הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 37699-03-14

לפני:
כבוד ה שופט יהושע גייפמן

התובעת:

נחלה - הקרן לגאולת אדמות לישראל (קרנ"ש) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמירה אמרה

נגד

הנתבעים:
1. יורשי המנוח צאדק ראשיד יוסף בליה ז"ל
פאטמה בליה
מרים בליה
מראד בליה
עלאם בליה
אחלאם בליה
סאיד בליה
חסן בליה
סאידה בליה
שרוק בליה
כולם ע"י ב"כ עו"ד יעקב לאור
2. עיזבון יעקב אלאלוף ז"ל [בפש"ר]
ע"י הנאמן לנכסי הנתבע 2 עו"ד עופר שפירא
3. אריה גוטסמן [בפש"ר]
ע"י המנהלים המיוחדים לנכסי הנתבע 3, עו"ד יניב אינסל ועו"ד רמי יולוס
הנתבעים 2-3 ע"י ב"כ עו"ד בועז בן צור ועו"ד נמרוד כנפי
4. יאיר עוזרי עבודות בנייה בע"מ
הנתבע 4 ע"י ב"כ עו"ד שי טביב ועו"ד יריב אהרון
5. בני עשור
6. עו"ד יעקב הימלפרב
7. נאדר איברהים מוחמד ראדי
8. עאדל איברהים מוחמד ראדי
נתבעים 7-8 ע"י ב"כ עו"ד איתן ארז ועו"ד רז מנגל ועו"ד ענת קידר ששון
9. עו"ד אורי פיינטוך
10. מחמוד אערג'
נתבע 10 ע"י ב"כ עו"ד איתן ארז ועו"ד רז מנגל ועו"ד ענת קידר ששון

פסק דין חלקי

1. נשוא התובענה מקרקעין ששטחם כ-157 דונם בגוש 2 חלקות 131-135 ביהודה ושומרון בנפת טול כרם בכפר עזון, ליד היישוב אלפי מנשה [להלן: "המקרקעין"] – תרשים המדידה של המקרקעין שאושר לרישום הוגש לתיק התובענה ב-14.7.16.

ב-11.12.13 ניתנה החלטת הועדה לרישום ראשון של המקרקעין, שהוקמה מכוח חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, שחוקק ע"י מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון . בהחלטת הועדה נקבע, שהמקרקעין בבעלות חב' ה.ב.מ.ע. – יזמות הארץ בע"מ [ להלן: "חב' יזמות"].

יעקב אלאלוף ז"ל [הנתבע 2, להלן "אלאלוף"] נטל חלק בדיון בועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון, ולא טען בפני הועדה את הטענות שהובאו מפיו בהסכם 02, על פיהן הרוכשת של המקרקעין הייתה חב' ברטל ולא חב' יזמות.

הועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון קבעה בסעיף 24 להחלטתה: "העברת זכויותיהם של עאדל ונאדר [הנתבעים 7-8, להלן: "האחים ראדי" - בעלי הקרקע] למר מחמוד אערג' [הנתבע 10, להלן : "אערג'" – י.ג.] לפי יפויי הכוח הנוטריונים הבלתי חוזרים ... הינה חוקית, תקפה ושרירה וקיימת. כמו כן, העברת זכויותיו של מחמוד יעקב אערג' למבקשת [לחב' יזמות – י.ג.] ... עפ"י ייפוי הכוח הבלתי חוזר ... הינה חוקית, תקפה ושרירה וקיימת ".

פועל יוצא מהחלטת הועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון, שרק חב' יזמות על ידי מורשיה רשאית לעשות עסקאות במקרקעין שבבעלותה, ואין בעל מניות יכול למכור זכויות במקרקעין של החברה.

ב-2.12.15 רשם המקרקעין במעלה אדומים הודיע, שניתן להשלים את רישום הזכויות במרשם המקרקעין ע"ש חב' יזמות לאחר תשלום אגרת הרישום בסך 1.6 מיליון ₪.

ב"כ חב' נחלה, התובעת, הביאה לידיעת ביהמ"ש בעמ' 39 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 8-9: "הקרקע לא נרשמה ע"ש חב' יזמות, לאחר החלטת הועדה לרישום ראשוני, כיוון שלא שולמו האגרות" [אגרת הרישום בסך 1.6 מיליון ₪ - י.ג.].

בהחלטת ביהמ"ש מ-28.7.16 נקבע: "סמכויות הועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון מקבילות לסמכויות פקיד ההסדר, הדן ברישום ראשוני של מקרקעין לא מוסדרים במרשם המקרקעין. בתובענה זו לא ידון ביהמ"ש בתקיפה עקיפה של החלטת הועדה לרישום ראשון בעניין הבעלות במקרקעין ... נקודת המוצא בתביעה זו, שהמקרקעין בבעלות החברה, כפי שקבעה הועדה לרישום ראשון . בעל דין שיבקש לתקוף את החלטת הועדה לרישום ראשון יהיה עליו לפתוח בהליך משפטי בתקיפה ישירה עפ"י הדין הנוהג ביהודה ושומרון".

ב"כ חב' נחלה, התובעת, ציינה בסעיף 25 לסיכומיה, שעל החלטת הועדה לרישום ראשוני ביהודה ושומרון הוגש ערר אשר נדחה בהחלטת ועדת העררים ביהודה ושומרון מיום 30.11.14.

הנאמן על מניות חב' יזמות, עו"ד יעקב הימלפרב [הנתבע 6, להלן : "עו"ד הימלפרב"], הבהיר לעניין אחזקת המניות בחב' יזמות בעמ' 37-38 לפרוטוקול מ-31.5.18 : "לפני הסכם 02' המניות של חב' יזמות היו רשומות ע"ש עו"ד הימלפרב – 1,500 מניות מתוך 2,000 מניות, וע"ש חב' יאיר עוזרי [הנתבעת 4, להלן : "חב' עוזרי" - י.ג.] – 500 מניות. הרישום היה ביהודה ושומרון אצל קמ"ט משפטי של המינהל האזרחי. לאחר הסכם 02', ולאחר שגוטסמן [הנתבע 3, להלן: "גוטסמן" – י.ג.] הפקיד 50,000 דולר בידי עו"ד זינגל – נרשמו 1,700 מניות שזה 85% ע"ש גוטסמן, ואלאלוף יעקב. 15% נרשמו ע"ש חב' יאיר עוזרי. קודם לעוזרי [לחב' עוזרי – י.ג.] היה 25% מהמניות. נכון למועד פסק הדין מ-03' – 85% [מהמניות – י.ג.] היו רשומות ע"י אלאלוף וגוטסמן, ו-15% ע"ש חב' יאיר עוזרי. בהתאם לפסק הדין מ-03', 85% מהמניות שהיו רשומות ע"ש אלאלוף וגוטסמן הועברו ע"ש הנאמנים עו"ד הימלפרב ועו"ד פיינטוך, ו-15% נשארו רשומות ע"ש חב' יאיר עוזרי. זה המצב נכון להיום עפ"י מרשם החברות במנהל האזרחי. למר בנימין עשור [הנתבע 5, להלן: " עשור"] מעולם לא היה רישום מניות על שמו. גם לצאדק בליה [הנתבע 1, להלן: "צאדק"] מעולם לא היו מניות רשומות על שמו. המניות שהיו רשומות על שמי ... היו בנאמנות עבור בני עשור, צאדק בליה ויאיר עוזרי. ההסכם בין יאיר עוזרי לבין צאדק בליה ובני עשור, שהחברה מוחזקת 50% ע"י עוזרי, ו-50% ע"י עשור וצאדק בליה".

לתצהיר עו"ד הימלפרב צורפו נספחים ב' ו-יז' - אישורי קמ"ט משפטים של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון בעניין רישום בעלי המניות בחב' יזמות, הרשומה באזור יהודה ושומרון. עפ"י נספח ב' - חב' יזמות הוקמה ב-9.11.98; בעלי המניות בה היו: עו"ד הימלפרב – 1,500 מניות, וחב' עוזרי – 500 מניות. מנהל החברה היה עו"ד הימלפרב. עפ"י נספח יז' מ-18 .4.10 – בעלי המניות הרשומים הם: עו"ד אורי פיינטוך – 850 מניות, עו"ד הימלפרב – 850 מניות [עו"ד פיינטוך ועו"ד הימלפרב מחזיקים במניות כנאמנים עפ"י פסק הדין מ-03'], וחב' עוזרי – 300 מניות. בהערות קמ"ט משפטים ביהודה ושומרון על גבי האישור נספח יז' נאמר: " העברת המניות לעו"ד הימלפרב ועו"ד פיינטוך נרשמה ביום 18.4.10 מכוח פסק דין מיום 27.5.03, ביהמ"ש מחוזי ת"א, ת.א. 2583/02... עו"ד הימלפרב ופיינטוך מחזיקים במניות בנאמנות". המתואר בנספח י"ז משקף את רישום הבעלות במניות נכון להיום.

2. התובעת [להלן: "חב' נחלה"] עתרה בתביעה להורות על רישומה כבעלת 50% ממניות חב' יזמות, בעלת המקרקעין, וזאת מכוח הסכם שחתמה ב-21.5.07 עם צאדק, וכן להורות שלאלאלוף, גוטסמן ועשור [הנתבעים 2-3 ו-5] אין זכויות במניות בחב' יזמות [סעיף 44.1 לכתב התביעה].

