הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 41818-07-19

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

התובעת

HUGO BOOSS trade mark management gmb
ע"י ב"כ עוה"ד שי ישראל ו/או גבריאל כהן
ממשרד ד"ר שלמה כהן עורכי - דין

נגד

הנתבעים

  1. זמן שעונים ותכשיטים בע"מ
  2. גלית אשר
  3. יעקב כהן

ע"י ב"כ עוה"ד שאול ציוני ו/או אילת זנדר
ממשרד ציוני, פילרסדוף , פיליפ עורכי-דין

החלטה

כללי:

1. האם הסמכות העניינית להידרש לתובענה זו מוקנית לבית המשפט המחוזי, או שמא לבית משפט השלום ? זוהי השאלה המצריכה הכרעה.

2. כתב התביעה הוגש ביום 17.7.2019. מהות התביעה הוגדר כ: "צו מניעה קבוע, צו עשה, חשבונות (קניין רוחני)".
סכום התביעה הוגדר :" 300,000 ₪ עד למתן חשבונות (לצורכי אגרה בלבד)".

3. בהחלטתי מיום 11.2.2020 הוריתי לצדדים להגיש את עמדותיהם בעניין הסמכות העניינית. ביום 27.5.2020 הודיעו הנתבעים, כי לטעמם הסמכות העניינית להידרש לתובענה מוקנית לבית המשפט השלום בתל-אביב, נוכח סכום התביעה ואף הפניה לפסיקה החדשה מפי כבוד השופט עופר גרוסקופף ברע"א 6500/19 ד"ר שרון גבריאל נ' ורד אשד, ניתן ביום 7.5.2020 (פורסם בנבו). ביום 1.6.2020 הודיעה התובעת כי לטעמה שווי התביעה על כל הסעדים הכספיים והלא כספיים (כך במקור) המבוקשים בה עולה על 2.5 מיליון ₪ ולכן היא מצויה בסמכותו של בית משפט המחוזי. במיוחד כאשר אחד הסעדים אינו ניתן להערכה כספית.

דיון והכרעה:
סכום התביעה:

4. מקובלת עלי עמדת התובעת כי עד לאחרונה שררה בכיפה אי בהירות ביחס לסמכות העניינית של תביעות בתחום הקניין הרוחני, בסכום נמוך מ- 2.5 מיליון ש"ח.
מצד אחד, מבחן העילה על פי סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 , כיוון שהוראת הסעיף מפנה תביעות של קניין רוחני אל בית המשפט המחוזי.
מצד שני, מבחן הסעד כסמכות שיורית לסעיף 51(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 מפנה תביעות שסכומן נמוך מ- 2.5 מיליון ₪ אל בית משפט השלום.

5. הגישה שנהגה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב סברה, כי תביעות מסוג זה מקומן בבית משפט השלום.
כחוט השני, עוברת בפסיקת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב הקביעה, כי גם בענייני קניין רוחני, וחרף הוראות סעיף 40 (4) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, מקום בו ההליך ניתן להערכה בכסף, יש להקנות את הסמכות העניינית לפי מבחן הסעד. החל מקביעתו של כב' השופט ד"ר עמירם בנימיני בהלכת ת.א. (מחוזי תל-אביב) 41598-05-10 פרידמן צעצועים נ' סקוטר (ניתן ביום 28.2.2011 פורסם בנבו) והמשך בפסיקות בת.א. (מחוזי תל- אביב) 39830-09-17 דרוקר נ' אליאסי (ע"י מותב זה ניתנה ביום 13.3.18 פורסמה בנבו) ; ת.א. (מחוזי תל-אביב) 2597-07-18 ליבוביץ נ' י.מ. יבוא ישיר בע"מ (כב' הנשיא השופט איתן אורנשטיין ניתנה ביום 13.11.18 פורסמה בנבו); ת.א. (מחוזי תל-אביב) 25403-09-17 דג'יברי נ' שביט (כב' השופט גרשון גונטובניק ניתן ביום 9.12.18 פורסם בנבו); ת.א. (מחוזי תל-אביב) 2834-05-18 בסרב נ' סמל (כב' השופטת יעל בלכר ניתנה ביום 22.1.19 פורסמה בנבו); ת.א. (מחוזי תל אביב) ;
ת.א. (מחוזי תל-אביב) 51932-06-18 אבניאון נ' ידיעות אינטרנט (כב' השופטת מיכל עמית-אניסמן, ניתנה ביום 21.1.19 פורסמה בנבו); ת.א. (מחוזי תל-אביב) 25197-07-19 גבריאל נ' אשד (כב' השופטת איריס לושי-עבודי, ניתנה ביום 15.9.19 פורסמה בנבו) (להלן: "עניין גבריאל");

