הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 35943-07-21

מספר בקשה:2
לפני
כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

מבקשים

נ.ק.ר ליין בע"מ

נגד

משיבים

  1. שרון פוגל
  2. שיא ליפט בע"מ

החלטה

לפניי בקשה נוספת מטעם המבקשת למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד למינוי מנהל מיוחד (זמני) לחברת שיא ליפט בע"מ ו/או לקביעת מועד דיון דחוף (להלן – החברה).
הבקשה הקודמת מטעם המבקשת, נדחתה בהתאם להחלטתי מיום 08.08.2021 בה הדגשתי בפני המבקשת כי הבקשה שבנדון הוגשה מבלי שיש בה כדי לבסס תשתית משפטית ראויה למתן הסעד המבוקש. בתוך כך אף לא הואילה המבקשת לציין את הוראות הדין מכוחן מבוקש הסעד של מינוי מנהל מיוחד (זמני), ומדוע בנסיבות המקרה דנא מתקיימים התנאים למתן סעד כאמור.
עוד הודגש על ידי כי לא צורך על ידי המבקשת כתב התחייבות עצמית, כמתחייב על פי הוראות הדין.
חרף החלטתי כאמור, הבוקר הוגשה על ידי המבקשת בקשה נוספת למתן סעדים זמניים כאמור, וזו הובאה בפניי בשבתי כשופט תורן .
מעיון בבקשה עולה כי הלכה למעשה נקלעו הצדדים להליך ל- "Dead Lock" בניהול עסקיה של החברה. עוד עולה מן העובדות המתוארות כי קיים ספק אשר ל סולבנטיות החברה, והאם מצויה החברה במצב של חדלות פירעון (וכך נטען – כי תשלומים לספקים אינם משולמים, כי מגיעות התראות לפני נקיטת הליכים משפטיים וכיו"ב).
לצורך כך מבוקש מינויו של מנהל זמני.
תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות) קובעת את מטרתו של הסעד הזמני, כדלהלן:
"מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין."
היינו, מטרתו של הסעד הזמני היא שימורו של מצב קיים במועד הגשת ה בקשה, לצורך הבטחת מימושו של פסק הדין לטובת הזוכה הפוטנציאלי, כמו גם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין – וכאשר הוכח כי בלא מתן הצו, עלול המבקש למצוא עצמו בעת מימוש פסק הדין בפני שוקת שבורה [ ראו למשל: רע"א 10076/07  בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (28.11.2007); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 708-707 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020) (להלן – גורן); יעקב שקד, סדר הדין האזרחי החדש 473 (2019) (להלן – שקד)].
תקנה 95 לתקנות קובעת את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להידרש לבקשה למתן סעדים זמניים [בהחליפה את תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הישנות)], וכדלהלן:
"(א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה.
(ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
[...]
(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני." [ההדגשות אינן במקור – ח.כ.]
אשר למתן סעד ארעי במעמד צד אחד, אזי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים בלבד, ניתן יהיה להורות על מתן הסעד, זאת מקום בו שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שייגרם נזק חמור מעיכוב ההכרעה בבקשה או מהבאת הבקשה לידיעת המשיב. כך נקבע בתקנה 97(א) לתקנות (המחליפה את תקנה 366(א) לתקנות הישנות), כדלהלן:
"בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט הנתונות לו לפי פרק ח', הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקש נזק חמור." [ההדגשה אינה במקור – ח.כ.]
כיוון שמתן סעד זמני במעמד צד אחד כרוכה בפגיעה בזכויות בעלי הדין שכנגד, בית המשפט ישתמש בסמכות זו במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהתקיים הצדקה מיוחדת [שקד, 432; רע"א 1290/11 צרויה נ' מושב עמיעוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס' 3 (24.02.2011)].
