הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 44254-04-17

מספר בקשה:26
לפני
כבוד ה שופטת רות רונן

המבקשת:

קרן מימון
ע"י ב"כ עו"ד בלנקין וגליקסמן

נגד

המשיבים:

  1. איתי הומינר
  2. יוני ויצנברג
  3. מפל תקשורת בע"מ
  4. נדב פלטי
  5. תמר מוזס בורוביץ
  6. טי.אל.טי.איי.איי.איי.פי. רכישות בע"מ

משיבים 3-6 ע"י ב"כ עוה"ד ששון ואופק
7. סייפרייד טכנולוגיות בע"מ
באמצעות מנהלה מר יוסי ורדי
8. אפולו י.א.ק. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בן דור

החלטה

1. המבקשת הגישה נגד המשיבים בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים להוציא לפועל החלטה שאושרה באסיפת בעלי המניות של המשיבה 8 (להלן: " אפולו" או " החברה") אודות ביטול ההסכמים בין אפולו לבין המשיבה 7 (להלן: "סייפרייד") והעברה של חלק מהמניות ישירות לחברי דירקטוריון אפולו.

כפי שיתואר להלן, המבקשת טענה בבקשה כי הדירקטורים באפולו מנסים להבריח נכסים שלה תוך קיפוח זכויות המבקשת והפרת חובות האמון שלהם כלפי החברה, ותוך ביצוע עבירות מס חמורות.

טענות המבקשת
2. המבקשת טענה בבקשה כי היא הקימה את אפולו יחד עם משיבים 1-2. בשנת 2015 ביצעו המשיבות 3 (להלן: " מפל") ו-6 (להלן: "טי אל טי") השקעות באפולו תמורת הקצאה של 40% מהמניות בה . המשיבים 4-5, נציגי חברת מפל, מונו לדירקטורים באפולו . היום מחזיקה המבקשת ב-20% ממניות אפולו.

3. אפולו התקשרה בעסקה עם סיפרייד (עסקה שהמבקשת לטענתה אחראית להבאתה לחברה ) במסגרתה הוקצו לאפולו בשנת 2016 15% ממניות סייפרייד באמצעות מניות חסומות (במסגרת העסקה נחתמו שני הסכמים – הסכם שירותים והסכם מייסדים, והם יכונו להלן למען הנוחות יחד: "הסכם המייסדים").

המבקשת טענה כי בתחילת 2017 חלה התקדמות עסקית חשובה בסייפרייד שעשויה היתה להביא לזינוק דרמטי בשוויה. לגישת המבקשת, כדי לנשלה מחלקה במניות סייפרייד, גיבשו בעלי מניות הרוב באפולו עסקה מקפחת במסגרתה ויתרה אפולו על כל זכויותיה למניות בסייפרייד והמניות הוקצו לכל אחד מחברי הדירקטוריון באופן אישי (עסקה זו תכונה להלן: "הסכם 2017"). למבקשת לא הוקצו מניות בסייפרייד במסגרת הסכם זה.

4. המבקשת מתייחסת לטענות המשיבים לפיה הסכם 2017 היה הכרחי משום שאפולו הפרה את התחייבויותיה כלפי סייפרייד בהסכם המייסדים. טענת המשיבים היתה כי הדרך היחידה לתיקון ההפרות של אפולו היו שלילת זכויותיה למניות סייפרייד והקצאת מניות אלה באופן פרטי לחברי דירקטוריון אפולו.

המבקשת כופרת בטענה זו. היא טוענת כי ההצדקה להסכם 2017 היתה "מעשיית בדים" לפיה אפולו הפרה את הסכם המייסדים בהפרה כל-כך יסודית שקמה לסייפרייד עילה לבטלו ולהגיש נגד אפולו תביעת ענק. זאת למרות שלא התקבל אפילו מכתב התרעה מסייפרייד ביחס לכך. לטענתה של המבקשת, הפרת הסכם המייסדים יכלה לכל היותר להצדיק אי תשלום התמורה החודשית, אבל היא אינה מקימה זכות ביטול.

5. המבקשת התייחסה גם לטענת המשיבים לפיה לאחר ביטול הסכם המייסדים הוקצו לדירקטורים מניות כנגד עבודה "אמיתית" שלהם. היא כפרה בטענה זו תוך שהפנתה ל עובדה שחלוקת המניות לדירקטורים נעשתה לפי שיעור ההחזקות שלהם בחברת אפולו. מכאן – כך היא טענה - ש אין מדובר בשכר שניתן לדירקטורים כפי שנטען. המבקשת הוסיפה כי אף אילו היה ממש בטענה לפיה מדובר בשכר תמורת עבודה, מדובר בניצול הזדמנות עסקית של נושאי המשרה באפולו, הזדמנות שהגיעה לידיהם בשל תפקידם באפולו.

המבקשת עתרה כי בית המשפט יוציא תחת ידיו צו באופן דחוף משום שהדירקטורים הודו כי הם מנהלים מו"מ ביחס לעסקאות דומות להסכם 2017 עם חברות נוספות. אם הסכם 2017 יושלם, יש חשש שהדירקטורים ישעבדו או ימחו את זכויותיהם בסייפרייד באופן שיסכל את מתן הסעדים בתביעה העיקרית.

לגישת המבקשת היא הוכיחה קיומה של עילת תביעה לכאורה, מאזן הנוחות נוטה לטובתה ולכן יש להיעתר לבקשתה.

תשובות המשיבים
תשובת אפולו
6. אפולו טענה כי הסכם 2017 הוא הסכם לטובת החברה. זאת משום שבמסגרת הסכם זה הסכימה סייפרייד לוותר על טענותיה כנגד אפולו, כנגד שירותים אישיים שהם שונים מאלה נושא הסכם המייסדים. כלומר המניות נושא השירותים אינן אותן מניות להן היתה זכאית אפולו.

