הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 36134-02-17

לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

התובע:

רמי גני, עו"ד
התובע מייצג את עצמו.

נגד

הנתבעת:

אפרת שנהוד מליחי
ע"י ב"כ עוה"ד אלעד פלג

פסק דין

בתביעה שלפני תובע התובע לאכוף חוזה שנכרת בעל פה בינו לבין הנתבעת ולחייב את הנתבעת להעביר לו 40% מהזכויות במיזם שיפורט להלן ו/או בכל חברה שהוקמה או שתוקם ובכל מסגרת אחרת באמצעותה תבקש הנתבעת להוציא לפועל את המיזם.

רקע

בסמוך לשנת 2014 הגתה הנתבעת (להלן: "אפרת" או "הנתבעת") רעיון לפיתוח וייצור כיסא טיפולי לבעלי מוגבלויות (להלן: "המוצר" או "המיזם"). כחלק ממאמציה לקידום המיזם ניסתה אפרת להתקשר עם גורמים שונים ובין היתר, פנתה לתובע שהוא קרוב משפחתה (להלן: "רמי" או "התובע"), ביום 7.4.2016.

לשלמות התמונה, יצוין, כי בשלב זה נזנחו המוצר הראשוני ומוצר שני שפותחו ובמקומם פותח מוצר שלישי.

כחלק מקידום המיזם, הוצג המוצר בתחרות ממציאים מעל גיל 45 שארגנה קרן מיראז' , ואף זכה בפרס הראשון בסך 100,000 $.

לטענת התובע, בפגישה שהתקיימה בינו לבין אפרת נכרת הסכם, בעל פה, לפיו חלקו במיזם או בחברה באמצעותה יבוצע המיזם, יעמוד על 40%. לטענת התובע אפרת התכחשה להסכם האמור ולמרות ניסיונות גישור בסיוע גורמים שונים, רשמה אפרת חברה בשם ריסימטרי בע"מ (להלן: "החברה") לקידום וביצוע המיזם מבלי שרמי נרשם כבעל מניות בחברה. מכאן, התביעה שלפני.

טענות התובע:

אפרת ניסתה להתקשר עם גל קל ולאחר מכן עם מר גיורא קליינר בהסכמי שותפות לקידום המיזם, אולם ניסיונות אלה לא צלחו, ואז פנתה אפרת אל רמי, בעל פה, והציעה לו להיות שותף שלה במיזם יחד עם ד"ר איריס שיחור (להלן: "ד"ר שיחור") ומר דני שחף (להלן: "מר שחף"), כאשר הוסכם שרמי יבוא במקום מר גיורא קליינר ויהיה זכאי ל – 40% מהמיזם, באופן שהמיזם יתחלק כדלהלן: 40% אפרת; 40% רמי; 10% ד" ר שיחור; 10% מר שחף.

לאחר ההסכמה האמורה החלו אפרת ורמי בתכנון מצגת לתחרות בינלאומית ליזמים מעל גיל 45 מטעם קרן מיראז'. אפרת ורמי היו שותפים לכל המפגשים לקידום המיזם וההכנה לתחרות הבינלאומית והציגו יחדיו מצגת שהכינו.

בשלב מסוים קודם למועד התחרות הבינלאומית ביקשה אפרת לשנות את שיעור השותפות במיזם באופן שהיא תהיה בעלת 50% ורמי יחזיק ב – 30% מהמיזם, אולם רמי התנגד לכך והבהיר לאפרת שהשותפות צריכה להתבסס על עקרון של שוויון.

התחרות הבינלאומית התקיימה ביום 8.5.2016 והמוצר זכה במקום הראשון ובפרס כספי של 100,000 $, אותו אמורים היו השותפים לקבל עם הקמת חברה לביצוע המיזם.

בסמוך לאחר הזכייה בתחרות מיראז' סמוך לאחר הזכייה התכחשה אפרת להסכם שנכרת בינה לבין רמי ונציגים מטעמה ניהלו שיחות עם רמי, בהן ביקשו להפחית את שיעור חלקו של רמי במיזם לכדי 10%. בשלב מסוים העלו נציגי אפרת הצעה להקצות לרמי 15% ממניות החברה שתוקם כאשר 7% יהיו מוגנים מפני דילול ו – 8% יהיו מוגנים מפני דילול בסיבוב גיוס ההון הראשון. אלא, שנשלחה אל רמי טיוטת הסכם שונה מהסיכום האמור ואפרת לא הייתה מוכנה לקבל את הסיכום שהושג בין רמי לבין נציגיה, ועמדה על כך שיוקצו לרמי 15% ממניות החברה, ניתן יהיה לדלל את רמי והוא לא יהיה שותף בהחלטות החברה ובפעולותיה. לכך לא הסכים רמי.

במקביל לניהול המשא ומתן עם רמי, פתחה אפרת "בהסתר ובהיחבא" את החברה מבלי להקצות לרמי מניות בחברה.

טענות הנתבעת:

אפרת יחד עם ד"ר שיחור ומר שחף פעלו לפיתוח המוצר ובחודש אוגוסט 2015 נרשם המוצר כפטנט על שם אפרת, ד"ר שיחור ומר שחף. לצורך פיתוח הפטנט השקיעו אפרת, ד"ר שיחור ומר שחף מאות שעות עבודה והשקיעו מכספם הפרטי עד לפיתוח אב טיפוס עובד וגיבוש תכנית עסקית לשם פיתוח וישווק המוצר.

רק לאחר פיתוח המוצר תוך השקעה של 14 0,000 ₪ ומאות שעות עבודה מצד אפרת, גיבוש התכנית העסקית ובחירתו של המיזם להשתתפות בשלב הגמר של תחרות קרן מיראז', פנתה אפרת אל רמי כדי שיסייע בגיוס משקיעים וכספים למיזם בתקופת ניסיון במהלכה תיבדק יכולתו של רמי להשתלב במיזם ולתרום לקידומו.

