הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 44175-03-18

מספר בקשה:1
לפני
כבוד ה שופטת יעל בלכר

המבקשים
(התובעים)

  1. משה בארי
  2. אסתר אוסטרוביץ'

שניהם ע"י התובע 1

נגד

המשיבים
(הנתבעים)

  1. רונן דליהו, עו"ד
  2. מדינת ישראל - משרד המשפטים

המשיב לעניין האגרה היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

החלטה

לפניי בקשת התובע לפטור מאגרה.

כללי
התובע 1 הגיש (בעצמו ובשם התובעת 2) תביעה על סך של 17,200,000 ₪ כנגד הנתבעים בטענות לפגיעה בפרטיות, הפרת החלטות של בית המשפט לענייני משפחה, גניבת רכוש ועג מת נפש. על פי כתב התביעה שהוגש בהליך זה, הנתבע 1 (עו"ד דליהו) מונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בשנת 2009 ככונס נכס ים על דירת אמם המנוחה של התובעים לצורך מכירתה. לטענת ה תובע, עו"ד דליהו פעל בניגוד להחלטות בית המשפט, תוך הפרת צו שמועד ביצועו נקבע בתוך 7 ימים ממועד המצאתו לתובע (לשיטת התובע, עו"ד דליהו נכנס לדירה תוך שימוש בצו בטרם הומצא לו). רכוש שהיה בתוך הדירה נלקח ו בעקבות הכניסה לדירה הפך התובע לדר רחוב ונגרמה לו עגמת נפש רבה . המדינה נתבעת כבעלת אחריות שילוחית, בשל מינוי עו"ד דליהו ככונס נכסים על ידי בית המשפט.

התובע 1 ציין גם את אחותו-התובעת 2 כתובעת, בהיותה בעלת מחצית הזכויות בעזבון האם המנוחה ובעלת חלק מהרכוש שנגנב לטענת התובע , תוך שהוא מציין כי היא אינה מודעת לנזקים הנטענים על ידו.
בהמשך, הודיע התובע כי אחותו מסרבת להיות צד להליך והודעה על כך הוגשה על ידה בטעות בתיק אחר ולא לתיק זה. לאחר מכן ביום 18/11/18 חזר בו מהודעה זו וביקש לפנות לאחותו בטרם תימחק מהתביעה. המבקש לא הגיש הודעה נוספת בעניין זה לתיק.
בהקשר זה אציין כבר עתה, כי עו"ד דליהו צירף לתשובתו לבקשה לפטור מאגרה תצהיר של התובעת 2 מיום 2/7/18 שלפיו, בין היתר (ס' 5 לתצהיר): " הנני מצהירה כי אין לי טענות נגד עו"ד דליהו, הוא מילא את תפקידו נאמנה, והעביר לי את כל חלקי בעיזבון אמי המנוחה. כל טענותיו של אחי בעניין זה משוללות כל יסוד ודינן להידחות על הסף. התביעות, שהוא מגיש מעת לעת נעוצות אך ורק בבעיה נפשית שלו."

מכתבי הטענות בתיק על נספחיהם מסתבר, כי התובע הגיש באותו עניין או בקשר לאותו עניין מספר תביעות, כדלקמן:
ניתן פסק דין מיום 4/10/11 בעמ"ש 1110/09 , שלפיו נד חה ערעורו של התובע כאן על החלטת בית המשפט לענייני משפחה המאשרת את הסכם מכר הדירה;
תביעה שהגיש התובע לבית משפט השלום (תיק 67582-06-16) נגד עו"ד דליהו ומותבים שיפוטיים שונים על סך של 2,490,000 ₪, נמחקה בהחלטת כב' הרשם דורון יעקבי עקב אי תשלום אגרה;
תביעה זהה לתביעה לעיל שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים (תיק 33939-01-18 ) שנדחתה בשל אי תשלום אגרה;
תביעה זהה לתביעה כאן הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בספטמבר 2016 (תיק 71254-09-16), נמחקה בהחלטת כב' הרשם שילה מיום 22/3/17 עקב אי תיקון כתב התביעה (התובע נדרש להמציא את כתובתה של התובעת 2, מספר תעודת הזהות שלה, חתימתה על כתב התביעה ובקשתה לפטור מאגרה).

