הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 38433-01-19

מספר בקשה: 19
לפני
כבוד ה שופטת תמר אברהמי

מבקשת (נתבעת שכנגד 2)
M&B IP Analysts Limited Liability Company
ע"י ב"כ עו"ד דרור ורסנו, עו"ד רועי ששון ועו"ד דוד צ'סטרמן
[יגאל ארנון ושות']

נגד

משיבה (תובעת שכנגד)

משיבה פורמאלית
(נתבעת שכנגד 1)
קורטיקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יגאל וקסלמן, עו"ד אוריאל מוזס ועו"ד אדי לבדנסקי
[הרצוג, פוקס, נאמן ושות', עורכי-דין]

אינישיטיבס איי פי בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום.

היתר ההמצאה ניתן לבקשת חברת קורטיקה בע"מ (להלן: "קורטיקה") בהחלטת כב' השופט מאור (בתוארו אז כרשם) מיום 11.6.2019, לשם המצאת כתב תביעה שכנגד לידי M&B IP Analysts LLC (להלן: "M&B"), שמקום מושבה בניו ג'רזי בארצות הברית.

כבסיס לדיון בבקשה לביטול היתר ההמצאה, יובא תחילה רקע בעניין התביעה והתביעה שכנגד. הדברים צוינו בעיקרם בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 11.2.2020 והם מבוססים ברובם על טענות הצדדים בכתבי הטענות.

רקע כללי
חברת אינישיאטיבס איי פי בע"מ (להלן: "אינישיאטיבס") מספקת שירותי ליווי ויעוץ לחברות הזנק בקשר לפיתוח ושיווק קניינן הרוחני.

קורטיקה היא חברת תוכנה בתחום הבינה המלאכותית. קורטיקה מעידה על עצמה שעיקר פעילותה כיום מוכוון לתחום הערים החכמות והמכוניות האוטונומיות.

בין אינישיאטיבס לקורטיקה הייתה התקשרות שראשיתה בשנת 2008 או בסמוך לכך. ההסכם החתום האחרון בין צדדים אלה, נושא תאריך 31.12.2015 ונחתם ע"י קורטיקה באפריל 2016.

במכתב מיום 19.3.2018 הודיעה קורטיקה לאינישיאטיבס על ביטול ההסכם.

בחודש ינואר 2019 הגישה אינישיאטיבס תביעה כנגד קורטיקה, היא התביעה שהחלה את ההליך שלפני. בתביעה נטען כי אינישיאטיבס העניקה לקורטיקה שירותים במקצועיות והמשיכה לתת שירותים גם כשהצטברו לקורטיקה חובות, וכי הודעת ביטול ההסכם הגיעה במפתיע.

לשיטת אינישיאטיבס, קורטיקה נותרה חבה כלפיה בארבע סוגיות:
חשבונות עבר שלא נפרעו.
אופציות שאמורות היו להיות מוקצות לאינישיאטיבס בהתאם להסכם ולא הוקצו.
תשלומי האצה במזומן ובהון אשר נטען כי על קורטיקה לשלם בגין אבני דרך שטרם הושלמו ביחס לבקשות רישום פטנט שאינישיאטיבס החלה בטיפול בהן.
מניות נוספות במה שכונה "המיזם המשותף" מעבר לאשר הוקצה לאינישיאטיבס ולנוכח טענתה לגבי אופציות שאמורות היו להיות מוקצות לה לאורך ההסכם. בסוגיה זו דורשת אינישיאטיבס מניות בפועל או תשלום שווין הכספי.

קורטיקה מצידה טוענת כי מאז סיום ההתקשרות התברר לה שלאורך השנים נעשקה ע"י אינישיאטיבס ושילמה לה ולסוכנות פטנטים אמריקאית בה נעזרה, היא M&B, סכום עתק ללא הצדקה. עוד נטען כי התנהלותם של אינישיאטיבס ושל המשרד האמריקאי M&B הייתה רשלנית, בלתי מקצועית וגרמה לנזקים.

קורטיקה מתייחסת בטענותיה בין השאר, להטעיות שבוצעו לשיטתה בעת חתימת ההסכם האחרון, לרבות ובפרט בנושאים של אופציות ותשלומי האצה, ולכך שהתייחסויות בסוגיות מהותיות אלה שולבו במסמך בניגוד לדין לשיטתה. כן מועלות שפע טענות לגבי איכות העבודה, ובכלל האמור ליצירת פורטפוליו שמורכב במידה רבה בבקשות CIP, היעדר התעדכנות עם דיני הפטנטים בארה"ב ועוד.