בשיחה שהתקיימה ביום 7.4.2016 לא דובר על "הנתח" אותו יקבל רמי בחברה שתוקם ועניין זה נשאר פתוח עד לסיום היחסים בין אפרת לבין רמי.

ההסכם בין הצדדים הותנה בתקופת ניסיון ובגיוס משקיעים על ידי רמי. תקופת הניסיון לא צלחה הואיל ואפרת הבינה מהר מאוד מהתנהגותו של רמי במעמד תחרות מיראז' ולאחריה שהוא אינו מתאים להיות חלק מהמיזם החברתי שהגתה והיא אינה מעוניינת להיות שותפה שלו. עוד גילתה אפרת במשך החודש בהם היו הצדדים בקשר מותנה כי בניגוד למצגיו, רמי אינו מסוגל להביא משקיעים למיזם. מכאן, שההסכם המותנה בין הצדדים לא נכנס לתוקף.

לחילופין, בהעדר גמירות דעת ומסוימות לא נכרת הסכם. עת פנתה אפרת אל רמי בפגישה מיום 7.4.2016 וביקשה לבחון את שילובו של רמי בתקופת ניסיון גילתה דעתה אפרת "שהיא עדיין לא יודעת אם היא מעוניינת להתקשר עם התובע בהסכם שותפות ארוך טווח".

רמי עורך דין במקצועו וחזקה עליו שהיה מקפיד להתקשר בהסכם בכתב שכל פרטיו ברורים בתום תקופת הניסיון. הוא לא הקפיד על כך והמשיך במשא ומתן על שיעור חלקו במיזם משום שידע שההסכם טרם נכרת, שהצדדים מצויים בתקופת ניסיון ושהם לא גמרו בדעתם באופן סופי להתקשר בהסכם.

אפילו ייקבע כי נכרת הסכם, רמי הפר את ההסכם בכך שלא גייס משקיעים בניגוד למצגיו, ואפרת זכאית הייתה לבטל את ההסכם.

רמי הודיע שאין לו אמון באפרת ואינו מעוניין לתרום למיזם. ממילא, אפילו יימצא שנכרת הסכם ואפרת הפרה אותו, לא ניתן לכפות על ביצוע ההסכם בשל הוראות סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, משום שהחוזה אינו בר ביצוע, או כפיה לעשות או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי או שאכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין.

רמי הגיש תביעה אישית נגד אפרת, בגין התחייבותה האישית לכאורה להקנות לו 40% מהחברה שתקום בעתיד. בינתיים ולאחר שהיחסים בין רמי לבין אפרת "עלו על שרטון" הוקמה החברה שבעלי המניות בה הם אפרת, מר שחף, ד"ר שיחור, מר רון מירון ועו"ד אריאל פרנק. בנסיבות אלה ומשבעלי המניות בחברה לא צורפו כצד לתביעה, אין ליתן את הסעד הנתבע.

המיזם נשוא ההליך נזנח זה מכבר והסעד אותו תובע רמי הוא תיאורטי.

אפרת הגתה את פיתוח הכיסא לבעלי מוגבלויות כמפעל חיים בו השקיעה יחד עם אחרים, מאמצים ומשאבים רבים, בעוד רמי מבקש "לעשות כסף קל" ללא השקעה של כספים או כל תרומה מקצועית או אחרת, ועל כן יש לדחות את תביעתו.

דיון

במסגרת הדיון בתביעה הוגשו תצהירים מטעם רמי, אשתו, גב' ליאת שלום גני, אפרת, בעלה רני מליחי ומר שחף. בדיון מיום 5.6.2019 נחקרו רמי, אפרת, מר שחף ורני מליחי.

בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לתוכן השיחה שניהלו אפרת ורמי ביום 7.4.2016 ביחס למיזם . בתצהירו התייחס רמי לתוכן השיחה האמורה, וכך הצהיר (שם סעיף 2):

"בתחילת שנת 2016 פנתה הנתבעת אליי והציעה לי להיות שותף במיזם לפיתוח כיסא מודולארי חכם עם חלקים נעים (להלן: "המזם"). אני הסכמתי וקיבלתי את הצעתה של הנתבעת.
הוסכם בינינו על שותפות שווה בה לי ולאפרת יהיו 40% מהשותפות לכל אחד וה – 20% הנותרים יחולקו בשווה בין שני אנשים שסייעו עד כה: דני שחף ואיריס שיחור. סיכמנו כי נשתף פעולה, נקדם יחד את המיזם ונוביל אותו למצב שבו ניתן יהיה לייצר כיסא מסחרי, עוד סיכמנו על הליכה משותפת לתחרות יזמים בני 45 ומעלה".

בהמשך תצהירו מתייחס רמי לשיחת טלפון שהתנהלה בינו לבין אפרת ביום 8.4.2016 באשר לשיעור שותפותו במיזם, וכך הצהיר (שם, סעיף 6):

"בשיחת טלפון לפני התחרות ביקשה ממני אפרת לשנות את הרכב השותפות כך שהיא תיוותר עם 50% ואילו אני אחזיק ב – 30% מהמניות. בשיחה זו אמרתי לאפרת כי אני מאמין ב עיקרון של שוויון בין שותפים ולכן שיעור האחזקה במניות צריך להיות שווה. לעת עתה וכדי שתרגיש נוח לקראת התחרות העמדנו את היחס של השותפות בינינו על 50/30 עד שתסתיים התחרות".

