הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 42481-07-15

בעניין: גלריית קריאף מרדכי תל אביב בע"מ ואח'
ע"י ב"כ עו"ד אורן בן
התובעים
הנתבעים שכנגד
נ ג ד

ובעניין: פול סמדג'ה ואח'
ע"י ב"כ עו"ד אורי קורב ואסף בנמלך ממשרד טולצ'ינסקי שטרן ושות'
הנתבעים
התובעים שכנגד

החלטה

מניעות מלייצג, זו עניינה של הסוגיה שלפני;

התיק שבכותרת שעניינו פרויקט בניה ברחוב הירקון בתל-אביב נדון לפני כב' השופט מגן אלטוביה. לאחר הליך ממושך שבמסגרתו נשמעו עדויות, הוגשו ראיות וכן סיכומים בכתב, ניתן ביום 8.4.18 פסק דין ( להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נדחו התביעה והתביעה שכנגד בכפוף לאמור בסעיפים 18 ו- 19 לפסק הדין.

על פסק הדין הוגש ע"י הנתבעים והתובעים שכנגד ערעור לבית המשפט העליון ( ע"א 4068/18). ביום 15.7.19 ניתן פסק הדין בערעור. בית המשפט העליון הורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לדיון בסוגיית מינוי כונס הנכסים כאשר בית המשפט המחוזי יקבע ממצאים ויכריע בסוגיה זו. עוד נקבע בפסק הדין בערעור כי לא היה מקום לדחיה על הסף של טענות המערערים וכי הטענות בהקשר זה שמורות לצדדים. בית המשפט העליון הוסיף וקבע שהוצאות הערעור יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות שיקבעו בפסק הדין שיינתן על ידי בית המשפט המחוזי.

זה המקום לציין שאת התובעים והנתבעים שכנגד ייצג בבית המשפט המחוזי ובערעור בבית המשפט העליון עו"ד אורן בן. את הנתבעים והתובעים שכנגד, שהגישו כאמור ערעור על פסק הדין, ייצגו בבית המשפט המחוזי עורכי הדין מזל ברזילאי וקטי ברכה. בערעור בבית המשפט העליון הוחלף הייצוג והמערערים, קרי, הנתבעים והתובעים שכנגד ואלה יוצגו על-ידי משרד עורכי הדין טולצ'ינסקי שטרן באמצעות עו"ד אורי קורב, עו"ד אסף בנמלך ועו"ד נעמי ווסטפיד ( להלן: "עורכי הדין").

יצוין כי עורכי הדין ממשרד טולצ'ינסקי שטרן מנועים מלהופיע לפני כב' השופט אלטוביה והם אף מופיעים ברשימת המניעויות הייעודית של השופט אלטוביה.

לאחר שפסק הדין בערעור הובא לפני כב' השופט אלטוביה, הוא הורה ביום 18.7.19 כי בהתאם לכללים על הנתבעים והתובעים שכנגד להסדיר את ייצוגם על-ידי פרקליטים אזרחיים, על מנת שניתן יהיה להשלים את שמיעת ההליך לפניו וכמתחייב מפסק הדין בערעור.

עורכי הדין הודיעו בתגובה להחלטה שהם מייצגים את הנתבעים והתובעים שכנגד במכלול העניינים של הפרויקט נשוא התובענות, לרבות בערעור וכי לטעמם אין כל מניעה שהם יוכלו להמשיך לייצגם בתיק אשר יידון לפני מותב אחר, ככל שקיימת מניעות לשופט אלטוביה להמשיך לדון בתיק. לדידם גם אין כל הוראה בפסק הדין בערעור שהשופט אלטוביה יידון בהמשך ההליך. עורכי הדין אף מפנים להליך אחר שבין הצדדים ( ה"פ 11082-07-18) שנדון לפני מותב אחר של בית המשפט ( כב' השופטת ערקובי).

בנסיבות אלה העביר כב' השופט אלטוביה את סוגיית הייצוג לעיוני ולהחלטתי.

עיינתי במכלול הטענות בתיק, נתתי דעתי לפסק הדין, לפסק הדין בערעור, לעמדת עורכי הדין ולהוראות הדין. סבורני שקיימת מניעות בידי עורכי הדין מלייצג את הנתבעים והתובעים שכנגד בתיק זה שנדון לפני כב' השופט אלטוביה ואין מקום לשנות מותב לשם ההשלמה כמתחייב מפסק הדין בערעור, ואבהיר:

בהתאם לסעיף 53 ב(א) לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי-הדין") נאסר על עורך דין לקבל על עצמו ייצוג בעל דין בהליך אם יש לו יסוד להניח שהייצוג יגרום לכך שהשופט שיידון בהליך, לא ישב בדין מחמת עילת פסלות, לאמור:

"התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:
(1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין".
(ההדגשות אינן במקור- א.א.)