6. על פסק דינה של כב' השופטת איריס לושי עבודי בעניין גבריאל וכן על החלטת כב' השופט ישעיהו שנלר סגן הנשיא בת.א. 51198-01-19, הוגש ערעור. ההכרעה ניתנה בהרכב כבוד השופטים סולברג, מזוז וגרוסקופף מפי כבוד השופט גרוסקופף ב רע"א 6500/19, 7052/19 שא וזכר ע"י הנתבעים בעמדתם מיום 27.5.2020. שם נקבע חד- משמעית כי מקומם של הליכים העוסקים בדיני קניין רוחני שסכומם נמוך מ- 2.5 מיליון ₪, הינו בבית המ שפט השלום ולא בבית המשפט המחוזי. גם אם מדובר בתובענה המכילה סעד שאינו כספי, בצד הסעד הכספי המתבקש בהליכים אזרחיים, אין בהכרח מסקנה שהסמכות לדון מוקנית לבית המשפט המחוזי.

כמאמר בית המשפט שם בסעיף 29:

"עצם העובדה שנתבעו סעדים שאינם כספיים, אין בה כדי ללמד שלא ניתן לקבוע את שווי התביעה. מלשונו של סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט עולה, כי כאשר נתבעים סעדים שאינם כספיים יש להעריך את שווי התביעה לפי "שווי הנושא". על כן, כאשר ניתן להעריך ולו על דרך האומדנה, כי שווי נושא התביעה אינו עולה על סכום הנמצא בסמכותו של בית משפט השלום (2.5 מיליון ₪), בית משפט השלום יהיה הערכאה המוסמכת לדון בעניין".

ובהמשך שם בפסקה 30:

"במקרה הרגיל, מטרתו של סעד שאינו כספי המתבקש בהליכים אזרחיים, לרבות צו מניעה, היא להגן על זכויותיו של התובע בנכס כלשהו, בין אם מוחשי ובין אם ערטילאי (ע"א 2287/00 שוהם מכונות ומבלטים בע"מ נ' הרר, פסקה 27 (5.12.2005); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 571 (מהדורה שביעית, 1995)). משכך, ככל שניתן לאמוד את הערך הכלכלי של האינטרס עליו מבקש התובע להגן באמצעות הסעד הלא כספי, הרי שמשווי זה ניתן לגזור גם את ערכו של הסעד המבוקש עצמו, ובדרך זו לקבוע האם שווי התביעה נופל לגדר סמכותו של בית המשפט השלום או לגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי".

7. מכאן עולה, כי תובענה שסכומה הוערך ע"י התובעת עצמה עד לגובה הסך של 300,000 ₪, הינה תובענה שמקומה בבית משפט השלום ולא בבית המשפט המחוזי, גם אם לסכום זה נלווים סעדים שאינם כספיים.

מתן חשבונות:

8. התובעת בענייננו, סייגה את סכום תביעתה עד לגובה הסך של 300,000 ₪ אך הוסיפה לכך את המילים: "עד למתן חשבונות, לצרכי אגרה בלבד".
האם יש בתוספת זו כדי להקנות לתובעת את כרטיס הכניסה לדיון בבית המשפט המחוזי ולא בבית משפט השלום?
לטעמי התשובה לכך שלילית.
הן לאור הלכת רע"א 6500/19 שהוזכרה לעיל, אך גם לאור העובדה שהמילים "מתן חשבונות" אינן מרחיבות את היריעה שנגזרה היטב בקביעת הסכום לצורכי אגרה. כבר הבעתי דעתי בעבר, כי צרוף רכיב מתן חשבונות, לתביעה הנוקבת בסכום סעד מתחת לסכום של 2.5 מיליון ₪ וכאשר האגרה משולמת בהתאם לסכום שננקב , אינו מכשיר את ההליך להיכנס לתחום שיפוטו של בית המשפט המחוזי.

