ' 119-120 לפרוטוקול):
"עו"ד ידגר: בעצם אני רוצה להבין, עד שהוקמה פלטפורמה הייתה מסגרת אחת שקראו לה – פיגמנט הדפסות.
ת: נכון.
ש: הייתה בה את פעילות הדפוס וכל הדברים, והייתה בה פעילות מובחנת של הקריאייטיב, אסף, פרסום.
ת: כן.
ש: ואז בעצם במה שקשור לתחום הראשון, התחלקתם לפי אחזקות שלכם 50 – 50 רק דוני ואתה.
ת: דוני ואני, כן.
ש: ואסף היה לו תחום משלו שהוא היה בעצם סוג של שותף אתכם, שזה נהיה לפלטפורמה לימים, ובסוף יום אחד לקחתם את התחום המובחן הזה, והעברתם אותו לפלטפורמה.
ת: לאט, לאט העברנו את הלקוחות ופלטפורמה התחילה לעשות את כל העבודות שעשיתי בפיגמנט. ואתה שואל למה היית מוכן לוותר על 25%, מתוך הנחה שה-25% בפלטפורמה יעלו מבחינה נומינלית, הרווחים שם יעלו יותר מאשר ה-50% שיש לי פה, כשאני נותן מטריה אחת גדולה ללקוח ואני נותן לו את כל הפעילות, כולל ה,
ש: אז זאת הייתה החלטה מושכלת.
ת: זאת הייתה החלטה מושכלת לחלוטין".
התייחסותו הברורה של עזרא, ומכאן של התובעים כולם, להיותה של פיגמנט חברה נפרדת בה אין לאסף כל זכויות – אל מול הישות הנפרדת של פלטפורמה העוסקת בתחום אחר בה שותף אסף - עולה במפורש מעדותו של עזרא בעמ' 146 לפרוטוקול.
עזרא הדגיש "אני מנסה להסביר לך, לאסף אין מניות בפיגמנט... הוחלט שאסף יקבל למרות שהוא לא שותף בפיגמנט הוא יקבל רווחים רק מהבנקים... כל מה שיש לפיגמנט שייך לחברות של פיגמנט שמחזיקות בפיגמנט שזה דולב ורזיאל אלרון".
מהאמור לעיל עולה כי הוחלט על הקמתה של פלטפורמה כחברה נפרדת.

ג. הטענה לפיה פיגמנט ופלטפורמה פעלו כישות עסקית אחת
הקביעה לעיל, לפיה פלטפורמה הוקמה כחברה נפרדת, יחד עם המסקנות אשר יפורטו להלן, מביאות לתוצאה חד משמעית לפיה אין מקום לטענה כי יש לראות בחברות כישות עסקית אחת או, כדברי התובעים, כ" אורגניזם חי אחד".
התובעים טענו כי במסגרת ה-"סטטוס קוו" שנוצר בין הצדדים, דולב ונבו התמקדו בניהול פלטפורמה, בעוד רזיאל התמקדה בניהול פיגמנט. מכל מקום – שתי החברות פעלו, לטענת התובעים, כ"אורגניזם אחד".
לטענתם, היות החברות ישות עסקית אחת באה לידי ביטוי בכך שלאורך השנים נעשתה חלוקת הכספים בין בעלי המניות – הן שכר והן רווחים - באופן " צולב" תוך התייחסות לשתי החברות כאל " ישות אחת".
כך, נטען כי שלושת בעלי המניות בפלטפורמה התחלקו בהכנסות פיגמנט שווה בשווה, למרות שאסף כלל לא החזיק במניות פיגמנט.
כמו כן, בלית, רעייתו של אסף קיבלה משכורת מפיגמנט למרות שלא עבדה בחברה.
התובעים טענו כי רווחי פלטפורמה התחלקו בין הצדדים לפי מפתח האחזקות בחברה " החל מהשקל הראשון".
אין מקום לטענות אלה:

הטענה כי רווחי החברות התחלקו באופן שווה בין כלל החברות בעלות המניות בשתי החברות
יש לציין כי טיעונם של התובעים בדבר אורגניזם חי אחד עבר שינוי והתפתחות במסגרת כתבי טענותיהם.
בכתב התביעה המקורי לא הועלתה כלל טענה בדבר היות החברות ישות עסקית אחת .
בכתב התביעה המתוקן ( בנוסחו האחרון) ובתצהירים, טענו מלכה ועזרא כי רווחי פיגמנט חולקו בין דולב, נבו ורזיאל באופן שווה.
עם זאת, בכתב התביעה המתוקן אישרו התובעים בהערת שוליים כי חלוקת הכספים מפיגמנט הייתה למעשה חלוקה שווה אך ורק ביחס לרווחים מפרויקט הבנקים ( סעיף 13.1 וה"ש 1 לתצהירה של מלכה).
בעדויותיהם וכן בסיכומיהם הודו התובעים כי רווחי פיגמנט אשר חולקו לאסף היו בגין פרויקט הבנקים (סעיף 9).

עזרא אישר בחקירתו כי אסף מעולם לא קיבל דיבידנד מפיגמנט ( עמ' 111, שורה 6 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... בכל חלוקות הדיבידנד שהיו במהלך כל השנים בפיגמנט, אסף לא השתתף מעולם, הוא לא קיבל אף פעם כלום מחלוקות הדיבידנד?
ת: אסף קיבל רווחים,
ש: אני שואל אותך על חלוקות,
[... ]
ת: חלוקת דיבידנד – לא, הוא לא קיבל".

עוד אישר עזרא בחקירתו כי אסף קיבל שליש מרווחי " פרויקט הבנקים" (בעמ' 142, שורה 6 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד וייסבן: כן, אני מבין ממך שלמעשה נבו מזור קיבלה מידי פיגמנט הדפסות שליש מהרווחים של פרויקט הבנקים, על דוחות הבנקים, נכון?
ת: כן.
ש: אז למעשה ניהלתם את זה כמיזם נפרד של פרויקט הבנקים?
ת: בתוך פיגמנט.
ש: בתוך פיגמנט מיזם נפרד של רווח והפסד. ובאותו אופן נהגתם גם עם פלטפורמה, היה מיזם של רווח והפסד בפני עצמו.
ת: כשאסף הצורף [צ.ל " הצטרף" – ד.ק] לפיגמנט, ניהלנו את זה כפי שאמרתי קודם, אסף קיבל שכר,
[...] אני הסברתי קודם איך ניהלנו את זה ואני אחזור ואגיד לך איך זה נוהל. זה נוהל בצורה כזו שהתחשבנו על כל עבודה ועבודה שאסף עשה.
כב' השופטת: בסדר, בנפרד, כן.
ת: בעבודות שאסף לקח חלק בהן הוא קיבל 50% מהרווחים. וה-50% האחרים נשארו בפיגמנט".
עדות זו אף סותרת את הנטען בסיכומי התובעים כי אסף לא עבד בפיגמנט ועל אף זאת נהנה מרווחיה העיקריים בפרויקט הבנקים ( סעיף 18).
יתרה מזאת, עזרא הבהיר, כאמור, בחקירתו כי מאחר ולאסף אין מניות בפיגמנט והוא לא שותף בפיגמנט הוא קיבל רווחים רק מ פרויקט הבנקים "כל מה שיש בפיגמנט שייך לחברות של פיגמנט שמחזיקות בפיגמנט שזה דולב ורזיאל אלרון" (עמ' 146 לפרוטוקול).
עדות זו מדגישה את העדר הבסיס לטענה בדבר חלוקה שוויונית של רווחי החברות לפי מפתח האחזקה בפלטפורמה.
מלכה אישרה בחקירתה כי מאז שהחלו ההליכים בתיק, חילקה פיגמנט לבעלי מניותיה דיבידנד בסכום של 5.5 מיליון ₪.
משנאמר למלכה "כשאסף לא קיבל שקל אחד מכל המהלך הזה" השיבה " ברור..." (עמ' 241, שורות 7-15 לפרוטוקול הדיון).
כמו כן, עולה מהראיות כי נבו קיבלה את חלקה ברווחי פרויקט הבנקים הן כשכר עבור עבודתם של אסף ובלית בפרויקט והן כעמלות הצלחה של הפרויקט.
שירלי העידה בחקירתה כי היא כי אסף ובלית קיבלו שכר מפיגמנט בגין עבודתם ב"פרויקט הבנקים" (עמ' 481, שורה 21 ואילך לפרוטוקול הדיון), לאחר שהוצגה לה טבלה ובה פירוט הסכומים שחולקו לצדדים לאורך השנים ( מוצג ת/5):
"עו"ד כהן: ... לאסף מזור היו מניות בפיגמנט?
ת: לא.
ש: היה לו איזה הסכם איתם?
ת: לא.
ש: למה משלמים לו 384? למה משלמים לו כסף בכלל?
ת: קודם כל כשאסף התחיל, כשהתחיל המיזם עם אסף, הוא קיבל שכר.
ש: ממי?
ת: מפיגמנט. פלטפורמה עדיין לא הוקמה.
ש: אוקי, בואי נראה. 2002-5 את צודקת, ו-2005 כפי שאמר כאן רו"ח משה כהן, הוא כאילו היה הרוח החיה בפלטפורמה.
ת: כן.
ש: הוא למעשה פלטפורמה, זה מה שאתם טוענים. למה צריך לשלם לו 411 אלף שקל?
ת: קודם כל פלטפורמה הוקמה באמצע 2005... אז יכול להיות שהוא גם קיבל פה חצי שנה מפיגמנט ואח"כ הוא קיבל מפלטפורמה. ויש כאן עוד משכורת של בליט [צ.ל – "בלית" – ד.ק] מזור.
ש: אז למה צריך ב-2006... לשלם לו 408 אלף ₪?
ת: בליט [בלית] מזור עבדה בפיגמנט.
[...]
ש: בשביל 404 אלף ₪. אני חושב שאת טועה גב' שירלי. בליט [בלית] מזור עבדה בפיגמנט של 404 אלף ₪?
ת: כן.
ש: במה היא עבדה בפיגמנט?
ת: בליט [בלית] עבדה בהפקה, היא הייתה צמודה לדוני, היא עבדה בהפקות דפוס בפיגמנט והיא עבדה בהמרות של הבנקים... בהתחלה, בשנים הראשונות.
ש: באיזה שנים? באיזה שנים בליט [בלית] עבדה בפיגמנט? אם את לא יודעת, תגידי שאת לא יודעת.
ת: אני לא בטוחה אבל אני חושבת מ-2004, אני לא בטוחה".
ובהמשך, בעמ' 484, שורה 2 ואילך לפרוטוקול הדיון:
"ש: שאלתי את ראית אותה [הכוונה לבלית – ד.ק] עובדת?
ת: בוודאי.
[... ]
ש: באיזה שנים ראית אותה עובדת?
ת: אני לא זוכרת אם היא התחילה, אני לא זוכרת את שנת ההתחלה, נראה לי שזה היה ב-2004 כשהיא התחילה. שנת ההתחלה שלה אני לא זוכרת, אבל בוודאי שהיא עבדה.
ש: תראי, תסתכלי, עוד הפעם. לפי הנספח שאת עשית, לפי החישוב שאת עשית, לפי ריכוז התשלומים שאת עשית, יש פה תשלומים שמתחילים מ-2001 לנבו מזור ועד 2011. 3.5 מיליון ₪ שולמו לנבו מזור. אני אומר לך זה מה שנקרא התאמות והעברות ואיזונים, אבל זה לא היה מול העבודה של בליט [בלית].
ת: (מעיינת) לא, זה לא נכון. בליט [בלית] הייתה מעורבת בפרויקטים של הבנקים, גם אסף וקודם כל רק על המעורבות שלהם בפרויקט הבנקים, על זה היא גם קיבלה שכר.
ש: 3.5 מיליון ₪?
ת: וגם היא עבדה בהפקה של פיגמנט".
בלית העידה בתצהירה כי היא ואסף קיבלו תמורה בגין עבודתם בפרויקט הבנקים בפיגמנט, הן בעבור שעות עבודה בפועל והן בגין עמלות. עיקר עבודתה של בלית בפרויקט הבנקים היה המרת קבצים שהתקבלו מהבנקים לקבצים שניתנים לעיצוב ולדפוס ( סעיפים 9-14).
עוד הוסיפה בלית בתצהירה כי תשלומים אלו נעשו בהסכמת התובעים ( סעיפים 13-14 לתצהיר).
בחקירתה העידה בלית כי היא עבדה בפיגמנט בפועל עד שנת 2009, אולם קיבלה מפיגמנט כספים עד שנת 2011, בגין עמלות הצלחה של פרויקט הבנקים ( עמ' 18, שורה 22 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
עדויות אלה אמינות עלי לגופ ן ו הן לא נסתרו.
תמיכה לאמור בעדויות שירלי ובלית ניתן למצוא בעובדה כי התובעים שינו את גרסתם לפיה לא עבדה בלית כלל בפיגמנט ( סעיף 13.1 לתצהירה של מלכה) - וטענו בסיכומיהם כי "מרבית הזמן כלל לא עבדה" (סעיף 9.1).

גם לטענה מסויגת זו אין בסיס ראייתי.

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי טענת התובעים, לפיה הרווחים בחברות חולקו לפי מפתח האחזקות בפלטפורמה, ללא קשר לזהות בעלי המניות בכל חברה וללא קשר לזהות החברה ממנה מתקבלים הכספים – אי ננה נכונה.
- הטענה בדבר קיומן של אינדיקציות נוספות המעידות על כך שפיגמנט ופלטפורמה נוהלו כ"ישות עסקית אחת":
* אינדיקציה לכך שהחברות הן " ישות אחת" היא שפלטפורמה עוסקת בתחום פעילות זהה לזה שעסקה בו פיגמנט;
אכן, הוכח כי היו היבטים מסוימים חופפים בין עיסוקה של פיגמנט לבין עיסוקה של פלטפורמה.
כך, בחקירתו, אישר דוני כי פלטפורמה מעניקה שירותי דפוס ללקוחותיה. אולם, הבהיר כי מדובר בחלק מעבודת השיווק והפרסום שנעשית עבור לקוחות ( עמ' 646, שורות 9-15 לפרוטוקול הדיון).
אסף העיד בתצהירו כי החברות עסקו בתחומי עיסוק שונים – פלטפורמה בתחום הפרסום ואילו פיגמנט בתחום הפקות הדפוס ( סעיף 21). אולם, בחקירתו אישר אסף כי בתצהיר שניתן על ידו, אשר צורף כנספח 7 לתצהיר מלכה - הצהיר כי פיגמנט עוסקת גם בתחום השיווק הישיר וכי עיסוק זה נכלל בתחום הפרסום ( עמ' 27, שורה 1 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).

עם זאת, תחום הפעילות המרכזי של פיגמנט היה תחום הדפוס ואילו פלטפורמה התמקדה בתחום הפרסום.
כך, עולה מכתב התביעה המקורי שהוגש על ידי התובעים, בו הגדירו את פעילותה של פיגמנט ( בסעיפים 1.1-1.2) וכלל לא הזכירו את תחום הפרסום:
"1.1 ... פיגמנט יועדה במקור לעסוק בתחום הדפוס, החלה לצבור מוניטין בשוק, והגדילה את קהל לקוחותיה...
1.2 בשלב מסוים, עברה פיגמנט לעסוק בתחום העיצוב הגרפי. עם השנים החלה החברה להתמקד בתחום צר וייחודי בעיצוב גרפי – עיצוב דיאגרמות למאזנים רבעוניים ושנתיים של בנקים בישראל..."

כך, גם בכתב התביעה המתוקן בנוסחו השני נאמר ( בסעיף 1.1) כי התחום בו עסק אסף בפלטפורמה הוקם כיחידה כלכלית נפרדת במסגרת פיגמנט אשר הועברה לפלטפורמה:
"... בשלב מסוים החל אסף לעבוד בפיגמנט, במסגרת יחידה כלכלית נפרדת בתוכה, בתחום פעילות המבוצע כיום על ידי " פלטפורמה". בהמשך, החליטו הצדדים לייסד את חברת " פלטפורמה" ולקיים בה את הפעילות האמורה בנפרד..."
לפתע, בכתב התביעה בנוסחו השלישי ( שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה) טענו התובעים ( בסעיפים 1-2) כי פיגמנט עסקה בתחום הפרסום וכי רק בשלב מאוחר יותר הגיע אסף לעסוק בתחום זה:
"1. ... פיגמנט עסקה בתחום הדפוס, לצד זאת החלה לצבור מוניטין בשוק פרסום, והגדילה את קהל הלקוחות שלה.
2. בשלב מסוים החל אסף לעבוד ב"פיגמנט" בתחום הפרסום... בהמשך החליטו דוני ועזרא לייסד את חברת " פלטפורמה" ולקיים באמצעותה את הפעילות האמורה..."
(ראו גם סעיף 19 לכתב התביעה המתוקן האחרון).
מכך עולה, כי אף לשיטת התובעים עוסקת פיגמנט בתחום הדפוס ואילו פלטפורמה בתחום הפרסום וקיימת הפרדה והבחנה ברורה לגבי כך.

* הטענה בדבר העברת עובדים ולקוחות מפיגמנט לפלטפורמה
אסף העיד בתצהירו כי הייתה הפרדה ברורה בין פעילות פלטפורמה לבין פעילות פיגמנט כבר משנת 2002.
לדבריו, במשך 3 שנים פעלה פלטפורמה כ"אופרציה עצמאית" במסגרת פיגמנט. על כן, עובדיה ולקוחותיה נכללו חשבונאית בספרי פיגמנט הדפסות. אולם, הם לא היו עובדים של פיגמנט אלא של מיזם פלטפורמה שפעל בתוכה. בסמוך לאחר הקמת פלטפורמה, החלו הצדדים להעביר את עובדיה מחלקת פלטפורמה ולקוחותיה לפלטפורמה ( סעיף 29 לתצהירו).
יחד עם זאת, עלה מחקירתו של אסף כי, למעשה, היו עובדים של פיגמנט שעבדו בה עוד טרם הקמת מיזם הפרסום בפיגמנט, אשר עברו לפלטפורמה עם הקמתה ( עמ' 30, שורה 3 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
בנוסף, בחקירתו, אישר אסף כי טרם הקמת פלטפורמה שולמו המשכורות לעובדים אשר פעלו בתחום הפרסום בפיגמנט על ידי פיגמנט. כך, אף אישר אסף כי כל הוצאות מרכז הרווח וההפסד ( שבהמשך הוקם במסגרת פלטפורמה) מומנו על ידי פיגמנט ( עמ' 22, שורה 13 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16):
"עו"ד מחרז: תקרא את סעיף 7 לתצהירך בשורה השנייה...
ת: כן, אני קורא: "באותה עת כמחלקה עצמאית במרכז רווח והפסד נפרד בפיגמנט הדפסות.
[...]
עו"ד מחרז: ... הוא שילם את המשכורות לעובדים באותו מרכז?
ת: המרכז, היחידה הזאת שילמה מתוך רווחיה את כל הוצאותיה, ורק מתוך הרווחים שלה.
[...]
ש: אפשר לשאול שאלה פשוטה? אני שואל שאלה מאוד פשוטה.
[...]
ת: באופן טכני המשכורות יצאו מ,
[...]
עו"ד מחרז: פיגמנט שילמה את המשכורות?
ת: באופן טכני,
כב' השופטת: אדוני, מה זה - טכני?
[...] כב' השופטת: יש ישויות משפטית נפרדת. האם פיגמנט היא זו ששילמה את המשכורת?
ת: שילמה את המשכורות.
[...]
עו"ד מחרז: האם פיגמנט היא זאת ששילמה היא זאת ששילמה לספקים וכל ההתקשרויות
החיצוניות?
ת: כל הוצאות המרכז עד הקמת החברה, הקמת פלטפורמה שולמו ע"י פיגמנט".
בנוסף, לתצהירה של מלכה צורף מסמך, נספח 19, אשר כלל רשימה של 6 עובדים שעברו מפיגמנט לפלטפורמה ביום 1.1.2007.
אף רו"ח כהן אישר בחקירתו כי הועברו עובדים מפיגמנט לפלטפורמה ( עמ' 331, שורה 11 ואילך לפרוטוקול הדיון).

כמו כן, הוכח כי הועברו לקוחות שהיו לקוחות של פיגמנט - לפלטפורמה.
לתצהירה של מלכה ( נספח 13) צורפו דוחות גיול חובות לקוחות פתוחים של פיגמנט לשנת 2002 וכן דוחות של פלטפורמה לשנים 2005 ו-2007, המעידים על כך שלקוחות שהיו של פיגמנט הועברו לפלטפורמה.
כך גם אישר דוני בחקירתו.
דוני העיד כי " ערוצי זהב" היא לקוחה שעברה מפיגמנט לפלטפורמה ( עמ' 642, שורה 7 ואילך לפרוטוקול הדיון).
עוד העיד דוני כי חברת " מטרנה" שילמה תחילה לפיגמנט ובהמשך שילמה לפלטפורמה.
דוני הבהיר כי מדובר בלקוח שהגיע לפיגמנט לאחר שהוקם המיזם של פלטפורמה בתוך פיגמנט ולאחר שאסף הצטרף לעבוד בפיגמנט.
הסיבה בגינה הועבר התשלום לפיגמנט היא כי פלטפורמה טרם הייתה ישות עסקית ( עמ' 643, שורה 8 ואילך לפרוטוקול הדיון).
בהמשך לכך, אישר דוני בחקירתו כי היו לקוחות נוספים שהועברו מפיגמנט לפלטפורמה ( תבל, דלק, קבוצת מאיר, נגב קרמיקה וכו' - עמ' 644, שורה 27 ואילך; עמ' 748, שורה 20 ואילך לפרוטוקול הדיון; חקירתו של אסף, בעמ' 48-49 לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
כך גם אישר אסף בחקירתו ( עמ' 33, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16) והעיד כי " כל החשבוניות לכל הלקוחות באשר הם... עד להקמת פלטפורמה, הוצאו ע"י פיגמנט" (עמ' 51, שורה 12 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16; מוצג ת/ 16).
כמו כן, שתי החברות ישבו באותם משרדים והשתמשו באותם משאבים ( תקורות, חשמל, ארנונה, פקידים, טלפונים וכו'). כך אישרו הן רו"ח כהן והן דוני בחקירותיהם ( עמ' 332, שורה 23 ואילך; עמ' 690, שורות 16-20 לפרוטוקול הדיון).
העולה מן האמור הוא, כי הוכח אכן שבין שתי החברות היה שיתוף פעולה הדוק; כי הן עשו שימוש באותם משאבים וכי הועברו לקוחות ועובדים מפיגמנט לפלטפורמה.
יחד עם זאת, אין בכך כדי להעיד כי החברות – שהן ישויות משפטיות נפרדות שעסקו בתחומים שונים - הן ישות עסקית אחת או כי הייתה ציפייה לנהלן ככזאת.

* ההלוואה שהועמדה על ידי פיגמנט לפלטפורמה
התובעים טענו בסיכומים כי פיגמנט העניקה גב כלכלי לפלטפורמה ועם הקמתה הוזרמו לה הכספים הנדרשים באמצעות הלוואת ענק שאיפשרה לה להתחיל את פעילותה.
ההלוואות, בסכום כולל של כ- 6 מיליון ₪, היוו מעין קו אשראי כאשר לא נדרשו לשם קבלתו שעבודים או בטחונות הנדרשים "במצב רגיל בשוק הפיננסי".
יתרה מזאת, לא נקבעו מועדים "חותכים ומחייבים" להחזר ההלוואה.
התובעים טענו כי הענקת ההלוואה בתנאים אלה מעידה כי שתי החברות היוו "אורגניזם חי אחד".
אין כל מקום לקבל טענה זו, שכן עולה מהראיות כי ההלוואה ניתנה למעשה בתנאים פחות טובים מאשר "במצב רגיל בשוק הפיננסי" – שכן ההלוואה ניתנה על ידי פיגמנט לפלטפורמה בריבית גבוהה.

מלכה נחקרה בעניין תנאיי ההלוואה.
בתחילת החקירה בעניין זה לא ניתנו על ידה תשובות ישירות לשאלות בעניין הריבית.
מלכה התבקשה לאשר כי מבחינת פלטפורמה ההלוואה שקיבלה מפיגמנט הייתה גרועה; כי פלטפורמה הפסידה כסף שכן שילמה ריבית גבוהה מאוד יחסית לשוק וכי אפשר היה ללכת לבל"ל ולקבל ריבית נמוכה יותר.
מלכה השיבה כי הריבית נקבעה על סמך רו"ח משה כהן וכי "לא הייתה לנו בכלל אפשרות לשיקול דעת".
תשובה זו אינה מהווה כמובן תשובה לשאלה.
בסופו של דבר אישרה מלכה כי הריבית הייתה גבוהה.
מלכה נשאלה פעם נוספת:
"ש. אני פירטתי לך את זה מאוד פשוט, אמרתי לך שההלוואה הייתה גרועה פלטפורמה הפסידה כסף שילמה ריביות גבוהות מאוד יחסית לשוק, ואפשר היה ללכת לבל"ל ולהוציא ריבית טובה יותר?
ת. נכון, נכון." (עמ' 233-235 לפרוטוקול).

מלכה נשאלה האם לאור דברים אלה ההלוואה הייתה טובה או גרועה ותשובתה לכך הייתה "טובה
מאוד".
תשובה זו אינה עולה בקנה אחד - לא עם העובדה כי ניתן היה לקבל ריבית טובה יותר בבנק ובוודאי לא עם הדברים אשר נאמרו על ידי מלכה באסיפה הכללית של פלטפורמה ביום 19.1.12, אליהם הופנתה בהמשך החקירה.

באותו פרוטוקול, לאחר שהועלתה על יד י מלכה דרישה להחזר ההלוואה לפיגמנט , אמרה מלכה בעמ' 5 : " פלטפורמה משלמת לפיגמנט ריביות גבוהות מהשוק. פלטפורמה מפסידה כסף בגלל הדבר הזה... היא משלמת ריביות גבוהות מאוד לפיגמנט, אפשר ללכת לבנק לאומי לבקש אחוזי ריבית ותגלו שפלטפורמה משלמת הרבה".

לאחר שהופנתה מלכה לדברים אלה בחקירתה הנגדית נשאלה פעלה נוספת:
"ש. אז ההלוואה גרועה?
ת. הריבית שלה גרועה כי הריבית שמשה כהן רו"ח חייב, כך מס ההכנסה מחייב אין מה לעשות... יכולנו להשיג בבל"ל ריבית נמוכה יותר"(עמ' 236 לפרוטוקול).

יתרה מזאת, מפרוטוקול אסיפת בעלי המניות של פלטפורמה מיום 19.1.12 עולה כי מלכה דרשה במפורש "אני רוצה שהחזר ההלוואה תתבצע בתוך חצי שנה ולא עד סוף השנה. בחשבון הבנק של פלטפורמה יש כרגע, נכון לעכשיו, 2.1 מיליון שקל ואין סיבה שנחזיר... נותר עדיין חוב של 2.4 מיליון ₪ נכון להיום אין סיבה של 2.4 מיליון ₪ האלה ילכו עד סוף השנה " (עמ' 3 ועמ' 5 לפרוטוקול האסיפה).
עוד ציינה מלכה באסיפה : "כמובן כשיש זכות בין בעלי המניות ישנה עדיפות להחזר ההלוואה וממש יצאה פסיקה לאחרונה של בית המשפט העליון שאומרת את זה שיש עדיפות, יש קדימות להחזר ההלוואה. לפני חלוקת דיבידנד, לפני כל דבר אחר." ( עמ' 4, שורות 6-9).
ברור כי התנהלות עסקית מעין זו אינה תומכת בטענה בדבר קיומו של אורגניזם חי אחד.
מקובלת עלי טענת הנתבעים כי אורגניזם חי אחד אינו מלווה בריבית כספים בין איבריו.
כמו כן, כאשר קיים אורגניזם אחד שטובתו הכוללת עומדת לנגד כל בעלי מניותיו – אין בעל מניות אחד עומד בדווקנות על החזרת הלוואה לחברה בה בעלת המניות הנוספת בחברה שקיבלה את ההלוואה – אינה שותפה.

