הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 36892-12-10

לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי

התובע
ז. מ.
ע"י ב"כ עוה"ד ואסים עומר ממשרד עו"ד בוסתנאי

נגד

הנתבעת
המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב רהט ואח'

פסק דין

1. התובע, יליד 11.7.1988, נפגע בשתי תאונות דרכים כהגדרתן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). הראשונה ביום 27.1.08 והשנייה ביום 1.12.08.

2. בשתי התאונות רכב התובע על קטנוע. הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי והמחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזקים בלבד.

מטעם התובע העידו הוא עצמו, אשתו ודודו. הנתבעת הגישה מוצגים. המומחים הרפואיים שמונו לא זומנו לחקירה על חוות דעתם.

הפגיעה והנכות הרפואית

3. בתאונה הראשונה (להלן: "התאונה הראשונה") טופל התובע בבית חולים וולפסון בעקבות תלונות על כאבי צוואר, אגן ועמוד שדרה מותני. הוא טופל ושוחרר לביתו באותו היום. בהמשך נרשמו לתובע מספר ימי מחלה.

4. תאונה זו לא הותירה נכויות.

5. בתאונה השנייה (להלן: "התאונה") נפגע התובע פגיעה קשה. הוא הובהל לבית חולים וולפסון ובהמשך הועבר לבית חולים איכילוב שם נמצאו שבר ברמוס פוביס עליון מימין, שברים ופגיעות בעצמות הפנים לרבות שבר בעצם הפטרוס מימין שממשיך לעצם הספנואיד ומערב את התעלה הקרטואידית, שברים בסינוס הפרונטלי כולל ריסוק הקיר האחורי שלו עם אוויר ברקמת המוח, שברים באף ובתאי האתמואיד כולל מחיצת האף, שברים בכל דפנות הארובה השמאלית עם צניחת רצפת הארובה עם שומן ארובתי אל תוך חלל הסינוס המקסילרי, פרגמנט עצם חד מתקרת הארובה נמצא לוחץ על שרירי הסופריר רקטוס וסופרייר אובליק בארובה, שברים בכל דפנות שני הסינוסים המקסילריים, חשד לשבר בדופן האחורי של הסינוס הספנואידלי מימין, זעזוע מוח, שברים בצלעות עם פנאומוטורקס וקונטוזיה חזית. הוא הונשם דרך טרכאוסטום. בהמשך הטיפול עלה כי התובע סובל גם משבר רדיוס בידו השמאלית והוא עבר קיבוע פנימי עם פלטה וברגים לרבות ביצוע שחרור התעלה הקרפלית.

כתוצאה מהחבלה בפנים ובראש סבל התובע מפגיעה בפה ובשיניו, כאבי ראש וסחרחורת, אובדן חוש הריח ופגיעה בראיה. כן התלונן התובע על סיוטים ומצוקה נפשית.

התובע טופל לאורך זמן בפיזיותרפיה והיה במעקב מרפאות אורתופדיה, אף אוזן גרון ונוירולוגיה בבית חולים איכילוב ובקופת חולים.

6. בשל פגיעות אלו מונו בעניינו של התובע מספר מומחים.

בתחום האורתופדי

7. בתחום זה מונה ד"ר גדעון בורשטיין. המומחה בדק את התובע ביום 3.8.11 ומצא כי הפגיעה בתאונה הראשונה לא הותירה נכות.

8. באשר לפגיעה בתאונה השנייה מצא המומחה כי לתובע נותרה הפרעה תחושתית ולארית בכל חמשת האצבעות בכף יד שמאל, עם הגבלה קלה של תנועות אקטיביות בשורש כף היד, בגינן קבע נכות בשיעור 5% מכוח סעיף 35(1)ב' מותאם למבחני הנכות שמכוח תקנות המוסד לביטוח לאומי קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "מבחני הנכות").

כן מצא רגישות קדמית במישוש האגן משמאל שמוסברת על ידי השבר שממנו סבל התובע בתאונה. בגין ממצא זה קבע נכות בשיעור 5% מכוח סעיף 35(1)ב' מותאם.

9. סה"כ הנכות הרפואית האורתופדית עומדת על 9.75% נכות.

אי כושר מלא לתקופה של 4 חודשים ואי כושר בשיעור 50% לחודשיים נוספים.

10. באשר לסיכון להחמרה עתידית קבע המומחה כי ככל שתהיה החמרה היא תביא לכאבים והגבלה חריפה יותר בתנועות שורש כף היד עקב התפתחות שינויים שחיקתיים פוסט טראומטיים, אך קשה לנב א את קצ ב התקדמותם והם בדרך כלל מופיעים, אם הם מופיעים, שנים רבות לאחר הפגיעה. בשלב הזה אין לנכויות האורתופדיות מגבלה תפקודית משמעותית. טיפולים ככל שיידרשו כולם נמצאים בסל הבריאות.