אפולו הבהירה כי זכותה למניות מכוח הסכם המייסדים היתה זכות לקבל את המניות כנגד שירותים, בשיעור של 1/36 מסך המניות מדי חודש. ואולם, הסכם המייסדים הופר. מצבה של אפולו היה בכי רע ושום גורם לא הסכים להעמיד לה מימון. לכן התנהל משא ומתן עם סייפרייד שנועד למנוע הגשת תביעה על ידיה נגד אפולו.

7. סייפרייד הסכימה להתקשר בהסכם חדש. היא דרשה שהשירותים שהיא תקבל יהיו שונים מאלה נושא הסכם המייסדים המקורי. היא גם הסכימה לוותר על טענותיה כלפי החברה. מלכתחילה ביקשה אפולו שחלק מהאופציות נושא הסכם 2017 יוקצו גם למבקשת, אף שהיא לא היתה זכאית לכך. אבל – כך נטען – המבקשת החלה להעלות טענות סרק, ולכן הודיעה סייפרייד כי היא ל תסכים להקצאת מניות למבקשת.

8. עוד נטען כי הסכם 2017 הועבר – לאור מהותו – לאישור האסיפה הכללית של אפולו. המבקשת הוזמנה לאסיפה והתייצבה בה, כאשר טענותיה נשמעו והוסברו לה השיקולים ביסוד העסקה.

העסקה אושרה ברוב קולות באסיפה הכללית של החברה כאשר המבקשת לא התנגדה אלא רק נמנעה בהצבעה. המבקשת אף לא הזדרזה לנקוט הליכים, והגישה את הבקשה רק בחלוף כשבועיים. מטרתה היא להקשות על סייפרייד לגייס משקיעים , ולכן היא מקווה שהיא תוכל למכור את מניותיה באפולו או לקבל אופציות בסייפרייד ללא תמורה מצדה.

9. לגישתה של אפולו, הסכם 2017 אושר כדין. מדובר בעסקה שהיא לטובת החברה משום שהיא מנעה את החשש מהליכים משפטיים נגד אפולו על ידי סייפרייד. בהסכם שוחררה אפולו כמעט מכל ההתחייבויות שלה כלפי סייפרייד מכוח הסכם המייסדים , בעוד שדבר לא נלקח מאפולו במסגרת הסכם זה. לאפולו לא היו מניות בסייפרייד ולכן אלה לא נלקחו ממנה והועברו למי מהמשיבים.

המניות והאופציות שהוקצו במסגרת הסכם 2017, הוקצו נגד שירותים אישיים, השונים באופן מהותי מאלה שאפולו התחייבה לתת במסגרת הסכם המייסדים המקורי. למשיבים 4-5 לא היתה בהסכם המקורי התחייבות אישית. התחייבויותיהם של המשיבים 1-2 במסגרת הסכם 2017 שונות מאלה שהיו להם מכוח הסכם המייסדים. הם הסכימו לקבל על עצמם התחייבויות נוספות ללא תמורה מעבר לאופציות שהוקצו להם. לכן אין מדובר במניות שהוקצו בקשר לשירותים שאפולו היתה צריכה להעניק כחברה.

עוד נטען כי המניות שהוקצו לנושאי המשרה אינן בשיעור זהה לאלה שהיו אמורות להיות מוקצות לאפולו מכוח הסכם המייסדים, אלא מדובר במניות ואופציות בשיעור מוקטן (חצי בערך).

10. אפולו טוענת כי הבקשה לסעד זמני הוגשה בשיהוי, היא אינה נתמכת בראיות מהימנות – משום שהעסקה אושרה כדין במוסדות החברה. זוהי עסקה בניגוד עניינים ולכן היא אושרה באסיפה הכללית מאחר שלרוב הדירקטורים היה ענין אישי בה.

עוד נטען כי הסכם 2017 הוא לטובת אפולו, ואף המבקשת לא התנגדה לו וגילתה דעתה שהיא אינה סבורה כי הוא פוגע בחברה. יש חשש שאם הבקשה תתקבל, סייפרייד תודיע על ביטול הסכם 2017. המבקשת אינה מתמודדת עם הטענות ביחס להפרת הסכם המייסדים על ידי אפולו, ואינה מספקת להן תשובות. אלמלא ההסכמה נושא הסכם 2017, התוצאה בוודאות קרובה היתה קריסה של אפולו וחיסולה.

אפולו שוחררה מרוב התחייבויותיה במסגרת הסכם 2017. סייפרייד הסכימה להגדיל את דמי ההשתתפות בשכירת משרדי אפולו, אף שהשירות שניתן הוא בדיוק אותו שירות. לכן ההסכם המעודכן מיטיב עם אפולו. כדי לבחון אם עסקה היא מקפחת – יש לבחון את החלופה. לאפולו לא היתה חלופה למעט ההתקשרות בהסכם המעודכן.

11. האופציות שניתנו לנושאי המשרה לא ניתנו בגין שירותים שאפולו מעניקה לסייפרייד אלא כנגד התחייבויות אישיות שלהם כמפורט בהסכם. מדובר בשירותים שלא היו בחלקם חלק מהסכם המייסדים.

עוד נטען כי עילת התביעה היא לכל היותר עילה של החברה ולא של המבקשת, וכי אין יסוד לטענה לפיה הסכם 2017 מקים לחברה חשיפת מס. לגישתה של אפולו, מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה, משום שהסכם המייסדים בוטל, ואלמלא הסכם 2017, אפולו אינה זכאית אפילו לדמי השכירות והיא חשופה לתביעה של סייפרייד. גם הסעד של הימנעות מעסקאות עתידיות – צפוי לגרום נזק לאפולו. עתידה של החברה אינו ברור ומרתיע לקוחות קיימים ופוטנציאליים. אפולו מעסיקה רק שני עובדים וכדי שהיא תוכל להמשיך לפעול יתכן שהיא תזדקק גם בעתיד לשירותיהם של מי מבעלי המניות או נושאי המשרה בה – במסגרת עסקאות דומות לזו שבה התקשרה אפולו עם סייפרייד. היעתרות לסעד המבוקש משמעה שלא יתאפשר לאפולו לשקול עסקה עתידית לגופה, ולכן זהו סעד מרחיק לכת.