9. תקנה 16 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:
"הסכום שיש לפרשו
היתה תביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדויק.
היתה תביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.
....."

10. רלוונטית לענייננו תקנה 16(ב) העוסקת בסעד של מתן חשבונות.
במישור זה נאמר בספרו של המלומד ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית-1995, כי :
"בתביעה למתן חשבונות די, על פי תקנה 16(ב), בהערכת הסכום לפי המשוער כאשר הסכום אינו ידוע מראש והוא יוכל להתברר רק לאחר עריכת החשבון".

עם זאת שם בה"ש 280 א' מוסיף ד"ר זוסמן כי:
"לעניין זה אין התובע יוצא ידי חובתו בציינו בכתב התביעה שסכום התביעה 'אינו ידוע' אלא עליו לשום את הסכום המגיע לו ולשלם עליו אגרה רע"א 4827/92 פד"י מ"ו (5), 580".

11. תביעה למתן חשבונות עשויה לעמוד בפני עצמה, גם אם לא נכלל בה סעד כספי. במצב דברים זה, התובע יהיה זכאי לסעד של בירור החשבונות ולאחר מכן ייתם המשפט. אפשרות נוספת העומדת לפני תובע בסיטואציה מעין זו, היא לבקש לתקן את כתב התביעה בכך שייכלל בה סכום תביעה משוער – כפי שנעשה בענייננו - וכן לשלם את האגרה הנדרשת על פי התובענה המתוקנת.
ראו בעניין זה דברי בית המשפט העליון ב-רע"א 5962/11, 5964/11, 6088/11 בן שמן מושב עובדים נ' קליין טביריו ואח', ניתן בהרכב כב' השופטים רובינשטיין, מלצר וזילברטל. שם מדברי כב' השופט זילברטל בפסקה 33 (ניתן ביום 12.6.13, פורסם בנבו).

12. תקנה 3 לתקנות האגרות מבחינה לצרכי אגרה בלבד, בין תביעה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי לבין תביעה למתן חשבונות שלא מבוקש בה סעד כזה.
כאשר לא נכללת בתביעה למתן חשבונות עתירה לסעד כספי, עסקינן בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף ועל המבקש לשלם את האגרה הקבועה בו.

בצד כל זאת נקבע כי:

"אילו בגדר התביעה למתן חשבונות היה מבוקש סעד כספי, הרי לפי תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע המשוער, ולשלם אגרה בהתאם (רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חברת מודיעין סוכנויות בע"מ, פד"י מ"ו(5) עמ' 580). ראוי לזכור כי אף אם יזכה המבקש בתביעתו הוא יידרש כנראה להליך נוסף, לשם חיובה של המשיבה בסכום שייקבע. בהליך זה תשולם אגרה על פי הסכום (השוו, ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פדי נ"א(4), 337, 366). והערה נוספת : יש להבדיל בין סוגית הסמכות העניינית בהקשר לשווי שהנני נדרש להתייחס אליה, לבין נושא האגרה, ולו בשל ההוראה שבתקנה 3 לתקנות האגרות".

דברי כב' השופט גרוניס שם בפיסקה 3, ניתן ביום 11.1.2005, פורסם בנבו.

משמעות האגרה:

13. האגרה אינה חזות הכל והיא משקפת פרוצדורה בלבד, אך ראינו כי ההגדרה הפרוצדוראלית יוצרת את המסגרת הדיונית וככזו היא בעלת חשיבות. ראו בספרו של המלומד ד"ר ש. לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד" ירושלים, תשנ"ט- 199 שם בעמ' 6.

14. בפועל התביעה הוערכה בסכום שאינו בסמכות בית המשפט המחוזי ואגרה שולמה בהתאם. השערות שהועלו באשר לצמיחת הסכום בעתיד, אינן מקבעות זכויות.

