הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 43836-03-19

מספר בקשה:44
לפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

המבקשת/ הנתבעת 18

טמפלרים בשרונה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רם קאין

נגד

המשיבות/ התובעות

  1. שירת הקרן בע"מ
  2. ט.מ.א.י. 2008 בע"מ
  3. א.ש יורב החזקות בע"מ
  4. מינשר פיתוח בע"מ
  5. ח.ג. פורטפוליו בע"מ
  6. רוניקר מקרקעין בע"מ
  7. א. דניאור השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יורי נחושתן

החלטה

לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד הנתבעת 18- טמפלרים בשרונה בע"מ (להלן: "המבקשת") בשל היעדר עילת תביעה בכל הנוגע לטענות גזל, גרם הפרת חוזה, התעשרות שלא כדין.

כדי שלא להרחיב את היריעה מפנה את הקורא לרקע העובדתי כמפורט בפסק הדין שניתן בעניינה של הנתבעת 20 (ב.ס.ר ישראל נדל"ן) ביום 4.2.2020 ולהחלטתי במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 14.1.2020.

טענות הצדדים במסגרת בקשה זו

לטענת המבקשת, היא נבדלת משאר חברי הקבוצה מאחר שהיא רכשה זכויות בבניינים קיימים אשר מיקומם ומידותיהם ידועים תמורת מחיר רכישה קבוע וסופי, בעוד שיתר חברי הקבוצה רכשו זכויות לדירות ו/או יחידות מסחריות רעיוניות; כי היא שותפה עם יתר חברי הקבוצה בקרקע אך אינה משתתפת עימם בעלויות תכנון והקמת הפרויקט ולכן אינה צפויה ליהנות מהכנסות לקבוצה שיתקבלו כתוצאה ממכירה או הוספת זכויות בנייה; כי על הנתבעת 19 (קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה") יהא לשפות אותה בגין כל סכום שתחויב בו כיוון שבמקרה של ביטול ההתקשרות הזכויות בקרקע יושבו לחברי הקבוצה ולמבקשת לא יהיה חלק בהן.

בסעיף 25 לבקשה טוענת המבקשת כי "התובענה דנן עונה על התנאים האמורים בשל כל אחד מהטעמים הבאים ועל אחת וכמה בשל הצטברם יחדיו:

25.1. הן משום קיומן של סתירות מושגיות ושורשיות בין חלק מהסעדים הנתבעים בתביעה,
אשר אינם מאפשרים להותיר על כנם את הסעדים כנגד הנתבעת.
25.2. הן משום הגנות שבדין על מעשה העוולה המיוחס לנתבעת.
25.3. הן משום היעדרם של חלק מיסודיותיהן ההכרחיים של עילות התביעה;
הן משום שבעיתוי הנוכחי- טרם השלמת בנייתו של הפרוייקט וטרם אכלוסם של הבניינים לשימור- מוקדם לדבר על הקמת סגירות חורף לצד הבניינים לשימור, ובפרט כך כאשר טרם הוגשה בקשה לאישור סגירות כאמור וממילא אלה טרם אושרו"."
25.4. והן (בעיקר) משום שגם אם תאושר בעתיד סגירת חורף, הרי המיקומים האפשריים המאושרים להצבתה (במובחן מאישורה) אינם חופפים את המיקום הרעיוני של יחידות התובעות". (כל ההדגשות במקור, ח.פ).

עוד מפרטת המבקשת וטוענת כי ישנה סתירה בין הסעדים הנתבעים כלפי הנתבעים השונים בעיקר מאחר שלא ניתן לבטל הסכם מחמת פגמים שבכריתתו ולצד זאת לתבוע סעדים בשל הפרתו; כי הצבת סגירות חורף בבניינים לשימור בגדר אירוע עתידי ולא ודאי אינו יכול להוות בסיס להגשת תביעה נזיקית; היות והוצאת היתר עתידי להצבת סגירת חורף חוסה תחת הגנת סעיף 6 לפקודת הנזיקין; כי עוולת הגזל אינה חלה על זכויות במקרקעין ; בהיעדר חפיפה בין מיקומים אפשריים להצבת סגירות החורף למיקומים רעיוניים של הפביליונים; כי לא מתקיימות יסודות עילת הפרת חוזה וכי השבה של כספים ששולמו התובעות אינה יכולה להיות הנזק שנגרם למשיבות וכי למבקשת אין כל חלק בקופת הפרוייקט .

בתשובתן טוענות המשיבות כי המדובר בבקשה מופרכת, חסרת כל יסוד אשר אינה עולה על המקרים הקיצוניים והחריגים בהם נדחית תובענה על הסף. לגופה של בקשה, טוענות המשיבות כי טענות ההגנה שהועלו דורשות בירור במסגרת ההליך; כי בניגוד לנטען בבקשה במסגרת התביעה התבקשו "סעדים שונים כנגד הנתבעים השונים וזאת עד גובה סכום התביעה, ואין כל מניעה שבדין לכך, כאשר ברור לכל שלא ינתן ע"י בית המשפט נכבד זה "פיצוי כפל", כך ממילא לא התבקש" (סעיף 23 לתשובה); כי הטענה בדבר "היעדר חפיפה" מטעה וכי אין תחולה לסעיף 6 לפקודת הנזיקין; כי טענת הגזל מתייחסת להתחייבות החוזית להקמת הפבליונים; כי העילת של עשיית עושר ולא במשפט ברורה ולפי טענת המשיבות קיבלה המבקשת את זכויותיהן ללא זכות שבדין .

