הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 36169-02-19

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקשות:

  1. דלה רחל
  2. הילה פילו

נגד

המשיבים:

  1. פדילה חמדן
  2. פדילה יסמין
  3. תמר שטיינר, רשמת מקרקעין תל אביב
  4. רשם החברות
  5. רשות המיסים
  6. בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה בבקשה לצו מניעה זמני

1. הבקשה והתביעה בתיק זה, עניינן, זכות הבעלות על דירת מגורים ברחוב הלסינקי פינת רחוב ארלוזורוב בתל-אביב, הידועה כגו ש 6108 חלקה 245, תת -חלקה 1 ו-2 (דירה ומרתף, להלן – " הדירה").
הבעלות בדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם חברת חלקה 245 בגוש 6108 בע"מ (להלן – " החברה").
המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מי הם הזכאים להירשם כבעלי מניותיה של החברה, והלכה למעשה – כבעלים של הדירה, הרשאים להחזיק ולעשות בה שימוש: האם המבקשות ושמונה נוספים, שהם התובעים בתביעה הנדונה, או שמא המשיבים 1 ו-2?

2. על פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה ולבקשה, בעלי המניות המקוריים של החברה, כלומר בעליה המקוריים של הדירה, היו אביהם וסבם של התובעים, חמוס גואטה ז"ל (99 מניות) ואחד מילדיו, ויקטור גואטה ז"ל (מניה אחת), אשר רכשו את הבעלות בחברה ובדירה מבעליהן הקודמים.
התובעים – ילדיו ונכדיו של חמוס גואטה ז"ל – הם יורשיהם כדין של חמוס וויקטור.
על פי המתואר בכתב התביעה ובבקשה זו, בדירה התגוררו בעבר חמוס וכל משפחתו, ובהמשך התגורר בה אחד מילדיו, דידו גואטה ז"ל, שהיה נכה.
דידו נפטר בדירה בחודש דצמבר 2015.
המשטרה ביקשה לחקור את נסיבות מותו של דידו בדירה, תפסה בה חזקה והחזיקה במפתחות הדירה הנעולה.
לטענת התובעים, הם ניסו לקבל מהמשטרה את מפתחות הדירה כדי לתפוס בה חזקה, אך הדבר לא עלה בידם.
רק בחודש ינואר 2019 מסרה המשטרה את מפתחות הדירה לעזיז דלח, בעלה של המבקשת 1 (להלן – "עזיז").
עזיז ביקש להיכנס לדירה, אך מצא כי מנעולה הוחלף.
לאחר פריצת המנעול על ידי פורץ מקצועי, הוא נכנס לדירה וגילה סימנים לכך שאנשים זרים נכנסו אליה.
כחודש לאחר מכן קיבלו התובעים, שבמשך כל השנים הקפידו לשלם את הארנונה על הדירה, מעיריית תל-אביב, הודעה על שינוי מחזיק, כששם המחזיק החדש הוא המשיב 1.
התובעים פנו ללשכת רישום המקרקעין ומצאו כי על הדירה נרשמו הערות אזהרה כדלהלן:
לטובת המשיב 1, לטובת המשיב 6 (בנק מזרחי) בקשר להלוואה שנטלו המשיבים 1 ו-2 ולטובת המשיב 5 (רשות המיסים).
לטענתם, רישומים אלה בוצעו תוך תרמית, שכן הם מעולם לא מכרו את זכויותיהם למשיב 1 או לכל אחד אחר.
בכתב התביעה הם עותרים למתן צווים הצהרתיים, כי הם הזכאים הבלעדיים להירשם כבעלי הזכויות בדירה וכי כל עסקה שעשו המשיבים 1 ו-2 בקשר אליה בטלה, וכן למתן צווי מניעה האוסרים על המשיבים 1 ו-2 לעשות כל דיספוזיציה בדירה, לתפוס בה חזקה או לעשות בה שימוש, וכן צווים למחיקת הערות האזהרה שנרשמו.

3. בבקשה זו, שהוגשה על ידי המבקשת 1, אחת מילדיו ויורשותיו של חמוס ז"ל, ועל ידי המבקשת 2, אחת מנכדותיו ומיורשותיו, מבקשות הן ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1 ו-2 לעשות כל פעולה או דיספוזיציה בדירה, לאסור עליהם להיכנס לדירה, לעשות בה שימוש ולהכניס בה חפצים.
כן מתבקשים צווים זמניים המופנים למשיבה 3 (רשמת המקרקעין), לרשום הערת אזהרה בגין הימנעות מביצוע עסקה על הדירה, למשיב 4 (רשם החברות) לאסור כל דיספוזיציה בכל הקשור לחברה, למשיבה 5 (רשות המיסים) להימנע ממתן אישורי מס לצורך לשכת רישום המקרקעין, ולמשיב 6 (בנק מזרחי) – להימנע מהעברת כספים בכל הקשור לדירה ולהעביר אליהם מסמכים הקשורים למתן ההלוואה.