ראו: רע"א 3385/08 מרקט -פלייס מערכות בע"מ נ. טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (פורסם בנבו , 25.09.08); דברי כב' השופט רובינשטיין שם בפסקה כ"ד:

"הבוחר להקטין את תביעתו משיקולי אגרה, עושה כן בשעה שאינו בטוח בתוצאה, ואינו רוצה להשקיע סכומים גבוהים באגרות; הוא נוטל כמובן סיכון מסוים, וככלל אין לראות בעין טובה שינויים בגובה התביעה בשעה שנדמה כי הסיכויים גוברים."

משכך אני סבורה, כי כאשר התובעת בחרה להגדיר את תביעת ה בסכום של 300,000 ₪ בלבד ובהתאם שילמה את האגרה, הרי בכך גיל תה דעת ה שזוהי ההערכה המשוערת של התיק כולו.

תיקון כתב התביעה:

15. בשולי תגובתה ביקשה התובעת אפשרות לתקן את כתב תביעתה ולהגדיל סכום התביעה לסכום גבוה יותר . בעבר כבר גיליתי דעתי שהדבר אפשרי בנסיבות אלה, אך זאת בכפוף לתשלום אגרה שתשקף שווי של סכום המינימום שבסמכות בית המשפט המחוזי. ראו: החלטתי מיום 1.12.2019 בת.א. 36443-11-19 רולקס ואח' נ'' פולו פרסום וסחר בע"מ (פורסמה בנבו).

16. לאור זאת, דומני כי דרך התיקון, אשר תהיה כרוכה בתשלום אגרה הנגזרת מסכום התביעה המינימלי שבסמכות בית המחוזי, דהיינו למעלה מ- 2.5 מיליון ₪, לא תהיה מיטבית עבור התובעת. בהקשר זה של תיקון כתב תביעה יש לקחת בחשבון גם את עמדת הצד שכנגד וזכותו להוצ אות התיקון.
אך אם התובעת תשמור על המתכונת הקיימת של כתב התביעה, יועבר ההליך אל בית משפט השלום.
לאור דברי בית המשפט העליון ברע"א 6500/19 לעיל, ובו עמד כב' השופט גרוסקופף על אי הבהירות ששררה עד כה בתחום הסמכות העניינית של תביעות קניין רוחני בסכום נמוך מ- 2.5 מיליון, תבוצע ההעברה ללא צו להוצאות.

התובעת תודיע/תגיש בקשה לתיקון כתב תביעה תוך 30 יום.

סיכום:

17. מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן:

א. המבחן הקובע הוא מבחן הסעד דהיינו סכום התביעה.
זאת אף אם התביעה הוגדרה כתביעה למתן חשבונות ונדרשו בה סעדים נוספים שאינם כספיים.
כאשר ננקב בכתב התביעה סכום פיצוי משוער, הנמוך מתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי והאגרה שולמה בהתאם, משמעות הדבר כי התובעת אינ ה מערי כה את סכום תביעתה כמגיע לגובה סמכותו של בית המשפט המחוזי.
האמירה בכתב התביעה כי התובעת שומרת על הזכות להגדיל את הסכום בעתיד לאחר מתן החשבונות, אינה מספקת. הוא הדין בדרישה לסעד ששוויו אינו ניתן להערכה. עלי ה להפגין אמון בתביעת ה ולגבות אותה בנקיבת סכום ההולם את סמכות בית המשפט המחוזי ותשלום אגרה בהתאם.

ב. במידה והתובעת תבחר להותיר את ההליך בבית המשפט המחוזי עליה להגיש תוך 30 יום בקשה מתאימה אשר תידון לפי סדרי הדין ותקנותיו.
במידה ותבחר שלא לעשות כן ותודיע על כך תוך 30 יום, אורה על העברת הדיון לבתי משפט השלום במחוז תל-אביב.

ג. בנושא ההוצאות, כמפורט בסעיף 16 לעיל ולאור אי הבהירות ששררה עד כה בתחום משפטי זה, בשלב זה אין צו להוצאות. ככל וההליך בבית המשפט המחוזי יימשך, אשוב ואבחן את הנושא.

ד. המזכירות תודיע תוכן החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בהעדר הצדדים.