הבקשה לפטור מאגרה והשתלשלות העניינים
בבקשה מ מרץ 2018 (שהגיש התובע בלבד) טען התובע, כי אין ביכולתו לשלם את סכום האגרה . הוא מתקיים מקצבת זקנה בסך 2,900 ₪ בחודש ומקצבת פנסיה בסך 590 ₪ בחודש, אין לו נכסים ויש לו חובות בגין קנסות וחוב לנושה אחד (שלשיטת התובע רובו פיקטיבי) . לבקשה צורפו תלוש פנסיה לחודש יולי 2017 ע"ס של 2,031 ₪ לחודש (מתוכם פנסיה בסך 589 ₪ והיתרה, הפרשים ); דפי חשבון בנק לחודשים י וני 2017 ועד אמצע ינואר 2018, לפיהם קיימת יתרת הזכות של שקלים בודדים בכל חודש לאחר משיכת סכום הפנסיה; תדפיסים מחשבון בנק נוסף מהם עולה תמונה דומה; מסמכים לפיהם המבקש מקבל נכון לחודש יוני 2017 סך של 3,009 ₪ , קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה לפטור מאגרה. נטען כי ההליך התיישן וממילא אינו מגלה עילה; וכי התובע לא פרס תשתית מספקת כנדרש בבקשה לפטור מאגרה על העדר יכולת כלכלית. בנוסף נטען כי יש לבחון את בקשת התובע במשנה זהירות שכן מדובר בתובע המכביר בהגשת הליכים לבית המשפט (תוך הפנייה לפסיקה).

בתגובה לתשובה טען התובע כי הוכיח על עילת תביעתו כנדרש, גם נגד המדינה כבעלת אחריות שילוחית על כונס הנכסים. התביעה לא התיישנה שכן טרם נמחקה ביום 22/3/17 הייתה תלויה ועומדת. חוסר היכולת הכלכלית לשלם את האגרה עוגן במסמכים שצורפו . נטען גם עי המסמכים "טופלו" על ידי המזכירות בטרם נסרקו לתיק ויוגשו בשנית. בהמשך לכך, הוגשו תדפיסי חשבון בנק (מרכנתיל ומזרחי טפחות) עדכניים למועד הגשתם (נובמבר 2018) מהם עולה כי היתרות בחשבונות אלו עומדים על מאות שקלים .

יוער כי כיון שהחייב ציין שפנה ללשכה לסיוע משפטי ולצורך המשך הטיפול בבקשה לפטור מאגרה, הוריתי לחייב בהחלטה מיום 13/9/18 להמציא לתיק בית המשפט אישור בדבר קבלת בקשתו בלשכה לסיוע משפטי (להבדיל מן המסמכים שהוגשו שמעידות על פנייתו ללשכה לסיוע משפטי). החייב לא עשה כן.

ביום 4/11/18 ניתנה החלטת בית המשפט כדלקמן: "עד כה (למרות ההחלטה מיום 13/9/18) טרם המציא המבקש אישור מהלשכה לסיוע משפטי על דבר קבלת פנייתו של המבקש לסיוע משפטי וכן העתק מכל תשובת ביניים או תשובה או כל מסמך אחר שהתקבל בידו מאת הלשכה לסיוע משפטי, בקשר עם פנייה זו ... המבקש ימציא את כל המסמכים שקיבל מהלשכה לסיוע משפטי עד ליום 18/11/18. כמו כן, על המבקש לשקול, לכל הפחות, את סכום תביעתו מחדש ולו רק מהטעם שמלכתחילה היא הוגשה גם בשם אחותו לפיצוי על נזקיה; אך בתגובתו לתשובת ב"כ היועמ"ש הודיע המבקש, כי התביעה היא לא בשם אחותו. בתוך אותו מועד (18/11/18) יודיע המבקש גם עמדתו בעניין סכום התביעה. כן יציין המבקש את מספרי התיקים האחרים וטיב ההליך בכל ערכאה שיפוטית, שבהם היה מעורב בעבר בקשר עם העניין (לרבות תיקים שנסגרו) וכן את מספר ההליך שבגדרו מונה עו"ד דליהו לתפקיד..."

