הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 4783-11-09

בפני
כבוד ה שופט אליהו בכר

התובעות בהודעת צד ג

  1. רשות שדות התעופה בישראל
  2. חתמי לויד'ס באמצעות WILLIS LTD

ע"י ב"כ עוה"ד משה לשם ועו"ד אירה ליבשין

נגד

הנתבעים בהודעה צד ג

1) אגוד ערים אזור הרצליה (שירותי כבאות)
ע"י ב"כ עוה"ד זין כהן

2) שלג לבן שירותי כוח אדם ניקיון ושמירה בע"מ
3) הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף אלרום

4)הפניקס חברה לבטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד סימה לוין

פסק דין

רקע
בתאריך 23.2.2008 פרצה שריפה במוסך אויר רום שירותי תעופה בע"מ (להלן " אויר רום "), המצוי בתחומי שדה התעופה בהרצליה (להלן: "השדה" או "שדה התעופה"). כתוצאה מהשריפה נגרם נזק לרכוש לרבות למטוס שהיה במוסך . אויר רום הגישה תובענה בגין נזקיה אלה כנגד רשות שדות התעופה בישראל (להלן:"רש"ת"); אויר רום שירותי אחזקה ותעופה (1993) בע"מ (להלן: " אויר רום אחזקה"); איגוד ערים אזור הרצליה (שירותי כבאות) (להלן: " שירותי כבאות"); שלג לבן שירותי כוח אדם ניקיון ושמירה בע"מ (להלן: " שלג לבן"); חתמי לוידס באמצעות וויליס בע"מ (להלן: " חתמי לוידס וויליס"); חתמי לויידס באמצעות קופר גיא ושות' בע"מ (להלן: " חתמי לוידס קופר"); והפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן:" הפניקס").
חלק מהנתבעות שלחו הודעות צד ג'. רש"ת וחתמי לוידס וויליס הפנו הודעת צד ג' כלפי אוויר רום אחזקה, התובעת, שירותי כבאות, שלג לבן והפניקס. אויר רום אחזקה הפנתה הודעת צד ג' כנגד רש"ת, חתמי לוידס וויליס, שירותי כבאות, שלג לבן, הפניקס, חתמי לוידס קופר, אירוספייס יועצי סיכונים 2001 בע"מ (להלן:" אירוספייס") וטל אנגל ושירותי כבאות הפנו הודעת צד ג' כנגד רש"ת, שלג לבן, חתמי לוידס וויליס וקופר וכנגד הפניקס.

בתאריך 19.12.2012 ניתן תוקף של פסק דין להסכם גישור חלקי שנחתם בין כלל הצדדים להליך לפיו שולמו לתובעת סכומי כסף כפיצוי בגין נזקיה. שיעור הפיצוי, הרכבו וחלוקתו סוכמו בין הצדדים בהסכם נפרד. בכפוף להסכמות אלה נדחתה התביעה העיקרית, ללא צו להוצאות , כך גם נדחתה ללא צו להוצאות ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה על ידי הנתבעת 2, בנוסף נדחו ללא צו להוצאות ההודעות לצדדים שלישיים שהוגשו כנגד הנתבעת 2 וכנגד הנתבעת 6. הצדדים הסכימו , כי יוותרו בדיון הנתבעות 1 ,3, 4, 5 ו-7 אליהם התווספה הראל חברה לביטוח בע"מ כפי המופיע בכותרת לפס"ד זה . בית המשפט נדרש כעת להכריע מי מהצדדים הנותרים ובאיזו חלוקה ביניהם יישאו בסכום הפשרה ששול ם לתובעת המקורית ללא התייחסות לשיעור האחריות היחסית של צדדים שלא נותרו בהליך.

הצדדים הנותרים אם כן הינם רש"ת (או לצורך חלקו זה של ההליך "התובעת ") ומבטחתה, חתמי לוידס וויליס (להלן: " התובעת 2" ויחדיו "התובעות" או "התובעות בהודעה לצד שלישי") ואילו הנתבעים בחלק זה של ההליך הם שרותי כבאות, שלג לבן ומבטחתה הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הראל") וכן הפניקס (ויחדיו: " הנתבעות בהודעה לצד שלישי").
בתאריך 4.1.2016 הסכימו הצדדים הנותרים שלא לקיים דיון הוכחות ולהגיש סיכומים על פי חומר
הראיות שהוגש לתיק. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים נפנה ביהמ"ש לתן הכרעתו.

עובדות רלוונטיות מקדימות בהתייחס לשריפה
בתאריך 23.2.2008 בין השעות 04:21 ל- 04:22, התקבלה במוקד המבצעים של שירותי הכבאות בהרצליה התראה קולית באמצעות חייגן אוטומטי ממערכת לגילוי אש/ עשן של רש"ת בדבר פר וץ שריפה בשדה התעופה בהרצליה . ההודעה ציינה כך: " הודעה מוקלטת. פרצה שריפה בשדה התעופה בהרצליה. טלפון לאימות ....(הושמט א.ב.) נא לפעול בהתאם תודה" (ר' דיסק שמע נספח 27 לראיות רש"ת).
עם קבלת ההתראה, המוקדנית, הגב' נעמה זהבי משה, פנתה טלפונית לשדה התעופה בהרצליה לבדוק את מהות ההתראה . ניסיונותיה להשיג את המאבטח ים בשדה התעופה לא צלחו . (ס' 4 לתצהירה של הדב' זהבי). במקביל התקבלה גם הודעה מאזרחית אודות אזעקה הנשמעת מתחומי שדה התעופה. בהעדר תשובה מהשדה המוקדנית פנתה למנהל המשמרת, מר יצחק שישצקי, ובהתאם להוראתו, שוגר צוות כיבוי לשדה התעופה (ס' 5 לתצהירה של הגב' זהבי) .

באותה העת נמצאים בשדה המאבטחים מטעם שלג לבן יותם סוקולובסקי (להלן: " סוקולובסקי") ו קובי ביזאוי (להלן: "ביזאוי"). עם השמע אזעקה הם נוסעים עם רכבם לתחנת הכיבוי בשדה שם מותקן לוח בקרה חיצוני המציג חיווי מקום בו קיימת התרעת אש. החיווי הראה , כי קיים חיווי ב"אויר-רום משרדים למעלה". המאבטחים מנטרלים ומאפסים את מערכת האזעקה מהרכזת ויוצאים לכיוון מוסך אוויר רום (ס' 8 לתצהירו של ביזאוי).

עם הגיעם למוסך רואים המאבטחים כי דלתו פתוחה מעט, אחד מהם מציץ פנימה (שאלת מי מהמאבטחים היה זה שהציץ אינה מוחלטת) לא מבחין בשריפה והמאבטחים שבים על עקבותיהם .

בין השעות 04:24-04:25 לערך, התקשר משדה התעופה ביזאווי והודיע לשירותי הכבאות כי מדובר בהתרעת שווא ולכן אין צורך לשגר כבאיות למקום.

המוקדנית עדכנה את מנהל המשמרת אודות הודעת הביטול, ועל פי הנחייתו ביטלה את האירוע והודיעה לצוות הכיבוי לשוב לתחנה (ס' 7 לתצהירה של הגב' זהבי) .

בשעה 04:42 לערך, מבחינים המאבטחים, במהלך סיור, בלהבות הפורצות מהמוסך. ביזאוי מודיע טלפונית למוקד המבצעים של שירותי הכבאות, כי פרצה שריפה בשדה התעופה ומבקש לשלוח צוותי כיבוי לשדה.

בשעה 04:47 לערך, הגיע צוות כיבוי אש ראשון למקום ובשעה 04:55 לערך הגיעו 2 צוותים נוספים, בהמשך הגיעו צוותים נוספים לכיבוי האש . הצוותים השתלטו על השריפה והביאו לכיבויה.
(פרק עובדתי זה מבוסס בין היתר על תצהירו של קובי ביזאווי; תצהיר יהם של מר אייל כספי; יצחק שישצקי ונעמה זהבי משה; וסיכום תחקיר ראשוני שנערך בבוקר שלאחר האירוע נספח 17 לראיות רש"ת).

טענות התובעות בהודעה לצד שלישי
התובעות טענו כלפי שירותי הכבאות, כי הם מופקד ים על מתן שירותי כבוי אש מכוח חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק שירותי כבאות") ומכוח צו איגוד ערים (שירותי כבאות), תשכ"א-1961, אלא ש שירותי הכבאות הפר ו חובתן החקוקה עפ"י סעיף 2 לחוק שירותי כבאות, המבטיח מתן שירותי כב וי.
במועד השריפה, שירותי הכבאות הסתפק ו בעריכת בירו ר טלפוני מול מאבטח שלג לבן שמסר להן כי מדובר בהתרעת שווא ולא הגיעו בעצמם לבצע בדיקה מתאימה במקום. כמו כן שרותי הכבאות התעלמו מרצף של 11 קריאות שהופעלו בין השעות 04:24- 04:42 מגלאי האש/עשן בשדה התעופה והגיעו לשדה רק ב-04:47 לאחר שהאש התפשטה לכל חלקי המוסך. לבסוף שירותי הכבאות התרשל ו עת סמכ ו ידם על הודעת מאבטח שלג לבן הנעדר כל הכשרה בתחום הכבאות.
כלפי שלג לבן ומבטחתה טענו, כי עת התקבלה הקריאה ממערכת גילוי האש והעשן נשלחו שני מאבטחים מטעמה, ביזאוי וסוקולבסקי, לבירור הסיבה לקריאה. המאבטח ביזאוי הציץ לפתח המוסך ודיווח לשירותי הכבאות כי מדובר באזעקת שווא . רק בשעה 04:42, כשהחלה השריפה להתפשט, ה וזעקו שרותי הכבאות ש הגיעו לאחר חמש דקות ופעלו לכיבוי השריפה.
רשלנות מאבטחי שלג לבן התבטאה בהתעלמות מחיווי רכזת האש אשר הרא תה כי הקריאה באה מקומת הגלריה ו למרות זאת הסתפקו רק בהצצה חטופה לפתח המוסך כאשר המאבטח ביזאוי לא עלה כלל לקומת הגלריה; המאבטחים גם התעלמו מ-11 קריאות נוספות של גלאי האש ; כמו כן התעלמו ו/או ניטרל ו את המשך פעולת הצופרים המופעלים עם גילוי אש ; וכן נמנעו מלנקוט פעולות כיבוי כלשהן .
כלפי חברת שלג לבן טענו, כי העסיקה כוח אדם לא מיומן ובלתי מקצועי; לא פיקחה כראוי על ביצוע עבודת המאבטחים; לא תדרכה כהלכה את המאבטחים בקשר לנוהלי כיבוי אש; פעלה בניגוד לספר העזר המבצעי של השדה, תכנית החירום והנהלים שנהגו בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה; הפרה חובות חקוקות; לא נהגה כפי שכל חברת שמירה ואבטחה סבירה וז הירה היתה נוהגת בנסיבות העניין כאשר הינה אחראית באחריות שלוחית לכל מעשי ומחדלי עובדיה.

הפניקס, מבטחת שלג לבן, השוותה הטענות כלפי שלג לבן ככאלה המופנות לש.ג.. ביחס לכך טענו התובעות , כי שלג לבן פעלה בשדה במשך שנים רבות טרם פרוץ השריפה והכירה היטב את מערכת כיבוי האש כמו גם את השדה עצמו. מאבטחי שלג לבן גם ידעו כי מאחר והשדה אינו פעיל בשעות הלילה, גם תחנת הכיבוי בשדה אינה מאוישת בלילה וכי כחלק מתפקידם היה עליהם לפקח על קריאות ממערכת גילוי אש ומעקב אחריהן.

אשר למערכת היחסים החוזית בין רש"ת לשלג לבן, טענו התובעות, כי הרובד הראשון של החוזה קובע חיובי שיפוי ופיצוי חד משמעיים המוטלים על שלג לבן כלפי רש"ת וכי שלג לבן הפרה את חיוביה החוזיים הקבועים בסעיף 22 לחוזה ע מה.

אשר לכיסוי הביטוחי של שלג לבן, טענו, כי לשלג לבן כיסוי ביטוחי באמצעות שתי פוליסות: אחת שהוצאה ע"י הפניקס והשנייה ע"י הראל. אשר לטענת הפניקס , לפיה הפוליסה לאחריות מקצועית אינה חלה בנסיבות היות והכיסוי ניתן לחבות המבוטח על פי פקודת הנזיקין בלבד ועל בסיס מועד התביעה, היינו היות הכיסוי הביטוחי חל רק כאשר התביעה הוגשה נגד המבטח ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח , טענו התובעות, כי הנימוק הראשון אינו יכול לעמוד היות ושלג לבן התרשלה ברשלנות גבוהה. אשר לנימוק השני , מדובר לטענת התובעות בתנאי לא חוקי שכן המועד למסירת הודעה על קרות מקרה ביטוח קבוע בסעיף 22 לחוק חוזה ביטוח,תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") והתוצאות הנובעות מאיחור במסירת ההודעה קבוע ות בסעיף 24 לחוק חוזה ביטוח כאשר מדובר בהסדר קוגנטי.
אשר לכיסוי הביטוחי בהראל, פוליסה זו, כך התובעות, נותנת כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי לאחריות המקצועית החל מתאריך 1.3.2003.

אשר לטענה בדבר כפל ביטוח, טענו התובעות, כי ביטוחי הפניקס והראל אינם זכאים להשתתפות עם ביטוחי רש"ת וזאת מכוח החוזה שבין שלג לבן לרש"ת.

התובעות הפנו גם להלכת הכשרת היישוב (רע"א 1322/10 הכשרת היישוב נ' מגדל (16.4.2012)) לפיה מבטחו של מזיק איננו יכול להשתתף ביחד עם מבטחו של הניזוק בביטוח כפל היות והחיוב הינו מכוח דיני הנזיקין ולא מכוח דיני הביטוח. בנסיבות המקרה, המזיק העיקרי בפרשה דנא ה ינה שלג לבן ועל כן מבטחי ה, הפניקס והראל, אינם יכולים לדרוש את השתתפות מבטחי רש"ת בביטוח כפל.

טענות ההגנה מטעם שירותי הכבאות
שירותי הכבאות טענו כי צוותי הכיבוי הגיעו למקום תוך זמן קצר וטפלו ללא דופי באירוע, כי אודות לפעולות הנמרצות הצליחו הכבאים להשתלט על השריפה ולמנוע את התפשטותה.
עוד טע נו לעניין אמצעי מניעת אש בשדה , כי האחריות להתקנת אמצעי בטיחות אש, קבלת היתרים ורישיונות מתאימים, נתונה לבעלי המקרקעין ו/או למחזיק. בנוסף טענו, כי במבנה נשוא התובענה נערכו בי קורות חוזרות ונשנות במהלך השנים. על פי הבדיקות נמצא , כי המבנה עומד בדרישות בטיחות אש. כמו כן, במבנה הותקנו מערכת גלאים לגילוי אש /עשן, עמדות כיבוי, פתחי שחרור עשן, ברזים ומתקני החשמל שנבדקו והומצאו על כך אישורים. נושא זה נזנח בסיכומי רש"ת.

טענות ההגנה מטעם שלג לבן והראל
שלג לבן והראל טענו בתמצית, להיעדר עילה, העדר יריבות ולהיעדר צפיות.
לטעמם שלג לבן נשכרה ע"י רש"ת אך ורק לצורכי שירותי אבטחה בשדה התעופה ובשום אופן לא לצורך מתן שירותי כיבוי אש או מניעת שריפות. פעולותיה של שלג לבן במסגרת תפקידה כספקית שירותי אבטחה נעשו ברמה מקצועית ובמיומנות גבוהה בהתאם לכל הדרישות וההוראות המחייבות.

עוד טענו, כי שירותי הכבאות החליטו להסתפק במידע שנמסר להם מהמאבטחים ופעלו בהתאם לשיקול דעתם.

עוד הוסיפו, כי אירוע הדליקה אינו מקים כל חבות למאבטחי של"ג לבן. בעת הפעלת ההתרעה הראשונה, לא ניתן היה להבחין בדליקה שהיתה חבויה; שלג לבן הדגישה, כי היא לא נטלה על עצמה האחריות לנושא כיבוי שריפות לא בחוזה בע"פ ולא בחוזה בכתב ולא קיבלה כל תשלום עבור טיפול בנושא זה; רש"ת היא זו שבחרה לא לאייש את תחנת כיבוי האש בשדה בשעות הלילה.

אשר לאחריות החוזית שבין רש"ת לשלג לבן טענו, כי החוזה אינו מטיל חבות חוזית על שלג לבן אלא רק במקרים של התרשלות הקבלן במתן ה"שירותים". ואין חולק , כי כיבוי שריפות אינו חלק מה"שירותים".

אשר לכיסוי הביטוחי טענו, כי שלג לבן בוטחה בחברת הפניקס בשתי פוליסות, אח ריות כלפי צד ג' ואחריות מקצועית, ואילו בחברת הראל בפוליסה לאחריות מקצועית וזאת בנוסף לכיסוי בפוליסה של רש"ת. תנאי סף לכיסוי ביטוחי עפ"י הפוליסה של הראל הינו הפרת חובה מקצועית של המבוטחת או מי מטעמה עפ"י המקצוע שהוגדר בפוליסה. על כן הכיסוי הביטוחי יחול רק במידה והטענות כלפי שלג לבן יהיו כאלה הנו געות לאופי פעילותה, כחברת אבטחה. בכל מקרה תחום כיבוי ומניעת שריפות אינו חלק מן המטלות שנדרשה שלג לבן לספק לרש"ת .
עוד טענו, כי פרשנות המגדירה את הרשלנות הנטענת ככזו החוסה תחת פוליסת אחריות מקצועית, הינה פרשנות מלאכותית.

מעבר לכך טענו, כי האחריות הנטענת של שלג לבן מכוסה תחת פוליסת אחריות מקצועית אשר הונפקה על ידי הפניקס. היות ומדובר בפעולות שנעשו מחוץ לכובעה המקצועי כמספקת שירותי אבטחה - אין כיסוי ביטוחי .

אשר למועד הר טרואקטיבי הנקוב בפוליסה של הראל נטען, כי עניין זה אינו רלוונטי היות ומקרה הביטוח אירע מחוץ לתקופת הביטוח והוא מכוסה בפוליסות אחרות.

עוד טענו, כי רש"ת לא הציגה אישור עריכת ביטוחים לטובתה על ידי הראל מאחר ואישור כזה לא ניתן. הסנקציה החוזית, בגין אי המצאת אישור עריכת ביטוחים , היא שרש"ת תוציא דרישה מהקבלן לבצע את הסעיף או תערוך ביטוח על חשבונה.

טענות ההגנה מטעם הפניקס
הפניקס טענה, כי היא אכן בטחה את שלג לבן בפוליסה לאחריות מקצועית בהתאם לפרטי המקצוע והעיסוק לתקופה שבין 1.3.2007 עד ל- 29.2.2008. מקצועה של שלג לבן אינו כולל פעילות בתחום כיבוי שריפות, איתורן ומניעתן.
עוד טענה, כי שלג לבן לא הודיעה לה אודות האירוע נשוא התביעה והאחריות המיוחסת לה והדגישה כי הכיסוי הביטוחי בפוליסת אחריות מקצועית הינו מועד הגשת התביעה. הכיסוי הביטוחי חל רק כאשר "התביעה נגד המבוטח הוגשה נגדו לראשונה ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח". במועד הגשת התביעה דנא, הסתיימה תקופת הכיסוי הביטוחי ולפיכך האירוע אינו מכוסה בפוליסה לאחריות מקצועית שהונפקה על ידה אלא מכוסה בפוליסה לאחריות מקצועית שהונפקה ע"י הראל.
עוד טענה, כי פוליסת אחריות מקצועית מקנה כיסוי ביטוחי למבוטח עקב הפרת חובה מקצועית במסגרת מקצועו או משלח ידו, פעילות שעניינה איתור שריפות, גילוין, ומניעתן אינה נמנית על עיסוקה של שלג לבן ואף מטעם זה אין כיסוי ביטוחי .

מעבר לאלה טענה, כי משלח ידו של המבוטח הינו בגדר מידע מהותי ושלג לבן לא הודיעה לה על כל שינוי בעיסוקה והוסיפה , כי הפניקס חייבת לכל היותר בתגמולי ביטוח מופחתים, בשיעור יחסי וזאת לנוכח עיסוקיה הנטענים.

הפניקס דחתה את טענת רש"ת בדבר חלותה של הפוליסה כלפי צד שלישי היות ומדובר בטענות הנוגעות לכיסוי הניתן במסגרת פוליסה לאחריות מקצועית.

עוד טענה, כי הפוליסה אינה מכסה התחייבות שהמבוטח מקבל על עצמו מכוח הסכם.

אשר לטענה בדבר כפל ביטוח טענה, כי פוליסת חתמי לוידס נערכה על שם רש"ת ומכסה את אחריותה לאירוע הנדון לרבות אחריותם של קבלני משנה מטעם רש"ת, היינו אחריותה של שלג לבן. גבול האחריות בפוליסה הינו 100,000,000 $.

אשר להלכת הכשרת הישוב, טענה כי הלכה זו אינה רלוונטית לעניינינו.

אשר לאחריות שרותי הכבאות טע נה, כי אלה הפר ו את חובותיה ם החקוקות, חרף ההתרעה . שירותי הכבאות לא הגיעו למקום השריפה במועד והתייחסו לקריאות הבאות כאל קריאות שווא תוך שהם סומכים ידם על גורמים חיצוניים בלתי מיומנים ובלתי מקצועיים בתחום איתור דליקות ועל כן יש לראות את שרותי הכבאות כמי שנהגו ברשלנות רבתי.

אשר לאחריות רש"ת , נטען, כי היא הבעלים ו/או בעלת השליטה ו/או בעלת זכות החזקה במבנה והיא זו שהעמידה אותו לשימושה של אויר רום. אויר רום התריעה בפני רש"ת בדבר הסיכון הבטיחותי הטמון במבנה; רש"ת ידעה או שהיתה צריכה לדעת אודות הליקויים הבטיחותיים במבנה ולא פעלה לתיקונם; נטל הראיה לעניין זה מוטל על כתפי רש"ת; השריפה לא נמנעה בשל רשלנותה של רש"ת אשר לא פעלה לתחזוקת המבנה, לא פעלה לתיקונם של ליקויים, לא ערכה ביקורות למבנה על מערכותיו ומתקניו ולא עשתה דבר למניעת סיכון הדליקה.

עוד טענה, כי רש"ת פועלת מכוח חוק רשות שדות התעופה,תשל"ז-1977 (להלן: "חוק רש"ת ") ועל כן א ינה רשאית להטיל על אחרים למלא תפקידה , אלא אם ניתן לכך אישור מטעם שר התחבורה. בנסיבות אישור כנדרש עפ"י חוק לא ניתן .

עוד טענה, כי פעילות שעניינה איתור שריפות, גילוין ומניעתן אינה נמנית על השירותים נשוא ההסכם עם רש"ת . רש"ת היתה זו שהכתיבה את כל התנאים להעסקת אנשי שלג לבן ואף שמרה בידיה את השליטה המוחלטת על גיוסם של העובדים, אימונם, הדרכותיהם והכשרתם. לאור מבחני הפיקוח והשליטה בפסיקה יש לראות את רש"ת כמעבידת העובדים שהועסקו ע"י שלג לבן, כמו כן יש לראות את רש"ת כמי שנושאת באחריות ישירה ו/או שילוחית למחדלים ו/או מעשים המיוחסים לשלג לבן. ככל שנפל פגם בהכשרתם של מאבטחי שלג לבן, אין לרש"ת להלין אלא על עצמה.

לבסוף טענה, כי רש"ת היתה אחראית מכוח חוק לסידורי בטיחות אש בשדה ואין בטענותיה בדבר רשלנות שלג לבן כדי לגרוע מאחריותה שלה עפ"י סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

השאלות שבמחלוקת
השאלות שבמחלוקת הן כדלקמן:
א. על מי מהצדדים שנותרו יש להטיל האחריות הנזיקית לקרות האירוע נשוא התובענה ומה שיעור אחריותו של כל אחד מה מעוולים.
ב. האם קמה חבות חוזית המעבירה את החבות הנזיקית למעורב אחר.
ג. מה החבות הביטוחית הקמה למבטחות המעוולים השונים והאם קיים מקום לכפל ביטוח בין מבטחות החבים בנזיקין.

להוכחת תביעתן הגישו התובעות תצהיר ים מטעם מר איתמר פנחס, מר דני סונגו , והגב' איילה אבן. כמו כן הגישו חוות דעת של חוקר השריפות מר אלי היינה ומהנדס החשמל מר אשר סלוצקי ואף צירפו תיק מוצגים הכולל 27 נספחים.
שירותי הכבאות הגיש ו תצהיריהם של מר אייל כספי , מר יצחק שישצקי, הגב' נעמה זהבי משה ומר טיראן שמר וכן תעודת עובד ציבור מטעם מר אבי כנפו.

שלג לבן והראל הגישו תצהירים מטעם מר אלי אורגד, מר חי פלוט וביזאוי.

הפניקס הגישה חוות דעת מומחה, מהנדס החשמל מר חיים קראוסהר (חוות דעת זו הוכנה במקור עבור התובעת אויר רום), וכן תיק מוצגים הכולל 26 נספחים.

טרם אעלה את טענות הצדדים אתייחס תחילה לחוות הדעת שהוגשו לתיק ועוסקות בשאלת מקור השריפה, שאלה שהתשובה עליה עשויה להשליך על הפרת חובות מצד המעורבים באירוע.

