הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 48125-05-18

לפני:
כבוד ה שופט יהושע גייפמן

המבקשות:

1. י.ע.י.ל. שיווק יחידות קרקע בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יחיאל כשר ועו"ד נדב לרנר
2. אורקם השקעות ויזמות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארז תן עמי.

נגד

המשיבים:

גילי גבאי ו-152 משיבים נוספים לפי הרשימה בתביעה
ע"י ב"כ עו"ד עומרי ביירותי, עו"ד חגית תובל ועו"ד ניל חברוני.

החלטה

המבקשות 1-2, הנתבעות 2-3 בתביעה, הגישו בקשות נפרדות למחיקת התביעה באשר לטענתן המשיבים לא מילאו אחרי צווי בית המשפט בעניין גילוי ועיון במסמכים, ומתן מענה בתצהיר לשאלון.

הבקשות הוגשו במסגרת תביעה שהגישו המשיבים – 193 תובעים, שהינם בעלי 153 דירות בפרויקט מגדלי הצעירים בתל אביב, ובה מבוקש להצהיר שהמשיבים הם רוכשי דירות ולא חברי קבוצת רכישה. ההכרעה משפיעה על השאלה מי יישא בתוספת עלויות הבנייה, שלפי גרסת המשיבים בסעיף 2 לתגובתם, עומדת על סך כ-100 מיליון ₪.

הוסבר שככל שהמשיבים הינם רוכשי דירות – על היזם לשאת בתוספת העלות, וככל שהמשיבים הינם חברי קבוצת רכישה – על המשיבים לשאת בתוספת העלות.

בנוסף למבקשות נתבעה בתביעה גם קבוצת חג'ג ייזום נדלן בע"מ [להלן: "חב' חג'ג"], שלא הגישה בקשה למחיקת התביעה עקב אי מילוי צווי בית המשפט בעניין גילוי ועיון מסמכים ומענה לשאלון.

המבקשות מפנות בעיקר לנוסחי ההסכמים שנחתמו, בעוד המשיבים טענו שההסכמים לא משקפים את מהות העסקה והמצגים שהוצגו [ראו דברי ב"כ המשיבים בעמ' 17 לפרוטוקול מ-4.4.19 שורות 16-21].

בקשה לעיכוב הליכים והפנייה לבוררות נמחקה, והתובענה הועברה מהמרצת פתיחה לפסים של תביעה רגילה.

בית המשפט התווה דרך לסיום בירור התובענה, ניתנו צווים לגילוי ועיון במסמכים, ולמתן מענה בתצהיר לשאלון, ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית שיימנו מסיום ההליכים המקדמיים.

לאור הטענות הנוספות שהועלו ע"י המשיבים בסעיפים 13-21 לתשובתם לבקשה למחיקה על הסף, נקדים ונאמר:

ראשית, בית המשפט הורה שהמשיבים כתובעים יפתחו בהבאת הראיות באשר על מנת שיהיה מדובר "בהודאה והדחה", ושהמבקשות כנתבעות יתחילו בהבאת הראיות – דרושה הודאה בכל העובדות הנטענות בכתב התביעה.

חב' חג'ג, הנתבעת 1 בתביעה, טענה בנוסף, שבמועד הרלוונטי לתביעה טרם הוקמה, אין לה זכויות בפרויקט, אין לה תפקיד בפרויקט, לא הייתה צד להסכמים עם המשיבים, וגם אם נעשה שימוש בסימן המסחרי הרשום "קבוצת חג'ג" – אין לכך קשר אליה כתאגיד שהמילים "קבוצת חג'ג" מופיעות בשמה [ראו עמ' 18 לפרוטוקול מ-4.4.19 שורות 16-18, ועמ' 19 לפרוטוקול שורות 9-10].

המבקשת 2 טענה בנוסף, שהיא חברה בקבוצת הרכישה כמו המשיבים, אינה שותפה בפרויקט ואין לה שום תפקיד נוסף [ראו עמ' 15 לפרוטוקול מ-4.4.19 שורות 1-2, 14, ועמ' 34 לפרוטוקול מ-17.4.19 שורה 21]. כנגד טענו המשיבים בעמ' 36 לפרוטוקול מ-17.4.19 שורה 3, שהמבקשת 2 הוכנסה כמשקיע סמוי ולא בידיעת המשיבים.

די באמור כדי לקבוע שאין הודאה בכל העובדות הנטענות בכתב התביעה, ועל המשיבים כתובעים לפתוח בהבאת הראיות.