בהמשך התייחס רמי לשיחה נוספת מיום 4.6.2016, שנוהלה בינו לבין אפרת בנוכחות אשתו של רמי גב' ליאת שלום גני, וכך הצהיר (שם, סעיף 9):

"בפגישה זו שוחחנו על חלוקת האחוזים בחברה שעתידה לקום כשאפרת מנסה "לשכנע" אותי להסתפק בפחות מ 30% מהמניות לגביהן לא הייתה מחלוקת מעולם. בתגובה דחיתי את בקשתה בתוקף".

מהאמור לעיל, עולה כי לגרסת רמי פנייתה של אפרת נגעה רק לשיעור חלקו של רמי במיזם ולהשתתפותם בתחרות מיראז'.

גם אפרת התייחסה בתצהירה לתוכן השיחה שהתנהלה בינה לבין רמי ביום 7.4.2016, וכך הצהירה (שם, סעיף 61 לתצהירה):

"ביום 7.4.2016 נפגשנו אני, בעלי ניר (להלן: "ניר") ועו"ד גני. הפגישה התקיימה בבית קפה בעיר מודיעין בשעות הערב המאוחרות. במהלך הפגישה הצגתי בפני עו"ד גני את התוכנית העסקית ומצגת המשקיעים. הצעתי לעו"ד גני לנסות ללכת יחד (קרי, תקופת ניסיון בדיוק כפי שהיה עם קליינר, כפי שניסח זאת עו"ד גני), וזאת כאשר עו"ד גני מצטרף בכובע של "בעל קשרים ויכולות לגייס כספים/משקיעים", כפי ש"מכר" לי את עצמו. בפגישה זו לא דובר על אחוזים או על שותפות. בתום הפגישה ביקשתי מעו"ד גני לחשוב על הדברים ולשקול האם קיימת לו יכולת לגייס משקיעים, להשתלב במיזם ולקדמו. עו"ד גני מסר כי יחשוב על הדברים ויחזיר לי תשובה".

מהאמור בתצהירה של אפרת, עולה כי בפנייתה אל רמי ביקשה אפרת לבדוק אפשרות לשילובו של רמי במיזם לצורך גיוס כספים ומשקיעים, כאשר במסגרת פנייה זו לא דובר על שיעור השתתפותו של רמי במיזם.

נמצא שבין רמי לבין אפרת יש מחלוקת גרסאות באשר לתוכן הדברים שנאמרו בפגישה מיום 7.4.2016, ובכך אדון להלן.

בתצהירו התעלם רמי מההשקעה של אפרת ושותפיה במיזם בתקופה שקדמה לפגישה האמורה (כמפורט בסעיפים 2 – 5, 27 , 31 – 58 לתצהירה של אפרת) .

בחקירתו נשאל רמי מדוע תצהירו אינו מתייחס לאירועים שהתרחשו לפני 2016 וקשורים למיזם. אולם לא מצאתי בתשובתו הסבר המניח את הדעת אם בכלל (ש' 18 ע' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2016).
בחקירתו טען רמי כי ציין בתצהירו שאפרת פנתה אליו בשנת 2014 (שם, ש' 24 ע' 6). אלא שלא מצאתי בתצהירו של רמי התייחסות לפניה של אפרת משנת 2014, ובכך יש כדי לפגוע באמינותו של רמי למצער בכל הקשור בניסיון למזער את ההשקעה של אפרת ושותפיה במיזם קודם לפגישה מיום 7.4.2016.

גרסתה של אפרת אודות המאמצים והפעולות שנעשו על ידי אפרת, מר שחף וד"ר שיחור, ובכלל זה פיתוח אב טיפוס למוצר, רישום פטנט והשתתפות בשלבים המוקדמים של התחרות הבינלאומית של קרן מיראז', נתמכו בראיות שצירפה אפרת לתצהירה, בהן:
נספח 4, דוא"ל מיום 7.9.2014 מאת גל קל בע"מ בעניין כוונה לקיים שותפות שמטרתה "פיתוח וייצור פתרונות הושבה וטיפול מתקדמים ויחודיים לאנשים בעלי מוגבלות פיזית, בכלל זה כסא טיפולי המכיל 3-5 מצבים ( ALL IN ONE)".

נספח 5, דוא"ל מיום 10.9.2014 מאפרת לרמי בו היא מודיעה כי הוא מוכנה לשלם על הייעוץ של רמי בהתקשרות עם גל קל.

נספח 7, מסמכים לרישום פטנט לגבי FLEXIBLE SEAT SUPPORT SYSTEM.

נספח 9, הסכם סיום התקשרות עם מר גיורא קליינר שערך רמי, ביום 8.6.2016 לפי בקשתה של אפרת (נספח 15).

נספח 11, הזמנה מיום 20.3.2016 לסדנה לקראת תחרות מיראז'.

נספח 12, חליפת דוא"ל מיום 5.4.2016, בדבר עליית המיזם לשלב הגמר בתחרות מיראז'.

עוד ניתן ללמוד על ההשקעה של אפרת, ד"ר שיחור ומר שחף והפעולות שנעשו לקידום המיזם בין השנים 2013 – 2016 מתצהירו של מר שחף, לפיו כבר בחודש ינואר 2016 החל הייצור של אב טיפוס עובד (שם, סעיף 14).

לכך יש להוסיף, כי רמי עצמו אישר בחקירתו כי ידע על כל ההשקעות שביצעו אפרת ושותפיה בתקופה שקדמה לפגישה מיום 7.4.2016 ובכלל זה רישום הפטנט על שם אפרת ושותפיה (ע' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019).