אופן פרוץ השריפה-חוו"ד המומחים
התובעות הגישו חוות דעת מטעם המומחה מר אלי היינה (להלן: " היינה"). חוות הדעת הוגשה בתאריך 15.9.2014 ולפיה בתאריך 23.2.2008 בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר התגלתה שריפה במוסך אויר רום השוכן במתחם שדה התעופה בעיר הרצליה. במהלך חקירתו, המומחה נפגש עם מר אבנר בן עמי, ממפעילי המוסך, ומר דודו כהן, ראש משמרת וחוקר שריפות מטעם רשות הכיבוי הרצליה.
בסיכום חוות דעתו קבע המומחה, כי עפ"י הממצאים בשטח , תבניות האש ומתווי הבעירה, מוקד האש מצוי במקרר ישן ש ניצב בפינה הצפון מערבית של קומת הגלריה המשמשת כמחסן וכמטבח. הממצאים מבוססים לטעמו על מדעי האש כמפורט במדריך לחקירת שריפות והתפוצצות N.F.P.A-921 מהדורת 2004 בפרק 6- FIRE PATTERNS.
עוד ציין המומחה, כי נפסלה האפשרות שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי כלשהו פרט לכשל במקרר. מוליכי זרם וכבלי חשמל נבדקו על ידו ביסודיות ונמצאו ללא סימני כשל היכולים להצביע על אירוע חשמל חריג, התאורה במקום על פי עדויות הייתה מנותקת וסימני ההתכה אשר אותרו באחד מכבלי הזרם הינם תוצאה של השריפה ואין הם מגורמי השריפה. כמו כן, נפסלה האפשרות לפיה השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון.
המומחה סיכם וקבע, כי השריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי בתא המדחס של מקרר ישן.
התובעות הגישו גם חוו"ד מטעם המהנדס אשר סלוצקי (להלן: " סלוצקי") לפיו השריפה פרצה כאשר לא היתה כל פעילות במקום. האביזר היחיד אשר פעל באותה עת בסבירות גבוהה היה המקרר המחובר דרך קבע לחשמל. צורת הבעירה של המקרר מצביעה על שריפה שמקורה באזור בית המדחס של המקרר העולה כלפי מעלה והובילה לשריפה כללית של המקרר. המומחה ציין, כי המדחס הועבר לבדי קה במכון לחקר הכשל, שם בחנו את אפשרות פריצת השריפה במדחס. אולם לטענת המומחה, המדחס אטום הרמטית ובתוכו לא יכולה לפרוץ שריפה משום שאין בו חמצן ולכן מדובר בבדיקת שווא.
המומחה הוסיף, כי שריפות שפרצו במקררים התחוללו עקב כשל בטיימר ההפשרה או בקבל לשיפור כופל ההספק. השריפה שהתחוללה במוסך נשוא התובענה העלימה למעשה את שר ידי הקבל ואת שרידי הטיימר ולכן במכון לחקר הכשל לא יכלו להתייחס לנושא זה. המכון לחקר הכשל היה צריך להתרכז ברכיבים הפוטנציאלים שיכולים לגרום לשריפה אולם לא עשה כן ולפיכך חוות דעתו אינה מסייעת במתן תשובה לשאלה מדוע פרצה שריפה במקרר.
עוד טען, כי מכשיר המיקרוגל נפגע מהשריפה אך שמר על שלמות חיצונית, שרידי הקומקום לא אותרו במקום.
עוד טען, כי הכשל במקרר באזור בית המדחס הוביל להקפצה של המא"ז אשר הגן על שקע ההזנה למקרר.
מר סלוצקי גם התייחס לחוות דעתו של מר חיים קראוסהר (להלן: " קראוסהר") וציין, כי מר קראוסהר מבסס חוות דעתו על ההתכות שגילה בחיווט, אולם אין מדובר בהתכה שמקורה בקצר חשמלי אלא בהתכה שמקורה בחום רב. מר קראוסהר לא איתר שום ממצא שיכול להצביע על כך שהכבלים הותקנו ללא הגנה. בנוסף, מר קראוסהר, כך סלוצקי, חיפש קצר במקרר אולם השריפה במקרר לא פרצה עקב קצר אלא כתוצאה מכשל ברכיב טיימר ההפשרה או הקבל לשיפור כופל הספק והוסיף, כי אילו המקרר היה נהרס בצורה פחות קשה אולי ניתן היה לאתר שרידים של טיימר ההפשרה והקבל כדי לקבוע מי מהם אחראי לשריפה, אולם שריפת המקרר היתה קשה. בנוסף טען, כי מר קראוסהר לא ניתח נכונה את מהלך מערכת החשמל במקום, לא הבחין שכל הקומה מוזנת למעשה ממעגל בודד אחד שעליו גם השקעים למקרר וגם התאורה ו הניח הנחה שגויה ביחס אליה פיתח היפותזות שאינן נכונות.
לדעת סלוצקי, לאחר קפיצת המא"ז קפץ גם מפסק הזרם אשר הפסיק את החשמל במבנה כולו והשריפה המשיכה להתפשט ללא נוכחות חשמל. היות והמקרר היה הרכיב היחיד שפעל בזירה ונשרף בצורה משמעותית, כי אז המסקנה הינה כי מקור השריפה הינו במקרר.

סלוצקי התייחס לתרשימיו של מר חן גרציאני (להלן: "גרציאני") מהם עלה, כי סיבת הדליקה הינה כשל חשמלי בכבל ההזנה לגלריה ואולם כבל ההזנה אינו חולף בין המדפים אלא חולף על קירות המבנה שהינם רחוקים מהמוקד אותו מתאר מר גרציאני ולכן מדובר לטעמו של מר סלוצקי בניסיון להטעות ולהסית את מוקד השריפה מהמקרר למיקומים אחרים. חוות הדעת אינה מבוססת על ממצאים נכונים ועל כן אינה נכונה.
המומחה סיכם חוות דעתו וציין, כי השריפה פרצה עקב כשל שהתחולל באזור בית המדחס של המקרר שהיה מוצב במוקד השריפה במטבחון.
התובעות צירפו לראיותיהם את גיליון חקירת הדליקה מספר 1879 מתאריך 23.2.2008 מטעם שרותי הכבאות (מוצג 26 לתיק המוצגים מטעם התובעות) שגם לפיו השריפה פרצה עקב כשל במקרר:
"פירוט עובדות וממצאים:

  1. נמצא מוקד אש עיקרי ראשוני במקרר שבקומה השניה.
  2. ...
  3. כוון התפשטות האש נמצא מהמקרר למחסן סמוך באותו מפלס (למחסן קיר פתוח לכיוון פנים המוסך).
  4. לוח חשמל- נמצא נתיך חצי אוטומט מאור המבנה במצב כבוי (סגור) לא נמצא קשר בין הנתיך לפרוץ השריפה.
  5. לוח חשמל- נמצא נתיך מפסק נגד התחשמלות במצב כבוי (סגור).
  6. בעדות הבעלים המקום נסגר בשעה 16:00 בערך המאור כובה ע"י הבעלים.
  7. נמצא שמכשיר חשמלי יחיד הפועל אוטומטי בקומה השניה הינו המקרר החשמלי.
  8. ...
  9. בגוף המקרר נמצא שאזור המדחס- המנוע שרוף במצב מותך.
  10. תכנית הבערה נראית בבירור בגב ובצידי מיקום המקרר בצמוד לשתי קירות.
  11. בתקרת המקום נמצא דפורמצית מתכת בגג באזור שמעל מיקום המקרר שבמטבח.
  12. בתקרת המחסן הצמוד למטבח נמצאה דפורמצית מתכת חזקה יותר כתוצאה ממטען אש מרוכז שהיה במקום על מדפי מתכת.

..."
ובהמשך:
" תיאור עיקרי הדברים שהביאו את החוקר למסקנה בדבר סיבת הדליקה:
בהסתמך על העובדות וממצאים מזירת האירוע סביר להניח שמדובר בשרפת מקרר בחלקו התחתון באזור המנוע והמדחס. אין חשד להצתה בזדון."

(ראה גם מוצג 25 לתיק המוצגים מטעם התובעות)
הפניקס הגישה מנגד את חוות דעתו של המהנדס מר חיים קראוסהר. חוות הדעת הוגשה במקור כאמור על ידי אויר רום והינה מתאריך 10.9.2008. עפ"י חווה"ד, ולאחר ביקור באתר, האש העיקרית התחוללה בקומת הגלריה ומשם התפשטה לכיוון האנגר והמטוס. המומחה מציין בנוסף , כי בחדרון הימני בגלריה, ששימש כמטבחון , נמצא מקרר שרוף ושירותי הכיבוי הגיעו למסקנה מוטעית לפיה המקרר הוא מקור האש. אכן המקרר נשרף אך גם כל סביבתו כולל השולחנות והכיסאות. העובדה ולפיה המקרר היה המכשיר היחיד שפעל בעת השריפה הובילה את החוקרים לחשוד בו. בחינה מדוקדקת של המקרר מראה , כי אין בו כל סימני קצר, המקרר נשרף כאילו נזרק לכבשן אש. כמו כן, בית התקע של המקרר נותר שלם יחסית, המוליכים ובידודם שמרו אפילו על צבעם ולא נמצאו כל סימני קצר בסביבת המקרר או בכל המטבח עצמו, גם המעגל החשמלי המזין את המקרר לא קפץ.
המומחה מפנה לחדר הסמוך משמאל שנשרף באופן ניכר וברצפתו נמצא קצר יחיד בכבל תאורה שהגיע מלוח החשמל. מדובר בכבל תאורה בעל מעגל נושא מתח שהוביל מתח חשמלי דרך קורת הגג, קשור לקורה עם חבקי מתכת. הכבל המשיך לכיוון הקיר החיצוני של הגלריה שם ירד למפסק תאורה ששימש את הגלריה. הקצר נמצא כ -1.5 מטר מקיר הגלריה, הכבל נקרע, נקודת הקצר נראית באופן ברור ובחינתו לא מותירה ספק שמדובר בהתפתחות קשת חשמלית שגרמה לריתוך בין שני מוליכים בכבל, תוך קריעת אחד הגידים בזמן הריתוך.
המומחה הדגיש, כי זהו הקצר היחיד שהתגלה בכל האנגר . לחיזוק טענתו הוסיף, כי אילו האש היתה מתחילה במקרר, ממסר הפחת היה קופץ לפני הגעת האש לנקודה זו ולא היו מוצאים נקודת קצר זו. בנוסף, המא"ז של המקרר לא קפץ ואילו המא"ז של המאור כן קפץ.

עוד טען, כי תחת נקודת הקצר נמצאו חומרים מתלקחים (ניירת, סמרטוטים וקרטונים) ובנקודה זו רצפת הגלריה היתה השרופה ביותר.

כמו כן טען, כי בחינת גלאי האש/ עשן ע"י המומחה מר יהודה הלפרין מעלה, כי הגלאי הראשון שפעל היה של המחסן והגלאי השני שפעל היה של המטבחון. לפיכך, ניתן לומר , כי האש החלה במחסן והתפשטה למטבחון ולא להיפך.

המומחה סיכם חוות דעתו וקבע, כי האש החלה בשל קצר במעגל תאורה שהוביל לתקרת האנגר באזור הגלריה. הקצר נגרם עקב שחיקת בידוד בכבל שחוזק עם תיל מתכת אל תקרת המבנה ללא הגנה ועם הזמן קרע את הבידוד.
הפניקס צירפה לראיותיה דו"ח מעבדה מטעם המכון לחקר הכשל מתאריך 25.12.2008 (ראה נספח 1 לתיק המוצגים מטעמה) המתייחס למיפוי שרידי המקרר השרוף שהוזמן על ידי אויר רום. מחוות הדעת עולה , כי מבדיקה מעמיקה של חלקי המקרר לא נמצאו סימני קצר חשמלי ברכיבים שנבדקו.
אשר ליחידת מנוע המדחס, יחידה זו נוסרה, תוכנה נחשף ולא נמצאו בה סימני נזק ו/או קצר; מצב החיווט החשמלי היה חדש, רק ציפוי הלכה של החוטים התפייח מהחימום שנגרם מחוץ למדחס. תמיכה נוספת לכך ניתן למצוא בבחינה של תא המדחס בגחון המקרר- בחלקו הפנימי, בצד שבו מותקן המדחס, סימני החימום מזעריים והם תוצאה של חימום דווקא מכיוון חלקו החיצוני של תא זה.

דיון
לאחר שבחנתי את חוות הדעת השונות ויתר הראיות שבתיק, הגעתי למסקנה ולפיה לא ניתן לקבוע, במאזן הסתברויות, מהי סיבת השריפה ו היכן היא פרצה. אין אפשרות בנסיבות להעדיף את חוות דעתם של היינה וסלוצקי על פני חוות דעתו של קראוסהר. יצוין, כי חוות הדעת של קראוסהר נשענת על חוות דעתו של מר יהודה הלפרין מתאריך 29.6.2009 (נספח י' לכתב התביעה מטעם אויר- רום) בנוגע לבדיקת מערכת גילוי האש, א לא שחוות דעת זו אינה נשענת על ממצא עובדתי וודאי אלא על הנחות " לאור מכלול הממצאים שתואר עד כה לא ניתן היה לשחזר את מיקומו של גלאי העשן הראשון שהופעל, לאור זאת שהתוכניות הרלוונטיות 'נעלמו' הן ממשרדי חב' השמירה והן מתחנת הכיבוי שבשדה התעופה, לאור זאת פנינו וחזרנו לאתר על מנת לנסות לבנות ולשחזר סכמתיות כל שהיא במבנה ופריסת הגלאים במקום...כך עולה כי גלאי העשן הראשון שהופעל הינו גלאי 343 שהיה מותקן בחדר הגלריה השמאלי וזאת ממקור אש בלתי ידוע לנו."
חווה"ד המנוגדות מעלות שתי אפשרויות סבירות לפרוץ השריפה ומקורה ואין בניהן אחת אותה ניתן להעדיף על פני רעותה באופן מובהק . כך גם כוללות חווה"ד כשלים שיש בהם כדי לפגום בהן בתוצאתן וגם בכך יש כדי לפגום במשקלם (כך למשל חווה"ד מטעם חוקר השריפות מטעם התובעות מתייחסת למדחס המקרר כסיבה לפרוץ השריפה-ס' 5.4 לחוו"ד- ור' גם ס' 5.2 לחוו"ד סלוצקי, אלא שהמדחס אטום וללא אוויר ולכן אין אפשרות כי תתפרץ בו אש ללא חמצן-ר' סעיף 59ב' לסיכומי התובעות. עוד ניתן לומר, כי התובעות יכלו לציין מה מיקום הגלאים במוסך בתרשים ומהתרשים ניתן היה לדעת מהו הגלאי הראשון שגילה את האש אך היא לא עשתה כן. מאידך, לא ברור מדוע לא בדקו את הכבל שבו פרצה לטענת הפניקס השריפה אלא רק את המקרר והרי המוסך בידי אויר רום וניתן היה ולו לכאורה לבצע בדיקות גם בחוט החשמל, או אי היותו של מר קראוסהר מומחה שריפות).
חשיבות מקום פרוץ הש ריפה נוגע לרשלנות אפשרית מטעם רש"ת כבעלת המוסך וכמי שהשכירה לאויר ר ום את המוסך. לפיכך, ככל שמקור הכשל בחוט חשמל ה שייך במושכר לרש"ת, קמה לכך משמעות כלפי רש"ת בעוד שפרוץ השריפה ממקרר השייך לאויר ר ום אינו סיבה אפשרית לרשלנות רש"ת. אלא שטענות אלה כלפי רש"ת כאמור לא הוכחו למעשה בסיכומי ה מעוולים האפשריים (רש"ת, שלג לבן ושירותי הכבאות) . יודגש לעניין היות רש"ת המח זיק ולכן מי שעליו הנטל להוכיח שהאש לא יצאה מאכוש השייך לה, כי טענה זו לא נטענה בכתבי הטענות ויש בה משום הרחבת חזית מה גם שהמחזיק בנכס הינו אויר רום ולכן הטרוניה אמורה להיות מופנית אליו, אלא שהוא כידוע מחוץ לתמונה עתה.

עתה אבחן את טענות הצדדים בדבר אחריותם הנזיקית של המעורבים: רש"ת, שירותי הכבאות ושלג לבן .

האחריות הנזיקית
א. אחריות שירותי הכבאות
התובעות טענו בסיכומיהן, כי שרותי הכבאות הפר ו החובה להבטיח מתן שירותי כיבוי. הם הסתפק ו בבירור טלפוני בלבד עם מאבטח שלג לבן ונמנעו מלבדוק בעצמם את ההתרעה; הם הסתמכו על הודעת מאבטח שלג לבן שמדובר באזעקת שווא למרות שהמאבטח אינו מהווה "גורם מוסמך"; הם לא שאלו שאלות אודות האירוע. עוד טענו, כי שירותי הכבאות התעלמה מ-11 קריאות נוספות של מערכת גילוי אש ונמנע ו מלבדוק התרעות אלה. התובעות הפנ ו למוצג 17,סיכום תחקיר ראשוני של רש"ת וציי נו, כי לפי הבדיקה ממועד ההודעה הראשונה של ביזאוי ועד למועד הודעתו השניה התקבלו כאמור 11 התרעות.
אשר לטענת שירותי הכבאות לפיה אין להם סמכות להיכנס לשדה, הפנו התובעות לסעיף 29 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959, לפיו כבאי רשאי להיכנס לכל חצר שדליקה פרצה בה והפנה גם לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012 שם אף הורחבו סמכויות הכבאים להיכנס לכל מקרקעין כדי לבצע פעולות כבאות והצלה.
לאור האמור סברו התובעות כי שרותי הכבאות ה תרשלו.

בסיכומי התשובה הוסיפו התובעות, כי שרותי הכבאות ביטלו את הקפצת הכוחות באופן אוטומטי ללא בחינת האירוע ואימותו כמו בהקפ צת הכוחות למקום האירוע. המוקדנית גם לא שאלה את המאבטח ביזאוי איזה גלאי הופעל, האם בדק אותו, האם ראה עשן וכ יוצ"ב. המוקדנית פשוט ביטלה את האירוע ולפיכך רשות כיבוי אש כשלה באופן חמור ברשלנות רבתי.

אשר לטענה בדבר אי תקינות המערכת למניעת דליקות, טענו ב"כ התובעות, כי מערכת הגילוי והתר עת האש הותקנה בשדה ותוחזקה בתיאום עם שרותי הכבאות.

אשר לטענה בדבר אי הוכחת קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לנזק, טענו התובעות, כי במסגרת הסכם הגישור אליו הגיעו הצדדים בתיק נקבע , שבית המשפט יקבע את חלוקת האחריות בין הצדדים. לא יכול להיווצר מצב בו יישאר סכום "לא מחולק" מח מת אחריות אויר רום או כוח עליון. ברגע שהצדדים קיבלו על עצמם את תנאי הסכם הגישור, הודו בסכום ובגובה הנזק, אין מקום לטענה כי רש"ת לא הוכיחה חלק מהנזק.

אשר לטענה לפיה לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הגעה מוקדמת יותר של הכבאים לבין צמצום הנזקים שנגרמו בפועל , טענו התובעות כי את הכשל הראייתי לעניין זה יצרו שלג לבן ושרותי הכבאות.
התובעות הוסיפו, כי במקרים בהם לא ניתן לבודד את רכיב הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה או מחדל רשלני, שעה שהמעשה או המחדל הוכחו, הטילו בתי המשפט את האחריות על מלוא הנזק על כתפי המעוולים. שרותי הכבאות ושלג לבן הם שיצרו בהתנהגותם הרשלנית את העיכוב בהגעת הכבאים למוסך אויר רום ובכך סיכלו את האפשרות להקטין את הנזק. זהו נזק ראייתי אשר בגינו מתהפך נטל הראיה המוטל עתה על כתפי שלג לבן.

התובעות הוסיפו, כ י ככל שיקבע שרשלנות שרותי הכבאות בטיפול בהתרעה נגרם כתוצאה מעיכוב בהגעת הכבאים , כי אז הנטל להוכיח שיעור נזק זה מוטל על שירותי הכבאות .

אשר להתנהלות הכבאים טענו , כי יש הבדל בין דליקה מקומית בקומת הגלריה לבין אש ש יצאה מכלל שליטה וברור, כי התנהלות הכבאים מוכתבת על ידי התנאים השוררים בנכס באותו רגע נתון.
ב"כ התובעות סיכמו, כי על הנתבעים להוכיח היעדר קשר סיבתי בין העיכוב שחל בטיפול בשריפה לבין הנזק שנגרם בעטיו .
שלג לבן טענה בסיכומי ה, כלפי שרותי הכבאות, כי הם הסתמכו באופן שאינו מוצדק על המאבטחים עת הופעלה אזעקת האש.
עוד טענו, כי שירותי הכבאות לא נתנו הנחיות למאבטחים והסתפקו במי דע שמסרו מאבטחי שלג לבן. כמו כן לא ביקשו מהם לבדוק נושאים נוספי ם או מקומות נוספים. כפועל יוצא, שירותי הכבאות האצילה שלא כדין את סמכותה לטפל באירוע השריפה על מאבטחי שלג לבן, הנעדרים כל מיומנות והכשרה בתחום הכבאות.
בנוסף טענו, כי שרותי הכבאות התעלמו מ התרעות נוספות שהתקבלו אצלם, התרעות אותן המאבטחים אינם יכולים לשמוע . שלג לבן ציינה, כי לכל הפחות היה על שרותי הכבאות להתקשר למאבטחיה על מנת שיבדקו מדוע נשמעות התרעות נוספות. לאור האמור סברה , כי התנהלות רשות כיבוי האש עולה כדי התרשלות המנתקת את הקשר הסיבתי בין המעשים ו/או המחדלים המיוחסים לשלג לבן לבין הנזק הנטען.
לבסוף טענו, כי שירותי הכבאות נמנע ו מלצרף את כל ההקלטות בעניין ההתר עות הנוספות שהתקבלו.

הפניקס טענה בסיכומי ה, כי שרותי הכבאות קיבלו קריאה אוטומטית על פרוץ שריפה ו לפיכך, היה עליהם להגיע לשדה לצורך מתן שירותי כיבוי. ההסדרים בין רש"ת לשירותי הכבאות אינם מפקיעים את חובותי הם של שירותי הכבאות עפ"י חיקוק.
עוד טענה, כי קבלת חוות דעת ממאבטח שאין לו הכשרה מתאימה לקבוע שמדובר בהתרעת שווא, אינה סבירה.
לטענת רש"ת יצאו ממערכת ההתראה בשדה עוד 11 התרעות אולם שרותי הכבאות מכחיש ים טענה זו . הפניקס ציי נה, כי ככל שקריאות אלה לא התקבלו, כי אז רש"ת אחראית לתפקוד לקוי של המערכת ואף לתוצאות כשליו.
שירותי הכבאות השיב ו בסיכומי הם, כי הם פעלו לפי "נוהל פעולה בעת הפעלת מערכת התרעה לגילוי אש ושריפה" (מוצג 16 לתיק המוצגים של רש"ת), עם קבלת התרעת החייגן האוטומטי לתחנת כיבוי אש בהרצליה, המוקדנית אמורה ליצור קשר עם רמ"ש בטחון וכך עשתה, אלא שלא היה מענה מטלפון רמ"ש הביטחון בשדה . כפועל יוצא המוקדנית פנתה למנהל המשמרת, מר יצחק שישצקי ובהתאם להנחיותיו שוגרה כבאית לשדה התעופה . לאחר מספר דקות המאבטח ביזאוי יצר קשר עם מוקד המבצעים ומסר, כי מדובר בהתר עת שווא ולפיכך הקריאה בוטלה וצוות הכיבוי שב לתחנה.

שרותי הכבאות הדגיש ו, כי הודעת ביטול ההתרעה נמסרה על ידי "גורם מוסמך" מטעם רש"ת . לאור אמור, שרותי הכבאות פעלו בהתאם לנוהל שהתוותה רש"ת עצמה .
שרותי הכבאות הדגיש ו בנוסף, כי טענות רש"ת לפיה מאבטח שלג לבן אינו "גורם מוסמך" מקוממת וחסרת תום לב. רש"ת בעצמה קבעה , כי יש ליצור קשר עם מאבטח רש"ת על מנת לקבל מידע אודות ההתרעה.
מעבר לאמור טענו, כי לשירותי הכבאות אין סמכות להיכנס לתוך שטח שדה תעופה על דעת עצמה שכן מדובר במתחם סגור ובמקרה של אירוע אליהם להתייצב בשער הכניסה הראשית על מנת לקבל ליווי של נתבים למוקד האירוע.

עוד טענו , כי סעיף 21 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 קובע , שכבאים לא יישאו באחריות בשל פעילות שעשו לצורך כיבוי שריפה ככל שפעילות זו נעשה "בתום לב במידה סבירה וללא רשלנות". בנסיבות המקרה, לא הייתה כל רשלנות מצד שרותי הכבאות ולא ניתן לקבוע שפעלה בחוסר תום לב ובחוסר סבירות.

אשר לטענה בדבר התרעות חוזרות ונשנות, טענו, כי האמירה על ידי מר איתמר פנחסי ומר דני סונגו לפיה בין ההתרעה הראשונה ועד לגילוי האש היו 11 קריאות נוספות אינה מידיעה אישית מאחר והם לא נכחו בעת האירוע בשדה התעופה או בחדר המבצעים של שירותי הכבאות. לפיכך טענתם מהווה עדות מפי השמועה.

שרותי הכבאות אף התייחסו למוצג 17 לתיק המוצגים של רש"ת, מסמך שכותרתו "דוח מערכת גילוי אש בתאריך 23.2.2008" אשר נמסר על ידי טכנאי חברת השמירה, מר אבי צמח, ככזה שנמסר ללא תצהיר מטעמו או באמצעות חוות דעת ולכן מדובר בעדות מפי השמועה בלתי קבילה בהיות המסמך מתייחס למידע שנמסר מגורם חיצוני.

עוד טענו שרותי הכבאות, כי מהדו"ח לא עולה שההתרעות אכן התקבלו במוקד המבצעים של שרותי הכבאות. לטעמם, יתכן ומאבטח שלג לבן נטרל ואיפס את מערכת האזעקה וההתרעות לכן לא ששלחו למוקד המבצעים של שרותי הכבאות. לפיכך, אין כל נפקות לתוכנו של המסמך. שרותי הכבאות הדגישו, כי בהסדר הדיוני נקבע , שרק ראיות קבילות יתקבלו ועל כן ניתן להתעלם מטענה זו. כמו כן, מר יהודה דרור , ששימש כרכז מערכות גילוי אש ועשן ברש"ת, לא הובא לעדות מטעם רש"ת וכי ההלכה בקשר להימנעות מהבאת עד ידועה.

שרותי הכבאות סיכ מו, כי מתצהירי שרותי הכבאות עולה בברור שבמוקד המבצעים התקבלה התרעה אחת בלבד.

אשר לטענה בדבר התרשלות שירותי הכבאות בביצוע ביקורות מניעת דליקה, השיבו שירותי הכבאות, כי לא הובאו כל ראיות התומכות בטענה זו במסגרת סיכומי רש"ת ועל כן יש לראות טענה זו כטענה שנזנחה. לשם הזהירות, טענו, כי נערכו ביקורות שנתיות. על פי מסמכים שצורפו לתצהירו של מר טיראן שמר , ששימש כקצין מניעת דלקות בתחנת הרצליה , בוצעו בדיקות בתאריכים 1.5.2001, 20.12.2001,19.12.2002, 26.10.2005, 1.1.2007, 23.12.2007.
עוד הוסיפו, כי האחריות להתקנת אמצעי בטיחות אש, קבלת היתרים, ו רישיונות מתאימים והתאמת המבנים לייעודם נתונה לבעלי המקרקעין ו/או למחזיק ואינה באחריות שרותי הכבאות.