בתחום רפואת אף אוזן גרון

11. בתחום זה מונה ד"ר דניאל ציק. המומחה בדק את התובע ביום 3.8.11 ומצא כי הפגיעה בתאונה הראשונה לא הותירה נכות בתחומו.

12. באשר לפגיעה בתאונה השנייה מצא כי הפגיעה ממנה סבל התובע הביאה לפגיעה בחוש הריח, אלא שהנכות בגינה היא 0% נכות בהתאם לסעיף 69(3)א' למבחני הנכות.

13. באשר לפגיעה באף - ציין המומחה כי התובע נפגע באפו באירוע תקיפה במאי 2008 וקיים תיעוד כי הפגיעה הותירה שינוי במראה אפו. יחד עם זאת הפגיעה נשוא התאונה השנייה הייתה משמעותית יותר וחלקה בנזק האפי מכריע. התובע סובל משינוי צורה חיצוני של האף עם הפרעה בנשימה האפית משמאל שמזכה ב – 10% נכות בהתאם לסעיף 69(1) בין א' ל – ב' למבחני הנכות. מתוך נכות זו מצא המומחה לקשור לתאונה 8% נכות ואת היתרה לייחס לפגיעה באירוע התקיפה.

14. באשר לתלונה על סחרחורות – הגם שמדובר בתלונה שנרשמה לראשונה רק בפברואר 2009, הרי שלאור הפגיעה הקשה שסבל התובע בתאונה והעובדה שתלונות על סחרחור ות נרשמו לאחר מכן במשך כשנתיים וחצי, יש להכיר בנכות זמנית בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 72(4)ב' I למבחנים. את הנכות הזמנית הוא תוחם במועד ביצוע בדיקת ENG שבוצעה לבקשתו של המומחה ותוצאותיה היו תקינות, וזאת ב – 28.11.11 וסה"כ כ – 3 שנים.

15. באשר לצלקות בפנים ובראש מצא המומחה כי התובע סובל מצלקת בצורת כוכב באזור מצח שמאל וכן צלקות קוויות נוספות באזור קו השיער הקדמי מימין ובתוך השיער באזור שמעל העורף. צלקת נוספת מצויה בבסיס קדמת הצוואר והיא פועל יוצא של פיום הקנה שעבר התובע.

את הנכות בגין הצלקות מעריך המומחה בשיעור 10% בהתאם לסעיף 75(2)ב' למבחני הנכות.

16. באשר לתלונה על טינטון - קבע המומחה כי תלונות אלו הן מאוחרות לתאונה ונטענו לראשונה במרפאתו של המומחה. מכאן שלא ניתן לקשור אותן לתאונות נשוא התביעה.

17. באשר לירידה בשמיעה – המומחה ציין כי התובע לא התלונן על ירידה בשמיעה אך בבדיקתו אותו מצא ירידה בשמיעה שהיא קרוב לוודאי על רקע תורשתי ומתפתחת בהדרגה ועל כן התובע לא שם ליבו אליה. מכל מקום אין לקשור ממצא זה לפגיעה בתאונות שכן אין כל תיעוד שסמוך לתאונות וקושר לממצא זה. ככל שיימצא תיעוד כאמור יהיה מקום לדון בנושא בשנית.

18. באשר לממצא של אסימטריה בעמדת ארובות העין - ממצא זה הינו ככל הנראה כתוצאה מהשברים המרוסקים בעצמות הפנים שמהם סבל התובע בתאונה השנייה. מאחר והתובע מסר לו כי בעבר סבל מראיה כפולה והגם שהתופעה חלפה, הוא ממליץ על מינוי מומחה בתחום רפואת העיניים.

בתחום הנוירולוגי

19. בתחום זה מונה ד"ר אילן בלט. המומחה בדק את התובע ביום 8.6.14 ואף הוא מצא לקבוע כי התאונה הראשונה לא הותירה נכות בתחומו.

20. באשר לפגיעה בתאונה השנייה מצא כי התובע סובל מצלקת מצחית משמאל עם שקע בעצם הפרונטלית משמאל, מנח גלגלי העיניים אסימטרי בשמאל נמוך יותר, תחושה מופחתת במצח עד לגבול שטח העצבוב של העצב הפרונטלי (סעיף עיקרי של הענף האופתלמי של העצב הטריגימינלי), עצימת עין שמאל פחות חזקה מימין במידה מזערית.

21. באשר לתלונות התובע על כאבי ראש והפרעה תחושתית נלווית במצח משמאל קבע המומחה 10% נכות צמיתה בהתאם לסעיף 29(5)(א)I למבחני המל"ל.

באשר ליתרת התלונות הפנה המומחה בתחום הנוירולוגי לחוות הדעת בתחום אף אוזן גרון ובתחום העיניים. הוא מצא להמליץ על מינוי מומחה בתחום הנפשי.