* הטענה כי בכתבות בתקשורת זוהתה פיגמנט כחברת הפרסום ולא פלטפורמה, ודוני ושירלי הוצגו כבעלי משרד הפרסום פיגמנט.
לתצהירה של מלכה ( נספח 8) צורפה כתבה מיום 3.12.2012 מעיתון " גלובס" בה צוין כי חברת נגב קרמיקה התקשרה עם פיגמנט לשם ניהול קמפיין הפרסום שלה; כמו כן, צורפה כתבה ( מאתר passportnews), מיום 17.2.13 , בה צוין כי באירוע שנערך במלון קראון פלזה ת"א נכחו דוני ושירלי, הבעלים של משרד הפרסום פיגמנט; צורף פרסום בנוגע לשיתופי פעולה של ארגון " אחת מתשע" בו נאמר כי פיגמנט מעניקה לו שירות בהתנדבות וכן צורפה כתבה בה צוין כי הקמפיין הפרסומי של רשת סופר קרמיק מנוהל על ידי משרד הפרסום פיגמנט.
שירלי העידה בחקירתה כי "זה שהחברה קרויה – פלטפורמה, זה לא קשור. השאלה השם שבו אנחנו פונים ללקוחות כשאנחנו מציגים את עצמנו הוא השם פיגמנט" (עמ' 613, שורות 11-13 לפרוטוקול הדיון).
גם דוני העיד בחקירתו כי מספר הטלפון של פלטפורמה הוא למעשה מספר הטלפון של פיגמנט וכי פלטפורמה מזדהה תחת השם " פיגמנט" (עמ' 733, שורה 22 ואילך לפרוטוקול הדיון).
עם זאת, הבהיר כי "...פיגמנט זה הקרדיט שאנחנו כותבים על פלטפורמה תקשורת שיווקית. ככה עונים לטלפון כפיגמנט. פיגמנט זו חברה שאני הגיתי את השם, אני עמדתי מאחורי השם..."
ביחס לאתר האינטרנט של פלטפורמה העיד דוני בחקירתו כי " אין לפיגמנט הדפסות אתר... לפלטפורמה יש אתר וה- Trademark שלה זה פיגמנט" (עמ' 735, שורות 18-25 לפרוטוקול הדיון).
גם בלית אישרה בחקירתה כי השם המסחרי של פלטפורמה הוא " פיגמנט" (עמ' 6, שורה 18 -26 לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
אסף העיד כי בתצהירו ביחס לסימן המסחר " פיגמנט".
לדבריו, מדובר במיתוג שנעשה על ידו לפעילות של פלטפורמה, על מנת לבדל את הפעילות מ"פיגמנט הדפסות".
עוד הוסיף אסף כי במידה ומיתוג פלטפורמה בשם זה מפריע לתובעים, הוא יוכל לשנותו לאלתר ( סעיף 31 לתצהירו).
בחקירתו של אסף הוצגו לו חשבוניות בהן נקוב הן שמה של פיגמנט והן שמה של פלטפורמה ( מוצג ת/14). ביחס לכך העיד אסף - כי השימוש של פלטפורמה בשם פיגמנט נעשה בשל רצונו של דוני לשמור על השם " פיגמנט" (עמ' 37, שורה 5 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
רו"ח כהן אישר כי פלטפורמה משתמשת בסימן המסחר של פיגמנט עד היום ( עמ' 333, שורות 12-14 לפרוטוקול הדיון).
למרות כל האמור לעיל, אין בעובדה כי פלטפורמה מזוהה בשם " פיגמנט" בעיני התקשורת וכן בעיני ספקים ולקוחות, כדי להביא למסקנה כי שתי החברות מהוות ישות עסקית אחת כנטען על ידי התובעים.
נסיבות הקמת החברות; צמיחתה של פלטפורמה בתחום הפרסום מתוך פיגמנט וכן העברת לקוחות לפלטפורמה - מסבירים כיצד נוצר שיתוף פעולה בין החברות . אולם , אין בכך כדי להפוך את הפעילות העסקית לאורגניזם חי אחד.

* תצהירו של אסף שהוגש לשירותי בריאות כללית
בנוסף, בתמיכה לטענתם בנוגע להיות החברות " ישות עסקית אחת" - צירפו התובעים את תצהירו של אסף מיום 3.2.08 שהוגש לשירותי בריאות כללית, על מנת להבהיר את הקשר בין פיגמנט לבין פלטפורמה ( נספח 7 לתצהירה של מלכה).
בתצהיר זה, הצהיר אסף כלהלן:
"5. 5.1 אני הצטרפתי לפיגמנט בתאריך 1.12.02....
5.2 הצטרפותי לפיגמנט נעשתה על בסיס של הקמת מחלקה נפרדת בתוך פיגמנט, כך שפעילותי הופרדה משאר פעולותיה של פיגמנט, וכל ההכנסות שנבעו ממנה חולקו ביני לבין פיגמנט בחלקים שווים ביננו.

6. 6.1 לאחר שלוש שנות פעילות החלטנו, כי פעולותינו המשותפות, שעד אז נעשו במסגרת פיגמנט כ"מרכז רווח" נפרד, יועתקו לחברה נפרדת, היא פלטפורמה.
6.2 לפיכך הוקמה פלטפורמה, וכל הפעילות המשותפת לי ולפיגמנט, שנעשתה, כמתואר לעיל, במסגרת פיגמנט, התמסדה עתה במסגרת חברה נפרדת, היא פלטפורמה".
אסף טען בתצהירו בהליך שלפניי כי תצהיר זה מהווה דווקא חיזוק לטענתו כי מתחילת פעילותה של פלטפורמה - הייתה הפרדה ברורה בין פעילותה לבין פיגמנט אם כאופרציה עצמאית ( מקצועית וחשבונאית) ואם לאחר מכן כחברה עצמאית ( סעיף 13 לתצהיר ).
טענה זו מקובלת עלי.
מהתצהיר שצורף על ידי התובעים עולה כי כבר מתחילת הדרך נעשתה הפעילות בתחום הפרסום כיחידה עצמאית בפיגמנט והועתקה לפלטפורמה כחברה נפרדת.
באותו תצהיר ציין אסף במפורש כי פעילות הפרסום שבוצעה בתוך פיגמנט - הופרדה מיתר פעילותה והתנהלה כמרכז רווח נפרד.
די בכל האמור לעיל, כדי להביא למסקנה לפיה לא הוכח כי שתי החברות, אשר שיתפו ביניהן פעולה בדרכים שונות, התנהלו כ"ישות עסקית אחת", כמרכז רווח והפסד מאוחד, או כי הייתה כוונה לנהלן כך.
למעשה, הראיות שפורטו לעיל, מוכיחות את ההיפך - כי הצדדים הקימו את פלטפורמה במודע ובמכוון על מנת ליצור ישות עסקית נפרדת ומובחנת מפיגמנט.

ד. הטענות בדבר קיפוח בעלי מניות המיעוט

התובעים טענו בסיכומים כי פלטפורמה הפכה לאחת החברות המובילות בתחומה, בזכות הסיוע הכלכלי שקיבלה מפיגמנט, באופן שאיפשר לפלטפורמה להתמקד בצמיחתה.
זאת, בזכות עבודתם של עז רא ומלכה בשתי החברות והרווחים שהפיקו כתוצאה מעבודתם בפיגמנט.
נטען כי בשלב זה החלו יחידי קבוצות דולב ונבו להתכחש לכל המוסכמות בינם לבין קבוצת רזיאל.
הנתבעים החלו לשנות את עורם וליצור מצג שווא לפיה מדובר בשתי חברות עצמאיות ונעדרות תלות.
פועל יוצא מכך הייתה הדרישה לקבל את כל רווחיה של פלטפורמה בדרכים שונות, כולל דיבידנד מוסווה תוך קיפוח התובעים.
התובעים העלו מספר טענות קיפוח עיקריות: חלוקה בלתי שוויונית של המשאבים ב פלטפורמה; הפרת הציפיות הלגיטימיות של התובעים לניהול החברות והעסקתם ושלילת זכות העיון של בעלי המניות.

דחיתי לעיל את טענתם של התובעים בדבר אורגניזם חי אחד. לכן , נשמט למעשה הבסיס לטענה של קיפוח בגין יצירת מצג שווא לפי ו מדובר בשתי חברות עצמאיות.

עם זאת, אדון בטענות לגופן:

- הטענה בדבר חלוקה בלתי שוויונית של המשאבים בפלטפורמה
התובעים טענו, כאמור, כי הנתבעים מתעשרים שלא כדין ומשלשלים לכיסם כספים על חשבון התובעים.
עוד נאמר בהקשר זה כי החברה מנוהלת בניגוד עניינים מוחלט וכי הנתבעים מרוקנים את קופת החברה מרווחיה, כך שבסופו של דבר לא נותרים רווחים ראויים לחלוקה.
במסגרת זו התייחסו התובעים, בין היתר, להחלטות שהתקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 28.12.11; לפרוטוקול של אותה ישיבה אותו כינו "פרוטוקול מפוברק" ולאסיפה מיום 19.1.12 שהתקיימה בהתאם להחלטת בית משפט – שהיא לטענתם החלטה שהתקבלה שלא כדין .
כמו כן, טענו התובעים, ההחלטות בדבר תשלום משכורות עתק הן למעשה בגדר החלטה לחלוקת "דיבידנד מוסווה".

* הישיבה מיום 28.12.2011
לדברי התובעים, אסיפת בעלי המניות הנטענת שהתקיימה, כביכול, ביום 28.12.11, לא הייתה יותר מאשר פגישה אקראית במסדרון.
תוכן אותה פגישה הועלה על הכתב במספר נוסחים של פרוטוקולים– פרוטוקול אחד נערך בכתב יד (חלקו של שירלי וחלקו של אסף) ושניים נוספים הודפסו ( נספח י' לתצהירו של דוני; נספח 7 לתצהירו של עזרא).
יצוין, כי הישיבה נערכה יום לאחר הגשת כתב התביעה המקורי. אולם, בחקירתה העידה שירלי כי הנתבעים לא ידעו אודות הגשת כתב התביעה ( עמ' 518, שורה 27 לפרוטוקול הדיון).
בפרוטוקול הראשון, אשר נערך בכתב יד, לא צוין מי הנוכחים בישיבה ועל דעת מי התקבלו ההחלטות.
בפרוטוקול זה נכתב כלהלן:
"1. שכר על פי הסיכומים מיום 3 בנובמבר עם שמחה זילברמן ומשה כהן.
2. בונוסים על פי סיכומים בפגישה הזו.
3. 50% מהרווח של פלטפורמה יחולק כדיבידנד.
4. אם יהיה פחות רווח בחברה השכר ירד באותו אחוז.
5. השכר יהיה מיום 1.1.2011
[...]
8. דוני ואסף יהיו מנהלים משותפים
[סעיפים מחוקים – ד.ק]
10. מנהלים בחברת פלטפורמה – דירקטוריון
11. עזרא ישתתף באסיפה כללית של החברה
[...]
15. מקבלי ההחלטות ומנהלי הישיבות יהיו דוני עזרא ואסף בלבד.
16. כל מידע שיבקש עזרא בנוגע לניהול כספי פלטפורמה יימסר בהקדם ע"י מנהלי החברה.
[...]
19. כל העברת כספים שאינם שכר לבעלים תהיה בחתימת הבעלים".
בפרוטוקול הנוסף מיום 28.12.11 , שהינו מודפס, בנוסחו הראשון ( פרוטוקול שני בנספח 7 לתצהירו של עזרא), שכותרתו " פלטפורמה תקשורת שיווקית בע"מ... אסיפת דירקטוריון שנתקיימה ביום ד' 28.12.2011..." צוין כי הנוכחים באסיפה הם: דוני, אסף, עזרא ושירלי.
בפרוטוקול זה נכתב כלהלן:
"הוחלט
1- למנות את מר דוני אלרון מנהל בחברה מיום 1.1.2011
2- דוני אלרון ואסף מזור יהיו מנכ"לים משותפים.
2 - [צ.ל "3" – ד.ק] זכויות החתימה בחברה יהיו למר דוני אלרון ( קבוצה 1) + אסף מזור ( קבוצה 2) + חותמת החברה לכל דבר וענין.
3- יחולקו משכורות לדוני אלרון ולאסף מזור מיום 01/01/2011, כפי שהוסכם בפגישה עם עו"ד שמחה זילברמן ורו"ח משה כהן ביום 10/11/2011.
4- יחולקו בונוסים לדוני אלרון ולאסף מזור מיום 01/01/2011, כפי שהוסכם בפגישה עם עו"ד שמחה זילברמן ורו"ח משה כהן ביום 10/11/2011.
5- שנת 2011 תהיה שנת בסיס ואם רווחי החברה ירדו בשנים הבאות לעומת שנת הבסיס, השכר של המנהלים ירד באותו אחוז.
5- [צ.ל – " 6" – ד.ק] יחולק דיבידנד מ-50% מהרווח הנקי של החברה.
6- עו"ד שמחה זילברמן יכתוב הסכם מייסדים על בסיס ההחלטות שלהלן
[...]
9- אסיפת בעלי המניות תהיה מורכבת מדוני אלרון, אסף מזור ועזרא אלרון.
10 - לעזרא אלרון, למלכה אלרון ולשירלי אלרון לא יהיו זכויות חתימה בחברה.
11- הגב' מלכה אלרון והגב' שירלי אלרון לא יהיו זכויות חתימה בחברה.
[...]
15- העברת כספים לבעלים שאינם שכר תהיה בהסכמת ובחתימת כל הבעלים".

לתצהירו של עזרא צורף נוסח שלישי של פרוטוקול מודפס מיום 28.12.11 אשר כותרתו היא " פלטפורמה... אסיפת בעלי מניות / דירקטוריון" מיום 28.12.11 ( נספח 7).
מדובר בפרוטוקול אסיפת דירקטוריון ( ולא אסיפת בעלי מניות ).
תוכנו של הפרוטוקול בנוסחו השלישי זהה לנוסח הפרוטוקול המודפס הקודם הנזכר לעיל, למעט משפט שהוסף בסוף הפרוטוקול השלישי בו נאמר "ההחלטות התקבלו פה אחד" וכן הוספה חתימתו של אסף.
בתצהירו, טען עזרא כי הפרוטוקול מיום 28.12.11 מזויף.
לראייה, נטען, כי הנתבעים שינו ו"שיפצו" את הפרוטוקול שלוש פעמים.
עזרא העיד כי במהלך הישיבה, משנוכח לדעת שלנתבעים אין כוונה למלא אחר בקשותיו או לספק לו תשובות ברורות, עזב את הישיבה.
לאחר הישיבה המציאו התובעים פרוטוקול שלם ומזויף אותו שיפוצו ושינו שלוש פעמים.
שירלי שיגרה לעו"ד זילברמן את הפרוטוקול בהוראתו של אסף, על מנת שיעלה אותו על נייר של משרדו. אולם, עו"ד זילברמן סירב ( סעיף 37 לתצהירו של עזרא).
בחקירתו חזר בו למעשה עזרא מטענתו כי הפרוטוקולים מזויפים ואף טען, בניגוד לאמור בתצהירו "אני לא אמרתי מזויף" (עמ' 95 לפרוטוקול שורה 12).
עם זאת, לדבריו, המסמכים אינם משקפים את השתלשלות העניינים:
"ש: התוכנית מה שכתוב שם, זה מה שהיה בפגישה או לא היה בפגישה?
ת: זה לא היה בפגישה, לא הכל היה בפגישה.
ש: אז מה כן היה בפגישה?
ת: (מעיין) לא, זה לא היה בפגישה.
ש: ואחרי זה אני רואה שהמסמך הבא זה בעצם מישהו הקליד את הפרוטוקול,
ת: (מעיין) כנראה.
ש: נכון? והמסמך שאחרי זה כבר העלו אותו על נייר הפירמה.
ת: (מעיין) כן, אני רואה.
ש: וכל המסמכים האלה לא נכונה, כל ההשתלשלות הזאת לא נכונה.
ת: ממש לא.
ש: לא קשורה לכלום.
ת: ממש לא". (עמ' 95 לפרוטוקול שורות 15-27).
מנגד, העיד דוני בתצהירו כי הישיבה שהתקיימה ביום 28.12.11 אישרה סיכומים אליהם הגיעו הצדדים בפגישות אצל עו"ד זילברמן בחודש נובמבר 2011 .
כמו כן, התקבלו בה הסכמות נוספות בין הצדדים שהיה צורך להשלימן לאחר הישיבות אצל עו"ד זילברמן ( סעיפים 40-41).
באשר לזימונה של האסיפה – העידה שירלי בחקירתה הנגדית כי הנוכחים בישיבה היו עזרא, אסף, דוני והיא ( עמ' 514, שורה 9 לפרוטוקול הדיון) ו כי הישיבה נערכה ללא זימון מראש, לאחר שהנוכחים בה נפגשו במשרד והחליטו להתכנס לישיבה ( עמ' 514, שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון).
אולם, "הם החליטו לשבת עם עזרא ולדבר איתו ככה ממש ברצינות ולהגיע להסכמות, זה היה כבר סוף שנה, זה רציני מאוד" ( עמ' 514, שורות 22-25 לפרוטוקול הדיון).
עדות זו בדבר רצינות הישיבה, למרות העדר זימון פורמאלי, מקובלת עלי.
יתרה מזאת, לאור העובדה כי עזרא נכח בישיבה ולא העלה כל טענה באשר לאופן כינוסה – אין מקום לטענת התובעים כי הישיבה לא כונסה כדין.
כך עולה מהוראת סעיף 91 (ב) לחוק החברות הקובעת:
" (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי בעל מניה שהגיע לאסיפה על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה".

באשר לתוכן הפרוטוקול – העידה שירלי בתצהירה כי ערכה את סיכום הישיבה בכתב ידה וכשיצאה מהישיבה, המשיך אסף לסכם את הישיבה ( סעיף 15 לתצהירה).
בחקירתה, העידה שירלי כי היא לא כתבה בפרוטוקול את אופן ההצבעה וההחלטה של בעלי המניות, שכן " מה שנכתב על ידי זה היה החלטה פה אחד, כולם הסכימו לזה" (עמ' 516, שורות 10-11 לפרוטוקול הדיון).
עוד העידה שירלי, כי יצאה לקראת סוף הישיבה, שכן הייתה נסערת. אסף, אשר סיים לסכם את הישיבה, הגיע לחדרה לאחר הישיבה ועדכן אותה בהחלטות שהתקבלו. לאחר מכן, היא הקלידה את הפרוטוקול שנכתב בכתב ידה ובכתב ידו של אסף והעבירה אותו לעו"ד זילברמן כדי שיעבור עליו ( עמ' 517, שורה 26 ואילך לפרוטוקול הדיון).
מאחר ושירלי לא הייתה נוכחת בכל הישיבה לא הייתה יכולה לדעת האם כל ההחלטות התקבלו אכן פה אחד.
יש לציין כי בתצהירו התייחס אסף באופן כללי ביותר לפרוטוקול הישיבה. כל שנאמר על ידו הוא כי המשיך לכתוב את עיקרי הדברים באותה ישיבה לאחר ששירלי עזבה את החדר ואין כל התייחסות לקבלת החלטה פה אחד .
שירלי נשאלה בחקירתה ביחס להכנת נוסח נוסף ושלישי לפרוטוקול מיום 28.12.11 בו נוסף המשפט "ההחלטות התקבלו פה אחד" (עמ' 544, שורה 24 ואילך לפרוטוקול הדיון) :
"ש: למה היה צריך 3 מסמכים לישיבה אחת? בשביל מה הדפסת את נספח 7.3?
ת: המסמך השני והשלישי למיטב ידיעתי אמורים להיות אותו דבר. אולי,
[...] יכול להיות שהיה עוד איזשהו תיקון, הוספנו לדעתי חתימות, כי במסמך הראשון אני רואה שאין באמת חתימות שם.
[...] ש: אחרי סעיף 15. " ההחלטות התקבלו פה אחד".
[...] ת: (מעיינת) נכון, בישיבה הזאת הכל היה מוסכם. אם משהו לא הוסכם, תשאל את הנוכחים האחרים שהיו בישיבה, זה ההתרשמות שהייתה שלי.
כב' השופטת: התרשמו? לא הייתה הצבעה?
ת: כל מה שדובר עליו בישיבה, כל מה שהיה בישיבה הזאת הייתה הסכמה.
כב' השופטת: הייתה הצבעה בסופו של דבר?
ת: אף אחד לא הרים ידיים.
[...] ת: לא הרימו ידיים, סיכמו דברים.
כב' השופטת: איך את יודעת שלא הייתה הצבעה? הרי את עזבת בכעס את הישיבה לפני הסוף שלה.
ת: עד פעם, לגבי מה שאני הייתי נוכחת,
[...]
כב' השופטת: את לא יודעת. לא יודעת זו גם תשובה.
ת: בסדר, לא יודעת, זה לגבי מה שלא הייתי נוכחת בישיבה, אני לא יודעת".
כאשר נשאלה שירלי מדוע הפרוטוקול לא נחתם על ידי כל הנוכחים, השיבה ( עמ' 519, שורה 5 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... הייתה תביעה, היה מתח, היו חילוקי דעות. לא היה איזה הכי טבעי שבעולם שסוף יחתמו כל בעלי המניות לפני שמעבירים ברמאות 1.4 מיליון שקל לבעלך?
[...]: לא, העברנו את זה לשמחה זילברמן עוה"ד של החברה, אנחנו רצינו שהוא יראה אותם ואז התכוונו לחתום על זה.
ש: גב' שירלי תקשיבי טוב, כשאני במתח עם בעל מניות אחר, וכשיש בעיות וטענות ושאלות, אז אני יש בעלי מניות, את אומרת שעזרא הסכים, מחתים את בעלי המניות.
ת: יפה. אז הכל נעשה ב-Word, רשום יפה, הועבר לשמחה זילברמן לאישורו שהוא יראה שהכל תקין משפטית ושאפשר לחתום עת [צ.ל " על" – ד.ק] זה. זה ברור שהתכוונו שכולנו נחתום על זה, ו..."
מכל האמור לעיל עולה כי הפרוטוקול נכתב לשיעורין וכי הסעיף בדבר החלטה פה אחד - היה למעשה התרשמות של שירלי .
מאחר ולא התקיימה הצבעה המעידה על קבלת החלטות פה אחד – לא ניתן היה להוסיף את המשפט כחלק מהפרוטוקול.
כמו כן, על אף שבפרוטוקול נכתב כי דוני מונה כמנכ"ל, אישרה שירלי בחקירתה כי לא התקבלה החלטה פורמלית בדבר מינויו ( עמ' 539, שורה 16 ואילך לפרוטוקול הדיון).
לאור אופן עריכת הפרוטוקול ומשהוספו בו דברים לאחר שהסתיימה הישיבה, מבלי שנחתם על ידי המשתתפים, לא ניתן לקבוע כי הפרוטוקול מיום 28.12.11 משקף באופן מהימן את תוכן הישיבה.
עם זאת, אין למעשה בשלב זה משמעות של ממש לטענות שהועלו כנגד קבלת ההחלטות בישיבה זו. כאמור, בדיון שהתקיים בפניי בבקשה לצו מניעה זמני ביום 12.1.12 הסכימו הצדדים כי ההחלטה שהתקבלה באסיפה זו לא תיושם וכי תכונס אסיפה כללית מיוחדת הן של פלטפורמה והן של פיגמנט. אסיפות אלה התקיימו בפועל ביום 19.1.2012 והוקלטו (התמלילים צורפו כנספחים י"ג ו- י"ד לתצהירו של דוני).