יצוין, כי הבקשה המקורית למתן צווי מניעה זמניים הוגשה על ידי כל התובעים, אך לאחר שהוריתי כי כתב ההתחייבות העצמית שהוגש במסגרת הבקשה חייב להיחתם על ידי כולם, הוגשה בקשה זו על ידי המבקשות 1 ו-2 בלבד, שעל פי הנטען הן בעלי מחצית מכלל הזכויות בדירה, וזאת משום הקושי בהחתמת כל יתר התובעים.
עוד יצוין, כי הבקשה נתמכה בתצהירו של עזיז (בעלה של המבקשת 1, כאמור).

4. ביום 21.2.2019 נעניתי חלקית למתן צו ארעי האוסר על המשיבים 1 ו-2 לעשות כל דיספוזיציה בדירה עד למתן החלטה בבקשה, הוריתי למשיבים להגיש את תשובותיהם לבקשה וקבעתי דיון במעמד הצדדים.
המשיבים 1 ו-2 לא הגישו תשובה, אלא "הודעה" שבה הם "מודיעים" כי נבצר מהמשיב 1 להתייצב לדיון שנקבע בגלל שהותו בחו"ל, כי הם מסכימים למתן צו מניעה זמני האוסר עליהם לעשות דיספוזיציה בדירה – מבלי להודות בטענות המבקשות – אך הם אינם מסכימים למתן צו זמני שיאסור עליהם להיכנס לדירה ולעשת בה שימוש.
עוד נכתב ב"הודעה" זו כי המשיבים השכירו את הדירה לצד שלישי, איהאב קשוע, השוהה כיום בדירה.
המשיבים 3, 4 ו-5 הגישו תשובה משותפת, שבה הם מודיעים כי אין להם עניין בתוצאות הבקשה והתביעה וכי יפעלו בהתאם למה שיפסוק בית המשפט, וביקשו לפטור אותם מהתייצבות לדיון. בקשתם זו נענתה בחיוב.
המשיב 6 הודיע כי אין לו התנגדות להותרת צו המניעה הארעי בתוקפו.

5. לדיון שנקבע במעמד הצדדים ביום 20.3.2019 התייצבו ב"כ המבקשות, עזיז וכן שתיים מהתובעות, ב"כ המשיבים 1 ו-2, ללא המשיבים, וב"כ המשיב 6.
עזיז נחקר קצרות על ידי ב"כ המשיבים 1 ו-2.
בתום הדיון שב ב"כ המבקשות על הבקשה למתן הצווים הזמניים שהתבקשו.
ב"כ המשיבים 1 ו-2 הודיע בסיכומיו כי הוא מתנגד עכשיו למתן כל צו זמני שהוא.
לטענתו, המשיבים 1 ו-2 רכשו את הדירה מאחד, זכרוב ויקטור (הנתבע 2 בכתב התביעה), הרשום כמורשה חתימה בחברה לפי פרוטוקול שהומצא להם.
ב"כ המשיב 6 הודיע כי עדיין אין להם עמדה לגוף הבקשה והתביעה, כיוון שהבנק עדיין בודק את הדברים, וכי לא יתנגד להותרת הצו הארעי על כנו, וכן לא יתנגד לצו זמני שיאסור עליהם להעביר כספים בקשר לדירה.

6. כידוע, השיקולים העיקריים שאותם בית המשפט שוקל בהכרעתו אם להיעתר לבקשת סעד זמני הינם סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק (רע"א 8415/07 אנ. די. סי יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 24.10.2007).
באשר לסיכויי התביעה, ההכרעה בבקשה לסעד זמני מתחשבת בסיכוייה, כפי שאלו נראים לבית המשפט בנקודת הזמן הנוכחית, ואין בהכרעה כזו כדי לכבול את שיקול דעתו בהמשך הדרך, בבואו להכריע לגופה של התביעה העיקרית (רע"א 4187/12 עמית נ' בנק לאומי בע"מ, 29.5.2012).
משום כך, בשלב זה אין על בית המשפט חובה לבחון את כל הראיות ולדון בעיצומו של עניין, ואין הוא דן בניתוח מקיף של הראיות (ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105).
באשר למאזן הנוחות, המטרה העיקרית היא שמירת המצב הקיים. הענקתו של סעד זמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק דין בתביעה (ע"א 732/80 ארנס נ' בית-אל-זכרון יעקב, פ"ד לח(2) 645).

