הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 44641-10-19

מספר בקשה: 69
לפני
כבוד השופטת חנה פלינר

המבקשים- הנתבעים

  1. רון פלד
  2. אברהם נמדר
  3. אירו-סאט השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ערן קיכלמכר

נגד

המשיבים- התובעים

  1. ט.ן. - א.ל. נכסים (2000) בע"מ
  2. ע.ז. - ט.ן. נכסים (2000) בע"מ
  3. עזרא קחטן

ע"י ב"כ עו"ד ישראל שלו

החלטה

בקשה למחיקת סעיפים מכתב התשובה שהוגש במסגרת ת"א 44641-10-19

לפני בקשה להורות על מחיקת סעיפים מכתב התשובה לכתב ההגנה שהוגש ע"י התובעים בתיק 44641-10-19 (להלן: "הבקשה" ו- "כתב התשובה" בהתאמה).

לטענת המבקשים, המשיבים ערכו "מקצה שיפורים" לתביעה במסגרת כתב התשובה; הבקשה מוגשת נוכח פערים בין טענות ועילות כתב התביעה לבין טענות שנטענו בכתב התשובה שהן בבחינת טענות עובדתיות ועילות תביעה חדשות בניגוד גמור לדין; כי כתב התשובה מהווה מעין כתב תביעה נוסף.

עוד נטען כי כתב התביעה מתמקד במערכת היחסים החוזית בין הצדדים להפרות המוכחשות מצד המבקשים מעת ההסכמות ביחס לאופציה בשנת 2006 ועד סמוך לאחר המועד שבו התובעים הודיעו כי בכוונתם לממש את האופציה בשנת 2012. לעומת זאת, בכתב התשובה נטען לראשונה כי נערכו משאים ומתנים בין הצדדים שלא צלחו עד לסוף שנת 2014 וכי נכרת הסכם חדש בין הצדדים וכי לצורך יישומו הופקדו ביטחונות אצל צדדים שלישיים- כאשר עובדות אלו מוכחשות ואין להם זכר בכתב התביעה ולכן מתבקש ביהמ"ש להורות על מחיקת סעיפים 96-97, 117-127 לכתב התשובה.

בתגובתם טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה מאחר שכתב התשובה לא כולל עובדות או טענות חדשות שאינן מהוות מענה לטענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה; כי כתב התשובה לא מעלה נימוק תביעה חדש ולא מעלה עילת תביעה חדשה; כי המבקשים מנסים להתחמק מן הסוגיה המרכזית – הפרתם את ההסכמות בין הצדדים בקשר עם הקמת תאגיד והקצאת מניות והתחייבות עם יצירת מתווה חדש חלף הקצאת מניות והתחייבויות לתשלום כפי שסוכמו במסמך שהופקד בידי עו"ד ברגרזון.

בתשובה לתגובה חזרו המבקשים על בקשתם וטענו כי המשיבים מנסים לגבש בחוסר תום לב עילת תביעה חדשה לפיה נכרת הסכם חדש; כי בכתב התביעה לא הוזכרו בטוחות שהופקדו אצל צדדים שלישיים וגם לא ההמחאה המסתורית בסך 20 מיליון ₪ וכי טענות עובדתיות אלו היו חייבות להופיע בכתב התביעה; כי ניסיון התובעים להיסמך על ישיבת הגישור הוא ניסיון פסול חסר תו"ל ומנוגד לדין היות והמדובר בהסכם חסוי.

הדין וההלכה

תקנה 61 ו- תקנה 64 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א") קובעות כי כתב תשובה הינו כתב הטענות האחרון אשר מוגש בזכות ומשכך אין להעלות במסגרתו נימוק תביעה חדש וטענה בעובדה שסותרת טענות קודמות, וזו לשון התקנות:

"61. רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

"64. אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין."

המלומד אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שלוש-עשרה, 2020) מציין כי "כתב התשובה יוגש כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות לפני בית המשפט עובדות חדשות הנותנות מענה להגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו, לנטרל תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם ישארו דבריי הנתבע ללא תשובה".

ברע"א 3727/08 אברהם גזונטהייט נ' בנק אינווסטק ישראל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 7.6.2009) מפרטת כב' השופטת נאור (בתוארה דאז) כי "שימוש בתשובה לשם העלאת נימוקי תביעה חדשים עלול להביא לשיבוש בסדרי הדין, שכן הנתבע אינו רשאי להשיב על תשובת התובע, וכך השאלות שבמחלוקת אינן מוגדרות לפני תחילת המשפט" (ראו בפסקה 18 לפסק הדין).

