הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 42091-09-18

לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

התובעים:

1.ארז אשכנזי ת.ז XXXXXX405
2.עופרה אשכנזי ת.ז XXXXX452
ע"י ב"כ עוה"ד דוד ששון ואילנה הילמן

נגד

הנתבעים:

1.מאיר וילנסקי ת.ז XXXXXX126
ע"י ב"כ עוה"ד זוהר לנדה, מורן ביקל ואסף גלזנר
2.ברוך טולדנו ת.ז XXXXX220
3.פירסט אינדקס בע"מ ח.פ 515130425
ע"י ב"כ עוה"ד דוד ביטון

פסק דין

בתביעה שלפניי נתבע לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים 700,000 ₪ בגין הפסד כ ספי השקעה בזירות סוחר שנוהלו בחשבונו של תובע 1 (להלן: "ארז" ) ב – First Index (70,000 דולר) ו – Intertrader (120,000 דולר).

רקע
נתבעת 3, First Index (להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית אשר התאגדה בישראל ובתקופה הרלבנטית עסקה בשיווק בתי השקעות אנגליים אשר ניהלו זירת סוחר. בשלב מסוים שיווקה את Finsa Europe Ltd ובשלב מאוחר יותר שיווקה את Intertrader. נתבע 2 (להלן: "ברוך") מיסד, בעלים ומנהל בנתבעת ואילו נתבע 1 (להלן: "מאיר") שימש כמנכ"ל הנתבעת.

התובעים, עופרה וארז אשכנזי (אם ובנה) (להלן: "התובעים" או "ארז") ביקשו להשקיע בשוק ההון כספים שככל הנראה קיבלה גב' עופרה אשכנזי ממכירת דירתה בסמוך לשנת 2014. לצורך כך נפגש ארז עם מר אייל סיני אשר באותה העת עבד ב"סיטי אינדקס". בהמשך ולאחר שארז ניסה לפעול באופן עצמאי ללא הצלחה, קישר אייל סיני בין ארז לבין מאיר . בסמוך לחודש דצמבר 2014 העביר ארז סך של 70,000 דולר לחשבון השקעה בלונדון תחת השם של First Index אשר לטענת הנתבעים Finsa Europe Ltd עשתה בו שימוש כסימן מסחר (להלן: "סכום ההשקעה הראשון").
מספר חודשים לאחר מכן, גילה ארז שסכום ההשקעה הראשון הופסד במלואו. ארז פנה אל מאיר בדרישה להחזיר לו את סכום ההשקעה הראשון ולאחר דין ודברים הוסכם בין השניים כי עד להחזרת סכום ההשקעה הראשון, ישלם מאיר לארז תשלומים חודשיים. בסמוך ועד שנת 2017 הועברו לחשבונו של ארז סכומים שונים שנעו בין 5,000 ₪ ל – 7,000 ₪ ובסה"כ 43,749 ₪.
בסמוך לחודש אוגוסט 2015 הפסיק מאיר לשמש כמנכ"ל הנתבעת ועבר לעבוד מול Intertrader. ארז שמר על קשריו עם מאיר ובסמוך ולפי תיאום עם מאיר השקיע סכום נוסף של 120,000 דולר בחשבון השקעה של Intertrader (להלן: "סכום ההשקעה השנייה").
מספר חודשים לאחר מכן גילה ארז כי גם סכום ההשקעה השנייה הופסד במלואו.
לאחר דין ודברים בין ארז לבין מאיר, העביר מאיר לארז שקים דחויים על סך כולל של 190,000 דולר כשלכאורה הייתה כוונה שעד הגיע מועד פירעון השיקים יעביר מאיר לארז את סכום ההשקעות. בשלב מאוחר יותר ובטרם הגיע מועד פירעון השקים הוחלפו השקים שוב. משלא קיבל את סכום ההשקעות, הפקיד ארז שק בסך 130,000 פאונד שמסר לו מאיר, אולם השיק חולל באי פירעון ומכאן התביעה שלפני .
טענות התובעים:
מאיר הציג עצמו ואת הנתבעים האחרים כמורשים להשקיע כספים של משקיעים באפיקי השקעה שונים בארץ ובחו"ל, כי ההשקעה אינה ספקולטיבית והסיכון בה מוגבל או ניתן להגבלה, כי הנתבעת מורשית לפעול בשוק ההון ובתחום ההשקעות אותן הוא מתכוון לבצע עבור ארז, כי הנתבעת היא חברת בת או קשורה לסיטי אינדקס, תאגיד בינלאומי מוביל בתחום שוק ההון הידוע בציבור כחברה אמינה, כי כספי ההשקעה מופקדים בחשבונות שקופים ומפוקחים על ידי רגולטורים בחו"ל וההשקעות מבוצעות בדרך של ניהול תיקים, כי כספי ההשקעה מועברים לחשבון מסונף לבית השקעות מוביל בחו"ל אך רשומים במסגרת חשבון משנה על שם המשקיע ופעילות ההשקעה מבוצעת בחשבון זה, כי עדיף לארז כי חשבונו ייפתח בלונדון שם יוכל להשיג תנאי השקעה נוחים יותר, כי לנתבעת ידע וניסיון בתחום ההשקעות הפיננסיות ופעילותה מפוקחת על ידי הרשויות בארץ ובחוץ לארץ, כי ההשקעות אותן מבצעים הנתבעים הן שקולות, ממוסדות ומפוקחות.

בהתחשב במצגים שהציג בפניו מאיר, הסכים ארז להשקיע באמצעות מאיר, ברוך והנתבעת סך של 70,000 דולר, ובהתאם ה פקיד ארז בחודש דצמבר 2014 את הסכום האמור לחשבון בלונדון שפרטיו נמסרו לו על ידי מאיר וחתם על ייפוי כוח ומסמכים נוספים.

מעיון בדף החשבון גילה ארז כי סכום ההשקעה הראשונה בסך 70,000 דולר הופסד במלואו .

במענה לפניית ארז, הודיע לו מאיר כי עקב תקלת תוכנה במערכת באמצעותה הושקע סכום ההשקעה, בוצעו השקעות כושלות אשר גרמו לאובדן סכום ההשקעה הראשונה.

מאיר נטל אחריות לכספי התובעים והבהיר כי הכספים יוחזרו. יחד עם זאת הציע מאיר לתובע שלא לדרוש את כספו מיידית, ובינתיים יקבל ריבית חודשית על סכום השקעתו, אותה יוכל לדרוש בכל עת.

ארז הסכים להצעת מאיר ולא דרש את כספו ובהתאם למוסכם העביר מאיר לחשבונו של ארז תשלומים על חשבון הריבית עד לחודש נובמבר 2017, בסך כולל של 43,749 ₪.

במקביל ובעוד הנתבעים משלמים לתובע תשלומי ריבית על סכום ההשקעה הראשונה, הציע מאיר לארז להשקיע סכום נוסף. מאחר וארז האמין בנתבעים ונוכח תשלומי הריבית שקיבל , הסכים ארז להשקיע סך נוסף של 120,000 דולר בכפוף להוראת Stop Loss 20%, ופיזור ההשקעה באופן סולידי.