שנית, לאחר בירור הטענות המקדמיות של המשיבים, הבהיר ב"כ המשיבים בעמ' 34 לפרוטוקול מ-17.4.19 שורה 26: "אנחנו לא טוענים טענת השתק כנגד הנתבעת 1 [כנגד חב' חג'ג –י.ג]", ובעמ' 39 לפרוטוקול מ-17.4.19 שורות 16-21 הדגיש: "יש לי 2 טענות בלבד שמופנות אך ורק כנגד נתבעות 2-3 [המבקשות 1-2 –י.ג]. בעניין ההליך של ההשגות בנושא מס הרכישה [בפני פקיד השומה –י.ג] הטענה היחידה שלי היא שיש השתק פלוגתא מכוח החלטה בהשגה [של פקיד השומה – י.ג]. בעניין הערר לבית הדין למים... הטענה היחידה שלי היא מניעות, שלא ניתן לטעון טענה בערר בבית הדין למים שמדובר במכר דירות, ובהליך זה לטעון טענה הפוכה שלא מדובר במכר דירות".

לא ניתן לפצל את הדיון ולהכריע האם המשיבים הם רוכשי דירות או חברי קבוצת רכישה ביחס לחב' חג'ג, שכנגדה לא נטענו טענות מקדמיות - לאחר שלב ההוכחות; וביחס למבקשות 1-2 ללא שמיעת הוכחות, במסגרת טיעונים מקדמיים – דבר שעלול להביא להחלטות סותרות.

זאת ועוד, גם הטענה בדבר השתק פלוגתא שהועלתה כנגד המבקשות 1-2 בעניין החלטת פקיד השומה שדן בעניין מס הרכישה, וגם הטענה של המניעות שהועלתה עקב ההצהרות בפני בית הדין למים – טעונה בירור עובדתי ומצריכה שמיעת הוכחות.

באשר לטענת המניעות בפני בית הדין למים, טענה המבקשת 1 בסעיף 12 לתגובתה שהוגשה ב-6.11.19: "הטיעון לבית הדין למים הוגש בלא שייצג את עמדתה של י.ע.י.ל [המבקשת 1-י.ג]", והדבר מצריך שמיעת הוכחות. באשר לטענת השתק הפלוגתא בהסתמך על החלטת פקיד השומה בעניין מס הרכישה, טען ב"כ המבקשת 1 בעמ' 46 לפרוטוקול מ-22.9.19 שורות 1-4, ששלטונות המס מחייבים במס רכישה את חברי קבוצת הרכישה כרוכשי דירות, והסיווג לעניין המס אינו מלמד על מהות העסקה לענייננו. עוד נטען שהחלטת פקיד השומה בוטלה בוועדת הערר בהסכמי הפשרה שנחתמו. המדובר במספר השגות, עררים, והסכמי פשרה שנערכו, ויש צורך להגיש את הראיות כדבעי כדי שהתמונה העובדתית לא תישאר מקוטעת. בנוסף נטען שלא נערכו חקירות של עדים בפני פקיד השומה והחלטה זו אינה מהווה השתק פלוגתא. ב"כ המשיבים השיב בעמ' 46 לפרוטוקול שורה 28 ואילך: "אני לא יודע אם בהליך לפני פקיד השומה נחקרו עדים באזהרה". מכל הטעמים הנ"ל הטענות המקדמיות הנ"ל מצריכות בירור עובדתי.

לאור האמור, ב"כ המשיבים הצהיר בעמ' 36 לפרוטוקול מ-17.4.19 שורות 12-15: "מקבל את הצעת בית המשפט שתישמר הזכות לטעון את כל הטענות לאחר סיום שלב ההוכחות במסגרת הסיכומים, וזאת מאחר וטענות השתק לא מופנות כנגד נתבעת 1 [חב' חג'ג –י.ג] מבקש לתת צו להגשת תצהירי עדות ראשית כאשר המועד יימנה מסיום השלב המקדמי [גילוי מסמכים ושאלונים]". בכפוף להצהרה זו ניתן בעמ' 36 לפרוטוקול צו להגשת תצהירי עדות ראשית, שיימנה מסיום ההליכים המקדמיים. בית המשפט חזר על החלטה זו גם בעמ' 56 לפרוטוקול מ-1.6.20 שורות 7-17.