ראיות אלה, מלמדות שעוד לפני הפגישה מיום 7.4.2016, אפרת ושותפיה דאז ד"ר שיחור ומר שחף, הגו, פיתחו וקידמו את המוצר שעליו התבסס המיזם. משום מה ולמרות שבחלק מהאירועים היה רמי שותף, כידיד ובן משפחה אליו פנתה אפרת כדי שייעץ לה וינסח מסמכים הקשורים במיזם, האירועים והפעולות הקשורות במיזם שנעשו קודם לפגישה שנערכה בינו לבין אפרת בקשר עם שילובו במיזם לא נזכרו בתצהירו, וזאת יש לזקוף לחובתו, בבחינת גרסאות הצדדים באשר לתוכן השיחה מיום 7.4.2016.

זאת ועוד. בתצהירה מבהירה אפרת מדוע ביקשה לצרף את רמי למיזם: "כאשר עו"ד גני מצטרף בכובע של "בעל קשרים ויכולות גיוס כספים/משקיעים, כפי ש"מכר" לי את עצמו". מנגד לא ניתן למצוא בתצהירו של רמי מהו הערך המוסף שלו למיזם או מהי התמורה שנתן או התחייב לתת כנגד החלק במיזם שלטענתו התחייבה אפרת להעביר לו. למעשה בחקירתו אישר רמי את גרסתה של אפרת באשר למצג שהציג לה לפני הפגישה ביום 7.4.2016 (ש' 28 ע' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019):

"ש. לפני ההתקשרות נתת לה מצגים שיש לך מאות אנשים שישקיעו במיזם.
ת. אמרתי לה שיש לי קשרים עם מאות אנשים וזה נכון".

כך גם ניתן ללמוד מרשימת המשקיעים שהציג רמי (מוצג מב/1). זאת, מבלי להידרש לטענת אפרת לפיה מדובר ברשימת אנשי קשר של רמי ותו לאו.

בחקירתו התייחס רמי לתוכן השיחה מיום 7.4.2016, וכך העיד (ע' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019):

"ש. בסעיף 61 לתצהיר של אפרת, ב- 7.4 נפגשתם, היא הציגה לך את התכנת העסקית במצגת משקיעים, והציעה לך לנסות ללכת יחד, שתהיה תקופת ניסיון בת חצי שנה בדיוק כפי שהיה עם גיורא קליינר?
ת. זה לא נכון.
ש. אתה אומר שלא הייתה תקופת ניסיון?
ת. לא הייתה תקופת ניסיון ולא הייתה איזה שהיא התניה. קבענו ללכת כשותפים. לא היו שום התניות. כל ההתניות נולדו מאוחר יותר. כשהיא רצתה לשנות את הפורמט אז היא התחילה להמציא התניות.
ש. גיוס משקיעים למשל?
ת. זו לא הייתה התניה.
ש. בתצהירך נעלם לי דבר אחד ממנו, דובר שם על מספרים אם זה 40 או אם זה 30. לא ראיתי מה היה התפקיד שלך ומה הייתה התרומה שבגינה אתה אמור לקבל כמחצית מהחברה, שאנשים השקיעו אלפי שעות וכספים פרטיים כדי לקדם אותה? זו חב' של תמצית של 20 שנות קריירה של אדם פה, שנלחם למען ילדים עם מוגבלויות. אתה מדבר פלטפורמה, שיש שם קניין רוחני, ואתה אומר לי מגיע לי 40%. מה התרומה שלך הייתה שם? מהתצהיר שלך ראיתי שום מילה, זה הכל חד צדדי. מה אתה היית אמור לתת?
ת. שאפרת פנתה אלי אחרי שגיורא קליינר יצא מהתמונה, ומאחר והיא מצאה ש- 40% של גיורא קליינר התפנו, והיא פנתה אלי, שאני אכנס איתה כשותף במקומו כדי שהיא תוכל להתעסק בפן המקצועי ואני אוכל לקדמה בקידום המיזם. התחלנו לדבר על הדברים ואמרתי לה שיש חברה שאני מכיר שהם לוקחים דברים והופכים למוצר, ובאמת הלכנו אליהם. חב' מדהימה שיושבת ב- 4 קומות, היא הסתכלה על המוצר, הבינה את היופי שלו, והתחילה להגיד מה הכיוונים שאפשר להתחיל איתם. היא אמרה לי בוא תקדם אותי לקראת מוצר, זו הייתה ההתקשרות שלי.
...
ש. נשלח אליך מייל על-ידי אפרת – נספח 15 לתצהיר שלה, זה השלב שגיורא קליינר יצא, והיא פונה אליך, בוא תערוך הסכם קצר שמוציא אותו. ובנוסף תתחיל לארגן פגישת משקיעים על תכנית עסקית סגורה. למה היא כתבה לך את זה?
ת. כחלק ממה שרציתי להביא למיזם זה את הקשרים שלי.
ש. להביא משקיעים. למשל היה מדובר בצרפתי ממבשרת שהיה אמור להביא חצי מיליון דולר?
ת. הצרפתי הזה קוראים לו בן עטר, הבן אדם רצה להשקיע במיזם.
ש. אתה כן אמרת על המשקיע.
ת. אני פניתי אליו.
ש. אתה הצגת מצגים שאתה תביא מיליון דולר, ואמרת יש לי רשימת משקיעים, גם אם זה אומר שכל אחד יביא 25,000 דולר, אני יכול לגייס לך מיליון דולר.
ת. לא התחייבתי על סכום. בהחלט אמרתי שיש לי קשרים ואפנה לאנשים שיביאו כסף. הרעיון הוא יכול להיות אחד שישקיע הרבה, הינו צריכים לשבת במסגרת החב', ולקבל החלטה אסטרטגית מה אנחנו רוצים לעשות. אני לא יכולתי לקבל את ההחלטה מבלי שנשב ונדבר על זה ביחד. אבל את הקשרים, כן אני יכול להביא.
ש. במיזם הזה יש כמה שותפים, כל אחד מביא כישרון, זמן וניסיון. ואתה היית אמור להביא משקיעים. ולא קיבלת מתנה פה.
ת. זה לא חוזה מתנה.
ש. אתה היית אמור לתת משהו?
ת. לא.
ש. לא היית אמור לתת משהו?
ת. לא בהתניה. הייתי אמור לקחת כחלק ולהיות שותף, וכשותף זה גם גיוס משקיעים.
ש. ב- 4/16 התרומה שלך עדיין לא ניתנה?
ת. אני לא מסכים.
ש. במועד ההתקשרות, מה הבאת אליה?
ת. אני לא אומר שמגיע לי. היא באה ומציעה לי 40% מהחברה.
...
נותנים לך פה נתח מאוד משמעותי בחב' של 40%, וצריכה להיות איזה שהיא הדדיות. מה ההדדיות ומה התרומה שלך. אמרת שתביא משקיעים וזו לא הייתה התנייה. מה כן היית אמור לעשות?
ת. הייתי אמור להוביל את המיזם ממצב של אב טיפוס למצב של מוצר.
ש. יושבים בחב' הזאת אנשים, מנכ"ל טבע,
ת. מנכ"ל טבע לא היה באותה נקודה שבה אפרת ואני התקשרנו. היו שם האנשים המכובדים והמקצועיים שם במשך שנים. במשך 3-4 שנים הכסא הזה היה אב טיפוס. כשהיא פנתה אלי היא ביקשה שנזיז את העגלה הזו קדימה.
ש. לא היה חסר ידע מקצועי לעגלה אלא כסף, וזה מה שהיא אמרה לך. אתה נתת לה מצגים שיש לך משקיעים בכיס שמחכים כבר. נתת לה שמות, ובגין זה היא הכניסה אותך כשותף מותנה.
ת. זה לא נכון".