צאדק הלך לבית עולמו, וניתנה רשות עפ"י סעיף 122(ב) לחוק הירושה ל-9 מיורשיו לנהל את ההגנה בשם העיזבון [ראו החלטה מ-31.5.18 בעמ' 32 לפרוטוקול].
בסעיף 4 להחלטה מ-28.7.16, שניתנה בתחילת ההליך, נקבע: "לצורך בירור התובענה, האם חב' נחלה זכאית להירשם כבעלת 50% מהמניות בחברה – בעלת המקרקעין, יהיה צורך לדון תחילה ... האם יעקב אלאלוף, הנתבע 2, רכש 85% מהמניות בחברה מכוח ההסכם שניתן לו תוקף פסק דין ב-27.5.03 בבית המשפט המחוזי בת"א בת.א. 2583/02".

הוראה זו ניתנה משני טעמים: ראשית, בהסכם בין חב' נחלה לבין צאדק מ-21.5.07, עליו מסתמכת חב' נחלה בתביעתה, נקבע בסעיף 8.22 שההסכם מותנה בביטול ההסכם שנחתם עם יעקב אלאלוף ב-03', במובן זה שיקבע שלאלאלוף אין זכויות במניות חב' יזמות. שנית, ככל שיקבע שאלאלוף זכאי לקבל 85% מהמניות בחב' יזמות מכוח הסכם 03', יוותרו לחלוקה 15% מהמניות בחב' יזמות בין הטוענים: חב' עוזרי, צאדק, ועשור. חב' נחלה באה לטענתה בנעלי צאדק מכוח הסכם 07', ולכאורה בסיטואציה כזו לא תהיה זכאית למלוא 50% מהמניות בחב' יזמות.

עוד נקבע בסעיף 4 להחלטה מ-28.7.16: "... רק לאחר קביעה, האם ליעקב אלאלוף מניות בחברה מכוח ההסכם שניתן לו תוקף פסק דין ב-27.5.03, יהיה צורך להידרש לטענות בעלי המניות המקוריים, ולקבוע מי היו בעלי המניות, ומה שיעור אחזקותיהם בחברה... רק לאחר הכרעה מי היו בעלי המניות... יהיה צורך לדון בעסקאות הנוגדות שערך צאדק".

ב"כ אלאלוף וגוטסמן, הנתבעים 2-3, טען בקדם המשפט: "אנחנו טוענים [ בשם אלאלוף – י.ג.] לזכות ב-85% ממניות החברה [חב' יזמות – י.ג.], ולא ל-100%" [עמ' 18 לפרוטוקול מ-25.5.17 שורה 17]; "כפי שביהמ"ש הגדיר את המחלוקת, המחלוקת בשלב הראשוני היא האם הסכם 03' קוים עפ"י המנגנון שנקבע בו, והאם הסכם 03' קוים בשינוי המנגנון מכוח הסכם 04'" [עמ' 37 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 6-8]; "לאחר קבלת תצהירי העדות הראשית של כל הצדדים אני עומד על הטענה שפסק הדין מ-03' בוצע הן עפ"י המנגנון שנקבע בו, והן בדרך אחרת כפי שהוסכם בהסכם 04' שנערך בין האחים ראדי לבין הנתבע 2 [אלאלוף – י.ג.]" [עמ' 28 לפרוטוקול מ-28.11.17 שורות 14-16]; "אני ער לכך שבשלב הראשון בית המשפט יכריע אך ורק בטענה אם הסכם 03', שקיבל תוקף פסק דין, קוים עפ"י המנגנון שנקבע בפסק הדין או לא עפ"י המנגנון שנקבע בפסק הדין - במובן הסדר תשלום התמורה, ובית המשפט לא ידון בטענות אחרות..." [עמ' 19 לפרוטוקול מ-25.5.17 שורות 25-27].

ב"כ חב' נחלה טענה כנגד בעמ' 37 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 14-16: "אני סבורה שאפשר לקיים את פסק הדין רק עפ"י המנגנון של 03' ... אם הסכם 03' לא קוים - לפי סעיף 8 להסכם מ-03' וסעיף 2.3.ב להסכם 02' – מניות של חב' יזמות חוזרות לבעלי המניות המקוריים".

3. גרסת אלאלוף שהובאה בתצהיר מ-14.9.16, בתחילת ההליך, היתה: "רכשתי את המקרקעין מבעלי המקרקעין שני האחים נאדר ועאדל – סעיף 4 לתצהיר; "גוטסמן [הנתבע 3 – י.ג.] הלווה לי כספים לצורך רכישת המקרקעין ... גוטסמן הוא נושה שלי בתיק הפש"ר" – סעיף 3 לתצהיר; "המתווך בעסקה היה צאדק בליה [הנתבע 1 ויורשיו באים בנעליו – י.ג.]"; "הסכם מ-21.11.02 [הסכם 02' - י.ג.] ... והודעת הצדדים שהוגשה ביום 20.5.03, שתיקנה את הסכם 02', שלגביה ניתן פסק הדין ביום 27.5.03 ... נחתם כמוצא מהסבך שנוצר" - סעיף 8 לתצהיר; " ... התחייבתי לפי פסק הדין [בהסכם מ-03', שקיבל תוקף של פסק דין - י.ג.] להעביר כספים... בסך של 748,000 ₪ כאמור בסעיף 3 לפסק 03', וזאת בשתי המחאות של צד ג' אשר נמסרו ליעקב הימלפרב [הנתבע 6 – י.ג.], וזה [עו"ד הימלפרב - י.ג.] היה אחראי בכתב והתחייב לגבות אותן, ולא ברור לי מדוע לא עשה כן" - סעיף 14 לתצהיר; "... עקב העיכוב שגרם יעקב הימלפרב בגביית ההמחאות הגעתי להסדר חדש עם שני האחים [האחים ראדי – י.ג.] כמפורט בהסכם מיום 27.10.04 [הסכם 04' –י.ג.], המהווה פירעון של פסק הדין [פסק הדין מ-03' – י.ג.] ...".

גוטסמן העיד בעמ' 94 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 1-10: "ש. מי הביא כסף לעסקה הזאת של המקרקעין? ת. זה רק אני... הוא [אלאלוף – י.ג] לא עבד כל התקופה הזאת. לא היו לו הכנסות. ש. זה יעקב אלאלוף "שעקץ" אותך? ת. כן". עוד העיד גוטסמן שוויתר על רכישת המניות בהסכם 03. גוטסמן העיד בעמ' 108 לפרוטוקול מ- 31.5.18 שורה 12: "ב- 2003 אני רציתי לצאת [מהרכישה של המניות – י.ג]. אמרתי ליעקב [לאלאלוף - י.ג] תחתום אתה [תרכוש את המניות – י.ג]".

כנגד גרסת אלאלוף טען עו"ד הימלפרב, הנאמן בהסכם 03': "בהסכם שקיבל תוקף פסק דין ביום 27.5.03 היה על הנתבע 2 [אלאלוף – י.ג.] לשלם סכום של 748,000 ₪ לידי בשני שיקים. שאר התשלומים היו מותנים בהעברת הזכויות ע"ש החברה במרשם המקרקעין, ובביצוע מכירות של המקרקעין. הסכום של 748,000 ₪ היה צריך לשלם אותו עד 1.6.03 – סעיף 3 להסכם ממאי 03'... קיבלתי שיק אחד מאלאלוף ולא שני שיקים. קיבלתי שיק ע"ס 474,000 ₪. השיק הזה חולל. הפקדתי בבנק והוא חזר. לא קיבלתי שיק שני מאלאלוף. השיק הראשון חולל... ביום 22.7.03" [ראו עמ' 16 לפרוטוקול מ-25.5.17, שורות 9-15].

ב"כ אלאלוף וגוטסמן, הנתבעים 2-3, הודיע בעמ' 17 לפרוטוקול מ-25.5.17 שורות 17-19: "לאחר בדיקה נוספת אני מודיע שהשיק הראשון בסך 474,000 ₪ שניתן לעו"ד הימלפרב הופקד בבנק וחולל. ניתן גם שיק שני לעו"ד הימלפרב, שעו"ד הימלפרב לא הפקיד בבנק".

עו"ד הימלפרב השיב בעמ' 17 לפרוטוקול מ-25.5.17 שורה 22: "לא ניתן שיק שני ע"י מר אלאלוף. לא קיבלתי שיק שני".

ב"כ אלאלוף וגוטסמן, הנתבעים 2-3, הוסיף וטען לעניין ביצוע פסק הדין מ-03', עפ"י המנגנון שנקבע בהסכם 03': "אני אומר שגם אם אחד מהשיקים חולל באי פרעון זה לא מעלה ולא מוריד . המועד של התשלום עדיין לא הגיע. המועד של התשלום היה במועד הסרת ההתנגדויות ע"י האחים ראדי, וההתנגדויות לא הוסרו עד 2013 – מועד קבלת ההחלטה ע"י הועדה לרישום ראשון" [עמ' 35 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 6-9].
עוד טען ב"כ אלאלוף וגוטסמן, הנתבעים 2-3, שפסק הדין מ-03' בוצע גם באמצעות ההסכם מ-04': "עפ"י הסכם 04' היו צריכים לשלם לאחים ראדי [בעלי המקרקעין – י.ג] 750,000 דולר ממכירות של הקרקע בקיזוז הסכומים שהאחים ראדי קיבלו מאלאלוף יעקב בעבר לפני 03' ... המועד של תשלום זה במועד מכירות הקרקע ". [עמ' 33 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 2-11].