12. מנגד נטען כי למבקשת לא ייגרם נזק אם לא יינתן צו. היא מתייחסת רק לנזק לחברה ולא לנזק לה עצמה. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים משום שהמבקשת הסתירה את העובדה שהיא נמנעה בהצבעה על הסכם 2017, והיא לא צירפה את תמליל האסיפה.

המשיבים 1-2 הצטרפו לעמדתה של אפולו, ולא הגישו כתב טענות מלא מטעמם משום שאין להם משאבים לייצוג משפטי.

תשובת המשיבים 3-6 –
13. חברת מפל וחברת טי אל טי הן בעלות מניות באפולו. משיבים 4-5 הם בעלי מניות בעקיפין בחברת מפל. המשיבים 3-6 (שבפרק זה יכונו "המשיבים") טענו כי הם פועלים כשטובתה של אפולו לנגד עיניהם. המניות באפולו הוקצו להם מלכתחילה כנגד העברה של סכום של 1.5 מיליון ₪ לאפולו. לאחר מכן הם העמידו מימון נוסף. המשיבים הנפגעים העיקריים מהניהול הכושל של המבקשת, שכן ספק אם יזכו להחזר על ההשקעות שלהם.

14. לגישת המשיבים, כאשר נכרת הסכם 2017, הסכם המייסדים לא היה נכס של אפולו אלא נטל על צווארה. אפולו לא היתה יכולה – נוכח מצבה החמור באותה עת – לעמוד בהתחייבויותיה כלפי סייפרייד. היא לא היתה מקבלת דבר מסייפרייד וככל הנראה היתה קורסת לאחר הליכים משפטיים שסייפרייד היתה נוקטת נגדה. לכן הסכם 2017 היה למעשה חבל הצלה לאפולו, ששוחררה מכל ההתחייבויות שלה; ההסכם עם סייפרייד נשמר; וסייפרייד ויתרה על טענות שהיו כל נגד החברה.

15. עוד נטען כי המשיבים 4-5 לא קבלו כל נכס של אפולו ולא ניצלו הזדמנות עסקית שלה. הם הסכימו לשמש בתפקידים פורמליים בסייפרייד לאור בקשתה של סייפרייד. התגמול שהם קבלו מכוח הסכם 2017 הוא בגין השירותים האישיים שהם התחייבו לספק, ולא ממעמדם כבעלי מניות בשרשור או כנושאי משרה באפולו. זכותה של אפולו למניות בסייפרייד לא היתה כנגד מתן השירותים על ידי המשיבים 4-5 באופן אישי. טענת המבקשת לגבי היקף המניות שהם מקבלים לעומת החזקותיהם העקיפות בחברה אינה נכונה.

המשיבים 3-6 הוסיפו כי טי טל טי או מי מטעמה אינם מקבלים מניות בסייפרייד או אופציות, כי הם אינם מספקים לה כל שירות. כן טענו המשיבים כי סייפרייד ביקשה לתגמל אותם במניות, והיא גם זו שהתנגדה להקצאת מניות לחברה עצמה נוכח מצבה הכלכלי .

16. לגישת המשיבים 3-6, יש לדחות את הבקשה לסעדים זמניים. זאת לאור סיכויי התביעה הנמוכים, משום שהבקשה לוקה בשיהוי ומאחר שהמבקשת מעלה עילות נגד נושאי המשרה שיכולות היו לכל היותר להיות טענות של אפולו ולא של המבקשת באופן אישי. גם מבחינת מאזן הנוחות, דין הבקשה להידחות. כך, אם המבקשת עותרת למנוע את מימוש הסכם 2017 או את מתן התמורה למשיבים 4-5 מכוחו, הרי שזה עשוי לגרום נזק לאפולו ולהביא לקריסתה. אפולו תפסיד את ההכנסה החודשית שלה ותהיה חשופה לתביעה של סייפרייד.

עוד נטען כי השירותים נושא הסכם 2017 אמורים להינתן באופן אישי על ידי המשיבים 4-5 ולא ניתן לצפות מהם לתת את השירותים הללו ללא תמורה. ההסכם הוא לטובת החברה ולא ייגרם כל נזק ממימושו. אם ייקבע כי למבקשת נגרם נזק, אפשר יהיה לשפותה בשיפוי כספי. באשר לצו הנוגע להתקשרויות עתידיות – לא ניתן לתת צו כזה הנוגע לעסקאות עתידיות ותיאורטיות.

תשובת סייפרייד
17. לגישתה של סייפרייד, אפולו הפרה את הסכם המייסדים. הקצאת המניות לאפולו הותנתה במתן מלוא השירותים על ידיה . בחודש דצמבר 2016 פיטרה אפולו את כל עובדיה. לכן קמה לסייפרייד עילה לביטול ההסכם. בהמשך לאחר שההסכם בוטל, התקשרה סייפרייד בהסכם חדש למתן שירותים אישיים (הוא הסכם 2017) . סייפרייד לא התנגדה כי גם המבקשת תהיה זכאית לאופציות במסגרת ההסכם החדש, הסכם 2017. זאת למרות שהמבקשת לא התחייבה לתרום תרומה כלשהי לסייפרייד.

אולם, כך נטען, המבקשת איימה בהליכים משפטיים ולכן הוחלט לכן לא להעניק לה אופציות. סייפרייד מדגישה כי הסכם 2017 אינו הסכם להעברת המניות להן אפולו היתה זכאית מכוח הסכם המייסדים, שכן אפולו לא היתה זכאית למניות אלה.