המומחה לא מצא לקבוע נכויות זמניות מעבר לנכויות הזמניות שקבע המומחה בתחום האורתופדי.

בתחום הנפשי

22. בתחום זה מונה ד"ר גיא אור. המומחה בדק את התובע ביום 8.2.15 ומצא לקבוע כי עובר לתאונות אין עדות לנכות נפשית של ממש.

23. מתוך המסמכים הרפואיים ציין המומחה כי לאחר התאונה השנייה הופיעו תלונות על קשיי שינה, עצבנות, עיסוק בצלקות, חרדות הקשורות בנסי עה ברכב, זיכרונות חוזרים של התאונה, ירידה בדימוי העצמי ובמצב הרוח ועוד.

מתוך בדיקתו את התובע קבע ד"ר אור כי התובע סבל מפגיעה מוחית חבלתית. זו הביאה להפרעה נפשית שלאחר חבלת ראש עם ביטויים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. המומחה לא התרשם מהפרעת דחק בתר חבלתית, אך כן מצא שחלקם של התסמינים מצביעים על הפרעת הסתגלות כרונית שנגרמת על רקע המחושים הקשים הגופניים מהם הוא סובל.

24. את עצמת ההפרעה הנפשית הוא אמד כהפרעה קלה שמזכה בנכות בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 34(ב)(2) למבחני הנכות. הוא ראה להוסיף כי שקלל בנכות שקבע את התרשמותו ממרכיב של מגמתיות מסוימת בתמונה הקלינית ואת העובדה שהתובע לא נמצא בטיפול נפשי.

באשר לטיפול נפשי - המליץ המומחה כי התובע יהיה במעקב וטיפול פסיכיאטרי שיכול להינתן במסגרת השירותים הציבוריים של בריאות הנפש.

בתחום רפואת העיניים

25. בתחום זה מונה ד"ר נחום רוזן. המומחה בדק את התובע ביום 16.6.14 ומצא כי התובע סובל מכפל ראייה שבגינו קבע נכות בשיעור 5% נכות בהתאם לסעיף 57(1) למבחני הנכות מותאם.

כן מצא כי במנח העיניים ישנה שקיעה אחורה וכלפי מטה שיש לה הסבר בבדיקת CT ארובות הע יניים מיולי 2014. בגין ממצא זה קבע נכות בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 75(2)ב' למבחני הנכות.

26. סה"כ הנכות בתחום העיניים עומדת על - 14.5% נכות.

בתחום כירורגיית פה ולסת

27. בתחום זה מונה ד"ר שלמה ברק. המומחה בדק את התובע ביום 15.3.16 ומצא פתיחת פה מוגבלת כדי 35מ"מ (כשהטווח התקין הוא 40-50 מ"מ), רגישות ניכרת למגע ומישוש בשני פרקי הלסת ובשרירי הפטריגואידים דו צדדי, בפתיחת הפה נשמעים קליקים בשני מפרקי הלסת. כמו כן מצא שברים בכותרות 6 שיניים. יתרת הבדיקה הייתה תקינה.

המומחה קבע כי כתוצאה מהפגיעה בתאונה נגרמו שברים בארובות העיניים ובסינוסים המקסילריים דו צדדי. שברים אלו נרפאו בצורה תקינה.

28. מבחינת פרקי הלסת ושרירי הלעיסה הרי שכתוצאה מהחבלה הקשה ללסתות נמתחו הרצועות המייצבות של שני פרקי הלסת ונגרמה הפרעה תפקודית של פרקי הלסת ושרירי הלעיסה שמתבטאת בהגבלה של פתיחת הפה, בחוסר יכולת ללעוס מזון קשה ובכאבים וקליקים בפרקי הלסת.

הפרעה תפקודית זו תיוותר לצמיתות ואין טיפול שיכול לשפר את המצב.

את הנכות בגין הפרעה זו קבע המומחה בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 73(2)(א)II למבחני הנכות.

29. מבחינת השיניים קבע המומחה את עלות תיקון השיניים השבורות, לרבות הצורך במספר טיפולי שורש, מבנים וכתרי חרסינה וכן את שיעור ההחלפות שיידרשו לאורך השנים.

30. סה"כ הנכות הרפואית עומדת על - 53.42% נכות.

הנכות התפקודית

טענות התובע

31. לכל אחת מהנכויות שנקבעו לתובע יש משמעות תפקודית והיא גורעת מכושר השתכרותו של התובע.

בגין הפגיעות האורתופדיות הוא אינו יכול להוסיף ולעבוד בענף הדייג, עיסוק של משפחתו. במצב דברים זה יש השפעה של ממש גם לנכות בתחום הקוגניטיבי שכן חסומה בפניו הדרך ללמוד מקצוע אחר. השפעה נוספת יש לפגיעה בתחום א.א.ג שכן היא משפיעה על יכולת מעבר האוויר ואף על יכולת ההרחה.