אשר לקשר הסיבתי, השיבו שרותי הכבאות, כי לא הוכח כל קשר סיבתי בין המעשים והמחדלים המיוחסים לרשות כיבוי אש לבין הנזקים שנגרמו. נטל ההוכחה על רש"ת להוכיח כי הנזק היה נמנע אלמלא התרשלות רשות כיבוי אש . אלא שרש"ת לא הרימה נטל זה.

דיון
עוולת הרשלנות, כעולה מסעיפים 35 -36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] , מתבססת על קיומה של חובה, זו המושגית וזו הקונקרטית, הפרת אותה חובה (התרשלות) ונזק שנגרם לניזוק תוך בחינת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה והנזק . בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין הורה כיצד יש לבחון קיומה של רשלנות בנסיבות מקרה ספציפי (ר' ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113(1982); ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז (3) 757 (1983); ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985)). במסגרת החובה המושגית בוחן בית המשפט את השאלה האם ראוי להכיר עקרונית בקיומה של חובה על כל משמעויותיה בסוג המצבים שאליו משתייך המקרה הנדון. סוג מצב נקבע לפי ארבעה היבטים: סוג המזיק, סוג הניזוק, סוג הפעילות וסוג הנזק. ככל שנמצאה חובת זהירות מושגית, עדיין יש לבחון קיום חובת זהירות קונקרטית, דהיינו בהינתן המזיק המסוים, הניזוק המסוים, הנזק המסוים והפעילות המסוימת. ככל שהחובה המושגית וקונקרטית מתקיימים , ובמקרה הנדון אין מחלוקת שהם מתקיימים , כי אז יש לבחון את מרכיבי ההתרשלות (הפרת החובה) ואת רכיב הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

אחד מתפקידיה של רשות כיבוי אש הינו " לפעול לכיבוי דליקות, למניעת התפשטותן ולהצלת חיי אדם ורכוש מדליקות" וכן "לפעול למניעת דליקות" (ר' סעיף 4 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012). מתוקף הגדרת תפקידה של הרשות לכיבוי האש לא יכול להיות חולק , כי חובת הזהירות המושגית והקונקרטית קיימים בנסיבות. כמו כן, אין מחלוקת שנגרם נזק כתוצאה מהשריפה, השאלה הנשאלת האם ה ופרה חובת הזהירות. יוער כהערת אגב כי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה הינו אמנם מ-2012 ואילו המק רה דנא קדם לחוק, יחד עם זאת חובת שירותי הכבאות לפעול לכיבוי שריפות והתפ שטותן כמו גם להצלת חיי אדם ורכוש מדליקות וכן מניעת דליקות הינן חובות הקיימות מזה שנים רבות ועוד קודם לפרסום החוק והן מהוות את מרכז קיומה של מ ערכת שירותי הכיבוי במדינת ישראל (ראו לעניין החובות בתקופה שקדמה לפרסום החוק מ-2012 את חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 סעיף 2 ולפיו "רשות כבאות חייבת להבטיח את שירותי הכבאות לכיבוי דליקות בתחומה ולמניעת דליקות או התפשטותן של דליקות לתחומה או מעבר לתחומה וכן להצלת נפש ורכוש").

בשדה התעופה בהרצליה קיימת תחנת כ יבוי אש עצמאית ומערכת להתרעה בפני אש /עשן. מנהל שדה התעופה בהרצליה, מר איתמר פנחס, פירט בתצהירו ( ר' תיק מוצגים מטעם התובעות) לגבי חובותיה של רש"ת לעניין אמצעי בטיחות במקרה של אש והפעולות שנקטו לצורך מילוי החובה כדלקמן:
"7. אחד מתפקידי רש"ת, לפי הוראות סעיף 5(א)(3) לחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977, הוא לנקוט אמצעים לבטחונם של שדות התעופה של רש"ת ובני האדם והרכוש בהם. לצורך כך, רכשה והתקינה רש"ת את כל הציוד הדרוש למטרה זו ובנוסף, התקשרה עם גורמים מקצועיים שונים, לקבלת השירותים הדרושים בסטנדרט מקצועי גבוה. בין היתר, התקינה רש"ת מערכת לגילוי ודיווח על אש ושריפות.
8.תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), תשמ"ב-1992 ('תקנות הבטיחות') נותנות את התמונה הסטטוטורית המדויקת לגבי טיפול בכיבוי אש בשדות התעופה. בתקנות 18, 19 ו-20 נקבעים הסטנדרטים המדרשים לציוד הכיבוי, חומרי הכיבוי, אופן השימוש בהם וכו', והכל בהתאם ל- ANNEX 14 לאמנת שיקגו וסטנדרטים אחרים של ICAO. העיקר לענייננו הוא הנקבע בתקנה 20(ו), הקובעת כי 'מנהל שדה יהיה אחראי כי מפעילי הרכב וציודו יכירו את כלי הרכב ואת הציוד הנדרשים בתקנה 19 ויהיו מוכנים לפעול בכל שעות הפעילות של השדה (הדגשה שלי- א.פ)...'."

אשר לאופן בו עובדת מערכת התרעת האש ציין כדלקמן:
"10. המערכת להתרעת האש בשדה בהרצליה הותקנה כשנה לפני השריפה. בשדה בהרצליה מפוזרים עשרות חיישנים הנותנים התרעת אש בעזרת אזעקה, הודעות טלפוניות לנמענים שנקבעו מראש וכן באמצעות תצוגה של מקום האירוע על גבי צג לוח הבקרה הראשי, הממוקם בתוך תחנת הכיבוי של השדה ועל גבי לוח בקרה חיצוני, הממוקם מחוץ לתחנת הכיבוי.
עם הפעלת אחד מחיישני המערכת הפזורים בשדה, נשמעת ברחבי השדה אזעקה, והמיקום המדויק של החיישן המופעל משודר ללוח הבקרה. במקביל לכל אלה, נשלחות על ידי המערכת התראות לתחנת הכיבוי בשדה (הפעילה בשעות הפעילות השדה בלבד, כאמור) ולמוקד תורן של הנתבעת 2 ('שלג לבן') בשדה. עוד נשלחת התרעה ישירה לחדר המבצעים של איגוד כיבוי האש הרצליה (הנתבע 1). (ראה גם סעיפים 1 -4 בתצהיר דני סונגו, מפקד /אחראי כיבוי אש ואחזקה בשדה התעופה בהרצליה)
כל אלה נועדו להבטיח שאם פורצת שריפה, מכל סיבה שהיא, שריפה באחד השטחים של שדה הרצליה, גם בשעות שאינן שעות הפעילות של השדה, יגיעו כבאים למקום במהירות ויטפלו באירוע לפני שהשריפה מתפשטת וגורמת לנזק."

עולה מהאמור, כי תחנת הכיבוי בשדה התעופה בהרצליה אינה עובדת 24 שעות ביממה אלא רק בשעות הפעילות של השדה " שדה התעופה בהרצליה פועל בשעות היום בלבד, חל משעה 06:30 ועד 10 דקות לפני גמר דמדומי הערב, כמפורט בפמ"ת ארצי/ דף הרצליה-1, מוצג 14. לכן מאוישת תחנת כיבוי האש בשדה בשעות פעילות השדה בלבד." (סעיף 9 לתצהיר מר איתמר פנחסי) . לאחר שעות הפעילות של השדה תחנת הכיבוי העצמאית בשדה נסגרת ובמקרה של התרעת אש, הקריאה מועברת אוטומטית לשירותי הכבאות בהרצליה . בנסיבות המקרה דנא, השריפה פרצה בשעות הלילה ולכן תחנת הכיבוי בשדה התעופה בהרצליה היתה סגורה והקריאה בדבר התרעת אש הועברה לשירותי הכבאות כאמור .
רש"ת הוציאה נוהל פעולה ב התייחס להתרעת אש לאחר שעות הפעילות של תחנת הכיבוי העצמאית בשדה שכותרתו " נוהל פעולה בעת הפעלת מערכת התרעה לגילוי אש ושריפות". הנוהל נמצא בספר הע זר המבצעי של שדה התעופה בהרצליה. ע ל פי מוצג 16 לתיק המוצגים של התובעות נראה כי הנוהל עודכן בתאריך 07/02/2016. הנוהל בעת פרוץ השריפה מפרט את פעולות עובדי הביטחון לאחר שעות הפעילות של תחנת הכיבוי העצמאית כאמור:
"פעולות עובדי הביטחון לאחר שעות הפעילות
לאחר שעות הפעילות תנעל תחנת הכיבוי והשימוש במערכת יעשה דרך הלוח החיצוני (מפתח ללוח חיצוני בצרור רמ"ש).
בעת קבלת התרעה (תשמע ברחבי השדה ע"י רמקולים הפרוסים בשדה) יגיע מאבטח ללוח החיצוני בתחנת הכיבוי ויזהה את האירוע.
המאבטח יאשר את האירוע וישתיק את הצופרים רק לאחר כדקה וחצי ע"מ לאפשר לחייגן להשלים את פעולת הדיווח האוטומטי לתחנת הכיבוי בהרצליה.
עם זיהוי האירוע ייגש המאבטח מיד למקום האירוע ויבדוק את המבנה הרלוונטי ובמידת האפשר גם את המקום בו התקבלה ההתרעה (הגלאי הספציפי) וזאת במידה והמבנה פתוח.
במידת האפשר ישאף רמ"ש מאבטחים ליצור קשר עם מפקד תחנת הכיבוי בשדה התעופה דני סונגו בטלפון...לקבל ממנו הנחיות. יש לזכור כי הודעה זו תתקיים רק לאחר בדיקת המקום.
לאחר הודעת החייגן האוטומטי לתחנת כיבוי עירוני הרצליה תיצור זו קשר עם הרמ"ש בטחון בטלפון... ותוודא את מצב ההתרעה.
רמ"ש הביטחון יפעיל את צוות הכיבוי החיצוני במידה וזיהה אש במבנה או עשן ויעדכן את מפקד תחנת הכיבוי בשדה, המנהל השדה ואחראי הביטחון.
לאחר האירוע יכתוב רמ"ש הביטחון דו"ח אירוע ויגיש אותו למפקד תחנת הכיבוי בשדה עם העתקים למנהל השדה ולאחראי הביטחון.
במידה ולא זיהה דבר במבנה או בחדר הרלוונטי ישאף לבצע סריקה בכול המבנה ע"מ לוודא כי אין אש במבנה יעדכן את מפקד תחנת הכיבוי בשדה על האירוע והממצאים. האירוע ירשם בדו"ח משמרת הביטחון.
הערה: במידה וכיבוי אש עירוני הרצליה לא מקבלים מענה מטלפון רמ"ש תצא כבאית עירונית לשדה התעופה ע"מ לבדוק את מצב ההתרעה."

לאחר אירוע השריפה ובמהלך שנת 2009 שונה הנוהל שכותרתו עתה " פעולות עובדי הביטחון לאחר שעות הפעילות" (נספח 11 לתיק המוצגים מטעם הפניקס) אשר מחייב כך:
"1.לאחר שעות הפעילות תינעל תחנת הכיבוי והשימוש במערכת ההתרעה יעשה דרך לוח הבקרה החיצוני.
2. בעת קבלת התרעת אש (תשמע ברחבי השדה הודעה על אש ברמקולים הפזורים בשדה) יגיע המאבטח ללוח החיצוני בתחנת הכיבוי ויזהה את מקום האירוע המופיע בלוח החיצוני.
3. המאבטח יבצע אישור אירוע והשתקת צופרים וייגש אל מקום האירוע עפ"י האמור בלוח הבקרה החיצוני.
4. עם הגעתו של המאבטח למקום ההתרעה יבצע סריקה חיצונית ופנימית (במידה האפשר) וינסה לאתר סימנים לשריפה- אש נראית לעין, ריח עשן וקולות שריפה או פיצוצים.
במידה ואין סימנים לשריפה יחזור אל לוח הבקרה החיצוני ויבצע איפוס של המערכת (לחצן האיפוס מהבהב בלוח המערכת).
5. במידה ויש סימנים לשריפה ידווח המאבטח לכוח הכיבוי העירוני בטלפון 102 על השריפה וימתין בשער עד הגעת הכבאית לשדה, במידה ויש אנשים בשדה ידאג להרחיקם מהאירוע ויוסיף דיווח זה לכוח הכיבוי העירוני.
בנוסף לאמור ידווח לאחראי כיבוי אש בשדה...
6. במידה ולא זיהה המאבטח סימנים לשריפה כאמור בסעיף 4 יגיע המאבטח ללוח הבקרה החיצוני ויבצע איפוס למערכת ובמידה והאירוע אינו מתאפס (ההתרעה חוזרת על עצמה הרמקולים חוזרים לפעול והנורית האדומה מהבהבת ללוח הבקרה) יזמין כוח כיבוי עירוני לשדה וידווח לאחראי כיבוי אש ולמנהל השדה.
7. במהלך האירוע יצור קשר נציג הכיבוי העירוני עם המאבטח לקבלת הנחיות בקשר לארוע המתרחש בשדה ולהל"ן הנחיות לביצוע:
במידה ויש שריפה ודאית לפי הסימנים האמורים בסעיף 4 יזמין כוח כיבוי לשדה.
במידה והמאבטח בסריקה במהלך האירוע יועבר דיווח כי האירוע נבדק והודעה תועבר בהמשך ובסיום הבדיקה תועבר הודעה לכוח כיבוי האם יש צורך בהגעתם או לא.
בכול מקרה בו המאבטח אינו בטוח ביכולת הזמת החשד יאשר הגעת כוח כיבוי לשדה וידווח למנהל השדה ולאחראי הכיבוי.
בכל מקרה יש לדווח בטלפון חוזר לכוח הכיבוי העירוני על הממצאים.
8. המאבטח אינו מתחייב לתקלות בלוח הבקרה החיצוני במהלך הלילה (נורה צהובה).
9. במידה וישנן התרעות חוזרות ידווח לאחראי כיבוי ויקבל הנחיות לביצוע."

נוהל זה מפרט את הפעולות שעל המאבטח לבצע מרגע שנשמעת התרעת אש. על פי שני הנוסחים דלעיל , על המאבטח לגשת למקום האירוע ולבדוק את ההרתעה, ככל שלא זיהה אש או עשן יבטל את הקריאה. במקביל על מוקדנית רשות כיבוי האש לבצע בדיקה מול רמ"ש משמרת על מנת לבדוק את סטטוס ההתרעה, ככל שלא יתקבל מענה תשלח כבאית לכיוון השדה. עוד עולה מהנוהל, כי מאבטח שלג לבן הינו אמנם הגורם המוסמך מטעם רש"ת להודיע על ביטול התרעת אירוע אש לשירותי הכבאות. הנוהל קובע במפורש, כי בעת התרעת אש, חדר המבצעים של רשות כיבוי האש יצור קשר עם הרמ"ש על מנת לבדוק מה סטטוס ההתרעה והאם מדובר בשריפה או בהתרעת שווא.
בנוהל העדכני, לאחר אירוע שריפה צוין, כי במקרה שהמאבטח אינו יכול להזים את החשד לפרוץ שריפה, הוא יאשר הגעת כבאית לשדה ויעדכן את הגורמים הנחוצים.
רש"ת עצמה היא זו שקבעה כזכור את הנוהל ואין היא יכולה לבוא טרוניה כלפי שרותי הכבאות ככל שאלה עמדו בו כפי דרישתה .
נבחן עתה את פעולות שרותי הכבאות מרגע קבלת ההתרעה במוקד המבצעים של שירותי הכבאות. מר אייל כספי הגיש תצהיר מטעם שרותי הכבאות במסגרתו פירט את הפעולות שבוצעו מרגע קבלת ההתרעה במוקד המבצעים של רשות כיבוי האש כדלקמן:
"7. עם קבלת הקריאה, פעלה המוקדנית לבדוק את מהות ההתראה אל המאבטח בשדה התעופה, ואולם נ יסיונותיה להשיגו טלפונית לא צלחו, שכן זה לא ענה לטלפון הנייד ברשותו. בד בבד, התקבלה הודעה טלפונית מאזרחית, בדבר אזעקה הנשמעת ברחבי שדה התעופה.
8. מאחר ולא התקבל מענה מהמאבטח, ולאחר שהמוקדנית עדכנה את מנהל המשמרת, מר יצחק שישצקי, שוגר לשדה התעופה צוות הכיבוי.
9. בסמוך לאחר מכן, בשעה 04:24-04:25 לערך, בהיות הכבאית בדרכה לשדה התעופה, התקשר הסייר/ המאבטח מטעם חברת האבטחה במקום- 'שלג לבן' (מר קובי ביזאוי) והודיע כי מדובר בהתראת שווא וכי אין צורך להזניק את הכבאיות למקום. קובי ביקש לבטל את הקריאה. באותה שיחה המוקדנית אף ביקשה לדעת מדוע לא ענה לה בנייד והוא מסר לה כי הנייד בטעינה.
יובהר כי לא אחת התקבלו ומתקבלים במוקד המבצעים של האיגוד התרעות שווא. מדובר בעשרות אם לא במאות התרעות שווא שמתקבלים מידי חודש בחודשו ולא אחת אף התקבלו התרעות שווא משדה התעופה בהרצליה. לכן, כאשר נמסר למוקד המבצעים על ידי גורם מוסמך מטעם רש"ת, כי מדובר בהתרעת שווא וכי יש לבטל את האירוע, הרי שלא היה מדובר בעניין חריג. כאמור, הודעת הביטול התקבלה מגורם מוסמך מטעם רש"ת.
יובהר כי בהתאם לנוהל שהוצג בתיק המוצגים מטעם רש"ת (מוצג 16) אף נרשם כי עם קבלת ההודעה הקולית על המוקדנית ליצור קשר עם ראש משמרת הביטחון בשדה התעופה על מנת לוודא מצב ההתרעה וכן נרשם כי במידה וכיבוי אש עירוני לא מקבלים מענה מטלפון רמ"ש תצא כבאית עירונית לשדה התעופה לבדוק מצב ההתרעה (כפי שאף נעשה במקרה זה עד שנוצר הקשר עם קובי אשר ע דכן כי מדובר בהתרעת שווא). גם בנוהל נוסף שמיועד לעובדי הביטחון בשדה התעופה בהרצליה לאחר שעות הפעילות, נרשם כי על המאבטח לבצע סריקה וכי בסיום הבדיקה תועבר הודעה לכוח הכיבוי האם יש צורך בהגעתם או לא.
10. בהתאם לכך, נמסרה הודעה על ידי המוקדנית למנהל המשמרת, מר יצחק שישצקי, ובהתאם להנחיתו בוטל האירוע וצוות הכיבוי נדרש לחזור לתחנה."

ובהמשך:
13. יובהר, כי הכבאיות ואנשי הצוות הגיעו למקום האירוע בתוך זמן קצר (כ- 5 דקות לערך) ואנשי הכיבוי עשו מעל ומעבר ופעלו ללא כל דופי בטיפול באירוע השריפה. אודות לפעולותיהם הנמרצות (עד כדי סיכון חיים), עלה בידנו להשתלט על האש ולמנוע את התפשטותה לכל רחבי המבנה ומקומות סמוכים, פגיעה בחיי אדם ורכוש נוסף.
14. טענת רש"ת לפיה 'התנהגותם של מכבי האש בהרצליה היתה רשלנית ביותר...'(סעיף 30 לתצהיר), לא זו בלבד שאין לה כל בסיס עובדתי, הרי שמדובר בטענה מקוממת ומופרכת. אנו פעלנו במקרה זה בהתאם לנדרש, על פי הנהלים שרש"ת היתוותה ומעל ומעבר לנדרש מאיתנו. כאשר התקבלה הודעה מטעם הסייר כי מדובר בהתרעת שווא ויש לבטל את האירוע, הרי שלא היה מקום לשלוח כבאית לשדה התעופה, למרות שזו כבר הייתה בתחילת דרכה לשדה התעופה. מדובר בהודעה של גורם מוסמך מטעם רש"ת אשר ביקש לבטל את ההתרעה ובהתאם לנהלים שרשת קבעה."

מר יצחק שישצקי, מפקד משמרת בשרותי הכבאות בה רצליה במועד האירוע תיאר בתצהירו את פעולות שירותי הכבאות ופעולותיו מרגע קבלת ההתרעה כדלקמן:
"4. עם קבלת הקריאה, פעלה המוקדנית לבדוק את מהות ההתראה אל מול המאבטח בשדה התעופה, ואולם ניסיונותיה להשיגו טלפונית לא צלחו, שכן זה לא ענה לטלפון הנייד שברשותו...
5. המוקדנית עדכנה אותי שהתקבלה התראה קולית שאין מענה משדה התעופה ועל כן, הנחתי אותה להוציא צוות כיבוי למקום. בהתאם, שוגר לשדה התעופה צוות הכיבוי.
6. ידוע לי כי בהיות הכבאית בדרכה לשדה התעופה, התקשר הסייר/ המאבטח מטעם חברת האבטחה במקום- 'שלג לבן' (מר קובי ביזאוי) והודיע כי מדובר בהתראת שווא וכי אין צורך להזניק את הכבאיות למקום.
7. בהתאם לכך, בוטל האירוע וצוות הכיבוי נדרש לחזור לתחנה.
8. בשעה 04:42 לערך נמסר טלפונית למוקד המבצעים, על ידי הסייר (קובי), כי פרצה אש במקום אחר בשדה התעופה. נמסר על ידו כי מדובר בשריפה שפרצה במוסך בשדה התעופה."
הגב' נעמה זהבי משה, מוקדנית בחדר המבצעים של שרותי הכבאות בהרצליה , תיראה בתצהירה את פעולותיה עם קבלת ההתרעה כדלקמן:
"4. עם קבלת הקריאה, פעלתי לבדוק את מהות ההתרעה אל מול המאבטח בשדה התעופה, ואולם ניסיונותיי להשיגו טלפונית לא צלחו, שכן זה לא ענה לטלפון הנייד שברשותו...
5. מאחר ולא התקבל מענה מהמאבטח, פניתי למנהל המשמרת, מר יצחק שישצקי ובהתאם להוראותיו שיגרתי לשדה התעופה צוות כיבוי.
6. בסמוך לאחר מכן, בשעה 04:24-04:25 לערך, בהיות הכבאית בדרכה לשדה התעופה, התקשר הסייר/ המאבטח מטעם חברת האבטחה במקום- 'שלג לבן' (מר קובי ביזאוי) והודיע כי מדובר בהתראת שווא וכי אין צורך להזניק את הכבאיות למקום. קובי ביקש לבטל את הקריאה. באותה שיחה אף ביקשתי לדעת מדוע לא ענה בנייד והוא מסר כי הנייד בטעינה... יובהר , כי לא אחת התקבלו ומתקבלים במוקד המבצעים של האיגוד התרעות שווא. מדובר בעשרות אם לא במאות התרעות שווא שמתקבלים מידי חודש בחודשו ולא אחת אף התקבלו התרעות שווא משדה התעופה בהרצליה. לכן, כאשר נמסר למוקד המבצעים על ידי גורם מוסמך מטעם שדה התעופה, כי מדובר בהתרעת שווא וכי יש לבטל את האירוע, הרי שלא היה מדובר באירוע חריג. כאמור, הודעת הביטול התקבלה מגורם מוסמך מטעם רש"ת. בהתאם לנוהל שהוצג בתיק המוצגים מטעם רש"ת (מוצג 16) אף נרשם כי עם קבלת ההודעה הקולית על המוקדנית ליצור קשר עם ראש משמרת הבטחון בשדה התעופה על מנת לוודא מצב ההתרעה וכן נרשם כי במידה וכיבוי אש עירוני לא מקבלים מענה מטלפון רמ"ש תצא כבאית עירונית לשדה התעופה לבוק מצב ההתרעה (כפי שאף נעשה במקרה זה עד שנוצר הקשר עם קובי אשר עידכן כי מדובר בהתרעת שווא).
7. בהתאם לכך, עדכנתי את מנהל המשמרת על הודעת הביטול והוא הנחה אותי לבטל את האירוע וצוות הכיבוי נדרש לחזור לתחנה."
בנוסף, שירותי הכבאות צירפ ו לתיק המוצגים (נספח לתצהירה של הגב' נעמה זהבי משה) תמליל שיחה עם המאבטח, ביזאוי, המבטל את הקריאה לשדה כדלקמן:
"קובי: מדבר אהה, קובי. אני הרמ"ש פה, בשדה התעופה, הרצליה.
נציגה: למה אתם לא עונים, הכל בסדר?
קובי: הכל מצוין.
נציגה: מתעטשת.
קובי: פשוט לא הבנו את הקטע, פתאום היה, פתאום היתה
נציגה: מתעטשת.
קובי: אזעקה.
נציגה: רגע, אני אבטל את זה.
קובי: לבריאות בטלי, זהו.
נציגה: 15, ביטול.
קובי: ביטול , ביטול.
נציגה: רגע, רגע.
קול ברקע: קיבלנו ביטול.
נציגה: לפעם הבאה צריך להתקשר מיידית.
קובי: בדיוק זה מה שקרה, שהיינו באמצע סריקה באזור אחר עד ש... את האזעקה. הלכנו לראות מה קרה. קודם כל קפצנו למקום כדי לראות מה הולך שמה.
נציגה: ולמה אתה לא עם הנייד מסתובב?
קובי: זה היה בטעינה פשוט. זה הבעיה במכשירים האלה נגמרים הסוללות או –קיי?
נציגה: טוב...
קובי: הכל בסדר.
נציגה: אני ביטלתי עכשיו.
קובי: אני ממש ממש מודה לך..."