בתום המועד הוגשה תגובת התובע כנדרש לפי ההחלטה הנ"ל, בה חזר בו מן ההודעה כי אחותו אינה צד לתביעה (מבלי שצורפה כל עמדה כתובה מצידה) וביקש ארכה על מנת לפנות לאחותו לשם כך בטרם תימחק מהתביעה (כאמור לעיל, מאז לא הוגשה על ידי המבקש כל הודעה לתיק). לתגובה צורף מכתב מהסיוע המשפטי מיום 16/10/18 ש בו נדרש התובע להמציא הוכחות לתביעתו ואם לא יומצאו בתוך 30 ימים תידחה בקשתו. מאז לא הוגש כל עדכון או כתב טענות מטעם התובע (בעניין זה או בכלל) ולא הוגשה לתיק הודעה על ייצוג וכיוצ"ב. לפיכך, נראה כי התובע לא קיבל ייצוג משפטי מאת הלשכה לסיוע משפטי.

עו"ד דליהו השיב אף הוא לבקשה לפטור מאגרה. לטענתו, יש לדחותה, שכן התביעה התיישנה, טענותיו של התובע הועלו כבר בהליכים קודמים, נידנו ונדחו . לגופו של עניין אין התביעה מגלה עילה. ההחלטה בדבר אישור עסקת המכר והוראות על המשך הליכי כינוס הנכסים מיום 25/5/09 הומצאה לתובע והכניסה לדירה נעשתה באישור בית המשפט ובאמצעות קבלן מורשה של משרד המשפטים. עוד נטען כי סכום התביעה מופרז, לא הובאו הוכחות בדבר הרכוש שהיה בדירה ולא צירף הערכה שמאית לעניין שווים. לתשובה צורף, בין היתר, תצהיר אחות התובע שהובא לעיל ולפיו, אין לה טענות כנגד עו"ד דליהו וכי הליך הכינוס נעשה לשביעות רצונה על ידי עו"ד דליהו שמילא תפקידו נאמנה. כמו כן, התובע לא פירט את יכולתו הכלכלית כנדרש ולא ציין כי כתוצאה מהליך כינוס הנכסים קיבל בנובמבר 2010 סך של 465,000 ₪.

ניתנה לתובע הזדמנות להגיב גם לתשובתו של עו"ד דליהו ; וכן התבקש לעדכן בעניין ייצוג הלשכה לסיוע משפטי (החלטה מיום 19/11/18). עד היום ובחלוף זמן רב, לא הוגשה כל תגובה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה לפטור מאגרה ובתשובות כמפורט לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, כך שהתובע יקבל פטור מאגרה על סכום של 1,000,000 ₪ בלבד .

לפי תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 " בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

תקנה 14(ג) לתקנות האגרות קובעת כי " הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

על בית המשפט לבחון, אפוא, את מצבו הכלכלי של המבקש וכן, את סיכויי ההליך. התנאים הם תנאים מצטברים.

אשר למצבו הכלכלי של המבקש, " מחויב בעל הדין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, להביא הוכחות הכוללות תיעוד ואסמכתאות לאי יכולתו" (רע"א 7659/14 מ"י נ' רופל (11/2/15)). עוד נקבע בפסיקה, כי על המבקש פטור מאגרה לפרוש תמונה מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי.

