הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 42289-09-20

מספר בקשה:18
לפני
כבוד ה שופטת סיגל רסלר-זכאי

מבקש:

בראד מילס
ע"י ב"כ עו"ד אסף גלזנר

נגד

משיבים:
(תובעים)

משיבים:
(נתבעים)

BETA CO.LTD .1
2. Saaki Testuya
3. Hattori Satoshi
ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אבי וינרוט

1. משה חוגג
ע"י ב"כ עו"ד עמית חדד
2. עדי יהודה שלג
ע"י ב"כ עו"ד דוד חמו
3. ירון שלם
4. עידו נמרוד שדה מן
ע"י ב"כ עו"ד מירב בן זיק
5. סינגולריטים הולדינגז 2
6. סינגולריטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמית חדד

החלטה

לפניי בקשה לעיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו בעל דין וזאת לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ד-2003 (להלן: "תקנות העיון"). הבקשה הוגשה על ידי מר בראד מילס (להלן: " המבקש") אשר הגיש תובענה בת"א 1354-07-20, כנגד מספר נתבעים וביניהם מר משה חגג וחברת סינגולרטים בע"מ, נתבעים 1 ו- 6 בהליך דנן (להלן: "ההליך הנוסף").

רקע
התביעה שלפנינו, הליך אזרחי במסגרת ו טוענים התובעים כי בשל מצגי שווא ומרמה, השקיעו אצל הנתבעים סך של 8.2 מיליון דולר. בהתאם לנטען נתבע 1 עומד בראש קרן הון-סיכון בשם Singulariteam , אותה ניהל בתקופה הרלבנטית באמצעות נתבעות 5 ו- 6. נתבע 2 היה שותף בקרן ושימש מנכ"ל הקרן, נתבע 3 היה שותף בקרן ושימש סמנכ"ל הכספים שלה, נתבע 4 שותף בקרן. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים הציגו עצמם כשותפים עם חברת ,Bittrex אחת מפלטפורמות המסחר הגדולות בעולם במטבעות קריפטוגרפים ובמיזם "זודיאק". נטען כי הנתבעים הציגו מצגי שווא ומרמה אשר הובילו להטעיה חמורה שעל בסיסם השקיעו התובעים סך של 8.2 מיליון דולר באמצעות שלושה מטבעות קריפטוגרפים: ADA, Ether ו- Bitcoin.

טענות הצדדים לבקשה

טענות המבקש - במסגרת הליך הנוסף, תובע המבקש את הנתבעים בגין מעשי מרמה כלפיו וכלפי משק יעים נוספים, בגין מכירת אשליה של "מיזם" בשם סטוקס, במסגרתו גייסו מהם כספים באמצעות הנפקת מטבעות קריפטוגרפים, אשר בדיעבד התחוור כי המדובר במצגי שווא שכל תכליתם היתה לגזול מהמשקיעים את כספם. נטען, כי בשליטת נתבע 1 פלטפורמת Invest.com אשר לקחה חלק משמעותי במיזם וכי כס פים רבים מכספי ההנפקה הגיעו לידי נתבע 1. בבקשה שלפני נטען כי בנסיבות המפורטות ולאור התנהגותו של נתבע 1, יש מקום לאפשר בקשת העיון.

נטען כי נקודת המוצא היא שיש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט וזאת לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם והנגזרת מעיקרון פומביות הדיון. (בג"ץ 144/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (1.11.2004)). נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של המבקש הינו קל יחסית ודי לו להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית המשפט מהו האינטרס שלו בעיון (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009) (להלן: " עניין האגודה לזכויות האזרח")). לעומת זאת, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע (13.12.2004) ועוד). עוד נטען, כי הלכה היא לפיה בתי המשפט יעתרו לבקשת עיון בעת שהמבקש בוחן האפשרות לפתיחת הליך משפטי (ת"צ (חי') 34200-06-11 אקרו – טק (מיקרו חלקים) בע"מ נ' חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (16.1.2013)).