שעה שעורכי הדין קיבלו על עצמם את ייצוג הנתבעים והתובעים שכנגד, היה להם בסיס לסבור שככל שהערעור יתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, לא יוכל השופט אלטוביה לדון בתיק מחמת מניעות ונוכח קשר אישי עם משרדם. לכן, שומה היה עליהם להגביל את הייצוג רק להליך הערעור.

אין בידי לקבל את טענתם של עורכי הדין שלפיה בית המשפט העליון לא הורה שהתיק יחזור למותב שדן בהליך. טענה זו אינה מתיישבת עם הכלל שלפיו אם מורה ערכאת ערעור על השבת התיק לבירור לפני הערכאה הדיונית, יידון בו אותו המותב שנתן את ההחלטה מושא הערעור, אלא אם נקבע אחרת. אין כל קביעה בפסק הדין בערעור שלפיה התיק לא יושב לפני כב' השופט אלטוביה.

זאת ועוד; השופט אלטוביה בקי בתיק, התקיימו לפניו מספר רב של ישיבות, ניתן על ידו פסק דין מפורט לאחר שמיעת עדויות, קבלת ממצאים והגשת סיכומים. שיבוץ מותב אחר לשמיעת הסוגיה שנקבעה בפסק הדין משמע בזבוז זמן שיפוטי ויקר, נוכח הצורך בלימוד מחדש של תיק סבוך ומורכב ושלא לצורך.

אוסיף שהמטרה ביסוד הוראת סעיף 53 ב לחוק לשכת עורכי הדין היתה בין היתר למנוע פסילה מכוונת של שופט, ייעול הליכים ומניעת בזבוז זמן שיפוטי. קבלת עמדת עורכי הדין תשים לאל מטרה זו.

לא למותר לציין שלאחר מתן פסק הדין ובטרם שמיעת הערעור, פנו עורכי הדין בבקשה לעיין בתיק על מנת לשקול קבלת ייצוג הנתבעים והתובעים שכנגד ( בקשה 58 מיום 7.10.18) .

נוכח מניעת השופט אלטוביה לדון בבקשות של עורכי-הדין, הובאה הבקשה לעיוני. עורכי הדין מסרו ביום 8.10.18 הבהרה בבקשה שלפיה, הם לא מבקשים לייצג את הנתבעים והתובעים שכנגד בתיק, שבאותה עת כבר היה סגור אלא מטרת העיון היא ייצוג הנתבעים והתובעים שכנגד בהליכים אחרים נוספים שקשורים לתיק. עורכי הדין אף הצביעו בהבהרה על הקשר שבין השופט אלטוביה לבין משרדם. לאחר קבלת התגובות לבקשה, החלטתי ביום 17.10.18 לאפשר את העיון כמבוקש.

סבורני שגם בהתנהלות עורכי הדין בבקשה האמורה, כמו גם ההתנהלות של השופט אלטוביה שלא דן בבקשה נוכח המניעות, וזו הועברה לטיפולי, יש לתמוך במסקנתי.

בשולי הדברים אך לא בשולי החשיבות; מתוקף תפקידי וסמכותי כנשיא בית המשפט שאמון על הקצאת התיקים בין השופטים ומניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר, נכללת החובה למנוע ניתוב ההקצאה של תיקים שנשמעו על-ידי שופט מסוים לשופט אחר שלא מכיר את התיק לשם השלמתו ושעה שאין צורך ענייני להעביר את התיק לשופט אחר.

לא התעלמתי מטענות עורכי הדין המפנים להליך הנוסף שמתנהל בין הצדדים לפני כב' השופטת ערקובי, אך לא ראיתי בכך לשנות את המסקנה. עיינתי באותו תיק שממתין להכרעה ואשר הסעד בו אינו רלוונטי לסוגיה שבה עסקינן.

ממכלול האמור, על הנתבעים והתובעים שכנגד להסדיר את הייצוג על-ידי עורכי הדין לא יאוחר מיום 8.9.19. בתום המועד יובא התיק לפני כב' השופט אלטוביה על מנת שיורה על אופן בירור הסוגיה שהושבה לפניו והכל כמתחייב מפסק הדין בערעור.

המזכירות תשלח את ההחלטה לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.