ב"כ האחים ראדי, נתבעים 7-8, טען כנגד בקדם המשפט: "האחים ראדי [בעלי המקרקעין – י.ג] לא קיבלו שקל מכוח ההסכם מ-03' ... האחים ראדי לא קיבלו מאומה ... האחים ראדי לא מכרו את הקרקע לא לגוטסמן ולא לאלאלוף, ואין להם חוזה מכר איתם. האחים ראדי מכרו את הקרקע לגרסתם אך ורק לחב' יזמות" [עמ' 34 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 21-25]; " עד היום לא שולם לאחים ראדי מאומה ע"י גוטסמן ואלאלוף ... הסכם 04'... מעולם לא נחתם ע"י האחים ראדי. לא ניתן לבטל פסק דין 03' ע"י הסכם אלא רק ע"י הגשת תביעה ... לא כל הצדדים להסכם 03' שקיבל תוקף פסק דין חתמו על הסכם 04' " [עמ' 33 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 14-21].

4. להשלמת התמונה נציין :

צאדק, הנתבע 1, היה המתווך בעסקה, ובעל חלק מהמניות בחב' יזמות. אערג', הנתבע 10, היה המחותן של צאדק ומיופה הכוח בעסקת המכר.

ב"כ אערג', הנתבע 10, טען בקדם המשפט: "למחמוד אערג' [הנתבע 10- י.ג.] לא מגיע כספים. היה מחותן של המנוח בליה [צאדק- י.ג.], ומיופה כוחו של בליה. האחים ראדי [הנתבעים 7-8, בעלי המקרקעין – י.ג.] העבירו את הזכויות [במקרקעין- י.ג.] לבליה [צאדק- י.ג.], ובליה נתן ייפוי כוח למחמוד אערג'. בליה [צאדק – י.ג.] ומחמוד אערג' היו מתווכים בלבד" [עמ' 33 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 21-23]; "לנתבע 10 לא היו זכויות במקרקעין. לנתבע 10 אין זכויות במקרקעין נכון להיום. הוא רק מיופה כוח" [ראו עמ' 18 לפרוטוקול מ-25.5.17 שורות 12-14].
עו"ד הימלפרב ועו"ד פיינטוך [הנתבעים 6 ו-9] הינם הנאמנים על 85% מהמניות של חב' יזמות, שעפ"י החלטת הועדה לרישום ראשוני ביהודה ושומרון זכאית להירשם כבעלת המקרקעין.

חב' עוזרי [הנתבעת 4] מייצגת כ-80 רוכשים. חב' עוזרי טענה שרכשה 50% מהמניות של חב' יזמות , שילמה 50,000 דולר, והפקידה את יתרת התמורה בנאמנות. עו"ד הימלפרב טען בעמ' 39 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 2-5: "הקבוצה של יאיר עוזרי הפקידה בידי בעניין המקרקעין נשוא הדיון סדר גודל של כ-400,000 דולר. הכסף קיים. הוא מופקד בבנק עד היום. אני הנאמן על הכספים. יש הסכם בין יאיר עוזרי לבין בני עשור, כשיצטרכו לשלם לאחים ראדי, והקרקע תירשם ע"ש חב' יזמות אז הכסף ישוחרר - חלק לאחים ראדי וחלק לבני עשור".

עשור [הנתבע 5] טען בעמ' 38 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 15-23: "חב' יזמות קנתה מהאחים ראדי את הזכויות [במקרקעין – י.ג]. האחים ראדי לדעתי קיבלו בסביבות 145,000 דולר. את הכסף שילמו לאחים ראדי אני וצאדק בליה. עוזרי עד היום שילם 50,000 דולר... עפ"י הסכם בינו לבין צאדק ... בתוך הסכום של 145,000 דולר ששולם לאחים ראדי נכלל הסכום של 50,000 דולר ששילם עוזרי...נרשמו מניות ע"ש חב' יאיר עוזרי [ בחב' יזמות – י.ג.] כי הוא טען ששילם כסף בנאמנות לנאמן, עו"ד הימלפרב, מעבר ל-50,000 דולר".

נאדר ראדי, מבעלי המקרקעין, העיד בעמ' 36 לפרוטוקול מ-4.6.18 שורה 25: "הוא [המתווך צאדק – י.ג] מכר את הקרקע [שלנו – י.ג] לכמה אנשים ... כאילו אני זה שמכרתי וזה לא היה קיים, ולא קרה דבר כזה".

5. המחלוקת בשלב הראשון של בירור התובענה מתמקדת בשאלה האם אלאלוף זכאי להירשם כבעל 85% מהמניות בחב' יזמות מכוח פסק הדין מ-03'. אלאלוף – הנתבע 2 טען שהוא זכאי להירשם כבעל 85% מהמניות. חב' עוזרי - הנתבעת 4 טענה שהיא זכאית להירשם כבעלת 50% מהמניות. עשור - הנתבע 5 טען שהוא זכאי להירשם כבעל 25% מהמניות. עפ"י גרסת עשור, לצאדק 25% מהמניות בחברה, ולו גם 25% מהמניות בחברה. יורשי צאדק טענו בסעיף 25 לתצהיר חסן צאדק בליה, שלצאדק 50% מהמניות בחברה, שכן 25% מהמניות הועברו ע"י עשור לצאדק, בנוסף ל-25% מהמניות שהיו לצאדק, והפנו לנספח 11 לתצהיר. חב' נחלה טענה, שלאלאלוף ולעשור אין זכויות במניות חב' יזמות, והיא רכשה מכוח הסכם 07' את 50% מהמניות שהיו בבעלות צאדק. עוד הוסיפה ב"כ חב' נחלה בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 14: "אין לנו טענות בעניין 50% מהמניות של חב' עוזרי".

ב-27.5.03 ביהמ"ש המחוזי נתן תוקף פסק דין להסכם מ-03' שנחתם בין אלאלוף, גוטסמן, עו"ד הימלפרב - הנאמן, חב' עוזרי, האחים ראדי, צאדק, ועו"ד משה זינגל. ההסכם מ-03' ופסק הדין – להלן : "פסק הדין מ-03' או ההסכם מ-03' ". עפ"י סעיף 8 להסכם 03' , פסק הדין מ-03' נתן תוקף של פסק דין גם להסכם מ-21.11.02 [להלן: "הסכם 02'"], ככל שלא שונו הוראותיו בהסכם 03'. עפ"י פסק הדין מ-03' היה אמור אלאלוף לרכוש 85% מהמניות בחב' יזמות תמורת 537,000 דולר.

פסק הדין מ-03' ניתן בהסכמה, חרף הטענות של אלאלוף וגוטסמן, שפורטו במבוא להסכם מ-02' בעניין: רכישת המקרקעין, תשלום התמורה, מרמה והטעייה, ופגיעה בזכויותיהם ביחס לתקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין.

בע"א 5914/03 שוחט נ' כלל חב' לביטוח דינים עליון 2005(28)587 הדגישה כב' השופטת בייניש בסעיף 7 לפסק:

"בית משפט זה עמד בעבר על הצורך לייחס משקל ניכר לסופיותם של הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין, על מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים להם".
בע"א 9803/01 תחנת שירות רמת גן נ' סונול פ"ד נח(3) 105 אמר כב' השופט לוי בסעיף 10 לפסק הדין לעניין הסכם פשרה :
"מעבר להיותו מבוסס על ויתור הדדי של טענות, ועל מציאותו של "עמק השווה" בין עמדות קוטביות, משקף שיקולים נוספים של הצדדים. לדברים אלה משקל רב כאשר עסקינן בהסכם פשרה שנחתם בצילו של סכסוך משפטי".

יש לראות בהסכם שקיבל תוקף פסק דין ב-27.5.03, הסכם פשרה בו נקבע הסדר ממצה בין הצדדים, שאינו מאפשר עוד לחזור לטענות שהועלו ע"י הצדדים ביחס לתקופה שקדמה ל-27.5.03.

ברע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק פ"ד נג( 3) 337 אמרה כב' השופטת שטרסברג-כהן :

"באותם מקרים בהם צד להסכם פשרה מבקש לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול ... כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו ... הפן ההסכמי מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. ע"י הגשת תביעה כזו ממילא מתבקש ביטול פסק הדין ... כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט ... פתוחה בפניו הדרך לנקוט בהליכי ערעור ...".

בענייננו לא הוגשה תביעה לביטול פסק הדין מ-03', ולא הוגש ערעור על פסק הדין מ-03', ופסק הדין נותר על כנו.

בע"א 1351/06 חורי נ' חב' ארמון ההגמון בע"מ דינים עליון 2007(47) 390 , אמר כב' השופט רובינשטיין בסעיף כ"ח לפסק הדין :

"כאשר תביעה מוגשת בגין הפרה של הסכם, שקיבל תוקף פסק דין, הסעד המתבקש יכול שיהיה אכיפת ההסכם, וזאת אף באמצעות פתיחה בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי ביזיון בית משפט, שכן הסכם פשרה שניתן לו תוקף בפסק דין, כמוהו כפסק דין שניתן באופן עצמאי. לצד זאת... אם מסיבות כלשהן לא ניתן לאכוף את קיום פסק הדין בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי ביזיון בימ"ש... אז יוכל בעל הדין ... להגיש תביעה חדשה על יסוד העילה שהקים פסק הדין ".