במקביל להגשת כתב הגנה, הגישה קורטיקה בחודש מאי 2019 תביעה שכנגד כנגד אינישיאטיבס וכנגד סוכנות הפטנטים האמריקאית M&B. התביעה שכנגד נסמכת על עילות כמו רשלנות, הטעיה, חוסר תום לב ועוד. הסעדים המבוקשים הם כספיים ומתייחסים להשבת כספים ששולמו לאורך השנים; פיצוי בגין נזקי רשלנות בעבודה עצמה; פיצוי קונקרטי בגין נזק שנגרם בשל זניחת פטנט מסוים; ופיצוי בגין נזקי ירידת ערך הפטנטים בשל כישלון בבניית הפורטפוליו המקשה על מיסחורו.

אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.

התביעה המתנהלת בארה"ב
בסמוך לפני הגשת התביעה של אינישיאטיבס בבית משפט זה, הגישה M&B תביעה בארצות הברית (ניו ג'רזי) כנגד קורטיקה וכנגד חברת בת אמריקאית של קורטיקה, לתשלום יתרת חוב שאלו חייבות לה לטענתה, עבור שירותיה והוצאות שהוצאו עבורן.

קורטיקה עתרה בארצות הברית לסילוקה על הסף של תביעת M&B. עתירתה זו נדחתה בהחלטה מחודש יוני 2020. ההליך בארצות הברית מתנהל.

הערות דיוניות
כאמור בפתח הדברים, היתר ההמצאה ניתן לבקשת קורטיקה לצורך המצאת התביעה שכנגד ל-M&B.

בקדם משפט שהתקיים לאחר שהושלמה הגשת הטיעונים בבקשה לביטול היתר ההמצאה ולאחר שנדחתה בארצות הברית בקשה לסילוקו של ההליך שם, צוין כי "מבלי להתייחס לתוכנה של ההחלטה שניתנה בארה"ב (כל אחד מהצדדים הביא לגביו טיעונים), ברי שהמצב אשר נצפה מלכתחילה אכן מתקיים – היינו, מתנהלים הליכים בשתי המדינות בו זמנית". בשלב זה, "בשלה העת לבצע הידברות באמצעות גישור ולנסות לצמצם את ההוצאות והמשאבים של כל הצדדים על ידי סיום המחלוקות בהבנה" (ר' פרוטוקול ישיבת 24.9.2020).

ביום 15.10.2020 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפנייה לגישור באמצעות מגשר שהוסכם ביניהם. כחודש לאחר מכן, הוגשה הודעה על כישלון הגישור.

משכך, תבחן הבקשה לביטול היתר ההמצאה. הצדדים הודיעו כי הם מוותרים על חקירות מצהירים (עמ' 12 ש' 13-11 לפרוטוקול).

מובהר כי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ("תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות") הן התקנות שחלו במועדים הרלוונטיים ומהוות בסיס לדיון בבקשה זו.

המצאה מחוץ לתחום - כללי
בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט היא מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משמוגשת בקשה לביטולו של הצו לפי תקנה 502(ב) לתקנות, הדיון בבקשת הביטול הינו למעשה דיון בבקשה המקורית, והנטל הוא על המבקש (ובמקרה דנן – קורטיקה).

כידוע, על גורם אשר מבקש היתר המצאה מחוץ לתחום וחפץ להקנות בכך לבית המשפט סמכות לדון בענינו של יריבו, מוטל נטל להוכיח כי עניינו בא בגדר אחת החלופות הקבועות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה אשר קובעת שורה של עילות המצאה, אשר המשותף להן הוא קיומה של זיקה מסוימת לישראל. הבחינה שנעשית לגבי קיומן של עילות ההמצאה הינה ברף של קיום "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case), שהיא רמת הוכחה נמוכה ממאזן ההסתברות.

בנוסף, על מבקש המצאה מחוץ לתחום להראות כי מתעוררת במקרה הספציפי "שאלה רצינית שיש לדון בה", כלומר שאין מדובר בתובענה טורדנית או תובענת סרק.