לכל אלו נדרשתי בבואי להכריע בבקשה שלפניי, ועל יסוד אלו – מצאתי כי אין מקום בנסיבות העניין שלפניי להיעתר, כבר בשלב זה, למתן הצווים המבוקשים בגדרי הבקשה.
אשר לסיכויי התביעה, הרי שמבלי לקבוע מסמרות ביחס להליך העיקרי אשר עוד יידון בין הצדדים, ומבלי להביע עמדתי אשר לצדקת מי מבעלי הדין בטענותיהם – שכן טרם הובאה בפניי גרסת המשיבים ביחס לטענות מושא הבקשה; הרי שעולה מן הבקשה כי, על פניו ולכאורה, קיימת בעניין שלפניי שאלה רצינית שיש לדון בה (ראו גורן, עמד 712-712).
אולם, בבחינת סיכוייה של התביעה – כפי שהוגשה ובוססה נכון לעת זו לפניי, הרי שעומדים למבקשת לרועץ מספר כשלים די מהותיים, אשר משפיעים מטבע הדברים גם על סיכויי התביעה. אפרט.
ראשית וקודם לכל, מצאתי להתייחס לשאלת הסמכות והאכסניה הראויה לדיון בבקשת המבקשת, שעה שעיקר נימוקי הבקשה מושתתת על הצרכים של הסביבה העסקית של החברה, יותר מאשר במהות הסכסוכים בין בעלי המניות. לשון אחר, קיים ספק אשר לאכסניה הנכונה לדיון בטענותיה של המבקשת – היינו, האם מדובר במתן סעדים לחברה חדלת פירעון או לחברה סולבנטית.
ודוק, מקום בו עסקינן בחברה חדלת פירעון, עובר האינטרס השיורי בחברה מבעלי מניותיה לנושיה – ולכך חשיבות עליונה בקביעת האכסניה הנכונה לדיון והכרעה במתן הסעדים להם עותרת המבקשת במסגרת הבקשה. משכך, בוודאי שלא מצאתי להיעתר לבקשה – במעמד צד אחד – ובטרם הובהר ובואר מצבה הפיננסי והמשפטי של החברה. אשר לכך, סבורני כי הצגת עמדת המשיב , תסייע לבית המשפט לשפוך אור גם בעניין זה.
אשר לשיקולים של מאזן הנוחות – איני סבור כי בשלב זה, ובשים לב לסעד לו עתרה המבקשת בבקשתה, הוכח בפניי כדי צרכה כי זה נוטה לטובתה של המבקשת. ודוק, הלכה ידועה היא כי מינויו של בעל תפקיד כמבוקש הוא סעד חמור וקיצוני שכן הוא טומן בחובו השתלטות על נכסיו של אדם תוך הפקעת זכותו בקניינו [רע"א 9911/01‏  טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פס' 5 (10.09.2002); ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקטנטיננטל קרדיט קורפוריישן, פס' 7 (19.06.1995). יתר על כן, לא אחת עצם מינוי בעל תפקיד, עשוי לכשעצמו להכניס את החברה למערבולת קריסה ממנה אין דרך חזרה. דברים אלו נכונים קל וחומר בנסיבות עניינו בהן מבוקש סעד כאמור במעמד צד אחד.
יתר על כן, נסיבות ענייננו במסגרתן עולות שאלות הנוגעות לאכסניה הנכונה לדון בבקשה, מחייבות הקפדה יתרה וזהירות מרבית מצדו של בית המשפט בבואו להכריע בבקשה. מהטעמים הללו, וכן בשים לב למועדים הקרובים שנקבעו להגשת תשובתה של המשיבה ולדיון בבקשה – סבורני כי מאזן הנוחות אינו מצדיק את מתן הסעד המבוקש.
על יסוד כל אלה, לא הוכח בפניי, בשלב זה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים לצורך מתן סעדים כאמור במעמד צד אחד, ובטרם נשמעה עמדת המ שיב בעניין – ועל כן לא מצאתי לקבל את הבקשה.
סוף דבר
על יסוד כל אלה – מצאתי שלא להי עתר לבקשה, טרם הגשת עמדת המשיב לה.
המבקשת תבצע מסירה אישית של הבקשה וכן של החלטתי זו למשיב עד ולא יאוחר מיום א הקרוב 5.9.21 שעה 10:00 זה יגיש עמדתו עד ליום9.9.2021 שעה 10:00.
דיון בבקשה נקבע ליום 12.9.21 שעה 11:30.
יוער כי בשל חג ראש השנה שחל בשבוע הבא ובשל הצורך בקבלת עמדת המשיב, קבעתי מועד דיון קרוב ככל שניתן.
בשלב זה איני מטיל צו להוצאות, ואלו תידונה בהכרעה הסופית בסעד הזמני.
תז"פ ליום 05.09.2021.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשפ"א, 03 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.