בעלי המניות המקוריים מבססים את טענותיהם בעניין זכותם להירשם כבעלי מלוא המניות בחב' יזמות - על פסק דין שניתן ב-03', בו נקבע שאם אלאלוף לא יעמוד בתנאי התשלום של רכישת 85% מהמניות תוחזר הבעלות במניות לבעלי המניות המקוריים [ראו סעיף 8 להסכם 03' שקיבל תוקף פסק דין, סעיף 2.3ב. להסכם 02', והנספח להסכם 02' – ההוראה הבלתי חוזרת שנחתמה, המהווה חלק מהסכם 02']. לשון אחר – הסעד המבוקש הוא אכיפת פסק הדין מ-03', ואינו מצריך מתן הודעת ביטול עקב הפרת ההסכם ע"י אלאלוף.

6. נתחיל דיוננו בפסק הדין מ-03' שניתן בהסכמה. הבסיס לפסק הדין מ- 03' היה הסכמות שנחתמו במוצג נ/7 ע"י צאדק, אלאלוף, עו"ד הימלפרב הנאמן ועו"ד סגל בשם האחים ראדי בעלי הקרקע.

בפסק הדין מ-03', כפי שהוסכם במוצג נ/7, התחייב אלאלוף לשלם:

[א] 537,000 דולר לבעלי המניות המקוריים של חב' יזמות עבור רכישת 85% ממניות חב' יזמות בהסכם 02'. את התשלום היה צריך אלאלוף לשלם לעו"ד הימלפרב, הנאמן של בעלי המניות המקוריים.

[ב] 150,000 דולר לבעלי המקרקעין, האחים ראדי, עבור הסרת התנגדויות משפחתם בועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון, וזאת על מנת שהמקרקעין יירשמו בבעלות חב' יזמות.

[ג] 225,000 דולר לבעלי המקרקעין, האחים ראדי, עבור מכירת המקרקעין.

במוצג נ/7 נאמר במפורש, שהתשלום הוא 912,000 דולר לפי הפירוט שהובא לעיל.

עפ"י פסק הדין מ-03, אלאלוף כרוכש 85% מהמניות התחייב לשלם גם את חוב החברה לבעלי המקרקעין, ונקבע בסעיף 7.1 להסכם 02, שאומץ בסעיף 8 להסכם 03, שהתשלום שישלם אלאלוף לבעלי המקרקעין יירשם כהלוואת בעלים לחברה.

החיוב העיקרי בפסק הדין מ-03 היה תשלום לבעלי המניות המקוריים עבור רכישת 85% מהמניות. התשלום הנוסף הנלווה שחל על רוכש המניות היה תשלום החוב הנותר של החברה לבעלי המקרקעין, בכפוף לרישומו כהלוואת בעלים לחברה.

המקרקעין בבעלות חב' יזמות כפי שנקבע על ידי הועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון. בהעדר תשלום ע"י אלאלוף לבעלי המניות המקוריים עבור רכישת 85% מהמניות - לא יכול להירשם תשלום של אלאלוף לבעלי המקרקעין כהלוואת בעלים לחברה, ואין לחיוב נוסף נלווה זה תחולה ללא רכישת המניות.

בפסק הדין מ-03' שניתן בהסכמה, נקבעו ההדגשים הבאים :

ראשית, פסק הדין מ-03' נתן תוקף פסק דין להסכם 03', שאימץ על דרך האזכור את הסכם 02', ככל שלא שונו הוראותיו בהסכם 03' – ראו סעיף 8 להסכם מ-03'. במבוא להסכם 03 צויין, שהשימוש במילה "הסכם" מתייחס להסכם 02, והסכם 03 הוגדר כ"הודעה".

במבוא להסכם 02' הובאו בהרחבה טענות אלאלוף בעניין רכישת זכויות במקרקעין מכוח הרכישה המקורית, לרבות טענותיו בעניין תרמית והטעייה; ולמרות זאת נקבע בהסכם 02', שאלאלוף וגוטסמן ישלמו 537,000 דולר תמורת 85% ממניות חב' יזמות, בעלת המקרקעין.

עפ"י פסק הדין מ-03' לא ניתן היה להפחית מהסכומים הנ"ל. לא ניתן היה להפחית מהחיובים הכספיים שנקבעו תשלומים שנטען ששולמו עד 27.5.03 [מועד מתן פסק הדין] לאחים ראדי, בעלי המקרקעין.

בהתייחס לפסק דין מ- 03', הודיע גם ב"כ אלאלוף וגוטסמן, הנתבעים 2-3, בעמ' 33 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 2-4: "במחלוקת שהוגדרה לדיון בשלב הראשוני – האם שולמה התמורה לפי הסכם 03' שקיבל תוקף של פסק דין – התשלומים ששולמו [לטענת אלאלוף וגוטסמן לאחים ראדי – י.ג.] לפני 27.5.03 [מועד מתן פסק הדין מ-03' – י.ג.] לא רלוונטיים אלא רק לעניין הרקע של העסקה". לטענת ב"כ הנתבעים 2-3 התשלומים הנ"ל רלוונטיים לעניין הסכם 04' בין אלאלוף לבין האחים ראדי, ככל שיקבע שהסכם 04' מהווה פירעון של התמורה שנקבעה בפסק הדין מ-03'.

שנית, בהסכם 02' רכשו אלאלוף וגוטסמן יחדיו 85% מהמניות בחב' יזמות מהנאמן עו"ד הימלפרב, שייצג את בעלי המניות המקוריים, ומחב' עוזרי תמורת 537,000 דולר. בהסכם 03' החליט גוטסמן שאין לו עניין ברכישת מניות חב' יזמות, והסכים לאפשר לאלאלוף לרכוש לבדו 85% מהמניות בחב' יזמות.

גוטסמן הפקיד בהסכם 02' 50,000 דולר על חשבון התמורה בסך 537,000 דולר, שהיתה אמורה להיות משולמת עבור רכישת 85% מהמניות בחב' יזמות. 50,000 דולר הופקדו ע"י גוטסמן בידי עו"ד זינגל כנאמן עפ"י סעיף 2.3.א. להסכם 02'.

משהחליט גוטסמן שאין לו עניין ברכישת 85% מהמניות בהסכם 03', ומשהסכים שאלאלוף ירכוש לבדו את 85% מהמניות, נקבע בסעיף 3 להסכם 03' שאלאלוף יפקיד בנאמנות עו"ד הימלפרב 2 שיקים דחויים ליום 1.6.03 ע"ס 748,000 ₪, שמתוכם יועברו 50,000 דולר לעו"ד הימלפרב כתשלום ראשון עבור רכישת 85% מהמניות מבעלי המניות המקוריים של חב' יזמות. הוראה משלימה נקבעה בסעיף 2.א.להסכם 03', ובה נקבע ש-50,000 דולר שהופקדו ע"י גוטסמן בידי עו"ד זינגל עפ"י סעיף 2.3.א. להסכם 02' – יוחזרו לגוטסמן, שהרי גוטסמן החליט שאינו מעוניין לרכוש עם אלאלוף את 85% מהמניות.

התשלום של 50,000 דולר מתוך הסכום של 748,000 ₪, שהיה אמור לשלם אלאלוף לעו"ד הימלפרב ב-1.6.03 - עפ"י הסכם 03', לא היה מיועד להעברה לגוטסמן, שויתר על זכותו לרכוש את המניות, אלא היה תשלום ראשון מסכום התמורה בסך 537,000 דולר לבעלי המניות המקוריים. גוטסמן היה אמור לקבל בחזרה מעו"ד זינגל את 50,000 הדולר שהפקיד בנאמנות בידיו עפ"י הסכם 02'.

הוצגו בפני בית המשפט שני מכתבים של עו"ד הימלפרב מ-15.7.03, שתומכים בקביעה ש-50,000 דולר, שהפקיד גוטסמן בידי עו"ד זינגל, אינם מהווים את ה-50,000 דולר, שהיה על אלאלוף להפקיד בידי עו"ד הימלפרב, כחלק מהתשלום של 748,000 ₪ עפ"י פסק הדין מ-03.

במכתב עו"ד הימלפרב לאלאלוף מ-15.7.03 [נספח כ"א לתצהיר אלאלוף] מציין עו"ד הימלפרב: "את השיק הנ"ל [474,000 ₪ מתוך הסכום של 748,000 ₪ - י.ג] קיבלתי לפי סעיף 3א' לפסק הדין [פסק הדין מ-03 – י.ג] ... בהתאם לפסק הדין אגבה את הסך הנ"ל ... – אקזז לעצמי 50,000 דולר [50,000 דולר שצריכים להיות מועברים לעו"ד הימלפרב כנאמן עבור בעלי המניות – י.ג], ואת היתרה אעביר מיד עם הגביה כפי שנקבע בפסק הדין".

במכתב נוסף של עו"ד הימלפרב לעו"ד זינגל מ-15.7.03 [נספח 11 לכתב ההגנה של אלאלוף] נאמר: "הנני להודיעך כי בהתאם לסעיף 2א' לפסק הדין [פסק הדין מ- 03 – י.ג] הנך רשאי להחזיר את הסך של 50,000 דולר המופקדים אצלך בנאמנות למר גוטסמן...".