מהאמור לעיל עולה, כי עם הישמע האזעקה מאבטחי שלג לבן היו במהלך סריקה. הם הגיעו ללוח הבקרה על מנת לבדוק מהיכן מגיעה ההתרעה ומשם נסעו למ וסך על מנת לב דוק האם מדובר בהתרעת שווא או שמא בהתרעת אש אמתית . בזמן הזה לא היה בידי המאבטחים מכשיר טלפון של הרמ"ש שאליו אמורה לחייג מוקדנית שירותי הכבאות על מנת לבדוק סטטוס ההתרעה . המאבטח ביזאוי מ אשר, כי הטל פון היה בטעינה ולכן לא ענה למוקדנית. בזמן הבדיקה המאבטחים ידעו כי ככל שלא יענו לשיחה מטעם שירותי הכבאות, תשלח כבאית לשדה.
לאחר שיחה זו, התנהלה שיחה נוספת מטע ם המאבטח ביזאוי לשירותי הכבאות לאחר שהתברר כי אמנם פרצה שריפה . "יש פה שריפה אבל לא באוירום... מקום אחר." בהמשך השיחה מאשר המאבטח, כי השריפה הינה אמנם במוסך אויר רום (ר' נספח 6 לתצהירה של נעמה זהבי משה מטעם שירותי הכברות שהינו תמליל השיחה).
לשלימות התמונה, ולמרות שנושא זה נזנח למעשה ע"י התובעות בסיכומיהן, יצוין כי שרותי הכבאות צרפו לעניין הבדיקות התקופתיות בשדה את תצהירו של מר טיראן שמר , המשמש כקצין מניע ת דליקות בו הינו מפרט מהן הבדיקות התקופתיות שבוצעו שירותי הכבאות בשדה התעופה הרצליה כדלקמן:
"6. יובהר, כי במסגרת דוחות המניעה השנתית, אנו מציינים באופן ספציפי רק מבנים שיש להתקין בהם ו/או להוסיף אמצעים נוספים לגילוי ו/או מניעת דליקות. בקשר למבנה של חברת אווירום, הרי שמאחר ומבנה זה לא אוזכר בדוחות, זולת במסגרת הדוח משנת 2002, הרי שניתן ללמוד כי לא נמצאה בעיה בתחום מניעת דליקות בקשר למבנה ספציפי זה. עם זאת אציין, כי היה על רש"ת לבצע בהתייחס לשדה התעופה בכללותו את הדרישות הכלליות כנדרש בדוחות המניעה.
7. הנה כי כן, במהלך השנים נערכו בשדה התעופה בהרצליה ביקורות חוזרות ונשנות בתחום מניעת דליקות ועל פי הבדיקות לא נמצאה בעיה בתחום מניעת דליקות בקשר למבנה שהופעל על ידי אווירום.
8. עוד יובהר בשולי הדברים, בהתייחס לטענה כי במבנה של אוירום אירעו דליפות מים, הרי שהדבר לא היה מצוי בידיעתנו (לא ידענו על דליפות המים- ככל שהיו קיימים) ואנו גם לא בודקים ככלל נושא זה. יודגש, כי האחריות להתקנת אמצעי בטיחות אש, קבלת היתרים ורשיונות מתאימים והתאמת המבנים לייעודם, נתונה לבעלי המקרקעין ו/או למחזיק וביוזמתם, ואינה באחריות האיגוד. במקרה זה האחריות הינה של רש"ת."
אשר לטענה בדבר התרעות נוספות מגלאי מערכת העשן / אש, הגישו התובעות דו"ח מערכת גילוי אש מתאריך 23.2.2008 אשר נמסר על ידי טכנאי חברת השמירה בשם מר אבי צמח ( ר' נספח 17 לתיק המוצגים מטעם התובעות) בו פורטו הגלאים שהופעלו ובאיזה שעה:
"04:24:44 מוסך אוירום משרדים למעלה מס' גלאי D343
04:28:07 מוסך אוירום משרדים למעלה מס' גלאי D344
04:29:50 מוסך אוירום מס' גלאי D336
04:29:56 מוסך אוירום מס' גלאי D338
04:31:05 מוסך אוירום מס' גלאי D340
04:31:45 מוסך אוירום מס' גלאי D341
04:32:08 מוסך אוירום מס' גלאי D355
04:32:54 מוסך אוירום משרדים למעלה מס' גלאי D345
04:34:38 מוסך אוירום מס' גלאי D339
04:34:39 מוסך אוירום מס' גלאי D342
04:37:53 מוסך אוירום מס' גלאי D337
04:43:37 מוסך אוירום מס' גלאי D346"

יוזכר, כי לטענת רש"ת, פרט להתרעה הראשונה, שלגביה ניתנה הודעת ביטול , יצאו עוד 11 התרעות ושרותי הכבאות התעלמו מהן.
מר אייל כספי מטעם שרותי הכבאות שלל טענה זו ו ציין בתצהירו כך:
"15. טענת רש"ת על כי התקבלו במוקד המבצעים שלנו התראות חוזרות ונשנות מגלאי מערכת אש/ עשן על שדה התעופה, אין לה בסיס ולא חצי בסיס. כאמור, מלבד ההודעה הקולית האוטומטית שהתקבלה בשעה 04:21-04:22 לערך, לא התקבלו בליל האירוע הודעות אוטומטיות נוספות מהשדה."

גם הגב' נעמה זהבי משה שללה טענה זו (ר' סעיף 11 לתצהירה ).
אשר ל-11 ההתרעות שיצאו לכאורה ממערכת גילוי האש, אציין תחילה, כי לא הוגש תצהיר מטעם טכנאי חברת השמירה מר אבי צמח. בנוסף, ברגע הפעלת מערכת התרעת האש, נשלחת הודעה אוטומטית לשירותי הכבאות בהרצליה, התרעות אלה מוקלטות, בדיוק כמו ש הוקלטה ההתרעה הראשונה. לא ברור אם רש"ת בדקה את ההקלטות שהתקבלו בשירותי הכבאות א ם לאו כאשר מובן הוא כי בדיקה שכזו הינה צעד ראשון להוכחת הטענה.
עוד אציין, כי עם התרעת האש מופעלים גם צופרים ברחבי השדה . המאבטחים אמנם ציינו כי "הופעלו אזעקות נוספות, אך לנו לא היתה כל דרך לדעת זאת, בין היתר מכיוון שסיירנו במקומות בהם לא נשמעות אזעקות אש" (ס' 10 לתצהיר ביזאווי) ומכאן שבפועל לא שמעו קולות צופרים נוספים בשדה בעקבות אותן התרעות למרות שהיו לכאורה 11 התרעות נוספות. אלא שלטעמי מדובר בהצהרה שאינה מדוייקת שכן כיצד יתכן שאזרחית שמעה את האזעקה הראשונה והתקשרה לשירותי הכבאות אך המאבטחים המצויים בתוך השדה לא שמעו. עוד מוזר בעיני כי דווקא בשעות הלילה עת קולות האזעקה אמורים להישמע טוב יותר דווקא אז לא נשמעו קולות אלה ע"י המאבטחים. מכאן נדמה באופן ברור כי פעולת איפוס מערכת ההתרעה שביצעו המאבטחים לאחר ההתרעה הראשונה נטרלה בפועל את מערכת הצופרים והחייגן האוטומטי. זוהי הסיבה בשלה לא נשמעו קולות צופרים נוספים ברחבי השדה ו אף לא יצאו התרעות החוצה לחדר המבצעים של שירותי הכבאות.
במצב דברים זה, רש"ת אינה מוכיחה , כי שרותי הכבאות אמנם קיבלו התרעות נוספות מלבד ההתרעה הראשונה בשל השריפה.
בחינת חומר הראיות כאמור לעיל מעלה, כי נסיבות המקרה אינן מלמדות על התרשלות מטעם שירותי הכבאות ב של אירוע השריפה במוסך אויר רום. שירותי הכבאות קיבל ו התרעה מ המערכת לגילוי האש ויצרו קשר מידי עם הרמ"ש (ראש המשמרת). משלא התקבל כל מענה טלפוני לפנייה, נשלח באופן ראוי צוות כיבוי לשדה. לאחר מספר דקות המאבטח, ביזאוי, שהינו כאמור גורם מוסמך מטעם רש"ת, הודיע על ביטול האירוע בשל התרעת שווא ולפיכך צוות הכיבוי הוחזר לתחנה. לא הוכח ששירותי הכבאות קיבלו 11 התרעות נוספ ות ממערכת גילוי האש בשדה ולכן גם לא יכלו לפעול לבר ור התרעות אלה. מעבר לאמור, שרותי הכבאות פעלו בהתאם לנוהל אותו הוציאה רש"ת . אמנם על שירותי הכבאות מוטלת החובה לעסוק בכיבוי אש על פי חוק , אך טרוניותיהן של התובעות הינן כנגד אופן פעולת שירותי הכבאות בעוד שפעולות אלה הותוו לשירותי הכבאות על ידי רש"ת כאמור. מכאן שהתובעות אינן רשאיות להלין על שרותי הכבאות אשר מילא ו תפקיד ם בהתאם ל אותו נוהל. עוד יאמר, כי גם לולא הנוהל, סביר בעיני , כי כאשר גורם מוסמך מתקשר לשירותי הכבאות ומוסר כי ההתרעה ששלחה המערכת האוטומטית לכיבוי אש היתה התראת שווא, על שירותי הכבאות ברגיל להיענות להודעה זו ולבטל הקריאה ככל שאין הסבר /סברה אחר ת לה או כי קיימת אפשרות סבירה אחרת לקיומה של שריפה בנסיבות. אינני מתאר לעצמי מצב ולפיו למול כל קריאה של מערכת התרעת אש, המתבררת בזמן אמת כקריאת שווא, יוזנק צוות כיבוי . יצויין כי הוכח, שהתרעות שווא קיימות כל העת גם בשדה התעופה בהרצליה וככל שמתברר כאמור לאחר בדיקת הגורם המוסמך, כי אמנם מדובר בקריאת שווא אין לבזבז משאבים מיותרים המצויים ממלא בצמצום על כל קריאה שאינה אמתית. יתרה מכך, עם קבלת ההודעה השנייה אודות פרוץ השריפה, הגיעו הכבאיות בתוך כ- 5 דקות ומנעו התפשטותה עד לכיבויה. ל פיכך סברתי, כי שירותי הכבאות לא התרשלו בנסיבות , ולכן דין התביעה כנגדם להידחות.
ב. אחריות שלג לבן
התובעות טענו בסיכומיה ן, כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה מכוח חוזה לפיו נקבע ששלג לבן מעמידה לרש"ת שירותי "שמירה, אבטחה, סריקה ומנהלה בשדות תעופה שונים, לרבות שדה הרצליה". התובעות ציי נו, כי מאבטח מטעם שלג לבן אמור לנהוג לפי נוהל י רש"ת . ה מאבטח סורק את המקרקעין בשעות שאינן שעות עבודה ומדווח אודות אירועים חריגים, ככל שיש כאלה. במקרה של התרעת אש, על המאבטח לדווח מיד לאיגוד כיבוי הרצליה. בנסיבות המקרה דנן, מאבטח שלג לבן קיבל התר עה על גילוי אש על ידי מערכת גילוי אש , אך לא פעל כפי המצופה ממנו.
עוד טענו, כי מאבטחי שלג לבן אינם אמורים לספק שירותי כיבוי אלא לדווח מיד לשירותי הכבאות בהרצליה ולהגיע לאזור שלגביו ניתנה התרעה. במקרה דנן, המאבטחים סוקולובסקי וביזאוי כשלו ויש לראות ברשלנותם כגורם שניתק את הקשר הסיבתי בין האשם לכאורה של רש"ת ביחס לפרוץ השריפה לבין הנזק הנגרם. ההודעה של בזיאוי, כי מדובר בהתר עת שווא שהביאה לביטול יציאת הכבאית לכיוון השדה, גרמה לנזק הנטען, לולא הודעתו , האירוע היה מסתיים בתוך דקות ספורות.
התובעות הפנו לנוהל " פעולת עובדי הביטחון לאחר שעות הפעילות", שם נקבע, כיצד יש לנהוג כאשר מתקבלת התרעת אש בשדה התעופה לאחר שעות הפעילות וציינו, כי שלג לבן מעולם לא הסתייגה מן ההדרכות שקיבלה בתחום זה ואף ערכה תדרוכים ותרגולים על פיו. במקרה הנדון, ה מאבטחים סוקולובסקי וביזאוי הגיעו למקום ההתר עה אולם הסתפקו בהצצה חטופה מחוץ למוסך ולא ביצעו סריקה חיצונית ופנימית במיוחד שחיווי ההתרעה הראה שמדובר בהתרעת אש בקומת הגלריה. לאחר בדיקה זו מסרו לרשות כיבוי אש כי מדובר באזעקת שווא .

מעבר לכך טענו , כי אין לקבל את טענת שלג לבן לפיה אם לא פעלו המאבטחים בהתאם לנהלים הדבר נובע מאי הדרכתם כשורה או מאי הקניית נהלים מסודרים ע"י רש"ת . התובעות טענו, כי מדובר בטענה העומדת בניגוד לסעיף 8-9 לתצהירו של ביזאוי והוסיפו, כי ה מאבטחים סוקולובסקי וביזאוי ידעו כיצד לנטרל את המערכת ולאפסה ו אף ידעו, כי לאחר איפוס הקריאה יש לצאת לאזור ההתר עה על מנת לאתר את מוקד האש.

התובעות הדגישו, כי מאבטחי שלג לבן ידעו שתחנת הכיבוי של שדה התעופה בהרצליה איננה מאוישת בשעות הלילה ועברו הדרכות מתאימות לאופן שבו יש לנהוג במקרה של התרעה בדבר אירוע אש לאחר שעות העבודה.

אשר לתצהירו של ביזאוי, טענו, כי נמצאו בו אי דיוקים, כך בסעיפים 10-11 לתצהירו, שם צוין כי שטח השדה גדול ולא ניתן היה לשמוע אזעקות נוספות, טענה זו אינה מדויקת היות ואזרחית שגרה בנחלת עדה התקשרה למוקד שירותי הכבאות ודיווחה על התר עות אש ברמקול. כך גם בהתייחס לשיחתו השנייה של ביזאוי עם מוקד איגוד הרצליה שם מסר כי "יש פה שריפה אבל לא באויר רום, מקום אחר" אולם בסוף האירוע התברר כשריפה באויר רום.

לבסוף סיכמו התובעות וטענו, כי האירוע נגרם כתוצאה מרשלנותם של מאבטחי שלג לבן אשר התעלמו מחיווי רכזת האש אשר הראה אש ב"מוסך אויר רום משרדים למעלה"; המאבטח ביזאוי נמנע מלעלות לקומת הגלריה על מנת לאתר את מקור האש; המאבטחים התעלמו מ-11 קריאות של רכזת גלאי האש; המאבטחים התעלמו / ניטרלו את המשך פעולת הצופרים וחייגן הטלפון האוטומטי בניגוד לנהלים; שלג לבן עצמה העסיקה כוח אדם לא מיומן; לא פיקחה על אופן ביצוע עבודתם; לא תדרכה כהלכה את המאבטחים בקשר לנהלי כיבוי אש; פעלה בניגוד לספר העזר המבצעי של השדה; הפרה חובות חקוקות; והינה אחראית באחריות שילוחית לכל מעשי ומחדלי עובדיה.
במסגרת סיכומי התשובה, טענו התובעות, כי שלג לבן והראל "הטו" מעט את העובדות אולם ברגע שיש הקלטות ותמלילי שיחה, המדברים בעד עצמם ולא ניתן לעלות טענות מנוגדות.
עוד הוסיפו, כי תחום האבטחה מפני סיכוני אש נותר באחריות מאבטחי שלג לבן, לא מצופה מהם לכבות את השריפה בעצמם יחד עם זאת מרגע שמופעלת התרעת אש, עליהם להגיע למ קום ולבצע את מלאכתם היינו בדיקת החיישן על מנת לבדוק עם מדובר בהתרעה אמתית או בתקלה. ככל שמדובר בהתרעה אמתית עליהם להזע יק את כוחות הכיבוי. לא מצופה מ הם כאמור לסכן את חייהם במלאכת הכיבוי.

עוד טענו התובעות, כי הראל והפניקס מתעלמ ות מהעובדה שאחריות שלג לבן הינה גם מכוח חוק השומרים ובמועד האירוע שלג לבן היתה בעלת השליטה האפקטיבית בשדה לפיכך, האחריות לשריפה נופלת כולה על כתפי שלג לבן.

הפניקס טענה בסיכומיה, כי טענת היעדר רלוונטיות לסיבה לפרוץ האש הינה מסך אש, פרי יצירתה של רש"ת שנועד לכסות על הכשל הראייתי, אי הוכחת ניתוק הקשר הסיבתי בין השריפה לבין הנזק שנגרם למטוס. לטעמה מי שגרם לשריפה אחראי גם לתוצאותיה.
עוד נטען, כי ההלכה הפסוקה קובעת, שהתערבותו והתנהגותו של גורם שלישי, במערכת שבין המזיק לניזוק, אינה שוללת קשר סיבתי משפטי בין המעשה או המחדל של המזיק הראשון לבין הנזק, שעה שהמזיק, יכול היה נורמטיבית לצפות את הנזק מראש. אפילו מעשה שנעשה בידי גורם זר מתערב, לא ייחשב כסיבה מכרעת לנזק, הפוטר את הגורם המתרשל הראשון מאחריות נזיקית, מקום שהמעשה העברייני היה צפוי (ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח (3)1 (1984); ע"א 350/77 כיתן בע"מ נ' וייס, פ"ד לג(2) 787 (1979) ). לפיכך יש לראות ברשלנות המיוחסת לשלג לבן כמצויה בתחום הצפיות של הגורם האחראי לשריפה רש"ת ואין בה כדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי.

אשר לטענת רש"ת, כי חלק מהנזק היה יכול להימנע אלמלא מאבטחי שלג לבן מנעו את הגעת כיבוי האש, טענה הפניקס, כי טענה זה לא הוכחה ולא הוכח מה שיעור הנזק שהיה נמנע.

אשר לטענה לפיה מאבטחי שלג לבן היו צריכים לנסות לכבות את השר יפה בכוחות עצמם באמצעות ציוד קיים, וככל שלא יצליחו אזי להזמין את כוחות הכיבוי , טענה פניקס, שמדו"ח האירוע עולה, כי פעולות הכיבוי נערכו אך ורק מחוץ למבנה המוסך, הכבאים לא היו נכנסים למוסך העשוי מלוחות איסכורית מתלהטים ולא היו עולים לקומת הגלריה העשויה מעץ ואסבסט על מנת להגיע למוקד האש.
עוד נטען, כי מעיון בדו"ח הקריאות של מערכת גילוי אש ניתן ללמוד שהאש התפשטה במהירות, תוך חמש דקות האש כבר פשטה בכל קומת הקרקע ולכן אין בהגעה מוקדמת של כוחות הכיבוי כדי למנוע את הנזק למטוס. לאור האמור, אין לקבל את טענת רש"ת לפיה הכבאים היו מכבים את השריפה תוך דקות ולא היה נגרם כל נזק למטוס.

עוד נטען, כי בתאריך 7.9.2006 התקשרה רש"ת עם שלג לבן בהסכם למתן שירותי שמירה ואבטחה סריקה ומנהלה בחמישה שדות תעופה. שלג לבן סיפקה את כוח האדם ורש"ת היא זו שהכתיבה את כל התנאים להעסקתם של אנשי שלג לבן כגון: ארוחות, הסעות, ביגוד, ציוד מכון כושר, שי לחג וכן הכשרה מקצועית. כל ההכשרות, ההדרכות, הביקורות והתדרוכים ניתנו ע"י רש"ת בלבד. עפ"י מבחני השליטה והפיקוח, רש"ת שימשה כמעבידתם של שני המאבטחים. לכן אין לראות את שני המאבטחים כמי שכשלו בעבודתם אלא כמי שביצעו אותה בהתאם להנחיות רש"ת. רש"ת היא זו שבחרה את המאבטחים, תדרכה אותם והכשירה אותם על וכן נושאת באחריות בלעדית לכשלי ההדרכה.
שלג לבן טענה בסיכומי ה, כי אין מקום לייחס לה אחריות. אנשי שלג לבן פעלו בהתאם להנחיות מקצועיות שקיבלו ולהדרכות שעברו על ידי רש"ת. מאבטחי שלג לבן הגיעו למקום ההתרעה ופעלו בהתאם להנחיות אנשי כיבוי אש. החלטת שירותי הכבאות להסתמך על מאבטחי שלג לבן נתונה לשיקוליהם כאשר האחריות מוטלת על כתפיהם.
עוד טענה, כי ההנחיות אליהם מפנה רש"ת הן הנחיות שנכתבו לאחר האירוע ולכן הינם בבחינת "חוכמה שבדיעבד".

בנוסף טענו, כי אין קשר סיבתי בין המעשים המיוחסים לשלג לבן לבין הנזק היות ולא הוכח שאילו המאבטחים היו נכנסים למבנה, הם היו מבחינים באש והוסיפה, כי לאחר עיון בגיליון הכבאות עולה שלאחר הגעת הכבאיות, הכבאים לא נכנסו ישירות למוסך בגלל חשש מחומרים מסוכנים, לכן הגעה מוקדמת למקום לא היתה מביאה להקטנת הנזק.

שלג לבן הדגישה, כי בהתאם לסעיף 2(ג) לחוזה בין רש"ת ל שלג לבן, האחרונה אינה נדרשת לספק לרש"ת שירותי כיבוי ומניעת שריפות.

עוד טענה, כי ההדרכות של עובדי שלג לבן בוצעו על ידי רש"ת והוסיפה, כי פרק י"ד לנספח א' לחוזה מחייב את שלג לבן להדריך את עובדיה בנושאים כגון: עזרה ראשונה, שירות לנוסע, יום ספורט ו"סל הדרכה מקצועית" . בנוסף, שלג לבן מחויבת לדאוג להדרכות ואימונים שונים להדרכת המאבטחים . לפיכך סברה שלג לבן כי עמדה בתנאי החוזה שנחתם בינה לבין רש"ת ואילו רש"ת היא זו שהפרה את ההסכם עת לא הפנתה את עובדיה להדרכות בעניין כיבוי אש . משכך האחריות הנזיקית מוטלת על כתפיה.

אשר להיעדר אחריות נזיקית מטעם שלג לבן, הוסיפה וטענה כדלקמן:
ההוראה הינה לפתיחת שער הכניסה על ידי המאבטחים ולא ביצוע כל פעולה אחרת- עם הפעלת מערכת ההתרעה במהלך משמרת הלילה, כאשר כיבוי אש של השדה אינם עובדים, על המאבטחים להגיע לשער הכניסה ולאפשר לכוחות הכבוי להיכנס לשדה.
השירותים המסופקים על ידי שלג לבן לא כוללים כיבוי ומניעת שריפות- . שלג לבן לא הסכימה להעניק "רשת ביטחון" חוזית לכל נזק שיגרם לרש"ת לרבות נזקי שריפה שלא פרצ ה עקב עבודת המאבטחים אלא כובתה באיחור על ידי צוות כיבוי, לכאורה, בשל אי זיהוי מוקדם.
אף אם הייתה מתבצעת סריקה של כבאים מקצועיים בתוך המבנה, לא היה מאותר מקור האש- האש פרצה במקום חבוי.
תכנון לקוי של מערכת ההתרעה מנע מהמאבטחים לשמוע התרעות נוספות- איפוס מערכת ההתראה לא היה אמור להוביל לכך שכל ההתראות הנוספות תבוטלנה. אילו ההתר עות מגלאי עשן שונים היו נשמעות, המאבטחים היו מבינים כי אכן מדובר בשריפה שפרצה.

אשר לקשר הסיבתי טענה, כי לא הוכח שאילו שירותי הכבאות היו מגיעים מוקדם יותר, נזק מסוים היה נמנע, יתרה מכך, גם לאחר ששירותי הכבאות הגיעו, הם לא נכנסו ישירות למבנה בשל חשש מחומרים מסוכנים.

לבסוף טענה, כי בדיקה נוספת של מאבטחי שלג לבן לא היתה מובילה למניעת הנזק הנטען.

דיון
מהן חובות שלג לבן עפ"י ההסכם עם רש"ת במקרה של שריפה.
מר איתמר פנחס ציין בתצהירו (ר' תיק מוצגים מטעם התובעות) כך:
"11. ההתקשרות בין רש"ת לבין שלג לבן נעשתה מכוח חוזה, מוצג 15. כמפורט בסעיף 2(ג) לחוזה, נקבע כי השירותים שמעניקה שלג לבן לרש"ת הם שירותי ;שמירה, אבטחה, סריקה ומנהלה בשדות תעופה שונים, לרבות שדה הרצליה'.
בניגוד לנטען על ידי חלק מן הנתבעים, לא היתה שלג לבן אמורה לספק, ורש"ת לא היתה צריכה לקבל ממנה שירותי כיבוי אש, הגנה מפני אש, או מניעת אש. יחד עם זאת, שירותי הסריקה ששלג לבן היתה צריכה לתת לפי החוזה הנ"ל, כמוהם ככל שירותי סריקה במקרקעין אחרים, דהיינו שהסייר/ סורק מזעיק מיד את מכבי האש כאשר הוא מקבל התרעה על שריפה או רואה שריפה. בנוסף לכך, הוא מבצע בדיקה ראשונית במקום ביחס אליו ניתנה התרעה וגם זאת, על מנת לדווח מיד למכבי האש (במקרה שלנו, כיבוי הרצליה) שהם מופקדים על פי החוק על ביצוע פעולות כיבוי אש.
12. הסייר של שלג לבן סורק את המקרקעין בשעות שאינן שעות העבודה ומדווח אודות אירועים חריגים שיש בהם כדי לסכן את המקרקעין, אם אלה מתרחשים. במקרה של התרעת אש, על הסייר לדווח על כך מיד למכבי אש הרצליה. במקרה מושא התביעה אף לא נדרשה מהסייר סריקה אקטיבית של המקרקעין, שכן דבר התרחשות האירוע החריג, כלומר השריפה, הודע לו על ידי המערכת לגילוי אש ועשן שהותקנה בשדה, ואף הדיווח לכבאי הרצליה נעשה ישירות על ידי המערכת.
13. נוכח האמור, ה'תמיהה' הגדולה של הנתבעות על כך שבחוזה שבין רש"ת לשלג לבן אין הוראות בדבר כיבוי אש ומניעת אש, אין לה מקום מכיון שהסיירים של שלג לבן אינם אמורים לכבות אש, או למנוע אש. הם אמורים אך ורק לדווח ולהזעיק מיד את כבאי הרצליה כאשר הם רואים התרעת אש, או פרוץ שריפה.
14. גם במקרה שלנו, כפי שפירטתי לעיל, לא נדרשו עובדי שלג לבן לכבות את השריפה לאחר ששמעו את התרעת האש במערכת ההתרעה, הם היו אמורים להזעיק את מכבי האש (שממילא כבר קיבלו, כאמור, דיווח באמצעות המערכת לגילוי אש של השדה) ולהסתכל באיזור שלגביו ניתנה התרעה. שני הסיירים של שלג לבן [מקסים (יותם) סוקולובסקי וקובי ביזאוי] כשלו במטלה זו, כמפורט להלן, וחטאו ברשלנות רבתי שהיא הביאה לנזקף ובעקבותיה לתביעה זו."