18. סייפרייד טוענת כי המבקשת לא התנגדה להסכם 2017 כאשר זה הובא לאישור האסיפה הכללית, אלא היה נמנעה מהצבעה, ולכן היא מנועה מלהעלות את טענותיה.

סייפרייד ציינה כי אם הבקשה תתקבל ייגרם לה נזק משמעותי שאינו ניתן לתיקון – קשיים משמעותיים בגיוס הון עתידי והקפאת הסכם ההתקשרות המעודכן עלול להזיק לסייפרייד כמו גם למשיבים וגם למבקשת עצמה. למבקשת לא ייגרם כל נזק שאינו בר פיצוי כספי.

התגובה לתשובה
19. לגישת המבקשת, הדירקטורים באפולו היו אלה שדרשו לקבל באופן אישי מניות. הכוונה המקורית היתה לחלק את נכסי אפולו בין בעלי מניותיה. כך עולה מהקלטה של שיחה עם מנכ"ל סייפרייד, מר יוסי ורדי, ממנה עולה כי הכוונה היתה לחלק פרו רטה את המניות לכל בעלי המניות של אפולו ובכלל זה למבקשת .

עוד נטען כי השירותים שהמשיבים 1-2 הסכימו לספק במסגרת הסכם 2017 הם אותם השירותים נושא הסכם המייסדים. שירותי הייעוץ לדירקטוריון של המשיבים 4-5 הם שירותים "אמורפיים" כאשר לפי הסכם המייסדים אמור היה המשיב 4 לשמש דירקטור בסייפרייד.

20. המבקשת חוזרת ומציינת כי לסייפרייד לא היו טענות הפרה חמורות נגד אפולו וודאי שלא כאלה שמצדיקות את שלילת המניות. לטענתה, מדובר בטענות מלאכותיות שנועדו רק כדי להכשיר את חלוקת המניות מכוח הסכם 2017 . העובדה שהדירקטורים של אפולו אימצו טענות אלה נגד אפולו, מעידה על ניגוד העניינים בו הם מצויים.

21. המבקשת מוסיפה כי אין זה נכון שמניות סייפרייד לא הוקצו בפועל מעולם לאפולו. לגישתה, יש שטר העברת מניות והעובדה שסייפרייד התמהמהה, אינה משפיעה על בעלות אפולו במניות, שכן הרישום הוא דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי.

22. המבקשת התייחסה לטענה כי המניות כבר הוקצו לדירקטורים וכי מדובר לכן במעשה עשוי. לגישתה, אין ממש בטענה. המבקשת הדגישה כי הסכם 2017 הוא עסקה בניגוד עניינים ולכן הנטל להוכיח את הגינות העסקה מוטל על הטוען לכך. לצורך ההכרעה בבקשה, די בחזקת הקיפוח. המבקשת טוענת כי היעתרות לבקשתה לא תפגע במשיבים, שכן המניות ממילא חסומות למסחר במשך שנתיים ואפשר לשחררן רק בהסכמת סייפרייד. המבקשת ציינה שהדירקטורים הודו כי התוכנית העסקית שלהם היא ליטול הזדמנויות עסקיות נוספות של אפולו לבצען באופן אישי ולקבל תמורה אישית, במסווה של "טובת החברה".

23. לגישת המבקשת, חלוקת המניות לדירקטורים באופן אישי לא היתה דרישה של סייפרייד אלא של הדירקטורים. רק כאשר המבקשת גילתה זאת, נוצרה העסקה הפיקטיבית נושא הסכם 2017, בה המניות מוקצות כנגד שירותים אישיים. מסקנה זו עולה – כך נטען - מהשיחה עם מר ורדי כמו גם מטיוטת ההסכם המקורי עם אפולו שם הכוונה היתה לחלק מניות לבעלי המניות של אפולו פרו רטה. הדירקטורים הם אלה שביקשו לבטל זאת ולייצר חלוקה לא שוויונית ומקפחת.

24. בהתייחס לטענה אודות השירותים האישיים שמעניקים הדירקטורים לסייפרייד – שירותים שכנגדם הם זכו למניות, נטען כי אין ממש בטענה. השירותים שהמשיבים 1-2 מעניקים הם אותם שירותים עצמם שהם היו אמורים להעניק בהתאם להסכם המייסדים. השירותים של המשיבים 4-5 הם פיקטיביים ואין להן תוכן ממשי. מדובר בהבטחות לסיוע ולייעוץ בלבד.

עוד נטען כי המשיבים מודים כי הדירקטורים מתכוונים ליטול לבעלותם האישית זכויות והזדמנויות נוספות של החברה. למבקשת נודע כי הדירקטורים פונים ללקוחות אפולו באופן אקטיבי ומבקשים לחתום עמם על הסכמים אישיים לפיהם הזכויות של אפולו יוקצו להם באופן ישיר ואישי. ואולם, כך נטען, אם סבורים הדירקטורים כי אפולו חדלת פירעון – עליהם לפתוח בהליכי פירוק בהם ייבחנו הזכויות והחובות של החברה. השיטה של "ייצוא" ההזדמנויות העסקיות של אפולו אינה חוקית.

25. לגישת המבקשת, אין כל הצדקה לכך שהדירקטורים נטלו את זכויות אפולו וניצלו הזדמנויות עסקיות שלה. העובדה שהדירקטורים מספקים שירותים ללקוח מרכזי של אפולו שלא באמצעות פעילותם בחברה, מעמידה אותם בניגוד עניינים חמור, תוך שכתוצאה מכך הם הודו שלא לצורך בטענותיה של סייפרייד כנגד אפולו. להודאה זו לא צריכה להיות כל משמעות לאור ניגוד העניינים של הדירקטורים. מאחר שהסכם 2017 הוא כזה בו הדירקטורים היו משני צדי המתרס, חל עליהם הנטל להוכיח כי מדובר בעסקה הגונה.