* הישיבה מיום 19.1.12
לטענת התובעים, ההחלטה לחלק כספים לדוני ולאסף בגין השנים 2011 ו-2012 הינה החלטה בטלה מעיקרה, שכן אסיפת בעלי המניות שכונסה בפלטפורמה לא הייתה מוסמכת לדון בה ולקבלה.
נטען, כי ההחלטה בנוגע לתנאי העסקה של דוני כנושא משרה שאינו דירקטור הייתה טעונה אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון החברה בהתאם להוראות סעיף 272( א) לחוק החברות.
ההחלטה בנוגע לתנאי העסקתו של אסף כנושא משרה שהוא דירקטור - הייתה טעונה אישור דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית בהתאם להוראות סעיף 273 לחוק החברות.
בכל מקרה, נטען על ידי התובעים כי אף לו הייתה מכונסת ישיבת דירקטוריון כדין, הרי שדוני, אסף ושירלי לא היו יכולים להשתתף בהצבעה בעניין תנאיי העסקתם של אסף ודוני, בשל עניינם האישי בהצבעה.
התובעים היפנו בעניין זה להוראות סעיף 278 לחוק החברות.
באסיפה זו הועלתה, בין היתר, הצעה "לקבוע את שכרו של כל אחד מהמנכ"לים המשותפים של החברה, האדונים הנכבדים אסף מזור ודוני אלרון לשנת 2011 בסך כולל במונחי עלות מעביד של 680 אלף ₪ המורכבים מעלות מעביד בסך חודשי של 50 אלף ₪ ועוד בונוס שנתי בסך 80 אלף ₪. לקבוע כי כל אחד מהמנכ"לים המשותפים של החברה... יהיה זכאי להחזר הוצאות רכב בסך כולל של 60 אלף ₪, בגין שנת 2011. " (עמ' 27 לפרוטוקול הדיון באסיפה - נספח יד' לתצהיר דוני).
באסיפת בעלי מניות פלטפורמה ביום 19.1.12 העלה עו"ד אמון, ב"כ רזיאל, טענה לפיה האסיפה הכללית אינה יכולה להחליט בנוגע לשכר מנכ"ל או בעל תפקיד ( עמ' 31, שורה 6 לפרוטוקול הישיבה). כמו כן, נטען, כי מאחר ומדובר בעסקת בעלי ענין, יש לפעול על פי הוראות החוק ( עמ' 33, שורה 5).
בתגובה לכך, ציין דוני באסיפה כי הוא ואסף מנהלים את החברה משך 7 שנים. על כן, נאמר על ידו באסיפה, פנה לרו"ח החברה על מנת לפסוק מה השכר המגיע להם. לאחר מכן, בשיחת טלפון בה השתתפו עזרא, דוני ורואה החשבון, הסכים עזרא כי רואה החשבון יוסמך לקבוע את השכר למען שלום בית ביניהם ( עמ' 37, שורה 8 ואילך).
בסופו של דבר, הצביעו דוני ואסף בעד ההצעה. מלכה נמנעה מלהצביע והתנגדה לסמכות האסיפה לאשר הצעה זו ( עמ' 165, שורה 15 ואילך לפרוטוקול הדיון באסיפה).
הנתבעים 1-3 צירפו את מכתבו של רו"ח כהן ( מיום 16.1.12 ( נספח יא' לתצהיר דוני) בו צוינה המלצה בדבר שכר למנהלי החברה – משכורת חודשית בסך של 50,000 ₪ לכל אחד; אחזקת רכב בסך של 5,000 ₪ לחודש; אחזקת פלאפון בסך של 1,000 ₪ לחודש ובונוסים על פי רווחיות החברה לאחר הוצאות המימון והוצאות הפחת.
כמו כן, צורף מכתבו של רו"ח כהן מיום 25.1.2012 ( נספח יב' לתצהיר דוני) בו צוין כי על פי בדיקתו, יש להעביר לנבו 562,187 ₪ ולדולב 683,126 ₪ מחברת פלטפורמה, לצורך סגירת ההתחשבנות לשנת 2011 בעניין משכורות, בונוסים ודמי ניהול.
ביחס לשנת 2012 - עלתה באסיפת בעלי מניות פלטפורמה מיום 19.1.12 הצעה דומה.
עוד הוצע לקבל החלטה לפיה " פרט לביצוע התשלומים המפורטים בהחלטות נושא אספת בעלי המניות זו, ותשלום השכר לגברת שירלי אלרון, בגין כהונתה כמנהלת הכספים של החברה, וכמנהלת משאבי האנוש של החברה לא ישולמו תשלומים כל שהם לבעלי המניות בחברה, במישרין או בשרשור, אלא בהחלטה של האסיפה הכללית של החברה" (עמ' 65, שורה 7 ואילך לפרוטוקול הדיון באסיפה) – נספח יד' לתצהיר דוני).
אסף ודוני הצביעו בעד, ומלכה נמנעה ( עמ' 71, שורה 28 לפרוטוקול האסיפה).
יש לבחון עתה את הטענה לפיה לא התקבלו החלטות אלו כדין.
סעיף 5 לתקנונה של פלטפורמה קובע כלהלן:
"ענייני ניהול החברה להלן, יקבעו באסיפה הכללית וירשמו בפרוטוקול שיחייב את החברה בתוספת לתקנונה ויתויק במשרדה הרשום כדלקמן:
5.1 זכויות בעלי המניות, העברות והקצאות.
5.2 פעולות וזכויות המנהלים והדירקטוריון.
5.3 האצלת סמכויות וזכויות חתימה.
5.4 פתיחת חשבון בנק וניהולו.
5.5 חלוקת דיבידנד ורווחים".
כעולה מהוראות תקנון החברה, הסמכות לקבוע את זכויות המנהלים והדירקטוריון נתונה לאסיפה הכללית של פלטפורמה.
מאחר ומדובר בהחלטות שעניינן תנאי העסקה ושכר של דוני ואסף, יש לבחון את התקיימותן של הוראות חוק החברות בנוגע לאישור עסקאות עם נושא משרה בדבר תנאיי כהונתו והעסקתו.
סעיף 270 לחוק החברות קובע כלהלן:
"עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד שהעסקה היא לטובת החברה:
[...]
(2) התקשרות של חברה עם נושא משרה בה שאינו דירקטור, באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;
(3) התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, לעניין כהונתו כדירקטור, וכן לעניין העסקתו בתפקידים אחרים – אם הוא מועסק כאמור;"
סעיף 272 לחוק החברות קובע כלהלן:
"א. עסקה של חברה, שמתקיים בה האמור בסעיף 270(1) והיא עסקה חריגה, או עסקה של חברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב שמתקיים בה האמור בסעיף 270(2), טעונה אישור ועדת הביקורת ולאחר מכן אישור הדירקטוריון.
ב. לא הייתה לחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב ועדת ביקורת, טעונה העסקה אישור הדירקטוריון בלבד אם נושא המשרה אינו דירקטור, ואם נושא המשרה הוא דירקטור גם אישור של האסיפה הכללית".
סעיף 273( א) לחוק החברות קובע כלהלן:
"עסקה של חברה שמתקיים בה האמור בסעיף 270(3), טעונה אישורו של הדירקטוריון ולאחריו אישורה של האסיפה הכללית, ובחברה ציבורית וכן בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, טעונה העסקה אישור ועדת התגמול, קודם לאישור הדירקטוריון".
במקרה שלפניי, אסף הוא דירקטור בפלטפורמה ואף משמש כמנהל החברה על פי החלטת אסיפת בעלי המניות של פלטפורמה מיום 16.6.2005 ( נספח 2 לתצהירו של אסף).
על כן, תנאי העסקתו ושכרו של אסף טעונים אישורו של הדירקטוריון ולאחריו אישורה של האסיפה הכללית.
ביחס לדוני - באסיפת פלטפורמה ביום 19.1.12 הוחלט כי דוני ימונה לדירקטור בפלטפורמה במקום שירלי.
בנוסף, לטענת הנתבעים, דוני הוא מנכ"ל משותף בחברה יחד עם אסף. בנסיבות אלו, גם תנאי העסקתו ושכרו של דוני טעונים אישור הדירקטוריון ולאחריו אישורה של האסיפה הכללית.
יצוין, כי ביחס לשכרו של דוני בשנת 2011, במהלכה הוא לא שימש כדירקטור, יש, לכאורה, צורך באישור הדירקטוריון בלבד, בהעדר ועדת ביקורת.
בענייננו, ההחלטה בנוגעת לקביעת שכרם של דוני ואסף לא הובאה להחלטת הדירקטוריון אלא ישירות לאסיפה הכללית.
טרם האסיפה מיום 19.1.12, היו הדירקטורים בפלטפורמה אסף, שירלי ומלכה. בהחלטה שהתקבלה באסיפה הוחלפו שירלי ומלכה בדוני ובעזרא, כך שהדירקטורים נכון למועד ההחלטה היו אסף, דוני ועזרא.
בנסיבות אלו, ניתן לומר כי אסף ודוני ( או אסף ושירלי) היו ממילא מצביעים בעד ההחלטה בנוגע לשכרם של דוני ואסף, כך שאין כל רבותא בקיומה של ישיבת דירקטוריון לפני אישורה של האסיפה הכללית .
באסיפה הכללית התקבלה ההחלטה , כאמור, על ידי דוני ואסף כאשר מלכה נמנעה מלהצביע. בכך, התקבלה ההצעה ברוב קולות.
באשר לקיומו של ניגוד עניינים באישור עסקה, קובע סעיף 278 לחוק החברות כלהלן:
"א) מי שיש לו ענין אישי באישור עסקה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, המובאת לאישור ועדת הביקורת או הדירקטוריון, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בוועדת הביקורת ובדירקטוריון, ואולם נושא משרה שיש לו עניין אישי, רשאי להיות נוכח לשם הצגת העסקה, אם יושב ראש ועדת הביקורת או יושב ראש הדירקטוריון, לפי העניין, קבע כי הוא נדרש לשם הצגתה.
ב) על אף האמור בסעיף קטן ( א), רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בוועדת ביקורת ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב חברי ועדת הביקורת יש ענין אישי באישור העסקה, וכן רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בדירקטוריון ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב הדירקטורים בחברה יש ענין אישי באישור העסקה.
ג) היה לרוב הדירקטורים בדירקטוריון החברה ענין אישי באישור עסקה כאמור בסעיף קטן ( א), טעונה העסקה גם אישור האסיפה הכללית".
בנסיבות שלפניי, מאחר ולרוב הדירקטורים – דוני ואסף או לחלופין אסף ושירלי - ישנו עניין אישי בהחלטה בנוגע לחלוקת השכר כאמור בסעיף 278( ג) לחוק החברות, הרי שאישור האסיפה הכללית אשר התקבל ברוב דעות התקבל כדין.

* טענות התובעים ביחס לסכומי כסף שנמשכו על ידי הנתבעים
התובעים העלו בסיכומים מספר טענות באשר למשיכות שבוצעו על ידי הנתבעים לאחר האסיפות הכלליות.
הטענה הראשונה שנטענה ע"י התובעים בהקשר זה הינה כי בניסיון הראשון למשיכת כספים מפלטפורמה, (ביום 29.12.11) (להלן: "הוראת ההעברה הראשונה") ביקשו הנתבעים למשוך סכום של כ- 1,400,000 ₪ ומתוכם 400,000 ₪ דיבידנדים לכל בעלי המניות.
לעומת זאת, ביום 25.1.12 ביקשו למשוך סכום של 1,245,313 ₪, ללא חלוקת דיבידנד כלל (להלן: "הוראת ההעברה השנייה").
לטענת התובעים, שינוי זה בסכום אותו ביקשו הנתבעים למשוך הינו תמוה. לא ברור כיצד סכום המשיכה גדל בסכום של כ- 417,000 ₪ בהוראת ההעברה השנייה לעומת הראשונה.
כמו כן, נטען כי מהכספים שהגיעו לנתבעים, לשיטתם, לא קוזזו המשכורות ששולמו להם בפועל בשנת 2011.

אינני רואה צורך להידרש באופן פרטני לטענות החישוב בעניין המשיכות – שכן טענתם העיקרית של התובעים היא כי עצם קבלת ההחלטות בדבר תשלום השכר מהווה קיפוח, שכן מדובר במשכורות עתק שנקבעו באופן שרירותי ומקפח – כאשר הקיפוח מתבטא הן באי תשלום המגיע לתובעים והן ב עובדה כי לא נותרים בחברה רווחים הראויים לחלוקה.

בטענה זו אדון להלן:
* הטענה בדבר תשלום משכורות עתק המהווה דיבידנד מוסווה
טענה זו הינה למעשה הטענה העיקרית אותה מעלים התובעים כנגד ההחלט ות שהתקבלו בדבר תשלום שכר לדוני ולאסף - ולא הטענות בדבר פגמים פורמאליים בקבלת ההחלטות, טענות אליהן התייחסתי לעיל.
בתצהירה טענה מלכה ( סעיפים 129-131), כי על אף הירידה ברווחיות פלטפורמה משנת 2011 עד 2013, שכרם של דוני ואסף עמד בעינו ונותר בסכום של 50,000 ₪ לחודש, בנוסף לבונוסים.
שכר זה גבוה, לדבריה, בהרבה משכר של מנכ"ל משרד פרסום גדול יותר מפלטפורמה.
הטענה בדבר היות שכרם של דוני ואסף מופרז או שכר עתק קשורה קשר הדוק לטענה לפיה שכר זה אינו מותיר בפלטפורמה רווחים ראויים לחלוקה.
בסיכומיהם טענו התובעים כי מדובר, למעשה, בחלוקת דיבידנד מוסווה ( סעיפים 39 ו- 113 - 117 ).
ככלל, אין לבעלי-מניות זכות מוקנית לחלוקת דיבידנד.
סעיפים 306 ו-307 לחוק החברות קובעים לעניין זה כי " לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה" וכי " החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה" אלא אם נקבע אחרת בתקנון.
אין לבעלי מניות בחברה זכות מוקנית לחלוקת דיבידנד אף לא כאשר החברה היא רווחית ( ראו: צפורה כהן, בעלי-מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות ( כרך ב', מהדורה שנייה, עמ' 155-147).
החלטת חברה שלא לחלק את רווחי החברה כדיבידנד, כשלעצמה, איננה מהווה בסיס לעילת תביעה בגין קיפוח. אולם, מבחינה עקרונית, החלטה שלא לחלק דיבידנד יכולה להוות נסיבה שיחד עם אירועים אחרים בחברה עשויה לתמוך בטענת קיפוח ( עניין גדיש).
בעניין זה קבע בית המשפט העליון ( מפי כב' השופטת א' חיות) בע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון חביב (פורסם בנבו) כך:
"בנסיבות מסוימות עשויה הימנעות מחלוקת דיבידנדים בחברה פרטית להוות קיפוח של בעלי מניות המיעוט. זאת בייחוד כאשר בעלי מניות המיעוט בניגוד לבעלי מניות הרוב אינם נהנים מרווחיה באופן כלשהו, אף לא בדרך של משכורות או תנאים נלווים, וכן אינם יכולים למכור את מניותיהם בשוק במחיר המשקף את השווי של חלקם בחברה".
אמנם, בחקירתו אישר רו"ח כהן כי חלוקת השכר לדוני ולאסף בסכומים שחולקו לא אפשרה חלוקת דיבידנד ( בעמ' 425, שורות 18-24 לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד כהן: ... ב-2010, ב-2010, ב-2011, ב-2012 ו-2013, אם אני מחבר את 4 השנים, בממוצע זה מיליון, 1.050 מיליון שקל לשנה, אני הערכתי לפני דמי ניהול. אז אני אומר לך שבשיטה הזאת של לתת 1.2 מיליון כל שנה לדוני ואסף, לתת להם הוצאות רכב והוצאות שונות נוספות, החברה לא יכולה אף פעם לחלק דיבידנד. זה נכון?
ת: נכון".

יחד עם זאת, בנסיבות המקרה שבפניי, מכלול נסיבות העניין מוביל למסקנה, כי לא היה באי חלוקת דיבידנד בפלטפורמה משום קיפוח המיעוט:
ביחס לחלוקת דיבידנד במסווה של שכר – יש להחיל את הדברים שנאמרו על ידי צ' כהן בספרה לעיל (בעמ' 151-150):
"אם טענתו של בעל מניות מתבססת על כך שנושאי המשרה בחברה מרוקנים את רווחיה במסווה של שכר, כאשר הסכומים שהם נוטלים כשכר עולים על המקובל בשוק ואינם אלא חלוקת רווחים לבעלי-מניות הרוב בכסות של שכר לנושאי משרה, רשאי בעל המניות לטעון טענת קיפוח. טענה זו תהיה מושתת על ההוצאה הבלתי סבירה של השכר לנושאי המשרה, ולא על אי חלוקת דיווידנד. הגם שבית-המשפט אינו מתערב, בדרך כלל, בגובה השכר שהחברה משלמת לנושאי המשרה שלה, הוא רשאי לבדוק אם אכן מדובר בשכר, או שמא אין התשלום בגדר שכר אלא חלוקת רווחים לבעלי-מניות במסווה של שכר".
לא הוכח כי השכר שנקבע לדוני ולאסף הינו שכר מופרז או בלתי סביר.
את טענותיהם בדבר היות השכר מופרז ביססו התובעים על נתוני החברה וכן על כתבה עיתונאית בדבר שכרו של מנכ"ל משרד פרסום.
כך, לטענת מלכה בתצהירה, מעיון בדוח רווח והפסד בדוחות הכספים של פלטפורמה, ניתן לראות כי בשנת 2011 , כאשר היא ועזרא עבדו וניהלו בפלטפורמה, רווחיה עמדו על 10.17% בשים לב להכנסות החברה. לעומת זאת, בשנת 2012 הרווח עמד על 5.1% בשים לב להכנסות ובשנת 2013 הרווח הסתכם ב5.4% (סעיפים 129-131).
בהתעלם מדבריה של מלכה לעניין ניהול פלטפורמה על ידה ועל ידי עזרא, אישר אסף בחקירתו הנגדית כי רווחיה של פלטפורמה ירדו במשך 5-7 השנים האחרונות, שכן היא עברה לתחום הדיגיטל (עמ' 63 לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
כמו כן, צירפה מלכה לתצהירה כתבה עיתונאית ממנה עולה לטענתה כי מנכ"ל משרד פרסום גדול ומצליח יותר מפלטפורמה מרוויח 35,000 ₪, שכר נמוך משל דוני ואסף ( נספח 30).
אין די בנתונים שפורטו לעיל כדי להוכיח טענה בדבר אי סבירות השכר והיות התשלום בגדר דיבידנד מוסווה.
על מנת להוכיח טענה זו, היה על התובעים לבססה בראיות של ממש ביחס לשכר הנהוג במשק לבעלי תפקיד כמו דוני ואסף בתחום הפרסום ולא די להפנות לכתבה עיתונאית ( השוו: ת"צ 44205-04-12 ‏‏ ראובן רוזנפלד נ' משואות יצחק - מושב שיתופי להתיישבות של הפועל מזרחי ( פורסם בנבו)).
לא הוכחה כל מצוקה כספית בה מצויה פלטפורמה, או כי מדובר בשכר מופרז ביחס להיקפי פעילותה ורווחיה. אלא דווקא להיפך - חברת פלטפורמה הינה חברה מרוויחה ( כך עולה מדוחותיה הכספיים של פלטפורמה לשנים 2011-2012- נספח ה' לתצהירו של דוני). על כן, לא ניתן לומר כי חלוקת השכר עמדה בניגוד לטובת החברה וכי אין היא מבטאה תמורה ראויה עבור עבודתם של דוני ואסף .
יש לציין, כי מעיון בטבלה אשר צורפה כנספח 30 לתצהירה של מלכה - עולה כי נתוני השכר המצוינים בה הם במונחי ברוטו ואינם כוללים הטבות ותוספות. השכר שנקבע לדוני ולאסף מגלם עלות מעביד וכולל את כל רכיבי השכר לרבות: רכב, פיצויים, הפרשות, ביטוח מנהלים וכו'.
(עדותו של אסף בעמ' 80 לפרוטוקול לפיה הסכום של 50,000 ₪ הינו עלות שכר ולא שכר ברוטו).

גם בהקשר זה לא נתנו על ידי מלכה תשובות ישירות לשאלות שנשאלה בחקירה הנגדית.
מלכה הופנתה לטבלה שצירפה בנספח 30 ונשאלה האם מדובר במונחי עלות שכר או בשכר ברוטו
תשובתה הייתה "בשכר ברוטו".
משנשאלה האם היא יכולה לומר האם המשכורות כוללות הטבות ותוספות השיבה "זה אחרי הכל, זה השכר ברוטו".
בעקבות תשובה זו הופנתה מלכה לפיסקה המופיעה מעל טבלת השכר בנספח 30 בה נאמר "כל נתוני השכר הם במונחי ברוטו ואינם כוללים תוספות והטבות".
לאחר שמלכה עיינה באמור עלתה גרסה חדשה "כן, אבל השכר הזה מתייחס למשרד פרסום גדול, תראה באיזה מחזור הוא באיזה היקף".
כמו כן, טענה מלכה כי מדובר במנכ"ל שהוא אינו בעל מניות ובעל מניות מקבל דיבידנד. (עמ' 255-256 לפרוטוקול).
יתרה מזאת, נראה כי הייתה למעשה הסכמה עקרונית של התובעים לתשלום השכר.
רו"ח כהן העיד כי בשלהי שנת 2010 ובשנת 2011 פנו אליו דוני ועזרא וביקשו ממנו לסייע להם בקביעת שכר מתאים לעזרא, למלכה, לדוני ולשירלי וכן לסייע בסידור מחדש של מבנה ההוצאות בפיגמנט ובפלטפורמה. בהתאם לכך, קיים רו"ח כהן שיחות והתכתבויות עם הצדדים והציע להם הצעות שונות ( סעיפים 9-10 לתצהירו).
העובדה שהתובעים לא ראו בשכרם של דוני ושל אסף כשכר מופרז באה לידי ביטוי בכך שבשנת 2011, עת נוהל המו"מ בין הצדדים בעזרת רו"ח כהן ועו"ד זילברמן, לא הביעו מלכה ועזרא כל התנגדות לשכר זה אלא העלו דרישות מסוימות בקשר לשכרם.
התכתבויות בעניין זה צורפו כנספחים ח' ו- ט' לתצהירו של דוני.
אמנם, לא נחתם בסופו של דבר הסכם מחייב בין הצדדים. כמו כן, עולה מתצהירה של מלכה כי הסכמה זו הותנתה בכך שחלקו של אסף ברווחי דיסקונט יתחלק בין שאר בעלי המניות ( סעיפים 137-138 לתצהירה של מלכה).
אולם, נראה כי הסתייגותם של התובעים משכרם של דוני ואסף אינו נובע מכך שהוא מופרז, לכאורה, אלא מהעובדה כי לא נקבע שכר זהה גם להם.
יש לציין עוד כי באסיפה הכללית אשר התקיימה ביום 19.1.12 נמנעה מלכה מהצבעה בעניין אישור השכר ולא הצביעה נגד.
מכל האמור לעיל עולה, כי אין לראות בשכר בעלות מעביד בסכום של 50,000 ₪ כ "שכר עתק" שיש לראות בו כעושק את התובעים.
על יסוד קביעה זו אין גם בסיס לטענה כי השכר מהווה בגדר דיבידנד מוסווה המשולם על ידי פלטפורמה באופן לא שוויוני לבעלי מניותיה.

- הטענה בדבר הפרת הציפיות הלגיטימיות של התובעים לניהול החברות והעסקתם
התובעים טענו, כאמור, כי הנתבעים מקפחים את בעלי מניות המיעוט בפלטפורמה, שכן הם מפרים את הציפייה הלגיטימית לניהול החברות והעסקתם.
זאת, במיוחד בשים לב ליחסי האמון ששררו בין הצדדים והעובדה כי מדובר, למעשה, בחברה משפחתית בה שלושה בעלי מניות בלבד.
נטען, כי הקשרים המשפחתיים על יסודם הוקמה החברה ויחסי האמון בין הצדדים מעידים על כך כי מדובר בחברת מעטים " מעין שותפות".
לאור זאת, קמה לתובעים, לטענתם, ציפייה לגיטימית להיות שותפים לניהולה ולהתפרנס ממנה.
התובעים טענו כי שלילת זכותם של מלכה ועזרא לעבוד בחברה, כמו גם הדחתה של מלכה מהדירקטוריון מהווים קיפוח המיעוט.

* הטענה בדבר היות החברות "חברות מעטים" ו-"מעין שותפות"
לצורך הדיון בשאלת הקיפוח, יש, כאמור, לבחון את טיבן של החברות ואת השאלה האם מדובר בחברות מעטים שיש לאפיינן כ"מעין שותפות".
לצורך כך, יש לבחון, בין היתר, מהו מספר בעלי המניות; האם פעילות החברות מאופיינת ביחס אישי הכרוך באמון הדדי בין בעלי המניות; האם קיימת הבנה בין בעלי המניות לפיה כולם או רובם ייטלו חלק בניהול עסקי החברה; האם הצדדים מקפידים על הפרוצדורות הקבועות בדיני החברות או שהתנהגותם מאופיינות בהעדר פורמאליות ועוד ( ראה: עניין אדלר, פס' 77-78 של כב' השופט י' דנציגר).
בענייננו, ועל פי המבחנים שהותוו בפסיקה לאורך השנים, עולה בבירור המסקנה כי החברות הן חברות מעטים.
אין בעובדה כי בפלטפורמה מועסקים כ-50 עובדים כדי לשנות מסקנה זו, לאור קיומם של הקריטריונים המשותפים לשתי החברות:
בשתי החברות קיים מספר מצומצם של בעלי מניות - בעלי המניות בפיגמנט הם דולב ורזיאל הנשלטים על ידי האחים דוני ועזרא ונשותיהם, ובפלטפורמה בעלי המניות הם רזיאל, דולב ונבו.
בפיגמנט מכהנים כדירקטורים דוני ועזרא ( אחים); בפלטפורמה מכהנים דירקטורים מטעם שלושת בעלי המניות ( דוני, אסף ועזרא, ובעבר, שירלי, אסף ומלכה).
כמו כן, עולה מהראיות כי מערכת היחסים בין הצדדים הושתתה על יחסי אמון והחברות התנהלו באופן בלתי פורמאלי.

מחקירתה של מלכה עלה כי פלטפורמה לא התנהלה בצורה פורמאלית: החברה לא ערכה פרוטוקולים ( עמ' 174, שורה 18 לפרוטוקול הדיון) ולא הועלו בכתב הצעות החלטה בפני הדירקטוריון ( עמ' 176, שורות 21-24 לפרוטוקול הדיון).
בסיכומיהם ציינו התובעים כי במשך השנים פעלו הצדדים על סמך אמון אישי והבנות בעל פה ( סעיף 19).

כך עולה אכן מחקירות העדים:
בחקירתה מיום 13.3.14 ( בבקשה לתיקון כתב התביעה) העידה מלכה: ".. כל אחד היה לו את התחום שלו, היה אמון מלא, שני אחים אוהבים אחד את השני, גיסתי רואת חשבון, כל אחד עבד בתחום שלו" ( עמ' 54, שורות 20-22 ׂׂ).
שירלי, היא הגיסה, העידה בחקירתה כי דוני ואסף ניהלו את פלטפורמה בפועל וכי לא כונס דירקטוריון לצורך קבלת החלטות ( עמ' 463, שורה 25 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"[...]
ת: אני לא מקבלת החלטות בחברה.
[...] יש מנכ"לים משותפים דוני ואסף.
עו"ד כהן: הבנתי. והדירקטוריון של פלטפורמה מהו? קישוט או שיש לו,
ת: בוא נגיד שדירקטוריון פלטפורמה כמו שהוא היה בעבר עם מלכה אלרון, שירלי אלרון ואסף אלרון, לא תפקד כדירקטוריון. הדירקטוריון היה תמיד דוני ואסף, הם היו מנהלים בפועל דה פקטו, דוני ואסף ניהלו תמיד את החברה, הם הקימו אותה ביחד, הם בנו אותה ביחד.
ש: והדירקטוריון?
ת: דירקטוריון של מלכה אלרון? לא היה כזה דבר מעולם. מעולם לא כונס כזה דבר, לא היה דבר כזה.
ש: אז רגע, אני לא מבין. מה שאת אומרת זה,
ת: אנחנו לא חברה ציבורית, יש דירקטוריון שהוא לא היה פעיל. היו מנהלים שניהלו.
ש: אף פעם הוא לא היה פעיל?
ת: אף פעם לא. הדירקטוריון אף פעם לא היה דירקטוריון.
ש: אז אין משמעות לדירקטוריון.
ת: אין משמעות לדירקטוריון".

למרות הקביעה כי מדובר בחברות מעטים אין מקום לטענת התובעים כי קמה להם ציפייה לגיטימית לנהל את פלטפורמה או לעבוד בה: -

* האם קיימת לתובעים ציפייה לגיטימית להיות מועסקים על ידי פלטפורמה או לקבל ממנה שכר

לטענת התובעים, נוכח הסטטוס קוו שנוצר לאורך השנים, אין משמעות לשאלה האם הם עבדו בחברות אם לאו לצורך קבלת תשלום מהן. בכל מקרה, לטענתם, הם היו פעילים לאורך השנים בחברות באופן שהנתבעים נהנו מפירות עבודתם מבלי שניתן להם גמול בשל כך.
עזרא העיד בתצהירו, כי חלוקת העבודה בפיגמנט הייתה כזו שדוני ומלכה פעלו בתחום השיווק ומלכה פעלה לגיוס לקוחות חדשים. לעזרא היו סמכויות רבות בקשר לניהול הפנימי של החברה, קשר עם מוסדות ובעלי מקצוע, קידום קשרים עם ספקים ועבודה מול לקוחות ( סעיף 15).
לטענת מלכה בתצהירה , היא הצליחה לגייס לקוחות רבים לפיגמנט. כמו כן, היא ניהלה את פרויקט הדגל של פיגמנט, פרויקט הבנקים, אשר כלל ביצוע עבודות דפוס עבור בנקים שונים (סעיפים 32-39) .
דוני העיד בתצהירו כי הוא גייס את בנק הפועלים כלקוח של פיגמנט. לטענתו, במסגרת זו, הייתה מלכה אחראית על המלאכה הטכנית הכרוכה בהמרת דוחות הבנק לתצורת הדפסה. מלכה פקחה על צוות עובדות שעסק, בעיקר, בדוחות הרבעוניים, ועסקה בעיקר בפיקוח על הגהת מסמכים, על התקדמות העבודה ובתיאומים לוגיסטיים עם אנשי הבנק ( סעיפים 12-14).
לאחר מכן, הוסיף דוני בתצהירו כי הוא גייס אף את בנק דיסקונט ובנק מזרחי-טפחות כלקוחות של פיגמנט.
בחקירתו, העיד דוני ביחס לעבודתה של מלכה בפיגמנט כך:
" היא הייתה עושה הגהות לכרטיסי ביקור... לפעמים הייתה מתאמת לי פגישות, הייתה מתקשרת, כן. היא לא יכולה לגייס לקוחות" (עמ' 668, שורה 23 ואילך לפרוטוקול הדיון).
בהמשך חקירתו, כאשר נשאל לגבי מעורבותה של מלכה בפרויקט הבנקים בפיגמנט, השיב כי היא עשתה הגהות למסמכים שהופקו בפרויקט הבנקים ( עמ' 670, שורה 19 ואילך לפרוטוקול הדיון).
כאשר נשאל אסף בחקירתו מה הייתה מעורבותה של מלכה בפרויקט בנק הפועלים, השיב "את הפעילות הזאת ניהלנו דוני ואני מלמעלה. למלכה היה תפקיד ביצועי בפרויקט הזה, היא ניהלה את השוטף, את הממשקות, את כל העברת דוחות, קבלה, הייתה עם האנשים במשרד בזמן שהם עבדו שם. היא לא הייתה בפגישות לבד, כל הפגישות היו איתי עם הבנק או עם דוני..."

