הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 40300-09-19

לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

התובעת

ליברה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צבי בר נתן ו/או עו"ד מרב ברוך ו/או עו"ד גאיה וקסמן

נגד

הנתבעות

  1. Facebook Inc
  2. Libra Association

שתיהן ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר ו/או עו"ד אריאל רקובר ו/או עו"ד מיטל הרניב ו/או עו"ד טל רוזנווסר

החלטה

בהמשך להחלטתי מיום 29.1.2020 הגישה התובעת ביום 5.2.2020 עמדתה, במסגרתה טענה כי עתירתה מהווה "הקדמת תרופה למכה" ומשכך, עתרה שלא להמתין עד אשר יהיה מועד להשקתו בפועל של המטבע הקריפטוגרפי של הנתבעות. לטענתה, מכתבי בי הדין שהגישו הנתבעות עולה כי קיימת "כוונה ממשית וברורה" להשיק המטבע האמור בעוד חודשים בודדים ועל כן יש מקום לדון בתובענה ובבקשה לסעד זמני.
עם זאת, טענה התובעת, כי היא מוכנה להתלות, לפנים משורת הדין, את הדיון בבקשה לסעדים זמניים, וזאת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
הנתבעות יחויבו להודיע לתובעת ולבית המשפט לפחות 3 חודשים מראש על המועד הקונקרטי של השקת המטבע בישראל.
לא תישמע מצד הנתבעות כל טענה לעניין מאזן הנוחות בשל משאבים שהושקעו ו/או יושקעו עד למועד הדיון שייקבע לצורך השקת המטבע בישראל.
עצם ההסכמה להתלות את הדיון בבקשה לסעדים זמניים, לא תאפשר לנתבעות להשמיע טענות חדשות בדבר שיהוי מצד התובעת.
ביום 16.2.2020 הגישו הנתבעות תשובתן לעמדת התובעת, במסגרתה טענו כי אינן מתנגדות לדחיית הדיון בתובענה ללא מועד, אך כי הן מתנגדות בתוקף לתנאים שהציבה התובעת. לטענתן, המטבע הקריפטוגרפי Libra טרם הושק בישראל או בכל מקום אחר בעולם, מועד השקתו עדיין לא ידוע ואף אחת מהנתבעות לא עשתה שימוש בסימן המסחר Libra בישראל בקשר למטבע האמור. לפיכך, התובענה והבקשה לסעד זמני חסרות כל תוחלת והן תיאורטיות לחלוטין.
אשר לתנאים שהציבה התובעת לשם דחיית הדיון, טוענות הנתבעות, כי מדובר בתנאים שאינם הגיוניים אשר נועדו לשמר לנצח בקשה חסרת בסיס לסעד זמני. כך, לטענתן, הדרישה ליידע את התובעת 3 חודשים מראש בדבר מועד השקת המטבע, זמן רב לפני שהציבור יידע על ההשקה, אינה הגיונית. השקת המטבע תיוודע לתובעת כאשר ההשקה תוכרז לציבור ולא לפני כן. שנית, טוענות הנתבעות, לא ניתן להגביל את יכולתן לטעון טענות הגנה אך משום שהתובעת בחרה להגיש בקשה מוקדמת וחסרת בסיס לסעד זמני.
בתגובה לטענות הנתבעות טוענת התובעת, כי טענתן של הנתבעות כי הדרישה ליידע אותן מראש בדבר מועד ההשקה אינה הגיונית, נעדרת כל נימוק ומלמדת על העובדה הברורה כי בכוונתן של הנתבעות להשיק מטבע תחת השם "ליברה". עם זאת, מציינת התובעת, כי היא מוכנה, לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה פגיעה בזכויותיה, כי הנתבעות יידעו 3 חודשים לפני מועד ההשקה רק את בית המשפט וכי בית המשפט ייתן הנחיות בהתאם לשיקול דעתו, לרבות קביעת מועד דיון טרם ההשקה, ובלבד שיתר התנאים שהעמידה התובעת יתקיימו.
בהחלטה מיום 24.2.2020 קבעתי, כי בטרם מתן החלטה בנוגע לאפשרות דחיית הדיון בתובענה ללא מועד, על הנתבעות להבהיר מה צפי הזמן לפרסום הודעה לציבור בטרם השקת המטבע, ככל שיושק, שהרי יש להניח כי ממילא תצא הודעה לציבור בטרם השקה בפועל.
ביום 3.3.2020 הודיעו הנתבעות, כי אין כל ודאות ביחס למועד השקתו של המטבע ומשכך אין להן, בעת הזו, כל מידע לגבי ההיתכנות שתצא הודעה לציבור בטרם השקת המטבע, ואף בהנחה שתצא הודעה לציבור בטרם ההשקה, הנתבעות אינן יודעות כרגע מהו צפי הזמן לפיו הודעה כזו תצא.