לאחר חתימה על מסמכים הפקיד מאיר 120,000 דולר בחשבון בנק ב – Intertrader, וזמן קצר לאחר ההפקדה האמורה התגלה לארז שסכום ההשקעה השנייה הופסד במלואו.

גם במקרה זה, טען מאיר כי סכום ההשקעה השנייה הופסד במלואו עקב טעות. יחד עם זאת, הודיע מאיר כי הוא אחראי להחזרת סכומי ההשקעות, ובשלב מסוים מסר לארז שקים על סכום ההשקעות הכולל.

משהגיע מועד פירעון השקים ביקש מאיר להחליף את השקים וכך עשה מספר פעמים עד למסירת שק על סך 130,000 פאונד השווה למלוא סכום ההשקעות של התובעים.

משפסקו תשלומי הריבית ומאיר דחה את ארז שוב ושוב, הפקיד ארז את השק על סך 130,000 פאונד, אולם השק חולל באי פירעון.

ארז פנה אל הנתבעים וביקש לקבל את סכום השקעותיו, אולם מאיר דחה את ארז בלך ושוב, ברוך כלל לא ענה לארז והנתבעת מצדה טענה כי ארז חדל להיות לקוח שלה ואף חתם בפניה על כתב ויתור על טענות ותביעות. מסמך כזה לא הוצג ולמיטב זכרונו של ארז לא היה.

הנתבעים לא גילו לארז את אפיק ההשקעה ולא מסרו לו כל מידע אודות העסקאות אותן ביצ עו בכספי ההשקעות של התובעים. מעיון בדפי הבנק לא יכול ארז ללמוד דבר על מהות ההשקעות. רק בדיעבד התברר לארז כי כספי ההשקעות הושקעו ב – Forex תחום השקעה במטבעות ספוקלטיבי ועתיר סיכון.

המחוקק הישראלי אסר על ביצוע השקעות בתחום ה – Forex בכלל ובתחום ה – Forex הבינארי בפרט , למעט במסגרת זירות סוחר, ונקבעו הוראות מחמירות ביותר לעניין זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"). לציין, כי החל משנת 2017 חל איסור מסחר באופציות בינאריות.

בסעיפים 44יב ו – 44יג לחוק ניירות ערך, נקבע כי ניהול זירת סוחר מחייב רישיון המותנה בתנאים מכבידים בהם חיוב לבצע את הפעילות בישראל ולא באמצעות חשבונות בחוץ לארץ, פעילות ייחודית, תקנון מאושר על ידי רשות ניירות ערך, פעילות באמצעות פעילים בעלי מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים שיבטיחו יציבות ואמינות ובכפוף להגשת דוחות לרשות לניירות ערך.

על פי הוראות חוק ניירות ערך, על בעל הרישיון למסור למשקיע את כל המידע הדרוש. כן נאסר על בעל הרישיון למסור ללקוח מידע מטעה.

חוק ניירות ערך מחייב את בעל הרישיון לקבוע כללים בתקנון לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, ולגלות בדוחות הכספיים את פרטיהם של כל נושאי המשרה.

על פי הוראות חוק ניירות ערך, בעל הרישיון אחראי לכל נזק שנגרם ללקוח עקב הפרת החוק או התקנון.

חוק ניירות ערך, מחייב את בעל הרישיון לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראות החוק בידי נותני שירות מטעם בעל הרישיון ומטיל עליו חובה לפקח על הפעילות. חוק ניירות ערך , מטיל אחריות אישית על מנכ"ל החברה.

הנתבעים ניצלו את חוסר הידיעה של ארז כדי לגרום לו להשקיע כספים באפיק השקעה מסוכן ולא קיימו את הוראת ה – Stop Loss 20% ואף לא קיימו את הוראת ארז למשוך כספים מחשבון ההשקעה. בנוסף, הנתבעים לא גילו לארז את תחו ם ההשקעה, לא העמידו אותו על הסיכונים הכרוכים בהשקעה, פעלו ללא רישיון זירת סוחר (הנתבעת קיבלה רישיון רק לאחר שהתובע הפסיד את כל כספו), סחרו בניירות ערך ללא הרשאה, ללא הכשרה מספיקה, ללא ידע מתאים, ללא הסמכה וללא פיקוח, ההשקעות בוצעו בניגוד לדין שלא בהתאם לתקנון מוסדר ומאושר על ידי רשות ניירות ערך ו באמצעות חשבון בחוץ לארץ.

הנתבעים הציגו בפני ארז מצגי שווא רשלניים בכך שטענו כי מדובר בהשקעה שאינה ספקולטיבית ולא הזהירו אותו מפני הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בהשקעה. הנתבעים לא גילו לארז שמדובר בהשקעה ב Forex בינארי ולא דיווחו כנדרש על פי דין בהשקעות מסוג זה.

במעשיהם ובמחדליהם המתוארים לעיל, הפרו הנתבעים את הוראות חוק ניירות ערך, אשר נועדו להגן על ציבור המשקיעים בהם התובעים, וכך עוולו כלפי התובעים בהפרת חובה חקוקה כמשמעותה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין ועקב כך הפסידו התובעים את סכום ההשקעות .

במעשיהם ומחדליהם של הנתבעים כמפורט לעיל, עוולו הנתבעים ברשלנות ועקב כך הפסידו התובעים את סכום ההשקעות.

במעשיהם ומחדליהם של הנתבעים כמפורט לעיל פעלו בחוסר תום לב המגיע כדי עוולת מרמה כמשמעותה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין, וגרמו לתובעים להשקיע סך של 190,000 דולר שבסופו של דבר ירדו לטמיון בשל האופן בו פעלו הנתבעים.

לחילופין ובהעדר מידע אודות ניירות הערך בהם סחרו הנתבעים, דוחים התובעים את טענות הנתבעים לפיהן כספי ההשקעות אבדו עקב תקלות תוכנה או השקעה כושלת. לטענת התובעים, הנתבעים גזלו את כספי ההשקעות של התובעים בדרך של ייחוס השקעות כושלות בחשבונות אחרים לחשבונו של ארז או בכל דרך אחרת ובכך ביצעו עוולה של גזל כמשמעותה בסעיף 52 לפקודת הנזיקין.

עקב מעשיהם ומחדליהם התעשרו הנתבעים שלא כדין ובהתאם להוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979, עליהם ל השיב לתובעים את ההתעשרות האמורה, המגיעה כדי סכום ההשקעות.

לתובעים עומדת עילה שטרית נגד מאיר בגין השק על סך 130,000 פאונד שחולל באי פירעון.

טענות נתבע 1 (מאיר) :
מאיר לא קיבל מהתובעים כל סכום ולא ניהל את השקעותיהם. ארז חתם על ייפוי כוח לפיו ייפה את כוחם של מנהלי ההשקעות באנגליה אריה ארנטרוי ונחמן ווילהם לנהל את השקעות התובעים בבתי ההשקעות האנגליים והם האחראיים לאובדן סכום ההשקעות.