ביחס לעזרא - העיד דוני בתצהירו כי עזרא הועסק בפיגמנט בתפקיד של מעין אב בית - הסדרת אישורי בטיחות אש, ביטוחים, סידורים שונים בדואר, איסוף הצעות מחיר וכו' (סעיף 30).
ביחס לפלטפורמה - נטען על ידי התובעים כי הם היו פעילים באופן משמעותי בחברה:
מלכה העידה בתצהירה, כי היא הייתה מעורבת בניהולה של פלטפורמה, שימשה כדירקטורית שלה ו הייתה אחראית על כל מערך השיווק של פלטפורמה. כמו כן, לטענתה, היא תרמה רבות לחברות ויזמה פגישות עם חברת MSN ו -"יד 2" במהלך ששנת 2011 (סעיפים 41-42 לתצהירה).
עזרא העיד כי הוא היה פעיל בפלטפורמה בתחומים הבאים: אחראי על הקשרים מול המוסדות השונים וביניהם הבנקים; שותף לניהול כספיה של פלטפורמה; הקמת פלטפורמה והמעבר למשרדיה החדשים; שותף בהפקות הדפוס של פלטפורמה תוך עבודה שוטפת עם דוני ולימור; לקח חלק בניהולה של פלטפורמה. כך למשל, ניהל מו"מ מול ספקים, פיקח על קמפיין גיוס לקוחות לבנק מזרחי, פתח חשבון בנק של פלטפורמה וכן היה שותף בהחלטה לפתוח את חברת אדלנד שתפעל תחת פלטפורמה ( סעיף 26 לתצהירו של עזרא).
ביחס לעזרא - טענה מלכה בתצהירה כי "אין בין תרומתו או אי תרומתו של עזרא בפרט והתובעים בכלל לחברת פלטפורמה, דבר וחצי הקשור ו/או מצדיק אל קיפוחנו המקומם והנוגד את הדין כבעלי מניות וכדירקטורים בחברה. שנית ולצורך הדוגמא, עזרא נטל חלק בניהול קמפיין נרחב של גיוס לקוחות לבנק מזרחי טפחות ביחס עם עובדי פלטפורמה וזאת ללא כל דרישה מצדו לשכר הולם בגין עבודתו" (סעיף 44 לתצהירה של מלכה).

לעומת זאת, דוני ואסף טענו בתצהיריהם כי עזרא ומלכה לא לקחו חלק בהקמתה של פלטפורמה; לא אחזו בכישורים רלוונטיים לפעילותה וממילא לא יועד להם תפקיד כלשהו בפלטפורמה ( סעיף 23 לתצהירו של דוני; סעיף 22 לתצהירו של אסף).
שירלי העידה בתצהירה כי בפועל, תרומתם של עזרא ומלכה לפיגמנט ולפלטפורמה הייתה דלה ובנושאים טכניים, וכי דוני ואסף הם שניהלו את העסקים והביאו את הלקוחות ( דוני לפיגמנט ולפלטפורמה ואסף לפלטפורמה) (סעיפים 12-13 לתצהירה).
עדיפה עלי עדותם של הנתבעים על פני עדותם של התובעים באשר לחלקם של התובעים במסגרת פלטפורמה.
כפי שעולה מהראיות למלכה ולעזרא היה אכן תפקיד משמעותי בעבודה שבוצעה במסגרת פיגמנט. אולם, פועלם במסגרת פלטפורמה היה מועט ביותר ובכל מקרה הסתיים כבר בשנת 2009.

מחקירתה של מלכה עלה כי עד שנת 2009 היא איתרה לקוחות פוטנציאליים; שלחה ל הם חומרים; ביצעה דיוור ישיר וקבעה פגישות לדוני.

מלכה העידה בחקירתה (עמ' 241, שורה 17 ואילך לפרוטוקול הדיון):

"עו"ד ידגר: ... בסעיף 40 לתצהיר שלך את כותבת ששימשת כדירקטורית בפלטפורמה והיית אחראית על כל מערך השיווק שלה?
ת: (מעיינת) נכון.
ש: באיזה שנים לפי השיטה שלך היית אחראית?
ת: עד פברואר 2009, כשהצטרף הבנק השלישי.
ש: את יכולה להגיד לנו בשנים שכן פעלת עד פברואר 2009, איך פעלת? איך נראה סדר היום שלך? מה היו המטרות והיעדים שלך? מה היו האתגרים המרכזיים שהתמודדת איתם?
ת: היה לי חדר גדול עם ארון ששם ריכזתי מדפים לפי נושאים, כל לקוח שהיה לנו דוגמאות על עבודות. אני הייתי יושבת על הטלפון, יושבת במחשב, לוקחת לקוחות פוטנציאליים, מסתכלת לפני שמתקשרת אליהם. הייתי מסתכלת באינטרנט לראות איך הם רשומים שם, מנסה לייעל, מרימה אליהם טלפון, מבררת מי הבן אדם שאחראי על הפרסום עד שמוצאים אותו. מנסה לשווק, לנסות שתהיה פגישה לדוני או לאסף, בהחלה הייתי מצטרפת לפגישות אבל בסוף מתברר שאני עושה עבודה טובה מבפנים, וחבל על השעות. והייתי מכינה להם קיטי, הייתי מכינה להם תיק, היה לדוני תיק שחור. הייתי שמה לו את כל הדוגמאות הספציפיות לאותו לקוח. לדוגמא, היה לנו מאיר חברה למכוניות, כשהייתי שולחת אותם לחברה, לסוכנות אחרת, הייתי מביאה ונותנת לו דוגמאות ספציפיות של מאיר, כי זה פולדר שמכניסים כשהבן אדם בא וככה לכל לקוח ולקוח שהם היו לוקחים, הייתי מארגנת את התיק, ונותנת להם למי האיש שצריך להיפגש איתם, הכל. ותמיד בבוקר – תגידי לי, מצלצל אליי, איזה כתובת, מה זה, אף פעם לא היה, אני ועזרא היינו מאוד מסודרים, הכל רושמים, הכל זה.
ש: אוקי, אז אני רוצה רק לסכם כי לא רציתי להפסיק אותם ["אותך" – ד.ק]. בעצם היית יושבת במשרד, לא יצאת לפגישות,
ת: יצאתי קצת, לא הרבה.
ש: יצאת קצת אבל מהר מאוד זה הסתיים. היית באינטרנט מחפשת לקוחות פוטנציאליים, מרימה אליהם טלפון,
[...] ומסדרת לדוני פגישות.
ת: מעבר לזה עשיתי עוד דברים.
[...]
ת: הייתה לנו מחלקת של צוות של כוח אדם שהיינו משלמים לכוח אדם והוא היה בא, והוא היה עושה דיוורים. היינו שולחים דיוורים, ואני הייתי אחראית על הדיוורים.
[...]
כב' השופטת: אוקי, אז דיוור ישיר, בסדר. עוד משהו חוץ מזה? או שזה היה עיקר הפעילות מעבר למשרד?
ת: שיווק ודיוור ישיר".

תיאור זה של עבודתה של מלכה אינו עולה בקנה אחד עם תיאור תפקיד של ניהול תחום השיווק בפלטפורמה.
בתמיכה לטענתה לפיה ניהלה את תחום השיווק בפלטפורמה, צירפה מלכה לתצהירה פרופיל חברה שהוכן על ידה ונשלח ללקוחות פוטנציאליים ( נספח 27 לתצהירה).
אולם, מחקירתה עלה כי לא מדובר במסמך אשר נכתב על ידה לפי רעיון או תכנון שלה.
משהתבקשה מלכה להסביר את תהליך יצירת המסמך השיבה : "הסברתי, ישבתי נכנסתי לאינטרנט יש פה שורות שאחרים מפרסמים ערכתי את זה מחדש... נתתי את לקוחות המשרד שהיו".
מלכה העידה כי התייעצה למעשה עם קופירייטר תוך כדי ועריכת המסמך "כתבתי את זה והלכתי להביא את זה ידנית".
מלכה נשאלה אם היא יכולה להסביר את המונחים הנכללים במסמך: סופרוייזר ותקציבאי ומה ההבדל ביניהם.
בתחילה חזרה על התשובה הקודמת "אמרתי לך קודם שנכנסתי לאינטרנט ולקחתי משם, אבל אני יודעת שיש תקציבאי..." (עמ' 247 לפרוטוקול).
מלכה נשאלה על ידי ב"כ נתבעים 1-3:
"ש. זאת אומרת שהתקצביאי הוא איש הכספים והסופרוייזר הוא איש הפרסום?
ת. אני לא כל כך יודעת את ההבדל סליחה... אמרתי לך שאני נכנסתי לאינטרנט... אני לא אמורה, אני כולה איש שיווק שכתבתי איזשהו מסמך" (עמ' 248 לפרוטוקול).
כמו כן, התבקשה מלכה להסביר מספר מונחים נוספים בתחום השיווק ואף לשאלות בעניין זה לא ידעה להשיב (עמ' 274 לפרוטוקול).

עדות זו והעדר הידע בתחום השיווק בחברה העוסקת בפרסום - אינם עול ים בקנה אחד עם טענתה של מלכה לפיה תפקידה בפלטפורמה היה מנהלת שיווק או עם הידע המקצועי הנדרש מבעל תפקיד מעין זה.

עניין נוסף המקשה על טענתה של מלכה בעניין עבודתה בפלטפורמה היא העובדה כי למדה ללימודי תואר ראשון במשפטים במשך חמש שנים.
מלכה העידה כי סיימה את לימודי המשפטים בחודש יולי 2011 לערך (עמ' 195, שורות 2-3 לפרוטוקול הדיון) ; כי עבדה כמתמחה במשרד עו"ד החל מדצמבר 2011 ועד דצמבר 2012 וכי ניגשה למבחני לשכת עוה"ד בחודש מאי 2013.
כמו כן, העידה מלכה כי העבודה בזמן ההתמחות הייתה יום עבודה רגיל (עמ' 192, שורה 21 ואילך לפרוטוקול הדיון).

דוני העיד בתצהירו כי מלכה למדה במשך חמש שנים על חשבון עבודתה (סעיף 33 לתצהירו) ועדותו נתמכת למעשה בעדותה של מלכה לפיה סיימה את לימודיי המשפטים ביולי 2011.

אסף נחקר אף הוא באשר לטענתה של מלכה בדבר מהות עבודתה בפלטפורמה.
אסף העיד " מלכה קיבלה משרה בפלטפורמה, לצערי היא לא עבד[ה] אף פעם... בתקופה שחשבתי בפלטפורמה, היא לא עשתה דבר, למרות ש הייתה תקופה שחשבתי שאולי יש סיכוי... היא פשוט לא ... משכה כסף ולא השתתפה בכלום." (עמ' 63, שורות 10-19 לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).

העולה מכל האמור לעיל, כי אין תשתית ראייתית לטענת התובעים לפיה מלכה ניהלה את תחום השיווק במסגרת פלטפורמה.

מעדותו של עזרא אף עלה במפורש כי בכל מקרה עבדה מלכה בפלטפורמה רק עד שנת 2009.
לדבריו, בשנת 2009 היו שלושה בנקים בפיגמנט "והיא לא יכלה להמשיך לעבוד וגם לעשות שיווק בפלטפורמה... גם בזה וגם בזה לכן היא התמקדה בבנקים".
לטענתו, כי לאחר מכן משנסגרה פיגמנט, עברה מלכה לעבוד בשיווק ב פלטפורמה, בזמן בו למדה משפטים - אין כל בסיס ראייתי .

ביחס לעזרא - עולה מהחקירות כי הוא לא עבד בעבודה משמעותית שוטפת במסגרת פלטפורמה, אלא לכל היותר סייע בעניינים נקודתיים.
בחקירתו, נשאל עזרא האם עבד בפלטפורמה ( בעמ' 139, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד וייסבן: תאשר לי בבקשה שכלל לא עבדת בפלטפורמה?
ת: לא מאשר לך.
ש: לא מאשר לי את זה?
ת: לא. לא קיבלתי שכר מפלטפורמה, אבל עבדתי בפלטפורמה.
ש: אני מפנה את בית המשפט ואותך לעמ' 49 שורה 12 [לפרוטוקול אסיפת בעלי המניות מיום 19.1.12 – נספח 11 לתצהיר אסף מטעם פלטפורמה – ד.ק]. ושוב מלכה אלרון אומרת: "עכשיו זה נכון שדוני ואסף עבדו בפלטפורמה, אבל מה מלכה ועזרא עשו בזמן הזה? הם היו בים? לא, אנחנו ניהלנו את הבנקים". יכול להיות שאתה עבדת רק בפיגמנט?
ת: (מעיין) אני עבדתי בפיגמנט ותמכתי בפלטפורמה מהידע שלי ומהניסיון שלי.
ש: אבל לא עבדת בפלטפורמה?
ת: לא קיבלתי שכר מפלטפורמה, אבל כל הזמן נעזרו בי, לאורך כל הדרך.
ש: אז מלכה לא דייקה במה שהיא אמרה? היא אמרה שעבדתם רק בפרויקט הבנקים,
ת: תשאל אותה, היא עבדה בפרויקט הבנקים והיא רשאית להגיד את מה שהיא רוצה להגיד. אתה שואל אותי מה היה, אמרתי,"
אי ההתאמה בין גרסאות התובעים לבין עצמם מעוררת אף היא תמיהה באשר לאמינותם.

בחקירתו החוזרת נשאל עזרא מה היה תוכן עבודתו בפלטפורמה והשיב ( בעמ' 145, שורה 1 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: .... תסביר מה העבודה שלך הייתה בפלטפורמה?
[...]
ת: בזמן שאני צברתי ניסיון בהפקות דפוס, הם נתקעים בהפקות דפוס בדברים שאני למדתי וחרשתי אותם 10 שנים קודם ובמהלך ובאופן אוטומטי כשהייתה להם עבודה לדוגמא כמו הפקת מגנטים, באופן אוטומטי באו אליי – צריך מגנטים כאלו וכאלו,
כב' השופטת: מי בא אליך?
ת: לימור, דוני, יש גם מסמכים שדוני מפנה את לימור אליי, הצגתי את זה פה בתצהיר שלי, שדוני מפנה את לימור אליי – תעזרי בעזרא, תעזרי בעזרא, עזרא תעשה את זה, עזרא תעשה את זה.
כב' השופטת: כל כמה זמן בערך זה היה?
[...]
ת: זה היה בתדירות יומיומית.
[... ]
כב' השופטת: ואיפה ישבת?
ת: אני הייתי שם.
[...]
בתוך אותם משרדים אנחנו יושבים.
[...]
עו"ד כהן: ומה עוד כללה העבודה, כשאמרת – עבדתי עבור פלטפורמה, חוץ ממה שאמרת?
[...]
ת: בעיקר בהפקות דפוס שלא לדבר על כך שכל ההקמה של המשרדים נפלה על כתפיי, ואני לקחתי את היוזמה ואני חיפשתי את המשרדים ואני מצאתי את המשרדים, אני זה שלקח את ניהול המשא ומתן מול,
כב' השופטת: וכמה זמן כל זה לקח?
ת: חודשים ספורים, בואי נאמר ארבעה חודשים.
[...]
עו"ד כהן: באיזה שנה?
ת: בשנת 2005 אם אני לא טועה".
אין במכלול עדותו של עזרא, כדי לתמו ך בטענתו של עזרא לפיה עבד באופן שוטף בפלטפורמה בעבודה מקצועית הקשורה לתחום פעילותה.
עוד יש לציין, כי בתמיכה לטענתו לפיה עבד בפלטפורמה, צירף עזרא לתצהירו תכתובות דוא"ל בהן קיימת הפנייה אליו על מנת לקבל הצעת מחיר ללקוחות שונים בתחום הדפוס ( נספח 3).
אין במסמכים אלו להעיד כי מדובר בעבודה שבוצעה במסגרת פלטפורמה ולא במסגרת פיגמנט. כך בפרט, משחתימת שמו של עזרא בסוף הודעות הדוא"ל הינה חתימה בשם פיגמנט ולא בשם פלטפורמה.
כמו כן, צורפה לתצהירו של עזרא טבלה ( נספח 4) המהווה לטענתו לוח זמנים המוכיח כי לקח חלק כנציג מטעם פלטפורמה בפיקוח על קמפיין גיוס לקוחות לבנק מזרחי.
בחקירת אסף הוצגה לו טבלה זו, יחד עם הודעת דוא"ל שנשלחה על ידי דנה חזות לאסף, דוני, עזרא ואנשים נוספים - בה צוין כי מצורפת טבלת חלוקת סניפים בבנק מזרחי-טפחות ( מוצג ת/18 הזהה לנספח 4 ).
אסף העיד בחקירתו כי מדובר היה בפרויקט גדול מאוד וייתכן כי עזרא התבקש לעזור באופן ספציפי. עם זאת, הוסיף בעדותו כי, למיטב ידיעתו, לא הייתה לעזרא שותפות נוספת בהפקות בשנת 2011 במסגרת פלטפורמה ( עמ' 55, שורה 13 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
העולה מהאמור לעיל הוא כי לא הוכח שעזרא היה פעיל במסגרת פלטפורמה, למעט במתן סיוע נקודתי בעבודות מסוימות.
חלק ניכר מחקירתו הנגדית של דוני ע"י ב"כ התובעים, הוקדש להוכחת טענת התובעים לפיה היווה עזרא דמות מרכזית במסגרת פיגמנט וכי הוא השיא את רווחיה באופן ניכר ( עמ' 693, שורה 6 ואילך לפרוטוקול הדיון).
עם זאת, אף אם עזרא ניהל את פיגמנט והשיא את רווחיה אין בכך כדי להשליך על עבודתו במסגרת פלטפורמה אשר נוהל ה על ידי אסף ודוני לאורך השנים.
המסקנה העולה מתיאור עבודתם של עזרא ומלכה בפלטפורמה היא כי לא קיימת הצדקה לציפייה לגיטימית מצדם להיות מועסקים בחברה או לקבל ממנה שכר ללא הגבלת זמן, מבלי שתבחן התאמתם המקצועית לביצוע העבודה הנדרשת במסגרת פלטפורמה.
נראה כי המצב העובדתי שנוצר בחברות בשנת 2011, כאשר התקבלה ההחלטה בנוגע לחלוקת השכר לדוני ולאסף, הצדיק את קבלת ההחלטה מבחינת עסקית וניהולית .
דוני ואסף העידו כי לאורך השנים לא תוגמלו באופן ראוי עבור עבודתם בפלטפורמה ( סעיף 35 לתצהיר דוני; סעיף 41 לתצהיר אסף).
לטענת אסף, בשנת 2011 הוחלט לשלם את המשכורות של דוני, שלו ושל מלכה. עם זאת, הוחלט כי החל ממועד זה יוע סקו בפלטפורמה רק עובדים התורמים לחברה תרומה ממשית וכי משכורתם תשקף את תרומתם לחברה ולשגשוגה ( סעיף 44 לתצהירו).
ההסדר, אשר הודגש על ידי מלכה בתצהירה, לפיו שולמו לתובעים משכורות על ידי פלטפורמה ללא קשר לביצוע עבודה בפועל - תאם את המצב שהיה קיים בסמוך להקמתה של פלטפורמה אך לא קיימת הצדקה עניינית להמשיכו ללא הגבלה.

כפי שעולה מחומר הראיות, השתנו הנסיבות באופן משמעותי מאז הקמתה של פלטפורמה:
כאשר הוקמה פלטפורמה בשנת 2005 – נעשה הדבר על בסיס המשאבים, הלקוחות והעובדים שהועברו מפיגמנט. פיגמנט הייתה חברה רווחית אשר הפעילה את פרויקט הבנקים - פרויקט הדגל של פיגמנט אשר כלל את הלקוחות גדולים שלה ( חקירת מלכה, בעמ' 277, שורות 10-20 לפרוטוקול הדיון) .
לעומת זאת, במועד קבלת ההחלטות בנוגע לחלוקת השכר ( ביחס לשנים 2011 - 2012 ) - היקף פעילותה של פיגמנט ורווחיה ירדו באופן משמעותי.
על פי האמור בתצהירה של מלכה ( סעיף 25.1) בחודש נובמבר 2010 עזב בנק הפועלים את פיגמנט ( מתוך פרויקט הבנקים) ועוד לפני חודש מרץ 2012 עזב בנק דיסקונט את פיגמנט ( פרק ה', סעיף 1 לבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה).
הלכה למעשה, פיגמנט סיימה את חייה העסקיים, ולכל הפחות, רווחיה פחתו באופן משמעותי.
כך העיד עזרא בחקירתו ( בעמ' 80, שורה 25 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד ידגר: תאשר לי בבקשה, שתמו חייה העסקיים של פיגמנט בינואר 2012?
ת: בינואר 2012 עדיין לא תמו חיי[ה] העסקיים, היו עדיין הזמנות, טיפלתי בהזמנות של לקוחות והיה חבל להפסיד את המכירות האלה. גם היום יש מכירות.
ש: אז זה לא נכון שתמו חייה העסקיים?
ת: בדיעבד אנחנו חשבנו שתמו חייה העסקיים, אבל בדיעבד מסתבר שלקוחות פנו אליי, סיפקתי את רצונם עד כמה שיכולתי בכוחותיי לבד, והמשיכו, זה נמשך גם לתוך 2013.
ש: אז בוא אני אקל עליך, אני אקריא לך מה שאתם ציינתם בכתב התביעה בגרסתו השלישית, אחת לפני האחרונה. בסעיף 1 בפיסקה השנייה: "ראינו גם כי בנק דיסקונט נותר כלקוחה היחיד של פיגמנט. עובר להגשת כתב תביעה זה הודיע בנק כי הוא מפסיק את התקשרותו עם פיגמנט, ובכך תמו למעשה חייה העסקיים של פיגמנט".
ת: שוב, אני אגיד שוב, כשעזב אותנו בנק דיסקונט, מרבית המכירות שאפשר להגיד – מיליונים, הפסיקו. ואז חשבנו שמרבית העבודה חן תתעסק ולא יהיה לנו הרבה יותר מה לעשות. אבל מסתבר שלקוחות צלצל ואתה לא יכול הגיד להם – אין, בפרט שיש לך את המוצרים על המדפים במחסן, אז אתה לוקח ומוכר.
ש: וכמה פיגמנט מוכרת היום? כמה היא מוכרת הדפוס דפוס היום ב-2015?
ת: היום באלפי שקלים בחודש".
בהמשך חקירתו העיד עזרא כי פעילותה של פיגמנט הסתיימה למעשה לחלוטין ( עמ' 111, שורה 1 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: פיגמנט יש לה מכירות?
ת: פיגמנט לא, אבל פלטפורמה מוכרת על חשבון פיגמנט.
ש: אז היום האורגניזם מורכב כולו מפלטפורמה.
ת: הוא מורכב מפלטפורמה בשם פיגמנט".
רו"ח כהן העיד בחקירתו כי פיגמנט עדיין פעילה אך " בקושי" ומחזור הפעילות שלה ליום חקירתו הוא נמוך ( עמ' 422 לפרוטוקול הדיון).
בנסיבות אלו, נשמט למעשה ההיגיון העסקי שעמד בבסיס תשלום שכר לתובעים ללא קשר לביצוע עבודה במי מהחברות - משהסתיימה למעשה פעילותה של פיגמנט הסתיימה פעילותם של עזרא ומלכה בשתי החברות - בעוד שדוני ואסף המשיכו לעבוד ולנהל את פלטפורמה.
ראיה לכך ששינוי הנסיבות כמפורט לעיל הביא להבנה של כל הצדדים כי יש מקום לשינוי בתשלום השכר – עולה, כאמור, מהמו"מ שנוהל בין הצדדים במהלך שנת 2011, טרם קבלת ההחלטות בעניין השכר. (נספחים ח'-ט' לתצהיר דוני).
כעולה ממסמכים אלו, הסכים עזרא למעשה להענקת שכר גבוה יותר בפלטפורמה למי שפעיל ועובד בה.
כאשר נשאל עזרא בחקירתו האם הסכים כי ישולם שכר של 50,000 ₪ לדוני ולאסף, השיב כי בפגישות עם עו"ד זילברמן הצדדים לא הגיעו לכדי הסכמות ( עמ' 100, שורה 17 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... ולא דובר אף פעם על שכר של 50 אלף שקל?
ת: דובר על זה שיחות בינינו ובשיחות עם שמחה זילברמן, שום דבר לא סוכם, לא הגיע להסכמה כללית תוך כדי הוצאה,
[...] היו שיחות, לא הגענו לכלל סיכום כיוון שהיו בשיחות האלה עוד סעיפים שהיו צריכים לבוא לידי הגשמה ופתרון של המערכת היחסים בינינו, זה היה צריך להיכתב בהסכם כולל. הסכם כולל שכתב אותו שמחה זילברמן, הוא נמצא והוצג לפניכם, ובהסכם הזה יש עוד סעיפים".
למרות ניסיונו של עזרא לסייג את ההסכמות, הרי שאין ספק כי הייתה הסכמה עקרונית בין הצדדים לפיה דוני ואסף יקבלו שכר גבוה יותר מפלטפורמה.
יש לציין, כי במכתב הראשון שנשלח על ידי עו"ד זילברמן, ביום 11.10.11, כס יכום אסיפת בעלי המניות מיום 9.10.11, צוין במפורש כי הסיכום לגבי המשכורות החודשיות הוא שישולמו לעזרא ומלכה משכורות מפיגמנט בלבד ולא מפלטפורמה.
רק במכתב הנוסף, שנשלח על ידי עו"ד זילברמן ביום 11.10.11 , נאמר כי הצדדים העלו בפניו הסתייגויות וכי עזרא טען כי סוכם באסיפה כי יקבל משכורת נוספת מפלטפורמה בסך של 10,000 ₪.
בכל מקרה, לא העלה עזרא הסתייגות לגבי השכר שצוין כשכר מוסכם לדוני בסך של 50,000 ₪ המופיע במכתב הראשון.