גם לצלקות השפעה של ממש שכן על פי דברי התובע הן מעוררות תגובה שלילית בבואו לחפש עבודה.

32. עברו הפלילי של התובע אינו מכביד ואין בו כדי להשפיע על יכולותיו התפקודיות עובר לתאונה. מדובר בעבירות שהינן בגדר הרף הנמוך של הדין הפלילי ולמולן עומדת חריצותו של התובע עובר לתאונה.

33. בעקבות התאונה הפסיק התובע לעבוד ולא הצליח לשוב ולעבוד באופן מסודר כפי שעשה עובר לה.

משכך יש להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 75% לכל הפחות.

טענות הנתבעת

34. נכותו התפקודית של התובע נמוכה לאין ארוך מנכותו הרפואית המשוקללת. בחינה של כל נכות בתחומה מלמדת שאינה בעלת השפעה של ממש, אם בכלל, על יכולת תפקודו של התובע.

בתחום האורתופדי מדובר בנכות מזערית באגן והנכות ביד אינה ביד הדומיננטית. יתרה מכך המומחה בתחום זה קבע כי אין בנכויות כדי להוות השפעה של ממש על תפקודו של התובע.

בתחום הנוירולוגי מדובר בנכות בגין כאבי ראש והמומחה עצמו קבע כי אין לתובע כיום מגבלות תפקודיות שנובעות מנכות זו.

בתחום אף אוזן וגרון נותרה נכות בגין צלקות שחלקן בעורף או מתחת לקו השיער וגם הצלקות הגלויות אינן מכאיבות ואינן פוגעות בתפקוד.

בתחום הפסיכיאטרי מדובר בנכות קלה של הפרעת הסתגלות והתובע לא טופל ואינו מטופל בגינה. המומחה מצא מרכיב של מגמתיות ומכל מקום כבר נפסק כי נכות בשיעור של 10% בתחום הנפשי אינה תפקודית. מקורה של הנכות בנתונים סובייקטיביים ולנוכח הקושי באמינותו של התובע לא ניתן לקבוע שיש לה משמעות תפקודית.

בתחום העיניים הנכות אסתטית בלבד והנכות בגין כפל הראיה הינה מזערית ואינה קבועה.

בתחום הפה והלסת מדובר בנכות קלה שאינה מפריעה בתפקוד במשק הבית או בעבודה.

35. מכל אלה ניתן לקבוע כי קיים פער בלתי מתקבל על הדעת בין קביעות המומחים לטענות התובע באשר להשלכות התפקודיות של התאונה על חייו. אין כל הצדקה לכך שהתובע לא שב למעגל העבודה לאורך שנים.

טענות התובע בתצהירו אינן מתיישבות עם קביעות המומחים.

36. לכל אלה יש להוסיף כי לתובע נכות בתחום השמיעה שאינה קשורה לתאונה כפי שעלה מחוות דעתו של ד"ר ציק.

37. לדעת הנתבעת יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על 15% נכות.

דיון

38. עובר לתאונה היה התובע בחור צעיר בן 20 שעבד, כפי שעולה מהתלושים שצורפו לתיק המוצגים במסגרת ת/8 , כעובד ב תחנת דלק ולאחר מכן בחנות דגים .

39. התובע העיד, ועדותו לא נסתרה, כי הוא חסר השכלה מעבר ל – 10 שנות לימוד. על פי עדותו עבד תקופה מסוימת כדייג אצל הוריו ולאחר מכן בתחנת דלק, בפיצרייה ובחנות דגים, כל זאת עובר לתאונה השנייה.

עיון בתלושים שצורפו כאמור לא מלמד על עבודה בפיצרייה ואין כל אינדיקציה להעסקתו אצל הוריו. יחד עם זאת נלמד מהם שהתובע עבד במשך חצי שנה בתחנת הדלק ולאחר מכן לא עבד תקופה של כחמישה חודשים ואז החל לעבוד בחנות הדגים, בה עבד עד לתאונה. עדות הדוד של התובע תומכת בטענתו כי עבד כדייג תקופות מה עובר לתאונה.

40. לאחר התאונה לטענתו לא יכול היה לחזור למעגל העבודה הגם שעשה ניסיונות רבים לכך.

41. לא ראיתי לקבל את טענת התובע כי עשה מאמצים רבים לשוב לעבודה. נדמה כי גם אם נעשו ניסיונות הם היו מועטים. חרף רשימת המקומות המצוינת בסעיף 82 לתצהירו לא הובאה אפילו ראיה אחת לחיזוק עדותו לרבות אישור על קליטתו לעבודה באחד המקומות.

התובע לא ידע ליתן עדות ברורה באשר לפנייה לשיקום במל"ל וגם לא מי היו מקומות העבודה אליהם הופנה על ידי שירות התעסוקה, שלא קיבלו אותו לעבודה בסופו של יום (ראה עדותו בעמ' 17-18 לפרוטוקול).

