הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 45273-06-18

מספר בקשה:43
לפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

המבקשת- התובעת

דומיקאר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שמואל גלינקא ואסתר נודלמן אליני

נגד

המשיבים- הנתבעים

  1. ריקי כהן
  2. רמי כהן

ע"י ב"כ עוה"ד רונן מנשה וקובי רון

3. יהודה כהן
4. אושרת כהן
5. שרית עוזרי
6. משה עזרי
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל קליינר ודניאל טולדו

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של תיקון ועדכון סכום התביעה בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

כמתואר בבקשה, כתב התביעה המקורי הועמד על סך של 4,053,338 ₪ בגין מעילה שביצעה הנתבעת 1 – ריקי כהן (להלן: "ריקי") בכספי החברה, כאשר נקודת המוצא הייתה כי המעילה החלה משנת 2008 זאת בהתבסס על הודאת ריקי בפני סמנכ"ל הכספים של החברה- מר אלדד אמיר וסימה דרוקר חוקרת פרטית מטעם החברה (להלן: "אלדד" ו-"סימה"), סכום זה כלל באופן משוערך עלויות מעביד (ביטוח לאומי, מס הכנסה והפרשות סוציאליות). במסגרת התיקון מבוקש להעמיד את הסכום הנתבע על סך של 5,111,840 ₪ שאינו כולל את עלויות מעביד ולשנות את תקופת המעילה החל משנת 1999.

לטענת המבקשת הצורך בתיקון התביעה התברר לאחר החקירה המשטרתית שבוצעה ולאחר שהתקבלו מסמכים מהמשיבים במסגרת הליכי גילוי ועיון (למשל: פירוט חשבון בנק לאומי של ריקי ובעלה) וה וגשו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת המומחה מטעם התובעת מיום 8.3.2020 ולכן יש להיעתר לבקשה אף ללא חיוב בהוצאות היות ועסקינן אך ורק בתיקון הסכום הנתבע אליו יוכלו המשיבים להתייחס במסגרת תצהירי העדות הראשית. עוד טוענת המבקשת כי המדובר בתיקון נדרש על מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים; כי התיקון נדרש בשלב מקדמי של הדיון ; כי במועד הגשת כתב התביעה המקורי לא עלה בידיה של דומיקאר לחשוף את פרק הזמן המדויק בו מעלה ריקי בחברה ואת היקף הכספים שנגזלו.

בתגובתם מתנגדים המשיבים 1-2- ריקי ובעלה רמי כהן (להלן: "רמי") לבקשה וטוענים כי כבר במסגרת כתב התביעה המקורי (סעיף 23) טענה המבקשת שנטילת הכספים נעשתה לפני 2009 ולכן טענת המבקשת באשר למועד גילוי המידע אינה נכונה ; המבקשת יכלה להעמיד את סכום התביעה על סך גבוה יותר אך בחרה שלא לעשות כן משיקוליה; חלפה שנה מקבלת מסמכי בנק לאומי (4.3.2019) וכחודש מהגשת תצהירים לתיק ולכן הבקשה הוגשה בשיהוי; כי כתב האישום הפלילי מתייחס לסך של 3,007,814 ₪ כך שאין לקבל את הטענה לפיה סכום התביעה שונה לאחר חקירת המשטרה.

עוד עדכנו המשיבים 1-2 כי תיק החקירה כנגד רמי נסגר והוחלט שלא להעמידו לדין פלילי; כי בוטלו צווי התפיסה על רכושו של רמי; ריקי הורשעה בכתב אישום מתוקן במסגרת ההליך הפלילי שנוהל כנגדה (ת"פ 25922-05-19); כי ריקי לא תחלוק על תשובתה לכתב האישום; כי במסגרת הסדר הטיעון הסכימה ריקי להעביר את זכויותיה בדירת המגורים, פוליסת מנהלים וסך של 110,900 ₪ לטובת המבקשת.