המשיבים הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם. חב' חג'ג – הנתבעת 1 הודיעה שאין לה בקשות מקדמיות, והיא תגיש את תצהירי העדות הראשית במועד שיקבע שעל המבקשות להגיש את תצהיריהן. המבקשות 1-2, שהינן הנתבעות 2-3, טרם הגישו תצהירי עדות ראשית, והעלו טענות בעניין אי קיום צווי בית המשפט בעניין ההליכים המקדמיים.

ומכאן נעבור לבקשות למחיקה על הסף שהגישו המבקשות 1-2 בטענה של אי קיום צווי בית המשפט בעניין גילוי ועיון במסמכים, ומתן מענה בתצהיר לשאלון.

המדובר בתביעה שמתבססת על טענות בדבר מצגים על מהות העסקה [מכר דירות להבדיל מהצטרפות לקבוצת רכישה], וכל אחד מבעלי הדירות ביצע את העסקה במועד אחר ובנסיבות עובדתיות שונות. מטעם זה גם לא ניתן היה להסתפק בהגשת תצהירי גילוי המסמכים ומתן מענה לשאלון ע"י חלק מהתובעים [ראו החלטת בית המשפט בעמ' 41-42 לפרוטוקול מ-22.9.19].

היות ומדובר ב-193 תובעים, שהינם בעלי 153 דירות בפרויקט מגדלי הצעירים, בעמ' 42 לפרוטוקול מ-22.9.19 שורות 22-23 הוסכם, שככל והדירה נקנתה ע"י שני בני זוג - ניתן יהיה להגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון רק ע"י אחד מבני הזוג, וזאת כדי להקל על החתמת התצהירים.

לא ניתן עפ"י ההסכמה בעמ' 42 לקבוע כבר בשלב זה, שתצהירים הוגשו ע"י בן זוג שיודע פחות טוב את העובדות מבן הזוג השני שלא היה מעורב בהגשת התצהיר. עניין זה יכול להתברר בשלב ההוכחות.

המבקשת 1 הגישה בקשה לגילוי מסמכים כללי ולמתן מענה לשאלון. ב"כ המבקשת 1 הסכים בעמ' 57 לפרוטוקול מ-1.6.20 שורות 14, 22-23, ש-30 התובעים שהגישו תצהירי גילוי מסמכים בשלב הראשון יראו אותם כתצהירים שהוגשו כדין, וב"כ המשיבים יגיש השלמת תצהירים ביחס לשאר המשיבים.

המבקשת 2 הגישה בקשה לגילוי מסמכים כללי, ולגילוי מסמכים ספציפי. את בקשתה לגילוי המסמכים הספציפי העמידה על 4 רכיבים: א] הודעות של המבקשת 2. ב] סרטון השיווק. ג] התכתבויות ומיילים בין המשיבים לבין המבקשת 2. ד] ההסכמים של המשיבים בעניין הפרויקט [ראו עמ' 59 לפרוטוקול מ-1.6.20 שורות 19-24].

ב-1.11.20 הגישו המשיבים 134 תצהירי גילוי מסמכים של התובעים. התצהירים התייחסו גם לבקשה לגילוי מסמכים כללי של המבקשת 1, וגם לבקשה לגילוי מסמכים ספציפי של המבקשת 2. בנוסף הגישו המשיבים 134 תצהירי תשובות לשאלון של המבקשת 1.

ב"כ המבקשת 2 הביא לידיעת בית המשפט, שהוגשו גם תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלון ע"י בעלי דירות נוספים, שלא היו תובעים בתביעה המקורית, ואת חששו שבכך הוספו שלא כדין תובעים לתביעה.

לא ניתן להוסיף תובעים ע"י הגשת תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלון ע"י מי שלא היו תובעים בתביעה המקורית. לצורך בירור התביעה – התובעים הם התובעים בתביעה המקורית.
עוד טען ב"כ המבקשת 1 בסעיף 31 לבקשה ש-18 תובעים לא הגישו תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלון: משה נוריאל, מיכל בירותי, רובי ברמן, מירון מימון, רקפת סוסתיאל, יהודה כהן, ניר גואטה, נמרוד גינדי, אורי וליאת להבי, הרצל כהן, ד"ר בן ששון ישי, מיכאל כהן, מעיין קולביס, רונאל זליגמן, יחיאל רווה, קלוד פריינטה, אן פריינטה, מאיר ואליאן אזולאי.

ב"כ המבקשת 2 טען בסעיף 2.1 לבקשה שהתובעים משה נוריאל, רקפת סוסתיאל, ויהודה כהן לא הגישו תצהירי גילוי מסמכים – שמות אלו נכללו בשמות שפירט ב"כ המבקשת 1.