מהאמור לעיל עולה, כי מחד, מסכימה התובעת להצעת בית המשפט, ואולם התנאים המבוקשים על ידה אינם ישימים. מאידך, לעת הזו, אין כל וודאות כי המטבע הקריפטוגרפי יושק, ואין כל ידיעה בדבר מועד השקתו בפועל, בארץ ובעולם, ומשכך, דומה כי דיון בתובענה ובבקשה לעת הזו חסר תוחלת.
כידוע, בית המשפט ידון בבקשה לסעד זמני מסוג quia timet לצורך מניעה מראש של פגיעה בזכויותיו של מבקש הסעד, וכדי להקדים תרופה למכה ולמנוע השלכות עתידיות אפשריות של תביעה, כאשר קיימת ודאות קרובה שהמעשה המפר את זכותו של מבקש הצו אכן עומד לקרות.
בענייננו, מהודעות הנתבעות עולה כי המטבע הקריפטוגרפי "Libra" טרם הושק בישראל או בכל מקום אחר בעולם, מועד השקתו בפועל עדיין לא ידוע, זאת הגם שהשקתו הוכרזה עוד בחודש יוני 2019, קרי לפני חודשים ארוכים, כעולה מכתב התביעה. משכך, שעה שאין חולק כי הנתבעות לא עשו שימוש בסימן המסחר "Libra" בישראל בקשר למטבע האמור ולעת הזו לא ידוע מועד השקתו של המטבע, ככל שיושק בפועל, דיון בבקשה לעת הזו הוא תיאורטי ומוקדם מדי, כפי שאף התובעת עצמה מסכימה.
בנסיבות אלה, דומה כי אין כל תועלת ממשית ומידית במתן הסעד המבוקש ויש מקום לדחות הדיון בתובענה ללא מועד, עד אשר יהיה הסעד המבוקש קונקרטי וממשי, כפי שהתובעת עצמה כאמור מסכימה.
יחד עם זאת, אשר לתנאים שמציבה התובעת לדחיית הדיון בתובענה ללא מועד, איני סבורה כי ניתן לקבלם. ראשית, אין מקום להגביל מראש את טענות ההגנה שהנתבעות תוכלנה להעלות, ככל שיחודש הדיון בתובענה, ואף אין בכך צורך. חזקה על בית המשפט כי ידע ליתן את המשקל המתאים לעובדה כי הדיון בתובענה נדחה ללא מועד, בהתאם להצעת בית המשפט, הן בבואו לבחון את המועד בו הוגשה הבקשה והמועד בו היא נדונה והן בבואו לבחון את מאזן הנוחות.
שנית, לא ניתן להיעתר לדרישה, לפיה הנתבעות תיידענה את התובעת שלושה חודשים מראש בדבר מועד השקת המטבע, זמן רב לפני שהציבור יידע על ההשקה. פרק זמן של 3 חודשים בטרם השקת המטבע, כפי שנדרש על ידי התובעת, אינו מבוסס כלל ועל פניו אינו מהווה פרק זמן סביר למתן הודעה לתובעת בדבר השקת המטבע, שכן מדובר בפרק זמן ארוך במיוחד.
יחד עם זאת, שעה שמטרתה של התובעת בהגשת התביעה והבקשה לסעד זמני במועד בו הוגשו הייתה "להקדים תרופה למכה", אזי יש מקום כי הבקשה תוכרע בטרם ייגרם כל נזק לתובעת ולא בחופזה לאחר השקת המטבע בישראל, ככל שיושק.
משכך, באיזון מכלול השיקולים ושעה שהתובענה והבקשה למתן סעד זמני כבר הוגשו, באופן שאינו דורש עבודת הכנה רבה מצד התובעת, מקום בו תבקש היא לחדש את ההליכים בתובענה, מוצע לצדדים כי כתנאי לדחיית הדיון בתובענה ללא מועד, יודיעו הנתבעות לתובעת על קבלת החלטה בדבר המועד להשקת המטבע הקריפטוגרפי, ככל שתתקבל כזו, בגורמים המוסמכים אצל הנתבעות, לכל המאוחר תוך 15 ימים ממועד קבלת ההחלטה האמורה אצל הגורמים המוסמכים לכך אצל הנתבעות .
בהינתן העובדה כי הנתבעות כבר הודיעו על כוונתן להשיק המטבע בישראל, זמן רב טרם השקתו, יש להניח כי החלטה כאמור תתקבל אף היא זמן רב בטרם ההשקה בפועל. כמובן שככל שיתרחשו אירועים שיש בהם כדי לשנות מסקנה זו, פתוחה הדלת בפני מי מהצדדים לעתור בבקשה מתאימה לבית המשפט.
הצדדים יודיעו עמדתם להצעה זו עד ליום 17.3.2020.
תזכורת פנימית ליום 18.3.2020.
ניתנה היום, ז' אדר תש"פ, 03 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.