גם אם הוכחו התנאים הנזכרים, עדיין יש לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם זה ראוי בנסיבות המקרה להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט הישראלי. בין השיקולים בשלב זה נמצא שיקול "הפורום הנאות". בחינתו של בית המשפט, כך נפסק, תתבצע בזהירות רבה ועליו לזכור כי ייתכנו מצבים בהם מתן היתר המצאה יוביל להתנגשות סמכויות בין ערכאות שיפוט במדינות שונות ולפגיעה בכללי נימוס בינלאומיים.

לדין באורח כללי ולגבי האמור לעיל, ר' למשל: רע"א 1739/17 Flacks נ' Bisk (31.12.2017); רע"א 6403/14 שירות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ נ' WHIRLPOOL EURPE S.R.L ITALY (7.1.2015) (עניין שירות מזור); רע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה (21.4.2013); רע"א 8042/12 רייפמן נ' Dr. Marc Richter (15.1.2013) (עניין רייפמן); רע"א 7102/10 רואים עולם החברה להגנת הטבע בע"מ נ' פרלמוטר (12.4.2012) (עניין רואים עולם); ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007) (עניין אשבורן); ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נח(2) 465 (22.1.2004) (עניין ראדא)).

בבקשה להיתר המצאה, התייחסה קורטיקה לרכיבים הנזכרים לעיל. נבחן את הסוגיות כסדרן ובהתאם לצורך.

עילת המצאה – תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
את הבקשה למתן היתר המצאת התביעה שכנגד אל M&B מחוץ לתחום השיפוט, תמכה קורטיקה בחלופות שבהוראות 500(10), 500(7), 500(4)(ג), ו- 500(5) (לגבי אפשרות חילופית) לתקנות סדר הדין האזרחי.

החלופה הראשונה והמרכזית אליה מתייחסת קורטיקה היא זו הנזכרת בתקנה 500(10). זו לשון התקנה:

"רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
...
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה"

בעל-דין זר ייראה כבעל-דין דרוש או נכון בתובענה – בנוגע לרישא תקנה 500(10) – כאשר מדובר בבעל-דין אשר היה נחשב צד נכון לתביעה עם הצד היושב בארץ לו היו שניהם יושבים בארץ.

"כדי לקבוע מיהו בעל-דין זה נוסחו בפסיקה שתי שאלות משנה המבוססות על ההנחה כי הצד הזר היה יושב בארץ: האם היה בית-המשפט מוסמך לברר את עילת התביעה נגד הצד הזר, והאם התביעה נגד הצד הזר הייתה ראויה להתברר עם התביעה נגד הצד היושב בארץ? אם נמצא כי יש לענות בהן על שתי השאלות, יהא מקום לקבוע כי הצד הזר הוא בבחינת בעל-דין נכון או דרוש בתביעה".

רע"א 3872/04 וילנסקי נ' Metallurgique de Gerzat S.A. פ"ד נט(1) 24 (23.8.2004) (עניין וילנסקי ), סע' 7.

בנוגע לסיפא תקנה 500(10) (האם מדובר בתובענה שהוגשה כהלכה כנגד אדם אחר וגו'), לפי הפסיקה יש לבחון הן האם התביעה כלפי הנתבע הישראלי הוגשה כהלכה והיא עומדת בדרישות הפורמאליות והפרוצדורליות הרלוונטיות והן כי אין מדובר בתובענה משוללת יסוד על פניה.

לאחר מכן נבחן המקרה על-פי נסיבותיו ובית המשפט ישקול האם קיימת הצדקה עניינית לחייב נתבע זר להתייצב בישראל, מהו משקל התובענה, מהי מידת הצורך בצירוף התביעות (ובכלל זה, האם התביעה נגד המתדיין הישראלי הינה שולית והוגשה רק כדי לאפשר בדרך זו את צירופו של הנתבע העיקרי, הזר) (עניין וילנסקי, סע' 8).

במקרה שלפנינו, לו היו שני הנתבעים שכנגד בעלי דין מקומיים, היה בית המשפט מוסמך לברר את עילת התביעה נגד M&B ואף היה מקום לברר את התביע ה כנגדה ביחד עם התביעה כנגד אינישיאטיבס, על רקע "הרצון לפתור באופן יעיל, ממצה ושלם ובהליך אחד מכלול של סוגיות המתעוררות בקשר לאותו עניין" (רע"א 5150/02 וינברג נ' ביילס, פ"ד נח(2) 205 (3.12.2003), סע' 7).

