הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 47553-08-15

בפני
כבוד ה שופטת צילה צפת

תובעת

לשכת עורכי הדין בישראל
ע"י ב"כ עוה"ד ערן זהר, בן עדני

נגד

נתבעת

קרן גולדברג
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב אברמוביץ, אורון סלמון ושי דקס

פסק דין משלים

תביעה לצו מניעה קבוע שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין בישראל ( להלן: "התובעת" ו/או " לשכת עו"ד") כנגד פעולותיה של הגב' קרן גולדברג ( להלן: "הנתבעת"), בעלת עסק הנקרא " דרך חדשה". פעולותיה של הנתבעת נוגדות, לטענת התובעת, את הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ( להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") ואת כללי לשכת עורכי הדין ( אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 ( להלן: "כללי לשכת עורכי הדין" ).
בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד נגד הנתבעת ובגדרה התבקש: צו האוסר על הנתבעת או על מי מטעמה לעשות כל פעולה אשר יוחדה לעו"ד על פי חוק לשכת עוה"ד; צו האוסר על הנתבעת או על מי מטעמה להפנות לקוחות למתן שירות משפטי אצל עו"ד בניגוד לכלל 11 ב לכללי לשכת עו"ד; צו האוסר על הנתבעת לפרסם את השירותים האמורים לעיל וכן צו המורה לה לבטל או לתקן לאלתר כל פרסום שנעשה על ידה בעניינים אלו.
בעת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני (פרוטוקול 16/2/16), הגיעו הצדדים להסכמות הנוגעות לסעדים שבבסיס התובענה, כדלקמן:
"א. המשיבה תוכל לפנות עם לקוחותיה לגופים בנקאיים ו/או גופים אחרים שעוסקים במתן הלוואות או אשראי לצורך מו"מ כלכלי ובלבד שאין בפניה כל טענה משפטית כנגד תוקפו של החיוב, גובהו, או זכאותו של הנושה לגבותו.
ב. יאסר על המשיבה לפרסם באתר האינטרנט שלה או בכל אמצעי פרסום אחר את השירותים שיוחדו לעו"ד לפי סעיף 20 לחוק. הלוגו של האתר ישתנה ותוסר משם המילה LAW ו- LOW. מובהר שהמשיבה תוכל לפרסם באתר האינטרנט מאמרים אקדמיים בנושאים משפטיים ללא התייחסות לעניינים קונרקטיים.
ג. הנתבעת תדאג לפרסם בצורה מובלטת שהשירות שניתן על ידה הוא לא משפטי. וכן, תרד ההפניה לעורכי דין." ( ר' עמ' 3-2 לפרוטוקול).
הסכמות אלו קיבלו באותו היום תוקף של פסק דין חלקי.
פסק דין משלים זה עניינו במחלוקת שנותרה בין הצדדים, באשר לטענת התובעת על פיה הסיוע שמבצעת הנתבעת במילוי טפסים לכונס הנכסים הרשמי או ללשכות ההוצאה לפועל נוגד את סעיף 20 לחוק.
טענות התובעת
לשכת עוה"ד טוענת כי הנתבעת אינה עוסקת רק במילוי טפסים אלא שפעולותיה הינן פעולות משפטיות של ממש, הכוללות ייצוג בפני גופים שונים, ייעוץ משפטי והפניה לעורכי דין – כך עפ"י דו"ח חקירה שצורף לכתב התביעה.
הותרת המצב על כנו תחשוף את הציבור בפני סיכון של קבלת שירותים קלוקלים ולקויים על ידי הנתבעת, אשר אין להם " כיסוי". זאת, בשים לב לכך שהנתבעת, בניגוד לעורכי דין, איננה נתונה למרותה של לשכת עו"ד והיא איננה מבוטחת בביטוח אחריות מקצועית.
זאת ועוד, הוראת סעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד אוסרת מפורשות על כל פעולה, ולא רק ייצוג, הן בפני גופים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית ( כגון: כונס הנכסים הרשמי) והן בפני לשכות ההוצאה לפועל. נוסף על כך, הוראת סעיף 20(3) לחוק לשכת עו"ד אוסרת על עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר. שילובן של שתי הוראות החוק הללו מוכיחות כי פעולותיה של הנתבעת אסורות בתכלית.
פעולותיה של הנתבעת למילוי טפסים, או סיוע במילוי טפסים, הן של כונס הנכסים הרשמי והן של לשכת ההוצאה לפועל אינן פעולות טכניות בלבד, כי אם פעולות שיש בהן השלכה של ממש על מגיש הטופס/ הבקשה. אין להותיר עניין בעל השלכה ניכרת בידי מי שאין בקיאותו, השכלתו וידיעותיו בדין הרלוונטי לענייננו.