42. כך גם לא ראיתי לקבל את עדותו של התובע בכל הנוגע לשלילת רישיון הנהיגה שלו. אכן בתחילה נדרש התובע להתייצב לבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים וההמלצה שהתקבלה הייתה לפסול את התובע מלהחזיק רישיון נהיגה עד להחלטה אחרת. יחד עם זאת צוין בפני התובע כי הוא רשאי להגיש בקשה מחודשת בחלוף שנה, היינו ביולי 2011.

משרד ב"כ התובע פנה והגיש ערר אך התובע לא התייצב לדיון ולאורך השנים שחלפו לא פעל התובע לשינוי הקביעה (ראו המסמכים בת/14) .

43. התובע העיד כי להעדר רישיון הנהיגה יש השפעה של ממש על יכולתו למצוא עבודה ולהתמיד בה. מכאן לא ברור מדוע נח התובע שנים כה רבות ולא פעל לשינוי ההחלטה. זאת בעיקר על רקע עדותו כי אינו נוטל טיפול תרופתי פסיכיאטרי מזה שנים.

44. עוד לא התרשמתי מפגיעה קוגניטיבית כזו שיש בה כדי להשפיע על תפקודו. המומחה בתחום הנוירולוגי לא מצא פגיעה כזו ואף במסמכים הרפואיים מבי"ח איכילוב ומהמרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו, משנים שסמוכות לתאונה, לא נמצא ממצא של פגיעה קוגניטיבית.

המומחה בתחום הנפשי מצא ירידה מסוימת בזיכרון לטווח קצר והתרשם מקשיי ריכוז קלים. מעבר לכך לא מעלה בדיקת המומחה פגיעה קוגניטיבית נוספת.

מכאן שאין בידי לקבל את טענת ב"כ התובע כי בשל הפגיעה הקוגניטיבית נחסמו בפני התובע אפשרויות תעסוקה שאינן פיזיות.

45. לצד התרשמותי זו אין בידי לקבל את עמדת הנתבעת לפיה לפגיעה בתאונה לא הייתה השפעה של ממש על תפקודו של התובע. הגם שהתובע צעיר, ה רי ששנים רבות הוא מחוץ למסגרת לימודית ויכולותיו בתחום זה, עובר לתאונה לא ברורות. יש להניח שאם היה התובע פונה לשיקום במל"ל היו בידינו נתונים טובים יותר באשר לכלל היכולות שלו. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מאמירת המומחה בתחום הנפשי שהתרשם מידע כללי נמוך (עמ' 10 לחוות הדעת, פרק הבדיקה). מכאן ניתן להסיק כי עיקר יכולותיו התעסוקתיות של התובע , עובר לתאונה , היו בעבודות פיזיות.

46. כך גם לא ראיתי שעברו הפלילי של התובע עלול לחבל ביכולתו למצוא תעסוקה. אין מדובר בעבר מכביד.

47. גם אם נכותו האורתופדית אינה גבוהה הרי שלפגיעה ביד ובאגן יכולה להיות השפעה של ממש בעבודה כדייג. הוא הדין בעבודות אחרות כמו עבודה בפיצרייה שדורשת עמידה ממושכת ולישת בצק. עבודות שידרשו דיבור לאורך זמן גם הן יכולות להיות מושפעות מהפגיעה במפרקי הלסת, בהתאם לקביעת המומחה בתחום כירורגיית פה ולסת.

48. אם נוסיף על כך את ההפרעה בנשימה האפית, ואת כאבי הראש, יש בכך כדי לגרוע מיכולתו התפקודית של התובע, בשים ל ב לנתוניו הראשוניים. גם עבודה עם קהל , למשל כמוכר בחנות , יכולה להיות קשה להשגה בשל הנכות הפלסטית בפניו.

49. למול אלה כאמור, מדובר בבחור צעיר שניכר שלא עשה מאמץ לשקם את עצמו.

50. בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על - 35% נכות.

שיעור ההשתכרות

51. עובר לתאונה השתכר התובע, על פי התלושים שצורפו, בסביבות 5,800 ₪ לחודש. סכום זה משוערך להיום עומד על – 6,809 ₪. לאחר ניכוי מס הכנסה עומד השכר בעבר על - 6,600 ₪ במעוגל. (חישוב ב"כ התובע בסיכומים מקורו בטעות ככל הנראה).

52. על פי הפסיקה הנוהגת, בהיות התובע צעיר בן 20 שטרם השתלב בשוק הע בודה באופן מסודר, יש להביא בחשבון בעת חישוב הפסדי ההשתכרות לעתיד את השכר הממוצע במשק. לעניין זה ראו דבריו של כב' השופט ריבלין בע"א 1004/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, פ"ד ס' (3) 13, מיום 27.9.05.