נתבע 1 - מתנגד לבקשת העיון בתיק. נטען כי המדובר בבקשה לאקונית לעיון בגין ההליך הנוסף שיזם המבקש כנגד מספר נתבעים וביניהם נתבע 1. נטען כי המדובר ב"מסע דייג" נרחב ופסול שמנהל המבקש נגד נתבע 1 וצדדים נוספים. המבקש נמנע מלנמק מהו אותו מידע שעשוי "לשפוך אור" על התנהלות הנתבעים במסגרת ההליך הנוסף. המבקש פתח זה מכבר בהליך הנוסף אשר נמצא בשלב מתקדם מהתביעה דכאן. עוד נטען כי המדובר בבקשה רביעית של המבקש לעיון בתיקי בתי המשפט בהם מעורבים הנתבע 1 וצדדים שלישיים, בקשה אשר הוגשה לצד שלוש בקשות עיון נוספות בהליכים נוספים: חדל"ת 37779-10-20; פר"ק 35875-11-18; ת"א 60427-01-19. עוד נטען, כי הבקשה דנן וכן בקשות העיון הנוספות, הוגשו לאחר דרישת גילוי מסמכים שהגיש המבקש במסגרת ההליך הנוסף ובמטרה לעקוף החלטת המותב שם. נטען כי המבקש מסתיר עובדות מהותיות לפיהן בהליך הנוסף עומדת בקשת סילוק על הסף, אשר טרם הוכרעה וכי חוייב בהפקדת ערובה בסכום נכבד אשר טרם הופקדה. לבסוף נטען, כי העיון המבוקש עלול לפוגע פגיעה ממשית בסודות מסחריים של נתבע 1 ושל חברות קשורות, זאת בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו. ככל ותאושר בקשת העיון, יש להגביל העיון לכתבי הטענות בתיק תוך מתן אפשרות לנתבע 1 להשחיר החלקים אשר עשויים לחשוף סודות מסחריים כאמור.

נתבע 2 הצטרף לתשובת הנתבע 1.

נתבעים 3 ו- 4 הותירו השאלה לשיקול דעתו של בית המשפט.

נכון למועד כתיבת החלטה זו, ובחלוף המועד בהתאם להחלטה מיום 7.4.2021, לא נתקבלה עמדת התובעים ונתבעות 5 ו- 6.

דיון והכרעה

תקנה 4 לתקנות העיון היא התקנה הקובעת את ההסדר לזכות העיון בתיק בית המשפט של מי שאינו בעל דין בתיק:

"4 (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון) ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין."

נקודת המוצא היא כי יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט אף למי שאינו צד וזאת לאור עיקרון הפומביות "... יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה" (ענין האגודה לזכויות האזרח ע' 13). "מתוקף מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון, נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון בתיק בית משפט. המבקש למונעו או להגבילו – נדרש להצביע על טעם בעל משקל שיצדיק זאת" (רע"א 7197/20 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' ד"ר שלמה נס, עו"ד (10.2.2021), פס' 13). עם זאת, על בית המשפט לערוך איזון בין זכות העיון לבין אפשרות הפגיעה במי מבעלי הדין, או צדדים שלישיים. בבחינת הבקשה על בית המשפט ליתן דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש ולעניינם של בעלי הדין ושל מי שעשוי להיפגע כתוצאה מהעיון וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה.

לשם בחינת זכות העיון על ידי בית משפט, נקבעו שלושה שלבים שעל בית משפט לשקול בבואו לבחון בקשת עיון: בשלב ראשון יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב שני, בהנחה שאין איסור בדין על העיון, יש לבחון האם העיון מוצדק, בעת שהנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו ובשלב שלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, יש לבחון השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית, ככל האפשר, בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון (ענין האגודה לזכויות האזרח פס' 24-2 5; ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (15.2.2005)).

מן הכלל אל הפרט

לאחר שבחנתי כתבי הטענות, הבקשה והתשובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל כפי שאפרט להלן:

אשר לשלב הראשון בבדיקת זכות העיון, לא נטען על ידי הנתבעים כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. אשר לשלב השני, על הנתבעים מוטל הנטל לשכנע כי אין להתיר העיון "מנימוקים כבדי משקל". לאחר שעיינתי בתשובת נתבע 1, מצאתי כי לא הורם נטל זה. מקורה של בקשת העיון הוא בהליך נוסף שמנהל המבקש כנגד נתבע 1, נתבעת 6 וצדדים נוספים בגין מעשי מרמה והונאה ובמסכת טענות הדומה במהותה לנטען בכתב התביעה בהליך דכאן. הבקשה נסמכת על הטענה כי העיון ייסע בידי המבקש לנהל ההליך הנוסף וללמוד על אופן התנהלותו של הנתבע 1 בעסקיו בתחום העסקאות של מטבעות דיגיטליים. המדובר באינטרס לגיטימי של המבקש. גם בעת שמדובר בהליך משפטי שנפתח זה מכבר ולא בבחינת מצבו טרם נקיטת הליך משפטי.