מר אלי אורגד, הבעלים של חברת אורגד בע"מ מקבוצת אורגד אחזקות ובכללן חברת שלג לבן, ציין בתצהירו כך:
"5.בהסכם ההתקשרות שנחתם בין הרשות לבין חברת שלג לבן, עולה כי במסגרת ההסכם לא נדרשת שלג לבן להעניק לרשות שדות התעופה שירותי כיבוי אש או מניעת דליקות. 'השירותים' המוגדרים בהסכם הם: 'שרות שמירה, אבטחה, סריקה ומנהלה בשדות התעופה...'
...
9. שלג לבן לא נשכרה לצורך שירותי כיבוי אש או מניעת דלקות, ואף לא אמורה הייתה לעשות זאת. למאבטחי שלג לבן אין, ולא אמור להיות, כל ידע מקצועי בכיבוי או מניעת דלקות, ולשם כך שכרה רשות שדות התעופה את שירותי הכבאות, והקימה מערך כיבוי אש בשטח שדה התעופה."
גם מר שי פלוט, מי ששימש במועדים הרלוונטים כמנהל אבטחה בחברת שלג לבן ציין בתצהירו כי:
"6. שלג לבן לא נשכרה לצורך שירותי כיבוי אש או מניעת דלקות, ואף לא אמורה הייתה לעשות זאת. למאבטחי שלג לבן אין, ולא אמור להיות, כל ידע מקצועי בכיבוי או מניעת דלקות, ולשם כך שכרה רשות שדות התעופה את שירותי הכבאות, והקימה מערך כיבוי אש בשטח שדה התעופה." (ההדגשה במקור)

בחינת החוזה בין רש"ת לשלג לבן שנחתם בתאריך 7.9.2006 (ר' מ וצג 15 לתיק המוצגים של התובעות) מעלה, כי הגדרת השירותים של שלג לבן עפ"י החוזה הינה : " שרות שמירה, אבטחה, סריקה ומנהלה בשדות התעופה ראש פינה, חיפה, הרצליה, שדה דב, עטרות בכמויות כ"א ורמות כ"א כמפורש בחוזה ובנספחיו."

אין חולק, כי כיבוי שריפות ומניעת דליקות אינ ן חלק מהגדרת השירותים להם מחויבת שלג לבן עפ"י החוזה . לפיכך שלג לבן לא נשכרה על מנת לספק שירותים אלו. לשם כך קיימת בשדה הת עופה בהרצליה תחנת כיבוי עצמאית שחלק מתפקידיה הינם לכבות שריפות ולמנוע דליקות. שירותי הכיבוי בשדה עצמו מסתיימים עם סיום הפעילות האווירית בשדה (השדה פעיל אווירית רק בשעות היום). לאחר שעות הפעילות ניתנים שירותי כיבוי אש משרותי הכבאות בעיר הרצליה. בדיוק לשם כך הוציאה רש"ת נוהל למניעת אש לאחר שעות הפעילות. שלג לבן כחלק מתפקידה מספקת שרותי אבטחה, במסגרתם מאבטחיה מסיירים בשדה בין היתר בשעות הלילה. מרגע שהתרעת אש ניתנת , מחובתם של מאבטחי שלג לבן לאתר את מקור האש ול זמן את שירותי הכיבוי ככל שיש בכך צורך או ל הורות על ביטול הקריאה ככל שמדובר בהתרעת שווא. בחינת אופן תפקוד המאבטחי ם עת שמעו את התרעת האש מלמדת, כי הכירו את נוהל הפעולה עת מופעלת מערכת התרע ת האש בספר העזר המבצעי של שדה התעופה בהרצליה, זה ה קיים במועד האירוע (ר' מוצ ג 16 לתיק המוצגים מטעם התובעות). עפ"י הנוהל, בעת קבלת התרעה על המאבטח להגיע ללוח החיצוני בתחנת הכיבוי בשדה ולזהות את מקום האירוע. עם זיהוי מקום האירוע על המאבטח לגשת אליו ולראות עם יש סימנים לפרוץ שריפה או שמא מדובר בהתר עת שווא. עוד קובע הנוהל, כי המאבטח "... יבדוק את המבנה הרלוונטי ובמידת האפשר גם את המקום בו התקבלה ההתרעה (הגלאי הספציפי) וזאת במידה והמבנה פתוח", על המאבטח לנסות ליצור קשר עם מפקד תחנת הכיבוי בשדה ולקבל ממנו הנחיות. בהמשך נקבע כי "במידה ולא זיהה דבר במבנה או בחדר הרלוונטי ישאף לבצע סריקה בכול המבנה ע"מ לוודא כי אין אש במבנה...".
אמנם על פי הנוהל לא מצופה ממאבטחי שלג לבן לבצע פעולות לכיבוי השריפה, יחד עם זאת, ככל שמתגלה חשש לפרוץ שריפה עליהם להזמין כוחות כיבוי האש לשדה.

לאור האמור סברתי, כי שלג לבן אמורה לספק שירו תי אבטחה וסריקה במסגרתם עליהם לאתר סיבות לפגיעה בשדה ותכולתו דוגמת שריפה. כך גם מאבטחי שלג לבן פעלו . הם יצרו קשר עם שרותי הכבאות תחילה לשם ביטול ההתרעה האוטומטית ואח"כ לשם זימונם לשדה . לא נדרש מהם כאמור לפעול לשם כבוי השריפה בכוחות עצמם.
האם עברו המאבטחים הדרכה בנושא נוהל טיפול בהתרעת שריפה?
תחילה יצויין, כי טענת רש"ת לפיה שלג לבן העסיקה עובדים שאינם מיומנים אינה במקומה היות ועל פי החוזה בין רש"ת לשלג לבן, רש"ת היא זו שאמורה לאשר את העסקת העובדים. סעיף 8(א) להסכם קובע כך:
"8. (א) הקבלן מתחייב לקבל את אישורו של מנהל החוזה מראש ובכתב לכל אחד מעובדי הקבלן שיועסקו ע"י הקבלן במתן השירות."

אשר לגיוס עובדי הקבלן לעבודה נקבע:
"9. הקבלן מתחייב בזאת לכל אלה:
)א) (1) לגייס את כל העובדים הדרושים לו לשם מתן השירות עפ"י החוזה אך ורק באמצעות ועדת קבלה, בה ישתתפו נציגים מטעם הרשות. לנציגי הרשות תהא הסמכות לפסול מועמד זה או אחר עפ"י שיקול דעתם הבלעדי וללא כל צורך לנמק את הפסילה.
(2) תהליכי גיוס העובדים יבוצעו עפ"י המפורט בנספח התפעולי ויערכו לפני מועד תחילת מתן השירות עפ"י החוזה. מועדי ועדות הקבלה ומיקומן ייקבעו בתיאום עם נציגי הרשות ובאישורם."

מכאן, שרש"ת פיקחה על גיוס העובדים על ידי שלג לבן והיא אינה יכולה לבוא טרוניה כלפי שלג לבן בנושא זה.

אשר להדרכות העובדים נקבע בחוזה כך:
"10. הקבלן מתחייב לדאוג כי עובדיו שיגויסו לצורך מתן השירות יעברו הדרכה והשתלמויות בהתאם למקצועות, כמפורט בנספח א' לחוזה."

מר איתמר פנחס ציין בתצהירו (ר' תיק מוצגי התובעות) כך:
"19. על פי דרישת רש"ת, עברו עובדי שלג לבן הכשרות והדרכות ביחס לאופי ומהות תפקידם, לרבות הדרכות בעניין מערכת גילוי האש, ועבודה בשדה בשעות הלילה.
20. על מנת לוודא ששלג לבן ערוכים לעמוד בתפקידם, נהגה רש"ת, באמצעות מר דני סונגו, אחראי כיבוי ואחזקה בשדה, מעת לעת, לבדוק את עבודת אנשי שלג לבן. במסגרת זו נהגה רש"ת לערוך ביקורות לצורך בדיקת תפקודם. בין היתר, וידא סונגו ששלג לבן מבצעים תדרוכים ותרגולים שוטפים למצבי חירום שונים העלולים להתרחש בשדה.
21. עובדי שלג לבן היו מודעים היטב לכך שתחנת כיבוי האש של שדה הרצליה איננה מאוישת בשעות הלילה ועברו הדרכות מתאימות לאופן בו יש לנהוג אם מכל סיבה שהיא פורצת אש בשדה לאחר שעות פעילות השדה."
מר דני סונגו, מפקד / אחראי כיבוי אש בשדה התעופה בהרצליה ציין לעניין זה בתצהירו כך:
"6. במסגרת החוזה התחייבה שלג לבן, בין היתר, לספק לרשות שדות התעופה עובדים מיומנים, העומדים בדרישות החוזה למתן השירות. כן התחייבה שלג לבן להעביר את עובדיה הדרכות לפני כניסתם לתפקיד ובמהלך עבודתם ולפעול על פי דרישות החוק בעניין זה.
כך למשל נקבע בסעיף 4(פרקט') לנספח א' לחוזה (שכותרתו 'עובדים'):
'כל עובדי הקבלן יעברו על ידי הקבלן ועל חשבונו, הכשרה בנושאים הרלוונטים לעבודתם וידרשו לנאמנות, אחריות, ושמירה מלאה של הוראות הביטחון, הבטיחות והנהלים השגורים בשדות התעופה'.
בעת כריתת החוזה סמכה הרשות על מיומנותה של שלג לבן והמוניטין שלה כחברה רצינית המספקת עובדים מיומנים, אשר עברו תהליכי ברירה ומיון לתפקיד והכשרה מתאימה."
מנגד, מר אלי אורגד ציין בתצהירו לעניין ההדרכות כך:
"6. אדגיש כי מנספחי ההסכם עולה, כי שלג לבן מחויבת להדריך את עובדיה בנושא: עזרה ראשונה, סדנת שירות לנוסע, יום ספורט ו'סל הדרכה מקצועית', בהתאם לקביעת הרשות (ללא פירוט). כל ההדרכות וההכשרות יתבצעו על חשבון שלג לבן, אולם על פי הנחיותיה של הרשות.

אשר לתפקוד המאבטחים ציין כך:
"8. מאבטחי שלג לבן פעלו בהתאם לנהלים המקצועיים כפי שאלו הועברו להם על ידי רשות שדות התעופה ו/או מי מטעמה, אשר הם הגורם המוסמך להנחות מקצועית את המאבטחים. ככל שפעלו המאבטחים בניגוד לנהלים, אין הדבר נובע אלא מאי הדרכתם של המאבטחים כשורה ו/או כתוצאה מאי הקניית נהלים מסודרים למאבטחי שלג לבן, ברשלנות רשות שדות התעופה ו/או מי מטעמה."
במקרה דנן, לא רש"ת ולא שלג לבן הגישו ראיות באשר להדרכות/השתלמויות שעברו מאבטחי שלג לבן בנושא טיפול בשריפות בהתאם לנוהל שהיה קיים באותה העת . מכאן, שלא ניתן לדעת האם המאבטחים אכן עברו הכשרה מפורטת בעניין זה אם לאו. יחד עם זאת, אין חולק, כי המאבטחים ידעו מה לעשות כשמתקבלת התרעת אש, ולראיה הפעולות שביצעו ביזאוי וסוקולובסקי. הם נסעו ללוח החיצוני מחוץ לתחנת הכיבוי, איפסו את הצופרים וניטרלו את ההתרעה, נסעו למקום האירוע ביצעו בדיקה מבחוץ ואז הודיעו לרשות כיבוי אש על התרעת שווא. פעולות אלה מוכיחות, כי המאבטחים ידעו והבינו את הנוהל. מכאן ניתן להסיק, כי המאבטחים אמנם זכו להכיר את הנוהל והכירו את המרכיבים השונים הנדרשים לטיפול במקרה של התרעה על שריפה.

אשר לפעולות המאבטחים, ביזאוי וסוקולובסקי, האם התרשלו בעת מילוי תפקידם?
מר איתמר פנחס ציין בתצהירו (ר' תיק המוצגים מטעם התובעות) כך:
"16. נוהל הפעולה בעת הפעלת מערכת ההתרעה לגילוי אש ושריפות מופיע בצורה ברורה בספר העזר המבצעי ('סע"מ') של שדה התעופה הרצליה. סע"מ הוא פרסום סטטוטורי שכל מנהל שדה מפרסמו, בכפוף לאישור ראש מ נהל התעופה האזרחי (היום, ראש שדות התעופה האזרחית), כמפורט בפרק ג' לתקנות הבטיחות, והוא פתוח לעיון הציבור. מוצג 16 הוא נוהל הפעולה בעת הפעלת מערכת התרעה לגילוי אש ושריפות מסע"מ שדה הרצליה שהיה בתוקף בזמנים הרלבנטיים...
...
18. בעניינינו כשלו סוקולובסקי וביזאוי בכך שלמרות ההוראה המפורשת כי יש לבצע סריקה חיצונית ופנימית במקום ההתרעה, הם הסתפקו (הסייר קובי ביזאוי) בהצצה קלה למוסך אויר-רום. יש לציין כי, החיווי במערכת ההתרעה הראה ציון מפורט שמדובר בהתרעת אש בקומת הגלריה במוסך אויר רום ('מוסך אויר-רום משרדים למעלה'). במקום לבדוק בקומת הגלריה, הסתפק ביזאוי בהצצה חטופה מבחוץ (בגובה הקרקע) ומשלא ראה דבר (והרי כיצד יכול לראות מבחוץ את המתרחש למעלה בגלריה?) הוסיף חטא חמור על פשע בכך שביטל את אזעקת כבאי הרצליה ומסר להם כי המדובר באזעקת שווא.
...
29. ברור שאילו סיירי שלג לבן היו נכנסים לתוך המוסך, לקומת הגלריה, היו הם מאתרים את מקור האש בקומת המשרדים, והנזק אשר נגרם כתוצאה מהשריפה היה נמנע. אולם, אפילו בחרו סיירי שלג לבן שלא להיכנס למוסך, מדוע מצאו לנכון לבטל את הגעת מכבי האש לשדה התעופה הרצליה ולטעון בפניהם שמדובר באזעקת שווא? עוד תמוה בעיני, מדוע התעלמו הם מקריאות מערכת גילוי האש הנוספות אשר המשיכו והתריעו על השריפה.
(ר' גם תצהיר מטעם מר דני סונגו אשר חזר על טענות אלה במסגרת תצהירו).
עיון בסיכום התחקיר הראשוני של אירוע השריפה מתאריך 20.2.2008 (ראה נספח 17 לתיק המוצגים מטעם התובעות) מעלה כי :
"... התחקיר התבצע ביום האירוע בשעה 08:00 בבוקר.
מהלך האירועים עפ"י עדות המאבטחים:
במהלך סריקה במשמרת 04:25 התקבלה התרע ת גילוי אש ברחבי השדה. יותם המאבטח ניגש לבדוק את מקור ההתרעה בלוח גילוי אש בתחנת הכיבוי. בלוח כיבוי האש היה רשום- מוסך אוירום משרדים למעלה. קובי המאבטח ניגש לסרוק את איזור מוסך אוירום, לטענתו מהצצה דרך פתח הדלת שהייתה פתוחה מעט, לא ראה דבר, יש לציין שקובי לא נכנס פיזית למקום. לאחר הסריקה המאבטחים החליטו לבטל את הגעתם האוטומטית של כיבוי עירוני, הביטול התבצע ע"י טלפון וטלפון נייד של האחמ"ש. לאחר כ-18 דק', במהלך סריקה באיזור המוסכים קובי ראה אש שעולה ממוסך אוירום. המאבטחים הודיעו באותו רגע טלפונית לכיבוי העירוני על השריפה במוסך אוירום. כוחות הכיבוי הגיעו כ-3 דקות מזמן ההודעה לאיזור השריפה."

באותו סיכום הועלו על הכתב נושאים לטיפול כדלקמן:
"1. הודעות טלפוניות: הודעה נשלחה לאיתמר פנחס ויניב אברהם. יניב אברהם הודיע טלפונית לדני סונגו בשעה 05:23. יש לבחון את אשכול ההודעות באירוע מסוג זה.
2. בד' מעמיקה של מע' התרעת גילוי אש ויכולת כניסה למבנה.
3. ...
4. בד' הנחיות ספציפיות של מאבטחי משמרת לילה."

אשר לאופן תפקוד המאבטח ביזאוי, הוגש תצהיר מטעמו (ר' ראיות שלג לבן) המתאר את פעולותיו ממועד קבלת ההתרעה ועד סיום האירוע כך:
"3. במסגרת תפקידי כמאבטח בחברת שלג לבן הייתי כפוף מקצועית לחטיבת הביטחון של רשות שדות התעופה, אולם שימשתי כעובד של חברת שלג לבן.
4. במועד האירוע, ביום 23/02/08 עבדתי במשמרת לילה כסייר אבטחה ברשות שדות התעופה עם סייר אבטחה נוסף, מקסים סוקולובסקי, כמקובל במשמרת לילה בשדה התעופה ובהתאם לנהלים שנקבעו על ידי רשות שדות התעופה. אדגיש כי באותה שעה לא נכחו במקום אנשי הכיבוי ואנחנו אלה שסיירנו בשטח השדה בהתאם לנהלי העבודה.
5. בסמיכות לתחנת הכיבוי מצויה מערכת גלאים וצופרים לגילוי שריפות, אם מופעלת המערכת, מופעל חייגן אוטומטי המיידע את שירותי הכבאות. כאשר מופעלת אזעקת שריפה בשטח השדה, האזעקה נשמעת בסמוך למבנה תחנת הכיבוי בלבד, אך איננה נשמעת בכל שטח השדה ואיננה נשמעת באזורים המרוחקים ובסמוך לגדרות השדה.
6. בסביבות השעה 04:23 נשמעה אזעקה ממערכת הכריזה. על לוח הבקרה המשני המיועד למאבטחים נרשמים כתובת הגלאי, מספר הגלאי, מספר מבנה ושם המבנה וזאת על מנת שיהיה אפשר לאתר את מוקד האירוע.
7. בעת שהופעלה אזעקת השריפה כאמור, אנו שהינו באופן מקרי בסמוך למבנה תחנת הכיבוי במקום בו ממוקמת עמדת המנוחה של מאבטחי השדה. מכיוון שהיינו בסמיכות לתחנת הכיבוי, שמענו את האזעקה והבחנו כי הופעל גלאי אש בשטח מוסך אויר רום.
8. מיד עם הישמע האזעקה ואיתות הגלאים כאמור, אני ומקסים, המאבטח הנוסף, נטרלנו ואיפסנו את מערכת האזעקה מן הרכזת ויצאנו לסיור ברכב, כך על פי הנהלים, על מנת לאתר את מוקד האירוע. עת היינו בדרכנו, התקשרו אלינו אנשי רשות הכבאות וביקשו כי נבדוק את מוסך אויר רום ונמסור להם אם מדובר בדליקה או בהתראת שווא. אדגיש בהקשר זה כי מערכת האזעקה מופעלת פעמים רבות אך מתגלה כאזעקות שווא.
9. בהתאם להוראות אנשי הכבאות ובהתאם לנהלי עבודה בשדה- כפי שנמסרו לי על ידי רשות שדות התעופה- הגענו לשטח המוסך. מקסים ירד מן הרכב וניגש לפתח המוסך על מנת לבדוק אם הוא מבחין בדליקה.
10. משלא הבחנו בדבר, מסרתי לאנשי הכבאות כי לא הבחנו בכל דליקה- מה שאכן שיקף את המצב בשטח. חזרנו לשגרת הסיור והמשכנו בנסיעתנו לאורך גדר השדה. אמנם, בשעה זו הופעלו אזעקות נוספות, אך לנו לא הייתה כל דרך לדעת זאת, בין היתר מכיוון שסיירנו במקומות בהם לא נשמעות אזעקות אש.
...
12. אציין, כי באותה שעה, כפי שעולה מדוחות חקירת הדליקה- האש פרצה במקום חבוי- בגב מקרר ישן בקומה השניה של המוסך, או בכבל חשמלי בו נוצר קצר. כך, שגם אם הייתה מתבצעת סריקה של כבאים מקצועיים, לא ברור שניתן היה לגלות את האש לפני שהחלה לבעור בעוצמה רבה.
13. עוד אציין כי אנשי הכבאות, מטעמיהם שלהם, הסתפקו במידע שמסרנו להם וביטלו את יציאתם לאזור. הם לא ביקשו מאתנ ו לבדוק דברים נוספים, הם לא הסבירו לנו מהם המקומות בהם יש לבדוק, הם לא הסבירו לנו כי ייתכן והאש פרצה במוקד חבוי וטרם ניתן להבחין בה וכיו"ב.
...
16. בסמוך לשעה 4:42 מספר דקות לאחר שסיימנו לסרוק את הכניסה למוסך, התקרבנו לאזור הגדר הסמוכה למוסך והבחנו בלהבות. מיד הודעתי על כך לשירותי הכבאות ואלו שלחו ניידות הכיבוי לטיפול בשריפה."
תחילה יצוין, כי על פי תצהירו של ביזאוי, בדיקת המוסך בוצעה בכלל על ידי סוקולובסקי ולא על ידו . תמוה בעיני מדוע לא הוגש תצהיר גם מטעם סוקולובסקי, יוזכר כי בעל דין מוחזק כמי שלא ימנע מלהעיד או מלהביא ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מלהביאה, שעה שהיא בהישג ידו, ואין לו הסבר לכך, הרי חזקה שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת כנגדו (ר' ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה(1)736, 760; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614-615;ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד (1) 239,245).
שנית, גלאי האש התריע על חשש לפרוץ שריפה בקומת הגלריה במוסך אויר רום, הצצה מפתח הדלת לא יכולה לאשש או להזים חשד לפרוץ שריפה בקומה העליונה , ולמרות זאת החליטו המאבטחים כי מדובר בהתרעת שווא וביטלו את הגעת שירותי הכבאות לשדה. מדובר לטעמי בהחלטה שגויה שהתקבלה על סמך מידע חלקי ולא מלא למרות האפשרות לוודא את מקום הדליקה לאור חיווי מערכת התרעה . זוהי בדיוק הנקודה בה באה לכלל ביטוי רשלנותם של המאבטחים. היה עליהם להיכנס למבנה שהיה בנסיבות פתוח, לעלות לקומת הגלריה משם הוצג חיווי פרוץ השריפה ולבחון את המקום ממנו התקבלה ההתרעה. המאבטחים קיבלו החלטה חפוזה ושגויה מבלי שהיתה בידיהם מלוא האינפורמציה. כזכור, תפקידה של שלג לבן אינו כיבוי האש אלא סריקת מקום האירוע ומסירת הודעה לשירותי הכ באות האם מדובר באירוע שריפה או בהתרעת שווא.
יודגש, כי ברחבי השדה מפוזרי ם גלאי אש רבים ובכל התרעה על אש ניתן לדעת מאיזה מבנה התקבלה ומה מיקום הגלאי באותו מבנה . המאבטחים ידעו כאמור כי ההתרעה הגיעה מקומת הגלריה של מוסך אויר רום ולכן היתה מוטלת עליהם החובה לעלות לאותה קומה לבדוק את פשר ההתרעה ולא להסתפק בהצצה חטופה לתוך המוסך.

הקשר הסיבתי
טענו הנתבעות בהליך דנא, כי לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הנזק להתרשלותן לכאורה עת לא ברור מה הנזק שהיה נמנע לו אמנם הכבאיות היו מגיעות בקריאה הראשונה. לעניין זה אציין, כי הסכם הגישור שבין הצדדים אינו מבקש לבחון את שיעור הנזק רק את חלוקתו. נדמה שכל הצדדים מבינים היטב כי עם סיום מערכת היחסים שבינן לאויר רום תם גם הדיון בעצם קיומו של נזק וכל שנותר לברר הוא מי מהן תשתתפנה בתשלומו. אך אפילו נומר כי קיימת עמימות מסוימת בנושא זה, עדיין סביר בעיני להניח, כי לו אמנם הגיעה הכבאית כעבור 5 דקות ולא בוטלה קריאתה , נזקי השריפה היו בוודאי קטנים יותר אם כי בהעדר חומר ראייתי מתאים לא אוכל לומר עד כמה יותר קטנים . הסיבה הינה כי עברו כ-20 דקות עד שהמאבטחים הבחינו באש המיתמרת מהמוסך. פרק זמן זה, עד שכבר נראתה האש , הינ ו פרק זמן יקר שלא נוצל לכיבוי השריפה. הקריאה הראשונה היתה בשעה 04:21, ככל שלא היו מבטלים את הכבאית, היא היתה מגיעה תוך 5 דקות (ויש גם מי שסבר שהגיעה תוך 3 דקות עפ"י תחקיר השריפה שבוצע למחרת היום) וראיה לכך ניתן למצוא בזמן הגעה של הכבאית בקריאה השניה אשר נעשתה בשעה 04:42 והכבאית הגיעה כבר בשעה 04:47 , היינו עשרים דקות חולפות בין המועד בו יכולה היתה הכבאית להגיע לאחר הקריאה הראשונה לבין המועד בו הגיעה בפועל. בפרק זמן זה הספיק המוסך להישרף. לו אמנם הגיעה הכבאית מיד לאחר הקריאה הראשונה ספק בעיני אם האש כלל היתה מתפשטת לקומה הראשונה, אך כאמור אין מדובר אלא על אומדן בלבד. עוד אציין, מבלי להרחיב, כי עת המוסך נמצא בהשגחת אנשי שלג לבן, עליהם להוכיח מה שיעור הנזק המופחת בו עליהם לשאת בהיותם מי שהסבו את העמימות הראייתית ולכן הנטל עובר אליהם להוכיח כי לא התרשלו, אלא שכזכור הם למרבה הצער התרשלו.

אשר לטענה כי כוחות הכיבוי לא היו נכנסים למוסך בכל מקרה בשל חשש לחומרים מסוכנים, איני מקבל טענה זו . כאשר הכבאים הגיעו למקום לאחר הקריאה השניה, הם לא נכנסו למבנה היות וכולו בע ר. במצב כזה אכן תתכן סכנה מחומרים מסוכנים , ואולם לו הכבאים ה גיעו לאחר הקריאה הראשונה, האש לא בהכרח היתה יוצאת משליטה ואוחזת בכל המוסך כמו שקרה בפועל . מכאן שסביר להניח שפעולות הכיבוי היו יכול ות להתחיל כבר בקומה הראשונה ובכך כאמור להקטין הנזק.

לאור האמור לעיל המאבטחים התרשלו בביצוע משימתם והיא שגרמה להגדלת ה נזק.

חבות רש"ת לפרוץ השריפה ולנזקים בעקבותיה
הפניקס טענה בסיכומיה, כי מי שמנע את הגעת שירותי הכבאות לאחר קבלת ההודעה האוטומטית הינה רש"ת באמצעות הנוהל שקבעה (מוצג 16). רש"ת הורתה להתייחס להתרעת אש המתקבלת באמצעות מערכת גילוי אש /עשן, כהתרעת שווא, עד שמאבטח שלג לבן יודיע אחרת.

עוד טענה הפניקס , כי עפ"י חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1997 (להלן: "חוק רש"ת"), רש"ת אינה רשאית להטיל על אחרים למלא את תפקידה בכל הנוגע לביטחונו של השדה אלא אם ניתן לכך אישור משר התחבורה. סעיף 31 לחוק רשות שדות התעופה קובע , כי הטלת אחריות על צד אחר ללא אישור, הינה התקשרות בטלה.