53. אין בידי לקבל את טיעונו של ב"כ הנתבעת כי נתוניו הנמוכים של התובע ותפקודו עובר לתאונה מלמדים על כי אין מקום להביא בחשבון את השכר הממוצע במשק. ישנם גם עובדי כפיים וסוחרים שהשכלתם עממית בלבד והם משתכרים הרבה מעל השכר הממוצע במשק ולעיתים יותר מן השילוש. מתוך עדות דודו של התובע עלה כי מי שמחזיק סירת דייג גורף מחצית מהפדיון ואילו במחצית השנייה מתחלקים הדייגים עצמם. מכאן שקיים פוטנציאל השתכרות גם בעיסוק זה ובהעדר נתונים מדויקים לא ראיתי לסטות מן הכלל של השכר הממוצע במשק.

54. השכר הממוצע במשק נכון להיום עומד על – 1 0,042 ₪ ובניכוי מס הכנסה עומד על - 9,320 ₪.

דיון בראשי הנזק

הפסדי השתכרות בעבר

55. על פי קביעות המומחה בתחום האורתופדי לתובע נכות זמנית מלאה במשך 4 חודשים ולאחריה נכות בשיעור של 50% לתקופה של חודשיים נוספים. בהינתן עיסוקיו של התובע עובר לתאונה ראיתי להביא בחשבון 6 חודשים מלאים של אובדן יכולת ההשתכרות.

לאחר תקופת אי הכושר המלא, החל מיום 1.6.09, ראיתי להביא בחשבון נכות תפקודית בשיעור 35%.

ב"כ התובע מחשב את הפסדי ההשתכרות בעבר לפי בסיס שכרו של התובע עובר לתאונה.
בהעדר נתונים מדויקים ראיתי להעריך את הפסדי השכר בעבר על דרך החישוב הגלובלי בסך של - 310,000 ₪.

56. התובע עתר לתשלום פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר בעקבות הפגיעה בתאונה הראשונה. לא ראיתי כי התובע אכן הוכיח הפסדי שכר בעקבות אותה תאונה ולכן לא ראיתי לפסוק פיצוי בראש נזק זה בגינה.

הפסד כושר השתכרות בעתיד

57. כאמור ראיתי להביא בחשבון את השכר הממוצע במשק ונכות תפקודית בשיעור של 35%. עוד ראיתי להביא בחשבון גיל 67 כגיל פרישה ומכאן שלתובע נותרו קצת למעלה מ- 36 שנות עבודה.

בהינתן פרמטרים אלו הפיצוי בראש נזק זה עומד על - 9,320 ₪ X 35% X264.99 = 864,400 ₪ במעוגל.

על כן הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד עומד על – 864,400 ₪.

הפסד פנסיה

58. התובע עותר לפסיקה של 12% מתוך הפסדי ההשתכרות שלו.

59. ב"כ הנתבעת טוען כי התובע לא הוכיח הפרשות פנסיוניות ועל כן יש להביא בחשבון הפרשות נמוכות יותר.

60. חישוב הפסדי הפנסיה נעשה בהתאם לדין הנוהג עתה. על פי הדין מקום שמדובר בשכיר יש לפצותו בגין הפסדי פנסיה צפויים כתוצאה מהפסדי ההכנסה שסבל ועתיד לסבול בשל הפגיעה בתאונה.

61. בהתאם לחישובו של התובע של 12% ובהתאם לשיעור הפסדי השכר בעבר ובעתיד שראיתי לקבוע, עומד הפיצוי בראש נזק זה על - 1,174,400 X 12% = 140,930 ₪ במעוגל.

עזרת צד ג' עבר ועתיד

62. התובע ואשתו העידו כי הוא נזקק לעזרה רבה לאחר התאונה וזו ניתנה לו ע"י אשתו ובני משפחה נוספים וגם היום היא ניתנת .

בעתיד יידרש התובע לעזרה מוגברת ככל שילך ויתבגר בשל השלכות פגיעתו בתאונה.

63. את היקף העזרה לעבר מבקש ב"כ התובע להעמיד על - 150,000 ₪ ואילו את היקף העזרה לעתיד על - 202,000 ₪.

64. ב"כ הנתבעת טוען מנגד כי יש להעמיד את הפיצוי לעבר על - 5,000 ₪ לתקופת האשפוז ואי הכושר. מעבר לך לא הוכיח התובע את נזקיו אלו, שכן לא העיד את האב שנטען כי סייע לו. עדות אשתו של התובע הייתה רוויה סתירות ועל כן יש לקחת עדות זו בערבון מוגבל.

65. באשר לעתיד טוען ב"כ הנתבעת כי אין מדובר בנכות תפקודית משמעותית ועל כן גם אם יקבל התובע עזרה מבני משפחתו אין לראות בעזרה זו עזרה החורגת מעזרה מקובלת בין בני משפחה.

סה"כ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד הוא מציע להעמיד על – 20,000 ₪.