רמי לא היה איש מקצוע בתחום המיזם ובחקירתו אישר שלא היה לו ניסיון בקידום וניהול מיזמי הזנק (ע' 5 6 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019). על רקע זה ובהתחשב בעדותו של רמי שלעיל והראיות שפורטו לעיל, גרסתה של אפרת לפיה ביקשה מרמי לגייס משקיעים או כספים למיזם ושילובו במיזם היה מותנה, נראית סבירה ואמינה. לציין, כי בשיחה מיום 7.8.2016 אותה הקליט רמי הבהירה אפרת שבפגישה מיום 7.4.2016 אמרה לרמי "רמי אנחנו ננסה להיות ביחד. ננסה" ורמי השיב: "יכול להיות שאמרת את זה, אני לא זוכר". דהיינו, בשיחה שהתקיימה אמנם מספר חודשים לאחר הפגישה מיום 7.4.2016, רמי לא הכחיש שפנייתה של אפרת ביום 7.4.2016 כללה תקופת ניסיון שנועדה לבחון את השתלבותו של רמי במיזם. לכך יש להוסיף, כי דווקא מהראיה שצירף רמי (תמליל השיחה מיום 7.8.2016), עולה כי בפנייתה מיום 7.4.2016 התנתה אפרת את שילובו של רמי במיזם בתקופת ניסיון, כך בין היתר מהאמור בש' 2 ע' 11, ש' 13 ע' 13, ש' 17 ע' 13, ש' 23 ע' 13, ש' 12 ע' 14 וש' 25 ע' 14 לתמליל (נספח א' לתצהירו של רמי).

לתמיכה בגרסתו אודות תוכן ההסכמות שהיו בינו לבין אפרת, צירף רמי את תצהירה של אשתו, ליאת שלום גני אשר הצהירה בסעיף 2 לתצהיר, כי בתחילת 2016 רמי סיפר לה כי אפרת הציעה לו להיות שותף במיזם כאשר חלקו של רמי במיזם הוא 40%. אמנם באי כח הנתבעת ויתרו על חקירתה של ליאת, אולם גם כך, משקלה של הצהרה זו של ליאת הוא אפסי לפי שהיא לא נכחה בפגישה בין רמי לבין אפרת מיום 7.4.2016 והיא אינה יכולה להעיד על תוכן הפגישה כמקור ראשון. לכך יש להוסיף כי ליאת היא בעלת עניין וגם בכך יש כדי לגרוע ממשקל הצהרתה.

לתמיכה בגרסתו, צירף רמי תמליל הקלטת שיחה שניהל עם אפרת (נספח 1) ביום 7.8.2016, מספר חודשים לאחר הפגישה מיום 7.4.2016, אלא שלא מצאתי בשיחה המאוחרת תמיכה לגרסתו. אדרבא, ניסיונו של רמי לשכתב את העבר כאשר ביקש את אישורה של אפרת, כאילו נכנס לנעליים של גיורא קליינר "השותף הקודם", נתקל בהסתייגות מצד אפרת.

למעט התקשרותה עם ד"ר שיחור ומר שחף שהסכימו לתרום למיזם חברתי, ניסיונם המשותף של אפרת ורמי, מלמד שכאשר ביקשה אפרת לצרף שותפים למיזם, היא פעלה לעשות זאת בכתב, כמו במקרה של הכנת טיוטת ההסכם בין אפרת לבין גל קל בע"מ בה היה מעורב רמי לפי בקשת אפרת (נספחים 4 – 6 לתצהירה של אפרת ועדותו של רמי – ש' 1 ע' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019 ).

מנגד, בחקירתה אישרה אפרת כי בניגוד לאמור בסעיף 61 לתצהירה, בפגישה מיום 7.4.2016 דיברו היא ורמי גם על "אחוזים" (ש' 10 ע' 30 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019).