מנהלי ההשקעות אף הודו בכך שהם אחראים לאובדן סכום ההשקעות ובזמן אמת ארז ידע זאת. לביסוס טענה זו, צירף מאיר מסמך שכותרתו "בית דין צדק דק"ק מנשסתר" בתביעה שלכאורה הגיש מאיר נ' אריה ארנטרוי.

התובעים קיבלו בחזרה סך של 53,000 דולר.

מאיר ניסה לגשר בין מנהלי ההשקעות לבין ארז, אולם הוא עצמו אינו אחראי להשבת כספי השקעותיהם של התובעים.

אשר לשק על סך 130,000 פאונד. מאיר לא קיבל תמורה בעד השק אשר ניתן למראית עין בלבד ובכדי לסייע לארז להציג בפני אמו מצג כאילו סכום ההשקעות מצוי בידיו. על כן, יש לראות בתובעים כמי שאינם אוחזים כשורה בשק וכמי שנטלו את הש ק בחוסר תום לב.

יצוין, כי מאיר הגיש הודעת צד ג' נגד מנהלי ההשקעות אריה ארנטרוי, ונחמן ווילהם אולם בהעדר המצאה למנהלי ההשקעות המתגוררים בחוץ לארץ, נמחקה ההודעה (בת עמוד אחד) שהייתה חסרת פרטים אודות הקשר בין המעורבים ואופן השימוש בכספי ההשקעות.

טענות נתבעים 2 ו – 3 :
עוד קודם להשקעת סכום ההשקעה השנייה עבר ארז לסחור באמצעות Intertrader כלקוח של מאיר אשר חדל להיות מנכ"ל של הנת בעת. עם המעבר האמור חתם ארז על מכתב לפיו אין לו כל טענה או תביעה נגד הנתבעת. על כן, מנוע ארז מלתבוע את הנתבעת או את נתבע 2 שכלל לא היה מעורב בניהול תיק ההשקעות של התובעים.

התובעים הוזהרו כי המסחר בפורקס נושא סיכון לאובדן כל ההשקעה וארז הוא משקיע בעל ניסיון. על כן, ומשהסיכון שנטלו על עצמם התובעים התממש והם הפסידו את השקעתם אין הם זכאים לב וא אל נתבעים 2 ו – 3 ב טענות.

התובעים התקשרו עם זירות מסחר זרות בהן סחרו באמצעות מנהלי השקעות ולנתבעים 2 ו – 3 לא הייתה שליטה או קשר לאו פן ניהול השקעות התובעים, הם לא הפעילו זירת מסחר ולא קיבלו מארז כל תשלום.

התובעים לא הוכיחו את ההפסדים להם טענו.

אמנם ברוך נושא משרה בנתבעת, אולם ארז התקשר עם הנתבעת בלבד מבלי שהיה לו קשר עם ברוך ועל כן אין יריבות בין התובעים לבין ברוך . זאת ועוד. הגורם היחידי עמו היה ארז בקשר בזמן אמת, היה מאיר, ובזמן אמת ארז ראה במאיר כאחראי הבלעדי להפסדים הנטענים.

נתבעים 2 ו – 3 לא חת מו, לא משכו ולא מסרו לארז את השק שמכוחו הגיש את התביעה השטרית.

יש לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובעים את הסכומים ששולמו לתובעים על חשבון סכומי השקעותיהם.

ארז עסק בהשקעות בשוק ההון קודם להשקעות המפורטות בכתב התביעה, ועל כן, ונוכח התנהלותו יש לייחס לו את מלוא הנזק או חלקו בגין אשם תורם.

דיון

אין חולק שמאיר מסר לארז שק על סך 130,000 פאונד ( נספח 9 לתצהירו של ארז) (להלן: "השק") ועל כן נראה כי נכון לבחון תחילה את העילה השטרית עליה נסמכת התביעה.

סעיף 29 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], קובע: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". לעניין זה יש להוסיף, כי סעיף 26 (א) (2) לפקודה, קובע כי תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא חוב קודם או חבות קודמת. ועוד. סעיף 20 (ג) לפקודת השטרות קובע:

"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

כך הצהיר ארז בהתייחסו לנסיבות מסירת השק (שם, סעיף 19):

"לאחר שהפעלתי על מאיר לחצים רבים, הוא הגיע לבית אימי ביסוד המעלה, יחד עם אייל ומסר לי שלושה ש קים דחויים על סכום ההשקעה שעמד על 190,000 דולר בקירוב. כמו כן, מאיר הבטיח כי תשלומי הריבית יימשכו כל עוד הכסף לא יוחזר. מאיר אמר לי שהוא מעריך כי מנהלי ההשקעות מחו"ל יחזירו לי את ההשקעה עוד קודם, אך במידה ולא יעשו כן, אני אוכל להפקיד את הש קים כאשר יגיע מועד פירעונם. מאיר אמר לי באותה פגישה כי כעת אימי יכולה "לישון בשקט".

משהגיע מועד הפירעון וסכום ההשקעה לא הוחזר, פנה אלי מאיר שוב ושוב כדי שלא אפקיד את השקים ומסר לי שקים מעותדים חלופיים בתואנות שווא. כך, מאיר ביקש להחליף והחליף את השקים שהיו אצלי בש קים אחרים, טובים לפירעון למועדים מאוחרים יותר, מספר פעמים. בעוד שהשקים הראשנייים נמשכו מבנק ישראלי השייך למאיר, השקים האחרים נמסרו מחשבונות של מאיר בחו"ל.
...
שברירי האמון במאיר הפסיקו, כאשר תשלומי הריבית הופסקו. משקצה נפש י בהבטחות של מאיר, הפקדתי את השק האחרון שהיה בידי, על סך 130,000 פאונד (המהווים כ 190,000 דולר שהוא סכ ום ההשקעה הכולל כאמור לעיל). השק משוך על מאיר אישית בחתימתו מחשבון בנק באנגליה (להלן: "השק").
...
השק חולל באי פירעון".

בתצהירו התייחס מאיר לנסיבות מסירת השק לארז, וכך הצהיר (שם, סעיף 31):

"אני מצהיר שלאחר אובדן השקעותיו של התובע 1, התובע 1 באמצעות מר אייל סיני פנו אליי וסיפרו לי על התובעת 2 אמרו לי שמצבה הבריאותי קשה.
אני מצהיר כי התבקשתי על ידי אייל סיני והתובע 1 לתת שק על מנת להרגיע את התובעת 2 אימו של התובע 1.
אני מצהיר כי השק שנתתי [הינו] היה לאחר בקשת אייל סיני לתת עזרה לתובע 1 ולא על מנת שיופקד ו/או יהווה רוגע ממושך מכיוון שאיני צד בניהול התיק.
אני מצהיר כי השק שנתתי לתובע 1 היה אך ורק להרגיע את התובעת 2 באותו רגע.
אני מצהיר שהתובע 1 הבטיח שהשק לא יופקד.
אני מצהיר שהשק ניתן למראית עין בלבד.
אני מצהיר שלא התקבלה תמורה בגין הש ק.
...
אני מצהיר שהתובע 1 נטל את השק שלא בתום לב".
על פי הוראות פקודת השטרות יש להחיל בענייננו את החזקה לפיה כנגד השק קיבל מאיר תמורה בת ערך ומסירת השק לארז הייתה כשרה וללא תנאי . בהתאם, הנטל על מאיר לסתור חזקה זו להוכיח שלא קיבל תמורה בת ערך כנגד השק או שהשק ניתן על תנאי שלא יופקד .