המשיבים 3-6- יהודה ואושרת כהן, שרית ומשה עזרי מתנגדים לבקשה וטוענים כי הבקשה הוגשה תוך שיהוי ניכר ובחוסר תום לב ההליכים המקדמים בין הצדדים נסתיימו והוגשו תצהירי עדות ראשית; כי המבקשת מנסה להוכיח תביעה כאשר אין בידה ראיות המבססות עילה; כי מעיון מעמיק בכתב התביעה המתוקן עולה כי נעשו שינויים רבים בו ואין המדובר רק ב"בתיקון הסכום הנתבע"; כי במקרה הנוכחי מבקשת לא נוהגת בתום לב ומגישה את הבקשה בשיהוי ניכר.

בתשובה לתגובות חוזרת המבקשת על בקשתה ומוסיפה וטוענת כי התיקונים הינם ספורים וטכניים ואין בהם כדי לקפח את זכויות המשיבים; כי מעשי הגניבה והגזלה נעשו בהיחבא ובמסתור כאשר המשיבים לא מסרו מידע מלא ומדויק, וכי אין במסמכי הבנק כדי לחשוף את השיטות המתוחכמות בהן נקטה ריקי ולכן המבקשת העדיפה להעמיד את סך התביעה על סכום מבוסס של למעלה מ-4 מיליון ₪; כי המשטרה והפרקליטות מוגבלים 10 שנים אחורה והגבלה זו לא חלה על המבקשת. עוד דוחה המבקשת את הטענה לשיהוי בהגשת הבקשה נוכח שלבו המקדמי של ההליך.

דיון והכרעה

תקנה 92 לתקנות קובעת לעניין תיקון כתבי טענות, כדלהלן:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". (הדגשה שלי)

מהאמור נלמד כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כדי שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין- נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לבקשות מסוג זה הינה ליברלית מהטעם שבדרך כלל התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות ה שנויות במחלוקת ולייעל את ההליך, ראו גם הפניית המבקשת לע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214; ע"א 498/83 אמישרגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' מלבין, פ"ד מב(4) 269; רע"א 7889/18 פני פרל נ' רינה פניג; ר"ע 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבנין נ' דוד צוקר (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 1.1.2015).

כידוע, שאלת תיקון כתב טענות נתון לשיקול דעת הערכאה המבררת בתיק , וראו רע"א 4253/14 יוגב חלפון, עו"ד נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 29.12.2014): "אוסיף, כי תיקון כתבי טענות הוא עניין הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תמעט להתערב בו (רע"א 5460/13 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' שור, פיסקה 5 (11.8.2013)".

הפסיקה קבעה קריטריונים נוספים אותם יש לבחון במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות ובינהם התנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שבתיקון ומנגד מהו הנזק שיגרם ככל שיאושר התיקון , האם יגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (ראה: רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 25.1.2016)).
לאחר שעיינתי בבקשה; בתגובות המשיבים ובתשובה לה; בפרוטוקול הדיון מיום 12.2.2019 ובכתב התביעה המתוקן (בפורמט – "עקוב אחר שינויים") סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל, להלן טעמיי.

כאמור לעיל, על פי ההלכה ניתן להתיר בכל עת תיקון כתבי טענות על מנת להגיע לחקר האמת וכדי שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שבמחלוקת. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה אין תחולה להלכה זו. המדובר בתיקון סכום התביעה ומשך ביצוע העוולות הנטענות, משכך מדובר בעניינים מהותיים ומשמעותיים. איני סבורה כי יגרם נזק כלשהו כתוצאה מהיעתרות לבקשה והמשיבים לא טענו ולא פירטו את הנזק שיכל להיגרם; תיקון כתב התביעה יאפשר ליבון כל הנושאים שבמחלוקת ומנגד לא תפגע בטענות הגנת המשיבים ויכולתם להתגונן מפני התביעה , ואזכיר כי ממילא הנטל להוכחת התביעה מוטל על כתפי המבקשת.