כל האמור לעיל, מביא למסקנה כי ההחלטה הפורמאלית לפיה דוני ואסף ינהלו את פלטפורמה ויקבלו שכר עבור הניהול, שכר לגביו קבעתי כי אין בו כדי לקפח את התובעים כבעלי מניות, אינה מהווה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של התובעים ולכן אף אינה מהווה קיפוח המיעוט.
מעבר לכך, אין במסמכי החברה ובכלל זאת בתקנונה כל הוראה המחייבת להעסיק מי מטעם בעלי המניות בחברה.
זאת ועוד, הטענה בדבר זכותו של עזרא לעבוד בפלטפורמה הועלתה לראשונה בכתב התביעה בנוסחו השלישי ( סעיף 43), דבר המלמד כי אף לשיטת התובעים לא הייתה להם ציפייה לגיטימית לעבוד בחברה.
עוד יצוין, כי למנהלי פלטפורמה בפועל – דוני ואסף – ישנה פררוגטיבה לקבוע מי יועסק על ידי החברה והם לא ראו במלכה ובעזרא כבעלי כישורים מתאימים לעבוד בחברה.
באסיפת בעלי המניות, הסבירה מלכה את הצעתה להיות מועסקת על ידי החברה: "... אני בעלת מניות בחברה, ואני רוצה לעבוד בחברה. יש לי את הכישורים.... יש המון פשלות בגלל בריף מנג'ר שלא מעודכן והחברה פלטפורמה מפסידה כסף רב ולא מחייבים את הלקוח בגין זה. אני חושבת שאני יכולה לתרום בעניין הזה בגלל כל הקשרים שלי עם הבנקים..." (עמ' 130, שורה 23 ואילך לפרוטוקול האסיפה).
מלכה פירטה את עבודתה מאחורי הקלעים לקידומה של פלטפורמה ( עמ' 136, שורה 21 ואילך) וציינה, כי ברצונה להשתלב במחלקה הפקה בפלטפורמה ( עמ' 139, שורות 6-8 לפרוטוקול האסיפה).
בתגובה לכך, ציין אסף "... החברה מתעסקת בפעילות מאוד מאוד מסוימת, והיא במהות שלה רעיונאות. היא ראיינתי עד היום מאודת [צ.ל " מאות" – ד.ק] אולי יותר, מועמדים , למגוון תפקידים בחברה. ובעלי קורות חיים יותר משכנעים מאשר של למלכה לא התקבלו, מסיבות שאני ראיתי לנכון ביחס ... להתנהלות החברה והעבודה השוטפת שלה... בלתי אפשרי, או זה פשוט לא נתפס בעיני ... לשלב בחברה אנשים, כולל אגב אותי, אם לא הייתי מתאים לתפקיד הזה, או את דוני לתפקיד שלו, או כל אחד מאיתנו או שירלי, בגלל בעלות. זה לא חנות מכולת. זה עסק מקצועי. ולכן כל נושאי המשרה בו, פועלים מתוך התאמתם לתפקיד שהם ממלאים בחברה בפועל" ( עמ' 135, שורה 16 ואילך לפרוטוקול האסיפה).
דברים אלה, מקובלים עלי לחלוטין והם מצביעים על היגיון עסקי ענייני ונכון.
בסופו של דבר, הצעתה של מלכה נדחתה, כאשר אסף ודוני הצביעו נגד ומלכה הצביעה בעד ( עמ' 140, שורות 10-11 לפרוטוקול האסיפה).

מחקירתה של מלכה עלה, למעשה, כי רצונה לעבוד בפלטפורמה נובע מכך שהיא ועזרא אינם מקבלים שכר, לעומת אסף ודוני ( עמ' 180, שורה 18 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד ידגר: עכשיו אני רוצה להבין את שיטתך... כל בעל מניות שרוצה לעבוד בחברה, יכול לעבוד בה, גם אם אין לו את כישורים לכך. זאת השיטה שלך.
ת: לא, אבל רגע סליחה, התשובה היא לא כן ולא.
[...]
כב' השופטת: אז עכשיו תגידי לנו למה כן?
[...]
ת: קודם כל אנחנו כן מוכשרים, והוכחנו את זה.
עו"ד ידגר: לא, אבל אני לא שאלתי עליכם, ברשותך, רצית להסביר, אני שאלתי על הכלל.
ת: אם בעל מניות המיעוט הזה מקופח, וההחלטה הזו מקפחת אותו, אם הוא לא יעבוד, אם כתוצאה מאי עבודתו הרוב לוקח דיבידנד מוסווים, כי מה שקורה פה, זה דיבידנד מוסווה. הם לוקחים שכר גובה [צ.ל " גבוה" – ד.ק, הם לוקחים הוצאות פרטיות במסווה של הוצאות עסקיות, הם לוקחים בונוסים ולא נשארים רווחים וזה למעשה דיבידנד מוסווה".

את הטענה בעניין דיבידנד מוסווה – כבר דחיתי לעיל ואף את הטענות בדבר גובה השכר.

התוצאה מכל האמור לעיל, היא כי אין מקום לטענה בדבר הפרת הציפייה הלגיטימית של התובעים לנהל את החברה או להיות מועסקים על ידה ולקיפוחם בהקשר זה.
עם זאת, יש לדון בטענותיה של מלכה לגבי הדחתה מהדירקטוריון.

* הטענה בדבר הדחתה של מלכה מדירקטוריון פלטפורמה
בתצהירה ( סעיף 143) טענה מלכה, כאמור, כי במשך 7 שנים מאז הקמת פלטפורמה, כיהנו בה 3 דירקטורים, אחד מטעם כל בעל מניות – מלכה מטעם רזיאל, שירלי מטעם דולב ואסף מטעם נבו.
לטענת מלכה בתצהירה (סעיפים 145-146), הדחתה מהדירקטוריון נעשתה נוכח השכלתה המשפטית, כישוריה ובקיאותה ברזי פלטפורמה, באופן שמנע מבעלי מניות הרוב לעשות ככל העולה על רוחם.
מנגד, אסף טען בתצהירו כי ההחלטה בדבר החלפתה של מלכה בדירקטוריון נבעה ממניעים ענייניים לחלוטין ובהסכמת עזרא. בכל מקרה, אין לרזיאל זכות קנויה כלשהי על פי תקנון החברה למנות דירקטור מטעמה.
יתרה מכך, הדירקטורים מטעם רזיאל נמנעו מלבצע את תפקידם ואף לא זימ נו במהלך 10 שנים ישיבת דירקטוריון אחת (סעיפים 71-74 לתצהירו).
על טענה זו חזר אסף גם בחקירתו והעיד, כי על אף שמלכה מונתה באופן רשמי למנהלת בפלטפורמה, בפועל היא לא מימשה את עבודתה ולא עשתה דבר לטובת החברה (עמ' 44, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16).
דוני בתצהירו טען כי מלכה אמנם כיהנה באופן רשמי כדירקטורית, אולם היא מעולם לא עסקה בעניינה ומעולם לא טרחה למלא תפקיד זה בתוכן ( סעיף 65).
בחקירתה, העידה שירלי כי עד שנת 2012 לא היה דירקטוריון פלטפורמה פעיל ומי שניווט בפועל את החברה הם אסף ודוני ( עמ' 463, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון).
עדותה של שירלי באשר לניווט בפועל של החברה אמינה עלי ועולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו עד כה, לפיה נוהלה פלטפורמה ע"י דוני ואסף וכי לדירקטוריון לא היה תפקיד משמעותי.
עם זאת, משמונתה מלכה כדירקטורית בפלטפורמה יש לבחון האם הפסקת כהונתה נעשתה כדין.
באסיפת בעלי מניות פלטפורמה שנערכה ביום 19.1.12 (נספח יד' לתצהיר דוני), הועלתה להחלטה ההצעה לפיה שירלי ומלכה יפסיקו לכהן כדירקטוריות בפלטפורמה וכי אסף, דוני ועזרא יכהנו כדירקטורים בחברה. משמע, דוני ועזרא ימונו תחת מלכה ושירלי (עמ' 17, שורות 5-15 לפרוטוקול הדיון באסיפה).
באסיפת בעלי המניות, התנגדה מלכה להצעה להדיחה מתפקידה, וטענה כי זכותה של רזיאל לקבוע מי ייצג אותה בדירקטוריון (עמ' 17, שורה 18 ואילך לפרוטוקול).
בא כוחה של רזיאל, עו"ד כפיר אמון, שהיה נוכח באסיפה ציין כי " פלטפורמה עד היום התנהגה לפי מה שעו"ד פרקש אמר, כל חברה... שבעלי המניות בפלטפורמה הציע, בעל, דירקטור מטעמה, וזה מה שהיה עד היום. לא ברורה לנו בכלל הסיבה לשנות. אלף, את הנוהג שקיים עד היום, ויותר מזה גם לא ברורה לנו הסיבה למה אתם בוחרים אדם, לדירקטוריון שלא התייעצתם איתו... אף אחד לא דיבר איתו, אף אחד לא בדק את הכשירות שלו אם הוא מתאים להיות דירקטור בפלטפורמה... דבר שלישי שאנחנו לא מבינים מה פסול במלכה מלשמש כדירקטורית אתם לא רוצים להרחיב" (עמ' 20, שורות 3-19 לפרוטוקול הישיבה).
כעולה מתמלול ישיבת אסיפת בעלי המניות בפלטפורמה (נספח יד' לתצהיר דוני), לשאלות אלו של ב"כ רזיאל לא ניתן הסבר ענייני, ולמעשה, לא ניתן הסבר כלל לכך שכהונתה של מלכה בדירקטוריון מופסקת או לכך שעזרא ממונה במקומה .
בתשובה לשאלותיהם של מלכה ושל בא כוחה בדבר הדחתה של מלכה מהדירקטוריון, ציין אסף בישיבה כי "השאלה... אם חברה שרוצה להיות חברה פעילה ולהתנהל כמו שצריך, לא יכולה לבחור לעצמה את הדירקטורים שלה. להחליט מי הדירקטורים שלה..." (בעמ' 20, שורה 20).
במענה לכך שאל ב"כ מלכה: "אתה רוצה לבחור איקס לדירקטוריון תסביר לי למה הוא טוב " (עמ' 20, שורה 25 לפרוטוקול האסיפה).
(יש לציין כי בפרוטוקול האסיפה צוין כי הדברים הנאמרים הם מפיו של עו"ד כפיר ידגר, ב"כ דולב. עם זאת, נראה כי שהדברים נאמרים ע"י ב"כ רזיאל, עו"ד אמון, שכן הם נאמרים בהמשך לדברים שנאמרו על ידו בעמ' 20 שורה 3 לפרוטוקול. כך גם יתר הדברים הנאמרים בפרק זה מפיו של עו"ד כפיר ידגר, נאמרו, כך נראה, מפיו של עו"ד אמון).

בהמשך הדיון באסיפה נאמרו הדברים הבאים (בעמ' 21, שורה 2 ואילך לפרוטוקול האסיפה):
"אסף: באותה מידה, עכשיו יכולים פה בעלי מניות אחרים, שיש להם יותר מחלקם של בעלי המניות אחרים להגיד, לי מגיע שני דירקטורים.
עו"ד כפיר ידגר [צ.ל עו"ד כפיר אמון – ד.ק] : זה לא כתוב בתקנון.
אסף מזור: זה גם לא כתוב מה שאתה אמרת
עו"ד כפיר ידגר [צ.ל עו"ד כפיר אמון – ד.ק]: נכון, אבל בוא תסביר לי למה.
אסף מזור: בגלל זה אני אומר, החברה צריכה לבחור את הדירקטורים... טובים באותה מידה"
[...] מלכה אלרון: אוקי, אתם רוצים להגיד לי במה עזרא יותר טוב ממני?
אסף מזור: יכול להיות שהחברה חושבת שלדירקטוריון... הניסיון העסקי של האנשים... לחברה יש פררוגטיבה".

בהמשך אסיפת בעלי המניות (בעמ' 22, שורה 9 לפרוטוקול), נאמר כך:
"אסף מזור: אני הבנתי שמלכה מתמחה עכשיו,
[...] מלכה אלרון: כן, אני מתמחה, אבל אני מעכשיו בעוד דקה מפסיקה את ההתמחות שלי, אוקי?
[...] אסף מזור: בשביל מה, בשביל להיות דירקטורית?
מלכה אלרון: דירקטורית, בשביל להיות מנהלת..."

עוד ציין אסף (בעמ' 24, שורה 20 ואילך לפרוטוקול האסיפה): "מלכה, את מוזמנת להסביר למה את חושבת שאת מתאימה, ואם את רוצה לספר לנו זה נחמד ואם לא, בוא נעבור להצבעה ונמשיך הלאה".
יצוין, כי מלכה ועו"ד אמון ציינו באסיפה כי עזרא אינו מעונין לכהן כדירקטור (עמ' 141, שורה 4 ואילך לפרוטוקול האסיפה, הדברים נכתבו כנאמרים על ידי עו"ד ידגר על אף שנאמרו מפי עו"ד אמון).
בסופו של דבר, ההצעה התקבלה, כאשר אסף ודוני הצביעו בעד ומלכה נגד (עמ' 141, שורות 25-26 לפרוטוקול האסיפה).
נקודת המוצא של חוק החברות הינה כי לבעלי המניות סמכות לפטר דירקטור בכל עת, בכפוף להוראות תקנון החברה.
בתקנון פלטפורמה אין הוראות לגבי אופן מינוי דירקטורים או פיטורם.
סעיף 230 ל חוק החברות דן בפיטורי דירקטור וכך נאמר בו:
"(א) האסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שתינתן לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית".

בנסיבות אלו, הסמכות לפטר את מלכה מכהונתה בדירקטוריון פלטפורמה נתונה אכן לאסיפה הכללית ברוב דעות, כפי שהתקבלה ההחלטה בפועל.
יחד עם זאת, יש לבחון האם פיטוריה של מלכה בוצעו כדין גם מבחינה מהותית.
בכלל זה, יש להתייחס לשתי שאלות:
האחת, האם הפיטורים נעשו תוך שימוש בזכותם של בעלי מניות הרוב בתום לב ( סעיף 192 לחוק החברות; ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253); ע"א 271/83 גרייבר נ' פקיד השומה, פ"ד לט(2) 678);
השנייה, האם פיטוריה של מלכה כדירקטורית נעשו תוך פגיעה בציפיותיה הלגיטימיות ( ת.א 1520/08 סימן טוב נ' סימן טוב תקשורת בע"מ (פורסם בנבו); עניין אדלר).
יש להבהיר כי בהקשר הנוכחי מדובר בציפייה לגיטימית המתייחסת לתפקידה כדירקטורית ולא כעובדת או מנהלת בפלטפורמה, אליה התייחסתי לעיל.
ביחס לשאלה הראשונה – נראה כי פיטוריה של מלכה מהדירקטוריון לא נעשו בתום לב.
מאחר ולא ניתן, כאמור, הסבר לפיטורין, הרי שלא ניתנה לה למעשה הזדמנות להגיב לדברים או להציג את עמדתה ביחס לנסיבות הפסקת כהונתה כדירקטורית. אי מתן הסבר לפיטוריה של מלכה מביא למסקנה כי מדובר בפיטורים שרירותיים. כך במיוחד לאור העובדה התמוהה כי עזרא מונה מבלי שהיה נוכח באסיפה ולא התקבלה הסכמתו למינויו.
לא היה מקום לדרישתו של אסף כי מלכה היא שתסביר מדוע היא מתאימה לכהן כדירקטורית - לאחר 7 שנות כהונה, משלא ניתן לה הסבר מדוע מבקשים להחליפה.
ביחס לשאלה השנייה - כפי שפורט לעיל, ציפייתה הלגיטימית של רזיאל כבעלת מניות בפלטפורמה היא כי ימונה דירקטור מטעמה בחברה וכך תוכל לפקח על הנעשה בחברה וברכושה.
על כן, עצם מינוי דירקטור מטעמה, ללא קשר לזהותו, מקיים את ציפיותיה הלגיטימיות כבעלת מניות.
לא ניתן לומר כי פיטוריה של מלכה ומינויו של עזרא תחתיה כדירקטור - פוגעים בציפיתה הלגיטימית של רזיאל ומשכך מהווים קיפוח המיעוט.
בנסיבות אלו, על האסיפה הכללית של פלטפורמה להתכנס פעם נוספת על מנת לדון באופן מסודר במינויו של דירקטור מטעמה של רזיאל, כאשר רזיאל תציע מי הדירקטור מטעמה אותו היא מעוניינת למנות.
- הטענה בדבר שלילת זכות עיון
התובעים טענו, כאמור, כי במשך השנים הייתה להם זכות גישה חופשית ועצמאית למחשבי החברות ולמסמכיהן. אולם, מיד לאחר הקיפוח הנטען, נחסמה דרכם לעיין במידע על ידי שינוי קוד בתכנת נתונים פיננסיים, "חשבשבת".
זכותם של בעלי מניות לעיון במסמכי החברה מעוגנת בחוק החברות:
סעיף 184 קובע:
"184. לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן:
(1) פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, כאמור בסעיף 90;
(2) מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים כאמור בסעיף 129;
(3) מסמך שברשות החברה, כאמור בסעיף 185;
(4) תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187;
(5) כל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק זה ולפי כל דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם החברות או ברשות ניירות ערך, לפי העניין."
סעיף 185 קובע:

"185. (א) בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:
(1) המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;
(2) בחברה פרטית - אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה.
(ב) החברה רשאית לסרב לבקשתו של בעל מניה אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה."

סעיף 187 קובע:

"187. (א) כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון וכן,
בחברה שאינה תאגיד מדווח, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173(ד)".
זכותם של דירקטורים לעיין במסמכי החברה מעוגנת בסעיף 265 לחוק החברות הקובע:
"(א) לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.
(ב) החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה".
הפסיקה הכירה בזכותו של דירקטור לעיין במסמכים ולקבל מידע בנוגע לנעשה בחברה כמרכיב בסיסי בעבודת הדירקטור, הנדרש כדי לאפשר לו לבצע את תפקידו כמפקח על פעילות החברה ולעמוד בחובות הזהירות המוטלות עליו (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה(1) 337; רע"א 58/04 מגן נ' תפארת עמוס חברה להשקעות בע"מ, פ"ד נח(4) 377).

יש לציין, כי בסיכומים נטענה טענה כללית באשר לזכות העיון הרחבה שקבע חוק החברות ולשלילת הזכות על ידי הנתבעים.
עוד נאמר, כי בהעדר הוכחה לטעמים המצדיקים את שלילת הזכות של התובעים לעיין במסמכי החברה, יש לאפשר לתובעים גישה חופשית למסמכי החברות כפי שהייתה נהוגה עד לפרוץ הסכסוך.
נראה כי אין מחלוקת של ממש בין הצדדים באשר לזכות של התובעים לעיון במסמכים.
כפי שהתברר במהלך הדיון נשמרה זכות העיון של התובעים ו אף הועברו להם מסמכים רבים לפי בקשתם.
מלכה אישרה כי היא ועזרא מחזיקים בקוד ובסיסמה לצפייה באינטרנט בחשבון הבנק של פלטפורמה, וכי הם נכנסים לחשבון על בסיס שוטף.
לדבריה, העיון בחשבון נעשה פעם ביומיים. (עמ' 153 לפרוטוקול).
כמו כן, אישרה מלכה כי יש לתובעים גישה בלתי מסויגת לחשבון הבנק של פיגמנט ובחשבון זה הם מעיינים פעם ביום (עמ' 166 לפרוטוקול).
כלומר, התובעים עושים שימוש שוטף בזכות העיון בחשבונות הבנק של החברות במהלך השנים שעברו מאז הקיפוח הנטען.
מלכה אף העידה כי ארגזים של חומר ומסמכים המתייחסים לפיגמנט נלקחו על ידה ממחסן שנמצא פרוץ במלחמת "צוק איתן".
"הממ"ד הזה עברנו שם היה פרוץ, פתוח וכל הקלסרים של פיגמנט, הכל ללא יוצא מן הכלל, כל דיכפין יכול לבוא ולקחת. מה שאני עשיתי פתחתי את הקלסרים משם... ומשם יש לי את כל החומר" (עמ' 154 לפרוטוקול).
מלכה הכחישה אומנם בחקירתה כי הועברו לה ממשרד ב"כ הנתבעים 1-3, באמצעות עו"ד נאוה שוחט באת כוחה הקודמת "הררי מסמכים בארגזים", לרבות "כרטסות משיכות ועובדים" וכי חומר רב הועבר על ידם גם למומחה לשם הערכת שווי החברה. (עמ' 157 לפרוטוקול).
לאור הכחשה זו הופנתה מלכה לעדותה בבקשה לתיקון כתב התביעה מיום 13.3.14.
שם נאמר על ידה כי מנהלת החשבונות אורלי לוי נידבה לתובעים מידע רב.
באותה חקירה טענה מלכה כי החומר נמסר להם לא לבקשתם, אלא שאורלי "נידבה את זה".
לאור תשובה זו, הופנתה מלכה למכתב נ/7, מכתב בו פנתה לדוני בטענה כי אורלי עובדת של פלטפורמה וכי תפנה אליה לקבל מידע פעם נוספת "אחרת גם היא תצטרך לתת את הדין על כך ביום מן הימים".
לכך ענתה כי בהתחלה סורבה ואחר כך אורלי נ ידבה את המידע מרצונה.
עוד העידה מלכה "אני ביקשתי ממנה, בטרם, כתבתי לה מכתב מאיים, מכתב שאני מצפה ממנה בתור נושאת משרה שהיא תיתן לי ולא נתנה, כנראה לאחר מספר חודשים היא התעשתה" (עמ' 160 לפרוטוקול).
לאור האמור לעיל, ובמיוחד לאור עדותה של מלכה בדבר "מכתב מאיים", אין בסיס לטענת ההתנדבות של אורלי.
אין גם מחלוקת כי התובעים הגישו תצהיר גילוי מסמכים הכולל למעלה מ- 4,500 סעיפים.
לאור האמור לעיל, אמינה עלי לחלוטין עדותו של דוני לפיה קיבלו התובעים "ארגזים של מסמכים" (עמ' 741 לפרוטוקול).
אומנם, שירלי העידה כי לאחר פרוץ הסכסוך הייתה תקופה קצרה שלא ניתנו מסמכים ודוני אמר שכל החומרים יועברו לעורך הדין. זאת לאור העובדה כי פחדו שהתובעים הולכים לעשות בזה שימוש כנגד החברה.
מפרוטוקול אסיפת בעלי המניות 19.1.12 – עולה כי ב"כ התובעים נשאל מדוע נדרשים התובעים למידע , בין היתר, בדבר יתרת ההלוואה ולוח הסילוקין אותו הם מבקשים. זאת לאור העובדה כי יש לתובעים גישה לחשבונות הבנק של החברה וכי מלכה "יושבת שם על החשבון כל יום".
תשובתו של ב"כ התובעים הייתה "אם אני רוצה להגיש תביעה אז אני צריך את המידע הזה" (עמ' 108 לפרוטוקול הישיבה).
הגשת תביעה אינה בגדר שימוש לטובת פעילותם או מילוי תפקידם של התובעים כאורגנים בחברה.
עם זאת, אין ספק כי התובעים זכאים אכן לעיין במסמכי החברה וכי זכות זו מוקנית להם על פי דין, והם עשו בה אף שימוש נרחב בפועל.
ביחס לשינוי סיסמת תכנת החשבשבת – בחקירתו, העיד עזרא כי באסיפת בעלי המניות שנערכה ביום 28.12.11 ביקש את הקוד של החשבשבת שהוחלף לטענתו על ידי מי מהנתבעים ( עמ' 93, שורה 8 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ודרך אגב, ביקשת לקבל את הקוד לחשבשבת?
ת: בהחלט.
ש: למה?
ת: למה? כי שירלי החליפה לי את הקוד בחשבשבת ולא יכולתי להיכנס יותר לחשבשבת, מה יכולתי לעשות?
ש: ולפני שהיא החליפה לך את הקוד, ידעת להיכנס לחשבשבת?
ת: בוודאי. אני הוצאתי חשבוניות,
ש: איך נכנסים לחשבשבת?
ת: יש קוד 370 היה לי, אני יכול להגיד לך גם מה היה מספרו.
ש: מה צריך להקליד עוד חוץ מהקוד?
ת: עזוב, אני לא יודע להגיד לך את זה עכשיו בע"פ.
[...] בוא אני אספר לך משהו. את החשבשבת קלטנו אני ומלכה כשלימדו אותה את פיגמנט איך לעבוד עם החשבשבת, אני ומלכה הלכנו לקורס בחשבשבת, אותנו לימדו ואני לימדתי את כולם, אז בוא אל תבחן אותי על זה עכשיו כיוון שאני במרחק מזה 5 שנים".

שירלי העידה בתצהירה ( סעיפים 43-46) כי עזרא ומלכה לא עבדו בפלטפורמה ולא היה להם צורך עניני בגישה ישירה לתוכנה זו. על כן, פלטפורמה לא הסדירה לעזרא או למלכה מסוף מחשב בו מותקנת תכנת חשבשבת, כך ששינוי הסיסמה לא היה צפוי להשפיע עליהם.
יתרה מכך, בחקירתה, העידה שירלי כי התובעים מעולם לא פנו אליה בבקשה לקבל את הקוד לחשבשבת ( עמ' 511, שורות 6-14 לפרוטוקול הדיון).
בהמשך העידה "אם הייתי נותנת למי הייתי נותנת כשאין להם בכלל עמדת חשבשבת? ז"א מלכה פעם היה לה עמדת חשבשבת? למה היא צריכה בדיוק את הקוד?" (עמ' 511, שורות 17-19 לפרוטוקול הדיון).
מקובלת עלי בעניין זה עדותה ועמדתה של שירלי לפיה לעזרא ולמלכה לא נדרשה סיסמת חשבשבת לצורך ביצוע עבודתם בפלטפורמה.
כפי שנקבע לעיל, עזרא ומלכה לא עבדו בפועל בפלטפורמה לכל המאוחר משנת 2009 .
על כן, לא היה להם כל צורך בשימוש בחשבשבת ואין בשינוי סיסמא החשבשבת, ככל שהיה, כדי לפגוע בזכות העיון של התובעים. זאת במיוחד, לאור העובדה כי צפו לפי עדותם באופן שוטף ויומי בחשבונות הבנק של החברות.
התוצאה העולה מכל האמור לעיל היא כי לא נפגעה זכות העיון של התובעים בדרך המהווה קיפוח, והנתבעים מכירים בזכות העיון של התובעים.

בסיומו של פרק זה יש לקבוע כי התובעים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר קיפוחם על ידי הנתבעים כבעלי מניות מיעוט.

ה. טענות נוספות המעידות לטענת התובעים על קיפוחם

התובעים העלו מספר טענות נוספות, שיש להם, כטענתם, להעיד על קיפוח.
אתייחס לטענות אלה להלן:

- הטענה בדבר הפרת חובת אמון וחובת זהירות על ידי שירלי
התובעים טענו, כאמור, כי יש מקום להעביר את שירלי מתפקידה, שכן היא מנצלת לרעה את תפקידה ואת הכוח שניתן בידה לשם ניהול תקין וסדיר של פלטפורמה.
כמו כן, נטען כי חלק ממעשיה מהווים הפרה של חובות אמון וזהירות בהן חבה שירלי כלפי בעלי מניות מיעוט בחברה.
כעולה מהתובענה הנוספת המתנהלת בין הצדדים, בהמשך ל מכירת מניותיה של דולב בפלטפורמה לנבו, הופסקה עבודתם של דוני ושירלי בחברה (ראו סעיף 58 לתגובת פלטפורמה לבקשה לסעדים זמניים; כך גם ציינו דולב, דוני ושירלי בסעיף 2.1 לתגובתם לבקשה לסעדים זמניים).