עוד טענה, כי במסגרת הליכי הגילוי, רש"ת הודיעה, כי אין ברשותה עותק מאישור שר התחבורה ועל כן רש"ת אינה יכולה להשתחרר מאחריותה האישית לעוולה.

אשר למערכת ההתרעה, ציינה הפניקס, כי האפשרות שההתרעה הינה בגדר תקלה או התראת שווא מלמדת על מערכת ש"שידרה" חוסר אמינות, ומחדל זה עומד לחובתה של רש"ת.

אשר לנוהל הפעולה בעת הפעלת מערכת התרעה לגילוי אש ושריפות (מוצג 16) טענה, כי בהתאם לנוהל, עם זיהוי האירוע על המאבטח לגשת למקום האירוע ולבדוק את המבנה הרלוונטי ובמידת האפשר את המקום בו התקבלה ההתרעה במידה והמבנה פתוח. ציינה ב"כ פניקס, כי המבנים בשטח השדה רובם סגורים לאחר שעות הפעילות אולם במקרה דנן דלת המוסך של אויר רום נותרה פתוחה, במרווח של כמטר וחצי, וזאת בשל היות המבנה מבנה ישן ולא מתוחזק כיאות.

אשר לטענת מר איתמר פנחס לפיה נמסרו למאבטחי שלג לבן מפתחות מסטר של כל המבנים והמשרדים בשדה , טענה זו אינה עולה לטעמה בקנה אחד עם הוראות הנוהל המבחין בין מבנה סגור לפתוח.
עוד טענה, כי הנוהל אינו דורש בדיקה חד משמעית עליו התריעה הגלאי אלא ניתן להסתפק בדיקה חיצונית של המבנה.

ממוצג פ/11, נוהל " פעולות עובדי הביטחון לאחר שעות הפעילות", אשר חובר בנובמבר 2009 נלמד, כי בדיקה פנימית אינה מ תחייבת אלא במידה והדבר ניתן. כך גם לא ברור כיצד רש"ת הותירה בידי מאבטח את השיקול דעת באשר להתרחשותה של שריפה תך הקניית "סמכות" לבטל הגעה של שירותי כיבוי. רש"ת הנהיגה "סידור עבודה" כך שתחנת הכיבוי לא תיענה להודעה האוטומטית המתקבלת מהמערכת אלא תפעל לפי ראות עיני המאבטח, בדרך זו רש"ת נמנע ה מהוצאת כספים בגין הגעת שירותי הכיבוי לשדה.

עוד טענה, כי מנהל השדה ואחראי כיבוי אש בשדה אמורים לקבל הודעה אוטומטית על פרוץ שריפה על מנת לטפל בהתרעת האש ולתן הנחיות מתאימות בזמן אמת למאבטחי שלג לבן, אולם אמצעי זה לא עבד במקרה דנן ומנהל השדה ומנהל כיבוי אש בשדה לא היו מעורבים בטיפול בהתרעת האש.

לבסוף טע נה, כי מאבטחי שלג לבן כפופים מקצועית לחטיבת הביטחון של רש"ת אולם אין בידי רש"ת ראיה כי שני המאבטחים המעורבים באירוע אכן קיבלו מרש"ת הדרכה באשר לאופן הפעולה הנדרש במקרה של התרעת אש.

אשר לאחריותה של רש"ת בנסיבות טענה שלג לבן כך:
המבנה בו אירע האירוע הינו בבעלות רש"ת- ולכן הינה אחראית לנזקים שנגרמו בו.
עוד טענה, כי חברת אויר-רום התריעה בפני רש"ת בדבר הסיכון הבטיחותי הטמון במבנה המוסך (ר' חוות דעת שמאית מתאריך 5.6.2001 ) לפיה נמצא כי תעלות הניקוז בגג המוסך צרות מלהכיל את מי הגשמים, אשר גולשים בסמוך לקווי החשמל בתוך המוסך ומהווים סיכון בטיחותי חמור. אי ביצוע התיקונים והאחזקה הביאו לחדירת מים למערכת החשמל שבעקבותיה התרחשה הדליקה (ראה סעיפים 30-31 לחוות דעתו של חוקר השריפות, מר חן גרציאני רפאל).
עוד טענה, כי בימים שקדמו לשריפה ירדו משקעים . בתאריך 18.2.2008 ירדו 10-15 מ"מ ובתאריך 19.2.2008 ירדו 3.5 מ"מ (ראה חוו"ד מומחה, ד"ר נח וולפסון, מטעם מטאו-טק) ואילו בחוות דעתו של ד"ר עמוס פורת מטעם השירות המטאורולוגי נקבע , כי בתאריך 18.2.2008 כמות המשקעים היתה 7.5-9.4 מ"מ ובתאריך 19.2.2008 כמות המשקעים היתה 0.8- 3.4 מ"מ.

מעבר לכך הוסיפה, כי על רש"ת הראיה שלא התרשלה לגבי מקור האש או התפשטותה- מקום שכפות המאזניים מ עויינות לעניין מקור השריפה - קצר בכבל תאורה או כבל חשמלי של מקרר ישן, חזקה על רש"ת להוכיח, כי היא לא אחראית למקור האש מכוח סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
עוד הוסיפה, כי הדרכות עובדי חברת שלג בוצעו על ידי רש"ת והיא זו שנדרשה להנחות את העובדים לפעול אחרת.
רש"ת נושאת באחריות לכך שלא החזיקה תחנת כיבוי פעילה בשעות הלילה. כמו גם אחראית לתכנון לקוי של מערכות ההתראה אשר גרמו לאזעקות שווא רבות .

במסגרת סיכומי התשובה טענו התובעות, כי טענות הפניקס בדבר חבותה של רש"ת כאחראית על מערכת כיבוי האש, נטענה ללא כל תשתית ראייתית. קיומן של התרעות שווא אינן אינדיקציה לחוסר אמינות אלא יתכן ומדובר ברגישות גבוהה של הגלאי או התערבות של ג ורמים סביבתיים. התובעות הדגישו, כי המערכת עברה בדיקות וביקורות תקופתיות על יד שירותי הכבאות וג ורמים מקצועיים אך לא נמצא פגם בגלאים.

אשר לטענת הפניקס בדבר חוסר סמכותה של רש"ת להאציל ל שלג לבן את ענייני הביטחון בשדה היות ולא הוסמכה על ידי שר התחבורה טענה כי אלו טענות חסרות שחר, באשר הסמכת השר נעשתה כבר בדצמבר 1979 כעולה מילקוט הפרסומים 2596, תש"ם עמוד 780 מה גם שמדובר בטענה העולה ע" י מי שהינה חברת ביטוח שנהנתה מפרמיה לאורך כל השנים.

אשר לטענת הפניקס, כי יש להטיל על רש"ת את האחריות לאירוע מכוח מבחני שליטה בעובדי שלג לבן, הש יבו התובעות כי מדובר בטענה מופרכת, עובדי שלג לבן היו נתונים לפיקוח מקצועי ועצמאי מטעם שלג לבן, כאשר הטענה אפילו לא עלתה על ידי שלג לבן בעצמה .

אשר להדרכות עובדי שלג לבן, השיבו התובעות, כי רש"ת אכן הדריכה והמאבטחים עצמם העידו על כך שהפעולות שבוצעו על ידיהם מתיישב ות עם נו הל רש"ת.

אשר לטענות בדבר איכות נהלי רש"ת, השיבו ב"כ התובעות, כי ברגע שיש איש בטחון בשטח והוא יכול לסייע באבחון האירוע ניתן לחסוך במשאבים ציבוריים.

דיון
אציין תחילה, כי בכל הקשור עם האצלת סמכות רש"ת לשלג לבן בענייני בטחונו של השדה, עיון בילקוט הפרס ומים 2596, תש"ם עמוד 780 מעלה כי:
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, אני אוצל לקצין הבטחון של משרד התחבורה את סמכותי ליתן הוראות לרשות שדות התעופה בדבר נקיטת אמצעים לבטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המתקנים והציוד בהם, בהתאם לסעיף 5(א)(3) לחוק רשות שדות התעופה , תשל"ז-1977".

מכאן שהואצלו סמכויות לקצין הבטחון של משרד התחבורה ליתן הוראות לרש"ת. נשאלת השאלה ה אם רש"ת מוסמכת לאצול את סמכותיה. סעיף 30 (א) לחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977 קובע כך :
"30 . (א)הרשות רשאית לקבוע, באישור שר התחבורה, כללים להחזקת שדות התעופה של הרשות, ניהולם, הפעלתם והפיקוח עליהם ולביצועם היעיל של תפקידיה ושל סמכויותיה לפי חוק זה."

אמנם במסגרת סיכומי התובעות לא הוגש מטעמן אישור מטעם שר התחבורה כפי טענת הפניקס בסיכומיה , אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהוראות כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה), תשמ"ד-1984 המתייחסים בסעיף 8 להרשאה הנתונה ל מנהל שדות התעופה בטיפול במניעת דליקות "המנהל רשאי לנקוט כל צעד הנראה לו למניעת דליקה, לכיבויה או לצמצומה, בכל מקום בשדה התעופה", וכך גם ניתן ללמוד על אפשרותה של רש"ת למנות מפקחים לעניין זה כעול מסעיף 25(א) לכללים אלה הקובע:
"25(א) המנהל רשאי למנות מפקחים לענין כללים אלה."
מכאן, שבכל הקשור עם מניעת דליקות ניתן למנות מפקחים שיסייעו במניעת הדליקות אלה מאבטחי שלג לבן בנסיבות.

אשר לטענת הפניקס לפיה רש"ת אחראית לאירוע מכוח מבחני השליטה בעובדי שלג לבן, אציין כי, עסקינן בשדה תעופה, מאחר וישנם אין ספור איומים אפשריים בשדה שכזה, נדרשות יכולות גבוהות של מאבטחי שדה התעופה בשונה מעבודת אבטחה בקניון למשל. הוכחה לכך ניתן למצוא בחוזה שבין רש"ת לבין שלג לבן. לפיכך , אין בחוזה הנוקשה שבין הצדדים כדי להפוך את רש"ת למעסיק בפועל של מאבטחי שלג לבן. יחד עם זאת אין חולק כי רש"ת פיקחה על עבודת המאבטחים. פיקוח שכזה על עובדי קבלן אינה מגעת לטעמי עד כדי שליטה בהם כאילו היו עובדיה. לפיכך דין הטענה להידחות.

אשר לטענה בגין ההדרכות והנהלים שבוצעו או לא בוצעו למאבטחי שלג לבן בנושא מניעת שריפו ת בהתאם לנוהל שנקבע על ידי רש"ת. כפי שציינ תי לעיל, לא הוכח על ידי רש "ת ושלג לבן האם המאבטחים א מנם קבלו הכשרה מפורטת בנושא זה. כמו כן לא הוכח , כי המאבטחים בזאוי וסוקולובסקי קיבלו הכשרה בעניין זה בפרט. יחד עם זאת ועל פניו נראה, כי המאבטחים ביזאוי וסוקולובסקי ידעו מה הנוהל לאור תפקודם בזמן אמת . נקודה אחת הינה בעייתית ומתייחסת לידיעת המאבטחים כיצד לאפוס המערכת וההשלכה ש יש לאיפוס זה על העדר כריזה וכן העדר הוצאת הודעות לשירותי הכבאות. רש"ת ציינה כזכור, כי הופקו ממערכת גילוי האש עוד 11 התרעות שלא זכו למענה. ככל שההתרעות לא יצאו בשל איפוס המערכת ע"י המאבטחים כי אז לא יודעים המאבטחים כיצד לאפס המערכת ומהן וההשלכות שיש לכך על המשך התנהלות המערכת.
אין חולק כי רש"ת הינה האחראית על מערכת גילוי אש / עשן בשדה. היא לא הביאה כל ראיה לכך שהמערכת היתה תקינה במועד האירוע, כמו כן לא הגישה תצהיר מטעם מר יהודה דרור, מי ששימש כרכז מערכות גילוי אש / עשן בשדה אוודת כשירות המערכת, מה שעומד לחובתה של רש"ת כהמשך ישיר להתנהלות המאבטחים .

אשר לטענות כנגד מבנה המוסך, רשות כיבוי אש הציגה בתיק המוצג ים מטעמה מסמכים לפיהם המבנה עבר בדיקות שגרתיות ונמצא כי ה ינו עומד בדרישות שירותי הכבאות בכל הקשור עם ב טיחות אש. כמו כן משנקבע לעיל שלא ניתן לקבוע מה מקור האש, קצר בכבל חשמלי או קצר במקרר כי אז אין מקום לדון בנסיבות בטענות בדבר ליקויים במבנה.

אשר לשעות הפעילות של תחנת הכיבוי בשדה, רש"ת היא זו שקבעה כי התחנה הכיבוי העצמאית תעבוד אך ורק בשעות הפעילות של השדה, כנראה משיקולי כספיים, יחד עם זאת אין לזקוף זאת לחובתה. קיים בפועל פתרון חלופי למקרה של התרעת אש בשדה, הוצא נוהל מתאים מונה אחראי משמרת המאבטחים להיות גורם מוסמך מטעמה לבטל את הזמנת רשות כיבוי האש לשדה במקרה של התרעת אש, ובכך עומדת רש"ת בחובתה למניעת שריפות בתחומי שדה התעופה.

אשר למסמך שכותרתו "פעולות עובדי הביטחון לאחר שעות הפעילות" שחובר בשנת 2009 (ר' נספח 11 לתיק המוצגים מטעם הפניקס), מסמך זה מפרט את פעולות המאבטחים בצורה מדויקת ביותר תוך ירידה לפרטים בדבר פעולותיהם מרגע קבל ת התרעת אש ב שונה מהמסמך הקודם-שהיה תקף בזמן השריפה דנא (מוצג 16 לתיק המוצגים מטעם התובעות ). המסמך מציין באותיות קידוש לבנה מה על המאבטח לעשות במקרה שאינו יכול להזים את החשד " בכל מקרה בו המאבטח אינו בטוח ביכולת הזמת החשד יאשר הגעת כוח כיבוי לשדה וידווח למנהל השדה ולאחראי הכיבוי". אין חולק, כי מסמך זה מפרט באופן רחב הרבה יותר מהן הפעולות לביצוע לעומת הנוהל שהיה קיים במועד השריפה. השוני מתייחס ל מקרה ובו המאבטח אינו יכול להזים את החשד בדבר קיומה של שריפה, ש אז הינו מוסמך לאשר הגעה של שירותי הכבאות לשדה על מנת לבדוק את האירוע בעצמם.
האם תוספת זו לנוהל היתה יכולה לשנות את תוצאות האירוע, לו היתה קיימת בעת האירוע דנא? לטעמי יש להשיב על שאלה זו בחיוב. תוספת זו קובעת למאבטח כיצד עליו לנהוג, במקרה בו אינו יכול להזים חשד לפרוץ שריפה כשאז עליו להזמין כבאית לשדה ולא לקחת החלטה על דעת עצמו למרות שהינו "הגורם המוסמך" בעת האיר וע. יתכן והמבנה סגור או כמו שנסיבות המקרה דנן, ההתרעה היתה בקומת הגלריה כך שהצצה לתוך המבנה אינה מספקת ל הזים חשד לפרוץ שריפה אלא אם כן המאבטח נכנס למקום המדויק בו ניתנה ההתרעה וראה במו עיניו, כי אין סימנים של שריפה. במקרה שכזה בין שהמאבטח לא רוצה לבצע בחינה מדוקדקת ובין שהיו חושש או לא בטוח מה יש לעשות כי אז אין מנוס מקביעה כי אין אפשרות להזים את החשד בדבר פרוץ שריפה ולכן על פי המנוהל יש להזמין כבאית למקום או ליצור קשר עם מנהל השדה ואחראי הכיבוי בשדה ולקבל מהם הוראות כיצד עליו לפעול.

לאור כל האמור לעיל מצאתי, כי הן רש"ת והן מאבטחי שלג לבן וכפועל יוצא שלג לבן התרשלו בנסיבות . רש"ת התרשלה בחיבור הנוהל התקף ל מועד השריפה ששונה בהמשך לנוהל "פעולות עובדי בטחון לאחר שעות עבודה" שחובר בשנת 2009 .

על פי הנוהל החדש, מה שלא היה קיים בנוהל הישן, קמה חובה על המאבטחים לזמן כבאית לשדה התעופה במקרי ספק. לטעמי ברור בנסיבות כי הצצה בלבד למוסך לא היתה מאשרת או שוללת התפרצות שריפה שכן הגלאי מציין קיום שריפה בגלריה ולא ניתן לוודא זאת רק בהצצה פנימה. מכאן לטעמי היה מקום להנחות המאבטחים כי נסיבות שכאלה אשר לא ברור אם פרצה שריפה אם לאו יש להחמיר ולהורות על זימון כבאית; בבחינת "יש ספק-אז אין ספק" כמקובל בענף התעופה. מעבר לכך התרשלה רש"ת באי מעקב אחר ההדרכות שבוצעו למאבטחי שלג לבן בנושא הפעלת/השבתת מערכת גלאי האש שיכלו כזכור להתריע פעם נוספת על הימשכות האש אך בפועל לא הופעל צופר במערכת הכריזה ולא יצאו התרעות לשירותי הכבאות.

אשר למאבטחי שלג לבן, אלה התרשלו ב עת מילוי תפקידם, כאשר קיבלו החלטה לבטל זימון הכבאית מקום בו לא היה בידיהם מידע מלא אם אמנם פרצה שריפה בגלריה אם לאו , לאחר שלא ביצעו בדיקה מתאימה בקומת הגלריה וככל שלא יכלו לעשותה החליטו, כי אין מדובר בשריפה וביטלו כאמור את זימון מכבי האש. בעקבות ההחלטה נגרם נזק נוסף למוסך היות ולא היה מדובר בהתרעת שווא אלא בשריפה שאמנם פרצה שניתן היה לכל הפחות להקטין את נזקיה. כמו כן התרשלו בכך שאיפסו את מערכת גלאי האש באופן שמנע מתן התראות נוספות והוצאתן לגורמים המתאימים הן שירותי הכבאות , הן למערכת הכריזה והן לאחראי על כיבוי האש בשדה.

יובהר שוב, כי לא ניתן להתייחס בנסיבות לשיעור הנזק בפועל שכן הצדדים קבעו כי שיעורו אינו רלוונטי עת זה לא עלה במסגרת הסכם הגישור. עוד לא ניתן להתייחס לחלקה של אויר רום בנזק שכן חלק זה של הסכסוך דן בנזק ששולם ויש להניח שלאחר שנוכו ממנו חבויות אויר רום. עוד אין אפשרות להתייחס לאפשרות הקטנת הנזק לו לא בוטלה הגעת שירותי הכבאות מלכתחילה באשר אין לכך די ראיות, אפ כי כפי שציינתי לעיל אמנם יש בעובדות כדי להוכיח שהנזק היה כך נראה קטן יותר.

בכל הקשור עם אופן חלוקת האחריות בין רש"ת ושלג לבן, הדין הישראלי מכיר במעוולים במשותף שגרמו נזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה ולכן הינם חבים ביחד ולחוד וכן במעוולים בנפרד שגרמו כל אחד מהם לנזק נפרד וחבים הם לחוד בגין הנזק שגרמו. כאשר מדובר בנזק שאיננו ניתן לחלוקה כי אז המעוולים בנפרד חייבים בנזק כולו. יחד עם זאת, כאשר מדובר במעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד, בלתי ניתן לחלוקה, ניתן לקבוע מהי את תרומת המעוולים לנזק ולקבוע את שיעור אחריותו של כל מעוול באופן סב יר ( ראה ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר (13.3.1990); ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אל רחים נ' מוסבאח עבד אל קאדר (7.9.2010); ת"א (חי') 117/99 ב.י.מ חברה לבניין בע"מ נ' בניין ופיתוח יפרח אברהם בע"מ ( 10.9.2012)). בכל מקרה חבותם הינה ביחד ולחוד.

כך גם סעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המתייחס לשיפוי בין מעוולים קובע:
"בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא".

במילים אחרות, אופן חלוקת האחריות בין המעוולים בינם לבין עצמם הינו לפי מידת אחריותם לנזק עפ"י הצדק והיושר. בפסיקה נקבע כי החלוקה מתבצעת על פי מבחן האשם המוסרי של כל אחד מהמעוולים לקרות הנזק (ר' למשל ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אל רחים נ' מוסבאח עבד אל קאדר (7.9.10))

בנסיבות המקרה מדובר במעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד . אחריות שלג לבן, שאנשיה נמצאים בחזית האירוע, ולכן ב"מעגל הראשון" הינה לטעמי גבוהה מזו של רש"ת שהינה יותר בגד ר מי שאחראית ולכן "במעגל השני". לפיכך סברתי כי יש לחלק בניהן החבות כך, ששלג לבן תישא ב-70% מהנזק ששולם על פי הסכם הפשרה ורש"ת תישא ב-30% מהנזק ששולם על פי הסכם הפשרה.
נבדוק עתה את מערכת היחסים החוזית שבין רש"ת לשלג לבן.

אחריות חוזית בין רש"ת לשלג לבן
רש"ת טענה בסיכומיה , כי היחסים בין רש"ת לבין שלג לבן מושתתים על חוזה מתאריך 7.9.2006. עפ"י החוזה שלג לבן חבה בגין הנזקים שנגרמו לא רק כת וצאה משירותים אלא גם בקשר אליהם, קרי, שלג לבן אחראית באחריות חוזית מוחלטת כלפי רש"ת בגין אירועים כגון דא המצויים בתחום אחריותה .

עיון בחוזה בין רש"ת לשלג לבן (ר' מוצג 15 לתיק המוצגים מטעם התובעות) לעניין אחריות הקבלן (שלג לבן) בנזיקין מעלה את ההסכמות הבאות:
"21. הקבלן אחראי בהתאם ובכפיפות להוראות כל דין בנזיקין בהתאם להוראות נספח ה' לחוזה."

נספח ה'- נספח הוראות בנזיקין- קובע כך:
"1. הקבלן יהיה אחראי בלעדית כלפי הרשות ו/או כלפי צדדים שלישיים כלשהם לכל נזק, רכוש או גוף, ו/או לכל אובדן ו/אן הפסד שייגרמו לרשות ו/או צד שלישי כלשהו ו/או לעצמו ו/או לעובדיו ו/או לכל אדם או איגוד, כתוצאה ממתן השירותים או בקשר אליהם על ידי הקבלן ו/או על ידי עובדיו ו/או מי מטעמו ו/או כל מי שנתון למרותו, לרבות על ידי קבלני המשנה ועובדיהם או על ידי כל מי שנתון למרותם או הפועל מטעמם.
2. הקבלן יישא בתשלום כל קנס ו/או פיצוי ו/או תשלום ו/או הוצאה מכל סוג שיוטלו ו/או יחולו בגין איזה מהאירועים המפורטים לעיל או כתוצאה מהם.
3. הקבלן יפצה את הרשות בגין כל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד שייגרם לה כתוצאה מכל תביעה בגין מעשה או מחדל כאמור, ובכל מקרה שהרשות תאלץ לשלם פיצויים או כל תשלום אחר בקשר לתביעה כזו, מתחייב הקבלן לשלם כל סכום כזה לרשות עצמה, עם דרישה ראשונה, לרבות כל ההוצאות שהרשות עמדה בהן בקשר לכל תביעה כזו, אזרחית או פלילית ובשל הצורך להתגונן מפני תביעה כזאת. זכותה של הרשות להגיע להסדר עם הנפגע ללא דיון משפטי, ובמקרה זה התחייבות הקבלן היא לשפות את הרשות על הסכום שסוכם בפשרה.
4. שום הוראה מהוראות חוזה זה אין בה ולא תתפרש כדי לעשות את הרשות וכל אדם הפועל מזמן לזמן בשמה או מטעמה, אחראים או כדי לחייבם בפיצויים או תשלום אחר בגין כל אובדן, נזק , הפסד או הוצאה העלולים להיגרם לגופו או לרכושו של אדם כלשהו, לרבות הקבלן, עובדיו, וכל אדם אחר הפועל מטעמם או צד ג', מחמת פעולה רשלנית, מחדל, מקרה אסון או סיבה אחרת הקשורה או הנובעת מקיום החוזה או ביצוע השירותים, והקבלן לבדו יישא באחריות לתוצאות בכל מקרה מהמקרים המפורטים לעיל." (הדגשה שלי א.ב)

מהאמור לעיל עולה, כי בכל נזק שיגרם כתוצאה מפעולה רשלנית, מחדל, מקרה אסון או סיבה אחרת הנובעים מביצוע השירותים שנתנה שלג לבן, תישא שלג לבן בעצמה באחריות לנזק. כפי שקבעתי לעיל, תוצאות האירוע נובעות בין היתר בשל התנהגות רשלנית של מאבטחי שלג לבן. משהחוזה בין רש"ת לשלג לבן בגין אחריות בנזיקין מחייב את שלג לבן לשאת במלוא הנזק שאירע בעת התרשלותה במתן השירותים, אין מנוס מלקבוע כי למרות חלוקת האחריות בין שני מעוולים אלה, על שלג לבן לשאת גם בנזק שבאחריותה של רש"ת. לפיכך שלג לבן תישא ב-100% מהסכום ששולם לאויר רום בעקבות אירוע השריפה.

עתה אבחן את החבות הביטוחית של שלג לבן בהתאם לפוליסות השונות שעל שמה .

חבות ביטוחית
רש"ת טענה בסיכומיה , כי נוכח הסדר השיפוי החוזי אין מקום להפעלת הכללים לגבי ביטוח כפל ואין מקום להפעלת פוליסת הביטוח של רש"ת. כן הוסיפו, כי סעיף השיפוי בנוסח זהה נדון כבר בפסיקה בע"א 10832/06 אבנר- איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' ארזים- הנדסה טכנולוגיות (אחזקות) 1991 בע"מ (25.11.2012) (להלן: "הלכת ארזים")
עוד טענה, כי במועדים הרלוונטים, שלג לבן היתה מבוטחת על ידי שתי מבטחות כאמור:
הפניקס- שהנפיקה שתי פוליסות, האחת, פוליסת ביטוח אחריות מקצועית שמספרה 07/075/073/0003399 שהיתה בתוקף מתאריך 1.3.2007 ועד לתאריך 29.2.2008 (מוצג 18 לתיק המוצגים של רש"ת) (להלן: "הפוליסה הראשונה"). ופוליסה שנייה, פוליסת ביטוח כלפי צד שלישי, שמספרה 07/075/033/0005054 ש היתה בתוקף מתאריך 1.3.2007 עד לתאריך 29.2.2008 (מוצג 19 לתיק המוצגים של התובעות) (להלן: "הפוליסה השנייה").
רש"ת ציינה, כי שתי הפוליסות מורחבות ומכסות גם את אחריותה של רש"ת.