נחה דעתי מהמסמכים שהוצגו כי אין בידי התובע לשלם את סכום האגרה במלואו ואולם מקום שבו סכום התביעה מופרז על פניו (17.2 מיליון ₪) , אין להיעתר לבקשה במלואה ; ו מצאתי להיעתר לה באופן חלקי, כך שהתובע פטור מאגרה עד לסך של 1,000,000 ₪.

לעניין סיכויי ההליך, ניתן להתרשם כי המשוכה העומדת לפני התובע היא גבוהה, אך אין מקום לסגור את שערי בית המשפט. אציין בזהירות המתבקשת ומבלי לקבוע מסמרות או קביעות כלשהן , כי בשים לב לכך שהליך כינוס הנכסים, שבמסגרתו נגרמו לתובע נזקיו הנטענים , החל ביום 3/8/08 והסתיים ביום 4/11/10 (לפי תשובת עו"ד דליהו) ; ולאור סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, מתעוררת לכאורה שאלה שיש לבדוק ביחס לטענת ההתיישנות שהעלו המשיבים (נראה לכאורה כי תביעות התובע סולקו על הסף בדרך של מחיקתן ולא דחייתן, וללא קביעות לגופן של המחלוקת ).

כפי שנקבע בפסיקה, סכום התביעה מהווה שיקול רלבנטי בבחינת הבקשה לפטור מאגרה . בבש "א (חי') 5107/00 יוניס נ' מדינת ישראל (12/6/01) נקבע כדלקמן:
"סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית המשפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הראלי של התביעה: האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שהתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה, ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין בהגדלת סכום התביעה, ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחויב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש".

ראו לאחרונה גם ע"ר (ת"א) 37979-06-18 התעשייה האוירית לישראל בע"מ נ' ישראל פריד, החלטת כב' סגנית הנשיא שבח מיום 2/1/19.
נראה כי הדברים יפים במיוחד כמדובר בתובע שמרבה לפתוח בהליכים, כמתואר לעיל (ראו ההחלטה ברע"ב (עליון) 10888/08 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (2009)שאליה אליו מפנה ב"כ היועמ"ש).

בשים לב לכל האמור לעיל, סבורני, כי האיזון הראוי בין השיקולים הרלבנטיים הוא מתן פטור מאגרה עד לסך של 1,000,000 ₪ . מכיוון שהתובע אינו מיוצג, מובהר במפורש למען הסר ספק, כי אין בכך משום קביעה כלשהי לגופו של עניין ואין בכך משום קביעה כי התביעה בסכום זה (1 מיליון ₪) או כל סכום אחר, מוצדקת או שהיא הוכחה או שיש ראיות טובות ולהוכחתה וכיוצ"ב.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת חלקית באופן שניתן לתובע פטור מאגרת בית המשפט עד לסך של 1,000,000 ₪.
המזכירות תנפיק לתובע דרישת תשלום מעודכנת בהתאם.
על התובע לשלם את סכום האגרה שאינו פטור בתוך 30 ימים.
ככל שהתובע מבקש לתקן את תביעתו ולהעמידה על סך של 1 מיליון ₪ לאור החלטה זו, יגיש בקשה מתאימה בתוך אותו מועד. אם לא כך יעשה, תימחק התביעה מחמת אי תשלום האגרה ללא התראה נוספת.

אשר לתביעת האחות - בשים לב לאמור לעיל (ראו בפרט ס' 2) בכל מקרה, יוסר שמה של האחות כתובעת מן התובענה. התביעה תיוותר תביעתו של התובע בלבד.
המזכירות תעדכן בהתאם.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

תזכורת לעיון בתיק בהתאם.
המזכירות תדוור לצדדים וכן, תודיע לתובע דבר מתן ההחלטה .
ניתנה היום, ו' אדר א' תשע"ט, 11 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.