גרסתו של ארז לפיה מאיר מסר לו את השק לצורך החזר סכום השקעותיו, נתמכ ת מסכום השק שהיה שווה ערך לסכום השקעותיהם של התובעים.

ועוד. בחקירתו התייחס ארז לאחריותו של מאיר להחזרת השקעות התובעים, וכך העיד (ש' 12 ע' 43 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.2020):

"ש. מאיר אומר לך אני האחראי אני התחנה האחרונה נכון?
ת. כן"

ועוד. בתצהירו לא התייחס מאיר לגרסת ארז לפיה נאלץ להחליף את השיקים שמסר לארז לפני מועד פירעונם מספר פעמים, אולם בחקירתו הודה כי עשה כן 7 פעמים (ש' 19 ע' 111 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.2020). לטעמי, החלפת השקים כאמור מבטאת מחויבות והתחייבות אמיתית לפירעון השק, לפי שאם כטענת מאיר מדובר בשק שלא נועד לפרעון, מה היה צורך להחליפו בשק דחוי אחר לפני מועד הפרעון. משהוחלפו השקים תוך דחיית מועד הפרעון, אין אלא להניח שהשקים נמסרו לארז לצורך פרעון החוב שהיה למאיר כלפי התובעים בגין סכום ההשקעות.

לציין, כי בתצהירו ובחקירתו התעקש מאיר לציין כי מסירת השק נועדה להרגיע את אמא של ארז, אלא שאין בכך כדי לשלול את גרסת ארז לפיה מדובר בהחזר סכום ההשקעות לאחר שבזמן אמת מאיר לקח אחריות לאובדן כספי ההשקעה של התובעים.

עוד יש להוסיף, כי בחקירתו אישר אייל סיני שמאיר העביר לארז כספים "בקשר להשקעה שהלכה לאיבוד" (ש' 3 ע' 160 לפרוטוקול הדיון מיום 18.11.2020).

מאיר מצביע על חליפת הודעות מיום, מיום 8.6.2017 7.6.2017 ומיום 12.12.2021 (סעיפים 52 ו – 53) מהן הוא מבקש לסמוך את טענתו לפיה השק שמסר לארז בסכום ההשקעות של התובעים, ניתן למראית עין ומהווה "שק טובה". אכן עולה מההודעות כי ארז ביקש ממאיר להביא לפגישה פנקס שקים ולכאורה קשר זאת במצבה של אמו . אלא שאין בחליפת הודעות זו כדי לסייע למאיר, לפי שלא מצאתי בהודעות עליהן מצביע מאיר שהוא מכחיש את אחריותו או חבותו לשלם את סכום השק. כאמור העובדה שארז קושר את מתן השק למצבה הבריאותי של אמו אינו שולל את חבותו המהותית של מאיר.

זאת ועוד. בסמוך קודם למסירת השקים ואף לאחר מכן העביר מאיר לארז סכומים שונים שנעו בין 5,000 ₪ לבין 7,000 ₪. בין אם אקבל את גרסת מאיר לפיה מדובר בתשלומים על חשבון קרן כספי ההשקעה של התובעים ובין אם אקבל את גרסת ארז לפיה מדובר בריבית על כספי ההשקעה של התובעים, יש בכך משום הודאה מצדו של מאיר באחריות להחזרת כספי ההשקעה לתובעים, ובכך יש כדי לתמוך במסקנה שהשק נמסר לארז לצורך פירעון כספי ההשקעה.

לטענת מאיר התשלומים שהעביר לארז הם כספים שקיבל ממנהלי ההשקעות אותו העביר לארז. טענה זו שאינה מתיישבת עם התביעה שלכאורה הגיש מאיר נגד אריה ארנטרוי בדין תורה, אינה יכולה לסייע למאיר לפי שאפילו קיבל ממנהלי ההשקעות כספים שיועדו כהחזר השקעה של התובעים, אין בכך כדי ל הסיר מעליו את האחריות שנטל על עצמו להחזר אותם כספים. לכך יש להוסיף, כי הסכומים שהועברו לארז היו סכומים קטנים יחסית שהועברו מחשבונו האישי של מאיר ומחשבונה האישי של אשתו ולא מצאתי ראיה לכך שמדובר בכספים שהועברו ל ארז ממנהלי ההשקעות.

לא מצאתי בתצהירו של אייל סיני כדי לשנות ממסקנתי באשר לנסיבות מסירת השיק. הצהרותיו של אייל סיני חסרות פרטים אודות נסיבות מסירת השיקים ולא נכללה בתצהיר התייחסות להחלפת השיקים על ידי מאיר. לעניין זה אוסיף כי בחקירתו אישר אייל סיני שאינו יודע כמה פעמים מסר מאיר שיקים לארז (ש' 3 ע' 165 לפרוטוקול הדיון מיום 18.11.2020) . יתר על כן, בחקירתו אישר אייל סיני שבזמן אמת, ארז דרש ממאיר את הכסף. ועוד. בניגוד לאמור בתצהירו, עדותו של אייל סיני ביחס לנסיבות מתן השיקים הייתה חסרה והוא הרבה להשתמש במונח "לא זוכר" כאשר נשאל לגבי תוכן השיחות שנוהלו בין ארז לבין מאיר בעניין זה (ע' 163 לפרוטוקול הדיון מיום 18.11.2020).

הנתבעים מבקשים לסמוך את גרסתם על חלופת הודעות בווטסאפ, אולם אין למצוא בהודעות מיום 31.1.2018, 25.7.2018 ו – 19.8.2018 תמיכה לגרסת הנתבעים. אדרבא, ניתן לראות בהודעות אלה אמירה מפורשת של ארז לפיה מאיר חייב לו 190,000 דולר.

על אלה יש להוסיף, כי בתצהירו טען מאיר כי ארז הבטיח שלא להפקיד את השק וטענה זו אינה יכולה להתקבל מאחר ואין זה סביר שמאיר המשמש כמנכ"ל חברה, מסר לארז שק בסכום של 190,000 דולר, בידיעה שאינו אחראי להחזר כספי ההשקעות של התובעים ומבלי שערך מסמך לעיגון התחייבותו של ארז שלא להפקיד את השק. יותר סביר שמאיר פעל כפי שפעל מתוך אחריות לכספי השקעות התובעים ולאחר שארז דרש ממנו לקיים את התחייבותו זו.