בנסיבות אלו, מתייתר למעשה הצורך לדון בטענת התובעים לפיה יש להעביר את שירלי מתפקידה כמנהלת הכספים של פלטפורמה. התובעים אף לא חזרו על טענותיהם כלפי שירלי במסגרת הסיכומים.

הטענה בדבר שימוש בכספי פלטפורמה לצורך הוצאות פרטיות
התובעים טענו, כאמור, כי דוני, אסף ושירלי בוזזים את קופתה של פלטפורמה ובכך מקפחים את זכויות התובעים.
על פי הנטען, אסף, דוני, שירלי, דולב ונבו פועלים בניגוד להוראות הדין ומרוקנים את קופתה של החברה, תוך שהם מוציאים הוצאות פרטיות ( מסעדות, בתי קפה, טיסות לחו"ל, ביגוד וכו') על חשבון החברה. זאת, ללא שהם טורחים לחייב את עצמם בכרטיסי החו"ז של החברה כנדרש וכמתחייב על פי הדין.
חלק נרחב מחקירות עדי הנתבעים הוקדש לבירור פרטני של ההוצאות הפרטיות לכאורה שנמשכו מכספי פלטפורמה.
יחד עם זאת, לא עלה בידי התובעים להוכיח טענות אלה.
שירלי העידה בחקירתה הנגדית כי הנסיעה לגואטמלה במסגרת " מלכת המדבר" שולמה מחשבונה הפרטי באופן מלא ( עמ' 460, שורות 10-14 לפרוטוקול הדיון).
לא עלה בידי התובעים להוכיח כי שירלי עשתה שימוש בכספי פלטפורמה לצורך מימון נסיעה זו והחקירה הפכה למעשה לוויכוח ( עמ' 553, שורה 17 ואילך לפרוטוקול הדיון).
כמו כן, ניסו התובעים להוכיח כי שולם חשבון בסך 2,540 ₪ לבית קפה " רולדין" מחשבונה של פלטפורמה ביום 17.9.13 . נטען, כי הכיבוד הוזמן לכבוד יום הולדתה של שירלי שחל אותו היום ( מוצג ת/9; עמ' 602,שורה 20 ואילך לפרוטוקול הדיון).
שירלי העידה בחקירתה כי מדובר בהרמת כוסית שנערכה במשרדי החברה לכבוד ראש השנה בשיתוף אנשי הפרסום של חברת ויה ארכדיה. עם זאת, ראש השנה חל במועד הקודם ליום 17.9.13 ( ביום 5.9.13). על כן, לא סביר כי מדובר היה בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה.
על אף האמור, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הכיבוד נרכש עבור שירלי באופן פרטי, וכי לא מדובר בכיבוד שנרכש עבור המשרד במהלך תקופת החגים.
בתצהירו התייחס דוני לטענ ות התובעים לפיהן יש לראות ברכישת חבילות נופש בחו"ל הכוללות צפייה במשחקי כדורגל כרכישה פרטית. דוני העיד כי חבילות אלה נרכשו עבור לקוח פלטפורמה לפי בקשתו, והוענקו לזוכים בפעילות שיווקית של אותו לקוח.
עוד התייחס דוני לטענתם של התובעים כי יש לראות ברכישות מזון כקניות פרטיות של הנתבעים. לדבריו, מדובר בקניות שנועדו להסעדת והזנת עובדי פלטפורמה ולמתן כיבוד בישיבות ( סעיף 67.2.3).
עדותו של דוני מקובלת עלי והיא נתמכת בעדותו של רו"ח כהן, אשר העיד בתצהירו כי פלטפורמה הינה חברה מצליחה לא מעט בשל יכולתו של דוני לגייס ולשמר לקוחות. גיוס ושימור לקוחות זה כרוך לדבריו בהוצאות כגון: הזמנות לבתי קפה, מסעדות, הצגות וכו'.
כמו כן, העיד דוני בתצהירו כי הוצאות אישיות שלו ושל שירלי, ככל שהן שולמו באמצעות כרטיס אשראי תאגידי, חויבו בכרטסות החו"ז האישיים שלהם ונפרעות על ידיהם ( סעיף 67). בתמיכה לכך, צירף דוני לתצהירו את כרטסות החו"ז האישיים שלו בפיגמנט ובפלטפורמה ( נספח כד').
כך, גם לתצהירו של אסף צורף כרטסת החו"ז שלו, של דוני ושל שירלי המעיד כי כרטסות החו"ז שלו ושל שירלי מאופסות כליל ואילו בכרטסת של דוני קיים חוב בסך 37,000 ₪ בלבד ( נספח 24 לתצהירו של אסף).
נתונים אלה לא נסתרו על ידי התובעים.
באשר לטענות התובעים בעניין תשלום עבור ארוחות – העיד א סף בחקירתו כי ארוחות אשר שולמו על חשבון פלטפורמה הן ארוחות עסקיות אשר בחלקן נכחו גם בני משפחתו ( עמ' 75, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.16) :
"ש: תאשר לי שבמהלך השנים אתה ודוני, ידוע לך שהוצאתם סכומים בלתי מבוטלים על מסעדות יוקרה, סכומים בלתי מבוטלים מקופת החברה מפלטפורמה?
ת: הייתי במסגרת העבודה, זה לייצר יחסים עם בעלי תפקידים בכירים בחברות וכולל כדי לייצר יחסים, צריך לצאת ממסגרת העבודה, לפגישות אצלכם, אבל הרבה פעמים זה כולל היכרויות אישיות, וצהרים ומפגשים וערב וזה יחסים שהם אינטימיים, כי היחסים האלה עם סמנכ"לי שיווק, הם יחסי אמון, הם בסוף הם צריכים להאמין ברעיונות שאנחנו מוכרים, והם בעצם צריכים להאמין בנו ויכולות שלנו ברמה האישית ובמובן הזה כן, אנחנו הולכים ועושים איתם דברים מחוץ למשרדים, כולל ארוחות במסעדות.
[...]
עו"ד מחרז: לפעמים גם בימי שישי ושבת אתה הולך עם לקוחות למסעדה?
ת: כן, נכון.
ש: כן?
ת: אני מסביר לך כדי לייצר יחסים אישיים וזו היכרות מאוד אינטימית.
ש: ולמסעדות האלה גם מצטרפים בני משפחה שלך?
ת: מה זה - בני משפחה?
ש: אני לא חושב שיש יותר ברור מזה?
כב' השופטת: בוא נתחיל עם אישה וילדים.
ת: כן, יכולים להיות מפגשים משפחתיים בהחלט, וזה חלק, זה אפילו חלק משמעותי וטוב ואני אוהב שזה קורה, זה לטובת העסק ולטובת העובדה [צ.ל " העבודה"].
רו"ח כהן העיד בתצהירו כי הצליח לשכנע את פקיד השומה כי הוצאות אלה שהוצאו על ידי בעלי המניות בפלטפורמה לצורך גיוס ושימור לקוחות - נועדו לשם יצירת הכנסה ולכן הן ראויות בניכוי. פקיד השומה בחולון הכיר כמעט בכל ההוצאות הללו עבור שנות המס 2010-2012 ( סעיפים 6-8 לתצהירו).
בחקירתו של רו"ח כהן עלה כי מס הכנסה הכיר במרבית ההוצאות כהוצאות של פלטפורמה, למעט סכום של 20,000 ₪ בו לא הכיר כהוצאה מוכרת של החברה ( עמ' עמ' 349, שורה 18 ואילך לפרוטוקול הדיון) ולבסוף, החברה נשאה בתשלום סכום זה ( עמ' 351, שורות 22-23 לפרוטוקול הדיון).
כמו כן, עלה מחקירתו של רו"ח כהן עלה כי בעלי מניותיה של פלטפורמה אכן חויבו בגין הוצאותיהם האישיות וכי בביקורת שערך רו"ח כהן לצורך עריכת דוחותיה הכספיים - הוא ערך בירורים בנוגע להוצאות אלו וחייב את בעלי המניות בהתאם ( עמ' 352, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... ואני מבין שהייתה לך מה שנקרא – עין גדולה להוצאות, הייתה בעיה של הוצאות תמיד בפלטפורמה, נכון?
ת: זה לא רק בפלטפורמה, זה היה גם קודם בפיגמנט.
[...]
ש: אישיות.
ת: ההוצאות האלה של המסעדות ו,
ש: רק של מסעדות?
ת: בעיקר.
[...]
ש: ... תאשר לי שאתה בגלל שזה הייתה חברה עם נטיות פזיזה של חלק מהמנהלים אתה
פיקחת על כך באופן מיוחד, נכון?
ת: כן.
ש: והקפדת כי ידעת שמישהו פה מנסה לבזוז מהחברה, נכון?
ת: לא נכון. מה זה – לבזוז? מה קשור לבזוז בכלל? אני הקפדתי כדי שבמס הכנסה לא תהיה בעיה שאח"כ לא יכירו בהוצאות האלה, אז הייתי,
[...]
ש: עכשיו, אתה יכול לספר לנו למשל איך מכל הביקורת והבדיקה והמשפט שאנחנו עושים והטענות של עזרא, אתה לא עלית על זה שגב' שירלי עזרא נסעה לארה"ב לפחות ואולי גם לגואטמלה ואת הכרטיס שילמה החברה?
ת: על איזה שנים אתה מדבר?
ש: ב-2010.
ת: אני יודע שיש הוצאות מסוימות ואני גם הבאתי את זה שכשהיה לי סבירות שלא מדובר בהוצאה של החברה, אז אני חייבתי את בעלי המניות ואני יכול להראות לכם את זה.
ש: כן, תראה לנו. תראה לנו איפה אתה חייבת את בעלי המניות על הוצאות אישיות.
ת: יש פה את דוני ב-17,780 ב-2012.
[...]
ש: כן, על נסיעה לחו"ל?
ת: על הנסיעה לחו"ל, כן.
ש: איזה נסיעה?
ת: אני לא זוכר כרגע הספציפית,
ש: לא, אמרת, אני אמרתי – נסיעה, אתה אמרת – הנסיעה. על איזה נסיעה?
ת: לא זוכר עכשיו איזה ספציפית, אבל יכול להיות שזה גם שתי נסיעות. אני לא בטוח שזו נסיעה אחת.
[...]
ת: ופה חייבתי אותו על מתנות שהוא, ראינו בזה באופן אישי שהוא משך 12,200.
[...]
ת: ז"א סך הכל 29 אלף חייבנו אותו ב-2012.
ש: מתי, מתי עשית את החיוב הזה?
ת: ב-2013.
ש: אחרי שהתחיל המשפט, נכון?
ת: כן.
[...]
כב' השופטת: באופן עצמאי ראית את הנסיעות האלה?
ת: כן, כן.
כב' השופטת: בזמן שאתה עשית ביקורת כלשהי?
ת: כן, בביקורת".
מחקירתו של עזרא עלה כי אף הוא משך כספים מקופתה של פיגמנט לצורך הוצאות בסך עשרות אלפי שקלים ( עמ' 83, שורה 12 ואילך לפרוטוקול הדיון).
כך עלה מכרטסת הנהלת החשבונות של עזרא בפיגמנט ( כרטסת חו"ז – מוצג נ/2) וכן מתדפיסי כרטיס האשראי של עזרא ( מוצג נ/3) – אשר כללו הוצאות ב סכום של כ-80,000 ₪.
בחקירתו, אישר עזרא כי מדובר בהוצאות שהוא ביצע ( עמ' 85, שורות 24-25 לפרוטוקול הדיון).
עמ' 84, שורה 1 ואילך:
"עו"ד ידגר: ככל שעובר הזמן אני רואה שההוצאות עולות, למשל אתה כבר מחייב בויזה לאומי בעשרות אלפי שקלים, אני רואה למשל לאומי קארד 20,564. אני רואה גם שיש משיכות בשלב כלשהו, ב-8.7 מתחילות משיכות של מזומנים בחברה שאין בה שום פעילות עסקית כבר.
[...]
ת: כן, כן.
[...]
עו"ד ידגר: הכל כאן זה הוצאות פרטיות.
ת: הכל זה הוצאות פרטיות ששירלי אמורה הייתה לחייב וזה החל כתוצאה מהתנהגות שלהם וההשתוללות שלהם בכרטיסי האשראי שלהם, לא הייתה לי ברירה אם הם רוכשים על חשבון כרטיס האשראי של פיגמנט רכבי פאר לעצמם ולילדים שלהם, לי אין ברירה אלא גם כן למשוך באותו סכום שאני רשאי למשוך.
ש: אז כל בוקר קמת, משכת 5,000 ש"ח,
ת: כן.
ש: ואיפה שמת אותם?
ת: אצלי בבית, מה הבעיה? שירלי מחייבת אותי בזה.
ש: הבנתי, וזה לא נקרא למשוך דיבידנד.
ת: זו דרך למשוך דיבידנד. להם הייתה דרך אחרת, הם קנו רכבים, אני משכתי דיבידנד בצורה כזו".
בנסיבות אלו, משלא הוכח כי הנתבעים עושים שימוש פרטי בכספי פלטפורמה ומשעזרא עצמו עושה שימוש פרטי בכספי פלטפורמה - דין הטענות בעניין זה להידחות.
ההתקשרות עם חברת תגבור ריאלי
התובעים טענו, כאמור, כי הגיעו לידיהם חשבוניות מטעם חברת תגבור ריאלי בהן קיימת ראיה לכך שפיגמנט שילמה, לכאורה, סכומים שונים לידי חברת תגבור ריאלי ( נספח 37 לתצהיר מלכה).
החשבניות מתייחסות בחלקן הארי להמרת קבצים לבנק הפועלים.
לטענת התובעים, מדובר בסכומים עלומים בגין עבודות שלפי מיטב ידיעתם מעולם לא בוצעו.
עוד הפנתה מלכה בתצהירה לקובץ אקסל, נספח 38 לתצהיר, ממנו עולה כי פיגמנט הוציאה סכומים נכבדים לטובת תגבור ריאלי. לדבריה, גם מקובץ זה לא ניתן ללמוד דבר.
גם מכרטסת הנהלת החשבונות אשר הופקה על ידי אורלי, נספח 40 לתצהיר, לא ניתן ללמוד דבר בעניין העבודה שבוצעה, מלבד העובדה כי הונפקו 19 חשבוניות לטובת תגבור ריאלי.

מלכה הצהירה כי היא מעולם לא פגשה בבעליה של חברת תגבור ריאלי – רינת, לא העסיקה אותה וכי אף אחד מחברי הצוות שלה לא עמד איתה בקשר.
רינת הדריכה פעם אחת בלבד שלושה עובדים בנוגע לתכנת אקסל, ואין בכך כמובן להצדיק תשלום מופקע של מאות אלפי שקלים.
מלכה טענה כי מדובר בביצוע עבירות פליליות חמורות בכל הקשור להתקשרות חברת פיגמנט באמצעות רינת.
בסיכומים הועלתה על ידי התובעים טענה כללית בדבר תשלומים בלתי מוסברים לתגבור ריאלי.

כפי שציינו נתבעים 1-3 בסיכומים – נעשו התשלומים לתגבור ריאלי מקופתה של פיגמנט, בתקופה שקדמה בהרבה למחלוקת בין הצדדים, כאשר אין מחלוקת, כי התובעים לוקחים חלק מהותי בפעילותה של פיגמנט.
יתרה מזאת, זכויות החתימה בפיגמנט חייבו שתי חתימות - אחת של דוני ואח ת של עזרא.
מכאן עולה השאלה כיצד בוצעו התשלומים בגין אותן עבודות, לגביהן טענו התובעים כי מעולם לא בוצעו, על ידי פיגמנט.

במהלך הדיון הוצגו לעזרא המחאות לפקודת תגבור ריאלי (נ/6) והוא התבקש לאשר אם חתימתו מופיעה עליהן.
נ/6 כולל המחאות אשר נמשכו על ידי פיגמנט לתגבור ריאלי והן מתייחסות לחשבוניות אשר הוצגו על ידי מלכה בנספח 37 לתצהירה.
לאחר שעזרא עיין בהמחאות השיב כי הוא חושב אולי שעל ההמחאה השנייה והרביעית הוא חתום. לאחר מכן העיד כי הוא חתום רק על אחת ההמחאות. אולם, לגבי יתר ההמחאות העיד "אלה לא חתימות שלי... שום דבר, במאה אחוז" (עמ' 129-130 לפרוטוקול).
לדברי עזרא, ההסבר לחתימתו היא שמי שעובד מול ספק מסוים ועושה עבודה מסוימת, הוא זה שאחראי לאשר את החשבוניות.
מנהלת החשבונות אינה יכולה להוציא לאותו ספק שיק ללא אישור החשבונית על ידו, או על ידי דוני או על ידי מלכה, אם זה שייך לבנקים.
"בסוף השיקים מגיעים לחתימה. ברגע שאני ראיתי אני לא חתום על החשבוניות, זה בוודאי. ברגע שאני רואה שדוני חתם על השיק אני באופן אוטומטי חתמתי את השיק שלו כי הוא התעסק עם הספק הזה, הוא יודע במה מדובר. אח שלי סמכתי עליו, חתמתי בעיניים עצומות, אז ראיתי פה שיק אחד שהגישו לי לחתימה, בסדר". (עמ' 131- 130 לפרוטוקול).

אינני מקבלת את עדותו של עזרא לפיה החתימות המופיעות על חלק מהמחאות אינן חתימות שלו.
לאחר הדיון הגישו ב"כ הנתבעים 1-3 בקשה ליתן צו כלפי בנק לאומי לישראל בע"מ המורה לו למסור את עותקי המקור של המחאות של פיגמנט שהוצאו לפקודת תגבור ריאלי.
לאחר מתן הצו המבוקש וקבלת ההמחאות הגישו הנתבעים 1-3 חוות דעת גרפולוג מומחה אשר קבע כי " קרוב לוודאי שחתימות המחלוקת נחתמו על ידי חותם הדוגמאות [עזרא – ד.ק]".
בהחלטה שניתנה ביום 14.3.16 נקבע כי התובעים רשאים להגיש חוות דעת מומחה נגדית מטעמם וכי ההמחאות יועברו אליהם בתוך 7 ימים. אולם, התובעים לא הגישו חוות דעת.
הנחת העבודה העולה מכך היא כי חוות דעת מטעמם לא הייתה תומכת בטענת עזרא כי לא חתם על ההמחאות.
בנסיבות אלו, ומשנטל ההוכחה להוכיח טענת תרמית או זיוף הינה על הטוען ( ע"א475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589), אין מקום לקבל את טענת התובעים לפיה חתימתו של עזרא על השיקים לפקודת תגבור ריאלי זויפה.
יתרה מזאת, בפרוטוקול האסיפה הכללית של פיגמנט מיום 15.4.12 (נ/1) אישר עזרא כי "שולם מפיגמנט" לתגבור ריאלי וכי "חתמתי עליהן (על ההמחאות – ד.ק.) ולא ידעתי על מה אני חותם" (עמ' 84 לפרוטוקול).
העולה מכך הוא כי עזרא אישר את התשלומים אשר הוצאו על ידי פיגמנט לתגבור ריאלי.

כמו כן, בין רינת לבין דוני הוחלפו תכתובות דוא"ל בחודש דצמבר 2009 ביחס לסכומים המגיעים לרינת בגין " העבודות האחרונות" (נספח 38 לתצהיר מלכה). למייל זה צורפה טבלת אקסל מעודכנת.
בהודעת דוא"ל נוספת ( נספח 39 לתצהיר מלכה) אשר נ שלחה לרינת, כפי הנראה על ידי אורלי מהנהלת חשבונות כפי שעולה מהכותרת, אשר העתק ממנה נשלח לדוני - מצוי פירוט העבודות והתשלומים בגינם.
כמו כן, צוינו סכומים שנותרו לתשלום:
"נותר לתשלום סך של 12,805
בנוסף תוספת לשארית המגיעה לתגבור בגין מאזן שנתי בנק דיסקונט 7,200
תוספת בעבור עבודה שוטפת על תכנית בריף מנגר [צ"ל " מנג'ר" – ד.ק] של המשרד 15,000
תוספת לרינת בגין יתרת חוב של פיגמנט עבור עבודת התכנות 6,400 ₪..."
ממיילים אלה עולה כי בוצעו עבודות בפועל על ידי תגבור ריאלי עבור פיגמנט, אשר עבורם שולם בהמחאות אשר נחתמו גם על ידי עזרא.
יתרה מזאת, בחקירתה של מלכה הוצגו לה תכתובות דוא"ל בין דוני לבין רינת מסוף חודש פברואר עד תחילת חודש מרץ 2009 ( מוצג נ/4).
בתכתובות הראשונות, אשר אחת מהן אף ממוענת לעזרא, מבקש דוני מרינת לשלוח לו חשבוניות.
רינת שואלת את דוני מתי תוכל להיפגש איתו. בתשובה לכך נשלח לרינת מייל על ידי דוני, שמלכה מכותבת אליו, בו נאמר "אני מעדיף שתתאמי עם מלכה".
כמו כן, הוצג למלכה דוא"ל מיום 15.11.09 בו דוני מבקש מרינת להתקשר למלכה בקשר לעבודת הבנקים. מלכה מכותבת גם למייל זה ( מוצג נ/8).
מלכה העידה כי את נ/4 ראתה לראשונה בגילוי המסמכים וכי "אני לא פתחתי את המייל הזה ומעולם לא ראיתי אותו ... אני מכותבת בהעתק אני לא פתחתי ולא ראיתי".
מלכה נשאלה על ידי בית משפט האם גרסתה עכשיו היא שהיא לא פתחה את המיילים ותשובת הייתה "נכון".
באשר ל-נ/8 – נשאלה מלכה האם היא מזהה את המייל ותשובת הייתה " לא". (עמ' 213, 215 לפרוטוקול הדיון).

גם עזרא נחקר על המיילים נ/4 וגם הוא טען כי לא ראה את המיילים מעולם.
"לא אמרתי שלא הייתי מכותב לא ראיתי אותו... יכול להיות שלא פתחתי, יכול להיות שהוא נכנס גם לתיבת המיילים" (עמ' 123 לפרוטוקול).

עדותם של מלכה ועזרא, אשר העידו קודם לכן כי בדקו כמעט באופן יום יומי את חשבונות הבנק של פיגמנט ואף אספו ארגזים הכוללים קלסרים ממחסן נטוש, לפיה לא פתחו מיילים שהם היו מכותבים אליהם – אינה אמינה עלי ואינה סבירה.
יש במסמכים אשר נשלחו בזמן אמת כדי להעיד על עבודה שבוצעה בפועל על ידי חברת תגבור ריאלי עבור פלטפורמה, ויש להעדיף את האמור בהם על פני עדויותיהם של מלכה ושל עזרא.
יתרה מזאת, רינת הוזמנה לעדות על ידי התובעים.
בעדותה הראשית העידה רינה כי עבדה עם פיגמנט כשנתיים משנת 2008 עד לשנת 2010, באמצעות חברת תגבור ריאלי שבבעלותה ( עמ' 3, שורות 20-26; עמ' 4, שורות 14-18 לפרוטוקול הדיון).
עוד העידה כי עבדה מול דוני וכי היא אינה יודעת מי הם מנהלי פיגמנט אך לידיעתה התשלום בוצע על ידי פיגמנט.
רינת פירטה בעדותה את העבודות אותן ביצעה עבור פיגמנט, באמצעות תגבור ריאלי ( עמ' 7, שורה 9 ואילך לפרוטוקול הדיון): "אני זוכרת שלושה דברים עיקריים: היו הדרכות באופיס לקבוצה באופן פרטני... היה את כל הנושא של המאזנים, מאזני הבנק, התקבלו קבצים מהבנק והיה צורך להמיר אותם לתכנה... וזכור לי גם משהו לגבי התכנה של ניהול משרד שלהם..."
בהמשך נשאלה רינת לגבי מספר ההדרכות אותן ביצעה עבור פיגמנט ( עמ' 8, שורות 19-25 לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... כמה פעמים עשית הדרכות?
ת: אני לא זוכרת.
ש: אם אני אומר לך שפעם אחת?
ת: לא. לא נראה לי.
ש: איך את יודעת?
ת: אני לא זוכרת האמת".
בחקירתה, נשאלה רינת לגבי החשבוניות שהוציאה לפיגמנט ( נספח 37 לתצהירה של מלכה) (עמ' 12, שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... בכל החשבוניות מדובר על המרת קבצים. ויש בחלק..
ת: בחלק.
ש: אין לי חשבוניות על הדרכה.
ת: תשמע, יכול להיות שלא, בוודאות הייתה הדרכה, בוודאות.
ש: הדרכה אחת?
ת: הייתה הדרכה אחת או כמה, אני לא יודעת, בוודאות. אבל אני מתנצלת שלא ייחסתי חשיבות לסעיפים שרשמתי בחשבוניות".
ובהמשך ( בעמ' 13, שורה 4 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד כהן: עכשיו תראי, את שמעת פעם על תוכנה בשם In- design?
ת: כן.
ש: כן? תראי, חלק מהחשבוניות פה יש חיוב על המרות קבצים בשנת 2009. את עשית המרות קבצים בשנת 2009?
ת: אני לא זוכרת בדיוק מה עשיתי בשנת 2009. אני יודעת אבל שזה לא היה רק המרות, יותר חשבנו על איך אנחנו פותרים את הסוגיה הזאת, איך אנחנו מצמצמים עובדים ופותרים את הסוגיה הזאת של ההמרות.
ש: את איזה סוגיה?
ת: את הבעיה בהמרות שהיו. היו בעיות בהמרה, וחשבנו ביחד איך אנחנו פותרים אתה, איך אנחנו יוצרים פתרון לבעיה הזאת."