26. המבקשת מוסיפה כי טענת ההפרה של הסכם המייסדים על ידי אפולו קורסת לאור ראיות מוצקות מ"זמן אמת". לאפולו הוקצו 15% מהון המניות של סייפרייד. בהתאם להסכם המייסדים, "רכישה חוזרת" של מניות אלה אפשרית רק בתנאים מחמירים של מעילה באמון, גניבה וכו'. סייפרייד מעולם לא פירטה בכתב את טענותיה בדבר מעילה באמון או הפרת הסכם המייסדים. טענותיו העיקריות של מר ורדי נגעו לתפקודו של המשיב 2. ורדי הסכים שנדרשות "התאמות מסוימות" בהסכם. מדובר בחילוקי דעות צפויים שאינם עולים כדי מעילה באמון. לכן לא קמה לסייפרייד זכות במניות שהן מניות של אפולו (גם אם רישום הקצאתן לא הושלם).

סייפרייד היתה רשאית להחליף את העובד מטעם אפולו בעובד אחר ולהפחית את דמי הניהול בהתאם. עוד נטען כי הסכם המימון לא שינה דבר במערכת ההסכמית בין אפולו לסייפרייד, והוא אינו ראיה לחוסר היכולת של אפולו לעמוד בהתחייבויות שלה. במסגרת הסכם זה הוגדרה תמורה לכל אחד מהשירותים שאפולו התחייבה להעניק. השירות היחיד שנגרע היה שירותי הפיתוח שהיה אמור לספק עובד בשם עומרי וזאת מספר שבועות לפני הסכם המימון.

לגישת המבקשת, אין ממש בטענת הדירקטורים לפיה הסכם המימון הוא הסכם ל"נטישת ההתחייבויות" של אפולו כלפי סייפרייד. תכליתו של הסכם זה היתה לאפשר את המשך קיומה של אפולו כעסק חי. להסכם צורף נספח ג' ובו ההתקשרויות שאפולו תבטל לאחר חתימת הסכם המימון. ההתקשרות עם סייפרייד אינה אחת מהן.

המבקשת טוענת כי לא היא אלא המשיב 4 היה מי שניהל בפועל את אפולו. לכן אין ממש בניסיון להטיל עליה את האחריות ביחס להפרות הנטענות.

27. המבקשת התייחסה להסכם שכירות המשנה עם סייפרייד. לטענתה מדובר בשיטה נוספת להזרמת כסף לכיסם של הדירקטורים על חשבון אפולו. זאת משום שאפולו שוכרת נכס מהמשיבה 5 והיא משלמת בגינו דמי שכירות גבוהים יותר מאשר אלה שסייפרייד משלמת לה עבור הנכס.

28. לגישת המבקשת, הקצאת המניות לדירקטורים אינה יכולה להיחשב כמעשה עשוי. ביחס לאסיפת בעלי מניות אפולו בה אושרה לכאורה ההקצאה והסכם 2017, טענה המבקשת כי היא לא נמנעה בהצבעה אלא היא סירבה להכיר בחוקיותה של האסיפה. היא התנגדה להסכם 2017 בתוקף, כפי שגם עולה מהפרוטוקול.

המבקשת הדגישה כי תביעתה היא תביעה להסרת קיפוח והיא מופנית לדירקטורים ולא לאפולו. אפולו היא משיבה פורמלית בתביעה בלבד. הטענות הנוגעות לגזל הזדמנויות של החברה והפרת אמון כלפיה הן טפלות לטענה העיקרית שהיא טענת קיפוח. הנזק של המבקשת הוא נזק נפרד מזה של החברה.

29. באשר לסייפרייד, נטען כי עמדתה לפיה היא אינה קשורה למערכת היחסים בין הצדדים היא טענה מיתממת ומקוממת. המבקשת טענה כי סייפרייד "שיחדה" את הדירקטורים של אפולו ונתנה יד לעסקה הפיקטיבית של מתן שירותי ייעוץ, עסקה שתכליתה היחידה היא הכשרת הברחת מניות סייפרייד מאפולו לידי המשיבים 4-5 אגב קיפוח המבקשת. הסכם 2017 הועיל לכל הצדדים למעט המבקשת : סייפרייד צמצמה לחצי את מספר המניות שהוקצו לאפולו מלכתחילה, היא התנערה מהסכם המייסדים, ומנגד הדירקטורים זכו לקבל לכיסם האישי מניות שהוקצו במקור לאפולו.

30. המבקשת ציינה כי אין שיהוי בהגשת הבקשה, כי יש ראיות לכאורה לתמיכה בה וסיכויים טובים להצלחתה. מאזן הנוחות נוטה אף הוא לזכותה ולכן יש לקבל את בקשתה. המבקשת ציינה כי חצי שנה לפיה הגשת הבקשה, הסכימה סייפרייד להקפיא 15% ממניותיה לטובת אפולו. לגישתה לא הוכח כי דבר מה השתנה מאז, וכי הקפאת המניות היום תגרום לנזק בלתי הפיך. המבקשת טענה כי אין כל נזק הכרוך בצו שיגביל את הדירקטורים מהעברת הזכויות שהוקצו לפני חצי שנה לאפולו. לעומת זאת אם הצו לא יינתן, זה עלול לאפשר לדירקטורים להוציא מאפולו זכויות נוספות. יש חשש שעד לדיון בתביעה לגופה יתפזרו מניות לכל עבר או יתחלקו בצורה לא הוגנת, שאז אי אפשר יהיה ליישם את פסק הדין של בית המשפט.