כאן המקום להתייחס לטענת הנתבעים באשר לפעילותם של מנהלי ההשקעות. טענה זו של הנתבעים, נראית כניסיון להסתתר מאחרי גורמים עלומים שאינם צד לתובענה כאן. מהראיות שהוצגו בפני, נראה כי עיקר המידע אודות מנהלי ההשקעות ופעילותם הועבר לארז באמצעות מאיר. כך, חליפת ההודעות מיום 8.11.2017, הנוגעת לנחמן, היא בין ארז לבין מאיר. לעניין, זה ראוי לציין כי חליפת ההודעות עליה נסמכים הנתבעים לא נערכה בזמן אמת, אלא בשלב שסכום ההשקעות כבר אבד וארז ניסה לקבל את כספי התובעים חזרה.

עוד אוסיף, כי אפילו הייתי מוצא שלמנהלי התיקים אחריות לכספי ההשקעה של התובעים, אין בכך כדי להסיר אחריות ממאיר, מקום שעל פי דיני השטרות חלה גם עליו אחריות.

נוכח כל אלה שוכנעתי שמאיר לא עמד בנטל להוכיח שהש ק שמסר לארז וחולל, נמסר ללא תמורה או למראית עין. מכאן שהשק על סך 130,000 פאונד שמסר מאיר לארז לפקודת תובעת 2, גב' עופרה אשכנזי, נמסר כהחזר סך של 190,000 דולר שהעבירו התובעים כמפורט לעיל. אפשר שמאיר סבר שעד הגיע מועד פירעון השקים הדחויים יצליח להרוויח במסחר או לקבל מ"מנהלי ההשקעות" כספים מהם יפרע את השקים הדחויים שמסר לארז, אולם בכך אין כדי לגרוע מאחריותו.

טענות הנתבעים כאילו התשלומים ששולמו לארז שולמו על חשבון הקרן, אינן רלבנטיות לתביעה השטרית הנסמכת על השק בסך 130,000 פאונד. לכך יש להוסיף, כי מאיר מסר לארז את השק על סך 130,000 פאונד לאחר ביצוע התשלומים האמורים, ובכך יש כדי לתמוך בגרסתו של ארז, לפיה התשלומים שקיבל ממאיר היו ריבית ולא על חשבון הקרן.

בכתב התביעה תבעו התובעים סך של 700,000 ₪ המהווים 190,000 דולר (סכום ההשקעות), ונוכח האמור עד כאן, נראה כי יש לחייב את מאיר לשלם לתובעים את סכום השק שחולל ולא נפרע ובסה"כ 700,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל .

כתב הוויתור:
לטענת נתבעים 2 ו – 3, בחודש אוגוסט סיי ם מאיר את עבודתו כמנכ"ל בנתבעת, ועל רקע סיום עבודתו ביקש מהנתבעת, להמשיך ולעבוד עם חלק מלקוחותיה במסגרת Intertrader, לרבות עם ארז. בהתאם חתם ארז על הסכם השקעה עם Intertrader. במסגרת המעבר האמור נדרש ארז לחתום על מכתב המורה על ניתוק יחסיו עם הנתבעת והסכמה לעבוד עם מאיר ולאשר כי אין לו תביעות או טענות כלפי הנתבעת. מכתב כאמור העביר ארז לנתבעת, באמצעות מאיר, ביום 13.8.2015 (להלן: "מכתב הויתור"). בהתאם, הנתבעת חדלה לייצג את ארז מול הברוקר, חדלה לקבל עמלות ולא הייתה לה כל ידיעה על הנעשה בחשבונו.
לתמיכה בטענותיהם, צירפו נתבעים 2 ו – 3 תצהיר מטעמו של ברוך, אשר בין היתר הצהיר כדלהלן (סעיף 3):
"מעולם לא פגשתי את התובע או התובעת, עד לישיבת הגישור שנקבעה בתיק הזה. מעולם גם לא ניהלתי השקעות או כל דבר אחר עבור מי מהתובעים ולא הבטחתי או הצגתי בפניהם דבר.
ככל הנראה מדובר בטעות בזיהוי. אין ולא היה לי שום קשר למי מהתובעים, אין אף התכתבות ביני לבין התובעים, לא בדוא"ל, לא בווצאפ ולא בכלל...
בשנת 2014, City Index החליטה לסיים את פעילותה בישראל ובעקבות החלטה זו נסגרה סיטי אינדקס הישראלית.
אני החלטתי להקים חברה חדשה ולהציע לעובדים לשעבר בסיטי אינדקס לשווק, באמצעות החברה החדשה שאקים, ברוקר אנגלי אחר. כך, הקמתי את פירסט אינדקס בע"מ (הנתבעת 3, להלן: "פירסט אינדקס") בספטמבר 2014, בהתחלה על שמי ובהמשך גויס משקיע לפירסט אינדקס ואותר ברוקר עם רישיון אנגלי בשם Finsa Europe Ltd (להלן: " Finsa") עמו התקשרה החברה בהסכם שיווק וגיוס לקוחות.
הצעתי למאיר להיות מנכ"ל פירסט אינדקס ומספר עובדים של סיטי אינדקס גם כן עברו לעבוד בפירסט אינדקס בהמשך...
הברוקר שאיתרנו, Finsa, רשמה שם מסחרי בשם First Index וכך היא שווקה על ידי פירסט אינדקס. מאיר היה המנכ"ל וניהל את הפעילות. אני טיפלתי בענינים אדמיניסטרטיביים ולא הייתי בקשר עם לקוחות בכלל. אם התובע פגש מישהו בפירסט אינדקס שעבד קודם לכן בסיטי אינדקס, כאמור, זה לא הייתי אני.
לקוחות היו מופנים על ידי נציגי השיווק של פירסט אינדקס לפתוח חשבון מול נציגי Finsa, והטיפול בפתיחת החשבון היה נעשה על ידי נציגי Finsa מחוץ לישראל. מסמכי פתיחת החשבון היו נשלחים ללקוח בדוא"ל באנגלית מהחברה באנגליה. הלקוח היה צריך לשלוח לחברה האנגלית מסמכים באנגלית (כגון נספח 1 של התובע, המהווה "אישור קיום חשבון" באנגלית על שמו בבנק בישראל), לאשר את תנאי השימוש וכיו"ב, הכל מול הנציגים האנגלים.
...
לאחר תקופה של מספר חודשים, פירסט אינדקס הפסיקה לעבוד עם Finsa והתחילה לגייס לקוחות לברוקר אנגלי אחר, בשם Intertrader. על פי תצהיר התובע הוא פתח חשבון גם ב Intertrader והעביר לשם כספים. גם כספים אלו לא הגיעו לפירסט אינדקס ולא נוהלו על ידה או על ידי...
...
על רקע האמור, מאיר ביקש לפרוש מפירסט אינדקס ולקחת עמו את הטיפול במספר לקוחות, ופירסט אינדקס הסכימה לכך. הלקוחות היו אז לקוחות של חברת Intertrader ופירסט אינדקס רק העניקה להם שירותים כגוף שיווקי, לכן היינו צריכים להודיע ל Intertrader שמי שיטפל בלקוחות מעתה והלאה יהיה מאיר.
לכן, הוכן נוסח של "מכתב ויתור" לפיו הלקוח החותם מאשר ל Intertrader כי הוא עובר לעבוד עם מאיר, ואין לו טענות כלפי פירסט אינדקס ("מכתבי הויתור"). מאיר היה מיוצג על ידי עו"ד בהליך ההיפרדות מפירסט אינדקס. עורך דינו היה מי שהעביר אלינו רשימת לקוחות שחתמו, לדברי עורך הדין, על מכתבי הויתור:
...
"ברוך שלום
זאת רשימת הלקוחות שעוברים למאיר וילנסקי ואשר חתמו על נספח ג' וניתן להעביר אותם באופן מיידי"
העתק הדוא"ל מעוה"ד אמנון דרדיק מיום 17.8.15 מצ"ב כנספח ה.
העתק רשימת הלקוחותמ שצורפה לדוא"ל (פרטי הלקוחות שאינם ארז אשכנזי הושחרו) מצ"ב כנספח ו'.
מאחר ועורך הדין כתב ש"הלקוחות חתמו על מכתבי הויתור", הבנתי והאמנתי כי המסמכים נחתמו על ידי אותם הלקוחות...
עוד באותו יום העברתי את הרשימה לנציג Intertrader ובכך סיימה פירסט אינדקס להיות קשורה ללקוחות ברשימה זו.
העתק הדוא"ל לנציג Intertrader מצ"ב כנספח ז'.
...
אציין כי במהלך הכנת תצהירי, מצאתי עותק סרוק צבעוני של מכתב הויתור של התובע, שלא מצאתי קודם לכן, וב"כ יגיש אותו סרוק צבעוני כנספח נפרד לתצהירי זה בנט – המשפט...
מרגע זה ואילך, לא היה לפירסט אינדקס שום קשר לתובע ו/או למאיר ו/או לאייל סיני. כל ההתכתבויות, השיחות, ניהול ההשקעות, הפגישות, השקים ויתר העניינים המפורטים בתצהירים יתר הצדדים וכתבי הטענות שלהם, אינם קשורים ו/או בידיעת הנתבעים 2-3”.
ברוך נחקר בדיון מיום 18.11.2020 (ע' 175) והוא אף חזר על גרסתו באשר לנסיבות החתימה על מכתב הויתור (ע' 195 – 197).
בתצהירו התייחס ארז למכתב הויתור וכך הצהיר (שם, סעיף 25.1):
"מעולם לא חתמתי על כתב ויתור כלשהו. המסמך המוצג הינו בגדר צילום, בית המשפט הנכבד הורה לנתבעים להמציא כל מסמך אחר הדומה או קרוב יותר למקור והנתבעים לא השכילו לעשות כן. משום כך לא יכולתי להוכיח אצל גרפולוג שאין מדובר בחתימתי. מנגד גרפולוגית אליה פניתי, אישרה כי ניתן בקלות רבה לזייף מסמך מסוג זה באמצעות שיטה של הדבקת צילומים ולכן לא ניתן להגיע למסקנה כי מדובר במסמך שנערך על ידי, גם אם החתימה נראית דומה לחתימתי וכתב היד דומה לכתב ידי. בדיקה כזאת יכולה להיעשות רק ביחס למסמך המקורי.
...מעולם לא התבקשתי לחתום על כתב ויתור ומעולם לא חתמתי".
בחקירתו התייחס אייל סיני למכתב הויתור והעיד כי לאחר עריכת המסמך וחתימתו של ארז הוא או מאיר מסרו את מכתב הויתור לבאי כוח הנתבעת (ע' 168 לפרוטוקול הדיון מיום 18.11.2020).
לציין, כי ארז לא צירף חוות דעת מומחה והסתפק במכתב גרפולוג שאינו שולל את חתימתו על המסמך אלא מציין שלא ניתן לדעת האם אכן ארז חתם על המסמך.
מאיר נחקר אודות מכתב הויתור, והעיד כי איל סיני החתים את ארז, ולאחר מכן איל סיני העביר את המסמך החתום לבאי כוח הנתבעת אולם הוא עצמו לא ראה את ארז חותם על המסמך (ע' 130-131 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.2020).