למרות שרינת לא זכרה פרטים מלאים, הרי שעדותה בדבר עצם ביצוע העבודות עבור פיגמנט והוצאת החשבוניות בגינן הייתה אמינה עלי לחלוטין.
יש לזכור, כי עזרא אישר את ביצוע התשלום בזמן אמת על ידי חתימתו על ההמחאות.
גם דוני העיד בחקירתו כי רינת עבדה עבור החברה:
"ש: ... מה רינת חסון עשתה עבור החברה?
ת: בתקופה שהיא התחילה לעבוד איתי, היא התחילה לעשות המרות קרות ותקופה מסוימת היא עשתה גם הדרכות. ובכלל היא הכניסה אותי לכל עולם הדיגיטל.
ש: איפה היא עשתה למשל את ההדרכות?
ת: אצלנו במשרדים.
[...]
ש: ואת ההמרות איפה היא עשתה?
ת: זה המרות קרות, היא עשתה את זה במחשבים שלה בבית.
ש: מותר לעשות המרות,
ת: בהחלט, אחרי שהמאזנים יוצאים החוצה והחומרים עוברים למגנה, מותר להוציא את החומרים".
התוצאה מכל האמור לעיל היא כי יש לדחות את טענת התובעים לפיה שולמו לתגבור ריאלי כספים בגין עבודות או שירותים שלא בוצעו.
הטענות ביחס לתשלומים ללימור חליווה
התובעים טענו, כאמור, כי דוני, שירלי ואסף, או מי מהם, החליטו להעניק ללימור בונוס בסך 300,000 ₪. לטענתם, בונוס זה הועבר אליה מעבר לשכרה המוצהר, מבלי לדווח עליו בספרי החברה ובתלוש המשכורת שלה – באמצעות בעלה אבי ובאמצעות יקי אחיו של אסף .
לטענתם, הבונוס שולם באמצעות בעלה של לימור, אבי, בדרך של הנפקת חשבוניות פיקטיביות לכאורה בגין שירותים שמעולם לא ניתנו על ידו לפלטפורמה.
כמו כן, יקי קיבל משכורת פיקטיבית במשך שנים. שכרו של יקי הועבר באופן רשמי ללימור ואילו שירלי דאגה כל חודש למשוך באמצעות כרטיס אשראי במזומן מחשבון הבנק של יקי את הסכום שהם החליטו להעניק לו. שירלי השלימה מכספה את היתרה כחלק מהבונוס שהובטח ללימור ( סעיפים 189-191 לתצהירה של מלכה).
מנגד, טען דוני בתצהירו ( סעיף 67.3) כי לא מדובר בבונוס, אלא בהלוואה שהועמדה ללימור אשר נפרעת לשיעורין.
אסף הכחיש בתצהירו כי לימור קיבלה בונוס באמצעות כספים במזומן ובאופן שלא נרשם כראוי בספריה של פלטפורמה. גם לטענתו, מדובר בהלוואה שניתנה לה בסך 300,000 ₪.
ביחס לתשלום הפיקטיבי ליקי ולאבי - טען דוני בתצהירו כי שכרם של אבי ויקי שולם ומשולם להם עבור עבודה טובה ומסורה. אבי מספק לפלטפורמה שירותים לוגיסטיים נחוצים ויקי הוא מעצב כשרוני התורם רבות לפלטפורמה ( סעיף 67.4).
כפי שיובהר להלן לא הוכיחו התובעים את טענותיהם בעניין זה.
ביחס להעברת הכספים ללימור באמצעות אבי:
מלכה העידה כי היא ניהלה את השליחים בפרויקט הבנקים ואבי לא היה אחד מהשליחים.
עוד העידה מלכה בתצהירה כי בשנים 2006-2007 ביצע אבי ארבע שליחויות בלבד בפרויקט הבנקים בגינן קיבל תשלום מיידי והוציא חשבוניות עם פירוט מלא ( סעיף 187 לתצהיר מלכה).
החשבוניות צורפו כנספח 45 לתצהיר מלכה.
על חשבונית אחת מצוין " משלוחים בנק הפועלים", על השנייה " משלוח הולמס פלייס" ועל השלישית נכתב " משלוח יהודה הלוי ( פועלים) משלוח נגב ( פועלים)".
בחקירתו, אישר אבי כי מדובר בחשבוניות שהוצאו על ידו ( עמ' 24, שורות 20-23 לפרוטוקול הדיון).
ביחס לחשבוניות אלו, העיד אבי כי הוא ביצע את עבודות השליחות נשוא החשבוניות לבנק הפועלים ולבנק דיסקונט ( עמ' 27, שורות 14-16 לפרוטוקול הדיון) וכי הוא ביצע את השליחויות לבקשת מלכה, לאחר שעזרא ביקש ממנו " להיות צמוד" אליה ( עמ' 27, שורות 19-22 לפרוטוקול הדיון).
עוד העיד אבי כי עבד בעבר כנהג מונית ( עמ' 20, שורות 25-26 לפרוטוקול הדיון) ובחמש השנים האחרונות, משנת 2009 או 2010, עבד כאיש אחזקה עבור פלטפורמה.
במסגרת עבודתו לא קיבל תלוש משכורת, אלא הוציא חשבוניות ( עמ' 21, שורה 1- עמ' 22, שורה 14; עמ' 23, שורות 2-4 לפרוטוקול הדיון).
הסכום שקיבל בגין עבודות התחזוקה שביצע עבור פלטפורמה היה 6,200 ₪ לא כולל מע"מ בכל חודש – 7,192 ₪ כולל מע"מ ( עמ' 29, שורה 24- עמ' 30, שורה 6 לפרוטוקול הדיון).
לתצהירה של מלכה צורפה גם חשבונית מיום 7.2.11 אשר הוצאה על ידו בגין סכום של 7,192 ש"ח ששולם לו מפלטפורמה. על החשבונית צוין " משלוחים בנקים" (נספח 43).
לאחר שהוצגה לו חשבונית זו, נשאל אבי כיצד ייתכן שנרשם על גביה שהיא עבור " משלוחים" בעוד בתקופה זו, על פי עדותו, עבד בעבודות תחזוקה בעבור פלטפורמה ( עמ' 33, שורה 15 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד כהן: זה נספח 43 לתצהיר מלכה. עכשיו, בוא רק תסביר לכב' השופטת בבקשה ממך, אני מפנה לחשבונית מס' נספח 43 לתצהיר מלכה. ואתה הוצאת מדי חודש תסתכל בבקשה מה התאריך כאן?
ת: (מעיין) 7.2.11, לא?
[...]
ש: עכשיו אני רואה פה 7,192 כתוב – משלוחים לבנקים, תסביר לבית המשפט?
ת: אני, יכול לצאת מ-10, אז לא יכול להיות שחשבונית אחת,
ש: לא, לא.

כב' השופטת: לא הבנתי, למה זה צ'ק על משלוחים לבנקים?
ת: כי זה היה מאזנים. הייתי מביא חומר, הם היו מדפיסים, או אני לא יודע מה הם עשו, אני מביא חומר מהבנקים,
כב' השופטת: אבל הסכום הזה אתה אומר זה על כל עבודות האחזקה.
ת: לא, זה לפני שהייתי,
כב' השופטת: למה? ב-2011 כבר היית בעבודה.
עו"ד כהן: כל חודש הוצאת חשבונית, תקשיב טוב,
[...] כב' השופטת: אנחנו עכשיו כבר בשנת 2011, השאלה היא איך יכול להיות שאתה מוציא על אותו חודש,
עו"ד כהן: כל חודש.
כב' השופטת: כל חודש בגין משלוחים כאשר אתה אומר,
ת: זה לא כל חודש, זו לא אותה חשבונית. זו חשבונית הרי עד למלכה, היא לא הייתה נותנת את כל הסכום. על מלכה, תביא לי עוד סכום כזה של מלכה?
כב' השופטת: לא, לא, אנחנו כבר לא במלכה יותר. אנחנו כבר,
ת: לא, אבל הוא נתן לי של מלכה.
כב' השופטת: אנחנו עכשיו בעבודות גלובליות.
ת: גלובליות, כן.
כב' השופטת: אז למה כתוב שם – שליחויות עם אותו סכום?
ת: אבל זה עשיתי למלכה, עד אז לא מופיע שליחויות. מרגע שהפסקתי עם מלכה, לא מופיע שליחויות.
כב' השופטת: אבל ב-2011 אתה כבר לא עם מלכה.
ת: אני עבדתי פחות או יותר, אני לא זוכר, 5 שנים, 4 שנים.
כב' השופטת: אז אתה אומר שזאת חשבונית שמתייחסת לשליחויות?
ת: כן, לשליחויות וזה מופיע.
עו"ד כהן: וזה בדיוק ה,
כב' השופטת: אז אדוני, זו תשובתו של העד.
עו"ד כהן: תשמע, אתה אמרת שאתה בן אדם ש,
ת: לא, לא, אני כותב פה יותר, אני לא אגיד לך איזה תאריך, אם היית אומר לי – תאריכים, הייתי מסתכל,
[...]
עו"ד כהן: אני אומר לך מר חליבה, בחודש פברואר כשאתה כותב – משלוחים בנקים לפלטפורמה ומוציא סכום 7,192, בכלל לא היו בנקים כי הבנקים זה רק ברבעון. בסוף רבעון,
ת: למה? זה שלושה רבעונים במהלך השנתי.
כב' השופטת: כן, רק פברואר לא יוצא באחד מהם, כן.
ת: שלושה רבעונים, אבל תמיד אתה נותן חודש אחרי. אם עשו בחודש שישי אז אתה מוציא בשביעי, זה שלושה רבעוני במהלך השנתי. זה לא רבעון אחד.
עו"ד כהן: רגע, אז את זה אתה הוצאת בפברואר,
ת: של חודש שישי שהם עשו מאזן, של רבעון שני אז הוצאתי בשביעי.
ש: 7,192?
ת: יצא ככה, כן.
ש: תסביר בבקשה לבית המשפט הנכבד, איך יצאה לך חשבונית על משלוחים 7,192? ואתה ממשיך לקבל מאותו מועד כל חודש 7,192 עבור אחזקה? זה תסביר לי, זה צריך להיות באמת צירוף מקרים מאוד, מאוד,
ת: יש לך את החשבונית של חודש שמיני, תשיעי, עשירי? לא, אם אתה אומר שזה מאז,
[...]
ת: אז אתה צריך להראות לי 5 חשבוניות כאלה שאתה צודק. אבל אתה מראה לי חשבונית ואתה אומר לי שכל זה?
כב' השופטת: לא, זאת חשבונית מפברואר.
[...]
כב' השופטת: איך זה אותו סכום?
עו"ד כהן: איך זה יכול להיות שבחודש פברואר אתה מוציא חשבונית 7,192 על משלוחים לבנקים, ומיד לאחרי זה אתה מתחיל לעשות עבודות אחזקה ב-7,192? זה אתה צריך להסביר? אתה יכול להגיד?
[...]
ת: אבל זה לא מיד אחרי זה, כי הוא לא מראה לי את החשבוניות האחרות. אם הוא מראה לי 5 חשבוניות רצופות שזה מראה את אותו סכום אז הוא צודק. אבל אם עשיתי בחשבונית אחת 3 או שנתיים שאני עושה רצוף את המשלוחים ויצאה חשבונית שהיא חופפת לאותה חשבונית שאני מוציא היום, זה לא מקרי".
אבי נשאל גם כיצד הוציא את החשבונית ביחס לביצוע המשלוחים לחברת פלטפורמה, בעוד החברה שעבדה על פרויקט הבנקים הייתה פיגמנט והשיב כך ( עמ' 37, שורה 22 ואילך):
"עו"ד כהן: ... פלטפורמה בכלל לא עבדה עם בנקים. מי שעבד עם זה פיגמנט. אז איך אתה הוצאת לפלטפורמה חשבונית 7,192 כשכתוב משלוחים לבנקים שהם לא עבדו עם בנקים אף פעם?
ת: אבל מראש אמרתי לך שאני לא יודע מה זה פיגמנט, כי אני לא הכרתי את השם הזה, כי עבדתי רק עם פלטפורמה. גם כשהוצאתי חשבונית לפיגמנט, היה רשום – פלטפורמה. זה לא היה, זה לא משהו שונה,
ש: כשהוצאת חשבוניות לפיגמנט עבור משלוחים לבנקים היה כתוב פלטפורמה?
ת: כן.
ש: אתה בטוח?
ת: בחלק מהמקרים – כן, אם אתה אומר לי שזה רשום אז כן.
[...]
עו"ד כהן: טוב, עכשיו תראה, קודם כל זה לא נכון מה שאתה אומר כי אני רואה למשל חשבונית מס' 038,
[...]
עו"ד כהן: תקשיב, זו נספח 45 לתצהירה של גב' מלכה, אני רואה חשבונית לפיגמנט הדפסות ולא לפלטפורמה.
כב' השופטת: רובן לפיגמנט, כן.
עו"ד כהן: גם חשבונית מס' 50 באותו נספח 45 זה לפיגמנט הדפסות. כנ"ל,
ת: (מעיין) אבל זה יכול לקרות, זה לא שזה לא, לפי ה-5 שנים האחרונות שלי אני מוציא לפלטפורמה. לפני 5 שנים אם רשמתי,
ש: מר חליבה תקשיב, גם חשבונית מס' 56 היא לפיגמנט.
[...]
ת: אני יודע להסביר, למה שאני לא יודע להסביר, אתה דיברת כרגע על חשבונית ספציפית, ואם אתה אומר לי שניסיתי לעבוד, אז אם זה פיקטיבית, אז יכולתי לעבוד עוד?"
בהמשך העיד אבי, כי בחשבוניות האחרות שהוציא לפלטפורמה בגין עבודות התחזוקה שביצע עבורה, נכתב על ידו " ריטיינר" (עמ' 39, שורות 4-27 לפרוטוקול הדיון).
על אף שהסבריו של אבי בנוגע לחשבונית מיום 7.2.11 תמוהים וייתכן בהחלט כי היו אי סדרים מסוימים בדרך הוצאת החשבוניות - מקובלת עלי עדותו כי בפועל ביצע עבודות עבור פלטפורמה.
גם עדותו של דוני באשר לביצוע עבודות על ידי אבי – לא נסתרה בדרך כלשהי בחקירה הנגדית.
דוני חזר והעיד כי לאחר שעזרא הפסיק להגיע למשרדים החל להשתמש באבי ואבי נתן לו את הפתרונות הנדרשים "ואז הפסקתי לפנות לעזרא בדברים האלה... הוא עבד יותר כשעזרא כבר לא היה בתמונה"
דוני העיד, כפי שהעיד גם אבי עצמו כי "הוא התחיל בהתחלה כשליח" (עמ' 692 לפרוטוקול).
התובעים לא הציגו כל ראיה ממשית לכך ש מדובר בחשבונית פיקטיבית בגין עבודה שלא בוצעה .
אין גם כל בסיס ראייתי ממנו ניתן להסיק כי התשלום שבוצע נועד למעשה ללימור שהייתה עובדת שכירה .
כמו כן, מקובלת עלי טענת הנתבעת 5 לפיה ידעו התובעים על ההתקשרות עם אבי עוד משנת 2007 ועד להגשת התביעה לא העלו כל טענה בעניין זה.
יתרה מזאת, על אף שהטענות מועלות ביחס לתשלומים שבוצעו לכאורה ללימור, לימור עצמה לא זומנה לעדות על ידי התובעים. חזקה היא כי מקום בו צד נמנע מלהביא ראיה או לזמן לעדות עד רלוונטי, יש באותה ראיה או העדות כדי להזיק לו ( ע"א 55/89 קופל ( נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595 (1990); ע"א  9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם בנבו)).
יש לכן לדחות את הטענה בעניין התשלומים שבוצעו ללימור.
הטענה בדבר משכורתם של יקי ושל סתיו - בנם של דוני ושירלי
עוד טענו התובעים, כאמור, כי במשך שנים קיבל יקי משכורת פיקטיבית בסך 5,000 ₪ בחודש החל משנת 2007, על אף שהחל לעבוד בפלטפורמה רק בשנת 2011. בחודש דצמבר 2012 עמד שכרו של יקי ע"ס 10,235 ₪.
באותו חודש גם שכרו של סתיו, בנם של דוני ושירלי, עמד על אותו סכום, על אף שליקי יש ותק גדול יותר ותואר אקדמי וסתיו רק השתחרר מהצבא.
בנוסף, בחודש מרץ 2013, שכרם של יקי וסתיו נותר זהה למרות שסתיו למד במכללת הבינתחומי רוב שעות היום.
אסף העיד בתצהירו כי יקי הוא עובד בפלטפורמה ומעמודי התווך שלה. לדבריו, הוא איש מקצוע מצוין ובוגר מכללת שנקר. עוד במהלך לימודיו, עבד יקי וביצע פרויקטים רבים בתחום העיצוב וקיבל על כך תמורה כדין. במסגרת זאת, הוסכם ליתן לו שכר קבוע גלובאלי במטרה לאפשר לו לפעול במסגרת תקציבית קבועה ולהעסיקו בפרויקטים מאומצים ( סעיפים 91-92).
שירלי העידה בחקירתה כי יקי קיבל שכר קבוע בסך 5,000 ₪ ברוטו מפלטפורמה, ללא קשר לשעות שעבד בחברה ( עמ' 564, שורה 4 ואילך לפרוטוקול הדיון).
בחקירתו, העיד יקי כי התקבל לעבודה בפלטפורמה על ידי אחיו, אסף ( עמ' 44, שורה 11 לפרוטוקול הדיון). עוד העיד, כי עבודתו בפלטפורמה החלה בשנת 2007/ 2008 לערך, לאחר שחרורו מהצבא, וכי הוא עבד כקופירייטר ומעצב מוצרים על אף שלא היה לו ניסיון קודם בתחום ( עמ' 44, שורה 21 ואילך לפרוטוקול הדיון).
בעדותו, תיאר יקי את תוכן עבודתו עבור פלטפורמה ( בעמ' 47, שורות 10-19 לפרוטוקול הדיון):
"ש: מה עוד עשית בפיגמנט חוץ מקופירייטינג?
[...]
ת: אני עובד עם כל הלקוחות, עם מייקרוסופט, תמי 4,
כב' השופטת: באיזה קונטקסט?
ת: בקונטקסט כך, התחלתי בתור להתחיל להכיר את העבודה שלי זה בקריאטיב, וממש להכיר את הדברים איך הם עובדים ולתת את האינפוטים שלי שזה רעיונות טובים שזה תלת, כל עולם התלת מימד, ריינוס, סוליוורקס, הדמיות ממוחשבות, רינדורים, ז"א הרבה תוכן מהצד שלי, האינפוטים שלי".
יקי העיד כי בשנת 2007/8 התחיל ללמוד במכללת שנקר לימודי עיצוב תעשייתי במקביל לעבודתו בפלטפורמה וכי במסגרת הלימודים נסע לחילופי סטודנטים בגרמניה ( עמ' 48, שורות 3-7 לפרוטוקול הדיון).
בנוגע להיקף לימודיו השיב יקי כלהלן ( בעמ' 48, שורה 25 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"למדתי עיצוב תעשייתי, למדתי וזה משתנה בין השנים, בין פעמיים לשבוע ל-5 פעמים בשבוע, כשהשעות הן לפעמים עד 13:00 ולפעמים גם עד 22:00 בלילה.
כב' השופטת: וזה במקביל לעבודה שלך ב,
ת: במקביל לעבודה, לגמרי כן.
עו"ד כהן: הבנתי. ומתי סיימת את הלימודים?
ת: בשנת 2011.
ש: ובמהלך כל התקופה הזאת, אתה עבדת בפיגמנט?
ת: אמת".
עוד העיד יקי כי הוא לא נהג להגיע כל יום למשרד פלטפורמה, שכן עבודתו נעשתה גם מרחוק באמצעות טלפונים ומדיות אחרות ( עמ' 49, שורות 7-17 לפרוטוקול הדיון).
בנוסף העיד, כי במהלך כל התקופה הזו וכן במהלך התקופה בה שהה בגרמניה ( בברלין) - משך חמישה חודשים, קיבל מפלטפורמה משכורת קבועה ( עמ' 49, שורות 19-24 לפרוטוקול הדיון).
כאשר נשאל יקי כיצד ייתכן שקיבל משכורת עבור התקופה בה שהה בברלין, השיב כך ( עמ' 49, שורה 25 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד כהן: וחמישה חודשים היית בברלין וגם הגאונות שלך, סליחה אחיך טוען, והקריאטיב המדהים שאתה יצרת, עדיין המשיך לזרום,
ת: הרעיונות שלי שווים כסף.
ש: תקשיב לשאלה, עדיין לזרום לפיגמנט?
ת: הרעיונות שלי שווים כסף, וזה בדיוק בהמשך של מה שאמרתי, זה לא משנה איפה אני נמצא. אני יכול,
כב' השופטת: אבל השאלה אם זה קרה גם בזמן שהיית בברלין.
ת: כן.
עו"ד כהן: ז"א בברלין שהיית חמישה חודשים, המשכת לקבל אותה משכורת.
ת: כן.
ש: וכשלמדת אינטנסיבית בשנקר, קיבלת אותה משכורת?
ת: אתה אמרת את המילה – אינטנסיבי, לימודים זה לימודים אבל כן".
בהמשך חקירתו, התבקש יקי ליתן דוגמאות ביחס לפרויקטים בהם עבד ולקוחות פלטפורמה המכירים אותו ואת עבודתו ( בעמ' 51, שורה 25 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד כהן: [...] טוב. אם ככה תאמר לי בבקשה, ואני מניח שאתה עשית איזה פרויקטים, נכון?
ת: אמת.
ש: אני מדבר רק מ-2007/8 עד 2011.
ת: כן.
ש: התזה שלי מתייחסת עד 2011. אז בוא תספר לי למשל ב-2007 מה עשית? איזה משהו, איזה רעיון, איזה דבר עשית שבאמת,
ת: קודם כל בשוטף עם כל הלקוחות שלנו כמו שציינתי שזה תמי 4 והוט ודלק מנטה, קפה ג'ו, כל הלקוחות, בשוטף ייצרתי רעיונות שזה ברמת הסלוגנים שזה מוביל את הקריאטיב, ומעבר לזה התחלתי לתת את האינפוטים של התלת מימד שלי והתחלנו לפתח את כל הנושא הזה במשרד של לתת מוצרים, כי מעצב תעשייתי והתחלנו ממש לפתח את המגרש הזה במשרד.
[...]
עו"ד כהן: בסדר, ואני רוצה למען הזהירות, ויש איזה נניח איזה,
כב' השופטת: סלוגן ספציפי.
עו"ד כהן: ספציפי, יש פרויקט גדול שאם אגב אם תגיד למשל מי עדן ונביא את מי עדן והם יגידו – כן, מר מזור עשה לנו קריאטיב ואנחנו מכירים אותו, יש דבר כזה?
ת: להגיד לך אחד ספציפי? היו הרבה מאוד,
[...]
עו"ד כהן: אחד ספציפי.
ת: אני לא זוכר אחד ספציפי, איזה משהו שמתגלגל בראש, גם את יודעת המעמד וזה, אז קשה לי.
ש: הבנתי.
ת: אבל לא חסרים.
ש: אתה לא זוכר.
ת: לא".
בחקירתו של יקי, הוצגו לו רשימות של " בריפים" – בקשות של לקוחות לקמפיינים.
רשימה אחת של בריפים מהשנים 2007-2008 ( ת/1) והשנייה, בריפים משנת 2010 ( ואחד משנת 2009) ( ת/2). ברשימה הראשונה, נרשם שמו של יקי ליד כל אחד מהבריפים, יחד עם שמות עובדים אחרים. ברשימה השנייה, שמו של יקי לא נזכר.
ביחס לרשימה הראשונה, העיד יקי כי הוא היה מעורב בכל הבריפים הנזכרים בה ( עמ' 59, שורה 19 ואילך לפרוטוקול הדיון).
עוד הסביר בחקירתו כי "במשרד עובדים בקבוצות. יש קופי, יש מעצב, יש מפיק, יש מי שמבצע בפועל, ויש מי שנותן את הרעיונות, זה בנוי מהרבה דברים" ( עמ' 61, שורות 12-15 לפרוטוקול הדיון).
כאשר נשאל יקי מדוע שמו לא נזכר ברשימה השנייה בה מופיעים בריפים משנת 2010 ( עמ' 63, שורה 26 ואילך לפרוטוקול הדיון) השיב כך:
"... העבודה מורכבת כמו שאמרתי לך בשאלה הקודמת מכמה אנשים שבונים אתה בריף [ צ"ל את הבריף" – ד.ק] הזה. אז פה לצורך העניין יש פה את אתר נגב שהיה לה דבר גדול. אז זה שאני לא רשום בדבר הזה כי אתה צריך את זה טכנית כדי להפיק דברים במשרד, זה לא אומר שלא הייתי מעורב והייתי אחראי על דברים כאן.
[...] כשמקבלים בריף במשרד, זה לא אומר שמישהו אחד לוקח אותו והוא One man show. יש פה כמה אנשים שמרכיבים....
[...]כי מי שקולט את הבריף זה קופירייטר או ההפקה או כל מיני כאלה ואז מפעילים את הערוצים הנכונים לאותו בריף. אז הפעילו אותי לצורך העניין בבריפים האלה כקופירייט או אחראי על ה-UX על ה-UI, על העיצוב, על כל מה שקורה מאחורה".
בהמשך, נשאל יקי לגבי פרויקטים ספציפיים שנזכרו ברשימת הבריפים משנת 2010 ( ת/2), כגון הפרויקט של בנק מזרחי-טפחות ( עמ' 65, שורה 19 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד כהן: עכשיו, בבנק מזרחי טפחות אתה היית מעורב?
ת: וואו, בבנק מזרחי עשינו פרויקט גדול, מיתוג, מדבקות, תלת מימד על כל ה,
[...]
עו"ד כהן: אני שואל האם היית מעורב, אתה אומר – עשינו. אני שואל אתה, אתה, אתה.
ת: תגיד ספציפית במה? אתה לא יכול לזרוק שאלה לאוויר שהיא לא מכוונת.
ש: לא עשית ספציפית?
ת: לא.
ש: לא שאלתי אותך האם בבנק מזרחי היית מעורב?
ת: בוודאי שכן.
ש: בסדר, אז סופסוף. מה עשית בבנק מזרחי?
ת: כמו מה שעשיתי בכל יתר העבודה במשרד, קיבלנו בריף ו,
כב' השופטת: הוא מסביר שזאת עבודת צוות. אז מה היה התפקיד שלך בצוות?
[...]
ת: בנק מזרחי זה כללי כי הם מעבירים בחודש נגיד 50 או 100 בריפים.
כב' השופטת: אז בוא תיתן לנו פרויקט ספציפי מסוים שאתה זוכר של בנק מזרחי ותגיד לנו מה היה התפקיד שלך בזה.
ת: אחד המהלכים היה מיתוג של כל הסניפים שם במדבקות כאלו, ממש להגיע לסניף, למפות אותו, וזה היה מהלך של עוברים עם דביר, לפני שזה הודעה בטלוויזיה. למפות את הסניף עם מדבקות ותלת מימד בתוך הסניפים, ומדבקות ריצפה,
כב' השופטת: ומה התפקיד שלך בתוך העניין הזה?
ת: מיפיתי את הסניפים, ז"א הגעתי, ראיתי,
כב' השופטת: למפות זה משהו טכני.
ת: כן, זה משהו טכני אבל אתה צריך עין עיצובית, כי אתה לא יכול בלי לראות את המקום, לעצב למקום משהו.
כב' השופטת: ואתה זוכר משהו שהיה קשור לעיצוב שעשית לבנק מזרחי?
[...]
ת: ספציפית לא, אבל זה קמפיין מאוד גודל עם הרבה אנשים שהיו.
כב' השופטת: לא, לא, אבל אנחנו רוצים לדעת איפה היה האינפוט העיצובי שלך בפרויקט של בנק מזרחי?
ת: אז לגבי המדבקות".
ביחס לעבודות שבוצעו עבור נגב קרמיקה, השיב יקי בחקירתו כי "... ברמת הדיגיטל, אז זה אפיון כל הצרכים שלהם, המעבר לאתר החדש... וגם ברמת הפרינט, הרבה מודעות לעיתונים עם מאסה של חומרים..." ( עמ' 68, שורה 12 ואילך לפרוטוקול הדיון) ובהמשך ( בעמ' 69, שורות 20-25 לפרוטוקול הדיון): "אני אחראי, אני ארט דירקטור, אני מאפיין את האתר. ז"א לפני שהאתר עובר למעצב, צריך לדעת מה הגורמים המרכזיים שיופיע ברמת המבנה. אז זה כל מה שקורה ברמת המבנה. לפני שמעצב עובד על משהו, הוא לא פשוט מעצב ועושה מה שהוא רוצה. הוא מקבל מבנה שזה ברמת גריד, ממש עם עפרון או בתוכנה מסוימת".
אין ספק כי עדותו של יקי מתארת עולם מושגים של עיצוב וקריאייטיב אשר ייתכן שאינו תואם לחלוטין עבודות מסוג אחר.
מקובלת עלי עדותו כי רעיונות ו-"אינפוט" מצדיקים תשלום ואף סביר בהחלט לשלם לבעל מקצוע מסוגו של יקי עבור עבודה שלא מתבצעת בהכרח בשעות קבועות ובמשרד קבוע.
יש גם לזכור כי המשכורת עצמה שולמה כסכום גלובאלי לא גבוה במיוחד.