66. לטעמי, אין חולק כי בתקופה הסמוכה לתאונה ולפחות כשנה, נדרש התובע לעזרה רבה של בני משפחתו. עזרה זו חרגה מן העזרה המצופה מבן משפחה.

לאחר תקופה זו נותרו לתובע מגבלות מסוימות שיש בהן כדי להגבילו גם בחלק מעבודות משק הבית אך לא בכולן. איני סבורה כי מדובר במגבלות משמעותיות.

67. לאחר שהבאתי בחשבון את נכויותיו של התובע לסוגיהן, את חלוף הזמן למן התאונה ועד היום ואת גילו, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד על - 200,000 ₪.

הוצאות רפואיות עבר ועתיד

68. ב"כ התובע מפנה לקבלות שצורפו לתצהירו של התובע (ת/11) ומציין כי מדובר בקבלות חלקיות בלבד. הוא מבקש להעריך את הוצאותיו הרפואיות של התובע לעבר בסך של – 30,000 ₪.

69. באשר להוצאות רפואיות בעתיד הוא מפנה לחוות דעתו של המומחה בתחום כירורגיית פה ולסת שקבע כי הוצאותיו לצורך טיפול שיניים עומדות על - 17,700 ₪ ובנוסף הוא עותר לפסיקה של 100 ₪ לחודש לעתיד, מ עבר להוצאות המכוסות בסל הבריאות וסה"כ כ – 31,500 ₪ נוספים .

70. ב"כ הנתבעת טוען מנגד כי העובדה שהתובע צירף קבלות מעטות וחלפו 10 שנים מאז התאונה מלמדת כי התובע לא נדרש להוצאות רפואיות. התשלומים המפורטים בס יכומי התובע הינם תשלומים רבעוניים לקופת החולים שעל התובע לשלם ממילא. כך גם הוצאות על צילום חומר רפואי אינו בגדר הוצאה רפואית אלא הוצאות משפט.

71. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי מתוך החומר הרפואי שצורף לתצהיר עולה כי התובע לא היה מטופל לאחר שנת 2009.

כך גם המומחים בתחום האורתופדי ובתחום הפסיכיאטרי קבעו שאם יידרש התובע לטיפולים הם כלולים בסל הבריאות.

72. באשר לניתוח באף טוען ב"כ הנתבעת כי הוא ממומן כיום בסל הבריאות מאחר ואין מדובר בפן אסתטי בלבד.

73. באשר לטיפולי השיניים טוען ב"כ הנתבעת כי התובע לא טיפל בשיניו למעלה מ – 10 שנים ומכל מקום עליו לפנות לקבל את הטיפולים במסגרת הרפואה הציבורית ומכאן שהוא מעמיד את הפיצוי על סך – 9,000 ₪.

74. לאחר שעברתי על טיעוני הצדדים ראיתי לקבוע כי על פי חוות דעתו של ד"ר שלמה ברק נדרש התובע להוצאה ראשונית בסך של 17,700 ₪. בנוסף הוא יידרש להחלפת כתרי החרסינה כל 10 שנים וההשלמה לכותרות כל 5 שנים.

75. בהיות התאונה תאונת דרכים זכאי התובע לקבל טיפול תרופתי וטיפול רפואי בגין אותן פגיעות ללא עלות. מזה שנים שלא הוצגה קבלה על הוצאה על טיפול רפואי או תרופתי שהתובע נדרש לשלם בגינו.

76. יחד עם זאת זכאי התובע לאותם טיפולים בעתיד כפי שקבע ד"ר ברק.

הנתבעת לא הוכיחה שהתובע לא יידרש לתשלום כלשהו עבור טיפולים אלו גם אם יבחר לבצעם במרפאה ציבורית. יתרה מכך הסכומים שבהם נקב המומחה בחוות הדעת הינם סכומים ממוצעים וסבירים.

77. על כן ראיתי לפסוק בראש נזק זה סך גלובלי של - 50,000 ₪.

הפניית ב"כ התובע לפסק דיני בת.א.(ת"א) 40362-12-10 ח.נ. נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, מיום 8.11.16 אינה תואמת את נתוניו של תיק זה בין היתר בכל הנוגע להוצאות רפואיות. שם הובאו הוכחות על טיפולים רפואיים לרבות שימוש בקנאביס רפואי ועוד.

הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד

78. ב"כ התובע טוען כי התובע נזקק לשימוש במוניות לצרכי ניידותו, לצורך קבלת הטיפולים הרפואיים בבית החולים ובקופת החולים. הוא מפנה לקבלות חלקיות שצורפו לתצהירו של התובע , בסך של 12,700 ₪ אך מבהיר שאלו קבלות חלקיות בלבד.

את שיעור ההוצאות לניידות הוא מבקש להעמיד על 800 ₪ לחודש לעבר.

79. את הוצאות הנסיעה לעתיד הוא מבקש להעמיד על 20,000 ₪.