בהתחשב בנסיבות כפי שפורטו לעיל, לפיהן ההשקעה השנייה בוצעה באמצעות Intertrader ולא באמצעות First Index ובהתחשב בכך שארז המשיך לפעול באמצעות מאיר אשר חדל לעבוד כמנכ"ל First Index בטרם ההשקעה השנייה , נראה סביר כי בין מכלול המסמכים עליהם חתם ארז במעבר מ First Index ל – Intertrader או לקראת ההשקעה השנייה ב Intertrader, חתם על מסמכים לסיום ההתקשרות עם First Index, ועל כן, למרות שברוך לא זימן את עורך דין אמנון דידיק לעדות ואין למצוא על מכתב הויתור אימות חתימה, אני נוטה לקבל את גרסת נתבעים 2 ו – 3 לפיה בטרם ההשקעה השנייה חתם ארז על מסמך ויתור, אותו יש לכבד, בהתחשב בכך שהתובעים לא צירפו ראיות שיש בהן כדי לקשור את נתבעים 2 ו – 3 לאופן ביצוע השקעותיהם בזירות הסוחר באנגליה. בוודאי שכך, ככל שמדובר בהשקעה השנייה שכלל לא נעשתה דרך חשבונה של First Index.
ועוד. מכתב התביעה ומתצהירו של ארז עולה כי לאחר אובדן סכום ההשקעה הראשונה פנה ארז אל מאיר בדרישה להשיב לו את סכום ההשקעה וכך היה גם לאחר אובדן סכום ההשקעה השנייה. בכך, יש כדי לתמוך במסקנה שבזמן אמת, לא ראה ארז בנתבעים 2 ו – 3 כמי שאחראים כלפיו לסכום ההשקעות.
עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה:
לטענת התובע, הנתבעים לא נהגו בזהירות המתבקשת בהתנהלותם עת שקישרו את התובע עם ברוקרים שאינם כשירים; נמנעו מלגלות לתובע את סוג הפעילות ואופי ההשקעות הספקולטיבי שנעשה על ידי מנהלי ההשקעות ו/או בית ההשקעות האנגלי; יצרו מצגי שווא; לא נקטו בכל האמצעים הנדרשים על מנת למנוע ו/או להקטין את הנזק שנגרם לתובעים ולא ביצעו את הוראת STOP LOSS ו הבקשה להשקעה באפיקים סולדיים.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין, קובע:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר נבון וכשיר לפעול באותו לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
על התובע בעילה של רשלנות המעוגנת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, להוכיח קיומם של שלושה יסודות מצטברים: 1) חובת זהירות (מושגית וקונקרטית); 2) הפרת חובת הזהירות; 3) קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק הנטען.
כך הצהיר ארז (סעיף 8 לתצהיר מיום 6.8.2020):
"לצורך ההתקשרות, נדרשתי לחתום על מסמכים וכן ייפוי כח המסמיך מנהלי השקעות לבצע פעולות בשמי. בדיעבד הבחנתי כי למרות שנאמר לי כי הפעילות מתבצעת באמצעות סיטי אינדקס, בפועל הוחתמתי על מסמכים הנושאים לוגו של נתבעת 3, פירסט אינדקס בע"מ. בזמנו לא ייחסתי לכך חשיבות.
רצ"ב העתק מהמסמכים, מסומן 2.
...
לאחר שהכספים עברו לניהול ע"י מנהלי השקעות מחו"ל, נודע לי מעיון בדף החשבון כי סכום ההשקעה נעלם כלא היה".
אין למצוא בתצהירו של ארז או בנספחים שצורפו לתצהיר אינדיקציה לכך שנתבעת 3 הייתה אמורה לבצע איזה שהיא פעולה בסכום ההשקעה הראשונה או בכלל (לעניין זה אוסיף, כי בהעדר ראיה לסתור מקובל ת עליי הגרסה של ברוך, לפיה סכום ההשקעה הראשונה הופקד בחשבון של First Index ששימש סימן מסחר של Finsa ולא בחשבונה של הנתבעת) . גרסה זו מתיישבת עם טענת התובעים לפיה חתמו על ייפוי כוח לטובת Finsa (סעיף 1 לסיכומים). ועוד. ארז מצביע באופן פוזיטיבי על גורמים אחרים אליהם הועבר סכום ההשקעה הראשונה.
במצב דברים זה, נראה כי לא ניתן להטיל על נתבעת 3 אחריות חוזית לסכום ההשקעה הראשון, ובוודאי שכך לגבי סכום ההשקעה השנייה אשר בוצעה לחשבונה של Intertrade.
אשר לאחריותם של ברוך ומאיר אשר אין חולק ששימשו כמנהלי נתבעת 3 בתקופה הרלבנטית לסכום ההשקעה הראשונה. לא נטען וממילא לא הוכח שארז התקשר עם ברוך או עם מאיר בהסכם כלשהו, וממילא ועוד בטרם אבחן את אופן התנהלותם, נראה כי אין להטיל עליהם אחריות חוזית. במצב דברים זה מתעוררת השאלה האם יש להטיל על ברוך ו/או מאיר אחריות נזיקית כלפי התובעים.
מתצהירו של ארז עולה, כי למעט תקופה קצרה בה ניהל את השקעותיו של ארז ללא תוצאות (שם, סעיף 4) לא היה לברוך קשר ממשי לפעולות שנקטו ארז ומאיר בקשר עם סכום ההשקעה הראשונה ובוודאי שכך לגבי סכום ההשקעה השנייה. למרות ניסיונו הכללי של ארז לקשור את ברוך לפעולות שננקטו בקשר עם סכום השקעותיו, אין למצוא בתצהירו פירוט של פעולות או מחדלים קונקרטיים שביצע ברוך בקשר עם סכום ההשקעות. יתר על כן, בתצהירו מתאר ארז את נסיבות השקעתו השנייה ובין היתר, מבהיר כי מאיר היה זה שהציע לו להשקיע את סכום ההשקעה השנייה וכי פניותיו בקשר עם החזר ההשקעה השנייה היו למאיר אשר טיפל בפניות אלה (שם, סעיפים 12, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 25.4).
מחקירתו של ארז, עולה כי לא היה לו קשר ממשי לברוך לא התכתבויות ולא טלפונים, ונראה כי בפגישות שקיים בקשר עם השקעותיו לא פגש את ברוך (ע' 32, 33 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.2020). בחקירתו אישר ארז שלא מסר ייפוי כוח לברוך לפעול בחשבונו (ע' 35 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.2020). בהמשך אישר ארז כי כאשר גילה שכספי ההשקעה הופסדו לא פנה אל ברוך (שם, ש' 5 ע' 40). נוכח זאת, נראה כי התובעים לא עמדו בנטל להראות שברוך באופן אישי פעל או חדל ביחס לסכום ההשקעות.
בסיכומיהם טוענים התובעים כי בחשבונות ההשקעות שלהם פעלו מנהלי השקעה, ואובדן ההשקעה אינו כרוך בתפעול זירת הסוחר אלא בסוג הפעולות שבוצעו על ידי מנהלי ההשקעות. משכך, טוענים התובעים כי הנתבעים, "בהיותם אלה שהניאו את התובעים לבצע השקעות באמצעות מנהלי ההשקעה, בזירת הסוחר אותה שיווקו להם ולא מנעו את אובדן כספם". אלא שככל שמדובר בברוך, אף מבלי להידרש לאופן פעולתם של מנהלי ההשקעות "העלומים" התובעים לא צירפו ראיות מהן ניתן היה ללמוד על חלקו של ברוך בהפניית התובעים למי ממנהלי ההשקעות, וכאמור הקשר של התובעים היה מול מאיר.
על כן, נראה כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח שברוך היה חייב בחובת זהירות אישית כלפיהם וממילא לא עוול כלפיהם ברשלנות.
לעומת זאת, מתצהיריהם של ארז ומאיר, מהראיות שהוצגו ומסיכומי התובעים ניתן ללמוד על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין מאיר לתובע, אשר מצדיקה מסקנה לפיה קמה חובת זהירות של מאיר כלפי ארז: מאיר היה באופן אישי דמות משמעותית לכל אורך הקשר בין התובע לבין החברה. מאיר כיהן כמנכ"ל החברה (ס' 3 לתצהיר מאיר); הוא זה שהתובע התנהל מולו בעת שהתגלו לו ההפסדים. מההתכתבויות מיום ה-1.3.2018 עולה כי ארז ראה במאיר כ מי שאחראי לניהול כספ ו ונראה כ י למצער למראית עין זה היה המצג שהציג מאיר. לעניין זה אוסיף, כי סעיף 252 (ב) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, קובע כי חובת הזהירות של נושא משרה כלפי החברה מכוח הוראות סעיף 252 (א) לחוק החברות, אינו גורע מחובת הזהירות של נושא המשרה כלפי אדם אחר.