לתמיכה בגרסתה אודות תוכן השיחה שניהלה עם רמי ביום 7.4.2016, צירפה אפרת את תצהירו של מר ניר מליחי, בעלה, שהצהיר כי ביום 7.4.2016 נכח בפגישה שהייתה בין אפרת לבין רמי ולגבי תוכן השיחה הצהיר (שם, סעיף 4):

"במהלך הפגישה אפרת הציגה בפני עו"ד גני את התוכנית העסקית ומצגת המשקיעים, והציעה לעו"ד גני לבחון את כניסתו למיזם, כאשר הודגש כי הצדדים יבחנו במהלך תקופת ניסיון אפשרות של עבודה משותפת, וכי עו"ד גני מצטרף בכובע של "בעל קשרים ויכולות גיוס כספים/משקיעים, כפי ש"מכר" את עצמו (מצג שהתברר בדיעבד כמצג שווא). בפגישה זו לא דובר על אחוזים או על שותפות. בתום הפגישה ביקשה אפרת מעו"ד גני לחשוב על הדברים ולשקול האם קיימת לו יכולת לגייס משקיעים, להשתלב במיזם ולקדמו. עו"ד גני מסר כי יחשוב על הדברים ויחזיר תשובה".

אף שמר ניר נכח בפגישה מיום 7.4.2016 ונחקר בדיון מיום 5.6.2019, איני רואה ליתן משקל רב להצהרתו, לפי שהוא בעל עניין, ועיקר הוא שבכל הנוגע לפגישה מיום 7.4.2016, תצהירו של ניר זהה כמעט לתצהירה של אפרת, מעין "העתק הדבק" וככלל לתצהיר הניתן באופן זה גם אם מדובר באותו אירוע , אין משקל רב. לכך יש להוסיף, כי מחקירתה של אפרת כמפורט בסעיף 17 שלעיל, נמצא כי גרסתם של אפרת וניר כאילו בפגישה האמורה לא דובר על אחוזים אינה נכונה.

סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע:

"פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה..."

בע"א 158/77 חוה רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו) (להלן: "עניין רבינאי"), דן בית המשפט בתוקפו של זכרון דברים, ובין היתר, קבע (שם, פסקה 5) :

"עקרונית ניתן להשקיף על זכרון דברים משתי נקודות מבט: בהתאם לנקודת המבט האחת, עריכת זכרון הדברים היא שלב אחד מבין שלבי המשא והמתן, שלבים שתחילתם בטרם נעשה זכרון הדברים, המשכם הוא במעשה זכרון הדברים, וסיומם לאחר עריכת זכרון הדברים, עם כריתתו של החוזה המחייב. בהתאם לנקודת מבט זו, עריכת זכרון הדברים כשלב ביניים במשא ובמתן לא באה אלא כדי להעלות על הכתב את שהצדדים כבר הסכימו ביניהם, מתוך הבנה כי הסכמה זו אין בה גמירת הדעת הסופית לשכלולו של המשא והמתן בין הצדדים...
...
בהתאם לנקודת המבט האחרת, הצדדים באו לכדי הסכם ביניהם, תוך שהם סיימו את המשא והמתן ביניהם עם עריכת זכרון הדברים. עם זאת הם מבקשים לא להסתפק בהסכם זה, אלא הם מבקשים לתת לו חותם פורמלי ופרופסיונלי. זכרון הדברים מהווה, לפי נקודת מבט זו, "הסכם גמור ומוחלט" היוצר את הקשר המשפטי בין הצדדים וזאת אף אם החוזה הפורמלי לא יצא אל הפועל...
מהו המבחן שלפיו יקבע לאיזו משתי הקטגוריות הנזכרות נופל זכרון דברים פלוני? בענין זה קבעה פסיקתו של בית משפט זה שני מבחנים מצטברים. המבחן האחד הוא כוונתם של הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב ביניהם עם ההסכמה על זכרון הדברים; המבחן השני הוא קיומה של הסכמה בזכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה שביניהם.
המבחן הראשון לתוקפו המשפטי של זכרון הדברים הוא בכוונתם של הצדדים (ע"א 407/66, עמ' 294). על כוונה זו יש ללמוד, על-פי אמות המידה של האדם הסביר, מהתנהגותם של הצדדים לפני, בשעת ולאחר ההסכמה על זכרון הדברים ומתוכן זכרון הדברים עצמו...(ע"א 694/69 מגידו נ' "דיור חן", פ"ד כד(2) 6, 9). בחינתו של זכרון הדברים עצמו חייבת לשים דגש על שני ענינים: היסודות שהצדדים קבעו בזכרון הדברים עצמו ו"נוסחת הקשר" שנקבעה בזכרון הדברים בינו לבין "החוזה" הפורמלי שייחתם בעתיד. במקום שהצדדים קבעו את עיקרי היסודות לעסקה שביניהם בזכרון הדברים עצמו, ניתן להניח כי כוונתם היתה להגיע לכדי קשר משפטי מחייב ואין להניח כי התכוונו רק לשלב ביניים במשא ובמתן שביניהם. לעומת זאת, אם התנאים היסודיים לעסקה - כגון מחיר, כמות וזמן בעסקת מכר - לא הוסכמו בין הצדדים, יש להניח כי הם טרם סיכמו את המשא והמתן ביניהם וזכרון הדברים אינו אלא שלב ביניים במשא ובמתן שטרם נסתיים. "נוסחת הקשר" אף היא מעידה על כוונת הצדדים. אם נאמר בזכרון הדברים במפורש כי הוא לא מטיל על הצדדים כל חיוב בטרם יעשה החוזה הפורמלי, הרי בכך הביעו הצדדים דעתם הברורה כי זכרון הדברים אינו אלא שלב ביניים, ויש להמתין לכריתתו של החוזה הפורמלי. לעומת זאת, אם הצדדים קבעו בזכרון הדברים כי הוא מחייב אותם, הרי בכך הביעו הצדדים את דעתם הברורה כי זכרון הדברים אינו שלב ביניים, אלא הוא מקור הזכויות והחובות ביניהם (ע"א 139/54 גריידל נ' הורוביץ, פ"ד יא 57). ..
...
המבחן השני לתקפו המשפטי של זכרון הדברים הוא בקיום הסכמה בגופו של זכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה. זהו תנאי נפרד ועצמאי. אפילו מגלה מכלול העובדות של המקרה כוונה ליצור קשר משפטי מחייב עם החתימה על זכרון הדברים, אין בכוונה זו כדי ליצור את הקשר המצופה, אם הצדדים לא נתנו ביטוי בזכרון הדברים לפרטים החיוניים והמהותיים של העסקה. "ציון התנאים ההכרחיים צריך לבוא גם כתוספת חיונית לכוונה בהנחה שזו כבר הוכחה, כלומר, שלתנאים הללו קיום משפטי עצמאי ואין הם בגדר אמצעי להוכחת כוונת הצדדים בלבד" (דברי השופט עציוני בע"א 153/74 אברהם נ' חבזה, פ"ד כט(1) 737, 741). בהתאם למבחן שני זה, בהעדר הסכם בזכרון הדברים עצמו של התנאים המהותיים של העסקה לא נוצר קשר משפטי מחייב, שכן ההסכם אליו הגיעו הצדדים נעדר אותה מידת ודאות מינימלית הדרושה לקיומו של חוזה בר ביצוע (ע"א 651/72 פסטרנק נ' חברת יוסף לוי פתח-תקווה בע"מ, פ"ד כח(1) 617".