התובעת שכנגד, קורטיקה, רואה ב-M&B משום "זרוע ביצועית" בלבד של אינישיאטיבס ( M&B עצמה, מנגד, טוענת לקשר ישיר עם קורטיקה). קורטיקה מעלה חשש כי אינישיאטיבס, תנסה "להפיל" את האחריות על M&B. אחד הטעמים בבקשה למתן היתר המצאה אל M&B מתייחס לחשש זה ולרצון לאפשר בדיקה של כל הטיעונים מול כל הגורמים הרלוונטיים.

סוגיה זו עלתה לדיון בקדם המשפט האחרון. לאחר הערות של בית המשפט אישרה קורטיקה כי אם אינישיאטיבס תקח אחריות על דברים שבוצעו ע"י M&B (ואם ימצא מענה לקבלת ראיות מאת M&B), אין "שום בעיה" לשחרר בעלת דין זו מההליך בישראל (עמ' 10 ש' 3-2 לפרוטוקול). אינישיאטיבס אינה רואה כך את פני הדברים וה סוגיה לא לובנה. בנסיבות העניין, לו הייתה M&B בעל דין ישראלי, ניתן להבין את צירופה כנתבעת שכנגד ביחד עם אינישיאטיבס.

"התובענה שהוגשה... נגד אדם אחר", בה עוסקת החלופה של תקנה 500(10) , היא במקרה דנן התביעה שכנגד. קורטיקה הגישה את התביעה שכנגד בראש ובראשונה כנגד אינישיאטיבס (כנתבעת שכנגד 1). M&B צוינה כנתבעת שכנגד 2. קורטיקה נתבעה ע"י המתדיין הישראלי והגישה תביעה שכנגד. התביעה שכנגד הוגשה כלפי אינישיאטיבס כהלכה מבחינה פורמלית ודיונית.

גם מבחינה מהותית, הרף של הגשה "כהלכה" כנגד בעל דין מקומי אינו מהווה קושי. כאשר בעל דין טוען כי הוא זכאי לחוב של לקוח לפי התקשרויות, לא ניתן לשלול כבר ברמה המקדמית טענות נגדיות של הלקוח לגבי תוכן ההתקשרויות, לגבי איכות העבודה ועוד. לא ניתן לומר כבר בפתח הדברים כי מדובר ב"תובענה משוללת יסוד על פניה". העובדה שהוגשה ע"י אינישיאטיבס בקשה לסילוק על הסף אינה בעלת השלכה של ממש. מדובר בבקשת סילוק אשר במתכונתה העדכנית נוגעת לרכיבים מסוימים מתוך התביעה שכנגד ואין בה כדי לאיינה מהיסוד. ברי כי אין מדובר במקרה בו מוגשת כנגד המתדיין הישראלי תביעה שולית רק כדי לאפשר את צירופו של הנתבע העיקרי, הזר.

מן האמור עולה כי רכיבי תקנה 500(10) מתקיימים בעניינה של M&B. למסקנה זו הגעתי גם לאחר שנתתי דעתי לטענה כי כתב התביעה שכנגד אינו מבצע הפרדה ראויה בטענות המועלות כלפי כל אחת מהנתבעות שכנגד.

לנוכח מסקנה זו, אין צורך להרחיב בחלופות האחרות של תקנה 500 שנזכרו בבקשה למתן היתר המצאה. יוער בקצרה כי נראה שהחלופות האחרות ממילא הולמות פחות את הסיטואציה בתובענה. כדוגמא בלבד יצוין בהקשר תקנה 500(4)(ג), כי זו עוסקת בתביעה חוזית בעוד לפי גרסת קורטיקה בכתבי טענותיה, אין הסכם בינה לבין M&B. קורטיקה חוזרת על עמדה זו גם בטיעונים בעניין הבקשה מושא החלטה זו. בקשה להיתר המצאה צריכה להסתמך על כתב התביעה הרלוונטי ומסמך זה (התביעה שכנגד) אינו מגלה זיקה חוזית. לא נעלם ממני כי הצד הזר (M&B) טוען, בערכאה בארה"ב ואף כאן, לקיומו של הסכם ישיר בין הצדדים, אולם גם אם בכך היה די לצורך רישא תקנה 500(4), עדיין יש מכשול לביסוס רכיבי התקנה, באשר תקנה 500(4)(ג) מתייחסת למקרה בו חלים על החוזה דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא. קורטיקה סבורה שאין הסכם בין הצדדים ו-M&B הטוענת להסכם ישיר, מתייחסת להסכם שאינו מחיל את דיני ישראל.