בית המשפט בסעיף ד' להחלטתו מ- 25.5.17 קבע: "לעניין הצורך ... להעיד את עו"ד זינגל ..., הצדדים ישקלו את העניין". גוטסמן בחר שלא להזמין את עו"ד זינגל למתן עדות. הוכח שגוטסמן צרף לתצהירו תשלומים בגין עסקאות מקרקעין אחרות על מנת להוכיח ששולמה התמורה בעסקה נשוא הדיון. כך למשל, גוטסמן הודה בעמ' 102 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורה 25: "1,704,400 ₪ לא קשור לעסקה הזאת", וזאת למרות שבעמ' 4 לתצהירו צוין בטבלה שהסכום שולם לאחים ראדי באמצעות צאדק. כך למשל, צורף לנספח 12 לתצהיר גוטסמן מכתב של גוטסמן לעו"ד פיינטוך בעניין שיקים ששולמו בעסקת אלפי מנשה החדשה [חלקות 129-130 – החלקות שאינן נשוא התביעה]. כך למשל, צורף לנספח 11 לתצהיר גוטסמן צילום שיק בסך 410,000 ₪ שניתן לפקודת צאדק, ובתחתית העמוד נרשם ע"י אלאלוף: "מחצית עם רישום מעלה אדומים, מחצית עם רישום שתי החלקות באלפי מנשה" [חלקות 129-130]. בנסיבות אלה, כאשר גוטסמן לא דייק בלשון המעטה בהצגת העובדות הרלוונטיות לתובענה - לא ניתן לאמץ את גרסתו, ללא ראיית סיוע, שהסכום של 50,000 דולר שהפקיד בידי זינגל לא הוחזר לו.

לעניין זה אין רלוונטיות לסכום של 50,000 דולר שעל אלאלוף היה להפקיד בידי עו"ד הימלפרב עבור בעלי המניות המקוריים. כאמור טענת אלאלוף בסעיף 14 לתצהירו מ-14.9.16, שהוגש בתחילת ההליך, היתה "התחייבתי לפי פסק הדין [פסק הדין מ-03' - י.ג.] להעביר כספים... בסך 748,000 ₪ כאמור בסעיף 3 לפסק 03', וזאת בשתי המחאות של צד ג' אשר נמסרו ליעקב הימלפרב [עו"ד הימלפרב – י.ג.], וזה [עו"ד הימלפרב – י.ג.] היה אחראי ... והתחייב לגבות אותן, ולא ברור לי מדוע לא עשה כן", ובהקשר זה ב"כ אלאלוף וגוטסמן הצהיר בקדם בעמ' 36 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 9-10: "50,000 דולר מהסכום של 748,000 ₪ היה עבור בעלי המניות המקוריים של חב' יזמות".

אלאלוף לא טען בתצהירו שה-50,000 דולר, שהפקיד גוטסמן בידי עו"ד זינגל, מהווה את התשלום של 50,000 דולר, שהיה צריך להפקיד בידי עו"ד הימלפרב, כחלק מהסכום של 748,000 ₪, אלא טען שהפקיד את הסכום של 748,000 ₪ בשני שיקים של צד ג' בידי עו"ד הימלפרב, ולא ברור לו מדוע עו"ד הימלפרב לא גבה את השיקים הנ"ל. גם כאשר הוגדרו הפלוגתאות בקדם המשפט לא נטענה טענה זו. ב"כ הנתבעים 2-3 טען בתחילת ההליך, בעמ' 35 לפרוטוקול מ- 31.5.18 שורות 3-6: "הגרסה של מרשיי היא שניתנו שני שיקים לעו"ד הימלפרב על סך כולל של 748,000 ₪. לפי הרישומים שיש לנו ... התמורה נפרעה. הגרסה שלנו שעו"ד הימלפרב קיבל את התמורה בסך 748,000 ₪".

שלישית, בסעיף 3 להסכם 03' שקיבל תוקף פסק הדין נקבע, שאלאלוף יפקיד בנאמנות עו"ד הימלפרב 2 שיקים דחויים ל-1.6.03 ע"ס 748,000 ₪ [פסק הדין 03' ניתן ב-27.5.03. שער יציג של הדולר ל-27.5.03 – 4.4320. הסכום של 748,000 ₪ היה שווה בערכו ל-168,772 דולר]. התשלום הנ"ל היה אמור להיות משולם על חשבון 2 התחייבויות של אלאלוף בפסק הדין מ-03':

[א] מתוך הסכום של 748,000 ₪ [168,772 דולר] - 50,000 דולר היה עבור תשלום ראשון של אלאלוף לבעלי המניות המקוריים עבור רכישת 85% מהמניות, וזאת על חשבון התמורה בסך 537,000 דולר. התשלום הראשון בסך 50,000 דולר היה אמור להיות משולם ע"י אלאלוף לנאמן עו"ד הימלפרב עבור בעלי המניות המקוריים.

[ב] היתרה בסך כ-118,000 דולר מהסכום של 748,000 ₪ היתה עבור תשלום ראשון מהתמורה בסך 150,000 דולר שתשולם ע"י אלאלוף לבעלי המקרקעין, האחים ראדי, עבור הסרת ההתנגדות בועדה לרישום ראשוני ביהודה ושומרון, על מנת שהמקרקעין ירשמו בבעלות חב' יזמות. הסכום של 118,000 דולר היה אמור להיות מועבר ע"י עו"ד הימלפרב לעו"ד סגל, בא כוחם של האחים ראדי.

ב"כ הנתבעים 2-3 הצהיר כאמור בעמ' 36 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 9-10 : "50,000 דולר מהסכום של 748,000 ₪ היה עבור בעלי המניות המקוריים של חב' יזמות".

רביעית, התשלום של 748,000 ₪ , שהיה צריך לשלם אלאלוף לנאמן עו"ד הימלפרב עבור התשלום הראשון של רכישת 85% מהמניות ועבור התשלום הראשון בגין הסרת ההתנגדויות – לא היה מותנה בקיום תנאים נוספים, ומועד תשלומו נקבע ל-1.6.03.

להבדיל, התשלום של 225,000 דולר, שהיה על אלאלוף לשלם לאחים ראדי עבור רכישת המקרקעין, היה מותנה במכר חלק מהמקרקעין או ברישום המקרקעין ע"ש חב' יזמות במרשם המקרקעין – ראו סעיף 4.א. להסכם מ-03'. להבדיל, התשלום השני עבור רכישת 85% מהמניות מבעלי המקוריים היה אמור להיות משולם תוך שנה מיום מתן פסק הדין מ-03', והתשלום השלישי עבור רכישת 85% מהמניות היה אמור להיות משולם עם רישום המקרקעין בבעלות חב' יזמות במרשם המקרקעין – ראו סעיף 6.א. להסכם 03'.

חמישית, בהסכם 02' העבירו הנאמן וחב' עוזרי 85% מהמניות ע"ש אלאלוף וגוטסמן , לאחר שגוטסמן הפקיד 50,000 דולר ע"ח התמורה, ובטרם שולמה מלוא התמורה בסך 537,000 דולר.
בהסכם 03', שקיבל תוקף פסק דין, ובמסגרתו הוסכם ש-85% מהמניות יירכשו ע"י אלאלוף ולא ע"י גוטסמן, נקבע שהמניות שנרשמו ע"ש אלאלוף וגוטסמן, בטרם תשלום מלוא התמורה, יירשמו ע"ש הנאמנים, עו"ד פיינטוך ועו"ד הימלפרב. עוד נקבע בהסכם 03', שרק לאחר שאלאלוף ישלם את מלוא התמורה בסך 537,000 דולר יועברו 85% מהמניות בחב' יזמות לבעלות אלאלוף.

עו"ד הימלפרב, הנאמן, העיד בעמ' 103 לפרוטוקול מ-26.12.18 שורות 20-27: "המניות בפועל לא נרשמו ע"ש הנאמנים בהתאם לפסק הדין בגלל הוראות טכניות במנהל האזרחי. היה צריך שם אישור של רע"ן כלכלה באותם זמנים... המניות לא היו בכלל אצל בעלי המניות . [המניות היו – י.ג] אצל הנאמנים. נשלחו מכתבים לכל מי שפנה, שהאדון אלאלוף לא קיים את פסק הדין ואין לו מניות... רק ב-2010 אחרי ... שבוטלה ההוראה של רע"ן כלכלה, קיבלנו מכתב מקמ"ט משפטים שניתן לרשום את המניות ע"ש הנאמנים".

עפ"י אישור קמ"ט משפטים במנהל האזרחי ביהודה שומרון [נספח י"ז לתצהיר עו"ד הימלפרב], ב-18.4.10 המניות נרשמו בבעלות הנאמנים: עו"ד הימלפרב ועו"ד פיינטוך, כמתחייב מסעיף 2.ב. להסכם 03' שקיבל תוקף פסק דין.

בפסק הדין מ-03' נקבעה הוראה, שאם אלאלוף לא יעמוד בתנאי התשלום לרכישת 85% מהמניות - תוחזר הבעלות במניות בחב' יזמות לבעלי המניות המקוריים. סעיף 8 להסכם 03' שקיבל תוקף פסק דין אימץ את ההוראות בהסכם 02', שלא שונו בהסכם 03'. סעיף 2.3.ב. להסכם 02' קבע שאלאלוף יחתום על התחייבות בלתי חוזרת , שאם לא יעמוד בהתחייבות הכספית, יוחזרו המניות לבעלי המניות המקוריים.