המבחנים שנקבעו בעניין רבינאי לצורך קביעה לאיזו מהקטגוריות שלעיל נופל זכרון דברים, טובים גם לקביעה האם פנייה של אדם לחברו השתכללה לכדי הצעה המאפשרת כריתת חוזה בקיבולה. בהתאם, יש לבחון האם פנייה מאדם לרעהו נעשתה תוך גמירות דעת להתקשר בהסכם מחייב עם קיבולה והאם הפנייה מסוימת דיה.

אשר למבחן גמירות הדעת, נראה כי פנייתה של אפרת אל רמי בפגישה שהתקיימה ביום 7.4.2016 לא נעשתה תוך גמירות דעת מצדה להתקשר עם רמי בהסכם מחייב כבר באותו היום , משום שמהראיות שהוצגו בפני ו פורטו לעיל, השתכנ עתי שאפרת ביקשה לבחון את השתלבותו של רמי במיזם במסגרת תקופת ניסיון לא מוגדרת. אמנם וכפי שנקבע לעיל, בפנייתה אל רמי ציינה אפרת את שיעור חלקו האפשרי של רמי במיזם, אולם זאת רק אם לאחר תקופת ניסיון תסכים לשילובו במיזם כשותף וכבעל מניות בחברה אשר באמצעותה תבצע את המיזם.

בסיכומי התשובה מטעמו מצביע רמי על שיחה שנוהלה בין רמי לבין נציגיה של אפרת במסגרת הניסיונות לפשרה (שם, סעיף 5), אולם לא מצאתי קשר בין אירוע מאוחר זה לבין כוונתה של אפרת ביום 7.4.2016. גם בהמשך מצביע רמי על אמירות של אפרת במועדים מאוחרים ליום 7.4.2016 כמלמדות על גמירות דעתה של אפרת (שם, סעיף 6), אולם לכל היותר ניתן ללמוד מכך על כוונתה של אפרת בשלב המשא ומתן לפשרה ולא על כוונתה ביום 7.4.2016.

אשר למבחן המסוימות. ייסוד חברה, מחייב קביעת שם החברה, רישומה, קביעת הון המניות, הקצאת מניות, מינוי דירקטורים ובעלי תפקיד בחברה , אופן קבלת ההחלטות בחברה, אופן מימון פעילות החברה, אופן חלוקת רווחים , מינוי יועץ משפטי, מינוי רואה חשבון ועוד. לפיכך, פנייה להתקשר בהסכם מייסדים או בהסכם הנוגע להקמת חברה המתייחסת רק לשיעור חלקו של אדם, כפי שטוען רמי וכפי שעולה מהראיות שפורטו לעיל, אינה בגדר הצעה מסוימת המאפשרת כריתת חוזה עם קיבולה. במיוחד כך, כאשר מדובר בחברה שעתידה לקום לצורך קליטה וביצוע מיזם שהוחל בביצועו כבר בשנת 2013, דהיינו כשלוש שנים קודם לפנייתה אפרת אל רמי. כך היה צורך להסדיר את עניין קיומם של שותפים נוספים, קיומו של פטנט והצורך להסדיר את אופן העברת זכויות השימוש בפטנט מהבעלים הפרטיים לחברה . אפשר שחלק מהפרטים האמורים ניתנים להשלמה על פי הוראות הדין או המקובל, אולם חלק אחר מהפרטים החסרים, כמו חלוקת התפקידים בחברה , אופן גיוס הכספים הכרוך בדילול בעלי המניות, אופן קבלת ההחלטות בחברה הם תנאים מהותיים בחייה של חברה ובזכויות בעלי המניות בה, שאינם ניתנים להשלמה אלא בדרך של הסכמה, והעדרם בפניית אפרת לרמי, מצביע על כך שמדובר בפנייה לא מסוימת שאינה בגדר הצעה הניתנת לקיבול.