איני סבורה שהמבקשת הגישה את הבקשה בחוסר תום לב -המבקשת ציינה לאורך כתב התביעה (ראו בין היתר: סעיפים 2, 7, 20, 23) כי אינה יודעת את היקף השנים שבהם בוצעה המעילה וטרם התברר מה היקפה בפועל. בהקשר זה ראו גם עמדתי בפרוטוקול הדיון מיום 12.2.2019 לפיה אין להגביל את התקופה למשך 10 שנים בלבד (פרוטוקול הדיון בעמוד 10, שו' 5-6). כך גם מצאתי לקבל את טענת המבקשת לפיה במועד הגשת התביעה לא עמדה לנגד עיניה התמונה המלאה וראו גם טענתה לחוסר שיתוף פעולה מצד המשיבים ויש לזכור כי עסקינן בטענות גזל ומרמה בהן הודתה ריקי;

איני מקבלת את טענת השיהוי, ההחלטה בבר"ע בבית המשפט העליון ניתנה רק ביום 24.2.2020; יש להתחשב בכך שהתביעה הוגשה לפני שנפתחה החקירה המשטרתית; הבקשה הוגשה בסמוך לאחר הגשת התצהירים וכאשר אלו מתייחסים לסכומים המעודכנים ולזמנים הרלוונטים של המעילה , ולאחר קבלת חוות דעת מומחה.

כידוע תקנה 92 לתקנות מאפשרת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה "בכל עת". בענייננו, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי וללא שיהוי. טרם חלף המועד להגשת ראיות המשיבים; ישיבת קדם משפט לאחר תצהירים קבועה לחודש אוקטובר 2020.
לא שוכנעתי כי התיקון הינו נרחב כפי שהמשיבים מנסים להציגו. מעיון בכתב התביעה המתוקן עולה כי אכן התיק ון מתייחס אך ורק לסכום התביעה ולמשך הזמן בו אירעו העוולות הנטענות. המדובר בתיקון קונקרטי מתוחם המצוי בלב המחלוקת המשפטית.

מכל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בזאת. כתב תביעה מתוקן (בנוסח הזהה לתיקונים שנעשו בנספח 1) יוגש לתיק האלקטרוני והפיזי עד ליום 15.6.2020; המשיבים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן במועדים בהתאם לתקנות. אם הם בוחרים שלא לעשות כן, יגישו תצהירים במועדים שנקבעו תוך התייחסות לתצהירי המבקשת. ככל שכתוצאה מהחלטה זו יעלה הצורך לדחות את לוחות הזמנים להגשת תצהירים ולדחות את הישיבה שנקבעה, יגישו הצדדים בקשה מוסכמת ומשותפת הכוללת מועדים חלופיים. בהעדר החלטה אחרת מועד הדיון יוותר על כנו.

לעניין ההוצאות – אמנם התרתי את התיקון המבוקש; אמנם הצורך בתיקון מאוחר ממועד הגשת התביעה במקור. עם זאת, בשלב זה התוצאה אינה ידועה; אין ספק שהגשת הבקשה לתיקון, כמו גם התיקון עצמו, מצריך עבודה נוספת מהמשיבים וגורר תשלום שכ"ט. לפיכך, בהתחשב בכל הגורמים אותם ציינתי לעיל, בחרתי להשית הוצאות מופחתות בסך של 3,500 ₪ בגין תיקון כתב התביעה. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

המזכירות תעדכן את סכום התביעה בתיק הממוחשב תוציא שובר מעודכן לתשלום אגרה, תשגר את החלטתי לידיעת הצדדים ובאי כוחם ותסגור את בקשה מס' 43 בתיק.

ניתנה היום, י"ט סיוון תש"פ, 11 יוני 2020, בהעדר הצדדים ובאי כוחם .