חלק מהסכם 02' היתה הוראה בלתי חוזרת עליה חתמו אלאלוף וגוטסמן ובה נאמר: "אנו מורים לך להחזיר את המניות שנקבל כדין לפי ההסכם הנ"ל לבעלי המניות המקוריים בחב' ה.ב.מ.ע. [חב' יזמות – י.ג.] במידה ולא נעמוד בתנאי התשלום" [להלן: "הנספח להסכם 02' "].

7. אלאלוף הפר את הסכם 03' ולא הפקיד 748,000 ₪ בידי עו"ד הימלפרב. פועל יוצא מכך, שלא שולם לנאמן עו"ד הימלפרב עבור בעלי המניות המקוריים התשלום הראשון בעסקה לרכישת 85% מהמניות; ולא שולם התשלום הראשון בתמורה שהיה על אלאלוף לשלם לאחים ראדי, בעלי המקרקעין, עבור הסרת ההתנגדויות.

הוצג בפני ביהמ"ש שיק ע"ס 474,000 ₪ של יהושע מזל ומשה – מס' שיק 0050492 [מוצג נ/4], שמסר אלאלוף לעו"ד הימלפרב על חשבון התשלום בסך 748,000 ₪. השיק חולל ולא נפרע.

עו"ד הימלפרב העיד בחקירתו: "ת. אני לא אמור לגבות את השיק [בהליכי הוצל"פ מיהושע מזל ומשה – י.ג.] או שהוא [ אלאלוף – י.ג.] משלם או שהוא לא משלם. השיק חזר, והודיעו לו [ לאלאלוף – י.ג.] שהשיק חזר ... הפקדתי בבנק [ את השיק – י.ג.]. יש שמה את החותמת של הבנק שלי, בנק המזרחי מודיעין 521... בשביל זה אני גם חתום מאחורה כדי להפקיד אותו בחשבון" [עמ' 102 לפרוטוקול מ-6.12.18 שורות 10-19].

מאחורי השיק גם נרשם: "הריני לאשר בזה שקיבלתי את כל התמורה". עפ"י סעיף 49 לתצהיר עו"ד הימלפרב, שלא נסתר, הכיתוב אינו בכתב ידו, לא קשור לפעולתו כנאמן, והוא מתייחס לעסקה שנערכה בין יהושע משה לבין אלאלוף יעקב. השיק שנמסר לעו"ד הימלפרב כנאמן היה שיק של צד שלישי שחולל. גם בסעיף 5 למכתבו של עו"ד פיינטוך מ – 1.6.03 שייצג את אלאלוף [מוצג נ/22], נאמר: " מרשך [יהושע משה – י.ג.] חתום על השיקים לא רק בעצם עשייתם אלא גם באישור על גבם כי תמורתם המלאה נתקבלה...".

ב"כ הנתבעים 2-3 הודיע בעמ' 17 לפרוטוקול מ-25.5.17 שורות 17-19: "לאחר בדיקה נוספת אני מודיע שהשיק הראשון בסך 474,000 ₪ שניתן לעו"ד הימלפרב, הופקד בבנק וחולל".

עו"ד הימלפרב הצהיר בסעיף 41 לתצהירו, שלא נסתר: "נמסר לי שיק אחד ע"ס 474,000 ₪ בלבד ולא שניים ... השיק שכן נמסר חולל, ולא כובד". גרסה זו מהימנה על ביהמ"ש. אלאלוף היה אמור לשלם לנאמן עו"ד הימלפרב 748,000 ₪. בפועל הועבר שיק אחד ע"ס 474,000 ₪ שחולל. שיק נוסף לא הועבר ע"י אלאלוף לעו"ד הימלפרב כנאמן.

על גבי מכתב של עו"ד הימלפרב מ-15.7.03 [ נספח כ"א לתצהיר יעקב אלאלוף] נרשם בכתב יד: "ואילו שיק נוסף ... של משה יהושע ימסר בימים הקרובים". עפ"י סעיף 41 לתצהיר עו"ד הימלפרב השיק הנוסף לא הועבר לידו ע"י אלאלוף, וגרסה זו מהימנה על ביהמ"ש.

דניאל אלאלוף, אחיו של אלאלוף, שהעיד מטעם הנתבעים 2-3; הודה בחקירתו בעמ' 83 לפרוטוקול מ-31.5.18, שורה 32 עד עמ' 84 שורה 3: "ה-748,000 ₪ שולמו או לא שולמו ? ת. לא שולמו". עוד העיד דניאל אלאלוף בעמ' 66 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 5-6: "ש. האם נכון שאין לך הוכחה שאחיך שילם את הסכום הזה [את הסכום של 748,000 ₪ - י.ג]? ת. לא. אין לי הוכחה".

עו"ד שוגרמן, שייצג את אלאלוף מתחילת 2003, העיד בחקירתו: "אדון הימלפרב [עו"ד הימלפרב הנאמן – י.ג] כתב ליעקב [אלאלוף - י.ג] שאתה [שהוא - י.ג] לא עמדת [לא עמד - י.ג] בתנאי ההסכם... לא שילמת [לא שילם – י.ג] את ה- 700,000 ₪ [צ"ל 748,000 ₪ - י.ג] [עמ' 36 לפרוטוקול מ- 31.5.18 שורות 8-9]; "ש. ואתה אז ייצגת את יעקב אלאלוף? ת. בוודאי [עמ' 36 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 12-15]; ש. למה לא ענית להימלפרב, שאלאלוף כן שילם את ה-748,000 ₪? ת. לא ראיתי צורך לענות לו... יעקב אלאלוף לא אמר לי תענה להם במכתב" [עמ' 37 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 5-8].

אלאלוף גם לא שילם את התשלום הראשון לבעלי המקרקעין עבור הסרת ההתנגדויות, שנכלל בסכום בסך 748,000 ₪. נאדר ראדי, מבעלי המקרקעין, העיד בעמ' 53 לפרוטוקול מ-4.6.18 שורות 21-22: "ההסכם [הסכם 03 – י.ג] היה שיעבירו לי כסף כדי שאני אסיר את ההתנגדויות. אף אחד לא העביר לי שקל". התשלום היה צריך להיות מבוצע לפני הסרת ההתנגדויות.

משהפר אלאלוף את הסכם 03' ולא שילם את התשלום הראשון מהתמורה שהיה צריך לשלם לבעלי המניות המקוריים [על חשבון התמורה של 537,000 דולר], ולא שילם את התשלום הראשון מהתמורה שהיה צריך לשלם לאחים ראדי, בעלי המקרקעין, עבור הסרת ההתנגדויות [על חשבון התמורה של 150,000 דולר] - פנה הנאמן עו"ד הימלפרב ב-16.6.03 לקמ"ט משפטים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון [מוצג נ/38], ובמכתבו ציין: "גם את פסק הדין [פסק הדין שנתן תוקף להסכם מ-03' - י.ג.] ממאן ה"ה אלאלוף לקיים, ולא שילם עד היום את אשר נקבע בהתאם לפסק הדין. ... הינך מתבקש שלא לאפשר שינוי כלשהו במבנה המניות או בעליהם ... ".

הנאמן עו"ד הימלפרב העיד בחקירתו בעמ' 84 לפרוטוקול מ-9.12.18 שורות 6-15: "אני הודעתי לצדדים שבהתאם לפסק הדין [פסה"ד מ-03' - י.ג.] המניות צריכות לבוא חזרה לבעלי המניות המקוריים... אלאלוף כולל אדון דני אלאלוף... הגיעו אליי לבית עשרות פעמים. נאמר להם בצורה הכי מפורשת ... לא שולם שקל בהתאם לפסק הדין, ועפ"י פסק הדין אין לאלאלוף זכויות במניות אלו , אבל הם המשיכו והטרידו".
הנאמן עו"ד הימלפרב הגיש ביוני 04' בקשה להוצאה לפועל להורות לקמ"ט משפטים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון להעביר את המניות שהיו רשומות ע"ש אלאלוף וגוטסמן ע"ש בעלי המניות המקוריים, וזאת עפ"י פסק הדין מ-03' כמפורט בעמ' 17-18 לעיל [ראו מוצג נ/39 ].

משהפר אלאלוף את פסק הדין מ-03', ולא שילם את התשלום הראשון, מהתמורה שנקבעה לרכישת 85% מהמניות של בעלי המניות המקוריים - יש להורות על החזרת המניות לבעלות בעלי המניות המקוריים, וזאת מכוח סעיף 8 להסכם מ-03', סעיף 2.3.ב. להסכם מ-02' והנספח להסכם 02' – ההוראה הבלתי חוזרת מ-21.11.02, שקיבלו תוקף פסק דין ב-03' .

התרופה בגין אי עמידה בתנאי התשלום נקבעה בפסק הדין מ-03, והייתה החזרת המניות לבעלות בעלי המניות המקוריים.

הסעד המבוקש הוא אכיפת פסק דין מ-03, ואינו מצריך מתן הודעת ביטול עקב הפרת ההסכם ע"י אלאלוף [ראו הוראות פסק הדין מ-03 שהובאו בעמ' 18 לפסק הדין, והלכת חורי שהובאה בעמ' 11 לפסק].