80. ב"כ הנתבעת טוען מנגד כי הקבלות שצירף התובע לתצהירו הן משנת 2009 בלבד. חלק מהקבלות חוזרות ואינן כוללות את מספר הרכב ועל כן לא ניתן לקשור אותן לתובע דווקא. כך גם לא ניתן לקבל את הטענה כי כל הוצאות הנסיעה של התובע לאחר התאונה, קשורות בפגיעה בתאונה.

על פי התיעוד הרפואי שצורף, התובע לא היה במעקב רפואי לאחר שנת 2009 ומכאן שאין קבלות על הוצאות.

81. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי המומחים לא קבעו כי התובע מוגבל בניידות.

על כן הוא מציע לפסוק סך של 1,000 ₪ לתקופה שלאחר התאונה.

82. לטעמי, גם אם לא כל הוצאות הדלק שהוצגו נדרשו כולן לצורך נסיעתו של התובע לטיפולים או לניידותו בתקופה שסמוכה לתאונה, הרי שלא ניתן להתעלם מן הטיפולים הרבים להם נדרש התובע תחילה. כך גם לא יכול היה בתחילה לעשות שימוש בתחבורה ציבורית ונדרש לנסיעה במוניות או על ידי מי מבני המשפחה.

83. ראיתי להביא בחשבון שהתובע אינו מצוי מזה זמן בטיפולים רפואיים שוטפים ועל כן הוצאותיו בגין הצורך בנסיעה לטיפולים הוא קטן ביותר.

עוד ראיתי להביא בחשבון פגיעותיו של התובע, לאחר תקופת ההחלמה, לא מהוות מגבלה משמעותית בניידות. גם העובדה שהתובע אינו עובד למן התאונה מלמדת כי הוצאות הנסיעה שלו לא גבוהות.

84. על כן ראיתי להעמיד את הוצאות הנסיעה של התובע לעבר ולעתיד על - 15,000 ₪.

כאב וסבל

85. נכותו של התובע כתוצאה מן התאונה השנייה עומדת על 53.42% נכות. התובע היה מאושפז במשך 28 ימים. מכאן שהפיצוי בראש נזק זה עומד על - 117,517 ₪.

86. בגין התאונה הראשונה לא נותרה לתובע נכות והוא גם לא היה מאושפז ועל כן ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל בתאונה הראשונה על - 9,000 ₪.

87. סה"כ הפיצוי בגין כאב וסבל בגין הפגיעה בשתי התאונות עומד על - 126,500 ₪ במעוגל.

סה"כ הנזק לפני ניכויים עומד על - 1,706,830 ₪.

ניכויים

תגמולי מל"ל

88. התובע קיבל תגמולי מל"ל נכות כללית בעקבות הפגיעה בתאונה שמסתכמים בסך של 77,832 ₪ נכון למועד הגשת סיכומי הנתבעת. סכום זה בשערוך להיום (הפרשי הצמדה וריבית ממועד החישוב) עומד על – 78,267 ₪.

ב"כ התובע לא התייחס כלל לניכויים ועל כן ראיתי לקבל את חישובו של ב"כ הנתבעת.

89. לא ראיתי להיעתר לבקשת הנתבעת לנכות גם את תשלומי הבטחת ההכנסה ששולמו לתובע לאחר התאונה בסך של - 11,236 ₪. חישוב הפסדי השכר של התובע, לאותה תקופה שבה קיבל מספר חודשים הבטחת הכנסה, נעשה באופן חלקי ובהתאם לנכות התפקודית שמצאתי לקבוע. על כן אין מקום לניכוי תשל ומים בגין הבטחת הכנסה.

90. מכאן שסה"כ תגמולי המל"ל לניכוי עומדים על - 78,267 ₪.

סה"כ הנזק בגין הפגיעה בשתי התאונות לאחר ניכוי גמלאות המל"ל עומד על - 1,628,560 ₪ במעוגל.

תשלומים תכופים

91. התובע קיבל שני תשלומים תכופים. האחד , בסך של - 36,812 ₪ נומינלי והשני , בסך של - 16,914 ₪ נומינלי. סכומים אלו כוללים גם שכר טרחת עו"ד.

92. סכומים אלו יש לשערך ממועד קבלתם ועד למועד פסק הדין והניכוי יבוצע לאחר הוספת שכר טרחת עו"ד לסכום הכולל של פסק הדיו.

סוף דבר

93. בגין הפגיעה בתאונות ראיתי להעמיד את הפיצוי לאחר ניכוי גמלאות המל"ל בסך של - 1,628,560 ₪.

94. לסכומים אלו יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של – 15.21%.

95. מן הסכום שיתקבל יש לנכות את התשלומים התכופים כשהם משוערכים ליום פסק הדין.

96. כן זכאי התובע להוצאות משפט כנגד קבלות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל.

97. המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.

הדסה/קלדנית