"שאלה רצינית שיש לדון בה"
השלב הבא בדיון הוא לבחון האם הרים מבקש ההמצאה את הנטל לשכנע כי מתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה" לגופו של עניין, כלומר לגבי עילת התובענה עצמה.

"...על בית המשפט לבחון את עילת התובענה גופה. לעניין זה נקבע... כי על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה... מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון"... הסיבה לכך היא, שמשבא המבקש בגדרי תקנה 500, ומתקיימת עילת המצאה מסוימת, אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה... כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו" (עניין אשבורן, סע' 7).

ההליך מושא בקשת ההמצאה הוא התביעה שכנגד. בכל הנוגע ל-M&B, התביעה שכנגד נסמכת בעיקרה על טענה של רשלנות M&B בפעילותה כסוכנות פטנטים.

כך למשל נטען כי מהלך למעלה מעשור הוגשו בארה"ב מטעמה של קורטיקה בעיקר (114 מתוך 161) בקשות מסוג CIP ( Continuation in Part), דבר שהיה מנוגד לאינטרס של קורטיקה ומנע ממנה שנות הגנה רבות על טכנולוגיה חדשה. נטען כי בקשות כאלה הן פרקטיקה ייחודית בארה"ב, יש להן מספר יתרונות אך ה"מחיר" לכך הוא שתקופת ההגנה קצרה יותר מפטנט רגיל, שכן התקופה נמדדת מעת הגשת פטנט האב ולא מיום הגשת בקשת ה-CIP. נטען, כי בקשות בארה"ב מטעמה של קורטיקה המשיכו להיות מוגשות באופן זה גם לאחר שחל שינוי בחלק מאבני היסוד של טכנולוגיית הליבה שלה (למול הטכנולוגיה שהייתה בשנים בהן הוגשו בקשות פטנט האב), כי עדיין הוגשו בעיקר בקשות CIP בשיטת "העתק הדבק" המקושרות לבקשות שהוגשו למעלה מעשור קודם לכן, וכי בכך קוצרה ההגנה לאמצאות חדשות. מנגד, נגבה עבור בקשות כאלה שכר טרחה מלא כאילו מדובר בבקשות פטנט עצמאיות. ההתנהלות, כך נטען, נועדה להשיג כסף רב, מהיר וקל בתמורה לעבודה מעטה.

וכך למשל נטען כי לא בוצע שינוי באופן ניסוח הבקשות גם לאחר תמורות משמעותיות שחלו בדין האמריקאי ביחס לבחינת פטנטים העוסקים בתוכנה (פסקי דין בעניין "Alice" ובעניין "Enfish"); בקשות נחשפו לסירוב ואף סורבו בשל היות האמצאות בגדר "רעיון אבסטרקטי". חלק מהפטנטים שהתקבלו הם חלשים, קשים לאכיפה וחשופים להליכי ביטול.

טענות כאלה נסמכות מטבע הדברים על הדין האמריקאי הרלוונטי. לשון אחר – על דין זר. דין זר, כידוע, הוא עובדה אשר יש לטעון אותה ולאחר מכן להוכיח. "הדין הזר, ככל שהתובע מבקש להשתית עליו את תביעתו, מהווה חלק מן העובדות הרלוואנטיות שאותן יש להעלות בכתב-התביעה" (רע"א 3924/01  Hess Form Licht Company נ' הנדסת חשמל כללית בע"מ ( (10.2.2002 (עניין Hess)).

ברם, בכתב התביעה שכנגד אין אזכור של הדין הזר הרלוונטי, וודאי שלא פירוט שלו. כמו כן, לבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום צורף תצהיר של בעלת מניות וסמנכ"לית תפעול בקורטיקה. לא צורפה ראייה (חוות דעת) לתמיכת הדין הזר שבבסיס הטיעונים כלפי M&B.