ההליכים הקודמים
31. המבקשת הגישה כאמור בקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד. ביום 26.4.2017 ניתן צו ארעי שעל פיו נאסר על סייפרייד להעביר, להמחות או לשעבד לצד שלישי כלשהו את מכסת המניות החסומות כולה או חלקה שהוקצו לאפולו מכוח הסכם המייסדים מיום 29.9.3016 (נספח 8 לבקשה). כן נאסר על המשיבים 6 ו-8 לבצע כל עסקה או לחתום על הסכם המבטל את זכויות אפולו או להעביר זכויות או נכסים של אפולו לידי המשיבים 1-7 או מי מטעמם. בהחלטה נקבע עוד כי ככל שיבקשו המשיבים 1-6 או מי מטעמם לבצע עסקה עם גורם המקיים קשרים עם אפולו, יהיה עליהם להודיע על כך למבקשת 7 ימים לפני ההתקשרות בה כדי שהמבקשת תוכל לפעול לגביה כפי שהיא תמצא לנכון.

32. בישיבת יום 15.5.2017, בה נדונה הבקשה, הגיעו הצדדים להסכמה זמנית שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול של אותה ישיבה. הצדדים הצהירו כי –
"הגענו להסכמה לפיה בשלב זה ומבלי להודות זה בטענותיו של זה, נפנה את הסכסוך כולו להליך גישור שיתוחם בזמן ושיסתיים תוך פרק זמן של לכל היותר 30 יום. הסכמנו כי במהלך התקופה שבה הגישור יתנהל, תוקפו של הצו הארעי יוקפא. יחד עם זאת, המשיבים 4-5 מצהירים שהם לא יערכו כל דיספוזיציה במניות המשיבה 7 שלכאורה הוקצו להם. כן מוסכם שאם יבקשו המשיבים או מי מהם לבצע עסקה נוספות שנוגעת לזכויותיה של המשיבה 8 הם יודיעו על כוונתם זו 7 ימים לפני מימושה למבקשת, באופן שהמבקשת תוכל לפעול ביחס לכך כפי שתמצא לנכון. אם הגישור ייכשל, יחזור הצו הארעי לעמוד בתוקפו".

הליך הגישור שקיימו הצדדים לפני עו"ד אהוד ארצי לא עלה יפה, והצדדים לא השכילו להגיע להסכמה כוללת במסגרתו.

33. לאחר מכן הודיעה התובעת לבית המשפט כי הצו הארעי הופר על ידי סייפרייד, שפיזרה את המניות המצויות במוקד המחלוקת אצל עשרות משקיעים חדשים. לטענת המבקשת, סייפרייד גייסה מימון באמצעות הקצאת מניות לפי שווי חברה של 24 מיליון דולר. סייפרייד לא גילתה למשקיעים החדשים אודות צו המניעה לפיו היא מנועה מלהעביר את מכסת המניות של אפולו (13,500 מניות). לגישת המבקשת, במועד בו עתרה סייפרייד לביטול צו המניעה, היא הפרה אותו ברגל גסה, תוך סיכול האפשרות לאכוף פסק דין ככל שיתקבל כזה לזכות המבקשת. זאת משום שהמשקיעים החדשים בסייפרייד לא יאפשרו - כך יש להניח - הקצאת מניות נוספת בחברה לאפולו או לכל גורם אחר על יסוד התחייבויות עבר וחובות עבר שהוסתרו מפניהם על ידי סייפרייד.

לגישת המבקשת, צו המניעה נועד למנוע בדיוק אפשרות כזו. צו המניעה נועד להקפיא את המצב כפי שהוא היה ביום הגשת הבקשה, וליצור בטוחה למבקשת לא כיפת פסק הדין ככל שיינתן כזה, בדמות מכסת המניות המגיעה לאפולו לפי תנאי הסכם המייסדים.

המבקשת מלינה על עמדתו של מר ורדי לפיה די יהיה במכסה של 3,900 מניות שתישמר בנאמנות לטובת תוצאות ההליך. המבקשת סבורה כי אין לקבל את עמדתו לאחר שהוא נתפס מפר את צו המניעה. היא אף ציינה כי בכתב ההגנה שהוגש מטעמה של סייפרייד, היא מקבלת את בקשת המבקשת בכתב התביעה, לפיה יבוטל הסכם 2017.

35. בישיבת יום 4.1.2018 הובהרו מספר נקודות. כך הבהיר מר ורדי כי למשיבים 1-2 לא הוקצו מניות בסייפרייד משום שהם לא העניקו את השירותים שהיה עליהם להעניק לחברה מכוח הסכם 2017. באשר למשיבים 4-5, הובהר על ידי בא כוחם ועל ידי מר ורדי כי הוקצו להם 3,900 מניות. זאת כנגד סיוע של משיבים אלה לסייפרייד בגיוס הון. מאחר שהם לא נתנו לסייפרייד שירותים הם לא זכאים לקבל ממנה אופציות. בתום הישיבה עלתה הצעה לפיה המניות הללו (3,900 המניות שהוקצו למשיבים 4-5) יעברו לידיה של אפולו, וכנגד העברה זו – תידחה התביעה.

ביום 11.2.2018 התקבלה הודעתו של ב"כ התובעת בהתייחס להצעה. ב"כ התובעת הודיע כי בין הצדדים התנהל משא ומתן אינטנסיבי אולם הם לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם, וכי משום כך התובעת אינה מקבלת את ההצעה שהועלתה על ידי המשיבים בישיבת יום 4.1.2018 שאינה מפצה אותה על הנזק העצום שנגרם לאפולו ולה עצמה. בהעדר הסכמה, ביקשה התובעת כי בית המשפט ייתן החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני ובבקשה לגילוי מסמכים.

הבקשה לצו מניעה זמני
36. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה לצו מניעה זמני באופן חלקי כפי שאפרט להלן.