עם זאת, על בית המשפט לבחון האם אכן מדובר ב"נימוק תביעה חדש", או אז ניתן להורות על מחיקתו, או שמא מדובר ב"טענה משפטית –פרשנית", אותה יש להותיר על כנה, ראו בעניין זה רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (25.10.2007( [פורסם במאגרים] (להלן: " עניין אדמוב") וכן רע"א 7669/96 עיריית נהריה נ' קזס, פד"י נ"ב (2) 214 (להלן: " עניין עיריית נהריה"): "מכל מקום, גם אם נאמר שטענת ההתרשלות, טענה משפטית חדשה הייתה, גם אז לא הייתה כל מניעה להיזקק לה. לא עילת תביעה חדשה העלה כאן המשיב כי אם טענה משפטית חדשה ובכך לא היה שום פסול (ע"א 271/75 פ' שושן נ' ד' שושן ואח' [5], בעמ' 476 וכן בג"ץ 351/88 הנ"ל [4], בעמ' 445). מסקנה משפטית איננה עילת תביעה וממילא לא הייתה חובה לטעון אותה בכתב -התביעה".

כמו כן, יש להזכיר את ההלכה לפיה על בית המשפט לעשות שימוש זהיר במחיקת חלק מכתבי הטענות: "בהקשר זה כבר נפסק כי לבית המשפט הדן בתובענה שיקול דעת רחב בתיקון כתבי טענות אולם עליו לעשות שימוש זהיר בסמכות למחוק חלקים מכתבי הטענות שכן אין זה מתפקידו לערוך את כתבי הטענות ומשום שמשמעותה המעשית של מחיקת סעיפים היא סילוק על הסף של חלק מן ההליך (ראו: רע"א 2919/13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (28.5.2013); ע"א 3266/08 סדן נ' פקיד שומה תל אביב 1, [פורסם בנבו] פיסקאות כ"ח-כ"ט לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (1.6.2011) (להלן: עניין סדן))." ראו רע"א 6060/14 תשובה נ' יוניון מוטורס בע"מ (2.11.2004) [פורסם במאגרים] (להלן: " עניין תשובה").

מהלכה ליישומה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות; בבקשה; בתשובה ובתגובה לה; קובעת אני כי יש להיעתר לבקשה בחלקה, כפי שנוסחה בסעיף 21.1 לבקשה, וכפועל יוצא מובהר בזאת כי לתובעים-המשיבים לא תעמוד עילת תביעה בדבר הפרת הסכם חדש שנכרת בין הצדדים לאחר מכתב עו"ד שרף מחודש אוקטובר 2012. בכפוף להצהרה וההבהרה הנ"ל, ניתן להותיר את הסעיפים שמחיקתם התבקשה, בשינויים המתחייבים, אבהיר קביעתי זו.

הדרישה למחיקת סעיפים 96-97 לכתב התשובה- בהקשר זה טענו המשיבים כי סעיפים אלו מתייחסים לטענת ההתיישנות והועלו במענה לסעיפים 91, 101-104, ו-148 לכתב ההגנה ובהמשך לאמור בסעיפים 10, 52-56, 71-72 לכתב התביעה. מנגד, חזרו המבקשים על טענתם כי הנ"ל מלמד שבכתב התביעה נאמר שנוהלו משאים ומתנים ולכל היותר צוין כי המדובר ב"נדבך חשוב" בלבד (סעיף 90 לכתב התביעה) ובכתב התשובה הורחבה החזית ונטען כי נחתם הסכם חדש וכי סעיפים 71-72 לכתב התביעה מתייחסים לפרק "הפרות הנתבעים את הסכם האופציה" משנת 2006 ולא להסכם החדש.