חוסר זה בתובענת קורטיקה ובבקשה להיתר המצאה הוא בסיסי ומהותי בנוגע לעניינה של M&B. כמענה לכך, מדגישה קורטיקה את הרבדים בתובענתה הקשורים לדין הישראלי וכן טוענת כי העדר פירוט הוא בר השלמה באמצעות תיקון כתב התביעה, בדומה לאופן בו הורה בית המשפט בעניין Hess. עמדה זו היא מוקשה.

בעניין Hess דן בית המשפט בסוגיה של סילוק על הסף. על רקע זה נדונה שם האפשרות לתקן את כתב התביעה על מנת למנוע סילוק על הסף . מנגד, במקרה הנוכחי מדובר בעניין של היתר המצאה מחוץ לתחום. כל זמן שיש בתובענה ליקוי מהסוג הנזכר, יתקשה מבקש ההיתר להרים את הנטל לשכנע כי מתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה" לגופו של עניין. תיקונה של התובענה, ככל שיותר (אם תוגש בקשה כדין, תידון ותעתר), אינו מרפא בדיעבד את סוגיית היתר ההמצאה. לכל היותר, לאחר שיאושר תיקון התובענה, אם יאושר, יהא על התובעת (שכנגד) לשוב ולעתור לצורך היתר המצאה מחוץ לתחום בעניינה של התובענה המתוקנת. בניגוד לעניין של בעל דין מקומי, החוסר שומט את הבסיס לעצם הסמכות.

מן המקובץ עולה כי חרף קיומה של עילת המצאה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא הורם הנטל, הגם שאינו נטל כבד, לגבי עילת התובענה עצמה בעניין בעלת הדין הזרה.

בנסיבות אלה, דין היתר ההמצאה להתבטל.

להשלמת התמונה אציין כי מסקנה זו נתמכת בבחינת הרובד הנוסף בשאלת המצאה מחוץ לתחום, רובד שיקול הדעת של בית המשפט.

שיקול דעתו של בית המשפט
כללי
אפילו עת הוכחו התנאים בעניין חלופות תקנה 500 וקיומה של שאלה רצינית לדון בה "עדיין נתון לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם זה מן הראוי, בנסיבות המקרה, להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט הישראלי .... בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות רבה. יש לזכור, כי ייתכנו מצבים בהם מתן ההיתר יוביל להתנגשות סמכויות בין ערכאות שיפוט במדינות שונות ולפגיעה בכללי נימוס בינלאומיים..." (עניין רואים עולם, סע' 3; ור' גם עניין רייפמן, סע' 5). "בין השיקולים בשלב זה קיים שיקול 'הפורום הנאות'- האם בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים לדון בתובענה?" (רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' – מ.א.ר בע"מ, סע' 34 (19.7.2009)).

השאלה האם בית המשפט הישראלי הינו הפורום הנאות לדון בתובענה יכולה לעלות לא רק במקרה של דיון בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, אלא גם כאשר אין עוררין על קיומה של סמכות שיפוט בינלאומית לבית המשפט הישראלי.

ההקשר בו מועלית שאלת נאותות הפורום, משליך על נטל הראייה.

"כאשר עסקינן במקרה דוגמת זה הנוכחי – שבו מתבקש היתר המצאה – מוטל הנטל על התובע להראות כי ראוי שההליך יתנהל בישראל. לעומת זאת כאשר בית-המשפט המקומי רכש סמכות מכוח המצאה לנתבע, מוטל על זה האחרון להראות כי ראוי שההליך יתנהל בפורום הזר... על-כן אם שיקולי הפורום הנאות מעוינים בין הפורום הזר לבין בית-המשפט המקומי, הרי במקרה של המצאה בתחום השיפוט ייפסק לזכות התובע, ואילו במקרה האחר – של בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום – ייפסק לחובתו" (עניין ראדא, סע' 7).

ור' גם: ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC., סע' 17 (26.8.2010) (עניין תיקו).

השאלה האם הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה, "תוכרע בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות מירב הזיקות, שהן העובדות המעידות על הקשר של בעלי הדין ושל העניין נשוא התובענה לכל אחד מן הפורומים האפשריים ותוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצדדים (רע"א 851/99 T. Van. Doosselaere, עו"ד נ' Depypere, פ"ד נז(1) 800 (16.1.2003); רע"א 9141/00 Lang נ' מרכס , פ"ד נו(1) 118 (26.8.2001) (עניין מרכס). "אין יחסי גומלין בין 'מוצקות' העילה העומדת למבקש, לבין נאותות הפורום. שני האלמנטים נפרדים זה מזה. זיקה חזקה לפורום מסוים לא יכולה לפצות על עילת המצאה או עילת תביעה חלשה, ולהיפך..." (עניין אשבורן, בסע' 18).