עפ"י המסמכים שהובאו בפני המשפט ניתן לקבוע:

משה נוריאל – לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
מיכל בירותי – נטען בעמ' 9 לבקשת המבקשת 1, הערה 6, שהגישה תצהיר גילוי מסמכים אבל לא הגישה תצהיר מענה לשאלון.
רובי ברמן – לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
מירון מימון קינן וגילי קינן – לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
רקפת סוסתיאל - לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
יהודה כהן ועדי כהן - לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
ניר גואטה –לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
נמרוד גינדי ומעיין רונן - לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
אורי להבי וליאת להבי - לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
הרצל כהן – לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
ד"ר בן ששון ישי - לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
מיכאל כהן ואוריאנה כהן - לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
מעיין קולביס – לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
רונאל זליגמן - לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
יחיאל רווה ומרטין רווה - לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
קלוד פריינטה - לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
אן פריינטה - לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון.
מאיר ואליאן אזולאי – עפ"י האמור בעמ' 9 לבקשת המבקשת 1, הערה 6 –
הגישו תצהירי גילוי מסמכים אבל לא הגישו תצהיר מענה לשאלון.

ב-14.11.18 הורה בית המשפט על מתן צו לגילוי מסמכים תוך 30 יום. ב-22.9.19 הורה בית המשפט פעם שנייה על הגשת תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון תוך 60 יום [ראו עמ' 41-42 לפרוטוקול]. ב-1.6.20 הורה בית המשפט פעם שלישית על הגשת תצהיר גילוי מסמכים ומענה לשאלון [ראו עמ' 58-59 לפרוטוקול].

כך נוצר מצב שלמרות שחלפו למעלה משנתיים, וניתנו 3 צווים בעניין – לא מילאו התובעים שנמנו לעיל את צווי בית המשפט, וחלק מהצווים ניתנו עוד בטרם פרוץ מגפת הקורונה.

בתשובת המשיבים לא מצאנו התייחסות פרטנית לאי הגשת תצהירי גילוי המסמכים ותצהירי המענה לשאלון ע"י תובעים אלה, ולא הובאו בפני בית המשפט נסיבות המצדיקות את אי מילוי צווי בית המשפט.

בע"א 2271/90 ג'מבו נ' מרדכי פ"ד מו(3) 793, 800 הדגיש כב' השופט חשין בעניין הסנקציה של מחיקת כתב טענות:

"יש שתום לב יהפוך עורו ויעטה גלימת חוסר תום לב, לאחר מתן ארכה והמשך המריית פי בית משפט..."

הנני מורה על מחיקת התובעים מהתביעה, שלא הגישו גם תצהיר גילוי מסמכים וגם תצהיר מענה לשאלון, כדלקמן: משה נוריאל, רובי ברמן, מירון מימון קינן וגילי קינן, רקפת סוסתיאל, יהודה כהן ועדי כהן, ניר גואטה, נמרוד גינדי ומעיין רונן, אורי להבי וליאת להבי, הרצל כהן, ד"ר בן ששון ישי, מיכאל כהן ואוריאנה כהן, מעיין קולביס, רונאל זליגמן, יחיאל רווה ומרטין רווה, קלוד פריינטה ואן פריינטה.

ככל שיובהר עובדתית שמי מהם הגיש תצהיר גילוי מסמכים או תצהיר מענה לשאלון – ניתן לחזור ולהגיש לבית המשפט בקשה לעיון חוזר.

עוד נטען שחלק מהתצהירים שנחתמו לא אומתו כדין בפני עו"ד.

בהמשך להחלטת וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין מיום 13.5.20, שהייתה תקפה עד 17.11.20, ניתן היה עקב מצב החרום לפעול בשני אופנים נוספים:

המסמך יוגש לבית המשפט בכותרת הצהרה, ובתחתית המסמך יצוין שהחתימה לא אומתה בפני עו"ד, וטרם הדיון יוגש תצהיר מאומת כדין.

הגשת תצהיר שנערך בהיוועדות חזותית.