בתגובתה חוזרת המבקשת בעיקר על טענתה כי אין בעובדות הנטענות כדי להקים עילת תביעה כנגד המבקשת. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבות אינן מציינות לאיזה מקבץ טענות בכוונתן לדבוק ולהמשיך ולנהל את התביעה וכי אין באפשרותן לאחוז במקל ביטול ההסכם משני קצותיו; כי ניתן להכריע בשאלה פרשנית של ההסכם בשלב זה ובטרם קיום חקירות; כי אף אם יוכח כי המבקשת נטלה חלק באישור תוכנית הבינוי לביצוע והתרשלה כלפיהן בכך שלא הבטיחה שתכלל הקמת הפביליונים, לא עומדת עילה נזיקית לאור סעיף 197 לחוק התכנון ויש להגיש תביעת פיצויים מתאימה לועדה המקומית .

מסגרת נורמטיבית

פרק ח' ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") אשר כותרתו "סילוק על הסף" קובע בתקנות 100 ו-101 לתקנות מגדיר מחיקה על הסף ודחייה על הסף, בזו הלשון:

תקנה 100- מחיקה על הסף:
"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך."

תקנה 101- דחייה על הסף:
"101 (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט."

הפסיקה קבעה כי מחיקת התובענה בהעדר עילת תביעה תיעשה במקום בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין לתובע סיכוי להשיג את הסעד המבוקש על ידו בתביעה וראה לעניין זה: רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים, ביום 14.4.2010).

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתשובה ובתגובה לה סבורה אני כי דין הבקשה להידחות, מהטעמים המפורטים להלן. כך, בין היתר טוענת המבקשת כי הסעד המכוון כלפיה הוא כספי בלבד השבת סכומים שהעבירו המשיבות לקבוצה על חשבון רכישת יחידות בתוספת הוצאות וראו סעיף 170.5 לתביעה; כי המשיבות ביססו דרכן על מסקנה שגויה של "מכירה כפולה של השטח הרעיוני" וטוענות לגרם הפרת חוזה, התעשרות שלא כדין וגזל (סעיפים 164-165, 167 לכתב התביעה); כי אין למבקשת נגיעה להפרות הנטענות בשלב גיבוש הקבוצה (סעיף 162 לכתב התביעה); כי אין לה כל חלק בקופת הפרויקט.

טענות אלו וכן טענות עובדתיות נוספות אותן מעלה המבקשת נוגעות ל ליבה של המחלוקת וראוי שיתבררו במסגרת ההליך עצמו ולא במסגרת בחינת בקשת הסף . כך למשל מעלים הצדדים מחלוקות עובדתיות אותם יש לברר, בין היתר באשר למיקום הצבה בפועל של סגירת החורף, למצב התכנוני לפני הזכיה במכרז ולאחריו (ראו גם סעיף 25 לתשובה), טיב הקשרים בין חברי הקבוצה, מארגניה ומוביליה למבקשת. גם את הטענה האם אכן יש להבדיל בין ה מבקשת לבין יתר הנתבעים (וראו הטענה לפיה משחתמה המבקשת על נספח 5 הסכימה כי הוראות הסכם השיתוף יחולו (סעיף 26 לתשובה)) יש לבחון במסגרת ההליך עצמו ולא כטענת סף.

לא שוכנעתי כי המדובר במקרה לפיו המשיבות- התובעות בשום פנים ואופן אינן יכולות לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתן את הסעד המבוקש (וראו הפניית המשיבות לע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 4.6.2007). משכך איני סבורה כי יש לנקוט בסעד הדרסטי של דחיית התביעה על הסף. בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי לכך שאין עילה כנגד המבקשת. בעניין זה ראו גם טענת המשיבות לפיה המבקשת פעלה יחד עם נציגות הקבוצה ושללה יכולת להקים את הפביליונים ששווקו למשיבות, ראו את הטענה המפורשת בסעיף 23 לכתב התביעה בדבר ניגוד עניינים כביכול. אלו טענות הדורשות ליבון ראייתי; אלו טענות שאם וככל שיתקבלו, עשויות לבסס עילת תביעה.

מעבר לנדרש אציין כי בהתייחס לאמור בסעיף 12 לבקשה, אזי גם אם זכאית המבקשת לשיפוי מצד נתבעת 19 (ואיני מביעה שיעה בעניין זה), אזי עליה לפעול בהתאם לדין, אך אין הדבר מהווה נימוק לקבלת בקשה זו.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם סך של 5,000 ש"ח כהוצאות הבקשה למשיבות, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

מאחר ובעקבות ההחלטות האחרונות חל שינוי בבעלי הדין (עיכוב הליכים; מחיקת נתבעת 20), יודיעו הצדדים במשותף עד ליום 10.8.20 האם יש בקשות נוספות הדורשות התייחסות; האם הושלמו הליכים מקדמיים; האם יש מקום לקבוע ישיבת קדם משפט נוספת. במידת הצורך, יש לתאם מועדים. בהתאם להודעת הצדדים אתן את הוראותיי לקידום ההליך.

לתזכורת פנימית ליום 11.8.20. המזכירות תסגור את בקשה מס' 44 ותשגר את החלטתי לידיעת הצדדים ובאי כוחם.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, 12 יולי 2020, בהעדר הצדדים.