נהוג לציין כי באופן כללי, משקלה של דוקטרינת "פורום לא נאות" יורד בשנים האחרונות. במקרים המתאימים, "קיימת נטייה לצמצם בהיענות לטענת פורום לא נאות, וזאת לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניים" (אשבורן, סע' 18 וכן הערותיו של כב' השופט רובינשטיין שם; ור' למשל גם עניין מרכס, בעמ' 123; רע"א 2450/12 Ness Technologies ,Inc נ' eWave MD Ltd (3.5.2012), סע' 8).

עם זאת, נטייה זו היא פחותה כאשר סוגיית נאותות הפורום עולה במסגרת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, היינו, במסגרת הדיון להרחבת סמכותו של בית המשפט והחלתה על מי שאינו בישראל (עניין תיקו, בסע' 17).

מן הכלל אל הפרט
במקרה שלפנינו, M&B היא סוכנות פטנטים אמריקאית. עיסוקה, בהגדרה, הוא בארצות הברית לפי הדין האמריקאי. אין מדובר במקרה קלאסי של חברה בינלאומית העוסקת בסחר גלובלי ומצופה לעתים להתדיין בהתאם. ככל שמדובר בהתקשרות ישירה בין קורטיקה ל- M&B (קורטיקה מכחישה זאת), אין זו התקשרות המקימה ציפייה סבירה להתדיינות גלובלית. אף ניתן לומר היפוכו של דבר. כאשר חברה זרה מתקשרת עם סוכנות פטנטים במדינה קונקרטית לצורך רישום פטנטים באותה מדינה ולפי דיני אותה מדינה, ניתן להבין טיעון של ציפייה סבירה להתדיין במחלוקות – לגבי איכות העבודה שניתנה באותה מדינה – במקום מתן השירות ולפי דיני השירות, להבדיל ממקום מושבה של המדינה הזרה. זאת, גם אם אנשים אשר מאחורי סוכנות הפטנטים או חלק מהם הם בעלי אזרחות ישראלית, גרו ושירתו בישראל, מבקרים בה, דוברים עברית וכדומה.

כמו כן, ניתן למצוא טעם בטענה כי בדיקה וקביעת ממצאים לגבי התנהלות עורכי פטנטים לפי הדין האמריקאי, היא אינטרס של הפורום האמריקאי. מדובר, כך נראה, באינטרס חזק יותר מהאינטרס הכללי אליו התייחסה קורטיקה לגבי רצון של פורום ישראלי, כפורום של כל מדינה, להידרש לשאלות חוזיות או קנייניות של חברה ישראלית.

זאת ועוד. מלכתחילה נפתח הליך בין הצדדים בארצות הברית, הליך שעודו מתנהל. קורטיקה טענה כי אותן הטענות המועלות על ידה כלפי M&B בתביעה שכנגד, יועלו על ידה כטענות הגנה בתביעה שהגישה M&B בארה"ב (סע' 5 לתשובת קורטיקה מיום 27.1.2020 בבקשה 11). כעת היא טוענת לחפיפה "מסוימת" בין הטענות (סע' 9 והערת שוליים 9 לתשובתה). בקשה שהוגשה לסילוקו של ההליך בארה"ב נדחתה, כנזכר.

בנסיבות אלה, קיומו בישראל של דיון מקביל לגבי אותן טענות כלפי בעל הדין האמריקאי ודינים אמריקאים, מעלה על הדעת את הערת בית המשפט העליון (לעיל) לגבי חשש להתנגשות סמכויות בין ערכאות שיפוט במדינות שונות ולפגיעה בכללי נימוס בינלאומיים. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בסוגיית היתר המצאה, כפי שניתן להעלותו בבקשה של עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד (בקשה אשר כבר הוצהר כי היא "נמצאת בקנה" בהליך דנן ונראה כי יכולה אף היא להוות שיקול; בהקשר עיכוב בשל בוררות ר' עניין שירות מזור, סע' 17; רע"א 432/99 ג.י.רום יזמים בע"מ נ' THYSSEN AFZUGE GMBH (1.6.1999)).