בחלק מהתצהירים נרשם שהאימות נעשה בוואטסאפ, ויכול והדבר בגדר היוועדות חזותית. ככל שיחפוץ ב"כ המבקשת 1 יוכל לחקור בעניין בשלב ההוכחות.
המשיבים הצהירו שצירפו מסמכים לתצהירי העדות הראשית ולתצהירים המשלימים שהגישו. הוגשו 27 תצהירי עדות ראשית בצירוף נספחים, ו-2 תצהירים משלימים של שלמה עזרא וגילי גבאי. לתצהירים המשלימים צורף גם תקליטור שיווק דירות.

ב"כ המבקשת 2 טען בסעיף 2.3, שאין זה סביר שאין למשיבים מסמכים ספציפיים שביקש להציג.

שלב גילוי ועיון מסמכים לא נועד להחליף את שלב ההוכחות.

ב"כ המשיבים ייתן הודעה עד ל-15.3.21 אם כל המסמכים שבידי המשיבים צורפו לתצהירים ולכתבי הטענות, וככל שלא צורפו יש להגיש עותק מהמסמכים הנ"ל לתיק בית המשפט עם העתק לצדדים לא יאוחר מ-15.3.21.

כן יגיש ב"כ המשיבים עד ל-15.3.21 תדפיס של המלל בכתב יד שאינו קריא או שנקטע בצילום, ושמופיע בתצהירי גילוי המסמכים ותצהירי המענה לשאלון. בסעיף 33 לתגובת המשיבים, ב"כ המשיבים לא התנגד לאמור.

באשר למענה לשאלון, המשיבים הגישו 134 תצהירי מענה לשאלון מטעם המשיבים. בשאלון שהופנה למשיבים 19 שאלות. ב"כ המבקשת 1 בבקשתו התייחס ל-9 שאלות שלא נענו בשלמות: סעיפים 1, 2, 10, 11, 15, 16, 17, 18 ו-19.

סעיפים 1-2 לשאלון בעניין עיסוק התובעים והשכלתם – אינו מצדיק חיוב 134 התובעים להגיש תצהירי מענה נוספים לשאלון. עניין זה יושלם בשלב ההוכחות.

סעיף 10 לשאלון – עפ"י המובא בסעיף 38.6 לתגובה, התשובה נענתה: "המחיר שהוצג והוצע לי כמחיר הדירה שלי – היה במסגרת יכולתי הכספיות". מעבר לכך עניין זה יושלם בשלב ההוכחות.

סעיף 11 לשאלון – השאלה נוסחה ביחס להסכם המחאת זכות, למרות שחלק מהמשיבים, שרכשו זכויות עד ל-20.6.10, חתמו על הסכם סיחור אופציה, ולא על הסכם המחאת זכויות.

ב"כ המבקשת בסעיף 38.9 לבקשה מציין שבתצהירי המענה לשאלון שהוגשו בשלב הראשון ניתן מענה לשאלה זו אולם לא ניתן מענה בתצהירים שהוגשו בשלב השני [ראו תצהירי הגב' אתי וויזר]. עניין זה יושלם בחקירות בשלב ההוכחות.

סעיף 15 לשאלון – ביחס לשאלה מתי נודע להם שעפ"י ההסכמים החתומים מדובר בקבוצת רכישה – עפ"י טיעון המבקשות נוסח ההסכמים מעיד על מתכונת של קבוצת רכישה בעוד המשיבים טוענים שהוצגו להם מצגים של מכירת דירות, ואין מחלוקת שההסכמים נחתמו ע"י המשיבים. עוד נוסיף שבמענה לשאלון של אליהו זמורה נאמר: "מעולם לא הייתה בפרויקט זה התנהלות של קבוצת רכישה...". עניין זה יושלם בחקירות בשלב ההוכחות.

סעיף 16 לשאלון – ביחס לשאלה כיצד ומתי נודע להם שהפרויקט הוצג מול רשות המיסים כקבוצת רכישה, הושב במענה לשאלון: "על ההליכים ברשות המיסים לא ידעתי ולא ראיתי עד היום את הטענות הללו". עניין זה הינו לחקירה נגדית.

סעיפים 17-18 לשאלון - ביחס לשאלה האם עד סוף שנת 2015 וגם לאחריה העלו בפני המבקשות את הטענות המוזכרות בתובענה, הושב במענה לשאלון: "מאז ומעולם טענתי וידעתי ששיווקו לי, ושרכשתי דירה בפרויקט... לא הייתי צריך לטעון זאת. זה לא שנוי במחלוקת". עניין זה הינו לחקירה נגדית.