7. יישום הכללים האמורים על ענייננו מביא בהכרח למסקנה, שיש להיעתר לבקשה.
המבקשות שטחו בפני בית המשפט מסכת סדורה ומנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר זכויותיהן וזכויות יתר התובעים בדירה, כילדיו ונכדיו ויורשיו כדין של בעל הזכויות המקורי בדירה.
כן שטחו בצורה מסודרת, עם פירוט תאריכים ומאורעות, את אופן החזקה והשימוש שנעשו בדירה מאז פטירת הבעלים המקוריים ועד היום.
סיפור הדברים נתמך בתצהירו של עזיז דלח, בעלה של המבקשת 1 (בתו של בעל הזכויות המקורי).
אין פסול בכך שהבקשה נתמכת בתצהיר של על ידי בעלה של המבקשת 1 ולא על ידי המבקשות עצמן, או מי מהתובעים, כיוון שעל פי דבריו הוא היה מעורה בכל הדברים, והוא שעמד בקשר עם כל המעורבים (המשטרה וכו').
חקירתו על ידי ב"כ המשיבים לא גילתה כל פירכה או סתירה בדבריו.
המשיבים 1 ו-2, לעומת זאת, לא טרחו להתייצב לדיון ואף לא להגיש תצהיר התומך בטענתם כי רכשו את הזכויות בדירה ממי שהיה רשום כמורשה חתימה של החברה, זכרוב, ולא הוצג כל מסמך בעניין זה.
גם השאלה כיצד הזכויות בדירה הגיעו לאותו זכרוב נותרה לוטה בערפל.
נמצא, כי על פני הדברים, סיכויי התביעה הם טובים.
מובן, כי קביעה זו נכונה, כאמור, לשלב זה של בחינת הבקשה לצווים זמניים בלבד, ואין בכך כדי לקבוע את תוצאות התביעה בסוף.

8. גם מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשות.
כאמור, על פי תיאור הדברים בבקשה, שנתמך בתצהירו של עזיז, עד פטירתו של דידו ז"ל בשנת 2015, הדירה הוחזקה על ידי בני משפחת המבקשות. לאחר מכן, הוחזקו מפתחות הדירה על ידי משטרת ישראל ורק בתחילת 2019 שנה זו הם הועברו לידי בני המשפחה.
הדברים מתיישבים גם עם המסמך שצירף ב"כ המשיבים 1 ו-2 ל"הודעתם": מכתב המופנה מפרקליטות המדינה לב"כ המשיבים, שעתרו לבג"ץ למתן צו שיורה על פינוי "הפלישה" לדירה (ככל הנראה, הכוונה לתובעים דנן).
במכתב זה, מיום 11.3.2019, נכתב כי ביום 5.3.19, הגיעו גורמי משטרת ישראל לדירה ו"מצאו ביחד עם הקבלן שהיה במקום [הכוונה לקבלן שיפוצים מטעם המשיבים] כי אין אף אחד בדירה . . .". משמע, כי עד לתחילת חודש זה הדירה הייתה ריקה מאדם, כולל המשיבים או מי מטעמם.
כמובן, שככל שיש אמת בטענה שהדירה הושכרה לצד שלישי, אזי זכותו של השוכר אינה יכולה להיות טובה מזו של המשיבים.

9. כמתואר לעיל, רק במהלך חודש פברואר שנה זו גילו המבקשות (והתובעים), מתוך המכתב שנשלח אליהם על ידי עיריית תל-אביב, כי אדם אחר טוען שהוא המחזיק בדירה.
כתב התביעה והבקשה הוגשו עוד באותו חודש.
מכאן גם שהמבקשות (והתובעים) מיהרו לעמוד על זכויותיהם, בטרם יהיה סיפק בידי המשיבים לקבוע עובדות מהותיות בשטח.

10. אשר על כן, ניתנים בזה הצווים הזמניים כדלהלן:
א. נאסר על המשיבים 1 ו-2, או מי מטעמם, לעשות כל דיספוזיציה בדירה ובמקרקעין הנדונים;
ב. נאסר על המשיבים 1 ו-2, או מי מטעמם, להיכנס לדירה, להחזיק בה ולעשות בה כל עבודה או שימוש כלשהם;
ג. המשיבה 3 תרשום הערת אזהרה בגין הימנעות מביצוע עסקה על הדירה ועל המקרקעין הנדונים;
ד. המשיב 4 ימנע כל רישום נוסף במניות החברה הנדונה;
ה. המשיבה 5 תימנע ממתן אישורי מיסים בקשר להעברת הזכויות בדירה;
ו. המשיב 6 יימנע מהעברת כספים הקשורים לדירה.
אינני נענה בשלב זה לצו שהתבקש להעברת המסמכים הקשורים להלוואה שניתנה, והדבר צריך להיעשות במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה עצמה.

להבטחת כל נזק העלול להיגרם ממתן הצווים המבוקשים, יפקידו המבקשות ערבון כספי במזומן (או ערבות בנקאית צמודת מדד) בסך 25,000 ₪.
ניתנת ארכה להפקדת העירבון עד יום 1.5.19.
המשיבים 1 ו-2 ישלמו למבקשות הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪.

11. נקבע לק"מ בתביעה ליום 7.7.19 שעה 9:15.

ניתנה היום, י"ט אדר ב' תשע"ט, 26 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.