אשר לטענות של פניקס לפיה הפוליסות שהנפיקה אינן חלות בנסיבות המקרה, השיבו התובעות, כי הנימוק לפי ו הכיסוי הביטוחי ניתן לחבות רק עפ"י פקודת הנזיקין להבדיל מחבות ביטוחית כעולה מההסכם שבין הצדדים, אינה עומדת להפניקס היות ושלג לבן התרשלה ברשלנות גבוהה. אשר להיות הפוליסות מעניקות כיסוי ביטוחי על בסיס מועד הגשת התביעה, גם טענה זו אינה עומדת להפניקס היות וסעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, קובע מהו המועד שבו על המבוטח למסור הודעה למבטח אודות קרות מקרה ביטוח וציין כי לא ניתן להתנות על הסדר חקיקתי זה אלא לטובת המבוטח.
עוד טענו, כי ככל והפוליסה הראשונה אינה חלה בנסיבות המקרה כי אז הפוליסה השנייה חלה בשל נסיבות המקרה.
כיסוי ביטוחי על ידי חברת הביטוח הראל ש הנפיקה פוליסה אחריות מקצועית שמספרה 2015000959/00 (מוצג 21 לתיק המוצגים של התובעות) שהיתה בתוקף מתאריך 1.3.2003 ועד לתאריך 29.2.2008.

ב"כ רש"ת טענו, כי שלג לבן היתה אמורה להמציא אישור מבטח בדבר עריכת ביטוח קבלן בהתאם לחוזה בניהן , אולם אישור כזה לא הוצא למרות התחייבות שלג לבן. הראל הודתה שאישור שכזה לא הוצא בסעיף 18 לכתב ההגנה. ב"כ רש"ת הוסיפו, כי יתר האישורים בשנים העוקבות מנוסחים באותו נוסח ועל כן יש לקבוע ת חולה רטרואקטיבית ביחס לשנת 2008 וכן יש לראות באישורים אלה הצעה בלתי חוזרת.
עוד טענו, כי בשנת 2009 המציאה הראל לרש"ת שני אישורי עריכת ביטוח קבלן שהנפיקה עבור שלג לבן והתחייבה לתחולת ביטוח אחריות מקצועית רטרואקטיבית החל משנת 2003 (מוצג 22א' לתיק המוצגים של רש"ת). קרי, קיים רצף ביטוחי מ-1.3.2003 עד שנת 2015.

לחילופין טענו, כי ככל שיקבע שהפוליסה אינה חלה בשל היעדר אישור הביטוח לשנת 2008 כי אז יש לקבוע ששלג לבן הפרה התחייבות חוזית שנקבעה בנספח הוראות הביטוח בחוזה ההתקשרות בינה לבין רש"ת (מוצג 15 לתיק המוצגים של רשת).

מעבר לכך טענו, כי רש"ת אינה טוענת ששלג לבן אחראית לביצוע פעולות כיבוי אש, יחד עם זאת, שלג לבן היתה אחראית למסור הודעה לרשויות כיבוי במקרה של גילוי אש או בקיום התרעת אש. ב"כ רש"ת הוסיפו, כי גם אם לא היתה מוטלת חובה למסור הודעה, ההודעת בדבר ביטול התרעת אש לאיגוד הרצליה, הינה פעולה בניגוד לחובת האחזקה של הנכס ועל כן הינה מכוסה בפוליסה שהנפיקה הראל.
עוד הוסיפו וטענו, כי הן הראל והן הפניקס התחייבו לרש"ת שהן מעניקות כיסוי ביטוחי "ראשוני" ועל כן אין עסקינן בביטוח כפל ביחס לביטוח י רש"ת וכי על הראל והפניקס לשאת במלוא סכום הביטוח שערכו בטרם יופעל כל ביטוח אחר.

לחילופין טענו, כי ככל שפוליסת הביטוח של הראל לא כוללת כיסוי ביטוח "ראשוני" כי אז מדובר בהפרת חוזה של שלג לבן כלפי רש"ת.

בנוסף נטען, כי אין בהלכת דורי (ע"א 206/99 א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ,נ"ה (5) 566 (2001)) לקבוע כי הפוליסות של הראל והפניקס אינן ראשוניות . ראשית, נסיבות המקרה דנא שונות מנסיבות הלכת דורי, שם נדון הסדר שנערך בין המבטח למבוטח שמטרתו להרע את מצבו של מבטח אחר. שנית, עיון בנוסח ההתחייבות באישורים מעלה , שביחס למבטחי רש"ת, מהווים האישורים הצעה שאין בה כדי לזכות את הניצע, ולגביה קיימת בדין הישראלי חזקת קיבול, המשכללת את ההסכם הישיר בין המבטחים עצמם.

לחילופין טענו, כי שלג לבן הציגה בפני רש"ת מצג לפיו היא מחזיקה בביטוח ראשוני והאחרונה הסתמכה על מצג זה.

כך נטען, כי דיני היושר זועקים כנגד התנערות הראל והפניקס מההתחייבות שלקחו.

רש"ת הפנתה בנוסף לרע"א 1322/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16.4.2012) לפיו נקבע, כי מבטחו של מזיק איננו יכול להשתתף ביחד עם מבטחו של הניזוק בכפל ביטוח בהיות ומדובר בחיוב מכוח דיני הנזיקין ולא מכוח דיני הביטוח. בנסיבות המקרה המזיק העיקרי הוא שלג לבן ואין לרש"ת כל אחריות נזיקית להתרחשות אירוע השריפה ועל כן שלג לבן, הראל והפניקב אינן יכולות לדרוש את השתתפות מבטחי רש"ת בביטוח כפל.
במסגרת סיכומי התשובה, השיבו ב"כ התובעות, כי הפוליסה של התובעת 2 אינה מזכה אוטומטית בתגמולים, על שלג לבן לעמוד בדרישות ובתנאי הפוליסה. התובעות הפנו לחריג הקבוע בפוליסה ומכיוון ששלג לבן שימשה במועדים הרלוונטים לאירוע שומר על המטוס לו נגרם הנזק, כי אז חל החריג ושלג לבן אינה זכאית לתגמולים.
עוד נטען, כי שלג לבן והראל מנסות להתנער מאחריות ן הביטוחית בטענה כי בשנת האירוע לא הונפק אישור עריכת ביטוח עבור רש"ת אולם, אישור עריכת ביטוח בשנת 2009 נותן תחולה רטרואקטיבית לאירועים מתאריך 1.3.2003 ועל פי אישור זה הראל נטלה על עצמה להנפיק ביטוח ראשוני. ועל כן אין מקום להפעיל את הביטוח של רש"ת.

מעבר לכך נטען, כי ככל שאין לרש"ת ביטוח ראשוני אצל הראל, הרי שמדובר בהפרת הסכם ההתקשרות בין שלג לבן לבין רש"ת. שלג לבן והראל מתבססים על הוראות סעיף 8 לנספח ו ' לחוזה (נספח הוראות ביטוח) לפיו, במקרה של אי קיום דרישות הביטוח על ידי שלג לבן רש"ת רשאית לערוך ביטוח על חשבונה ולקזז הסכום במערכת יחסיה עם שלג לבן מאוחר יותר, אולם של ג לבן והראל מתעלמים מהוראות סעיף קטן ג הקובע כי אין באי המצאת אישור עריכת הביטוח כדי לפגוע בזכיותיה של רש"ת.

אשר לטענה בדבר אי תחולת פוליסה אחריות מקצועית היות ובין העיסוקים של החברה אין פעולות לגילוי או מניעת שריפה, השיבו התובעות, כי שומרי שלג לבן אינם אורחים בשדה הם מסיירים מכוח התחייבות חוזית, המאבטחים אינם נדרשים להילחם בגופם בסיכון אלא להיות ערנים לסיכון ולדווח לגוף המתאים בהתממש הסיכון.

אשר לטענה כי תביעת שלג לבן לא הוגשה בתקופת הביטוח, השיבו ב"כ התובעות, כי אין חולק שפוליסת אחריות מקצועית מטעם הפניקס נערכה על בסיס הגשת התביעה אולם טענה הפניקס כי התביעה הוגשה זמן מה לאחר שהסתיימה הפוליסה ו על כן אין כיסוי, הינה טענה מטעה. הגדרת המונח "הגשת תביעה כנגד המבוטח" כולל כל "תובענה או קבלת מכתב תביעה או מידע ממקור כלשהו על ידי המבוטח בדבר קרות מקרה ביטוח" ואילו המונח "מקרה ביטוח" הוגדר "הפר חובה מקצועית שנעשתה בתום לב, אשר מקורו ברשלנות, מחדל, טעות או השמטה של המבוטח, במסגרת מקצועו של המבוטח או משלח ידו המפורטים ברשימה ואשר עבורן ניתן הביטוח לפי פוליסה זו". בנסיבות המקרה , די שיוכח כי היה בידי שלג לבן במועד תחולת הפוליסה מידע כלשהו בדבר קרות מקרה הביטוח, כדי לקבוע שהתביעה הוגשה בתקופת הביטוח. מכיוון שבאירוע השתתפו עובדי שלג לבן יש לקבוע, כי שלג לבן ידעה על קרות מקרה הביטוח.

עוד נטען, כי ככל ששלג לבן גרמה בהתנהלותה הרשלנית לביטול פוליסת ביטוח ראשונית, כי אז היא הפרה את הסכם ההתקשרות ופגעה באינטרס ההסתמכות של רש"ת ועל כן יש לחייב את שלג לבן בנזקים שיוטלו על רש"ת בשיעור תגמולי הביטוח שהיו אמורים להשתלם על פי הפוליסה ובאופן ראשוני.

אשר לטענת הפניקס בדבר אי תחולת פוליסת ביטוח אחריות צד שלישי, השיבו התובעות כי מדובר בטענות שאינן משכנעות, אם נזקי הרכוש שנגרמו בשריפה נעדרים מאפיין תאונתי, אילו נזקים לשיטת הפניקס כן יענו להגדרה זו.

אשר להתייחסות הפניקס לאישורי עריכת הביטוח שהנפיקה ולטענת הראשוניות, השיבו, כי שלג לבן מעולם לא טענה שקיים בינה לבין רש"ת הסכם התקשרות אחר, מדובר בטענה מקוממת ובעלת גוון פלילי מובהק כאילו קיים בין הצדדים הסכם סודי.

עוד נטען, כי טענת הפניקס לפיה אישור עריכת ביטוח הופק רק עבור "אבטחת מתקנים" אינה יכולה לעמוד . לא ברור על סמך מה מצמצמת הפניקס את הכיסוי הביטוחי. כמו כן, הדבר אינו תואם את ההסכם בין רש"ת לשלג לבן. ככל ששל ג לבן לא עמדה בהתחייבות החוזית לבטח את רש"ת בביטוח ראשוני, עליה לשאת בנזק שנגרם לרש"ת.

אשר לפוליסת רש"ת אצל התובעת 2 , השיבו התובעות, כי עצם תשלום הפרמיה על ידי שלג לבן אינה מזכה את שלג לבן בתשלום תגמולים לפי פוליס ת רש"ת. עליה לעמוד בדרישות ובתנאי הפוליסה (ראה לעניין זה את החריג בפרק " EXCULSIONS"). בנסיבות המקרה, מששימשה שלג לבן שומר של המטוס לו נגרם הנזק , חל החריג לפול יסה ושלג לבן אינה זכאית לתגמולי ביטוח מהתובעת 2 .

כמו כן נטען, שהיות ואויר רום אינה בתמונה כי אז אין משמעות לעובדה שאויר רום היתה מבוטחת של התובעת 2.

עוד טענו התובעות, כי כל אחת מהפוליסות של הראל ושל הפניקס מעניקות כיסוי ביטוחי עצמאי לשני מבוטחים: שלג לבן ורש"ת. לפיכך, יש לחייב אותן הן באחריות שלג לבן והן באחריות רש"ת . מכיוון שמדובר בפוליסות ראשוניות יש להפעילן לפני פוליסת התובעת 2.

שלג לבן טענה בסיכומי ה, כי הפניקס הנפיקה שתי פוליסות ביטוח, אחת פוליסת ביטוח אחריות מקצועית והשנייה, פוליסת ביטוח כלפי צד שלישי ושתיהן מורחבות ומכסות גם את אחריותה של רש"ת. היות ובמקרה הנדון מדובר בחבות כלפי צד שלישי כי אז הפוליסה הרלוונטית לכיסוי חבותה של שלג לבן, ככל שקיימת חבות, הינה הפוליסה השנייה שהוצאה על ידי הפניקס.
עוד טענה, כי האירוע אינו נוגע לאחריות המקצועית של המאבטחים ועל כן אינו נכלל במסגרת "השירותים" כאמור בסעיף 19 להסכם בין רש"ת לשלג לבן מכאן שהפוליסה בגין אחריות מקצועית אינה חלה בנסיבות המקרה דנא.

מעבר לכך טענה, כי גם הראל הנפיקה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית וכי רש"ת ביטחה את חבותה של שלג לבן בפוליסה שהונפקה על ידי התובעת 2 ומספרה 801/11278A07. בנוסף, שלג לבן נדרשה לשלם, ושילמה בפועל , סכומי כסף כפרמיה לפוליסת ביטוח זו. לפיכך שלג לבן אמורה להיות מכוסה בפוליסת הביטוח של רש"ת שנתנה כיסוי ביטוחי מתאריך 1.5.2007 ועד לתאריך 30.04.2008. מכאן ש פוליסה זו רלוונטית גם לכיסוי חבותה של שלג לבן היות והיא זו ששילמה הפרמיה עבור כיסוי חבותה בפוליסה זו.

עוד ובנוסף, מפנה ב"כ שלג לבן לסעיף 22 להסכם בין רש"ת לשלג לבן לפיו שלג לבן תמציא לרש"ת אישור עריכת ביטוח לטובת רש"ת אולם אישור כזה לא הומצא ולכן היה על רש"ת לפעול בהתאם לסעיף 8 לנספח ו (נספח הוראות ביטוח) להסכם בין רש"ת לשלג לבן הקובע סנקציה לפיו רש "ת תערוך ביטוח על חשבונה ולא נקבעה סנקציה לפיה שלג לבן תשלם עבור עריכת ביטוח "כאילו" הביטוח אכן נערך ו/או ההסכם שנערך בין רש"ת לשלג לבן יבוטל ו/או התשלום עבור הביטוח יבוצע כביטוח ראשוני. מכאן, שאין לראות את שלג לבן כמי שערכה ביטוח ראשוני לטובת רש"ת. לו חפצה רש"ת בהוספת סנקציה ביחס לאי עריכת ביצוע ביטוח על ידי שלג לבן, היתה רש"ת צריכה לכלול זאת בהסכם. משלא עשתה כן, נטל התשלום רובץ על שכמה.

עוד טענה שלג לבן, כי לא סביר שביטוח שלג לבן הינו ראשוני ולמרות זאת שלג לבן חויבה לשלם פרמיה לתובעת 2. מששולמה הפרמיה בגין הפוליסה של רש"ת ע"י שלג לבן, מכסה פוליסת התובעת 2 גם את חבותה של שלג לבן.
לחילופין טענה שלג לבן, כי יש לחלק את החבות בנזק בהתאם ליחסיות גבולות האחריות של 3 פוליסות: פוליסת ביטוח כלפי צד שלישי של הפניקס, פוליסת ביטוח אחריות מקצועית של הראל ופוליסת הביטוח של התובעת 2. גבולות האחריות של הפוליסות הן כדלקמן:
הראל- 625,000$.
הפניקס-1,000,000$ פיצוי לתובע אחד או מספר תובעים בשל מקרה ביטוח אחד וסך של 2,000,000$ בשל כל מקרי ביטוח בתקופת הביטוח.
התובעת 2- 100,000,000$.
היחסיות הינה 100:1:0.625 (בהתאמה: הראל, הפניקס והתובעת 2).
הפניקס טענה בסיכומיה, כי הפוליסה אינה מכסה התחייבות חוזית או אחריות ששלג לבן קיבלה על עצמה מכוח הסכם, הכיסוי הביטוחי עניינו חבות שלג לבן מכוח פקודת הנזיקין [ נוסח חדש] בלבד.
אשר להלכת ארזים, השיבה הפניקס כי הטענה בדבר היעדר כיסוי ביטוחי להתחייבות חוזית לא הועלתה שם.
עוד נטען, כי התחייבויותיה של שלג לבן מכוסות בפוליסה של התובעת 2.

אשר לטענה בדבר תחולת פוליסה אחריות מקצועית של הפניקס, היא ציינה כי המבטח ישפה את המבוטח בגין חבות נזיקית כלפי צד ג' בשל מקרה ביטוח על פי הפוליסה (מוצג 18) בכפוף לכל אחד מהתנאים:
התביעה נגד המבוטח הוגשה נגדו לראשונה ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח- השריפה פרצה כזכור בתאריך 23.2.2008 והפוליסה הסתיימה בתאריך 29.2.2008. רש"ת לא הציגה ראיה לפיה התביעה כנגד שלג לבן הוגשה בפרק זמן קצר זה. כמו כן, לא הוצג כל מסמך שיש בו כדי להצביע על ידיעה מטעם שלג לבן אודות אחריות שתיוחס לה לנזקי השריפה. הפעם הראשונה ששלג לבן הודיעה למבטחתה, הראל, היה לאחר הגשת כתב התביעה והתביעה הובאה לידיעת הפניקס רק לאחר הגשת התביעה לביהמ"ש בתאריך 8.11.2009 (מוצג פ/22).
עוד טענה, כי רש"ת חוטאת לתכליתה של פוליסת אחריות מקצועית ומתעלמת מהשיקולים החיתומיים והביטוחיים.
כמו כן טענה, כי רש"ת מייחסת לשלג לבן הפרה ביודעין של חובת ההודעה הקבועה בסעיף 22 לחוק חוזה ביטוח, הפניקס כלל אינה טוענת ששלג לבן הפרה את סעיפים 22-23 לחוק חוזה ביטוח ואינה טוענת לסעיף 24 לחוק חוזה ביטוח. במקרה דנן, מסירת הודעה למבטח ע"י המבוטח בתוך תקופת הביטוח מהווה חלק מהגדרת מקרה הביטוח על פי תנאי הפוליסה ו לפיכך הינו מהווה תנאי להיווצרות החבות על פיה. בנסיבות המקרה לא הוכח כי נמסרה הודעה שכזו .
הגדרת מקרה ביטוח.
הגשת תביעה נגד המבוטח.
מקצועו של המבוטח או משלח ידו- הביטוח לפי הפוליסה הינו "ניקיון, שמירה כולל נשק, פוליש, אספקת כוח אדם עם נשק, שירותי סיעוד והפעלת חניונים בכל שטח מדינת ישראל". אלה הם העיסוקים המקצועיים של שלג לבן עפ"י הצהר ותיה והמידע ששלג לבן סיפקה לצורך ההתקשרות בחוזה . פעילות של מניעת אש, איתור וגילוי אש אינו נמנה על עיסוקיה של שלג לבן עפ"י פרסומים גלויים.

עוד טענה הפניקס, כי האינטרסים הביטוחיים של שלג לבן מכוסים בפוליסה של אחריות מקצועית מטעם הראל ובפוליסה שהונפקה על ידי התובעת 2.

אשר לפוליסת צד ג', השיבה הפניקס, כי טענת רש"ת לפיה יש להחיל את פוליסת ביטוח כלפי צד ג' ככל שלא חלה פוליסת אחריות מקצועית, נטענה באופן לאקוני ללא פירוט ונימוק.

עוד נטען, כי אם אחריותם של שירותי הכבאות בגין טיפול ם בהתרעת אש מכוסה בפוליסה של אחריות מקצועית , מדוע שאחריותה של שלג לבן תכוסה בפוליסת אחריות כלפי צד ג'? כמו כן, הראל הודיעה שהפוליסה שחלה בנסיבות המקרה הינה פוליסה לאחריות מקצועית.

כמו כן הוסיפה, כי רש"ת ומבטחתה טענו לראשוניות פוליסת הביטוח שערכה הפניקס על שם שלג לבן והן נסמכות על אישור ביטוחי (מוצג 20). האישור נושא תאריך 12.12.2007 ומתייחס לחוזה מתאריך 1.3.2007. באישור הביטוחי מצוין במפורש, כי הביטוחים המפורטים הינם בגין פעילות קבלן כמוגדר בחוזה ואינו מפנה להסכם בין רש"ת לשלג לבן (מוצג 15), שאף לא נמצא בתיק החיתום.

עוד טענה , כי לפי סעיף 22 להסכם בין רש"ת לשלג לבן נקבע שעל שלג לבן להמציא לרש"ת "לא יאוחר מ-3 ימים לאחר חתימת חוזה זה" את אישור הביטוחים. אולם לא ברור כיצד אישור זה קשור לפעילות של שלג לבן עפ"י ההסכם עם רש"ת. בהיעדר תימוכין לא הונחה התשתית העובדתית לטענת הראשוניות.
עוד נטען, כי האישור הביטוחי ניתן עבור "אבטחת מתקנים" ואילו המחדלים המיוחסים לשלג לבן נוגעים לפעילות של איתור שריפה, פעילות זו אינה נמנית על עיסוקה של שלג לבן כמפורט בפוליסת הביטוח.
ב"כ הפניקס הדגישה, כי פעילותה של שלג לבן ללא כל תנאי וסייג מכוסה בפוליסה של הנתבעת 2. והוסיפה, כי עפ"י האישור פוליסת אחריות מקצועית מורחבת כוללת את האחריות השילוחית של רש"ת בגין מעשי / מחדלי שלג לבן אולם אין בה כדי להקנות כיסוי ביטוחי לרש"ת עבור אחריות אישית ו/או ישירה.

דיון
במועד השריפה, שלג לבן מבוטחת אצל שלושה מבטחים ובידיה 4 פוליסות ביטוח. האחת, פוליסת אחריות מקצועית מטעם הראל, השנייה, פוליסה אחריות מקצועית מטעם הפניקס, השלישית, פוליסת ביטוח כלפי צד ג' מטעם הפניקס ורביעית פוליסה ביטוח מטעם התובעת 2.
אומר כבר עתה, משנקבע כי אחריות שלג לבן לאירוע השריפה נובע מרשלנותם של מאבטחיה בעת מתן שירותיהם , והיות והנזק לא נגרם בידי המאבטחים עצמם אלא על דרך אי מניעתו בשל התנהלות בלתי ראויה מקצועית, כי אז פוליסה ביטוח אחריות כלפי צד שלישי (מוצג 19 לתיק המוצגים מטעם התובעים) שהונפקה על ידי הפניקס, אינה חלה במקרה דנא. עסקינן אם כן בביטוח אחריות מקצועית בלבד ב מסגרת תביעת השתתפות למעשה אותה הגישה רש"ת ומבטחתה.
החובות החוזיות נשוא ביטוח שלג לבן ורש"ת על פי החוזה שבין שלג לבן לרש"ת (מוצג 15 לתיק המוצגים מטעם התובעות), מופיעות בסעיף 22 לחוזה הקובע כך:
"22. הקבלן יישא במערך הביטוחים הנקוב בנספח ו' לחוזה וימציא במעמד חתימתו על החוזה אשור בדבר עריכת הבטוחים בהתאם, הוא נספח ו'1 לחוזה."

נספח ו' לחוזה מציין את הוראות הביטוח וקובע כדלקמן:
"1. מבלי לגרוע מאחריות הקבלן עפ"י חוזה זה ו/או עפ"י כל דין מתחייב הקבלן לערוך ולקיים למשך כל תוקפו של חוזה זה ובכל מקרה במשך כל תקופת ביצוע שירותים עפ"י חוזה זה את הביטוחים המפורטים בנספח ו' 1 להלן ('אישור עריכת ביטוחי קבלן') בחברת ביטוח מורשית כדין ובעלת מוניטין בישראל.
2. הקבלן מתחייב להמשיך להחזיק בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית בהתאם לדרישות המפורטות בסעיף 3 ל'אישור עריכת ביטוחי קבלן' לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים מהמועד בו חדל הקבלן ממתן שירותים לרשות על פי הסכם זה.
...
6. הקבלן מתחייב להמציא לידי הרשות, כתנאי מתלה ומקדמי לביצוע השירותים, תוך 7 ימים מחתימת הסכם זה, ובכל מקרה לא יאוחר ממועד תחילת ביצוע השירותים, אישור על קיום ביטוחים בנוסח המצ"ב ('אישור עריכת ביטוחי קבלן') כשהוא חתום כדין על ידי מבטחי הקבלן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור הביטוח לבין האמור בחוזה זה, לדרישת הרשות, מתחייב הקבלן לגרום לשינוי הביטוחים האמורים באופן מידי ולא יאוחר מ-3 ימים מדרישת הרשות, על מנת להתאימם להוראות חוזה זה. מוסכם בזה במפורש כי אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאתם ו/או בשינויים כדי להוות אישור בדבר התאמתם ולא תטיל אחריות כלשהי על הרשות ולא תצמצם את אחריותו של הקבלן על פי הסכם זה או על פי כל דין. כמו כן מוסכם כי אי המצאת אישורי עריכת הביטוח במועדים כאמור לעיל, אינה פוטרת את הקבלן מהתחייבות כלשהי על פי חוזה זה, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לרבות התחייבויות בדבר לוחות זמנים. הקבלן מתחייב להציג את האישור הנ"ל באופן זה מידי שנה וכל עוד הסכם זה בתוקף אולם לא יאוחר מ-7 יום אחרי מועד תום תקופת הביטוח כמצוין על גבי כל אישור. אם תבקש זאת הרשות, יהיה הקבלן חייב להמציא לרשות, לפי דרישתה הראשונה, את פוליסות הביטוח הנ"ל.
7. הקבלן מצהיר בזה כי לא תהיה לו כל טענה, דרישה או תביעה כנגד הרשות בגין נזק שהקבלן זכאי לשיפוי עבורו (או שהיה זכאי לשיפוי אלמלא ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסה) במסגרת ביטוחיו והוא פוטר בזאת את הרשות מכל אחריות לנזק כאמור.
8. לא התקשר הקבלן בכל חוזי הביטוח, אשר עליו להתקשר בהם על פי הוראות החוזה, או שלא קיים במלואן ו/או במועדן את כל דרישות חוזי הביטוח, יחולו ההוראות הבאות:
א. הרשות רשאית, לאחר שנתנה לקבלן התראה של 7 (שבעה) ימים, להתקשר בחוזי ביטוח תחתיו ו/או לשלם דמי ביטוח, לרבות דמים, ריבית והפרשי הצמדה, לפי חוזה הביטוח.
ב. עשתה הרשות כאמור בפסקה זו יחולו כל הוצאותיה על הקבלן. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, יראו כל סכום ששילמה כמקדמה וינהגו בו כבהקדמת תשלום, אולם ראשית הרשות, אם בחרה לעשות כן, לפי שיקול דעתה, לנכות כל סכום ששילמה מכל סכום שיגיע ממנה לקבלן בכל זמן שהוא, לפי החוזה או לפי חוזה אחר... ורשאית היא לגבות סכום זה מהקבלן בכל דרך אחרת.
ג. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובות הקבלן המפורטים בסעיף זה, או כדי להטיל על הרשות חבות כלשהי. (הדגשות שלי, א.ב)
...