אין חולק, שהקרע בין רמי לבין אפרת התגלע תקופה קצרה מאוד לאחר הפגישה מיום 7.4.2016. כך , בסעיף 6 לתצהירו מאשר רמי שעוד לפני תחרות מיראז' שהתקיימה ביום 8.4.2016, דהיינו יום לאחר הפגישה מיום 7.4.2016, ביקשה אפרת לשנות את שיעור חלקו במיזם ל – 30% . עוד נמצא, כי בתחרות מיראז' התגלעה מחלוקת בין אפרת לבין רמי באשר למינוי ה – CEO של החברה (סעיף 68 לתצהירה של אפרת). למעשה, זמן קצר מאוד לאחר הפגישה מיום 7.4.2016 גילתה דעתה אפרת שאינה מוכנה לשלב את רמי במיזם בשיעור 40% ומיד בסמוך, לאחר שרמי הציע משקיע שהסכים להעמיד לטובת המיזם הלוואה בריבית בשיעור 4.5% לשנה בתנאי שאפרת תפרע את ההלוואה במקרה שהמיזם יכשל (סעיף 73 לתצהירה של אפרת שלא הוכחש), כבר היה ברור שאפרת אינה מעוניינת בשילובו של רמי במיזם בכלל. לציין, כי בשיחה שניהל רמי עם אפרת הודיע רמי שכבר אין לו מוטיבציה להשתתף במיזם ובמילותיו: "אני באתי עם הרבה מוטיבציה לפרויקט הזה ואחרי הקטע שאני מבין אותו כקטע שעשית לי אז ירדה לי המוטיבציה" (ש' 14 ע' 35 לתמליל השיחה מיום 7.8.2016 – נספח א' לתצהירו של רמי). דהיינו, בתוך התקופה שביקשה ושקלה אפרת לנסות את שילובו של רמי במיזם, שהייתה קצרה מאוד, הגיעה אפרת למסקנה שאינה מעוניינת בשילובו של רמי במיזם.

לטענת רמי, יש בהתנהגותו לאחר הפגישה מיום 7.4.2016 כדי ללמד על קיבול הצעתה של אפרת. כך, השתתפותו בתחרות מיראז' התייעצויות שקיים עם אפרת ומפגשים בהם השתתף בקשר עם חברות לפיתוח המוצר.

נוכח מסקנתי לפיה אין לראות בפנייתה של אפרת הצעה הניתנת לקיבול, אין לראות בפעולות שנעשו על ידי רמי במשך תקופה קצרה מאוד, אשר לטענת אפרת חלקן בוצע בניגוד לדעתה, משום קיבול של הצעה כלשהי, אלא וכפי שטענה אפרת פעולות במסגרת תקופת הניסיון בו ביקשה לבחון האם ניתן לשלב את רמי במיזם.

על אלה אוסיף, כי למרות שמבחינה משפטית אין מניעה להתקשר בעל פה בהסכם מייסדים או הסכם להקמת חברה לביצוע מיזם, מקובל ומצופה מהצדדים להביא לידי ביטוי את הצעותיהם לייסוד חברה בכתב המפרט את כל הנושאים המהותיים הדרושים להקמת החברה וניהולה. כך במיוחד מצופה מעורך דין. כפי שעולה מחקירתו רמי עוסק בעריכת דין ומנהל משרד עורכי דין (ש' 16 ע' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2019) והוא אף ייצג את עצמו במסגרת ההליך כאן. בהתאם, אילו באמת סבר רמי שבפגישה מיום 7.4.2016 הייתה הסכמה על שיתופו במיזם וצירופו כבעל 40% ממניות החברה שתוקם, היה עליו להעלות על הכתב את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להתקשרות האמורה ולבקש מאפרת לאשר את ההסכמות בחתימתה. משלא עשה כן, יש בכך כדי לתמוך במסקנה שבפגישה האמורה לא נכרת ההסכם הנטען. כאן, יש להוסיף, כי רמי היה שותף לחליפת טיוטת הסכם לשיתוף גל קל בע"מ במיזם (נספח 4 לתצהירה של אפרת) אשר כללה הוראות באשר למטרת השותפות, מהות השותפות, סודיות, תפקידי השותפים, חלוקת מניות, חלוקת רווחים, השקעות, הגבלת פעילות השותפים, בנקים, רווחים והפסדים, משכורות, פירוק השותפות, בוררות ועוד. דהיינו, עוד קודם לפגישה מיום 7.4.2016 ידע רמי שכשאפרת ביקשה לצרף שותף ו/או בעל מניות למיזם היא עשתה זו בכתב תוך קביעת תנאים בכל הנושאים הכרוכים בהקמת השותפות/חברה וניהולה עד לפירוקה.
אוסיף עוד, כי לאחר שהתגלע סכסוך בין אפרת לבין רמי, הוקמה חברה לביצוע המיזם, אולם בינתיים המוצר הראשוני נזנח וגם מוצר נוסף שפותח נזנח והחברה פועלת לפיתוח מוצר חדש. כך, שמבלי לקבוע מסמרות שלא לצורך, נראה כי אין תוחלת כלכלית למיזם שהציגה אפרת בפני רמי.

נוכח מסקנותיי שלעיל ובהתחשב בסעד המבוקש, איני רואה צורך להידרש לטענותיה של אפרת באשר להיקף תרומתו של רמי לזכייה בתחרות מיראז', לטענות הצדדים באשר לשיחות הפשרה והגישור שניהלו בקשר עם המיזם ולטענות נוספות שהעלתה אפרת בסיכומיה.

סוף דבר

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 34,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.
ניתן היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.