עוד עולה מהתכתבויות בין התובע למאיר כי התקיימו בין השניים פגישות רבות והאחרון נהג לדווח לארז אודות ההתקדמות בדבר גביית הכסף "האבוד" ואף התחייב לתשלום הפסדי ההשקעות, ובלשונו (ע' 8 לתמליל נספח 8 לתצהירו של ארז) : "...אם כולם נופלים, בסופו של דבר אתה בא אליי נכון? אני התחנה האחרונה, ככה סגרנו נכון? לא משנה אם זה נחמן, זה סתם שם באוויר. זה שם באוויר בשבילך, זה לא, כן לא. מה שהולך באים אליי, אז אני אני צריך ל.. ככה, ככה אני סגרתי איתך" .
נוכח המעמד של מאיר ביחסים שבינו לבין ארז בקשר עם סכום ההשקעה הראשונה והשנייה ובקשר עם הפ עולות שננקטו או לא ננקטו על ידו להשבת סכום ההשקעות, קמה למאיר חובת זהירות כלפי ארז, ובהתחשב בנסיבות העניין נראה כי מאיר הפר את חובת הזהירות כלפי ארז כאשר השקיע או איפשר לאחרים להשקיע את סכום ההשקעה הראשונה באופן בו הושקע הסכום אשר הופסד או נעלם בתוך תקופה קצרה יחסית, וכאשר השקיע או איפשר לאחרים להשקיע את סכום ההשקעה השנייה באופן בו הושקע הסכום אשר הופסד או נעלם בתוך תקופה קצרה יחסית תוך הפרה של הוראותיו של ארז להגביל את ההפסד ל – 20%, וכאשר לא נקט בפעלות הדרושות להשיב את סכום ההשקעות ואף הציג בפני ארז מצג לפיו הוא מסוגל ואף אחראי להשיב את סכום ההשקעות.
נוכח מסקנותיי שלעיל, ומשמנהלי ההשקעות "העלומים" אינם צד להליך כאן, איני רואה לנכון להידרש לטענות התובעים באשר למהות המסחר בזירת סוחר וסברותיהם של התובעים באשר לאפשרויות לכאורה לנהל את המסחר "במרמה, גזל ועושק של משקיעים" על ידי "נוכלים ורמאים המציגים עצמם כמנהלי השקעות". עוד אוסיף, כי בהעדר הגורמים שלכאורה ניהלו את השקעות ובירור הקשר של מנהלי ההשקעות למאיר, לא ניתן להטיל על מאיר אחריות הנוגעת לאופן הטיפול בסכום ההשקעות.
נוכח מסקנותיי עד כאן, אוסיף כי הוראות סעיף 44כא (א) לחוק ניירות ערך, מטיל אחריות על חברה בעלת רשיון זירה בגין הפרת הוראות חוק ניירות ערך או התקנון לפיו היא פועלת. סעיף 44כא (ב) לחוק ניירות ערך, מטיל על המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חובה "לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה". סעיף 44כא (ג) לחוק ניירות ערך, קובע:
"הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה".
בתצהירו הצהיר ברוך, כי למעט לקוח אחד שהשקיע 500 דולר פירסט אינדקס לא גייסה לקוחות ללא רישיון (סעיפים 22 – 26). בסיכומיהם טענו התובעים לעניין המצב הנור מטיבי בתקופה הרלבנטית, אולם לא הצביעו על ראיות לסתור את תצהירו של ברוך, ועל כן, אני דוחה את טענת התובעים בעניין זה. ממילא, יש לקבוע כי גם מאיר לא הפר את הוראות סעיף 44יג לחוק ניירות ערך, האוסרות ניהול או שיווק זירת סוחר ללא רישיון. זאת ועוד. משהצדדים אינם חלוקים על העובדה שמנהלי ההשקעות "העלומים" שאינם צד להליך כאן, טיפלו בסכום ההשקעות בחשבונותיו של ארז ב – First Index ו – Intertrader, איני רואה כיצד ניתן לקשור את ההפרה הנטענת בעניין הרישיון להפסד סכום ההשקעות, וממילא אפילו הייתה מתקבלת טענת התובעים לעניין הרישיון לא היה בכך כדי לסייע להם, למצער ככל שמדובר בברוך ובנתבעת 3 . בעניין זה אוסיף, כי בסיכומיהם טענו התובעים כי מאיר היה מודע לכך שבוצע מסחר בפורקס בחשבונות ההשקעה של ארז (סעיף 18.2) ולכל היותר וככל שנפלו פגמים בהתנהלות מנהלי ההשקעות בידיעה או בהוראה של מאיר ניתן להטיל אחריות רק על מאיר. במיוחד כך, נוכח טענות התובעים לפיהן סכום ההשקעה השנייה הושקע לפי המלצתו של מאיר ו כאמור סכום ההשקעה השנייה הועבר לפי הוראותיו של מאיר לאחר שחדל לשמש כמנכ"ל נתבעת 3.
איני רואה לנכון להרחיב בדיון בעילות של הפרת חובה חקוקה, מאחר ונוכח האמור לעיל, לכל היותר ניתן לייחס עוולה זו למאיר. משנקבע לעיל שלמאיר אחריות לתשלום סכום ההשקעות בעילה השטרית והדיון בעילה של הפרת חובה חקוקה מחייב אף הוא הוכחת קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק, יש להתייחס לאמור לעיל גם לעניין העילה של הפרת חובה חקוקה.
באשר לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. סעיף 1 (א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, קובע:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה".
בסיכומים מטעמם מאשרים התובעים כי "מי שגרף את הכספים של התובעים באופן ישיר ומידי הם מנהלי ההשקעות בחו"ל", ממילא אין לומר שהנתבעים התעשרו על חשבון התובעים, ויש לדחות את התביעה בעילה זו.
טענת התובעים, לפיה נוכח התביעה שלכאורה הגיש מאיר נגד מנהלי ההשקעות בבית דין של תורה באנגליה, יש לראותו כמי שהתעשר על חשבון התובעים, מבוססת על ההנחה שלא הוכחה שמנהלי ההשקעות העבירו למאיר את סכום ההשקעות.
סוף דבר
התביעה נגד נתבעים 2 ו – 3 נדחית, והתובעים ישלמו לנתבעים 2 ו – 3 ביחד את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 35,000 ₪.
התביעה נגד נתבע 1 מתקבלת. נתבע 1 ישלם לתובעים סך של 700,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה (26.9.2018) ועד לתשלום בפועל.
בהתחשב בנסיבות המיוחדות לתביעה נגד נתבע 1 , אני מחייב את נתבע 1 לשלם לתובעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 65,000 ₪ . כן ישלם נתבע 1 לתובעים את מלוא אגרת בית המשפט שחבים בה התובעים.
סיפורי הצלחה בהשקעות מסוג זה מטבע הדברים אינם מגיעים לבתי המשפט. מנגד מה שמגיע לבתי המשפט הם אותם מקרים בהם הכספים המעורבים כולם או רובם יורדים לטימיון . לא אוכל לסיים הכרעה זו מבלי לחזור על המובן מאליו ואמור להיות ידוע לכל והוא שמדובר באפיק רב סיכון ודומה שיש לפעול להגברת מודעות הציבור לכך. כך יכול שיש צורך בבחינה מדוקדקת ומחמירה יותר של המבקשים רשיון בתחום ושל הפיקוח השוטף על הנעשה בזירות אילו.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים
ניתן היום, י"א טבת תשפ"ב, 15 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.