37. הסכם 2017 הוא על פני הדברים עסקה בניגוד עניינים. להסכם יש שני חלקים – החלק הראשון נוגע לביטול הסכם המייסדים, על רקע הטענה לפיה הסכם המייסדים הופר וסייפרייד זכאית לבטלו. החלק השני כולל הסכמה נוספת, במסגרתה יעניקו חלק מבעלי המניות באפולו או מי מטעמם שירותים לסייפרייד, ויקבלו כנגד שירותים אלה מניות בסייפרייד. המבקשת טענה כי החלוקה הפנימית של המניות בין בעלי מניותיה של אפולו (אותן מניות שניתנו להם לכאורה כשכר עבור השירותים שהם הסכימו להעניק לסייפרייד), משקפת את חלוקת המניות הפנימית באפולו (כלומר לגישתה קבל כל בעל מניות באפולו "שכר" שזהה לחלקו היחסי במניות אפולו תמורת השירותים שהוא העניק לסייפרייד) .

38. נראה כי טענותיה העיקריות של המבקשת אינן מכוונות כנגד החלק הראשון של ההסכם, ונראה גם כי אילו היו המניות נושא הסכם 2017 מחולקות באופן שישקף גם את זכויותיה שלה בחברת אפולו, לא היתה לה טענה כנגד ההסכם. לכן גם נראה כי המחלוקת העיקרית נושא הבקשה והתביעה היא מחלוקת בין בעלי מניותיה של אפולו לבין עצמם. זאת – חרף העובדה שהסעד העיקרי לו עתרה המבקשת בתובענה הוא סעד של ביטולו של הסכם 2017.

39. טענת המבקשת היא כי החלק השני של הסכם 2017, בו התקשרו נושאי המשרה באפולו בהסכם עם סייפרייד מכוחו הם היו זכאים לקבל ממנה מניות (לגישתם – כנגד שירותים שהיה עליהם להעמיד לסייפרייד), הוא עסקה בניגוד עניינים. ככזו – כך נטען - מוטל הנטל על המשיבים להוכיח כי היא בוצעה בתנאים הגונים.

אני סבורה כי בשלב זה של הדיון יש לקבל את הטענה. במסגרת הסכם 2017, הסכימו המשיבים עם סייפרייד כי הסכם המייסדים יבוטל בתנאים שפורטו בהסכם, וכי אפולו לא תהיה עוד זכאית למניות מכוחו. ואולם, כנגד הסכמה זו הם זכו ל"תשלום" שהובטח להם במסגרת ההסכם, קרי קבלת מניות של סייפרייד באופן אישי כנגד שירותים.

40. אלמלא החלק השני של ההסכם, לו היתה אפולו מגיעה להסכמה עם סייפרייד אודות ביטול הסכם המייסדים בתנאים כאלה או אחרים – לא היה ככלל מקום להתערב בהסכמה זו. כזכור, במועד בו הושגה ההסכמה, טענה סייפרייד כלפי אפולו כי היא הפרה את הסכם המייסדים. טענה זו (שאין מקום במסגרת ההחלטה דנן לבחון אותה לגופה), חשפה את אפולו לסיכון שסייפרייד תבקש לבטל את הסכם המייסדים ואולי אף לדרוש מאפולו פיצויים.

האינטרס של נושאי המשרה באפולו שהחזיקו בעקיפין במניות אפולו, כמו גם האינטרס של המבקשת, היה למזער את הנזקים לאפולו. לכן אילו הם היו מגיעים להסכמה עם סייפרייד ביחס לטענות אפולו בלא שהם היו מצויים במצב של ניגוד עניינים, ניתן היה להניח (ודאי שכך לצורך הבקשה לצו מניעה זמני), כי הם סבורים כי ההסכמה הזו משקפת את ההסכמה המיטבית עבור אפולו ולא היה מקום שבית המשפט יתערב בה.

41. אולם כאמור ההסכמה לא התייחסה רק לוויתור על זכויותיה של אפולו, אלא היא כללה רכיב נוסף, של קבלה לכאורה של טובת הנאה אישית של המשיבים 1-6 בדמות ההסכמה אודות מתן שירותים וקבלת מניות כנגדה. לאור ההסכמה הזו, הגישה של בית המשפט כלפי ההסכמה שנושאי המשרה הגיעו אליה בשמה של אפולו, היא גישה חשדנית. לא ניתן עוד להניח כי מדובר בהסכמה המיטבית עבור אפולו, כפי שאפשר היה להניח אלמלא ניגוד העניינים של המשיבים. הנטל עובר לכתפי המשיבים להוכיח כי מדובר בעסקה המיטבית עבור אפולו, וזהו נטל שלא קל להרים אותו.

לכן, במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, ניתן לקבל את עמדת המבקשת ביחס להסכם 2017. ניתן אם כן לקבוע כי המבקשת הוכיחה סיכוי לכאורה כי עמדתה ביחס להסכם 2017 תתקבל.

42. צו המניעה צריך להביא בחשבון גם שיקולים של מאזן הנוחות. במסגרת שיקולים אלה, יש להתייחס לנזק האפשרי הכרוך בחסימה של כלל המניות שהוקצו לאפולו מכוח הסכם המייסדים. אפשרות חליפית היא להקפיא רק מניות שישקפו את חלקה היחסי של המבקשת באפולו. במילים אחרות, אם אכן ייקבע כי הסכם 2017 הוא הסכם במסגרתו הועברו חלק מהמניות שאפולו היתה זכאית להם (מכוח הסכם המייסדים) לבעלי מניותיה לפי חלקם היחסי – יש להותיר מניות גם למבקשת בהתאם לחלק היחסי שלה באפולו.

43. המבקשת היא בעלת 20% ממניות אפולו. מאחר שאפולו היתה זכאית לכל היותר ל-13,500 מניות, הרי החלק שאפשר היה לייחס למבקשת מבין המניות הללו עומד על 2,700 מניות. אילו במסגרת הסכם 2017 היתה מושגת הסכמה לפיה המניות שאפולו היתה זכאית להם מכוח הסכם המייסדים יחולקו לבעלי מניותיה של אפולו פרי פאסו לפי חלקם היחסי באפולו, היתה המבקשת זכאית אם כן ל-2,700 מניות. מניות אלה הן המניות שיש "לשריין" אם כן למבקשת להמשך בירור ההליך.