בתשובתו טוען נתבע 1 כי אין לאשר בקשת העיון ממספר טעמים. ראשית נטען, כי המבקש נמנע מלנמק מהו אותו מידע שעשוי "לשפוך אור" על התנהלות הנתבעים במסגרת ההליך הנוסף. איני מקבלת טעם זה בעת שלא הוכחה מניעה בדין לבקשת העיון - אז י נטל ההוכחה להוכיח כי אין להתיר בקשת העיון מוטל על כתפי המתנגד לבקשת העיון ולא ע ל כתפי המבקש. טעם נוסף לו טוען נתבע 1 הוא כי המדובר בבקשה רביעית של המבקש לעיון בתיקי בתי המשפט בהם הוא מעורב ביחד עם צדדים שלישיים. עיון בהליכים אליהם הפנה נתבע 1 מעלה כי בשניים מתוך ההליכים (חדל"ת 37779-10-20; פר"ק 35875-11-18) טרם הוכרעה בקשת העיון, בעת שהמבקש עצמו ביקש ארכה להגשת תגובתו לתשובות המשיבים ובהליך השלישי (ת"א 60427-01-19) נתנה שהות למבקש להודיע האם עומד על בקשתו. זאת ועוד, אני דוחה את טענת נתבע 1 כי המבקש מנסה לעקוף החלטות בית משפט בבקשה לגילוי מס מכים בהליך הנוסף. עיון בבקשות שהוגשו בהליך הנוסף מלמד כי הבקשה הוגשה על ידי הנתבעים (שם וכאן) ולא על ידי המבקש. עוד, לא מצאתי כי ניתנה החלטה אותה מנסה המבקש לעקוף. אשר לטענה בדבר פגיעה בסודות מסחריים ובצדדים שלישיים, המדובר בטענה שנטענה בעלמא, באופן כללי וללא הפירוט המתחייב בדין. בהתנגדותו, לא השכיל נתבע 1 להצביע על נספחים מסוימים או קטעים מסוימים בכתבי בי הדין כפי שהוגשו עד עתה אשר עולים כדי סוד מסחרי. הגם שנראה כי נתוני התיק כוללים פרטים על חברות קשורות לצדדים, מדובר בחברות שחלקן בבעלות מלאה (או בשליטה מלאה) של מי מהנתבעים עצמם. במסגרת ההליך דכאן לא נטען על ידי מי מהנתבעים כי יש להגן על זכויות החברות והסודות המסחריים שלהן ודומה כי הצורך בטענה זו בא לעולם כ תגובה לבקשת העיון . מסמכי התיק כוללים בשלב זה את כתבי הטענות בלבד, ומבלי שבא טיעון ספציפי לגבי מסמכים מסוימים אינם שונים מ כתבי טענות המוגשים בכל סכסוך משפטי-מסחרי המתנהל בין צדדים, כשלרוב מערכת היחסים תקרין על צדדים נוספים ואין בכך כדי למנוע את העיון. הלכה היא כי על הטוען כנגד זכות העיון "להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: בהעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון" (האגודה לזכויות האזרח, פס' 25). אין די בטענה כללית אשר נטענה כאמור בעלמא לפגיעה באינטרסים מוגנים, זכויות של צדדים שלישיים או טענה לסודות מסחריים, על מנת לסטות מברירת המחדל המאפשרת זכות עיון כמבוקש. באשר לטענה בדבר פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של נתבע 1, הרי שגם היא נטענה באופן כללי ולאקוני ללא הנמקה או טעם מיוחד ואינה יוצאת מגדר הפגיעה בפרטיות המתרחשת עקב נקיטת כל הליך משפטי.

באשר לשלב השלישי, הגשמת מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ואיזון בין האינטרסים השונים של הצדדים. בעת שדחיתי טענת נתבע 1 לפגיעה בסודות מסחריים ובצדדים שלישיים וכן לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב, בהעדר הוכחה, הרי שאין מניעה מליתן למבקש זכות עיון בכל מסמכי ההליך כמבוקש אשר יעשה בהם שימוש לצורך ניהול ההליך הנוסף בלבד.

מהמקובץ לעיל, אני מתירה אם כן את העיון בתיק הפיזי באמצעות ובתיאום עם מזכירות בית המשפט. בנסיבות, משלא נתבקשה תגובה לתשובה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"א, 26 מאי 2021, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.