הדרישה למחיקת סעיפים 117-127 לכתב התשובה- בהקשר זה טענו המשיבים כי סעיפים אלו מתייחסים לטענות שהועלו במסגרת סעיפים 9, 66-67, 77, 102, 109 לכתב ההגנה ובהמשך לאמור בסעיפים 52-53, 105-109 לכתב התביעה ולנספחים 10, 14 ו-16 לכתב התביעה. מנגד טענו המבקשים כי האמור בסעיפים אלו מהווה "סתירה בוטה" לאמור בכתב התביעה הקשורים להסכמות משנת 2006 בקשר לאופציה ולא להפרות של ההסכם החדש שנכרת לכאורה בשנת 2012 וכי מלבד סעיפים 66-99 לכתב התביעה אין התייחסות או בסיס טיעוני/ עובדתי להפרות בשנים 2013-2014.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה ובכתב התשובה בסעיפים אותן מתבקש ביהמ"ש למחוק, סבורה אני כי אכן בכתב התביעה המקורי לא נטענה כל טענה בדבר קיומו של "הסכם חדש" שנכרת כביכול לאחר שנת 2012. ההיפך הוא הנכון – כתב התביעה כולו מבוסס על הטענה כי הסכם האופציה הוא שהופר, וזו גם ההצהרה המתבקשת כסעד ב' בכתב התביעה. בסעיף 10 לכתב התביעה אכן נזכרים משאים מתנים שנוהלו בין הצדדים, אך צוין במפורש שאלו לא צלחו, ראו גם האמור בסעיף 52 לכתב התביעה, שם נזכר "שיג ושיח" בין הצדדים, אך אין כל זכר להסכם. כך גם בסעיפים 54-48 לכתב התביעה נזכרו האירועים עד שנת 2014, ואף נזכר ה"מסמך" שנחתם כביכול אצל עו"ד ברגרזון, אך אין מילה וחצי מילה על הסכם חדש; אין כל אזכור ל"מתווה הסכמות חדש" (ראו סעיף 96 לכתב התשובה) או "הסכמות חדשות" (ראו סעיף 97 לכתב התשובה).

מקריאת סעיפים אלו עולה כי נועדו הם מן הסתם לשרת את הדיפת טענת התיישנות, וכדי להוות את הבסיס לטעון כי עד למצער 30.6.2014 הייתה הודאה בזכות לקבלת כספים (ואיני מביעה דיעה בקשר לנכונות טענה זו, בוודאי שלא בטרם שמיעת הראיות) . עם זאת, אין בסעיפים אלו בדל טענה לקיומו של הסכם חדש. לפיכך, כל טענה לקיומו של הסכם שכזה עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה; מהווה משום שינוי חזית ואין מדובר אך ב"הבהרה" הנדרשת מהאמור בכתב ההגנה. מכאן, שיש מקום להצהיר כמבוקש בסעיף 21.1 בבקשה.

באשר למחיקת הסעיפים המבוקשים (96-97, 117-127) אזכיר כי על פי ההלכות המצוטטות על ביהמ"ש לנהוג בזהירות עת מוחק הוא סעיפים מכתבי הטענות שכן הוא לא עורך אותם עבור הצדדים. סבורה אני כי ניתן להותיר על כנם את הסעיפים הללו, תוך שמובהר כאמור כי אין בכך כדי ליצור עילת תביעה חדשה של הסכם חדש שנחתם כביכול, ואתאים.

כפי שכבר ציינתי לעיל, ישנה התייחסות בכתב התביעה למגעים שהיו בין הצדדים בין השנים 2012-2014, וקיימת טענה של "הודאה בזכות". אם וככל שיצליחו המשיבים להוכיח טענות עובדתיות כאלו ואחרות הנוגעות אך ורק לעילות שהופיעו בכתב התביעה, ואם וככל שהאמור בסעיפים שמחיקתם מבוקשת יתפרשו אך ורק לצורך כך (ובשינויים המתחייבים), אזי איני רואה צורך במ חיקתם. כך למשל לעניין הבטוחה בסך 20 מיליון ₪ - על המשיבים יהא להוכיח כי ניתנה בטוחה שכזו וכי אם וככל שניתנה אזי עובדה זו מסייעת לנטען בכתב התביעה ולסעדים המתבקשים שם.

לפיכך, נעתרת אני באופן חלקי לבקשה ומצהירה כמבוקש בסעיף 21.1 לבקשה. על רקע החלטה זו יהיה מקום לקרוא ולבצע את ההתאמות הנדרשות בשלב ההוכחות בסעיפים שמחיקתם התבקשה.

באשר לטענות לחשיפת מידע שנבע מהגישור- לא מצאתי להן בסיס ראו סעיף 56 לכתב התביעה שם נכתב מפורשות שלא מפורט מה אירע בגישור מפאת חיסיון.

המזכירות תסגור את בקשה מס' 69 ותשגר את החלטתי לידיעת הצדדים ובאי כוחם. להוצאות הבקשה אתייחס במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשפ"א, 09 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.