44. כפי שעולה מהדברים שנאמרו בישיבת יום 4.1.2018, המשיבים היחידים שיש בידיהם מניות של סייפרייד נכון להיום הם המשיבים 4-5 המחזיקים ב-3,900 מניות. מבין המניות הללו, אני קובעת כי המשיבים 4-5 לא יבצעו עסקאות ב-2,700 מניות, לא יעבירו אותן לכל צד שלישי בכל דרך שהיא וזאת עד למתן פסק דין בתביעה. יוער כי משיבים אלה לא הצביעו על נזק בלתי הפיך שייגרם להם כתוצאה מכך. אם תתקבל עמדת המבקשת, יהיה מקום לחלק מחדש את המניות הללו באופן שיבטיח גם את זכויותיה של המבקשת כמי שהיתה בעלת מניות באפולו.

45. המבקשת טענה כי המשיבים 1-6 מתכוונים לבצע עסקאות דומות להסכם 2017 גם עם גורמים אחרים שאפולו היתה איתם בקשר עסקי. אני סבורה כי יש מקום לאסור על ביצוע עסקאות כאלה ולהורות, כפי שהוריתי במסגרת הצו הארעי, כי אם יבקשו המשיבים 1-6 לבצע עסקאות גורם שקיים קשרים עם אפולו, יהיה עליהם להודיע על כך למבקשת 7 ימים לפני ההתקשרות בה כדי שהמבקשת תוכל לפעול לגביה כפי שהיא תמצא לנכון.

46. לאור התוצאה האמורה, אני מחייבת את המשיבים 3-6 בהוצאות המבקשת בקשר עם הבקשה לצו מניעה זמני בסכום כולל של 5,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

47. אינני סבורה כי יש מקום – מעבר לצו הזמני האמור – להוסיף צו נוסף שיכוון כלפי סייפרייד. כפי שהבהרתי, אני סבורה כי סיכויי הבקשה הם טובים יותר ככל שהם נוגעים לחלק השני של הסכם 2017, ומכאן שהסיכויים הם טובים יותר ביחס לחלוקה הפנימית של המניות בין בעלי המניות באפולו לבין עצמם. מחלוקת זו תוכל להיפתר לאחר שחלק מהמניות שהוקצו בפועל למשיבים 4-5 יוקפא כדי לאפשר העברת מניות אלה לידיה של המבקשת, ואין לכן צורך בהקפאה של מניות נוספות.

הבקשה לגילוי מסמכים –
48. כאמור, בקשה נוספת שהמבקשת עתרה שתתקבל בה החלטה היא הבקשה לגילוי מסמכים.

בהקשר זה יש לציין כי בתגובה לפניית המבקשת, לא גילו המשיבים אף מסמך. המשיבים 3-6 טענו כי הבקשה הוגשה באיחור, כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח את סבירות הבקשה ואת הרלוונטיות של דרישותיה, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, כי היא מכבידה וכי היא מהווה מסע דיג פסול. עוד נטען כי דרישת הגילוי בעיקרה מתייחסת לצדדים שלישיים ובכלל זה נטען כי חלק מהמסמכים המבוקשים הם בחזקת אפולו ולא בחזקתם של המשיבים 3-6, שאף אינם בעלי שליטה באפולו אלא מחזיקים רק ב-40% ממניותיה.

סייפרייד השיבה אף היא לבקשה בתשובה מתלהמת שהאמור בה אינו ברור די צורכו.

49. אני סבורה כי היה על המשיבים 3-6 לגלות למבקשת את אותם מסמכים שהם רלוונטיים לגישתם – ואין כל צל של ספק כי חלק מהמסמכים שהתבקשו הם רלוונטיים. ביחס ליתר המסמכים – היה על המשיבים 3-6 לציין כי לגישתם הם אינם רלוונטיים. במקרה כזה ניתן היה לקיים דיון ענייני ביחס למסמכים אלה וביחס לשאלת הרלוונטיות שלהם .

50. יובהר כי אינני מקבלת את הטענה לפיה יש לדחות את הבקשה משום שהיא הוגשה באיחור. אינני סבורה כי היה על המבקשת לתמוך אותה בתצהיר, וכן אינני סבורה כי יש לקבל את עמדת המשיבים 3-6 ביחס למסמכים שמצויים בחזקת אפולו. ככל שלמשיבים אלה יש גישה למסמכים, קרי כי המסמכים מצויים בחזקתם או בשליטתם – כמי שהם בעלי 40% ממניות אפולו, עליהם לגלותם.

51. לכן, המשיבים 3-6 יגישו תצהיר גילוי מסמכים בו הם יתייחסו באופן מפורט לכל המסמכים שהתבקשו במסגרת בקשת הגילוי. ביחס למסמכים שהם רלוונטיים, יגלו המשיבים את המסמכים ויצרפו העתק שלהם. ביחס למסמכים שלגישת המשיבים 3-6 אינם רלוונטיים או שאין מקום לגלות אותם מטעם אחר כלשהו, יציינו המשיבים 3-6 את המסמכים הללו ויבהירו מדוע לגישתם אין מקום לגלותם.
תצהיר גילוי המסמכים יוגש תוך 20 יום מהיום.

מאחר שהמשיבים 3-6 לא השיבו לבקשה כלל, ולא גילו כל מסמך שהוא – אני מחייבת אותם בהוצאות המבקשת בקשר עם הבקשה בסכום כולל של 3,000 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

התיק יועבר לתז"פ ביום 8.3.2018. במועד זה תודיע המבקשת האם הליכי גילוי המסמכים הסתיימו והאם ניתן לקבוע מועד נוסף לדיון.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.