מהאמור לעיל עולה, כי שלג לבן התחייבה לערוך הביטוחים המפורטים בנספח ו'1 "אישור עריכת ביטוחי קבלן" הכוללים: ביטוח חבות מעבידים, ביטוח רכוש וציוד, ביטוח אחריות מקצועית ופוליסה לביטוח אחריות חוקית כלפי הציבור (צד שלישי). בנוסף שלג לבן, במסגרת סעיף 7 לנספח , פ טרה את רש"ת מכל אחריות לנזק. סעיף 8 מציין כי במקרה ושלג לבן לא התקשרה בכל חוזי הביטוח, הרשות רשאית להתקשר במקומה ולהתקזז עמה בשלב מאוחר יותר. סעיף קטן ג' קובע כי בכל מקרה לא ניתן להטיל חבות על רש"ת.
עיון ב "ביטו חי הקבלן כפופים להוראות הבאות" כאמור בנספח ו'1 מתייחס לנושא הראשוניות מציין
מפי שלג לבן כי:
"א. הביטוחים הנ"ל קודמים לכל ביטוח אשר נערך על ידכם וכי אנו מוותרים על כל טענה ו/או דרישה בדבר שיתוף ביטוחיכם. כל סעיף בפוליסות (אם קיים כזה) המפקיע או מקטין או מגביל בדרך כלשהי את אחריות המבטח, כאשר קיים ביטוח אחר, לא יופעל כלפי הרשות.
ב. הננו מוותרים על זכותנו לתחלוף כנגד הרשות ו/או כל אדם או גוף שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי וכן כנגד כל אדם ו/או גוף שהמבוטח התחייב בכתב לשפותו."

באישור לעריכת ביטוחי קבלן נקבע אם כן במפורש, כי ביטוחי הקבלן -שלג לבן- קודמים לכל ביטוחי רש"ת וכי חברת הביטוח של הקבלן מוותר ת על זכות ה ל תביעת תחלוף כנגד רש"ת .
מסעיף 9 לנספח ו' לחוזה בין רש"ת לשלג לבן עולה התי יחסות לביטוח שנעשה על ידי רש"ת והינו קובע כך:
"9. ביטוח על ידי הרשות:
מבלי לגרוע מאיזה מהוראות הסכם זה בכלל, ומהתחייבותו של הקבלן לקיים פוליסה לביטוח חבות כלפי צדדים שלישיים בפרט תפעל הרשות לבטח על חשבונו של הקבלן את חבות הקבלן כלפי צדדים שלישיים בקשר עם פעילות הקבלן על פי הסכם זה, ואת אחריותם החוקית של הרשות כלפי צד ג' על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), כביטוח עודף החל מעבר לביטוחי הקבלן, וזאת בגין נזק תאונתי העלול להיגרם לגופו ו/או לרכושו של כל אדם או תאגיד. (הדגשה שלי , א.ב) ביטוח זה לא יכסה אחריות צד מן הצדדים כלפי כל אדם שבינו לבין אותו צד קיימים יחסי עובד ומעביד. גבול האחריות בפוליסה לא יפחת מ- 100,000,000$ ארה"ב לאירוע. ההשתתפות העצמית שתחול על הקבלן ותשולם על ידו תהיה 5000$, הקבלן יישא בהשתתפות העצמית על פי קביעת הרשות, במקרה בו מוטלת על הקבלן אחריות לנזק כאמור בחוזה זה ו/או לפי הוראות כל דין. תמורת ביטוח זה ישלם הקבלן באמצעות הרשות השתתפות בעלות בשיעור של 6.25 פרומיל שינוכה משכר החוזה כדמי השתתפות בביטוח. על אף האמור לעיל דמי הביטוח לא יפחתו מסך 1250$ לשנה. הקבלן מסכים כי הרשות תהיה רשאית לנכות את הסכום האמור מכל תשלום אשר יגיע מאת הרשות לקבלן. הקבלן מוותר בזה על כל טענה, דרישה או תביעה כלפי רשות שדות התעופה ו/או הבאים מטעמה בכל הקשור להיקף הביטוח שיערך על ידי הרשות כאמור, תחולתו ומגבלותיו, ובעניין זה מובהר כי הקבלן יהיה רשאי לערוך, על חשבונו, כל ביטוח אחר או משלים כפי שימצא לנכון. הקבלן מתחייב להודיע לרשות מיד על כל נזק, תביעה או מקרה שיש בהם כדי להוות יסוד לתביעה, ולשתף פעולה עם הרשות ככל שיידרש על ידה לצורך מימוש זכויות הרשות ו/או הקבלן על פי הפוליסה. לא הצליחה הרשות לצרף את הקבלן לביטוח זה מתחייב הקבלן לערוך בעצמו פוליסה בהתאם לעיל, ולהמציא לרשות לשביעות רצונה אישור ביטוח המעיד על הוצאת פוליסה כאמור לעיל."

הגב' איילה אבן צור, המכהנת כראש מחלקת ביטוח ותביעות ברשות שדות התעופה בישראל ציינה לעניין זה בתצהירה כך:
" 1. ביום 7.9.06 התקשרה רש"ת עם שלג לבן בחוזה, מוצג 15, שבמסגרתו התחייבה שלג לבן לספק לרש"ת שירותי 'שמירה, אבטחה, סריקה ומנהלה בשדות תעופה שונים, לרבות שדה הרצליה' [סעיף 2(ג) לחוזה].
בסעיף 22 לחוזה הנ"ל התחייבה שלג לבן לערוך את כל הביטוחים הנדרשים לכיסוי אחריותה במקרה בו ייגרם נזק כלשהו לגוף או לרכוש.
כן התחייבה שלג לבן לשאת במערך ביטוחים, ולהמציא לעיון רש"ת, אישור בדבר עריכת ביטוחים בהתאם לנספח ו' לחוזה. מפאת חשיבותו, נכלל נספח ו' לחוזה ('נספח הוראות ביטוח'), כמוצג נפרד בתיק המוצגים, והוא מוצג 15א'.
2. במסגרת נספח הוראות הביטוח הנ"ל התחייבה שלג לבן לערוך ולקיים ביטוח הכולל ביטוח חבות מעבידים, ביטוח רכוש וציוד, ביטוח אחריות מקצועית וביטוח כלפי צד שלישי.
בנוסף לכך, בסעיף 6 לנספח הוראות הביטוח התחייבה שלג לבן להמציא לעיון רש"ת אישור בדבר עריכת כל הביטוחים הדרושים וזאת, בנוסח המצורף לנספח הוראות הביטוח (הוא קרוי 'נספח ו'1 אישור עריכת ביטוחי הקבלן') והמפרט את דרישותיה של רש"ת ביחס לביטוחים אלה.
3. בין התנאים המפורטים באישור עריכת ביטוחי קבלן, אותם נדרשו מבטחי שלג לבן לאשר לראש מחלקת הביטוח של רש"ת (וכאמור, בזמנים הרלבנטיים, אני כיהנתי בתפקיד זה), מנויות ההתחייבויות הבאות (בתחתית העמוד השני):
' א. הביטוחים הנ"ל קודמים לכל ביטוח אשר נערך על ידכם (על ידי רש"ת- א.א.ט.) וכי אנו מוותרים על כל טענה ו/או דרישה בדבר שיתוף ביטוחיכם.
כל סעיף בפוליסות (אם קיים כזה) המפקיע או מקטין או מגביל בדרך כלשהי את אחריות המבטח, כאשר קיים ביטוח אחר, לא יופעל כלפי הרשות (דהיינו רש"ת- א.א.ט.).
ב. אנחנו מוותרים על זכותינו לתחלוף כנגד הרשות ו/או כל אדם או גוף שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי וכן כנגד כל אדם ו/או גוף שהמבוטח התחייב בכתב לשפותו.'
שלג לבן התחייבה איפוא במפורש כי כל ביטוח שאותו תערוך יהיה קודם לכל ביטוח אחר שנערך וחברת הביטוח אצלה תבוטח שלג לבן תתחייב, כלפי רש"ת ומבטחיה, לוותר על כל טענה בדבר כפל ביטוח..."
ובהמשך:
"11. רש"ת ערכה ביטוח מתאים בהתאם להתחייבויותיה על פי החוזה, אולם, כאמור, לאור העובדה שהביטוח של שלג לבן קודם לכל ביטוח אחר, אין מקום להפעיל את הביטוח של רש"ת (שנערך אצל התובעת 2 בהודעה לצדדים שלישיים).
12. נמסר לי על ידי באי כוח רש"ת כי הראל והפניקס טוענות כי אישור עריכת ביטוחי קבלן אינו מקווה הסכמה בין מבטחים ועל כן, הצהרת חברת הביטוח שבו, והתחייבותה לפיה יהיה הביטוח שערכה ראשוני, אינן תקפות.
טענה זו איננה מתקבלת על הדעת. זאת, ראשית, עקב חוות דעת משפטית שקיבלה רש"ת כאמור, ולפיה, ההתחייבות באישור עריכת ביטוחי הקבלן כמוה כהתחייבות גם כלפי מבטחי רש"ת. שנית, אישורי עריכת ביטוח בנוסח הנ"ל נפוצים ביותר, חברות הביטוח נוהגות גם כיום לתתם, כדבר שבשגרה, ולהתנערות המבטחים מאישוריהם תהיה השפעה רוחבית על כל ענף הביטוח. ושלישית, וזה העיקר, כאמור, הראל עצמה ממשיכה עד היום ונותנת גם נותנת אישורים בדבר עריכת ביטוח קבלן לשלג לבן עצמה, לפוליסות עוקבות, בנוסח דומה ביותר, ובאופן הכולל התחייבות להיות הביטוח שלה ראשוני, מוצג 22 כנ"ל(!).
...
15. אם תתקבל טענת הראל והפניקס, הרי שאין עוד לאישורים אלה ולהתחייבויות שנטלו חברות הביטוח מכוחם כל ערך והדבר לא יעלה על הדעת.
16. זאת ועוד, על פי עצה משפטית שקיבלה רש"ת, התחייבות של חברת הביטוח לטובת צד שלישי חובה לקיים גם כי אישור זה, ובו התחייבות של חברת ביטוח לשמש ביטוח ראשון, נועד להטיב הן עם רש"ת והן עם מבטחיה.
17. בנוסף לכך, רש"ת סמכה וממשיכה וסומכת, מכח האישורים שהיא ממשיכה לקבל, כאמור, מחברות הביטוח, על אישורי עריכת ביטוחי קבלן, מתוך אמונה שבידיה ביטוח ראשוני תקף. אילו ידעה רש"ת שאין הדבר כך, וכי בידיה אישור הנעדר תוקף משפטי, היה בידיה סיפק להצטייד בביטוח תקף בטרם האירוע מושא התביעה. בהתנהגותן, יצרו הראל והפניקס בפני רש"ת מצג לפיו יש בידיה ביטוחים ראשוניים ורש"ת הסתמכה על מצג זה. מכיוון שלא הראל ולא הפניקס הודיעו אי פעם לרש"ת על הפגם באישור ובביטוח, נמנעה מרש"ת האפשרות לערוך ביטוח ונגרם לה נזק בגובה חלקה בפיצוי שייקבע בהליך זה, אם יקבע.
18. לרכיב ביטוח ראשוני יש ערך כלכלי. חברות הביטוח אינן מתנדבות לתת ביטוח ראשוני, ויש להניח שפעמים רבות נגבות בגין רכיב זה פרמיות גבוהות יותר, המשקפות את הסיכון המוגבר אליו נחשפת חברת הביטוח."

המסקנה המתבקשת הינה, כי הביטוח שנעשה על ידי רש"ת הינו ביטוח עודף החל מעבר לביטוחי שלג לבן, כלומר, תחילה יש לבדוק את הכיסוי הביטוחי של הקבלן וככל שהוא חל בנסיבות המקרה כי אז הביטוח של רש"ת יחול כאשר הפיצוי הנתבע הינו מעבר לתקרת האחריות על פי הפוליסות שהוצאו לשלג לבן. שלג לבן א מנם בוטח ה על ידי התובעת 2 אולם מדובר בביטוח עודף ה חל מעבר לביטוחי שלג לבן ועל כן אין מדובר במקרה של כפל ביטוח בין הפוליסה של הפניקס, הפוליסה של הראל והפוליסה של התובעת 2.
עתה נבחן את שני הפוליסות לאחריות מקצועית שהונפקו עבור שלג לבן.

פוליסת אחריות מקצועית מטעם הפניקס
פוליסת ביטוח אחריות מקצועית שהנפיקה הפניקס עבור שלג לבן שמספרה 07/075/073/0003399
(מוצג 18 לתיק המוצגים מטעם התובעות) הינה מתאריך 1.3.2007 ועד לתאריך 29.2.2008, קרי במועד השריפה הפניקס הייתה המבטחת של שלג לבן.

הפוליסה קובעת כך:
"...המבטח ישפה את המבוטח בגין חבותו של המבוטח עפ"י החוק כמוגדר להלן כלפי צד שלישי בשל מקרה הביטוח בכפוף לכל אחד מהתנאים הבאים:
א. התביעה כנגד המבוטח הוגשה נגדו לראשונה ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח.
ב. מקרה הביטוח ארע בתוך תקופת הביטוח או אם מצויין ברשימה בכל תקופה הקודמת לתקופת הביטוח (להלן: הכיסוי הרטרואקטיבי)"

"מקרה ביטוח" לפי הפוליסה מוגדר כדלקמן: "הפר חובה מקצועית שנעשתה בתום לב, אשר מקורה ברשלנות, מחדל, טעות או השמטה של המבוטח, במסגרת מקצועו של המבוטח או משלח ידו המפורטים ברשימה ואשר עבורם ניתן הביטוח על פי פוליסה זו."

הגדרת המקצוע לפי הפוליסה הינה: " ניקיון, שמירה כולל נשק, פוליש, אספקת כול אדם עם נשק, שירותי סיעוד והפעלת חניונים בכל שטח מדינת ישראל (והשטחים המוחזקים)."

הגדרת המשמעות של הגשת תביעה נגד המבוטח לפי הפוליסה הינה: "תובענה או קבלת מכתב תביעה או מידע ממקור כלשהו על ידי המבוטח בדבר קרות מקרה הביטוח"
אין חולק, כי מקרה ביטוח התרחש בתקופה בה הפוליסה חלה. יחד עם זאת הפוליסה קובעת, כי על התביעות להיות מוגשות נגד המבוטח בתוך תקופת הביטוח. מועד הגשת התביעה הינו חלק בלתי נפרד מחובת המבטת לשפות את המבוטח. מכאן, שחבות המבטחה קמה גם עם מילוי תנאי זה בדבר עמידה במועד מסירת ההודעה.
הפוליסה שהנפיקה הפניקס מכסה את שלג לבן ככל שהתביעות מוגשות בתוך תקופת הביטוח, פוליסה זו הינה מסוג CLAMIS MADE BASIS , בניגוד לפוליסות המכסות את המבוטח בגין מקרי ביטוח שיתרחשו בתוך תקופת הביטוח OCCURRENCE BASIS. במקרה דנן, השריפה פרצה בתאריך 23.2.2008 כשישה ימים לפני תום תקופת הכיסוי הביטוחי . מכיוון שהפוליסה עמדה ל פוג, היה על שלג לבן למסור הודעה מתאימה להפניקס כי פרצה שריפה ובשלב זה אין היא יודעת האם תוגש תביעה בגין נזקי השריפה ואם תיוחס לה אחריות לאירוע.
כאן המקום לציין, כי הפוליסה הורחבה בתוספת פרמיה וקבעה תקופת גילוי מוארכת וקובעת כך:

"מוצהר ומוסכם בזה כי בהתאם לבקשת המבוטח ותמורת פרמיה נוספת של 20% הפוליסה מורחבת לכסות את המבוטח במשך תקופה של 180 ימים לאחר תום הביטוח ובכפוף לתנאים הבאים: מוצהר ומוסכם בזה כי בכל מקרה של ביטול הפוליסה בידי המבטח למעט במקרה של אי תשלום פרמיה ו/או מקרה מרמה ו/או אי גילוי עובדה מהותית או בכל מקרה של סירוב המבטח להיענות לבקשת חידוש של המבוטח, אזי מבלי להגדיל בכך את גבולות אחריות המבטח בגין דרישה או תובענה אשר הוגשה לראשונה נגדו במשך תקופת גילוי הנקובה לעיל לאחר מועד ביטול הביטוח או תום תקופת הביטוח ( בהתאם למקרה), עקב היפר חובה מקצועית כאמור במקרה הביטוח שנעשה במשך תקופת הביטוח, בתנאי מפורש וקודם לאחריות המבטח על פי הרחבה זו כי לא נערך כל ביטוח אחר שנועד לכסות את החבות המבוטחת לפי פוליסה זו."

הפוליסה של הפניקס הורחבה אם כן וניתן היה למסור הודעה מתאימה במשך 180 ימים לאחר תום מועד הביטוח. למרות הרחבה זו, לא נמסרה כל הודעה לפניקס על קרות מקרה ביטוח. ההודעה נמסרה לפניקס מעל שנה לאחר ההרחבה, היינו בנובמבר 2009, ועם הגשת התביעה לבית המשפט.

אמנם סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") קובע את חובתו של המבוטח להודיע על מקרה הביטוח כך:
"22. קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני מחובתו".

וסעיף 24 לחוק חוזה הביטוח קובע את התוצאה בשל הכשלת בירור החבות כדלקמן:
"24.(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:
(1) החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות;
(2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד
על הבירור.
(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את
בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה
שהיה חייב בהם אילו לא נעשה אותו דבר".

אלא שלהבדיל מהמקרה הרגיל, הגדרת חבות חברת הביטוח ככוללת חובת הודעה על תביעה עד למועד מסוים שהוארך בנסיבות ב-180 יום, הינה חלק ממקרה הביטוח. עסקינן אם כן בפוליסה מיוחדת המאפשרת חלות רטרואקטיבית וכפועל יוצא הינה מגבילה גם את מועד מסירת ההודעה על קרות מקרה הביטוח .
אמנם קיימת נטייה לבחון פוליסות על בסיס תביעה בביקורתיות מסוימת (ר' א' ולר, ביטוח (כרך שני) 315-321), יחד עם זאת, מקום בו המבוטח ער לאופי הכיסוי הביטוחי אותו הינו מקבל במסגרת הפוליסה, הנטייה הינה להכיר בתוקפה של הפוליסה (ולר,שם,320). בנסיבות, לא הוכיחה שלג לבן כי הפוליסה לא היתה נהירה לה או לא ברורה. מכל מקום, מידע שכזה לא מצא מקומו בתצהירי העדים מטעמה. לפיכך אין מנוס מלקבוע , כי הפוליסה בנוסחה זה חלה בנסיבות בידיעת המבוטחת.

לפיכך, משלא נמסרה הודעה מתאימה אודות מקרה הביטוח בתוך פרק הזמן הקבוע בפוליסה, אין מנוס מלקבוע כי לא אירע מבחינת הפניקס כל מקרה ביטוח.

במצב דברים זה, ובהעדר הוכחה בדבר קיומו של מקרה ביטוח כנדרש בפוליסה , אין גם מנוס מלדחות
את התביעה כנגד הפניקס.

פוליסת אחריות מקצועית מטעם הראל
פוליסת ביטוח אחריות מקצועית שהנפיקה הראל עבור שלג לבן שמספרה 2015000959 (מוצג 21 לתיק המוצגים מטעם התובעות) הינה מתאריך 1.3.2008 עד לתאריך 28.2.2009, כמו כן במסגרת הפוליסה נקבע תאריך תחולה רטרואקטיבי ליום 1.3.2003.
באישור עריכת ביטוחי קבלן (נספח 22 א לתיק המוצגים מטעם התובעות) נקבע כך:

"...לפוליסה תחולה רטרואקטיבית מיום תחילת פעילות הקבלן לפי החוזה שבנדון. אף אם הפעילות החלה בטרם נחתם החוזה. אך לא לפני 1.3.2003..."

פוליסה זו אומנם הונפקה לאחר מקרה הביטוח, אולם הינה מספקת ביטוח רטרואקטיבי מתאריך 1.3.2003 . לפיכך הראל מבטחת גם את אירוע השריפה דנא . (ר' גם מוצג 22 ב' לתיק המוצגים מטעם התובעות- אישורי עריכת ביטוחי קבלן של הראל לפוליסות עוקבות לשנים 2010-2015; ר' גם סעיף 8 לתצהירה של הגב' איילת אבן טוב).

האם הראל חבה בגין מלוא הנזק או רק בגין אחריותה של שלג לבן (70%)?
הראל ביטחה כאמור את שלג לבן (מוצג 21 לראיות התביעה) . הביטוח הינו פוליסת אחריות מקצועית של שלג לבן החלה רטרואקטיבית אך אינה מציינת בכותרתה כי גם רש"ת הינה מבוטחת בפוליסה. יחד עם זאת, וכפי שצוין לעיל, החבות חלה במלואה על שלג לבן מכוח החוזה שחתמה עם רש"ת. הראל בראיותיה אינה מתכחשת להסכם זה ואינה מציינת, כי חיובה כמבטחת שלג לבן אינה כולל גם את חבותה החוזית של שלג לבן לשאת בחבותה של רש"ת או כי שלג לבן התחייבה לרושמה כמבוטחת נוספת בפוליסת הביטוח שתוציא. היא אך ציינה, כי פוליסת הביטוח של רש"ת הינה רחבה יו תר וכוללת בתוכה גם את שלג לבן במיוחד לאחר שזו שילמה בגינה את הפרמיה ולחלופין קיים כפל ביטוח (ר' ס' 12 לתצהירו של אלי אורגד).
עיון בנספח ו' להסכם שבין רש"ת לשלג לבן מלמד, כי בביטוח אחריות מקצועית "הפוליסה (שתוציא שלג לבן א.ב.) מורחבת לכלול את אחריותה של הרשות בקשר למעשי או מחדלי הקבלן והפועלים מטעמו בכפוף לסעיף אחריות צולבת" . במילים אחרות, שלג לבן נוטלת על עצמה מחויבות לבטח גם את אחריותה של רש"ת בקשר עם מעשי עובדי שלג לבן. בכך למעשה מכוסה רש"ת בהתחייבות שלג לבן. נסיבות המקרה הן כזכור אחריותה של רש"ת בכל הקשור עם מחדלי המאבטחים. מכאן ששלג לבן התחייבה להוציא פוליסה בהתאם.
עוד מציין נספח ו' להסכם כך:
"א. הביטוחים הנ"ל (לרבות ביטוח אחריות מקצועית א.ב.) קודמים לכל ביטוח אשר נערך על ידכם וכי אנו מוותרים על כל טענה ו/או דרישה בדבר שיתוף ביטוחיכם. כל סעיף בפוליסות (אם קיים כזה) המפקיע או מקטין או מגביל בדרך כלשהי את אחריות המבטח, כאשר קיים ביטוח אחר, לא יופעל כלפי הרשות".
במילים אחרות, ביטוח הראל קודם לביטוח רש"ת ויש להיפרע ממנו תחילה. רק לאחר שנפרעו ממנו תחילה ושולמה תגמולי הביטוח במלואם, ניתן לפנות לביטוחי רש"ת-ביטוחי התובעת 2 בנסיבות, ששולמו ע"י שלג לבן. מכאן שגם אין מקום לטענות בדבר כפל ביטוח.
תימוכין נוספים נמצאים באישורי הביטוח שהמציאה הראל לרש"ת עפ"י הסכם רש"ת-שלג לבן (מוצגים 22א' ו-22ב' לראיות רש"ת) בהם היא מתחייבת לתחולה רטרואקטיבית של הפוליסות שהוציאה. מכאן שהינה מכירה ומודעת לעולה מחוזה זה לרבות הכיסויים הביטוחיים של שלג לבן למקרים בהם חבה גם רש"ת.

יודגש שוב, הראל לא סייגה את חובתה הביטוחית רק בהת אם לחבותה הנזיקית של שלג לבן והכירה למעשה ובפועל במערכת היחסים החוזית שבין שלג לבן ורש"ת. מכאן שאין מנוס מלקבוע, כ י הראל ידעה מהן חובותיה החוזיות של שלג לבן במערכת היחסים הביטוחית בניהן, ואישרה אותן למעשה. לפיכך, הראל הינה מחוייבת גם במלוא הנזק אותו נטלה על עצמה שלג ל בן לשלם בחוזה עם רש"ת (ר' באופן דומה ע"א 10832/06 אבנר נ' ארזים (25.11.12) שם קובעת המשנה לנשיא הש' נאור (כתוארה אז) כך:
"אבנר זכאית לדרוש שיפוי זה גם מהמבטחת של ארזים, הפניקס, אשר נתבעה בתביעת החזרה יחד עם ארזים. הפניקס אמנם טענה כי אף אם אבנר רשאית להפעיל את תניית השיפוי החוזי אין לחייב אותה: טענתה של הפניקס היתה, שאין לחייבה כאמור כיוון שהיא אינה חתומה על החוזה בין ארזים לבין סו"ב בנין ותשתית כצד לחוזה. אולם הפניקס, אשר היתה מיוצגת במשותף עם המבוטחת שלה ארזים, לא הכחישה שהביטוח של ארזים אצלה אכן מכסה את חיובה של ארזים לפי תניית השיפוי החוזי").

סיכום
הראל ושלג לבן יישאו ב מלוא נזקי אויר רום (סכום הפשרה כאמור בהסכם הגישור) ובשיעור של 100% . כפועל יוצא, הראל ושלג לבן ישפו כל אחד מהצדדים האחרים שנותרו בהליך בחלק בו נשא בהסכם הנפרד כלפי אויר רום.
התביעה כנגד שירותי הכבאות והפניקס תדחה.
משהסכימו הצדדם בסעיפים 4 ו-5 להסכם הגישור כי המחלוקת שנותרה הינה נושא חלוקת סכום הפשרה בלבד בין הצדדים שנותרו להליך וכי לסכום זה לא יתווספו הוצאות נוספות לרבות לא שכ"ט ומע"מ, או אגרת משפט, כי אז אינני עושה צו להוצאות ולשכ"ט בחלק זה של ההליך.

זכות ערעור לביהמ"ש עליון בתוך 45 ימים מיום קבלת עותק פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר לצדדים.
ניתן היום, ח' חשוון תשע"ז, 09 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.