עו"ד הימלפרב, הנאמן, העיד בעמ' 52 לפרוטוקול מ-9.12.18 שורות 18-24: "ההסכם לא מבוטל. ההסכם יש לו תוקף של פסק דין, וצריך לפעול על פי ההוראות שלו... אנחנו לא ביטלנו את פסק הדין. צריך לקיים את פסק הדין... להחזיר את המניות לבעלי המניות המקוריים".

8. באשר לזכאותו של גוטסמן, הוא ויתר בהסכם 03' על זכותו לרכישת 85% מהמניות בחב' יזמות, ובנעליו בא אלאלוף, שהפר כאמור את פסק הדין מ-03', ולא שילם את התשלום הראשון שנכלל בסך של 748,000 ₪. גוטסמן הצהיר בסעיף 7 לתצהירו: "עפ"י הסכם 03, הוסכם כי 85% ממניות החברה יירכשו על ידי אלאלוף ז"ל בלבד, ולא יחד עמי". גוטסמן העיד בחקירתו: "ש. בהסכם 03' אתה כבר ביקשת לצאת [ מרכישת המניות בחב' יזמות – י.ג.] ... כבר נמאס לך מכל העניינים האלה? ת. כן " [עמ' 97 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 15-16]; "אמרתי [לאלאלוף – י.ג.] שמע תעזוב אותי ... אני לא רוצה לעשות. תלך ותעשה. תחזיר לי את הכסף שלי וזהו" [עמ' 97 שורות 28-29]; "ש. מכל הקרקעות האלה אתה רצית לצאת מזה? ת. כן "[עמ' 97 שורה 32 עד עמ' 98 שורה 1]; "ת. ב-03' אני רציתי לצאת [מהעסקה של רכישת המניות – י.ג.] אמרתי ליעקב תחתום אתה [תרכוש את המניות – י.ג.] ... ברגע שייצא משהו מהעסקה, תחזיר לי את הכסף" [עמ' 108 שורות 12-15].

עוד נעיר שלא ניתן לזקוף תשלומים שנטען ששילם גוטסמן לתשלומים עבור רכישת 85% מהמניות ע"י אלאלוף:

ראשית, תשלומים שנטען ששולמו לפני 27.5.03 – מועד מתן פסק הדין מ-03, אינם רלוונטיים לרכישת המניות, באשר עפ"י פסה"ד מ-03 לא ניתן לקזז מהסכום של 537,000 דולר תשלומים שנטען ששולמו בעבר.

שנית, לא הוצגה ראיה שגוטסמן שילם לחב' עוזרי תשלומים עבור רכישת 85% מהמניות. כאמור שאר בעלי המניות המקוריים טענו ש-50% ממניות חב' יזמות בבעלות חב' עוזרי.

שלישית, לא הוצגה ראיה שגוטסמן שילם תשלומים בגין רכישת המניות לעו"ד הימלפרב, הנאמן, עבור בעלי המניות המקוריים. הוצג שיק יחיד של גוטסמן שניתן לפקודת הימלפרב ע"ס 100,000 ₪ מ-25.5.12 [מוצג נ/40], כ-9 שנים לאחר מתן פסק הדין מ- 03. שיק זה אינו קשור לעסקה נשוא הדיון. גוטסמן העיד בעמ' 105 לפרוטוקול מ- 31.5.18 שורה 13, שנתן את השיק לעשור. עו"ד הימלפרב הוסיף בעדותו: "בני עשור אמר לי גוטסמן חייב לי כסף בגין עסקה אחרת שהוא עשה איתו ... הוא עשור צריך להביא לי [לעו"ד הימלפרב - י.ג] 100,000 ₪ עבור עסקה אחרת... זה היה קשור לעסקה שהוא [עשור – י.ג] עשה עם המשפחה שלי... והוא היה צריך לשלם את החלק שלו... הוא בא ואמר גוטסמן חייב לי 100,000 ₪. אני אביא לך לא שיק שלי אישית, אני אביא לך שיק של גוטסמן". [עמ' 56-57 לפרוטוקול מ-9.12.18]. עשור העיד בחקירתו בעמ' 80 לפרוטוקול שורות 19-26: "אני עשיתי עבודה עם גוטסמן... הוא ביקש ממני... לבצע בבית אל, להוציא עבורם מליות... כולל הכנת כל הניירת. אני בתמורה ביקשתי לקבל סכום כסף... כשהוא נתן לי את השקים, שיחלק לי... שיק אחד... 40,000 ₪. שיק שני 100,000 ₪. ביקשתי שירשום את השם של יעקב [עו"ד הימלפרב-י.ג] כי אני רוצה להעביר לו אותו בגלל איזה התחשבנות שיש לי עם מר הימלפרב".

לא ניתן לשלול את גרסת עו"ד הימלפרב, במיוחד כאשר גוטסמן הודה שנתן את השיק לעשור, והמדובר בשיק שניתן כ-9 שנים לאחר מתן פסק הדין מ-03.

רביעית, האחים ראדי לא היו בעלי מניות בחב' יזמות, ותשלומים שנטען ששולמו להם אינם יכולים להיות תמורה עבור רכישת 85% מהמניות בחב' יזמות מבעלי המניות המקוריים. עפ"י החלטת הועדה לרישום ראשון ביהודה ושומרון מ-11.12.13 האחים ראדי אינם עוד בעלי המקרקעין, והבעלות במקרקעין של חב' יזמות.

חמישית, גוטסמן ואלאלוף ערכו עסקאות מקרקעין נוספות עם צאדק ועם עשור, שאינן קשורות לעסקה נשוא הדיון, ובאחת מהעסקאות האחרות היו מעורבים גם האחים ראדי. דניאל אלאלוף, אחיו של אלאלוף אריה ז"ל, העיד בחקירתו בעמ' 70 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 25-30: "ש. האם נכון גם שהייתה עסקה בין גוטסמן לבין יעקב [אלאלוף – י.ג] על קרקעות בירושלים ברמת רחל? ת. כן. ש. וגם על עוד קרקע שלישית חוץ מעזון [המקרקעין בכפר עזון נשוא הדיון – י.ג]... קרקע אחרת בעזון? ת. כן, 129-130 [חלקות 129-130 שאינן החלקות נשוא התביעה – י.ג]". עשור העיד בעמ' 58 לפרוטוקול מ-15.4.19 שורות 2-3: "ש. עם אלאלוף היו לך עסקאות נוספות? ת. כן".

צורף לנספח 11 לתצהיר גוטסמן צילום שיק בסך 410,000 ₪ שניתן לפקודת צאדק, ובתחתית העמוד נרשם על ידי אלאלוף "מחצית עם רישום מעלה אדומים, מחצית עם רישום שתי החלקות באלפי מנשה [חלקות 129-130]" – שתי עסקאות אחרות, שאין להן זיקה לעסקה נשוא הדיון.

שיקים שנטען שגוטסמן נתן לצאדק - אין בהם די כדי להוכיח שהשיקים נפרעו, ושהתשלומים היו עבור רכישת 85% מהמניות של חב' יזמות ע"י אלאלוף, במיוחד כאשר בהסכם 03 נקבע מועד לתשלום 1.6.03, ובהסכם 04 נקבע מועד תשלום שטרם הגיע – מועד מכירת המקרקעין [אין זהות בין תאריכי התשלום בפסק הדין מ-03 לבין תאריכי השיקים שנטען שגוטסמן נתן לצאדק, שמתייחסים לשנים 2008-2009], וכאשר הוכח שגוטסמן היה מעורב עם הצדדים נשוא הדיון גם בעסקאות מקרקעין אחרות.

שישית, באשר לזכויות עשור במניות חב' יזמות, רק בשלב השני של בירור התובענה ייקבע זהות בעלי המניות המקוריים. קיימת מחלוקת בין חלק מבעלי המניות המקוריים שעיקרה, האם לעשור נותרו מניות בחב' יזמות.

בעניין נספח 12 לתצהיר גוטסמן [מסמך מ-25.7.13], שהנתבעים 2-3 מבקשים לראות בו הודאה של עשור, שבוצע תשלום עבור רכישת המניות, העיד גוטסמן: "ש. של מי כתב היד ? ת. לא שלי... ולא של יעקב אלאלוף" [עמ' 103 לפרוטוקול מ- 31.5.18 שורות 24-28]; ש. יש לך את המקור של ההסכם הזה? ת. לא זכור לי [עמ' 103 שורות 22-23]; "ש. אתה לא יודע מי כתב [את נספח 12- י.ג] ? ת. לא [עמ' 104 שורות 6-7]; " אני לא חתום עליו [על נספח 12 – י.ג]... אני לא יודע מי חתום פה" [עמ' 104 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 9-18], וזאת למרות שהצהיר בסעיף 17 לתצהירו: "... נחתם הסכם [2013 – י.ג] בין בני עשור לבין הנתבעים". גוטסמן גם לא נכח במועד עריכת נספח 12. גוטסמן העיד בעמ' 104 שורות 28-29: "לא היה לי את הזמן להתעסק עם זה, כל פעם לנסוע לאשדוד ולנסוע למעלה אדומים ולנסוע לירושלים".