סעיף 19 לשאלון – ביחס לשאלה אם השתתפו באספות כלליות, אם כן מתי, והאם הועלה הנושא שהפרויקט הינו של קבוצת רכישה. נטען שהמשיבים השיבו בתצהירי השלב הראשון כי השתתפו בחלק מהאספות, ובשלב השני של תצהירי המענה לשאלון השיבו שהשתתפו בכל האספות או שלא השתתפו באף אחת מהאספות. עוד הוסף: "ההתנהלות באותן אספות... מבהירה שהסיסמא של קבוצת רכישה הסיסמא ריקה מתוכן". בתצהיר המענה לשאלון הובא גם פירוט של הנושאים שנדונו בחלק מהישיבות הנ"ל. עניין זה יושלם בחקירות בשלב ההוכחות.

בשולי ההחלטה נוסיף, ההליכים המקדמיים הם פרוזדור בדרך לבירור המשפט באמצעות שמיעת הוכחות. שיקול נוסף, לא פחות חשוב, הוא שההליך לא יתמשך מעבר לנדרש, ולא יחרוג באופן ניכר ממסגרת הזמנים הראויה לסיום ההליכים המקדמיים, באשר זמן שיפוטי הינו משאב ציבורי. בענייננו חלפו כשנתיים וחצי מהגשת התביעה, וטרם הגיעה התביעה לשלב ההוכחות.
ברע"א 6823/96 עפאנה נ' מדינת ישראל הדגיש כב' השופט טירקל:

"גילוי מסמכים והעיון בהם וכן הצגת שאלון הם אמצעי עזר חשובים... אין לשכוח שמדובר באמצעים שמטרתם לייעל את שמיעת המשפט, שהם טפלים לעיקר. החיסכון בזמן שניתן להשיג ע"י אמצעים אלה הוא שיקול חשוב, אולם שיקול זה מפסיד מערכו אם הזמן המבוזבז בשל התנצחויות על שאלות מסוימות או מסמכים מסוימים... עולה על המידה".

סוף דבר

הבקשה למחיקת התובענה – נדחית.

הנני מורה על מחיקת התובעים מהתביעה, שלא הגישו גם תצהיר גילוי מסמכים וגם תצהיר מענה לשאלון, לפי הפירוט כדלקמן: משה נוריאל, רובי ברמן, מירון מימון קינן וגילי קינן, רקפת סוסתיאל, יהודה כהן ועדי כהן, ניר גואטה, נמרוד גינדי ומעיין רונן, אורי להבי וליאת להבי, הרצל כהן, ד"ר בן ששון ישי, מיכאל כהן ואוריאנה כהן, מעיין קולביס, רונאל זליגמן, יחיאל רווה ומרטין רווה, קלוד פריינטה ואן פריינטה.

ככל שיובהר עובדתית שמי מהם הגיש תצהיר גילוי מסמכים או תצהיר מענה לשאלון – ניתן לחזור ולהגיש לבית המשפט בקשה לעיון חוזר.

ב"כ המשיבים ייתן הודעה עד ל-15.3.21 אם כל המסמכים שבידי המשיבים צורפו לתצהירים ולכתבי הטענות, וככל שלא צורפו יש להגיש עותק מהמסמכים הנ"ל לתיק בית המשפט עם העתק לצדדים לא יאוחר מ-15.3.21.

כן יגיש ב"כ המשיבים עד ל-15.3.21 תדפיס של המלל בכתב יד שאינו קריא או שנקטע בצילום, ושמופיע בתצהירי גילוי המסמכים ובתצהירי המענה לשאלון.

בעניין המענה לשאלון – כפי שפורט, ככל שיהיה צורך, הדבר יושלם בחקירות בשלב ההוכחות
הנתבעים 1-3 יגישו תצהירי עדות ראשית עד ל-15.6.21. הנתבעים 1-3 יצרפו לתצהירים רשימת עדים שמהם לא ניתן לקבל תצהירים ופירוט על מה כל עד אמור להעיד.

הצדדים יודיעו על ל-28.2.21 אם יש הסכמה להפנות את הצדדים להליך גישור בפני עו"ד עמוס גבריאלי מבלי שהדבר יעכב את המשך ההליכים.

נקבע לצורך מתן הוראות בעניין שמיעת ההוכחות ל-8.7.21 שעה 14:00.

לאור העובדה שהמשיבים גרמו להתארכות הדיון בתובענה שלא לצורך, באי הגשת תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלון במועדים שנקבעו, הנני מורה כדלקמן:

המשיבים ישלמו למבקשת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

המשיבים ישלמו למבקשת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ' שבט תשפ"א, 02 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.