גם לגבי יקי לא הוצגו גם כל ראיות מהן עולה כי משכורתו הועברה לגורמים אחרים.
בתמיכה לטענה כי שכרו של יקי הועבר ללימור ( סעיף 191 לתצהירה של מלכה), צורף לתצהירה של מלכה מסמך שכותרתו " ריכוז משכורות שנתי לשנת 2010 " ובו, על פי הנטען, חישוב סכומים בכתב ידה של שירלי ( נספח 47 לתצהיר מלכה – צורף גם כנספח 20 לכתב התביעה המתוקן).
מקובלת עלי טענת התובעים בסיכומים כי שירלי התקשתה להסביר כיצד התחשבנות המבטאת תשלומים ששילמה החברה אינה רלוונטית לחברה.
שירלי העידה אומנם כי מדובר בנייר פרטי שעניינו התחשבנות פרטית והיא אינה יודעת כיצד הגיע לידיהם של מלכה ועזרא ( סעיף 49 לתצהירה של שירלי).
בתחילת חקירתה העידה שירלי, "זה אמנם מסמך של יקי אבל זה לא, אני לא יודעת עד כמה זה קשור ליקי" (עמ' 565, שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון) וכי מדובר בהתחשבנות עם אסף ולא עם יקי ( עמ' 566, שורה 1 ואילך לפרוטוקול הדיון).
שירלי חזרה והבהירה כי מדובר בהתחשבנות בינה לבין אסף:
"ת: אם אתה שואל מה זה מה סכומים האלה, זו איזושהי התחשבנות שלא קשורה לחברה ולא קשורה לשום דבר. זה משהו שקשור ביני לבין אסף.
ש: הבנתי. בינך ובין אסף הייתה התחשבנות?
ת: הייתה לנו, היינו עוזרים ל, מה זה משנה? מה זה משנה מה היה ביני לבין אסף. זה לא קשור לחברה, בטח שלא לתובעים.
ש: זה לא קשור?
[...]
ת: לא, זה משהו פרטי."

בהמשך, כאשר נשאלה שוב ושוב על מהות ההתחשבנות, שינתה שירלי את תשובתה והשיבה כי מדובר בהתחשבנות הקשורה בכל זאת למשכורת של יקי ( עמ' 567, שורה 27 ואילך לפרוטוקול הדיון):
ש: מה, את שומרת על פרטיות? על מה? על חיסיון? תסבירי, מה זה לא קשור? את לא תחליטי. יש פה בית המשפט,
כב' השופטת: לא, זו התחשבנות שנעשתה על מסמך שהוא כן רלוונטי לחברה. אז בואי תסבירי איך זה קשור? הרי אין ספק שזה נעשה על גבי מסמך שלכאורה מתאר תשלום שהחברה ביצעה.
[...]
ת: זה משהו שאסף ביקש ממני לעשות שקשור למשכורת של יקי, זהו".
שירלי התבקשה להסביר את ההתחשבנות שאסף ביקש ממנה לעשות בקשר למשכורת של יקי (עמ' 568, שורה 18 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"כב' השופטת: גבירתי תסביר לנו מה זה אומר.
[...]
ת: אוקי, אנחנו היינו עוזרים ללימור חליבה שהיא מנהלת המשרד והיא הייתה עובדת מאוד, מאוד חשוב לחברה, [...] החברה נתנה לה הלוואות כשהמנכ"לים המשותפים של החברה רצו לתת לה בונוס. הייתה התנגדות של, לא משנה, הייתה התנגדות לתת לה בונוס. והם בכל זאת רצו לעזור לה. נתנו לה הלוואות [...] 3 הלוואות של 300 אלף שקל בערך זה היה סדר גודל, [...] עכשיו, היא התקשתה להחזיר את ההלוואות האלה, והיינו נותנים לה מכספנו ועוזרים לה להחזיר את ההלוואות האלה. אסף היה נותן לה, אנחנו היינו נותנים לה והיינו עוזרים לה להחזיר את זה. עד היום היא עוד לא סיימה להחזיר את זה, ומזה נובעת ההתחשבנות הזאת."
שירלי נשאלה:
"כב' השופטת: אבל מה הקשר בין החזר ההלוואה של לימור לבין כספים שאסף לכאורה נתן ליקי. אני לא מצליחה להבין את זה.
[...]
עו"ד כהן: אז אני אשים לך. היה מה שנקרא, ועושים את זה בהמון חברה, אגב, זה מקובל לא כשיש בעל מניות שלישי שהוא לא משתתף בחגיגה. הייתה לכם פשוט הסכמה, היו לכם הסכמות איך מושכים מהחברה בכל מיני שיטות, רושמים על יקי מזור, רושמים הלוואות פיקטיביות ללימור,
ת: זה ממש לא נכון.
ש: תקשיבי רגע טוב, זה היה דרך לגרום לכך שדוני ואסף יקבלו את כל רווחי פלטפורמה בכל מיני שיטות שכר עבודה, בונוסים, טיסות וכו'.
ת: לא נכון!
[...]
ת: אם תסתכל על הנייר הזה בצטל'ך שלי, אתה רואה – חייבים לי וזה, אני הייתי מוציאה כספים מחשבון הבנק הפרטי שלי ונותנת ללימור. מכספי. מותר לי? גם על זה אני אעמוד למשפט עכשיו? אז זה דברים שנעשו[...] וגם אסף היה מוציא מכספו הפרטי ונותן ומזה נוצרה כל ההתחשבנות הזאת, היינו עוזרים ללימור."
יקי העיד כי הוא אינו מכיר את המסמך שצורף כנספח 47 לתצהירה של מלכה ( עמ' 53, שורה 18 ואילך) ובנוסף, הכחיש כי חלק ממשכורתו הועברה לגורם אחר ( עמ' 55, שורה 8 ואילך):
"ש: ... האם אתה קיבלת שכר קבוע גלובלי ואף פעם לא התחשבנת על מה מגיע ואיך מגיע, או האם אתה עשית התחשבנות עם מישהו בחברה על משהו שמגיע לך?
ת: אני לא מכיר את זה, אני לא יודע מה זה התחשבנות, לא עשיתי אף פעם שום התחשבנות.
ש: הבנתי. ויכול להיות שאח שלך עשה עבורך התחשבנויות?
ת: אני יקי מזור, כן, אני לא מכיר, אני יקי מזור, אני לא אסף מזור, אני לא מכיר,
כב' השופטת: לא, השאלה אם אתה יודע אם הוא עשה או לא? אתה לא יודע.
ת: לא.
[...]
עו"ד כהן: אתה קיבלת את הכסף, את שכר שלך?
ת: בוודאי.
ש: איך קיבלת אותו?
ת: בחשבון.
ש: איזה, חשבון הבנק שלך?
ת: שלי.
ש: מה, בהעברה בנקאית?
ת: אני חושב שכן.
ש: אתה חושב שכן? מקשיב טוב לשאלה מר מזור, כי היא מאוד חשובה. אני שואל אותך האם את הכספים שמישהו שילם פה בשם שלך, האם אתה קיבלת? כן או לא?
ת: אני לא הבנתי מה הוא שואל, מה ז"א בשם שלך? אני לא מבין,
ש: אתה קיבלת כספים,
ת: אני לא מבין.
ש: האם את הכספים ש,
ת: מה זה כספים? שידבר משכורת, אני לא מבין,
כב' השופטת: בוא נתחיל ככה, קיבלת אי פעם תלוש משכורת?
ת: כן, בוודאי.
כב' השופטת: מתי?
ת: יש לי תלושי משכורת, כל ההיסטוריה שלי.
כב' השופטת: בכל השנים קיבלת תלוש משכורת?
ת: בוודאי.
[...]
ש: כן? באיזה בנק?
[...]
ת: יש לי חשבון של דיסקונט. סטודנטים כזה.
ש: חשבון סטודנטים בבנק דיסקונט, לשם קיבלת? ואתה משכת את הכסף משם או שהוא עבר לאח שלך?
[...]
ת: אז השתמשתי בכסף, עשיתי בכסף מה שאני רוצה.
עו"ד כהן: ויכול להיות ואני מציע לך תזה שהוציאו לך תלוש וקיבלת רק חלק ממה שהיה נקוב בתלוש?
ת: מה ז"א?
ש: מה, אתה לא מבין את השאלה?
ת: לא.
ש: אז אני אחזור עליה עוד הפעם. יכול להיות שהוציאו לך תלוש על 10 אלפים שקל, ואתה קיבלת רק 5,000?
ת: לא".
מכל האמור לעיל, עולה כי הייתה התחשבנות פרטית כלשהי שלא ניתן לה הסבר ברור על ידי שירלי. אולם, לא הונחה תשתית ראייתית לטענה כי כספים שקיבל יקי הועברו ללימור וכי המשכורת ששולמה לו הייתה למעשה פיקטיבית.
בכל מקרה, יש לזכור, כי לימור הייתה עובדת בחברה ולא קרובת משפחה של מי מהנתבעים.
התחשבנות בלתי ברורה הקשורה במתן כספים באופן פרטי ללימור - אינה מהווה בסיס לטענת קיפוח של התובעים כבעלי מניות .

- הטענות בדבר שיפוץ ביתם של דוני ושירלי
* שכ"ט אדריכל פרי דוידוביץ'
התובעים טענו, כאמור, כי דוני ושירלי מימנו באמצעות פלטפורמה שכ"ט אדריכל פנים בסך 23,200 ₪ בגין עבודות שבוצעו בביתם הפרטי. על פי הנטען, דוני הציג את התשלום לאדריכל כתשלום עבור עיצוב תחנת דלק " מנטה".
לטענת הנתבעים, (סעיף 76.4 לתצהיר דוני וסעיפים 86-87 לתצהירו של אסף) ההוצאות בגין ההתקשרות עם משרד האדריכלים פרי-דוידוביץ' נעשו לצורך עיצוב חנויות הנוחות " מנטה" בתחנות דלק. הנתבעים צירפו לתצהיריהם את המצגת הנושאת את ההצעה לעיצוב החנויות ( נספחים כה' ו-23 בהתאמה).
בתמיכה לטענת התובעים, צירפה מלכה לתצהירה ( נספח 49) חשבונית שהונפקה על ידי הארכיטקט פרי דוידוביץ' לפלטפורמה בסך 23,200 וכן הזמנת רכש של פלטפורמה בסכום זה מהאדריכל.
בחקירתה, נשאלה מלכה האם יש בידה ראיה המעידה על כך כי שירותי אדריכל ות לא היו עבור פלטפורמה ( עמ' 203, שורה 24 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: יש לך ראיה שפרי דוידוביץ' לא סיפקו שירותי אדריכלות לפלטפורמה?
ת: עוד פעם, פרי דוידוביץ' הוא אדריכל הפנים של דוני. גם משה וייס הוא איש איטום של הבית של דוני. והדלק לא עשינו להם את הפרזנטציה עם מר אייל נווה ודוד לרום, אפשר להביא את האנשים האלה ויגידו. ההתמחות של דוידוביץ' זה בתים פרטיים, זה תשריט וזה תשריט ושוב תשריט ואפשר להביא את האנשים מדלק שהם יבואו ויעידו".
למעשה, טענות התובעים בעניין זה נשענות על העובדה היחידה שמשרד האדריכלים ביצע עבודה פרטית עבור דוני ושירלי. כך עלה מהמשך עדותה של מלכה, בעמ' 205, שורות 18-21 לפרוטוקול הדיון:
"ש: אז בגלל שהם עשו את העיצוב פנים עם פרי דוידוביץ' ופרי דוידוביץ' חצי שנה לאחר מכן נתנו שירותים לפלטפורמה שזה בעצם היה העמסה.
ת: נכון".
מלכה נשאלה בהמשך בעמ' 206, שורות 2-15 לפרוטוקול הדיון:
"ש: טוב. ואם אני אומר לך שהם סיפקו שירותי תכנון לטובת פרזנטציה לאנשי דלק, את יכולה להגיד זה לא נכון? את יכולה לסתור את זה?
ת: בוודאי ואני, בוא נבקש את המשרד של פרי דוידוביץ' ונסתכל, המזכירה שם ונשאל אותה שהיא תבוא לעדות והיא תגיד האם הם עשו משהו לדלק, בפירוש.
ש: עשית את זה? פנית אליהם?
ת: לא.
ש: למה לא?
ת: לא פניתי.
ש: למה?
ת: כי הם לא היו עונים לי בלאו הכי, זה משהו,
ש: למה?
ת: לא יודעת למה, לא עשיתי את זה, אוקי?"
למלכה הוצגה המצגת בנוגע לעיצוב חנויות מנטה ( עמ' 206, שורה 16 ואילך לפרוטוקול הדיון):
" ש: ... אני רוצה להציג לך פרזנטציה שצורפה כנספח כ"ה לתצהיר של דוני אלרון...
[...]
ת: (מעיינת) כן עיינתי בה ואני מזהה שזה עובדי פלטפורמה, פיגמנט עשו את זה.
[...]
ת: לא פרי דוידוביץ'.
ש: כן?
ת: בפירוש כן. ואם אנחנו ניקח את בריפים של העובדים, נסתכל כמה כל עובד ועובד עבד על [...]
עו"ד ידגר: את זה עיצבו פיגמנט?
ת: את זה עיצבו המעצבים של פיגמנט, ממש כן. לא עיצב את זה פרי דוידוביץ', ממש לא.
ש: וגם את פנים החנויות, הכל?
ת: כן, בפירוש כן, כן, כן. פרי דוידוביץ' לא עיצב את זה.
[...]
בוא נביא אותו פה לעדות שיעמוד ויעיד אם עיצבנו או לא".
כמו כן, הוצג למלכה בחקירתה העמוד האחרון במצגת המתייחסת לחנויות מנטה, בו תואר משרד האדריכלים פרי דוידוביץ': "משרד פרי דוידוביץ אדריכלים נוסד בשנת 1988 בתל אביב על ידי חנן פרי ושלום דוידוביץ והוא היום אחד המובילים בארץ לאדריכלות ועיצוב..." ביחס לכך השיבה מלכה ( עמ' 208, שורה 23 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: תסתכלי בבקשה על העמוד האחרון.
ת: (מעיינת) מי כתב את הדבר הזה? אפשר לדעת? האם זה בא,
ש: זה חלק מהפרזנטציה.
ת: סליחה. על פרי דוידוביץ' משרד, יש פה מלל עליו, האם זה משהו שפרי דוידוביץ' הוציא מטעם משרדו? או שזה משהו שפיגמנט כתבה? אני שואלת.
ש: אז את אומרת בעצם שפרי דוידוביץ' לא ידעו שפיגמנט מנדבת אותם, לא היו מעורבים בתכנון,
ת: ממש, לא, לא, תשמע,
ש: איך את יודעת את זה?
ת: לא, לא, אוקי, אז בוא תגיד לי מה השאלה שלך?
[...]
ש: איך את מתייחסת לזה שאת אומרת שהם לא נתנו שום שירות בעניין דלק מנטה כשיש פה מצגת,
ת: רגע, שנייה, הראית לי את המלל הזה, מה השאלה שלך על המלל הזה? כתוב כאן – משרד פרי דוידוביץ' אחראי וכו', וכו', מטעם מי המסמך הזה יצא? האם הוא יצא מטעם פרי דוידוביץ' או יצא מטעם פיגמנט? אני רואה פה כתוב למטה – פיגמנט.
ש: אם הוא מטעם פיגמנט כמו שקודם הצגת, שפיגמנט לא יכלו לעשות בעצמם את עבודות העיצוב, הם היו צריכים מישהו ואז הם גם ידעו שהם ילכו,
ת: לא, לא, לא, סליחה.
ש: אבל תני לי לסיים! יכול להיות שהם הלכו לפגישה והייתה פגישה עם אנשי דלק מנטה, כולל עם אייל נוה סמנכ"ל השיווק של דלק מנטה,
ת: בוא נביאו אותו לפה.
ש: למה לא הבאת את כל אלה?
ת: אני לא יודעת".
עדותה של מלכה וההשערות אשר הועלו על ידה בעניין זה מתעלמות ממסמכים ברורים מהם עולה כי ניתן שירות על ידי משרד האדריכלים לפלטפורמה. תשובותיה אינן מתמודדות עם המסמכים ואינן עולות בקנה אחד עם האמור בהם. כך, למשל, ברור לחלוטין כי נספח 23 לתצהירו של אסף הינו בגדר פרזנטציה שנערכה על ידי משרד האדריכלים.
תיאור מפורט של המשרד ופילוסופיות התכנון והעיצוב שלו לא ניתן על ידי פיגמנט. אין כל מקום למחשבה כי משרד האדריכלים " נידב" את המידע מבלי שהיה לו קשר לפרויקט.
מכל מקום, למלכה לא היה כל הסבר מדוע לא פנתה למשרד האדריכלים וביקשה לזמנם כדי שהם יתנו את גרסתם אשר תתמוך בטענתה.
לכן, עולה בבירור כי משרד האדריכלים היה מעורב בעיצוב חנויות "מנטה" עבור פלטפורמה, כטענת הנתבעים וכי עבור זאת שולם לו שכר טרחה.

* תשלום בגין חומרי בנין
נטען, כי דוני ושירלי מימנו באמצעות כספיה של פלטפורמה הוצאות עבור חומרי בנין לבניית ביתם הפרטי. בתמיכה לטענה זו, צירפה מלכה לתצהירה שיק שהוצא על ידי פלטפורמה לפקודת " חומרי בנין אל אמיר" בסך 11,700 ₪ מיום 2.9.11 ( נספח 50 לתצהירה מלכה).
דוני העיד בתצהירו כי ההוצאה נועדה לשיפוץ חללי עבודה במשרדי פלטפורמה ואילו עבודות הבניה בביתם הפרטי של דוני ושירלי הסתיימו כמחצית השנה קודם לכן ( סעיף 67).
בחקירתה, נשאלה מלכה ( בעמ' 198, שורה 12 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: אז על בסיס מה את לומדת מהעניין הזה את מה שאת כותבת בסעיף 196 לתצהיר שלך שהיו עבודות, שאמרת לדוני ושירלי שיועמסו על פלטפורמה, איך את עושה את כל הסיבוב הארוך הזה?
[...]
ת: אוקי. חומרי בניין בסכומים כאלה של 10 אלפים שקל, זה צריך לבנות במקרה אני מתמצאת בזה. צריך לרכוש כל כך הרבה דברים כדי להשתמש בזה, שזה כל כך חריג ובאמת אי אפשר להוציא את זה מהעניין שדוני בנה את הבית שלו באותה תקופה".
ובהמשך ( בעמ' 199, שורות 22-25 לפרוטוקול הדיון):
"ש: ... יש לך ראיה כלשהי שהקבלן הזה עבד אצל דוני ושירלי וסיפק להם חומרי בניין?
ת: הלוואי שבית המשפט יבקש צו. לא, אין לי ראיה פרט לזה שפלטפורמה לא צריכה לרכוש חומרי בניין".
בהמשך חקירתה של מלכה עלה כי לא הייתה במשרדי פלטפורמה מאז חודש מרץ 2012, בעוד החשבונית בגין חומרי הבניין היא מחודש ספטמבר 2012 ( עמ' 202, שורה 16 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"עו"ד ידגר: אז הייתם במרץ פעם אחרונה, מרץ 1012 [צ.ל " 2012" – ד.ק]
ת: נכון.
ש: יופי. ממתי הצ'ק?
ת: הצ'ק מחודש תשיעי.
ש: את לא היית שם, ואולי בנו שם? אני אומר לך, לא אולי, בנו שם מחיצות נוספות וחיכיתם,
ת: לא בנו.
ש: איך את יכולה להגיד שלא בנו?
ת: אז תנו לי לגשת לשם ואני אגיד לכם אם כן או לא ואנחנו נשאל את העובדים האם הם ראו שבונים ? כן, לא אם אני אגיד.
ש: מחצית [צ.ל – " מחיצת" - ד.ק] גבס.
ת: לא, לא, ממש לא".
אף עדות זו של מלכה נותרה בגדר טענה בעלמא או השערה או מסקנה שאין לה בסיס ראייתי.

* הטענה בנוגע לחשבונית מטעם משה וייס זיפות ואמינות בע"מ
התובעים טענו, כאמור, כי מצויה בידם חשבונית שהוצאה על ידי משה וייס זיפות ואמינות בע"מ לפלטפורמה, לפיה בוצעו עבודות איטום בגג הבניין אותו שוכרת פלטפורמה.
התובעים טענו כי עזרא נדהם לראות חשבונית זו נוכח העובדה כי הוא עצמו ביקר בגג הבניין והסתבר לו כי האחריות לתיקון אינה מוטלת על פלטפורמה - אלא על גורם אחר שהתקלה מצויה באחריותו.
על כן, ככל הנראה, מדובר בחשבונית פיקטיבית ( החשבוניות צורפו כנספחים 51-52 לתצהיר מלכה).
דוני העיד בתצהירו כי מדובר בתשלום שנדרש לאחר שארובת מטבחה של פלטפורמה פגעה באיטום גג המבנה בו ממוקמים משרדיה ( סעיף 67).
בחקירתה, העידה מלכה כי "... גם משה וייס הוא איש איטום של הבית של דוני" ( עמ' 203, שורות 24-27 לפרוטוקול הדיון).
בהמשך חקירתה העידה ( עמ' 201, שורה 2 ואילך לפרוטוקול הדיון):
"ש: כאן את מספרת על זפת בשם וייס שאת אומרת, שגם פה זאת חשבונית, בעצם שירות שלא פלטפורמה קיבלה.
ת: (מעיינת) נכון.
ש: על סמך מה את אומר את זה?
ת: במקרה הספציפי הזה, חבל שאתה לא שאלת את עזרא.
[...]
עו"ד ידגר: עזרא הצהיר על זה בתצהיר שלו? למה עזרא לא הצהיר בתצהיר?
ת: אין בעיה, אין בעיה.
[...]
עו"ד ידגר: עזרא הוא האדם הנכון לענות על זה?
ת: ממש לא, אני. אני. אבל יכולת גם אותו לשאול, משום מה בחרת שלא, משום מה.
ש: משום שזה לא בתצהיר שלו.
ת: למה? לא שאלת אותו דברים שקשורים לתצהיר שלי?
[...] אוקי, עזרא הוא בעלי, אנחנו יודעים הכל. הוא אמר לי שהוא עלה עם משה וייס הזה למעלה והעבודה שלו לא היה צריך. עוד פעם, בית המר אמור לעשות את כל הדברים האלה. ובית המר גם חייב את פלטפורמה, אני הצגתי את החשבונית שבית המר,
ש: על כמה הוא חייב אותה ועל מה?
ת: הוא חייב אותה על החלק היחסי בגין האיטום, כי לא כל הגג שלה. משום מה פה הופיע הסכום שכאילו כל הגג שייך לפלטפורמה ופלטפורמה בעלת הנכס וצריך לחייב אותה בכל הזה.
ש: ויש גם עבודות תחזוקה שוטפות שבית המר מממן על מה שקורה בגג?
ת: בית המר מממן, אני לא יודעת, אני יודעת ספציפית לאיטום.
[...] לא יודעת, לא יודעת, אין לי חשבוניות".
מקובלת עלי עדותם של הנתבעים בעניין הצורך בביצוע עבודות הזיפות.
עזרא, ממנו שמעה לכאורה מלכה את העובדות הרלוונטיות, לא הצהיר עליהן.
גם הטענות בעניין זה נותרו בגדר טענות בלתי מבוססת ובלתי מוכח ות.

* הטענה בנוגע להתקשרות עם נגב קרמיקה
התובעים טענו, תוך הפנייה לכתבות בעיתון, כי פלטפורמה ו/או פיגמנט ביצעו עבודות פרסום עבור חברת נגב קרמיקה משנת 2012 ועד תחילת ספטמבר 2013 באמצעי מדיה שונים בסכום של 6,229,668 $. בנוסף, העלתה פיגמנט קמפיין פרסום חדש לנגב קרמיקה בעלות של 6 מיליון ₪.
למרות זאת, נטען, כי סכומים אלה לא באו לידי ביטוי במאזן התנועות הלקוח בחברת פלטפורמה.
כמו כן, נטען כי מעיון בדפי חשבון הבנק של פלטפורמה מהשנים 2012-2014 עולה כי שולמו סכומים גבוהים בעבור ספקי מדיה חדשים שלא נמנו עם ספקיה בעבר. ספקים אלו קשורים ללקוח בשם נגב קרמיקה בעבור פרסום אוף ליין.
התקשרות זו מצריכה, לשיטת התובעים, בדיקה מעמיקה נוכח אי הסבירות בהתנהלות המעלה חשד סביר, כי הכספים מועברים מחברת נגב קרמיקה לפלטפורמה באמצעים שאינם מקבלים ביטוי כדין בספרי החברה.
אסף העיד בתצהירו כי טענות התובעים מעידות על חוסר הבנה מוחלט בענף הפרסום. מושכלות יסוד הן שתקציב קמפיין אינו שקול להכנסות מקמפיין פרסומי ואין לנתונים שהוצגו על ידי התובעים אחיזה במציאות.
לטענתו, התשלום בענף הפרסום מתבצע בתנאי שוטף פלוס (+) בגין החשבוניות אותן מנפיקה החברה. הלקוחות פועלים להקטנת התחייבויות בתשלומים עיתיים, שלרוב הם בסכום עגול, עד להשלמת השירותים ועריכת חשבון סופי ( סעיפים 93-95 ונספח 26 לתצהירו של אסף).
הסברו של אסף לא נסתר והוא מקובל עלי לגופו של עניין.
התובעים לא הציגו כל ראיה התומכת בטענתם.
המסקנה מכל האמור לעיל היא כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הייתה התנהלות בלתי חוקית "או למצער מעוררת חשד ומפוקפקת של הנתבעים או כי הנתבעים בוזזים את החברות במשך שנים" באופן המחייב בדיקה של רואה חשבון מבקר או מינוי רואה חשבון חוקר, כמבוקש על ידם.

* הטענה לפי ההחלטות בחברה התקבלו בניגוד להסכם המייסדים
במסגרת סיכומיהם, העלו התובעים טענה לפיה פלטפורמה הוקמה על סמך הסכם המייסדים ( נספח 1 לתצהירה של בלית) שנכרת בין פיגמנט לבין אסף.
טענה זו הינה בגדר הרחבת חזית מוחלטת והיא אף בסיס לתובענה הנוספת אותה הגישו התובעים.
לאור זאת, אין כל מקום לדון בטענה.

ו. סיכום
דין התובענה להידחות, למעט הקביעה לעיל ביחס להפסקת כהונתה של מלכה כדירקטורית.
התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים 1-3; 5; 6-7 ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 75,000 ₪, לכל אחת מהקבוצות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
הוצאות אלה לוקחות בחשבון גם את הוצאות הבקשה לסעדים זמניים.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ז, 13 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.