עשור העיד שחתימתו על נספח 12 זויפה. עשור העיד בעמ' 79 לפרוטוקול מ-15.4.19 שורות 17-24: "ש. אתה חתמת על ההסכם הזה [נספח 12 לתצהיר גוטסמן - י.ג]? ת. מעולם לא ...ש. זיוף של... החתימה שלך? ת. כן... הם לקחו מסמך אחר והדביקו... ש. [את – י.ג] חתימה שלך... ת. כן".

עדותו היחידה של גוטסמן אינה מאפשרת קביעה שנספח 12 הינו אותנטי ונחתם ע"י עשור.

יודגש שלאור ריבוי העסקאות הסותרות שנחתמו, יש לנקוט במשנה זהירות בקביעת ממצאים בסוגיה זו.

זאת ועוד, נספח 12 מפנה להסכם מ-30.1.12. הסכם זה לא הוצג בפני בית המשפט. על פי ההסדר הדיוני, אין בית המשפט דן בשלב הראשוני של בירור התובענה בהסכמים שנערכו בין הצדדים לאחר 04.

שביעית, לא ניתן לדון בתשלומים שנטען שבוצעו לאחר 04 במנותק מההסכמים שנחתמו לאחר הסכם 04. כאמור, בשלב הראשוני של בירור התובענה אין בית המשפט דן בהסכמים נוספים שנחתמו לאחר פסק הדין מ-03 וההסכם מ-04.

9. הסכם 04' [מוצג נ/12] אינו יכול להיות פרעון התמורה ע"י אלאלוף עבור רכישת 85% מהמניות בחב' יזמות מבעלי המניות המקוריים, שיוצגו ע"י הנאמן עו"ד הימלפרב וחב' עוזרי. הסכם 04' אינו יכול להיות פירעון התמורה עפ"י פסק הדין מ-03'.
הסכם 04' נחזה כנחתם בין אלאלוף לבין האחים ראדי - בעלי המקרקעין. בעלי המניות המקוריים, הנאמן מטעם בעלי המניות המקוריים - עו"ד הימלפרב, וחב' עוזרי לא היו צד להסכם.

האחים ראדי, בעלי המקרקעין, לא היו בעלי מניות בחב' יזמות.

הסכם 04', שבעלי המניות המקוריים והנאמן למניות לא היו צד לו, לא יכול לשנות מתנאי התשלום שנקבעו בהסכם 03' שקיבל תוקף פסק דין, לעניין התמורה בסך 537,000 דולר עבור רכישת 85% מהמניות בחברה, שאמורה היתה להיות משולמת ע"י אלאלוף לנאמן עו"ד הימלפרב עבור בעלי המניות המקוריים. הסכם 04, שנחזה להיות הסכם של אלאלוף עם בעלי המקרקעין ולא עם בעלי המניות המקוריים, לא יכול לרפא הפרה של אי ביצוע תשלום לבעלי המניות המקוריים, שהיה אמור להיות משולם לנאמן עד 1.6.03.

עו"ד שוגרמן, שערך את הסכם 04' וייצג את אלאלוף, הודה בחקירתו בפרוטוקול מ-31.5.18 בעמ' 45 שורות 21-24: "ש. אתה ב-04' עורך הסכם חדש אחר? ת. כן .ש. שהימלפרב [עו"ד הימלפרב, הנאמן עבור בעלי המניות המקוריים בחב' יזמות – י.ג.] ויאיר עוזרי [שהחברה שבבעלותו הינה אחת מבעלי המניות המקוריים בחב' יזמות – י.ג.] לא צדדים להסכם ? ת. אני לא צריך אותם".

עפ"י פסק הדין מ-03, אלאלוף כרוכש 85% ממניות חב' יזמות התחייב לשלם תמורה בסך 537,000 דולר לבעלי המניות המקוריים, ובנוסף לשלם את יתרת חוב החברה לבעלי המקרקעין, כאשר החוב שישולם על ידי אלאלוף לבעלי המקרקעין יירשם כהלוואת בעלים לחברה.

בסעיף 7.1 להסכם 02', שהינו חלק מפסק הדין מ-03' - עפ"י הוראת סעיף 8 להסכם 03', נקבע שעלויות רכישת המקרקעין מבעלי הקרקע ישולמו ע"י אלאלוף כהלוואת בעלים לחב' יזמות. אלאלוף דני, שהעיד מטעם הנתבעים 2-3, הודה בעמ' 75 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 22-24: "ש. אלאלוף וגוטסמן ב-2002 רוכשים את הזכויות ב-85% [המניות – י.ג] ... אמורים לשלם את הסכום שהחברה חייבת לאחים ראדי [בעלי המקרקעין – י.ג]? ת. כן".

בפסק הדין מ-03' נקבע, שאלאלוף ישלם לבעלי המקרקעין 150,000 דולר עבור הסרת ההתנגדויות, ו-225,000 דולר עבור רכישת המקרקעין. בהסכם 04' נקבע שאלאלוף ישלם לבעלי המקרקעין 750,000 דולר בקיזוז הסכומים ששולמו להם – ראו סעיף 3 להסכם 04'. עו"ד שוגרמן, שייצג את אלאלוף בעריכת הסכם 04, העיד בעמ' 49 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 10-12: "אני רק יודע דבר אחד, שנאדר [מבעלי המקרקעין – י.ג] ידע שבמקום שהבטיחו לו 225,000 דולר [בפסק הדין מ-03 – י.ג] הוא פתאום יקבל 750,000 דולר. זה היה ... טריגר לרוץ".

משלא שילם אלאלוף את התשלום הראשון בגין רכישת 85% מהמניות חלות הוראת סעיף 8 להסכם 03, סעיף 2.3ב להסכם 03 וההוראה בלתי חוזרת מ-21.11.02, שניתן להם תוקף פסק דין, והמניות חוזרות לבעלות הבעלים המקוריים.

התשלום שעל אלאלוף היה לשלם לבעלי המקרקעין היה חיוב נלווה שחל על רוכש המניות, שהתחייב לשלם גם את החוב הנותר של החברה לבעל המקרקעין בכפוף לרישום התשלום כהלוואת בעלים לחברה.

בהעדר תשלום לבעלי המניות המקוריים עבור רכישת 85% מהמניות, ומשלא זכאי אלאלוף להירשם כבעל 85% מהמניות - לא יכול להירשם תשלום של אלאלוף לבעלי המקרקעין כהלוואת בעלים לחברה, ואין לחיוב נוסף נלווה זה תחולה ללא רכישת המניות.
לא ניתן לראות בהסכם 04, שנחזה להיות הסכם בין אלאלוף לבין בעלי המקרקעין, ושבעלי המניות המקוריים והנאמן למניות לא היו צד לו – כתמורה על פי פסק הדין מ-03. בפועל על פי הסכם 04 לא שולמה תמורה לבעלי המקרקעין. מועד התשלום לבעלי המקרקעין בהסכם 04 נדחה למועד מכירת המקרקעין, שטרם נמכרו.

עוד נציין, שב"כ אלאלוף וגוטסמן טען בקדם המשפט, שעפ"י הסכם 04 האחים ראדי בעלי המקרקעין אינם זכאים לתשלום, באשר הסכום ששולם להם לפני הסכם 03 עולה על הסכום שיש לשלם להם עפ"י הסכם 04. בעמ' 33 לפרוטוקול מ-31.5.18 שורות 11-4 טען ב"כ אלאלוף: "בהסכם 04 ... נקבע שתשלומי העבר לפני 03 יקוזזו מהסכומים שמגיעים לאחים ראדי. עפ"י הסכם 04 היו צריכים לשלם לאחים ראדי 750,000 דולר ... בקיזוז הסכומים שהאחים ראדי קיבלו לפני 03 ... לפי גרסתנו שילמנו ביתר מעבר ל-750,000 דולר לאחים ראדי, ולא מגיע תשלום נוסף". טענה זו עומדת בסתירה להסדר שנקבע בפסק הדין מ-03.

10. סוף דבר

[א] אלאלוף אינו זכאי לבעלות ב-85% ממניות חב' יזמות מכוח פסק הדין שניתן ב-03', באשר לא שילם את התמורה לנאמן, עו"ד הימלפרב, עבור בעלי המניות המקוריים.

הבעלים של המניות בחב' יזמות הם בעלי המניות המקוריים.

[ב] כפי שנקבע בתחילת ההליך, בשלב השני של המשפט יקבע זהות בעלי המניות המקוריים ושיעור אחזקותיהם בחב' יזמות.

[ג] הנתבע 2 ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.
הנתבע 2 ישלם לנתבע 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

הנתבע 2 ישלם לנתבעת 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

הנתבע 2 ישלם לנתבעים 7-8 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ , צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

בפסיקת ההוצאות ניתן משקל למספר הדיונים, היקף הראיות שהוצגו והיקף הסיכומים שהוגשו.

הוצאות משפט לא יפסקו: לנתבעים 6 ו-9, שהיו נאמנים למניות בחב' יזמות; לנתבע 10, שהיה מיופה הכוח בעסקה ולא בעל זכויות בחברה או במקרקעין, ולנתבע 3, שבהסכם 03' ויתר על הזכות לרכישת המניות בחב' יזמות.

כן לא ייפסקו הוצאות לנתבע 5, שלא היה מיוצג, לא היה צד לפסק הדין מ-03', ולאור הודעתו בסעיף 9 לסיכומיו.

[ד] נקבע להמשך דיון ליום 22.11.2020 בשעה 08:45.

ניתן היום, ב'ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.