גם מבחן מירב הזיקות אינו מחייב מסקנה שונה. חלק ניכר מהזיקות הנטענות ע"י קורטיקה, נוגעות למעשה ליחסים שבינה לבין אינישיאטיבס ולהליכים שבין חברות ישראליות אלו. מנגד, בכל הקשור לפעילותה של M&B עצמה, עסקינן בפעילות שרובה ככולה בוצעה בארה"ב ותחת דינים מקומיים. M&B עצמה היא ישות אמריקאית (הגם שנטען כי היא מייצגת לקוחות ישראליים רבים). קורטיקה היא ישות ישראלית אשר יש לה חברת בת אמריקאית. עדים פוטנציאליים לגבי פעילות כסוכנות פטנטים בארה"ב, הם עדים אמריקאים, גם אם מר בן שמעון צפוי להיות עד מרכזי, ואף הוא מתגורר מזה שנים בארה"ב . מקום האמצאות שבבסיס הפטנטים אינו בעל משקל, באשר המחלוקת אינה נוגעת לאמצאות עצמן. עניין התשלומים אינו מכריע (התשלומים בוצעו בארה"ב, לפי חשבוניות שהופקו בארה"ב; במקביל נטען כי הועברו מבנק בישראל).

לא בכדי כותבת קורטיקה עצמה כי הטענה לגבי הזיקות לפורום האמריקאי "אכן,... עשויה הייתה להיות שובת לב", הגם שהיא סבורה כי "הנסיבות המאד מיוחדות של ענייננו" אמורות לגבור על כך (סע' 56 לתשובה). לא שוכנעתי בכך, והנטל הוא על קורטיקה. בפרט יצוין כי לא מצאתי בחשש "הפלת האחריות" של איניטיאטיבס ו-M&B זו על זו, כדי לגבור על כל השיקולים האחרים לעיל.

מן המקובץ ומכלול החומר עולה כי מבחן שיקול הדעת מתיישב אף הוא עם מסקנה של ביטול היתר ההמצאה.

הערות וסיום
קורטיקה מוצאת את עצמה מנהלת הליכים בשתי יבשות במקביל. זאת, לפי שנתבעה ע"י אינישיאטיבס בישראל וע"י M&B בארה"ב. קורטיקה חוזרת, מרחיבה ומדגישה את עמדתה כי לא היה לה קשר ישיר עם M&B וכי זו הייתה רק "זרוע" של אינישיאטיבס לגבי עבודה על פטנטים בארה"ב . אולם, בקשתה בארה"ב לסילוק על הסף נדחתה והתביעות ההדדיות בינה לבין אינישיאטיבס מתנהלות בישראל יש חפיפה בין טענות המועלות ע"י קורטיקה בהליך בישראל לבין טענות הנדונות בהליך בארה"ב. ניהול ההליכים במקביל אינו לרצונה של קורטיקה והיא מביעה מורת רוח מכך ברבים מהמסמכים המוגשים מטעמה. ברם, מצב דברים זה אינו תלוי בהחלטה הנוכחית והוא נותר בעינו בין אם היתר ההמצאה ל-M&B היה נותר על כנו ובין אם הוא מבוטל (כפי שנקבע).

לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ ( 18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ ((2.9.2018; רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016) ; רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור לגבי האמור בהחלטת בית המשפט בניו ג'רזי כי יתכן שישראל יכולה להוות פורום נאות (הנטל בשלב הנוכחי להבדיל מבקשות סילוק, הוא על קורטיקה), כמו גם הטענות כי החלטת בית המשפט שם נסמכה על הנחות יסוד הקבועות בדין בניו ג'רזי ואינן קיימות פה; הטענה לאפשרות שימוש בחזקת שיוויון הדינים; אסמכתאות נוספות אליהן הפנו הצדדים; ועוד.

היתר ההמצאה מיום 11.6.2019 מבוטל.

קורטיקה תשא בהוצאות M&B בסך 5,000 ₪. ההוצאות נקבעות על הצד המתון בין השאר על רקע המצב הדיוני בו מוצאת את עצמה קורטיקה שלא בטובתה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"א, 04 פברואר 2021, בהעדר.

____________________
תמר אברהמי, שופטת