טענות הנתבעת
לטענת הנתבעת, דרישת לשכת עוה"ד תגרום לביטול חירות הפרט להסתייע באדם אחר ותמנע כל יצירה של יחסי שליחות שאינם בין עו"ד ללקוח. מדובר בדרישה החורגת מן הפרשנות הראויה של הוראת ייחוד המקצוע, באופן הפוגע פגיעה בלתי מידתית בחוקי יסוד ובחופש עיסוקה של הנתבעת.
הנתבעת סבורה כי יש לצמצם ככל הניתן את המונופול הנתון לעורכי דין ולפרש את הוראת סעיף 20 בצמצום, על רקע עקרונות היסוד של שמירה על חופש העיסוק ואוטונומיית הרצון של הציבור. לאור עקרונות אלה אין להגביל את אפשרותו של הציבור להסתייע באחר לצורך פנייה לרשויות ולמוסדות שונים בכלל, ואף לא לרשות האכיפה והגביה ( הוצל"פ) ולכונס הנכסים הרשמי בפרט.
הנתבעת מוסיפה כי סיוע לאדם למלא טופס, כשאותו אדם הוא זה אשר מספק את המידע וחותם בעצמו על הטופס, אינו בבחינת עריכת מסמך בעל אופי משפטי כי אם מדובר בסיוע אדמניסטרטיבי פשוט. כך גם לגבי פניה בכתב, המכילה פירוט עובדתי בלבד, ללא עיבוד של העובדות וללא יציקת שום תוכן משפטי. גם ליוויו של הלקוח אינו עולה בבחינת ייצוג או ייעוץ משפטי.
על אף שמדובר ברשויות המחזיקות בסמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות, הפנייה אליהן בשמו של אחר אינה נופלת בגדר האיסורים שבסעיף 20 לחוק ואין לפרשן אחרת או להגבילן, כבקשת התובעת, ולגרום להרחבת הכוח והמונופול המוקנה לתובעת.
המסגרת הנורמטיבית
סעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד קובע את הוראת ייחוד המקצוע של עורכי הדין:
20. הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –
משרד ההוצאה לפועל;
לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952;
רשם החברות;
רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים;
רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
היקף האיסור המופיע בסעיף זה הינו רחב למדי:
"חוק לשכת עורכי הדין מקנה אזור ייחוד רחב לעורכי-דין. איסור הכניסה מוגדר בסעיף 20 לחוק על דרך השלילה, בקובעו כי פעולות מסוימות לא ייעשו אלא על-ידי עורכי-דין. האיסור חל על פעולה " דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק". הפעולות עצמן נקבעו בחוק בשני מעגלים עיקריים: האחד – מאופיין בפעולה כלפי גופי מינהל. הוא קובע איסור ייצוג או פעולה אחרת בשם אדם אחר בבתי-משפט וכן בפני גופי מינהל שלטוני הנקובים בשמם, כמו משרד ההוצאה לפועל או לשכת רשום המקרקעין, והאחר – איסור על ביצוע פעולות מסוימות, אף שלא בדרך של ייצוג או פעולה כלפי גוף שלטוני, והן " עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה" וכן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים." (ת"א ( י-ם) 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל נ' אלבז פ"מ תשס"ד (2) 1, 10)
בע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל ( פורסם בנבו, 25.6.14) (להלן: "עניין לבנת פורן") נדון עניינה של חברה המסייעת, תמורת תשלום, לממש את ההטבות והזכויות המגיעות לפונים אליה בשל מצבם הרפואי. עיקר פעילותו של המרכז למימוש זכויות רפואיות התנהל מול המוסד לביטוח לאומי ( שאינו מוזכר מפורשות בסעיף 20 לחוק לשכת עו"ד). אחת הטענות של לשכת עורכי הדין נגעה לפעולות הסיוע במילוי טפסים וניסוח מכתבים על ידי פקידי המרכז למימוש זכויות רפואיות. וכך נקבע:
"... ככל שמדובר בסיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין – לא תהיה בכך משום הסגת גבול המקצוע. סיוע שכזה אינו דורש מהמסייע מומחיות, מיומנות או ידע משפטיים. על כן, עזרה בכתיבת מכתבים שמהותם מתמצית בבקשה לקבל העתק ממסמך מסוים או בקשה לצרף מסמך לתיק הרפואי של הלקוח, למשל, מותרים הם. כך גם מכתבי פניה טכניים, הנלווים לחומר המוגש למוסדות השונים, כאשר נכתבים הם מפי הלקוח ובחתימתו...
... אדגיש פעם נוספת: ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה. אין בכך כדי לספק פרצה או אצטלה למתן ייעוץ והכוונה משפטיים סמויים. אין ספק כי קו הגבול בין השניים עשוי להיות דק, אם לא דקיק. אך דומני כי חרף בעייתיות זאת והחשש מניצולה לרעה, ההנחיות האמורות תאפשרנה על-פי רוב לברור את המותר מהאסור." ( ר' פסקאות 62-61 לפסק הדין).
ומן הכלל אל הפרט
יש ליישם את ההבחנה בע"א 4223/12 דלעיל גם על ענייננו, קל וחומר שעה שייצוג אדם וכל פעולה אחרת בשמו בלשכת ההוצאה לפועל מוזכרת מפורשות בסעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד , ושעה שכונס הנכסים הרשמי הינו בעל סמכות מעין שיפוטית, כנזכר בסעיף, שאף בפניו קיים ייחוד מקצוע לעוה"ד.
אין לקבל את טענת הנתבעת, לפיה מילוי הטפסים בלשכות ההוצל"פ הינו טכני גרידא. אף אם מדובר בסימון אפשרויות בלבד, הרי שאפשרויות אלו הינן בעלות משמעות משפטית. לבחירת אפשרות אחת על פני אחרת, בטפסים הללו, קיימת השלכה משפטית המצריכה בקיאות בחקיקה רלוונטית ומשמעותה.
זאת ועוד, בחלק מן הטפסים הללו נדרשת הוספת מלל חופשי ( כגון: נימוקים לבקשה, הערות וכיוצ"ב). מתן עזרה במילוי המלל החופשי יכול וידרוש הכוונה מצד הנתבעת, בין אם מפורשות ובין אם בהפניה סמויה. אין חולק כי הכוונה כזו משמעותה מתן עצה/הכוונה משפטית על ידי הנתבעת שאינה בעלת רישיון עו"ד ואף אינה בעלת השכלה משפטית.
אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה צו המניעה המבוקש מרחיב את ייחוד המקצוע לעו"ד. המחוקק ציין בסעיף 20 במפורש איסור " פעולה אחרת" בנוסף לפעולת הייצוג. סיוע במילוי הטפסים בלשכות ההוצל"פ ולכונס הנכסים הרשמי, ככל שהוא חורג מההיקף שנתחם בע"א 4223/12 הנ"ל, נכנס בגדר הוראות החוק והינו אסור, למעט סיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין.

סיכום
ניתן בזאת צו מניעה האוסר על הנתבעת או על מי מטעמה לעשות כל פעולה אשר יוחדה לעו"ד על פי חוק לשכת עוה"ד לרבות מילוי טפסים בפני לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים הרשמי.
הנתבעת רשאית לסייע ללקוחותיה בתחומים הנ"ל רק כאשר מדובר בעניין טכני לחלוטין ובאדם המתקשה מסיבה כלשהיא בביצוע פעולות אלה ( בעל ליקוי או מגבלה כלשהיא). ככל שמדובר במילוי טפסים שאין בהם משום הפעלת שיקול דעת כלשהוא.
בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.